education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

1. אוכלוסיות מיוחדות

1.2 חינוך מיוחד

1.2-42  יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר

 

מבוא

תמצית

חוזר זה עוסק בנהלים ובהנחיות לוועדות הפועלות על פי חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח-1988 (להלן "חוק החינוך המיוחד"): ועדת השילוב המוסדיות, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר. אלו הן ועדות מקצועיות שהרכבן נקבע בחוק ובידיהן הסמכות והאחריות לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים.

ועדת השילוב המוסדית מתקיימת בחינוך הרגיל בבית הספר ודנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים להיכלל בתכנית השילוב (פרק ד1 לחוק החינוך המיוחד). התמיכה תינתן על-ידי צוות החינוך המיוחד המתמחה בטיפול בתלמידים בעלי לקויות שונות, בהלימה לצורכי התלמיד ובהתחשב במשאבים הזמינים באותה מסגרת חינוכית (שעות ההוראה, כוח-האדם והתנאים הפיזיים). ועדת השילוב בגני-הילדים תתקיים במתכונת יישובית.

ועדת ההשמה (ברשות המקומית) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ולהשמה ברצף המסגרות החינוכיות הקיים (לפי סעיפים 11-5 לחוק החינוך המיוחד). סעיף 20 בחוק החינוך המיוחד קובע שוועדת ההשמה תשמש גם כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית.

ועדת הערר (המחוזית) דנה בערעור על החלטת ועדת ההשמה (לפי סעיפים 13-12 לחוק החינוך המיוחד).

בחוזר זה יפורטו העקרונות המנחים המשותפים והייחודיים לכל אחת מהוועדות תוך קביעת נהלים והוראות המעצבים את דרכי עבודתה.


תכלית הדיונים המתקיימים בוועדות אלו היא לקבל החלטות חינוכיות מיטביות ומשמעותיות בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לפיכך הדיונים חייבים להיות מושתתים על עקרונות הומניסטיים תוך קיום דיון הוגן, אחראי ומכבד, הדוגל בשיתוף ההורים והתלמיד ומאפשר להם להשמיע את עמדתם ולהציג את רצונם ואת תפיסתם לגבי המענה ההולם את צורכי התלמיד כדי שתקודם איכות חייו.*

הנחיות רבות בחוזר עוסקות ביצירת התשתית לשיח מסוג זה ולהליך שיטתי מקצועי בכל הקשור לאיסוף המידע על רמת תפקודו של התלמיד, להתאמה ולביצוע של תכניות ההתערבות בו, לבחינת חלופות ולקבלת ההחלטות בעניינו.

ההחלטות המתקבלות בוועדות לקידומו של התלמיד הן מינהליות לכל דבר ועניין, והן כפופות לכל כללי המשפט המינהלי. ההוראות להשמה במוסד לחינוך מיוחד ללא דיון בוועדת השמה, המפורטות גם הן  בחוזר זה, הן מכוח סעיף 7.א, פרק ג', לחוק החינוך המיוחד, אשר פורט בתקנות "רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ה-2005".

התוקף: החל מה-1 בינואר 2014.

התחולה: כלל מערכת החינוך.

הסטטוס: החלפה.

חוזרים קודמים באותו נושא

-     סעיף 1.2-41 בחוזר הוראות הקבע עב/3(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר" –  מבוטל

-     סעיף 1.2-36 בחוזר הוראות הקבע סו/8(ב), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה וועדת ערר" – מבוטל

 -    סעיף 1.2-5 בחוזר "הודעות ומידע" סו/7, "עדכון נהלים והנחיות לרישום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ללא ועדות השמה" – מבוטל

-     סעיף 1.2-37 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ד), "תכנית השילוב כמסגרות החינוך הרגיל – לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות" –  בתוקף, למעט ס"ק 10-2, 14 ו-16

-     סעיף 363 בחוזר מנכ"ל נה/9, "זכות ההורים לעיין במסמכים המשמשים את ועדת ההשמה ואת ועדת הערר, לפי חוק חינוך מיוחד, לצורך קבלת החלטות" - בתוקף.

 

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

-    סעיף 1.2-19 בהוראות הקבע בחוזר נט/8(א), "שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד" – בתוקף

-     סעיף 1.2-38 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "מרכז תמיכה יישובי/אזורי ליישום חוק החינוך המיוחד ומתי"אות מתמחים לליקויי ראייה לתלמידים" – בתוקף

-     סעיף 1.2-39 בחוזר הוראות הקבע עא/10(א), "סייעות במסגרות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל" – בתוקף

-     סעיף 1.2-22 בחוזר הוראות הקבע נט/10(א), "קווים מנחים לעבודתם של מטפלים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד" – בתוקף

-     סעיף 2.3-7 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "הקשר בין בית הספר ובין הורים פרודים או גרושים" – בתוקף

-     סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א), "מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי" – בתוקף

-     סעיף 3.7-64 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "תיקון סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א) – מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי" – בתוקף

-     סעיף 2.2-6 בחוזר הוראות הקבע נט/4(א), "סוכרת נעורים" – בתוקף

-     סעיף 2.2-13 בחוזר הוראות הקבע תשס/2(א), "תלמידים נשאים או חולים באיידס" – בתוקף

-     סעיף 2.2-24 בחוזר הוראות הקבע סב/2(א), "הנחיות לטיפול בילדים הסובלים ממחלת האפילפסיה" – בתוקף

-     סעיף 2.2-35 בחוזר הוראות הקבע סג/4(א), "תלמידים חולים במחלות מעי דלקתיות" – בתוקף

-     סעיף 2.2-38 בחוזר הוראות הקבע סג/6 (א), "תלמידים חולים בסוכרת נעורים – תיקון לסעיף 2.2-34 בחוזר הוראות הקבע סג/4 (א)" – בתוקף

-     סעיף 2.2-40 בחוזר הוראות הקבע סד/1(א), "תלמידים החולים בסיסטיק פיברוזיס, CF" – בתוקף

-     סעיף 2.2-43 בחוזר הוראות הקבע סד/5(א), "מחלת הספחת (פסוריאזיס)" – בתוקף

-     סעיף 2.2-52  בחוזר הוראות הקבע סה/1(א), "רגישות יתר למזון בקרב ילדים" – בתוקף

-     סעיף 2.9-1 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א), "אבדנות ילדים ובני נוער – מניעה והתערבות" – בתוקף

-     סעיף 2.9-2 בחוזר הוראות הקבע עב/1(ב), "התמודדות עם מצוקה רגשית של תלמידים ופיתוח חוסן" –  בתוקף

-     סעיף 3.10-14 בחוזר הוראות הקבע עג/5(ב), "דחיית המעבר לביה"ס והישארות שנה נוספת בגן חובה" – בתוקף.

 

המשנה החינוכית

התפיסה הפילוסופית-פדגוגית של החינוך בישראל בכלל ושל החינוך המיוחד בפרט מושתתת על ערכים של כבוד האדם, חירותו וחופש הביטוי שלו, תוך קיום יחסי הידברות בין-אישיים המבוססים על יושר ועל אמון הדדי. צדק טבעי, הוגנות, תום לב, סבירות, היעדר שרירות, היעדר חריגה מסמכות ופעולה חוקית בתוך תקציב קיים – כל אלו נמצאים ביסוד ההחלטות של הוועדות מעצם היותן החלטות מינהליות הכפופות לכל כללי המשפט המינהלי.

מדיניות משרד החינוך הנגזרת מחוק החינוך המיוחד בכל הקשור לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים היא להעניק זכות קדימה ככל האפשר להשמתו של תלמיד במסגרת החינוך הרגיל, תוך מתן מענה לצרכיו במסגרת הרגילה.

הימצאותם של תלמידים בעלי מגוון צרכים מיוחדים בכיתה מזמנת אתגר חינוכי-חברתי הן לצוותי החינוך והן לתלמידים. מנקודת מוצא זו מורה חוק החינוך המיוחד להעניק זכות קדימה להשמתו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל על פני השמתו במסגרת החינוך המיוחד. בכך יש משום "הכרה ביכולתם של כל התלמידים ללמוד ובזכותם ללימודים, מתוך הכרה וקבלה של שונות בין בני אדם כמרכיב בסיסי וטבעי" (מתוך דוח ועדת מרגלית לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד, תמוז התש"ס-יולי 2000).

תלמידים רבים בעלי צרכים מיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה ולהפיק תועלת רבה מכך, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית-רגשית. על-פי מדיניות המשרד לגבי קידום תלמידים מתקשים יש למצות תהליכי הכלה וסיוע ברמת התלמיד, הכיתה ובית הספר. רק לאחר מיצוי כל אפשרויות ההתערבות ממשאבי החינוך הרגיל יש לשקול במידת הצורך את הפניית התלמיד לדיון בוועדת השילוב.

מערכת החינוך המיוחד מאפשרת לתלמידים שקיבלו סיוע במסגרת תהליכי הכלה וקידום ממשאבי החינוך הרגיל והומלצו לתמיכה מתכנית השילוב לקבל תמיכה זו במסגרת תכנית השילוב שהיא נדבך נוסף בקיומו של אורח חיים סובלני בכל מערכת החינוך ובחינוך לקבלת השונה על בסיס העיקרון של ההדדיות.

תכנית זו –

-     מעודדת ראייה מערכתית יישובית (או אזורית) של דרכי הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, במערכת החינוך הרגיל;

-     מטפחת את שיתוף הפעולה בין מערכת החינוך הרגיל לבין מערכת החינוך המיוחד לקידום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים;

-     מעניקה תמיכה חינוכית-טיפולית לתלמיד הזכאי להיכלל בה, בנוסף לתמיכה הניתנת לו על-ידי הצוות החינוכי הרגיל בגן הילדים או בבית-הספר;

-     מאפשרת למוסד החינוכי גמישות מרבית בבניית המענה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.

כדי לממש את מטרות התכנית על המוסד החינוכי לקיים אורח חיים המחייב –

-     שיתוף ידע בין מורי החינוך הרגיל למורי החינוך המיוחד;

-     ארגון הסביבה הלימודית, הפיזית והטכנולוגית בהתאם לצורכי התלמידים;

-     התאמה והנגשה של חומרי הלמידה, ההוראה וההיבחנות;

-     פיתוח תכניות חדשות או שימוש בתכניות קיימות, באופן מותאם, המעודדות את שילובם של התלמידים ומגבירות את השתתפותם בתכנית הלימודים;

-     שיתוף ההורים (הן של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים והן של שאר תלמידי המסגרת החינוכית) למימוש אורח חיים זה;

-     שיתוף הקהילה הרחבה (המתנ"ס, מוסדות הבריאות והרווחה ומוסדות תרבות) במימוש אורח החיים במסגרת החינוכית.

האגף לחינוך מיוחד מפתח מערך שירותים ותמיכות המצוי ברצף עם שירותי החינוך הרגיל ומאפשר ליחיד ולמשפחתו לקיים אורח חיים המבוסס על יעדים משמעותיים החותרים לחיים של איכות. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בחקיקה שנעשתה בתחום החינוך המיוחד וביישומה בצמתים שונים של קבלת החלטות לגבי המענה המיטבי הניתן לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

ועדות השילוב, ההשמה והערר אשר נקבעו מתוקף חוק החינוך המיוחד הן צומת משמעותי בתהליך מתמשך של תמיכה וטיפול בתלמיד בעל הצרכים המיוחדים בדרכו החינוכית וחלק בלתי נפרד מהמהלך החינוכי להכלתו ולקידומו של התלמיד. לפיכך הן חלון הזדמנויות לחשיבה מקיפה אודות התלמיד וצרכיו בתחומים הקוגניטיביים, החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים. לאור גישה זו נבחנים סוגי התמיכות ההולמים את צרכיו החינוכיים של התלמיד. המענה החינוכי שייקבע לתלמיד יינתן על פי אפיון הלקות לשיבוץ, המורכב מהאבחנה שנקבעה על סמך המסמכים הקבילים, על בסיס התיאור התפקודי של התלמיד ועוצמת התמיכות הדרושות לו.

להשתתפות התלמיד ומשפחתו בצומת קבלת החלטות להמשך דרכו במערכת החינוך יש חשיבות מכרעת. הוועדה תאפשר לתלמיד ולהוריו להשמיע את רצונותיהם, את מחשבותיהם ואת ציפיותיהם מעצמם ומהמערכת החינוכית תוך כדי השיח. מתאפשרת להורים ולתלמיד ההזדמנות להציג את עמדותיהם ולאנשי המקצוע לקבל תמונה מקיפה אודות התלמיד, דבר התורם לקבלת החלטה מיטבית, מקצועית ואחראית בעניינו.

נקודת המוצא לעיקרון של שיתוף התלמיד בדיוני הוועדות באה לידי ביטוי באמנת זכויות הילד הקובעת את זכות הילד להישמע בכל הליך הנוגע לו ואת החובה לתת להעדפותיו משקל ראוי. עוד קובעת האמנה כי בכל הפעולות הנוגעות בילדים תהיה טובת הילד השיקול הראשון במעלה. ברוח זו הדגיש תיקון סעיף 9(ב) לחוק החינוך המיוחד מתאריך 24 בינואר 2005 את החובה להזמין גם את התלמיד, נוסף להוריו, לדיוני ועדות ההשמה והערר ואת הזכות של ההורים להפעיל שיקול דעת באשר לנוכחותו, וגם זאת מתוך שיקולים הנוגעים לטובת ילדם, ולהשמיע את עמדתם ביחס לאופן השימוע של ילדם תוך התייחסות לגילו, לרמת התפתחותו ולהבנתו.

 

התפוצה: כל אנשי החינוך והפסיכולוגיה במטה, במחוזות ובמסגרות החינוך; בעלי תפקידים במחלקות החינוך ובשירותים החברתיים ברשויות המקומיות; מנהלי השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים.

 

הגורם האחראי

א.   שם היחידה: האגף לחינוך מיוחד

ב.    בעל התפקיד: הממונה על ועדות מתוקף חוק: שילוב, השמה וערר

ג.    מס' הטלפון: 6896102–03 ו-02-5603973

ד.    כתובת הדוא"ל: special_education@education.gov.il

 

תוכן העניינים

1.        ועדת השילוב המוסדית

2.        ועדת ההשמה

3.        ועדת הערר

4.        מוקדי מידע

5.        נספחים

נספח 1:   פרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים  מיוחדים

נספח 2:   טופס לאפיון לקויות

נספח 3:   הגורמים שאבחנתם קבילה

               3.1    הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד: שילוב, השמה, ערר ***        

3.2    מסמך הערכת פסיכולוג המסגרת החינוכית לדיון בוועדת שילוב

3.3    סיכום התערבות פסיכולוג המסגרת החינוכית לקראת עדכון זכאות בוועדת השמה

נספח 4:   אישור ההורים להפניית ילדם להערכה  פסיכולוגית          

נספח 5:   אישור ההורים להפניית ילדם לאבחון דידקטי     

נספח 6:   שאלוני הפניה    

6.1    שאלון הפניה של תלמיד הלומד בגן רגיל או מיוחד לוועדות שילוב/השמה        

6.2   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך רגיל לוועדת שילוב בית ספרית

6.3   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידים לקויי ראייה – שאלון לרופאי העיניים ולמרפאות לראייה ירודה

6.4   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי גן בעלי  לקות שמיעה  

6.5   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי בית ספר יסודי ועל-יסודי בעלי לקות שמיעה

6.6    שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך רגיל לוועדת השמה

6.7    שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך מיוחד בבי"ס לחינוך רגיל או בבי"ס לחינוך מיוחד לוועדת השמה

נספח 7:   טופסי הזמנה להורים ולתלמיד

7.1    הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השילוב המוסדית               

7.2    הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

7.3    הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת ההשמה

7.4    הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת הערר

נספח 8:   טופס הצהרה של המשתתפים בוועדת שילוב/השמה/ערר על שמירת סודיות

נספח 9:   פרטיכולי הדיונים

9.1    פרטיכול ועדת השילוב המוסדית                         

9.2    פרטיכול ועדת ההשמה/ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר    

9.3    פרטיכול ועדת הערר

נספח 10: טופסי החלטה

10.1  הודעה להורים על החלטת ועדת השילוב המוסדית   

10.2  הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

10.3 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה

10.4 הודעה להורים על החלטת ועדת הערר

נספח 11: פתיחת גן משולב

נספח 12: תקנות החינוך המיוחד לרישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ו-2005 (קובץ תקנות 6436)

12.1 קובץ התקנות

12.2 טבלת הלקויות הכלולות בתקנות והגורמים המקצועיים המאבחנים

12.3 טופס בקשת הורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד

12.4 טופס טיפול בבקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

12.5 החלטת מנהל המחלקה לחינוך על בקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

נספח 13: טופס בקשה לקבלת תשלום בגין השתתפות בישיבת ועדת ערר

 

1.     ועדת השילוב המוסדית

1.1         סמכות הוועדה

1.1.1   בסמכותה של ועדת השילוב המוסדית לקבוע את זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים ובעל לקות משמעותית להיכלל בתכנית השילוב במוסד החינוך הרגיל כמוגדר בסעיף 20ד לחוק החינוך המיוחד, בהתאם למסגרת התקציבית הנקבעת מדי שנה.

