חוזר זה מפרט את ההנחיות ליישום תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, בהתאם להוראות פרק ד1 בחוק החינוך המיוחד, התשס"ג-2002 (תיקון מספר 7 לחוק החינוך המיוחד 1988). החוק מעניק לוועדת השילוב במוסד החינוך הרגיל סמכות לקבוע את זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לתמיכה במסגרת תכנית השילוב. התמיכה תינתן על-ידי צוות החינוך המיוחד המתמחה בטיפול בתלמידים בעלי לקויות שונות, בהלימה לצורכי התלמיד ובהתחשב במשאבים הזמינים באותה מסגרת חינוכית (שעות ההוראה, כוח-האדם והתנאים הפיזיים). התמיכה כוללת הוראה מתקנת, טיפולים ביצירה ובהבעה, טיפולים פרא-רפואיים, סייעת ושירותים פסיכולוגיים - הכול על-פי תכנית חינוכית יחידנית שתוגדר לכל תלמיד ואשר מטרתה לאפשר לו להמשיך ללמוד במסגרת החינוך הרגיל ולהשתלב בו.
החוזר כולל הוראות בדבר קביעת הזכאות של תלמיד לשילוב, עקרונות לבניית תכנית השילוב המוסדית, עקרונות להגדרת תכנית שילוב יחידנית, הוראות בנוגע לתפקידי המתי"א, פירוט של סוגי התמיכה הקיימים והקצאתם והוראות בדבר שירותים הניתנים על-ידי מרכזים טיפוליים.