1.1.2   ועדת השילוב בגני-הילדים תתקיים במתכונת יישובית.

 

1.2     העניינים שהוועדה תדון בהם ותקבל החלטה לגביהם

1.2.1    זכאות להיכלל בתכנית השילוב: הוועדה תדון בזכאותו של התלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחד במסגרת תכנית השילוב בשל לקות משמעותית הגורמת להגבלה ביכולתו להתנהגות מסתגלת לאחר שתתקיים תכנית מתועדת להכלה ולמיצוי האפשרויות ממשאבי החינוך הרגיל.

           בהתאם לזכאות זו תיקבע תכנית חינוכית יחידנית (תח"י) על ידי הצוות הבין-מקצועי. אם יחול שינוי בתפקודו של תלמיד או בנסיבות תוכל הוועדה להתכנס שוב ולשנות את החלטתה.

1.2.2    זכאות לתמיכה מסוג סייעת כחלק מתכנית השילוב לגבי תלמידים העונים על הקריטריונים שיפורטו בהמשך, בפרק "התנאים לקבלת זכאות לתמיכה מסוג סייעת": מתן סיוע זה כחלק ממגוון השירותים של תכנית השילוב לתלמיד ייקבע על-ידי צוות בין-מקצועי, בהתאם לרמת התפקוד של התלמיד.  

1.2.3    הפניית תלמיד לוועדת השמה: ההפניה תיעשה לאחר שיתקיימו עם התלמיד הן תהליך של הכלה ומיצוי אפשרויות בחינוך הרגיל והן תהליך של תמיכה מתכנית השילוב, וצוות המסגרת החינוכית ימליץ שהתלמיד יקבל מענה רחב ומותאם יותר במסגרת החינוך המיוחד.

1.2.4    פתיחת גן משולב: ועדת השילוב היישובית לגני הילדים תקבל החלטה בדבר פתיחת גן משולב על פי המפורט בנספח 11.

 

1.3     הגדרת התלמיד המשולב

"תלמיד משולב" הוא ילד בעל צרכים מיוחדים הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, אשר ועדת שילוב, כאמור בסעיף 20ד לחוק החינוך המיוחד, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים במוסד לחינוך רגיל. "ילד בעל צרכים מיוחדים" הוא "אדם ... עם לקות משמעותית שבשלה  מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד" (מתוך חוק החינוך המיוחד). הלקות היא משמעותית ואינה קושי רפואי זמני להשתלב עקב מגבלות פיזיות.

 

1.4    אוכלוסיית היעד

1.4.1    תכנית השילוב תחול על תלמידים בגיל חינוך חובה כמשמעו בחוק לימוד חובה התש"ט-1949 ובצווי ההרחבה מכוחו בגני החובה, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, וכן בגני ילדים לגיל 4-3 ברשויות החינוך המקומיות הנכללות בצו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט-1999 והתשס"א-2001 בלבד, הן במוסדות חינוך רשמיים והן במוסדות מוכרים שאינם רשמיים בכל המגזרים. יישום החוק יתבצע בהדרגה והוא כפוף למגבלות התקציב. תכנית השילוב תתקיים רק במוסד חינוך הנמצא בפיקוח של המשרד.

תכנית השילוב תחול על תלמידים שקיבלו מענה של שנה לפחות בתהליך ההכלה ומיצוי האפשרויות בחינוך הרגיל.

1.4.2    הוועדה תדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, כמפורט להלן:

א.    תלמיד בעל לקות משמעותית הלומד בגן ילדים או בכיתה לחינוך רגיל, שיש לגביו מסמך קביל שנקבע על ידי גורמים מקצועיים בלבד (כמפורט בנספח 2)

ב.    תלמיד שהוחלט בוועדת השמה או ערר שהוא ילמד במסגרת חינוכית רגילה

ג.     תלמיד שהועבר ממסגרת החינוך המיוחד למסגרת חינוך רגילה על פי חוות הדעת המקצועית של צוות בית הספר ובהסכמת הוריו.

1.4.3    תלמידים בני 4-3 שאינם גרים ביישובי הצו, ואינם נכללים בצווי ההרחבה לחוק לימוד חובה המיושמים באותה שנה, והם בעלי לקויות  ששכיחותן נמוכה באוכלוסייה – אוטיסטים, משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות, עיוורים ולקויי ראייה, חירשים וכבדי שמיעה, בעלי הפרעות נפשיות ובעלי פיגור בינוני ועמוק – יוכלו הוריהם לפנות לוועדת חריגים באגף לחינוך מיוחד, באמצעות פנייה למתי"א או למחלקות החינוך באזור מגוריהם. הוועדה תשקול כל מקרה לגופו ותחליט אם להפנות את העניין לדיון בוועדת השילוב היישובית של גני הילדים.

1.4.4    תלמיד שיש לגביו חשד סביר לקיום לקות משמעותית ואין בנמצא מסמכים קבילים והוא נמצא בהליכי אבחון/הערכה – ועדת השילוב רשאית לקבוע מועד לדיון המשך לגביו. הדיון אמור להתקיים עד המועד האחרון לדיוני ועדת השילוב, ויישום ההחלטה יהיה בשנה העוקבת.

 

1.5     הרכב ועדת השילוב

1.5.1    בגני-הילדים

א.     המפקח הכולל על גני-הילדים ביישוב  – יו"ר (על פי מינוי של מנהל המחוז)

ב.     מנהלת הגן של התלמיד (או גננת האם באשכול גנים)

ג.      עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד: מנהל המתי"א, רכז הגיל הרך, מומחה תחום הגיל הרך במתי"א בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד

ד.    פסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב

ה.      נציג הרשות המקומית מהיחידה לגני הילדים

ו.      בעל מקצוע נוסף שיקבע יו"ר הוועדה, אם יידרש, לפי העניין  (למשל: מומחה בתחום הלקות, מומחה שאבחן את הילד, עובד פרא-רפואי העובד עם הילד או רופא ילדים, אם הדבר מעשי ואינו כרוך בעלות תקציבית נוספת).

1.5.2    בבתי הספר

א.     מנהל בית-הספר הרגיל – יו"ר

ב.     מחנך הכיתה של התלמיד

ג.      עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, כגון מנהל המתי"א או נציגו, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד

ד.     פסיכולוג המוסד החינוכי מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב או יועץ חינוכי (בבית ספר המקבל שירות ברמה א' – פסיכולוג בית הספר; בבית ספר המקבל שירות ברמה ב' או ג' – היועץ; בגן ילדים – פסיכולוג מטעם השפ"ח)

ה.    בעל מקצוע נוסף שיקבע יו"ר הוועדה, אם יידרש, לפי העניין; למשל: מומחה בתחום הלקות, מומחה שאבחן את הילד, עובד פרא-רפואי העובד עם הילד או רופא ילדים וכד', אם הדבר מעשי ואינו כרוך בעלות תקציבית נוספת.

 

1.6    מקום התכנסותה של ועדת השילוב

1.6.1    ועדות השילוב תתקיימנה בתוך המוסד החינוכי: בבתי הספר – בבית הספר שבו התלמיד לומד; בגני הילדים – במתי"א, במרכז הפסג"ה או באשכול הגנים, בתנאי שיש למוסד סמל.

1.6.2   ביישובים גדולים אפשר למנות לגני ילדים יותר מוועדת שילוב יישובית  אחת.    

 

1.7    לוח הזמנים לעבודת הוועדה

1.7.1    הבקשות לדיון בוועדות השילוב תוגשנה לא יאוחר מסוף חודש פברואר בכל שנה לשנת הלימודים העוקבת.

1.7.2    הדיונים בוועדות השילוב המוסדיות בעניינו של תלמיד לקראת שנת הלימודים העוקבת יתחילו בכל שנת לימודים בחודש מרס ויסתיימו לכל המאוחר ב-15 במאי. ההחלטה תיושם בשנת הלימודים העוקבת.

1.7.3    תלמידים שיש לגביהם ספק אם להפנותם לדיון בוועדת ההשמה, יש להקדים ככל האפשר את הדיון בעניינם בוועדת השילוב ולקיימו עד 31 במרס מדי שנה, כדי שתתאפשר ההפניה לוועדת ההשמה במועד וּועדת ההשמה תסיים את הדיונים בעניינם  עד 15 במאי באותה שנת לימודים. בכל מקרה תוכל ועדת השילוב המוסדית להפנות תלמידים לוועדת השמה לאחר שמומשה ותועדה תכנית ההכלה ותכנית השילוב ועניינו של התלמיד עלה בוועדת השילוב היישובית.

1.7.4    החלטת ועדת השילוב המנומקת תישלח להורי התלמיד לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלתה. ההודעה על החלטת ועדת השילוב תכלול החלטה עקרונית בנושא הזכאות לשילוב ונימוקים רלוונטיים. לגבי תלמידים העונים על הקריטריונים של תמיכה מסוג סייעת ושהוחלט במעמד ועדת השילוב שיקבלו תמיכה מסוג סייעת, תכלול ההודעה גם התייחסות לזכאות זו. הצוות הבין-מקצועי יקבע את התכנית החינוכית היחידנית (תח"י) של התלמידים ואת רמת התפקוד, כמפורט בתפקידי הצוות הבין-מקצועי בחוזר זה, עד 15 במאי בכל שנה לכל המאוחר.

1.7.5    במעברים בין שכבות כיתה

א.    לגבי תלמידים העוברים מגן החובה לכיתה א', מכיתה ו' לכיתה ז' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה, מומלץ על קיום הוועדה במסגרת ההמשך, בליווי נציג מהמסגרת שבה התלמיד מסיים את לימודיו. מומלץ לקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, בהסכמת ההורים, כדי לשמור על רצף התמיכה לפני פתיחת השנה. לגבי תלמידים חדשים במערכת החינוך יש לקיים דיון במעמד ועדת שילוב לצורך בחינת זכאותם. דיונים אלה יתקיימו עד סוף חודש אוקטובר לכל המאוחר.

ב.     תלמידים בעלי לקות משמעותית שקיבלו תמיכה מתכנית השילוב בתקצוב דיפרנציאלי, ובכלל זה תמיכה מסוג סייעת, בשנת הלימודים השוטפת ועומדים בפני מעבר מגן חובה לכיתה א', מכיתה ו' לכיתה ז' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה, המוסד החינוכי שהם עוברים ממנו יעביר מידע זה במועד הרישום למוסד החינוכי שהם נרשמים אליו לאחר הסכמת ההורים שתינתן בכתב.

עד לקבלת אישור על ההרשמה למסגרת החינוכית החדשה ידווח התלמיד בתקן המתי"א.

        ועדת השילוב המוסדית תתקיים במוסד החינוכי שהתלמיד נרשם אליו מוקדם ככל האפשר (עם קבלת אישור ההרשמה לשנה העוקבת) כדי שיישמר רצף התמיכה. רצוי להזמין נציג של המסגרת הקודמת לדיונים אלו. במעמד הוועדה יועבר התלמיד מהרישום במתי"א לרישום במסגרת הקולטת, ובכלל זה המעבר מהמחוזות למנהל לחינוך התיישבותי.

ג.     הצוות הבין-מקצועי יסיים את קביעת רמת תפקודו של התלמיד בהתאמה לתכנית החינוכית שתיבנה עבורו לא יאוחר מ-15 במאי.

1.7.6    יש לוודא כי מועדים אלו יובאו לידיעת כל הגורמים המפנים לוועדות השילוב.

 

1.8      ההפניה לוועדות השילוב המוסדיות

1.8.1    הוראות כלליות טרם ההפניה

א.    הפניית תלמיד לוועדת שילוב מוסדית תיעשה לאחר שהמוסד החינוכי ימצה את אפשרויות ההתערבות החינוכית, ויבנה לתלמיד תכנית תמיכה ממשאבי החינוך הרגיל, ובכלל זה יקיים היוועצות עם גורמים מקצועיים נוספים הקשורים למסגרת – היועץ, הפסיכולוג, מדריכים מקצועיים – והתערבות מתמשכת באמצעות תכניות חינוכיות אחרות הקיימות במסגרת טרם ההפניה לוועדת שילוב.

ב.    מנהלת הגן (גננת-האם באשכול גנים) או מחנך הכיתה ישתפו את הורי התלמיד בכל אחת מתכניות ההתערבות החינוכיות שנעשו במטרה למצוא דרכי פעולה מותאמות לקידומו של ילדם טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ג.     שיתוף התלמיד במטרות ההתערבויות החינוכיות, ובכלל זה שמיעת רצונותיו והבהרת זכויותיו, הוא מרכיב חשוב בהצלחתה של תכנית ההתערבות.

ד.     תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת שילוב עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו. במקרים חריגים מאוד אפשר להפנות לוועדה תלמיד עולה חדש על ידי הגורמים הקבועים בחוק השילוב על רקע לקות מובהקת ומשמעותית המגובה באבחנה על ידי גורם קביל, כמפורט בנספח 3, ס"ק 3.1 בחוזר זה, ולא על רקע של קשיי קליטה ושפה בלבד.

ה.    הורה לתלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד, המבקש לשלבו  במסגרת חינוכית רגילה בניגוד לחוות הדעת של הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית, יוכל לפנות לוועדת ההשמה ברשות המקומית לכל המאוחר עד 15 באפריל בכל שנה בבקשה לדון בעניינו של ילדו.

ו.     ועדת השמה ביישוב שהחליטה להפנות את עניינו של תלמיד לדיון בוועדת שילוב מוסדית תפנה למנהל המסגרת החינוכית בצירוף טופס החלטה  המופיע בנספח 10, ס"ק  10.3 בחוזר זה.

1.8.2    הגורם המפנה

סעיף 20-ד לחוק החינוך המיוחד קובע כי הגורמים הבאים הם המפנים לוועדת השילוב:

א.     הורה (בכל מקום שכתוב "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי)

ב.     ועדת ההשמה ביישוב, לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה

ג.     עובד חינוך מהסגל הפדגוגי במוסד החינוך הרגיל

ד.     רשות החינוך המקומית הרלוונטית.

1.8.3    המסמכים הנדרשים לוועדת השילוב

א.    על חברי ועדת השילוב חלה חובת הסודיות. אשר על כן, כל המסמכים המובאים לפניהם, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת השילוב, הם סודיים. על  יו"ר הוועדה ליידע את האדם המבקש את החומר הרלוונטי שחלה עליו חובת הסודיות.

ב.     הגורם המפנה לוועדת השילוב יצרף לבקשתו חוות דעת חינוכית ובדיקות שמיעה וראייה עדכניות, כמפורט להלן:

1)     חוות דעת חינוכית

א)     הגננת או המחנך ימלאו שאלון הפניה המתאר את קשיי תפקודו של התלמיד בתחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי-רגשי. הערכה תפקודית זו תתבסס על דיווח עדכני לתקופה של ששת החודשים האחרונים שלפני הדיון לפחות (למעט תלמידים חדשים, שאין לגביהם תיעוד ארוך טווח).

ב)     כמו כן תובא בפני הוועדה התכנית שנבנתה לתלמיד להכלה ולמיצוי אפשרויות ממקורות החינוך הרגיל, מטרותיה, דרכי ההתערבות והתמיכה בתלמיד ומשך הזמן שהתקיימה, וכן מעקב אחר התכנית וחוות דעת מסכמת של הצוות הרב-מקצועי בבית הספר. 

ג)      בגני הילדים תמלא מנהלת הגן (באשכול גנים – גננת-האם) את השאלון בעניינו של התלמיד כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.1 בחוזר זה, ובבתי הספר ימלא המחנך את השאלון בעניינו של התלמיד כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.2. לתלמיד כיתה א' שעניינו יידון בראשית השנה (בחודשים ספטמבר-אוקטובר) יש למלא את השאלון של גני הילדים.

ד)     לגבי תלמידים עיוורים ולקויי ראייה יש לצרף לשאלון החינוכי חוות דעת רפואית על גבי טופס, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.3.

ה)     לגבי ילדים בגן בעלי לקות בשמיעה ותלמידים חירשים, יש לצרף לשאלון החינוכי חוות דעת רפואית, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.4, ולגבי תלמידים לקויי שמיעה וחירשים בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.5.

2)     הערכות

א)     הוועדה תדון בעניינו של תלמיד בעל לקות משמעותית שיש לגביו מסמך קביל כמפורט בנספחים 2 ו-3 , ס"ק 3.1.

ב)    כאשר ההערכה הפסיכולוגית מבוצעת על ידי פסיכולוג בשפ"ח ברשות המקומית, היא תיעשה בהתאם להנחיות אגף הפסיכולוגיה בשפ"י בנושא זה.

מנהל המוסד החינוכי יודיע להורים כי לצורך דיון בוועדה על פי חוק נדרשת חוות דעת מקצועית מגורם קביל לפי נספח 3, ס"ק 3.1,  ויידע אותם על זכותם לפנות להערכה מקצועית מכל גורם שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק.

הורה שיתנגד לקיים הערכה מקצועית לילדו יתבקש לחתום בפני מנהל המסגרת שאינו מאשר את קיום ההערכה, ובהתאם להודעתו יודיע לו מנהל המסגרת על ויתור על תמיכה במסגרת תכנית השילוב.  

ג)      במקרה שההערכה בוצעה בשפ"ח המקומי, יזמן הפסיכולוג את הורי התלמיד לאחר ההערכה הפסיכולוגית לשיחה וידווח על ממצאיו. 

ד)   הפסיכולוג ימסור להורים עותק של חוות דעתו שתימסר על ידי ההורים ליו"ר הוועדה. אם יש בידי ההורה ממצאי הערכה נוספים, רצוי שימציאם לוועדה לפני התכנסותה.

ה)     הוועדה תדון בחוות דעת נוספות על סמך מסמכים קבילים, החתומים על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, כמפורט בנספח 3.

ו)      במקרים שבהם אין מסמך קביל כנדרש לפי הפירוט בנספח 2 יוכל ההורה לפנות לגורמים המקצועיים הרלוונטיים.

3)     בדיקות ראייה ושמיעה

אחד המסמכים הנדרשים  לדיון,  בכל בקשה לתמיכה בתלמיד מתכנית השילוב הוא בדיקת ראייה ובדיקת שמיעה של התלמיד. על ההורים להמציא בדיקות אלה. אם קיים חשש של ירידה באחד מתפקודים אלה, יזמן יו"ר הוועדה לוועדה עובד הוראה מתחום הלקות בסיוע מנהל המתי"א.

ג.     הורה המבקש לדון בעניינו של ילדו בוועדת השילוב יצרף לבקשה כל מסמך שיש ברשותו אשר יכול לסייע ולתרום לדיון. אם הילד אובחן/טופל על ידי גורם רפואי כגון קופת חולים או המכון להתפתחות הילד או המרפאה לבריאות הנפש או גוף פרטי, על ההורה להמציא את סיכום האבחון/הטיפול.

ד.     במקרים שבהם הפנייה לוועדת השילוב המוסדית היא ביזמת ההורים ולא ביזמת המסגרת החינוכית על ההורים להמציא את המסמכים ואת חוות הדעת הנדרשות.

1.8.4    עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת השילוב

א.   יו"ר הוועדה יעביר להורים, שבוע לפני הדיון, עותק  של כל מסמך המובא לפני ועדת השילוב, למעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.     לאחר ההערכה הפסיכולוגית ימסור הפסיכולוג החינוכי להורים את הסיכום של חוות הדעת שלו. העתק סיכום זה יועבר ליו"ר ועדת השילוב על ידי ההורים, או על ידי גורם שקיבל מההורים "ויתור סודיות".

ג.     מנהלת הגן/מנהל בית הספר ימסרו להורים, לא יאוחר משבוע לפני מועד הדיון בוועדה, את ההעתק של שאלון ההפניה החתום אשר יישלח לוועדת השילוב.

ד.     בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת.

ה.   כותב המסמך יתבקש לחוות את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר.

ו.     אם יטען כותב המסמך שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת השילוב לצורך דיון בחיסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.

1.8.5    שמירת המסמכים

כל המסמכים שהובאו לפני ועדת השילוב והמשמשים אותה יישמרו בתיק האישי של התלמיד במוסד החינוכי. עותק  של כל המסמכים יועבר בידיעת ההורים לשירות הפסיכולוגי-חינוכי. לגבי גני הילדים ירוכזו המסמכים על ידי יו"ר ועדת השילוב ויימסרו בתום הוועדה יחד עם הפרטיכול ועם סיכום ההחלטה לשירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות שבה התלמיד לומד.

1.8.6    הליך ההפניה

א.    הורה המבקש לדון בעניינו של ילדו יפנה בקשה כתובה ליו"ר ועדת השילוב (בבית הספר – להנהלת בית הספר, ובגני הילדים – למפקח הכולל). עליו לצרף לבקשה כל מסמך שיש ברשותו אשר יכול לסייע ולתרום לדיון בעניינו של ילדו.  ההורה יצרף לבקשה את המסמכים הקבילים הקובעים שהתלמיד הוא בעל לקות משמעותית, כמפורט בנספח 3, סעיף קטן 3.1.

ב.     בגני הילדים יימסר עותק של השאלון לחתימת ההורים על ידי מנהלת הגן לאחר שמפקחת הגן תאשר בחתימתה את הפניית התלמיד לדיון בוועדה, ויישאר בידי ההורים. זאת לא יאוחר משבוע טרם הדיון בוועדה. חתימת ההורים אינה הסכמה לתוכן השאלון. אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, תציין הגננת על גבי השאלון את נימוקי ההורים.

ג.     בבתי הספר יימסרו השאלונים על ידי בית הספר לחתימת ההורים לאחר שהמפקח על בית הספר יאשר בחתימתו את הפניית התלמיד לוועדה עד סוף חודש פברואר בכל שנה. העתק של השאלון החתום על ידי המפקח הכולל יימסר להורים לא יאוחר משבוע טרם הדיון בוועדה ויישאר בידיהם.

ד.     יו"ר הוועדה ירכז, בפרק זמן סביר, את המסמכים המתאימים, ובכלל זה תכנית של ההכלה ומיצוי האפשרויות שהתקיימה בבית הספר וסיכום ההתערבות, מסמכים קבילים ותיאור רמת התפקוד של התלמיד המופנה על ידי המערכת החינוכית לדיון בוועדת השילוב. מסמכים אלה יהיו חתומים על ידי הגורמים המקצועיים, כמפורט בנספח 3, ס"ק 3.1.

ה.   מנהל המוסד החינוכי אחראי לקיים  דיון עם המפקח הכולל ולקבל את אישורו לקיים דיון על זכאותו של התלמיד בוועדת השילוב. לא יתקיים דיון בנוגע לתלמיד ללא חתימת המפקח על המסמכים ובדיקתו את תכנית ההכלה ומיצוי הליכי התמיכה בתלמיד ממשאבי החינוך הרגיל.

 

1.9         סדרי עבודתה של ועדת השילוב

1.9.1    סדרי עבודתה של וועדת השילוב בגני הילדים

א.     האחריות לארגון עבודת הוועדה, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על מנהל המתי"א.

ב.     היו"ר יזמין את ההורים ואת הילד שעניינו יידון בוועדה. ההזמנה תישלח לפחות 10 ימים לפני מועד הדיון. טופס זימון ההורים והתלמיד מובא בנספח 7, ס"ק 7.1.                              

ג.     יש לעשות את כל האפשר כדי להימנע מקיום דיון ללא הורים, ולכן יש לוודא שההורים אכן קיבלו את הזימון לפני שיוחלט לקיים את הדיון שלא בנוכחותם.

ד.     הורה המבקש לדחות את הדיון מסיבות מוצדקות יפנה למנהל המתי"א ויקבע מועד אחר לדיון.

1.9.2    מהלך הדיון בוועדת השילוב בגני-הילדים

א.    יו"ר הוועדה ינהל את הדיון ויפתח אותו בהצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ב.     יו"ר הוועדה יציג להורים את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ג.    בתחילת הדיון יוצגו על ידי יו"ר הוועדה הרקע להפניית הילד לדיון בוועדת השילוב והמסמכים המובאים לפני הוועדה.

ד.     יו"ר הוועדה יזמין את ההורים ואת הילד להשמיע את דבריהם לפני הוועדה. ההורים זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם שישמיע את דבריהם.

ה.     במקרים שבהם הילד משתתף בדיון תדאג הוועדה לאפשר לו תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים. נוכחות הילד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ו.       יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב-תחומי אודות רמת תפקודו של הילד ויתייחס לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים שלו. זאת תוך התייחסות לתהליך ההכלה והמיצוי של תכניות ההתערבות שנעשו בעניינו טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ז.      יו"ר הוועדה ינהל את הדיון ויוודא כי כל משתתף מביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

ח.     ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

ט.     יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יהיו מובנים להורים.

י.       יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון תוך זימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

יא.    לפני דיון עם הורים בעלי לקות בשמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם שיתרגם להורים את מהלך הדיון לשפה המובנת להם.

יב.    בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

יג.     מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מומחי תחום מתוך המערכת החינוכית ללקויות ששכיחותן נמוכה באוכלוסייה, אם הדבר אפשרי ומעשי ואינו כרוך בעלויות נוספות.

יד.    ועדת השילוב תבחן אם רמת תפקודו של הילד בתחומים השונים מצדיקה מתן זכאות לתכנית שילוב בנוסף לתכניות ההתערבות הקיימות במסגרת הרגילה שהוא משתתף בהן, וכן אם תכנית השילוב תיתן מענה לצרכיו הייחודיים. בבואה לקבל החלטה בדבר המענה לצרכיו הייחודיים של הילד תסתייע ועדת השילוב בפרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים המפורטים בטבלה בנספח 1.

טו.   במהלך הדיון יירשם פרטיכול כמפורט בנספח 9, ס"ק 9.1 בחוזר זה.

טז.   יו"ר הוועדה ידאג להחתים את המשתתפים בוועדת השילוב על טופס הצהרה בנוגע לשמירת סודיות המובא בנספח 8.

1.9.3    פרטיכול הדיון בוועדת השילוב בגני הילדים

א.    רישום הפרטיכול של ועדת השילוב חייב להיות מדויק ומהימן ולשקף את מהלך הדיון.

       הפרטיכול יכלול את הסעיפים האלה:

1)     פרטי הילד: הפרטים האישיים ופרטי  גן הילדים שהוא לומד בו

2)     הנוכחים בדיון: פרטי החברים בוועדה ופרטי המוזמנים אליה

3)     הנעדרים מהדיון (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף לפרטיכול את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

4)     המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

5)     מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והילד, ובכלל זה רישום עמדת ההורים ועמדת התלמיד

6)     מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)      פרטי ההחלטה

8)     הנימוקים להחלטה

9)     הערות

10)   אישור על רישום הפרטיכול – חתימות ותאריך.

ב.     יו"ר ועדת השילוב יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה.

ג.     אפיון הלקות הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייקבע על ידי פסיכולוג הוועדה בהיוועצות עם כל חבריה.

ד.     לאחר כל דיון של הוועדה יאשרו חבריה את פרטיכול הדיון בחתימתם.

ה.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון, למעט קטעים שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר חיסיון דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

1.9.4    סיכום הדיון והחלטת  ועדת השילוב בגני הילדים

א.    סיכום הדיון וההחלטה של ועדת השילוב יתקבלו בנוכחות חברי ועדת השילוב בלבד ועל ידם. החלטות הוועדה תתקבלנה ברוב קולות. היו הקולות שקולים, יזמן היו"ר את מנהל המתי"א או את נציגו להמשך דיון.

ב.     ועדת השילוב תחליט בעניינו של הילד על פי האפשרויות כדלקמן:

1)     הילד זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

2)    הילד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

ג.     אם קבעה הוועדה שהילד זכאי להיכלל בתכנית השילוב, בסמכותה להחליט גם על זכאות לתמיכה מסוג סייעת.

ד.     אם קבעה הוועדה שהילד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב, עליה לפרט את קביעתה על פי האפשרויות שלהלן:

1)     הילד ילמד במסגרת החינוך הרגיל, ללא תמיכה מתכנית השילוב, וצרכיו החינוכיים יקבלו מענה במסגרת תכניות הקיימות במוסד החינוכי.

2)     הילד יופנה לדיון בוועדת ההשמה, שכן יש לו בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים, ובעיותיו מצריכות טיפול כוללני, רב-מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים. במקרים אלו על הוועדה להפנות את עניינו לדיון בוועדת ההשמה לא יאוחר מ-31 במרס בכל שנת לימודים.

ה.    לאחר סיום הדיונים ישלח היו"ר את העתק ההחלטה המנומקת להורי הילד לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת ההחלטה, על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח 10, ס"ק 10.1 בחוזר זה.

ו.     מנהל המתי"א אחראי לדווח על קיומה של ועדת השילוב, על פרטי הדיון ועל החלטות הוועדה באמצעות תוכנת ה"שילובית" – התוכנה לדיווח על ועדות השילוב.

ז.     זכאותו של הילד להיכלל בתכנית השילוב תישמר לתקופה של עד 3 שנות לימודים באותה מסגרת חינוכית, בכפיפות לשיקול הדעת של הצוות הבין-מקצועי, כמפורט להלן. בתום 3 שנים יובא עניינו לדיון מחודש בוועדת השילוב המוסדית.

ח.    בסוף כל שנה, ולא יאוחר מ-15 במאי, יעריך הצוות הבין-מקצועי מחדש את צורכי הילד. אם יוחלט שבשנת הלימודים שאחריה לא ייכלל הילד בתכנית השילוב אך ימשיך את לימודיו במסגרת החינוך הקדם-יסודי, יביא מנהל המתי"א את הנושא לדיון בצוות בין-מקצועי כדי להפסיק את התמיכה מתכנית השילוב. בצוות הבין-מקצועי ייכללו מפקח הגן, מנהלת הגן, נציג המתי"א ופסיכולוג הגן (במקרה שהגן מקבל שירות ברמה א'). אם החליטה ועדת השילוב על הפסקת הזכאות לתלמיד, יודיע מנהל המתי"א על כך להורים ובכתב.

ט.    ילד שעבר ללמוד בבית ספר אחר באותה רשות או עבר להתגורר ברשות אחרת, תהיה זכאותו תקפה רק למשך אותה שנת לימודים.

1.9.5    סדרי עבודתה של ועדת השילוב בבתי הספר

א.    האחריות לארגון עבודת הוועדה, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר ועדת השילוב המוסדית, מנהל המסגרת החינוכית.

ב.     המנהל יזמין את ההורים ואת התלמיד שעניינו יידון בוועדה. ההזמנה תישלח לפחות 10 ימים לפני מועד הדיון. טופס זימון ההורים והתלמיד מובא בנספח 7, ס"ק 7.1.                              

ג.     יש לעשות את כל האפשר כדי להימנע מקיום דיון ללא הורים, ולכן יש לוודא שההורים אכן קיבלו את הזימון לפני שהוחלט לקיים את הדיון שלא בנוכחותם.

ד.     הורה המבקש לדחות את הדיון מסיבות מוצדקות יפנה ליו"ר הוועדה, והיו"ר יקבע מועד אחר לדיון.

1.9.6    מהלך הדיון בוועדת השילוב בבתי הספר

א.     המנהל ינהל את הדיון ויפתח אותו בהצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ב.     המנהל יציג להורים את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ג.     בתחילת הדיון יוצגו על ידי המנהל הרקע להפניית התלמיד  לדיון בוועדת השילוב והמסמכים המובאים לפני הוועדה.

ד.     המנהל יזמין את ההורים ואת התלמיד להשמיע את דבריהם לפני הוועדה. ההורים זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם שישמיע את דבריהם.

ה.    במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון תדאג הוועדה לאפשר לו תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים. נוכחות התלמיד  בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ו.      המנהל ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב-תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד  ויתייחס לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים שלו. כל זאת תוך התייחסות לתכנית ההכלה והמיצוי של תכניות ההתערבות שנעשו בעניינו טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ז.     המנהל ינהל את הדיון ויוודא כי כל משתתף מביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

ח.    ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

ט.    המנהל יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יהיו מובנים להורים.

י.      המנהל יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון תוך זימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

יא.    לפני דיון עם הורים בעלי לקות בשמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם שיתרגם להם את מהלך הדיון לשפה המובנת להם.

יב.   בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

יג.     מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מומחי  תחום מתוך המערכת החינוכית לליקויי חושים וללקויות ששכיחותן נמוכה  באוכלוסייה, אם הדבר אפשרי ומעשי ואינו כרוך בעלויות נוספות.

יד.    ועדת השילוב תבחן אם רמת תפקודו של התלמיד  בתחומים השונים מצדיקה מתן זכאות לתכנית שילוב בנוסף לתכניות ההתערבות הקיימות במסגרת הרגילה שהוא משתתף בהן, וכן אם תכנית השילוב תיתן מענה לצרכיו הייחודיים. בבואה לקבל החלטה בדבר המענה לצרכיו הייחודיים של התלמיד תסתייע ועדת השילוב בפרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים המפורטים בטבלה בנספח 1.

טו.    במהלך הדיון יירשם פרטיכול, כמפורט בנספח 9, ס"ק 9.1 בחוזר זה.

טז.   יו"ר הוועדה ידאג להחתים את המשתתפים בוועדת השילוב על טופס הצהרה בנוגע לשמירת סודיות המובא בנספח 8.


1.9.7    פרטיכול הדיון בוועדת השילוב בבתי הספר

א.    רישום הפרטיכול של ועדת השילוב חייב להיות מדויק ומהימן ולשקף את מהלך הדיון.

        הפרטיכול יכלול את הסעיפים האלה:

1)   פרטי התלמיד: הפרטים האישיים ופרטי המוסד החינוכי שהוא לומד בו

2)   הנוכחים בדיון: פרטי החברים בוועדה ופרטי המוזמנים אליה

3)   הנעדרים מהדיון (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף לפרטיכול את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

4)   המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

5)   מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד, ובכלל זה רישום עמדת ההורים ועמדת התלמיד

6)   מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)   פרטי ההחלטה

8)   הנימוקים להחלטה

9)   הערות

10) אישור על רישום הפרטיכול – חתימות ותאריך.

ב.     המנהל יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה.

ג.     אפיון הלקות הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייקבע על ידי פסיכולוג הוועדה בהיוועצות עם כל חבריה. בהיעדר פסיכולוג חבר בוועדה ייקבע האפיון על ידי יו"ר הוועדה בהיוועצות עם חבריה.

ד.     לאחר כל דיון של הוועדה יאשרו חבריה את פרטיכול הדיון בחתימתם.

ה.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון, למעט קטעים שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר חיסיון דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

1.9.8    סיכום הדיון והחלטת ועדת השילוב בבתי הספר

א.    סיכום הדיון וההחלטה של ועדת השילוב יתקבלו בנוכחות חברי ועדת השילוב בלבד ועל ידם. החלטות הוועדה תתקבלנה ברוב קולות. היו הקולות שקולים, יזמן המנהל  את מנהל המתי"א או את נציגו להמשך דיון.

ב.     ועדת השילוב תחליט בעניינו של התלמיד הילד על פי האפשרויות כדלקמן:

1)    התלמיד זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

2)    התלמיד  אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

ג.            אם קבעה הוועדה שהתלמיד זכאי להיכלל בתכנית השילוב, בסמכותה להחליט גם על זכאות לתמיכה מסוג סייעת.

ד.     אם קבעה הוועדה שהתלמיד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב, עליה לפרט את קביעתה על פי האפשרויות שלהלן:

1)     התלמיד ילמד במסגרת החינוך הרגיל, ללא תמיכה מתכנית השילוב, וצרכיו החינוכיים יקבלו מענה במסגרת תכניות הקיימות במוסד החינוכי.

2)     התלמיד יופנה לדיון בוועדת ההשמה, שכן יש לו בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים, ובעיותיו מצריכות טיפול כוללני, רב-מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים. במקרים אלו על הוועדה להפנות את עניינו לדיון בוועדת השילוב  היישובית לא  יאוחר מ-31 במרס בכל שנת לימודים, וזו תחליט אם להפנותו לדיון בוועדת ההשמה.

ה.    לאחר סיום הדיונים ישלח היו"ר את העתק ההחלטה המנומקת להורי התלמיד לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת ההחלטה, על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח 10, ס"ק 10.1 בחוזר זה.

ו.     המנהל אחראי לדווח על קיומה של ועדת השילוב, על פרטי הדיון ועל והחלטות הוועדה באמצעות תוכנת ה"שילובית" – התוכנה לדיווח על ועדות השילוב.

ז.     זכאותו של התלמיד להיכלל בתכנית השילוב תישמר לתקופה של עד 3 שנים באותה מסגרת חינוכית, בכפיפות לשיקול הדעת של הצוות הבין-מקצועי, כמפורט להלן. בתום 3 שנים יובא עניינו לדיון מחודש בוועדת השילוב המוסדית.

ח.    בסוף כל שנה, ולא יאוחר מ-15 במאי, יעריך הצוות הבין-מקצועי מחדש את צורכי התלמיד. אם יוחלט שבשנת הלימודים שאחריה לא ייכלל התלמיד בתכנית השילוב אך ימשיך את לימודיו במסגרת החינוכית, יביא המנהל את הנושא לדיון במעמד ועדת השילוב בצוות בין מקצועי כדי להפסיק את התמיכה מתכנית השילוב. אם החליטה ועדת השילוב על הפסקת הזכאות לתלמיד, יודיע על כך המנהל בכתב להורים.

ט.    תלמיד שנתמך מתכנית השילוב ולאחר דיון בצוות הבין מקצועי על מיצוי אפשרויות הטיפול בו הוחלט להפנותו לוועדת ההשמה, יקבל מנהל בית הספר את אישור המפקח ויפנה את עניינו לדיון בוועדת השילוב היישובית שבה יוחלט אם התלמיד יופנה לוועדת ההשמה. המנהל יודיע להורים שבכוונתו להפנות את התלמיד לדיון בוועדת השילוב היישובית, לצורך בדיקת ההפניה לוועדת ההשמה.

י.     תלמיד שעבר ללמוד בבית ספר אחר באותה רשות או עבר להתגורר ברשות אחרת, תהיה זכאותו תקפה רק למשך אותה שנת לימודים.

 

1.10  ערר על החלטת ועדת השילוב

1.10.1 הורה או תלמיד רשאים להגיש בקשת ערר בכתב על החלטת ועדת השילוב המוסדית בבתי הספר/ועדת השילוב היישובית לגיל הרך,  אך לא על היקף התמיכה מתכנית השילוב.

1.10.2  את הערר יש להגיש בכתב לוועדת ההשמה ברשות המקומית תוך 21 יום מהיום שבו קיבלו ההורים את ההודעה על החלטת ועדת השילוב.

1.10.3 יו"ר ועדת ההשמה במחלקת החינוך ברשות המקומית יקבל את פרטיכול ועדת השילוב המוסדית בבתי הספר/ועדת השילוב היישובית לגיל הרך ואת החלטתה, וכן את כל המסמכים שהוצגו בפניה.

1.10.4 יו"ר הוועדה יזמין לדיון בערר נציג מהמוסד החינוכי שבו התלמיד לומד וישמע את דעתו. המשך הדיון בוועדה יהיה ללא נוכחות הנציג מהמוסד החינוכי.

1.10.5  יש להקפיד שבוועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר לא יימצא חבר ועדה שהשתתף בוועדת השילוב המוסדית בעניינו של התלמיד הנדון.

1.10.6  יו"ר הוועדה יזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד להשמיע את דבריהם בדיון בערר (ראה נספח 7, ס"ק 7.2).

1.10.7  מהלך הדיון יירשם בפרטיכול (ראה נספח 9, ס"ק 9.2).

1.10.8  החלטת הוועדה תתקבל בנוכחות חבריה בלבד.

1.10.9    ועדת ההשמה ביושבה כערר רשאית –

א.     לקבל את הערר;

ב.     להחזיר את העניין לוועדת השילוב המוסדית/לוועדת השילוב היישובית לגיל הרך לדיון נוסף, עם הוראות ובלעדיהן:

ג.     לדחות את הערר.

1.10.10   ועדת ההשמה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מהיום שבו הוגש הערר (זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו).

1.10.11   ההחלטה המנומקת של ועדת ההשמה ביושבה כערר תישלח להורי התלמיד ולמוסד החינוכי שהוא לומד בו על גבי טופס ההחלטה (ראה נספח 10, ס"ק 10.2). 

1.10.12   החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר היא סופית.

 

 1.11  הצוות הבין-מקצועי

1.11.1   הרכב הצוות בגן הילדים

מנהל המתי"א או נציג מטעמו העובד בגני הילדים ירכזו את עבודת הצוות של גני הילדים לתלמידים המשולבים בהם. חברי הצוות יהיו מנהלת הגן, פסיכולוג הגן (אם הגן מקבל שירות ברמה א') ועובד הוראה מתחום החינוך המיוחד (גננת שילוב/עובד הוראה ממקצועות הבריאות/ מומחה תחום). במידת הצורך אפשר להזמין את המפקחת על גני הילדים או את נציגתה. ברשות שיש בה מרכז טיפולי מומלץ להזמין גם את מנהל המרכז או את נציגו. ביישובים גדולים אפשר להקים כמה צוותים, בהתאם למאפייני היישוב.   

1.11.2   הרכב הצוות בבית הספר

בכל בית ספר יפעל צוות בין-מקצועי אשר יארגן את תכנית השילוב במוסד החינוכי לתלמידים משולבים. המורה לחינוך מיוחד, שימונה על ידי מנהל בית הספר בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד, יארגן את עבודת הצוות הבין-מקצועי בבית הספר. חברי הצוות יהיו המחנך, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ובעל מקצוע נוסף, אם נדרש. מומלץ להזמין גם את פסיכולוג המוסד החינוכי (אם בית הספר מקבל שירות ברמה א') ו/או את היועץ, את מנהל המתי"א או את נציגו וכל גורם נוסף, על פי החלטת המנהל. ברשות שיש בה מרכז טיפולי מומלץ להזמין גם את מנהל המרכז או את נציגו.

1.11.3    תפקידי הצוות הבין-מקצועי

א.    קביעת התכנית החינוכית היחידנית

1)     באחריות מחנך הכיתה לקבוע את התכנית החינוכית היחידנית של התלמיד המשולב בהתאם למצב תפקודו, בסיוע הצוות הבין-מקצועי.

2)     הצוות הבין-מקצועי יקבע את סוגי התמיכה, את אופן מתן התמיכה ואת השעות שיינתנו לתלמיד.

3)     הצוות הבין-מקצועי יקבע את דרגת התפקוד של התלמיד לצורך תמיכה מסוג סייעת, אם ועדת השילוב קבעה שהתלמיד זכאי לתמיכה כזו, על פי ההנחיות המפורטות להלן:

א)   בבואה להחליט על זכאות לתמיכה מסוג סייעת תיקח הוועדה בחשבון את יכולתו של התלמיד לתפקד באופן עצמאי גם באמצעות עזרים נלווים, שיעודדו את עצמאותו.

ב)    הסייעת תעזור לתלמיד המשולב באופן מיטבי בסביבת הלימודים. בעזרת הסיוע יוכל התלמיד להתפנות ללמידה, להשתלב חברתית וליטול חלק בכלל הפעילויות במסגרת החינוכית. המחנך יוביל תהליך של תכנון, יישום, הנחיה, בקרה ומעקב באמצעות הגורמים המקצועיים העומדים לרשותו.

הערה: אם בכיתה אחת יש יותר מתלמיד אחד הזכאי לתמיכה מסוג סייעת, תוקצה סייעת אחת עד למלוא היקף שעות הלימודים של הכיתה ואין חובה להקצות לכל אחד מהתלמידים שעות על פי רמת התפקוד כמפורט לעיל.

ג)    להלן הנחיות לשימוש במחוון להערכת רמות התפקוד לקביעת תמיכה מסוג סייעת (ראה את המחוון באתר האגף לחינוך המיוחד):

(1)   רמות התפקוד של כל לקות פורטו ל-5 תת-תחומים רלוונטיים ובעלי השלכות על הלקות.

(2)   התת-תחומים מדורגים מרמה א' לרמה ד' בהתאם לרמות הקושי.

(3)   מילוי שאלון רמת התפקוד יתקיים במעמד ישיבת הצוות הבין-מקצועי.

(4)   שיטת הניקוד: התלמיד עשוי לתפקד בתחומים השונים באופן לא אחיד, ובשל כך ניתן ניקוד דיפרנציאלי (מ-1 עד 4) לכל רמת תפקוד ולכל תחום בתפקוד.

מקסימום הניקוד עומד על 20 נקודות – פרופיל תפקודי המעיד על רמה ד'.

(5)   להלן הטבלה המפרטת את רמות התפקוד, את הניקוד ואת היקף הסיוע בשעות. אין שינוי בהיקף הסיוע בהתאם לרמות התפקוד:

רמת התפקוד

מספר הנקודות

היקף הסיוע

א

עד 5 נקודות

עד 7 שעות סיוע לכל היותר

ב

6 עד 10 נקודות

15-8 שעות סיוע

ג

11 עד 15 נקודות

23-16 שעות סיוע

ד

16 עד 20 נקודות

30-24  שעות סיוע

 

 

 

 

 

 

 

 

ב.    מעקב אחר הביצוע וההתקדמות של תכנית השילוב

הצוות הבין-מקצועי יעקוב אחר ביצוע תכנית השילוב של כלל התלמידים הזכאים. לקראת סוף כל שנת לימודים יקיים הצוות הערכה על התכנית וימליץ על המשך/הפסקת זכאותם של התלמידים בשנת הלימודים הבאה, בהתאם להתקדמותם. במקרה של תלמיד שאינו זקוק להמשך תמיכה מתכנית השילוב ואשר ימשיך את לימודיו במסגרת החינוכית, יביא המנהל את הנושא לדיון במעמד ועדת השילוב כדי להפסיק את התמיכה מתכנית השילוב, ויודיע על כך להורים בכתב.

ג.    הפניה לשירות פסיכולוגי-חינוכי

אם המחנך או הצוות הבין-מקצועי סבור שיש צורך במעורבות של פסיכולוג בית הספר, יובא הצורך בפניו על ידי הגורם המפנה, והפסיכולוג ימליץ על דרך ההתערבות.

 

1.12       שירותי התמיכה במסגרת תכנית השילוב

1.12.1    כללי

א.    חוק החינוך המיוחד הגדיר את תוספת ההוראה והלימוד ואת השירותים המיוחדים לתלמיד המשולב (עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים ושירותים פרא-רפואיים). תוספת זו תינתן בהלימה לצרכיו של התלמיד ובהתחשב במשאבים הזמינים של המסגרת החינוכית (שעות ההוראה, כוח-האדם והתנאים הפיזיים).

ב.     השעות תיקבענה בתכנית חינוכית יחידנית, על-ידי הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית שבה התלמיד המשולב לומד. תלמיד משולב יהיה זכאי לתמיכה מסוג הוראה לכל היותר עד שליש משעות הלימודים בשבוע באופן קבוצתי ו/או פרטני, באחד או ביותר מסוגי התמיכות שתפורטנה בהמשך.

ג.     שירותי התמיכה מסוג הוראה יינתנו על ידי מורים מוסמכים לחינוך מיוחד בהוראה מתקנת (חשבון, אנגלית, קריאה ואסטרטגיות למידה) וכן על ידי מורים מומחים לניתוח התנהגותי, מאבחנים דידקטיים, מורים מומחים לעיוורים וללקויי ראייה, מורים מומחים לחירשים וללקויי שמיעה ועובדי הוראה ממקצועות הבריאות, ובכלל זה קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ומטפלים באמנויות (אמנות, תנועה, מוזיקה, דרמה, ביבליותרפיה).

ד.     אבחונים דידקטיים, אם הם נדרשים כחלק מתהליך ההפניה של תלמיד משולב ומהתמיכה בו, יתבצעו על ידי מורה לחינוך מיוחד שהתמחה באבחון דידקטי במוסד החינוכי כחלק מעבודתו כמורה שילוב ולא יותר מאשר בשליש ממשרתו. במידת הצורך, אם אין במוסד החינוכי מורה לחינוך מיוחד שהתמחה באבחון דידקטי, יפנה המנהל למתי"א. המנהל יקצה שעות מתקן המוסד החינוכי עבור שירות זה. העסקתו של מורה לחינוך מיוחד שהתמחה באבחון דידקטי, ובכלל זה היקף העסקתו, יהיו  בתיאום עם המתי"א ובאישור המפקח על החינוך המיוחד.

ה.    במסגרת תכנית השילוב קיים ומתפתח מגוון רחב של אסטרטגיות תמיכה בתלמידים משולבים. שלב הגיל ורמת התפקוד משפיעים על השונות בסוגי התמיכה ובאופן התמיכה ובהיקפם. המטרות והיעדים של התכנית החינוכית היחידנית של התלמיד יפורטו בתכנית ויקבעו את הסוגים, את האופן, את המקום, את המועד, את המשך ואת התדירות של התמיכה.

ו.     מימוש המטרות והיעדים ייעשה במגוון האמצעים העומדים לרשותה של המסגרת. הצוות החינוכי יפעל למימוש המטרות באמצעים חלופיים העומדים לרשות המסגרת, אם אין בנמצא אחד או יותר מסוגי האמצעים או השירותים המיוחדים הנדרשים.

ז.     הצוות הבין-מקצועי יקבע ויתאים את התמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה מאחד או יותר מסוגי התמיכה המפורטים להן.

1.12.2    תמיכה מהסוג של הוראה ולימוד

תמיכה מהסוג של הוראה ולימוד עיקרה תמיכה של עובד הוראה מהחינוך המיוחד בתלמיד והבניה שיטתית של תכנית הלימודים יותר מהנדרש לבני גילו או כיתתו; לדוגמה:

א.    הוראה קבועה: הוראה על ידי מורה לחינוך מיוחד על פי מערכת קבועה ובהתאמה לחומר הנלמד בכיתה, וכן תמיכה על ידי מטפלים פרא-רפואיים ועל ידי עובדי הוראה ממקצועות הבריאות על פי מערכת קבועה, בהתאמה לצרכיו של התלמיד וכתמיכה בפיתוח היכולת להשתלבותו הלימודית, הרגשית והחברתית

ב.     אבחון, התאמה ומעקב: ביצוע אבחון דידקטי לתלמיד, התאמת תכנית חינוכית עבורו (בתיאום עם הגורמים המקצועיים האחרים התומכים בתלמיד), הדרכת הצוות המטפל בו ומעקב קבוע על פי לוח זמנים שייקבע על ידי הצוות הבין-מקצועי (הפניית התלמיד לאבחון תיעשה לאחר קבלת אישור מהורי התלמיד; ראה בנספח 5)

ג.     אבחון ומעקב על ידי צוות רב-מקצועי בין-תחומי: ביצוע הערכה רב-תחומית לתלמיד על ידי גורמי מקצוע שונים  (מספרם ותחומי מומחיותם ייקבעו על פי צרכיו של התלמיד), התאמת תכנית חינוכית עבורו, הדרכת הצוות המטפל בו ומעקב, על פי לוח זמנים שיקבע הצוות הבין-מקצועי

ד.     הוראה משולבת: ביצוע הערכה ותצפית תוך כדי הוראה, הוראת הדגמה (modeling) והנחיית המחנכת המשלבת בתדירות שתיקבע בצוות הבין-מקצועי

ה.    תמיכה בתחום הרגשי/ההתנהגותי/הנפשי על ידי מומחים: ביצוע אבחון ותצפית תוך כדי הוראה בתחומים אלה על ידי מומחים בתחום בריאות הנפש – פסיכולוג המסגרת (אם ניתן למסגרת שירות ברמה א') ו/או אנשי הצוות הטיפולי – הוראת הדגמה (modeling) והנחיית המחנכת המשלבת בתדירות שתיקבע בצוות הבין-מקצועי.

1.12.3   תמיכה מסוג התאמות

עיקרה של תמיכת ההתאמה הוא בשינוי בסביבה, בציוד ובפעילויות; לדוגמה

א.    התאמת תכנית הלימודים: התאמה של תכנית הלימודים הכיתתית לתלמיד על ידי מורה לחינוך מיוחד, בשיתוף המחנך/מורה מקצועי והתלמיד

ב.     סיוע ותמיכה בשימוש במכשירים מיוחדים: שימוש בטלוויזיה במעגל סגור ובמחשב מותאם  ושירותי תרגום ללקויי שמיעה

ג.     תמיכה במעברים: הוראה, ייעוץ והכוונה של המורה לחינוך מיוחד במעבר בין מסגרות, בין נושאי לימוד ובין פעילויות במסגרת החינוכית

ד.     הוראה בסביבה מיוחדת: תמיכה בתלמיד בסביבה חינוכית המאורגנת ומותאמת לצרכיו: התאמה פיזית או התאמה טכנולוגית מיוחדת וכד', כגון הוראה במרכזים טיפוליים או במרכזי למידה

ה.    מודל משולב: הוראה לתלמידים בסביבה ייחודית המתקיימת על ידי מורים עמיתים מתחומים שונים (מורה מיוחד עם מורה רגיל) ולמידה המתקיימת עם תלמידים עמיתים בעלי יכולת שונה ("רגילים" עם "מיוחדים"), כגון גן משולב או קבוצת תלמידים משולבים הלומדים בכיתה לחינוך רגיל בחלק משעות הלימוד או בחלק מנושאי הלימוד.

 

 1.12.4       תמיכה מסוג סיוע

א.    כללי

שירותי הסיוע, והסייעת בכללם, הם חלק מהאמצעים להשגת המטרות והיעדים החינוכיים שייקבעו בתכנית החינוכית היחידנית של התלמיד, כדי לקדם את מידת עצמאותו ואת יכולתו לשמור על תקשורת ישירה עם הצוות החינוכי ועם חברת התלמידים.

סיוע זה הוא חלק ממערך התמיכה הכולל, והוא יינתן אך ורק אם יימצא כי רמת התפקוד של התלמיד מחייבת זאת. ההחלטה על מתן הסיוע צריכה להיות מנומקת, בדגש על תפקוד התלמיד ועל האופן שבו יתרום סיוע זה לקידומו.

עמדת גורמי המקצוע במשרד החינוך, המבוססת על מחקרים מהארץ ומחו"ל, היא כי תפקידה של הסייעת, באותם המקרים שבהם אכן הוחלט להקצות סייעת לתלמיד בעל צרכים מיוחדים, לסייע לתלמיד להשתתף בתכנית הלימודים ולהבין את חומרי הלמידה ואת המטלות הניתנות בשיעור. באופן זה יוכלו המחנך ומורי הכיתה לעבוד עם התלמידים כולם, גם התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים. עם זאת, יש להביא בחשבון, במכלול השיקולים, גם היבטים העלולים לגרום לתלות התלמיד במבוגר ולפגום במידת השתתפותו הלימודית והחברתית.

המורה, בעזרת הצוות הבין-מקצועי, יוביל את התהליך הלימודי-טיפולי ויכוון את הפעילות בכיתה, ובכלל זה את פעילות הסייעת, כדלקמן:

1)     מחנך הכיתה, בעזרת הצוות הבין-מקצועי, ייקח אחריות על הלמידה ועל התכנון של מהות התמיכה ויישומה במסגרת תכנית חינוכית יחידנית.

2)     הצוות החינוכי יעקוב אחר התקדמותו של התלמיד בהתאם לתח"י, שבה יפורטו תפקידי הסייעת, תוך שמירה על רציפות הקשר המקצועי מורה-סייעת-תלמיד.

3)     כל הפעילויות של התלמיד תהיינה חלק בלתי נפרד מהפעילויות המבוצעות במסגרת החינוכית בתחום הלימודי.

4)     המערך החברתי של התלמיד עם בני כיתתו יהיה חלק אינטגרלי מהמערך החברתי בכיתה.

5)     פעילות הסייעת תשאף לקדם את התלמיד מתלות לעצמאות. מחנך הכיתה יהיה אחראי למתן הדרכה מובנית והנחיות מפורטות למתן סיוע.

6)     חשוב שהגורמים החינוכיים, לרבות הסייעת, יאפשרו לתלמיד אוטונומיה.

ב.     התנאים לקבלת זכאות לתמיכה מסוג סייעת

1)     לקבלת תמיכה מסוג סייעת זכאים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה, בגיל 4-3, בגני-ילדים המוכרים והמפוקחים על-ידי משרד החינוך, ביישובים שבהם חל חוק לימוד חובה על פי צווים שהתקין שר החינוך, ותלמידים בגיל 18-5 (סוף כיתה י"ב) בכל מערכת החינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי.


2)     תמיכה מסוג סייעת תאושר לתלמיד אך ורק אם הוא עונה על כל התנאים שלהלן:

        תלמיד משולב בעל לקות משמעותית אשר רמת תפקודו מחייבת סיוע מסוג זה ויש ברשותו מסמך קביל שנקבע על-ידי גורמים מקצועיים בלבד (כמפורט בנספח 3, ס"ק 3.1). מומלץ להשתמש במחוון שנמצא באתר האגף לחינוך מיוחד. להלן סוגי הלקויות:

א)    משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות (קוד לקות 59)

ב)     עיוורים ולקויי ראייה (קוד לקות 61)

ג)     אוטיסטים (קוד לקות 56)

ד)     בעלי פיגור בינוני (קוד לקות 53)

ה)    בעלי הפרעות נפשיות (קוד לקות 57)

ו)     תלמידים שיש להם תסמונות ומחלות נדירות.

3)   לגבי תלמידים הסובלים ממצבי בריאות מחלתיים, כגון רגישות יתר למזון, אפילפסיה, סוכרת, ספחת (פסוריאזיס), סיסטיק פיברוזיס, מחלות מעי דלקתיות ואיידס, יש לנהוג על פי הוראות הפיקוח על הבריאות שהתפרסמו בחוזרי המנכ"ל של משרדנו (ראה במבוא לחוזר זה, ב"חוזרים קודמים בנושאים קשורים"). רצוי להזמין מומחה מתחום הבריאות כדי להסביר לצוות את מהות המחלה, את הדרכים להתמודדות אתה ואת האופן שיש לנהוג בו במקרה חירום. יש לתעד את ההנחיות ולהביאן לידיעת כל אנשי הצוות. אין להקצות סייעת לתלמידים אלה.

4)     במקרים שבהם נדרש מלווה אישי לביצוע פעולות טיפוליות (כהגדרתן בחוזר המנכ"ל של משרד הבריאות 16/04), כגון שאיבת הפרשות דרך טרכאוסטומי, חיבור למכונת הנשמה לצורך שאיבת הפרשות וניתוק ממנה, צנתור שלפוחית השתן, האכלה דרך זונדה או גסטרוסטום, מתן חמצן, ביצוע חוקן – במקרים אלה תפנה הרשות  המקומית / המועצה / העמותה / הבעלות / לשכה  הבריאות / המשפחה אל מנהל השירות לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות בבקשה לאשר מלווה אישי לביצוע פעולות טיפוליות.

5)     אם בנוסף נדרשת מתכנית השילוב תמיכה מסוג סייעת, תוגדר זכאותו של התלמיד לתמיכה מסוג זה כחלק מהתכנית החינוכית היחידנית. מטרות הסיוע, מערכת השעות של עבודת הסייעת ופעולותיה מתוקף תפקידה זה תירשמנה בתכנית החינוכית היחידנית של התלמיד. חשוב להפריד באופן ברור בין הסיוע החינוכי ובין הסיוע הרפואי. סך כל שעות הסיוע לאותו תלמיד לא יעלה על שעות הלימוד.

6)     תלמיד שנפגע בתאונת דרכים והוא מוגבל זמנית אינו מוגדר כתלמיד בעל צרכים מיוחדים לעניין תכנית השילוב.

7)     מצא יו"ר ועדת השילוב כי מדובר בנסיבות מיוחדות, יפנה, בצירוף נימוקים לפנייה, אל האגף לחינוך מיוחד לצורך קבלת המלצה אם יש מקום להכיר בזכאותו של התלמיד. מפקח האגף לחינוך מיוחד יהיה רשאי לבקש חוות דעת של מומחה או להקים ועדה לצורך קבלת החלטה. הפנייה תיעשה לא יאוחר מחודש אוקטובר של אותה שנת לימודים. ההחלטה תינתן לא יאוחר מחודש מיום הפנייה.

8)     לאחר שקבעה ועדת השילוב את זכאותו של תלמיד לתמיכה מסוג סייעת, ידון הצוות הבין-מקצועי של המסגרת החינוכית בשילוב הסיוע כחלק אינטגראלי של התכנית החינוכית היחידנית ויקבע את דרגת התפקוד של התלמיד. מומלץ כי בדיון זה ישתתף מומחה בתחום הלקות. ההחלטה על כל שלביה תתועד במערכת ה"שילובית".

ג.     עקרונות להפעלת תמיכה מסוג סייעת

1)     מטרת התכנית החינוכית היחידנית היא לפתח את עצמאותו של התלמיד ולצמצם מדי שנה, ככל האפשר, את היקף הסיוע.

2)     מנהל המסגרת החינוכית יבדוק אם שירותי הסיוע המבוקשים הם חלק ממכלול התכנית החינוכית שנקבעה לתלמיד וידאג שהסייעת תונחה על ידי גורם מקצועי. נוכחותה של סייעת אינה פוטרת את יתר אנשי הצוות החינוכי מתפקידם. במקרים של חשש להתנהגות אבדנית יש לנהוג על פי ההוראות בחוזר הוראות הקבע סה/4(א), סעיף 2.9-1, "אבדנות ילדים ובני נוער – מניעה והתערבות", וכן בחוזר עב/1(ב), סעיף 2.9-2, "התמודדות עם מצוקה רגשית של תלמידים ופיתוח חוסן".

3)     מנהל המסגרת החינוכית יבדוק כיצד אפשר לשלב בסיוע לתלמיד אמצעים שונים הקיימים בבית הספר, כמו למידת עמיתים וסיוע של מתנדבי השירות הלאומי, של חונכים, של סייעת הקיימת כבר בבית הספר וכיו"ב. כמו כן יבדוק המנהל אם אפשר ורצוי יותר, לטובתו של התלמיד, להיעזר בשירותי הסיוע האחרים, וייתן עדיפות (גם אם באופן חלקי) לשימוש בסוג זה של סיוע, עם אפשרות של השלמת שעות סייעת.

4)     שעות הסיוע על ידי סייעת הן השלמה לתמיכה הלימודית. אי לכך, הזכאות לשעות סיוע תהיה בראייה כוללנית, והיקף התמיכה כולה לא יעלה על מספר שעות הלימודים. במקרים כמו נכות פיזית ממשית קשה יהיה אפשר לאשר סייעת, במידת הצורך, למלוא היקף שעות הלימודים.

5)     בכיתה שיש בה יותר מתלמיד אחד הזקוק לסיוע תוקצה סייעת אחת עד למלוא היקף שעות הלימודים ולא יותר מכך. כמו כן אפשר להקצות סייעת משותפת לכמה תלמידים הלומדים בבית הספר אשר תפקודם מאפשר זאת.

6)     התמיכה מסוג סייעת תידון במסגרת החינוכית מדי שנה על-ידי הצוות הבין-מקצועי ובאופן שוטף במהלך שנת הלימודים, כחלק מעבודת המעקב. ההיקף ייקבע במתי"א בהתאמה לקריטריונים ולהנחיות שצוינו לעיל ובמסגרת התקציבית שתועמד לנושא זה כל שנה.

7)     הסייעת היא עובדת הרשות המקומית, ושכרה ישולם על-פי ההסכמים הקיבוציים המחייבים בלבד. מתכונת ההעסקה של הסייעת מפורטת בחוזר המנכ"ל של מרכז השלטון המקומי 363 מחודש יולי 1999 ובהודעה בענייני עובדים 838/99. אין להעסיק סייעות על חשבון הורים. בנוסף אין להורים אפשרות להשלים שעות סייעת מעבר למספר השעות שאושרו על-ידי משרדנו ואין לאפשר להורים להוסיף על שכר הסייעת המתקבל מהמעסיק (הרשות מקומית/הבעלות). בנוסף אין אפשרות שאחד ההורים או קרוב משפחה ישמש בתפקיד סייעת. משרד החינוך קבע את מספר שעות הסייעת הרצוי משיקולים פדגוגיים, ואין להוסיף על שעות אלה גם כדי למנוע אפליה אסורה בין ילדים להורים בעלי אמצעים לבין ילדים להורים שידם אינם משגת וכדי לא להפריע לפעילותו התקינה של בית הספר.

8)     העסקת סייעת כמתנדבת תהיה בהתאם להוראות משרדנו. אין אפשרות להעסיק סייעת המועסקת כסייעת אישית או סייעת כיתתית כמתנדבת באותה מסגרת חינוכית שבה היא משמשת כסייעת.

9)     עבודת הסייעת תתבצע במסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה ובפעולותיה. לא תאושר העסקת סייעת לתמיכה בתלמיד מחוץ למסגרת זו. לפנים משורת הדין, רשות מקומית/בעלות רשאית לאשר את העסקת הסייעת בחופשת הקיץ בקייטנות המתבצעות מטעמה ומפוקחות על ידה.

10)   סייעת לתלמידים משולבים בגני ילדים תאושר אך ורק אם הגן נמצא בסטטוס "פעיל".

11)   הסייעת לא תלווה תלמיד בהסעה על חשבון שעות הסיוע שאושרו לו במסגרת החינוכית.

ד.     תקציב השעות לתמיכה מסוג סיוע

1)     בכל שנה תחולק מכסת שעות הסיוע שתעמוד לרשות המשרד בהתאם למספר התלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע על פי קריטריונים שנקבעו בחוזר זה, עבור מסגרות החינוך שהתלמידים לומדים בהן.


2)     מכסת השעות תחושב על פי שני פרמטרים:

-     מכסה דיפרנציאלית: לתלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באותה השנה תוקצינה שעות המינימום ברמת התפקוד שנקבעה להם.

-     מכסה סטטיסטית: מכסת שעות נוספת, המחושבת סטטיסטית, תוקצה למתי"א בהלימה למספר התלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באזור השירות של המתי"א. מתוך מכסה זו יהיה אפשר להוסיף שעות, במידת הצורך, לאותם תלמידים שקיבלו הקצאה דיפרנציאלית בגבולות רמת התפקוד שנקבעה להם.

3)     למתי"א תוקצה מכסת שעות על פי הפילוח הזה:

א)   לתלמידים הלומדים במסגרות החינוך הרשמי והחינוך המוכר שאינו רשמי שבפיקוח המחוז

ב)    לתלמידים הלומדים במסגרות לחינוך מוכר שאינו רשמי המפוקח על ידי האגף הבכיר המוכר שאינו רשמי בירושלים.

4)     למינהל לחינוך התיישבותי תתקבל מכסת השעות על פי הפרמטרים המפורטים לעיל, עבור תלמידים הלומדים במסגרות החינוך ההתיישבותי.

5)     נוסף למכסה שתוקצה למתי"א תוקצה למחוזות (ובנפרד למוסדות המוכרים שאינם רשמיים ולמינהל לחינוך התיישבותי) מכסת שעות עבור תלמידים חדשים. מכסה זו מיועדת לתלמידים שלא למדו בעבר במסגרת חינוכית המפוקחת על ידי משרדנו או לתלמידים שלא היו זכאים לתמיכה מסוג סיוע בשנה הקודמת.

ה.    נוהל האישור

1)     ועדת השילוב המוסדית תקבע את זכאות התלמיד לתמיכה מסוג סייעת, והצוות הבין-מקצועי יקבע את רמת התפקוד של התלמיד.

2)     יו"ר ועדת השילוב המוסדית ימלא טופס בקשה לסייעת לכל אחד מהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים שנקבעה להם זכאות לתמיכה זו ויצרף את הפרוטוקול מהדיון של הצוות הבין-מקצועי שבו יפורטו הנימוקים לקביעת רמת התפקוד. לבקשה יצורפו המסמכים הקבילים.

3)     מוסד חינוכי רשאי להמליץ על הפסקת התמיכה מסוג סיוע או על שינוי ברמת התפקוד בהתאם למצבו ולרמת תפקודו של התלמיד באותה עת. הליך זה יתקיים בצוות רב-מקצועי, מלווה בהמלצות של צוות בית הספר ובשותפות ההורים.

4)     על יו"ר ועדת השילוב לדווח מיידית על תלמיד שמסיבות שונות הוחלט על ביטול זכאותו לסייעת. אם החליט הצוות הבין-מקצועי על שינוי בדרגת התפקוד של התלמיד יש למלא טופס בקשה לשינויים המצוי במתי"א ולצרף פרוטוקול מהדיון של הצוות הבין-מקצועי שבו יפורטו הנימוקים לשינוי רמת התפקוד.

5)     יש להקפיד על מילוי מדויק של כל הפרטים ולהעביר את הטפסים למתי"א (מסגרות חינוך המשתייכות למינהל החינוך ההתיישבותי יפנו ישירות אל הפיקוח על החינוך המיוחד במינהל החינוך ההתיישבותי), בצירוף המסמכים הקבילים, עד 30 במאי לכל המאוחר. לגבי תלמידים חדשים, שוועדת השילוב שלהם התקיימה בתחילת שנת הלימודים, אפשר להעביר את הטפסים עד 30 באוקטובר.

6)     טיפול בבקשות לתלמידים ממשיכים

א)   מנהלי המתי"א והפיקוח על החינוך המיוחד במנהל לחינוך התיישבותי יקבלו בחודש אפריל טופס ממוחשב ובו רשימת כל התלמידים שקיבלו שעות סייעת באותה שנת-לימודים ומכסת השעות לתלמיד על פי רמת התפקוד שנקבעה לו באותה שנה. הרשימות ממוינות על-פי רשויות מקומיות. אין צורך למלא עבור אותם תלמידים טפסים חדשים. על גבי טופס זה תמולאנה הבקשות לתלמידים שאושרה להם זכאות לשנת הלימודים הבאה, ובכלל זה כל השינויים, כגון שינויים בסמלי המוסד, בדרגת התפקוד, במכסת השעות להקצאה, בזכאות לתמיכה מסוג סיוע וכיוצא בזה, בהסתמך על טופסי הבקשה שימולאו עבור אותם תלמידים בוועדות השילוב המוסדיות ובצוותים הבין-מקצועיים.

ב)    לגבי תלמידים המופיעים בטופס הממוחשב, שאושרה להם זכאות לתמיכה מסוג סיוע ויעברו ללמוד במוסד חינוכי שאינו באזור המתי"א או במוסדות של המינהל לחינוך התיישבותי, או שהופסקה זכאותם לתמיכה מסוג סייעת מסיבה כלשהיא – יש לגרוע את מכסת השעות שהוקצתה עבורם מהמכסה הכללית של המתי"א ואין לעשות שימוש במכסת שעות זו. על הטופס הממוחשב יש לציין הערה על המעבר הצפוי של התלמיד. מכסה זו תחזור לקופת האגף לחינוך מיוחד.

ג)    בסמכותו של המפקח על החינוך המיוחד להקצות לתלמידים תוספת שעות מעבר למכסת המינימום של דרגת התפקוד שנקבעה לתלמיד. כל תוספת מעבר לשעות המינימום של דרגת התפקוד תהיה לאותה שנת לימודים או לחלקה על פי שיקול דעתו של המפקח. התוספת לאותה שנת לימודים תהיה ממכסת השעות שהועמדה לרשות המתי"א/המינהל לחינוך התיישבותי. המפקח יוודא שאין חריגה מהמכסה שהועמדה לעניין זה ושהופחתה מכסת השעות של תלמידים העוברים מאזור שירות המתי"א ותלמידים שהופסקה זכאותם.

7)     טיפול בבקשה לתלמידים שלמדו במערכת החינוך אך לא הוקצתה להם בעבר תמיכה מסוג סיוע או לתלמידים חדשים

א)  כל הבקשות המתייחסות לתלמידים שלא קיבלו בעבר סייעת תרוכזנה על גבי טופס מרכז במתי"א בהתאם למעמד המסגרות החינוכיות, במיון על פי רשויות מקומיות.


ב)    יש להחתים את כל הגורמים הנזכרים בטפסים המרכזים את פרטי התלמידים שלא קיבלו תמיכה מסוג סיוע בעבר ובטפסים הממוחשבים המעודכנים, שבהם מרוכזים התלמידים שאושרה להם סייעת באותה שנה ונמצאו זכאים לסייעת גם בשנה שלאחר מכן. חתימתן של הרשויות המקומיות מאשרת את הסכמתן להעסיק את הסייעות עבור התלמידים המתגוררים באותה רשות ולממן 30% מעלותן.

ג)    יובהר כי יחסי העבודה הם בין הרשות המקומית ובין הסייעות. מומלץ כי נציג הרשות המקומית יהיה שותף לתהליך. ברשות מקומית שבה תעוכב החתימה על גבי הטפסים יינתן האישור להעסקת הסייעות מיום החתימה.

8)     הטפסים המלאים והחתומים יועברו ליו"ר ועדת הסייעות במחוזות עד 10 ביוני באותה שנה. במסגרות חינוך מוכרות שאינן רשמיות, המפוקחות על-ידי האגף הבכיר המוכר שאינו רשמי בירושלים, יש להעביר את הטפסים למנהל האגף. במסגרות החינוך המפוקחות על ידי המינהל לחינוך התיישבותי ירוכזו הטפסים על ידי המפקח לחינוך המיוחד שבמינהל.

       יו"ר ועדת הסייעות במחוז (מפקח על חינוך מיוחד) יאשר את הטפסים לאחר בדיקה שהבקשות הוגשו בהתאם לנהלים ושאין חריגה תקציבית ברמת כל מתי"א ובהפחתת סך מכסת השעות של תלמידים העוברים או שהופסקה זכאותם. כמו כן הוא יאשר לאחר בדיקה את הקצאת השעות לתלמידים החדשים. הקצאת השעות תהיה מהמכסה המחוזית שהועמדה לרשות המחוז ותכלול את ההקצאה על פי רמת התפקוד ואת תוספת השעות, וכל זאת בהתאם למכסה התקציבית העומדת לרשות המחוז.

יו"ר ועדת הסייעות רשאי לאשר מכסת שעות לתלמיד חדש שאינה בהלימה לדרגת התפקוד, אם התלמיד משתלב בכיתה שלומדים בה תלמידים נוספים שאושרה להם תמיכה מסוג סיוע, באופן שסך כל השעות המאושרות לתלמידים משולבים באותה כיתה לא יעלה על סך שעות הלימודים של הכיתה.

9)     הטפסים המאושרים יועברו לאחראי על הסייעות במחוז עד 30 ביוני. העתק של שתי הרשימות המרוכזות יועבר אל המתי"א ואל האגף לחינוך מיוחד.** יו"ר ועדת הסייעות יביא לידיעת המתי"א והאגף לחינוך מיוחד כל שינוי שנעשה לאחר מועד זה, על גבי הטפסים המרכזים.

10)   האחראי על הסייעות יבדוק שאין חריגה תקציבית ברמת המתי"א וברמה המחוזית וימספר את טופסי הבקשה. בקשות שיאושרו במחוזות יועברו לרשות המקומית שבה התלמיד מתגורר, עם העתק למתי"א שבה התלמיד לומד, וכן לבית הספר, למפקח על החינוך המיוחד ולאחראי על הסייעות במחוז עד 10 באוגוסט.

11)  הקצאת תמיכה מסוג סיוע תיעשה אך ורק לתלמידים העונים על כל הקריטריונים. אם נמצא כי התלמיד אינו עונה על כל הקריטריונים, יודיע המפקח על החינוך המיוחד על כך בכתב ליו"ר ועדת השילוב, עם עותק למפקח הכולל של המוסד החינוכי ולמנהל המחוז. יו"ר הוועדה יכנס את ועדת השילוב, והיא שתבחן מחדש את החלטתה לגבי הזכאות לתמיכה מסוג סיוע. יו"ר הוועדה ינמק את החלטתו בכתב. שינוי ההחלטה לעניין הסיוע אינו מבטל בהכרח את הזכאות לתמיכה מתכנית השילוב.

       המפקח יוודא כי החלטת ועדת השילוב עומדת בקריטריונים שנקבעו. אם נמצא שלא כך הדבר, לא תתאפשר העברת תקציב ליישום החלטתה של ועדת השילוב.

12)   אם מצאו המפקח על החינוך המיוחד ומנהל המתי"א  כי רמת התפקוד שנקבעה איננה בהלימה לתפקודו של התלמיד, יורה המפקח לחינוך מיוחד בכתב לכנס את הצוות הבין-מקצועי לדיון מחודש בנוכחות מנהל המתי"א. יו"ר הדיון יהיה מפקח החינוך המיוחד או מנהל המתי"א או נציגו.

 


1.13       לוח זמנים להיערכות היישובית והבית-ספרית

התחום/הפעולה

 

הגורם האחראי/המבצע

המועד

העברת שאלונים על ידי מחנך הכיתה למנהל ביה"ס

מחנך הכיתה

עד סוף פברואר

העברת שאלונים חתומים על ידי הגננת למתי"א ולשירות הפסיכולוגי-החינוכי

 

הגננת

 

עד סוף  פברואר

 

תכנון לו"ז לדיונים בוועדת השילוב המוסדית

בבתיה"ס, בגנים תוך מתן עדיפות לדיון בתלמידים אשר קיים לגביהם ספק אם להעבירם לדיון  בוועדת השמה

 

 

יו"ר הוועדה:

- בבתיה"ס: מנהל בית הספר

- בגנים: מפקחת כוללת

 

 

דיונים בוועדות השילוב

 

יו"ר הוועדה:

-  בבתיה"ס: מנהל
בית-הספר

-  בגנים: מפקחת

   כוללת של גנ"י

 

1 במרס-15 במאי בבתי הספר

1 במרס-30 במאי בגני הילדים

 

הפניית תלמידים לוועדת השילוב היישובית

יו"ר ועדת השילוב

לא יאוחר מ-31 במרס

הכנת מטרות התח"י (תחומי המטרות של התמיכה, קביעת רמת התפקוד, כולל הסייעת),  ובכלל זה יידוע ההורים בכתב בדבר ההחלטה על זכאות ילדם לסייעת ועל דרגת התפקוד שלו

צוות בין-מקצועי, בתיאום עם מנהל המתי"א

 

עד 15 במאי,  רק לתלמידים שקיבלו זכאות לתמיכה מסוג סייעת

 

שליחת הטופס לבקשת סייעת אל המתי"א

מנהל ביה"ס, לאחר חתימת הרשות

עד סוף  מאי

 

גמר היערכות המתי"א לביצוע תכנית השילוב והעברת טופסי הריכוז של הסייעות למחוזות 

מפקח החינוך המיוחד ומנהל המתי"א

 

עד 10 ביוני

 

סיום קביעת דרכי היישום של התח"י והעברת התכנית הכתובה להורי התלמיד

הגננת, מחנך הכיתה

 

עד סוף אוקטובר

 

הגשת בקשה לסייעת לתלמידים חדשים שנקבעה זכאותם לתמיכה מסוג סייעת

מנהל המסגרת החינוכית/ מנהל המתי"א, על פי החלטת הצוות הבין-מקצועי

 

עד סוף  אוקטובר

 

ועדת השילוב היישובית – בהרכב מנהל מחלקת החינוך, הפיקוח על החינוך הרגיל, הפיקוח על החינוך המיוחד, מנהל המתי"א וצוות רב- מקצועי בקהילה: קב"ס, שירותי רווחה ופקיד סעד – תדון בכל התלמידים המועמדים לוועדת ההשמה.

הוועדה תבדוק את תהליך מיצוי האפשרויות ממשאבי החינוך הרגיל ואת התמיכה מתכנית השילוב ותחליט מי יהיו התלמידים שיעלו לדיון בוועדת ההשמה ומי יהיו התלמידים שהמשך התמיכה בהם יהיה במסגרת תכנית השילוב.

 

2.     ועדת ההשמה

2.1    סמכות הוועדה

ועדת ההשמה מוסמכת לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים, בעל לקות משמעותית, לחינוך מיוחד ולגבי השמתו במסגרת החינוכית ההולמת את צרכיו, בהתאם למסגרת התקציבית הנקבעת מדי שנה. כמו כן ועדת ההשמה משמשת ועדת ערר על החלטותיה של ועדת השילוב המוסדית.

ככלל לא ילמד תלמיד במסגרת של חינוך מיוחד ללא החלטה של ועדת השמה, למעט במקרה של תלמיד בעל לקות משמעותית שהוריו ביקשו את השמתו בחינוך מיוחד בהתאם לסעיף 7(א1) בחוק החינוך המיוחד ולתקנות חינוך מיוחד ("רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדות השמה"), התשס"ו-2005, המצורפות בנספח 12 בחוזר זה, ולמעט תלמידים הלומדים במוסדות חינוך מיוחד בבתי חולים פסיכיאטריים, המאושפזים על פי הוראת רופא.

 

2.2    אוכלוסיית היעד

2.2.1    התלמידים הזכאים לעלות לדיון בוועדת השמה הם תלמידים  בעלי צרכים מיוחדים מגיל 3 עד גיל 21. התאריך הקובע לעניין תחילת הזכאות הוא התאריך הקובע לעניין חוק לימוד חובה המפורסם על ידי הרשויות המקומיות בהודעת הרישום מדי שנה (ומובא גם בחוזר "הודעות ומידע" היוצא ב-1 בינואר כל שנה בנושא רישום תלמידים לגני הילדים ולבתי הספר). התאריך הקובע לעניין סיום זכאותו של תלמיד לחינוך מיוחד חינם הוא שנת הלימודים  שבה תמלאנה לו 21 שנה או עד  ל' בכסלו  של שנת הלימודים העוקבת. 


2.2.2    המקרים המחייבים החלטה של ועדת השמה

א.    הוועדה תדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לקראת בחינת השמתם במסגרות של חינוך מיוחד, ובכלל זה במעברים בין חטיבות הגיל (גן-יסודי, יסודי-חטיבת ביניים, חטיבת ביניים-חטיבה עליונה).

       במקרים שבית הספר העל-יסודי הוא שש-שנתי, עם אותו סמל מוסד, יתקיימו ועדות ההשמה לקראת סיום תקופת הזכאות לחינוך מיוחד (3 שנות לימודים), ואין צורך בקיום ועדה מיוחדת במעבר בין כיתה ט' לכיתה י'.

ב.     נוסף לאמור לעיל, בכל מצב שבו נוצר צורך לשנות את סוג המוסד החינוכי שבו התלמיד לומד על רקע שינוי באבחנתו של התלמיד ו/או שינוי משמעותי ברמת תפקודו יש להביא את עניינו לדיון בוועדת השמה.

ג.     יש להדגיש, שהוראות חוק החינוך המיוחד בדבר הבאת עניינו של תלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד לדיון חוזר בפני ועדת ההשמה בכל שלוש שנים חלות גם על תלמידים המועברים בין מסגרות החינוך המיוחד. מניין השנים לדיון החוזר יהיה על פי שנת הזכאות שנקבעה בוועדת ההשמה.

2.2.3    רישום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

א.    נוהל הגשת הבקשה

1)   הורים לילד בעל לקות מורכבת מבין רשימת הלקויות המוגדרות בתקנות והמפורטות בטבלה בנספח 12, ס"ק 12.2 בחוזר זה, המבקשים את השמתו במוסד לחינוך מיוחד בשנת לימודים מסוימת, יגישו בקשה בכתב על גבי הטופס המופיע בנספח 12, ס"ק 12.3 למנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית שבמקום מגוריהם  עד תום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.

2)     לגבי מועדי הרישום, יש לעקוב בכל שנת לימודים אחר פרסום התאריכים בעיתונות, באינטרנט ובהודעות מטעם משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי.

3)     מנהל המוסד החינוכי/מנהלת הגן יביאו לידיעת ההורים את המידע על קיומו של הליך זה ועל תהליך הפנייה שתואר לעיל. במידת הצורך, ולפי בקשת ההורים, יסייע הצוות החינוכי להורים להגיש את הבקשה.

4)     ההורים יצרפו חוות דעת מקצועית רלוונטית בכתב, של אנשי מקצוע שקבע השר לגבי הלקות, על פי המפורט בטבלה בנספח 3, ס"ק 3.1, ובה האישור כי לילד יש לקות מורכבת המחייבת השמה במוסד לחינוך מיוחד וכי אי אפשר לשלבו במוסד שאינו מוסד לחינוך מיוחד. כמו כן יצרפו ההורים בדיקות ראייה ושמיעה תקפות.

5)     על הבקשה להיחתם בידי שני ההורים של התלמיד או בידי אפוטרופוסו כדין.

ב.    הליך ההחלטה והרישום

1)   מנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית הרלוונטית (שבה התלמיד רשום בתעודת הזהות) יעביר את הבקשה, בצירוף חוות הדעת החינוכית והמסמך הקביל, למנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות המקומית ולמפקח על החינוך המיוחד ברשות המקומית מוקדם ככל האפשר מתום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.

2)     מנהל השירות הפסיכולוגי-החינוכי או נציגו והמפקח על החינוך המיוחד ייתנו את המלצתם בכתב על גבי הטופס המובא בנספח 12, ס"ק 12.4 לאשר את הבקשה או להעבירה לדיון בוועדת השמה למנהל מחלקת החינוך, וזאת לא יאוחר מעשרה ימים לאחר תום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים. מנהל השפ"ח יקבע את האפיון בחתימתו. בהליך המתקיים פעם בשלוש שנים לשם חידוש הזכאות לחינוך המיוחד לתלמיד המשובץ בגן/בבית ספר לחינוך מיוחד תתבסס המלצת המפקח על החינוך המיוחד על דוח חינוכי-תפקודי של המסגרת החינוכית.

3)     מנהל המחלקה לחינוך יחליט אם לאשר את הבקשה ולהפנותה לצוות השיבוץ ברשות המקומית כדי לשבץ את התלמיד במוסד לחינוך מיוחד או להפנות את הבקשה לדיון בוועדת השמה, וזאת על סמך ההמלצות שניתנו על ידי השירות הפסיכולוגי-החינוכי ועל ידי הפיקוח על החינוך המיוחד ולא יאוחר מהמועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.


4)     מנהל מחלקת החינוך ישלח את החלטתו המנומקת להורים לא יאוחר משבועיים לאחר קבלת ההחלטה על גבי הטופס המובא בנספח 12, ס"ק 12.5.

ג.     דיון בעקבות שינוי נסיבות

1)     הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שהושם במוסד לחינוך מיוחד לפי תקנות אלה רשאי להביא את עניינו של הילד לדיון לפני מנהל מחלקת החינוך, לצורך דיון מחודש בהליך המקוצר, או לפני ועדת השמה, בתנאי שחלפה שנה לפחות ממועד ההחלטה האחרונה בעניינו, בין אם היא ניתנה בידי מנהל המחלקה לחינוך או בידי ועדת ההשמה, אלא אם כן חל שינוי בנסיבות שיש עמו שינוי במצבו של התלמיד באופן משמעותי ומהותי; במצב כזה ההורה רשאי להביא את עניינו של ילדו לדיון קודם לכן.

2)     החליט ההורה להביא את עניינו של ילדו לדיון בוועדת השמה בעקבות שינוי נסיבות, אין הוועדה רשאית להסתפק בעיון במסמכים בלבד, ועליה לקיים את הדיון כאילו הוא דיון ראשון.

2.2.4    מקרים שאינם מחייבים דיון בוועדת השמה

א.    העברת תלמיד ממסגרת של בית ספר לחינוך מיוחד או ממסגרת של כיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל לכיתה בחינוך הרגיל תתבצע ללא ועדת השמה. זאת אך ורק אם התקבלה הסכמה של הגורמים המקצועיים במסגרת החינוכית שבה התלמיד לומד ושל ההורים. הורי התלמיד יוזמנו לדיון במוסד החינוכי. פרוטוקול הדיון, החתום על ידי מנהל המוסד החינוכי וההורים, יועבר לאישור המפקח על החינוך המיוחד. המפקח על החינוך המיוחד יעדכן את המפקח הכולל ואת הרשות המקומית שבה התלמיד מתגורר. הרשות תתעד את החלטת הצוות הבין-מקצועי במערכת ועדות ההשמה האינטרנטית. תלמיד זה ייחשב לתלמיד של החינוך הרגיל לכל דבר ועניין.

        מובהר בזאת כי אין להתנות התניה כלשהי למעבר. מועד המעבר של התלמיד ממסגרת של החינוך המיוחד למסגרת  של החינוך הרגיל ייקבע על ידי הצוות הבין-מקצועי.  


ב.     תלמיד שהייתה לו זכאות לחינוך מיוחד עד שנה לפני סיום לימודיו ויש צורך בהארכת זכאותו לשנה אחת נוספת, תועבר בקשה של הרשות בעניינו לממונה על ועדות מתוקף חוק להארכת הזכאות בלוויית הסכמת ההורים והשפ"ח.

 ג.    תלמיד המאושפז בבית חולים והלומד במהלך אשפוזו במסגרת חינוך בתוך בית החולים, עניינו אינו נדון בוועדת השמה לצורך הלימודים במוסד חינוכי בתוך בית החולים.

 

2.3         הרכב ועדת ההשמה ומינוי חבריה

2.3.1    הרכב הוועדה

לפי סעיפים 6-5 לחוק החינוך המיוחד ימנה שר החינוך את ועדות ההשמה שהרכבן יהיה כדלקמן:

א.    נציג רשות החינוך המקומית, יו"ר

ב.    שני מפקחים של משרד החינוך שאחד מהם הוא מפקח על החינוך המיוחד והאחר הוא מפקח כולל בחינוך הרגיל או נציגיהם (במקרה של בתי ספר מהחינוך הרגיל המפנים מספר רב של תלמידים לוועדות השמה – מעל ל-5% למוסד –  לא יוכלו המפקחים לשלוח את נציגיהם)

ג.     פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, מטעם הרשות המקומית

ד.     רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות

ה.    עובד סוציאלי בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים

ו.     נציג ההורים: הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו  ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך לאגף לחינוך מיוחד.

2.3.2    מינוי חברי ועדת ההשמה

א.      כללי

1)     חברי ועדות ההשמה ממונים על-ידי שר החינוך.

2)     מינוי השר הוא בר-תוקף כל זמן שבעל המינוי ממלא את אותו תפקיד באותה רשות. סיים אדם את התפקיד שמתוקפו הוא מונה לחבר בוועדת ההשמה, בטל המינוי שלו כחבר הוועדה.

3)     על יו"ר הוועדה לוודא שכל חבריה הם בעלי כתב מינוי בר תוקף מטעם שר החינוך. במידת הצורך יפנה היו"ר לממונה על ועדות ההשמה והערר באגף החינוך המיוחד בבקשה לטיפול בהוצאת כתב מינוי כחוק.

ב.    מינוי פסיכולוג חינוכי

יו"ר ועדת ההשמה יפנה אל מנהל השירות הפסיכולוגי ויציין את הצורך בפסיכולוגים בעלי מינוי לוועדה. מנהל השירות הפסיכולוגי יציע פסיכולוגים מומחים שהוא ממליץ עליהם כחברי ועדות השמה ויפנה את המלצתו בכתב לאישור הפסיכולוג המחוזי. בבקשה יצוינו שם הפסיכולוג החינוכי, מספר תעודת הזהות שלו, מספר רישיונו המקצועי והסטטוס המקצועי שלו. רשימת הפסיכולוגים המאושרים תועבר על ידי הפסיכולוג המחוזי למפקח הממונה על ועדות מתוקף חוק באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, עם העתק למנהל אגף פסיכולוגיה בשפ"י.

ג.     מינוי רופא

הממונה על ועדות ההשמה והערר יטפל בהנפקת כתבי מינוי לרופאים על-פי רשימה שתימסר על-ידי האגף לחינוך מיוחד ותעודכן מעת לעת. רשימת הרופאים בעלי כתבי מינוי תובא לידיעת יושבי הראש של ועדות ההשמה, ויו"ר ועדת ההשמה יזמן רופא כחבר בוועדת ההשמה מתוך רשימה זו.

ד.    מינוי עובד סוציאלי

הממונה על ועדות ההשמה והערר יטפל בהנפקת כתבי מינוי לעובדים סוציאליים על-פי רשימה שתימסר על-ידי שר הרווחה ותעודכן מעת לעת. רשימת העובדים הסוציאליים בעלי כתבי מינוי תובא לידיעת יושבי ראש ועדות ההשמה, ויו"ר ועדת ההשמה יזמן עובד סוציאלי כחבר בוועדת ההשמה מתוך רשימה זו.

ה.    מינוי נציג הורים

1)   הממונה על ועדת ההשמה והערר יטפל בהנפקת כתבי מינוי לנציגי הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים על-פי רשימה שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים אשר תעודכן מעת לעת.

2)     להלן רשימת הארגונים הציבוריים ששר החינוך הכיר בהם בצו: איל"ן, אנו"ש, אלו"ט, אקי"ם, המועצה לילד החוסה, ית"ד, מיח"א, ניצן, שמע, אהדה, אלע"ם, המועצה הלאומית לשלום הילד, קדמה, בזכות, אופק לילדינו, איגוד סיסטיק פיברוזיס, ארגון ההורים הארצי, ויצ"ו, עמותת אהב"ה, ארגון צח"י, ארגון קשר, ארגון ההורים בירושלים, ארגון ההורים בחיפה ואופק - חזרה לחיים.*****

3)     רשימת הנציגים בעלי כתבי מינוי תובא לידיעת יושבי ראש ועדות ההשמה, ויו"ר ועדת ההשמה יזמן נציג של הורים כחבר בוועדת ההשמה מתוך רשימה זו, תוך הקפדה על רוטציה של פעם בשבוע בין נציגי ההורים שברשימה.

4)     אם לא יימצא נציג הורים, יש להיעזר ברכז נציגי ההורים שברשימה כדי להבטיח את השתתפותו של נציג הורים בוועדת ההשמה.

5)     ברשימת הנציגים יופיעו אך ורק הורים לילדים שנמצאו זכאים לשירותי חינוך מיוחד בוועדות מתוקף החוק.****

6)     נציג ההורים לא יהיה חבר בוועדת השמה ברשות מקומית שהוא מתגורר בתחום שיפוטה.

 

2.4         ההפניה אל ועדת ההשמה

2.4.1    הוראות כלליות

א.    ועדת ההשמה תתקיים ברשות המקומית שבה הילד רשום על פי תעודת הזהות של הוריו (אם ההורים גרושים – על פי תעודת הזהות של ההורה המשמורן).

הפניית תלמיד הלומד במערכת החינוך הרגיל על ידי המוסד החינוכי שהוא לומד בו אל ועדת ההשמה תיעשה רק לאחר שהמסגרת החינוכית תמצה את כל ההתערבויות החינוכיות והטיפוליות בתהליך השתלבותו של התלמיד בה; כלומר: היא מחייבת תהליך מתועד של תכנית מיצוי אפשרויות ההכלה והקידום של התלמיד בחינוך הרגיל, ובשלב הבא קיום של ועדת שילוב מוסדית בעניינו, בניית תכנית חינוכית יחידנית ותיעוד של תהליך היישום של התכנית על המטרות ועל היעדים הרשומים בה.

ג.     תיעוד יישומה של התכנית  החינוכית האישית של התלמיד לפני ההפניה לוועדת ההשמה ילווה בתיעוד המפגשים עם התלמיד ועם הוריו לאורך תקופת שהותו במסגרת הרגילה.

ד.     הפניית תלמיד הלומד במסגרת חינוכית לוועדת ההשמה מחייבת אישור של המפקח על המסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה וקיומו של דיון בוועדת השילוב היישובית (יש להחתים את המפקח על טופס ההפניה לפני העברתו לוועדת השילוב היישובית).

ה.    תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת השמה עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו. במקרים חריגים מאוד אפשר להפנות תלמיד עולה חדש על ידי הגורמים הקבועים בחוק לוועדת השמה על רקע לקות מובהקת ומשמעותית המגובה באבחנה על ידי גורם קביל ולא על רקע של קשיי קליטה ושפה בלבד.

ו.    הורה לתלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד המבקש לשלבו  במסגרת חינוכית רגילה בניגוד לחוות הדעת של הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית יוכל לפנות לוועדת השמה ברשות המקומית לכל המאוחר עד 31 במרס בכל שנה בבקשה לדון בעניינו של ילדו.

2.4.2    הגורם המפנה

סעיף 8 לחוק החינוך המיוחד קובע, שוועדת ההשמה תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי –

-     הורה (בכל מקום שכתוב "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי);

-     איש סגל – מנהל, מחנך, יועץ – ממוסד חינוך מוכר (הן רשמי והן מוכר שאינו רשמי);

-     רשות חינוך מקומית (מנהל מחלקת חינוך, קב"ס, שירותי הרווחה – פקידת סעד);

-     ארגון ציבורי, לפי צו החינוך המיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים), התש"ן-1990;

-     ועדת שילוב מוסדית, לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה.


2.4.3    מועדי ההפניה של תלמידים אל ועדות ההשמה

א.    הפניית תלמידים לדיון בוועדת השמה תיעשה בהתחשב בתאריכים הקובעים את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד. יש להקפיד שההפניה תיעשה לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה, כדי שוועדת ההשמה תסיים את הדיונים בעניין התלמידים עד 15 במאי באותה שנת לימודים. הנחיה זו מתייחסת גם להפניית תלמידים מוועדת השילוב המוסדית לוועדת ההשמה. זאת למעט דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך ו/או תלמידים הלומדים בגני ילדים המופנים לדיון בוועדת השמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א', שיתקיימו עד 31 במאי בכל שנה.

ב.    רק החלטות של ועדות שתתקיימנה עד תאריך זה תמומשנה בשנת הלימודים העוקבת.

ג.     חשוב להדגיש, כי כל ועדה שתתקיים מעבר לתאריכים שפורטו בסעיף א' לעיל, החלטתה תמומש בשנת הלימודים שאחריה. יו"ר ועדת ההשמה ידגיש בפני חברי הוועדה וההורים  בפתיחת הדיון שהיישום של החלטות הוועדה יתבצע בשנת הלימודים שלאחריה. הודעה זו תירשם בפרוטוקול הוועדה ותהיה חלק בלתי נפרד מההחלטה.

ד.     מקרים חריגים**

1)     במקרים בודדים וחריגים מאוד של שינוי משמעותי בנסיבות עשויה להידרש הפניה של תלמיד לדיון לאחר המועד הנקוב וליישום ההחלטה במהלך שנת הלימודים. מקרים חריגים אלו יעסקו בעניינם של תלמידים אלו:

-    תלמידים המשתחררים מאשפוז ומצבם מצריך הפניה לוועדת השמה בהמלצת בית החולים

-    תלמידים עולים חדשים או תושבים חוזרים בעלי לקויות מובהקות

-    תלמידים אחרי תאונות או טראומות נפשיות או פיזיות

-    תלמידים במצב חירום על פי חוות דעת של עובד סוציאלי שהוא פקיד סעד:

·  תלמידים שנשרו מפנימייה או עזבו אותה

· תלמידים במצב חירום בנסיבות מיוחדות מאוד

 תלמידים בעלי לקויות מורכבות בתפקוד חריג במיוחד, שמנהל המחוז, בנסיבות מיוחדות****** ובמעמד ועדת חריגים שתוקם במחוז למטרה זו' מצא לנכון לדון בעניינם בוועדת ההשמה, בהתאם לאפשרות קליטתם במהלך השנה במסגרות הקיימות, עד לתקן המלא של הכיתה, על פי סוג הלקות וסוג המסגרת בלבד.

2)    קיומן של ועדות השמה למקרים החריגים שפורטו לעיל מחייב אישור של מנהל מחוז. החלטת מנהל המחוז היא סופית ואינה נתונה לערר.

3)     יש להדגיש כי החלטת ועדת השמה אינה אישור לפתיחת כיתה בלי שאושרה הרשאה תקציבית לכך.

ה.    יש לוודא כי מועדים והנחיות אלה יובאו לידיעת כל הגורמים המפנים לוועדות השמה: הורים, ארגונים ציבוריים, עמותות, בעלויות, רשויות חינוך מקומיות, וכן מנהלי מוסדות חינוך, בריאות ורווחה.

2.4.4    תהליך ההפניה לוועדת ההשמה על ידי המוסד החינוכי

תהליך ההפניה של תלמיד הלומד במוסד חינוכי אל ועדת השמה יהיה על-פי השלבים והנהלים כדלקמן:

א.            זימון ההורים והתלמיד לשיחה מקדימה

1)    א)     מנהלת הגן תזמן את ההורים לשיחה מקדימה. על פי שיקול דעתה תזמין מנהלת הגן מומחי תחום רלוונטיים: פסיכולוג, יועץ חינוכי, מומחה תחום מהמתי"א, עובד הוראה ממקצועות הבריאות, עובד סוציאלי ורופא.

ב)     מנהל המוסד החינוכי יזמן את ההורים לשיחה מקדימה. יש לשתף בשיחה את המחנך. על פי שיקול דעתו יזמין המנהל לשיחה מומחי תחום רלוונטיים: פסיכולוג, יועץ חינוכי, מורים נוספים, מורי החינוך המיוחד, מומחי תחום מהמתי"א, עובדי הוראה ממקצועות הבריאות, עובד סוציאלי ורופא, ובחמ"ד גם את רב המסגרת החינוכית. שיחה זו תתקיים בהמשך לשיחה שקיים מנהל המוסד החינוכי לקראת הפניית התלמיד לדיון בוועדת השילוב היישובית.

2)    חוק החינוך המיוחד מאפשר את שמיעת התלמיד, נוסף לשמיעת הוריו, במעמד של ועדת ההשמה. עניין השתתפותו של התלמיד יעלה בשיחה מקדימה זו, ויידונו היתרונות והחסרונות של השתתפותו.

3)    המנהל יציג את הסיבות להחלטה להפנות את התלמיד אל ועדת ההשמה ויוודא כי סיבת ההפניה מובנת לתלמיד ולהוריו.

4)     במהלך השיחה יסביר מנהל המוסד החינוכי להורים ולתלמיד את סמכויותיה ואת תפקידיה של הוועדה וייתן להורים העתק של שאלון ההפניה לוועדת ההשמה, וההורים יחתמו עליו כאות לכך שהדברים הובאו לידיעתם. חתימת ההורים אינה הסכמה לתוכן השאלון. אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, יציין מנהל המוסד החינוכי על גבי השאלון את נימוקיהם.

5)     השאלון החתום על ידי המפקח ועל ידי מנהל המוסד החינוכי יועבר לידי ההורים.

6)     העתק השאלון יימסר להורים טרם הדיון בוועדה ויישאר בידיהם; להורה יש אפשרות להעיר את הערותיו על גבי השאלון ולהביאו לדיון.

7)     המנהל יביא לידיעת ההורה כי אפשר לקבל מידע נוסף בחוברת "דברי הסבר להורים שילדם מופנה לוועדת השמה", המופיעה באתר משרד החינוך, בפורטל "הורים" וכן באתר האגף לחינוך מיוחד.

8)     מנהל המסגרת החינוכית יתעד את השיחה עם ההורים ועם התלמיד.

ב.    הפניית ההורים לגורם מקצועי קביל ומתאים לצורך הערכה ואבחנה של הלקות

1)    אפשר להפנות את הילד/התלמיד לפסיכולוג מטעם השפ"ח המקומי כגורם קביל, אם המסגרת החינוכית מקבלת שירות ברמה א'.

2)     ההערכה הפסיכולוגית תיעשה על פי שיקול דעת הפסיכולוג ובהתאם לנוהלי אגף הפסיכולוגיה בשפ"י.


3)     אם סירבו ההורים להערכה של גורם מקצועי שאבחנתו קבילה לפי נספח 3, ס"ק 3.1, יודיע להם מנהל המוסד החינוכי על הצורך בהערכה במכתב רשום, ויידע אותם על זכותם לפנות להערכה מקצועית מכל גורם שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק. הורה שיתנגד לקיים הערכה כזו לילדו יתבקש לפרט את התנגדותו בכתב.

4)    המסמכים הקבילים שהובאו בפני הוועדה יוצגו על ידי הפסיכולוג החינוכי בוועדת השמה.

ג.                שאלון הפניה אל ועדת ההשמה

1)    הפניית תלמיד על ידי המוסד החינוכי אל ועדת השמה תיעשה באמצעות שאלון הפניה. קיימים שלושה סוגים של שאלוני הפניה של תלמידים אל ועדת ההשמה:

א)    שאלון הפניה של תלמיד בגן ילדים רגיל/מיוחד אל ועדת השמה (שאלון זה משמש גם להפניה של תלמיד בגן ילדים רגיל לדיון בוועדת שילוב מוסדית לבחינת זכאותו לתמיכה מתכנית השילוב; ראה נספח 6, ס"ק 6.1 בחוזר זה)

ב)    שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך רגיל אל ועדת השמה (ראה נספח 6, ס"ק 6.6 בחוזר זה)

ג)     שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך רגיל או בבית-ספר לחינוך מיוחד אל ועדת השמה (ראה נספח 6, ס"ק 6.7 בחוזר זה).

לגבי תלמידים חירשים וכבדי שמיעה יש למלא בנוסף גם את השאלון המיוחד עבור תלמידים אלה, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.4 ו-6.5.

2)    על שאלון ההפניה יחתמו –

א)    מנהל בית-הספר;

ב)     מנהלת הגן/מחנך הכיתה המבקשים דיון בוועדת ההשמה;

ג)      המפקח על המסגרת החינוכית המאשר את ההפניה, בתנאי שהוא יוודא כי אכן מוצו אפשרויות הטיפול והחינוך בתלמיד במסגרת החינוכית שהוא לומד בה בהתאם להנחיות יעד ההכלה;

ד)     הורי התלמיד, המאשרים שהובאו לידיעתם הבקשה לדיון ותוכנו של השאלון.

3)    חתימת ההורים אין פירושה הסכמתם לתוכן השאלון.

4)    אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, יציינו מנהלת הגן או המנהל  על גבי השאלון את הסיבה לכך.

5)    אין להחתים מראש הורה על הסכמה לכל החלטה של ועדת ההשמה בעניין ילדו.

6)     מנהלת הגן/מנהל בית הספר ימסרו להורים העתק של השאלון החתום על ידי כל הגורמים לפני מסירתו ליו"ר ועדת ההשמה. 

ד.     הפניית תלמיד לוועדת השמה על-ידי הורה, רשות חינוך מקומית או ארגון ציבורי

1)     ככלל מועדי ההפניה של תלמידים לוועדת ההשמה כמפורט ב-2.4.3 יחולו גם לגבי פניות הורים וכל גורם אחר, קרי לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה, כדי לאפשר לוועדות לסיים את עבודתן במועד.

2)     על הגורם המפנה לנסח את בקשתו לדיון בוועדת ההשמה בכתב ולהפנות אותה אל יו"ר הוועדה ברשות המקומית.

3)     משקיבל יו"ר ועדת ההשמה את הבקשה הוא יפנה ללא דיחוי אל מנהל המסגרת החינוכית בבקשה לקבל את שאלון ההפניה לוועדת ההשמה, את החלטת ועדת השילוב שהתקיימה בעניינו ואת פרטיכול הדיון בה. כמו כן יפנה יו"ר הוועדה אל הורי התלמיד ויבקש מהם להמציא לוועדה את המסמכים הקבילים שברשותם, וכן בדיקות ראייה ושמיעה עדכניות ומסמכים נוספים שיש בידיהם. שאלון ההפניה, הפרטיכול והחלטת ועדת השילוב אודות התלמיד יועברו אל יו"ר ועדת ההשמה בהקדם ולא יאוחר מ-30 יום ממועד הפנייה של יו"ר הוועדה לקבלתם.

4)     ועדת ההשמה תתכנס לדיון בעניינו של התלמיד תוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה.

 

2.5         היערכות לקראת הדיון בוועדת ההשמה

2.5.1    הוראות כלליות

א.    האחריות לארגון עבודתה של ועדת ההשמה, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר הוועדה.

ב.     יו"ר הוועדה ידאג לאסוף את כל המסמכים לפני הדיון בוועדת ההשמה.

ג.     לדיון יוזמנו כל חברי ועדת ההשמה.

ד.    יו"ר הוועדה יזמין לדיון בוועדת ההשמה  את מנהל  המסגרת החינוכית ואת המחנך. מנהל המסגרת החינוכית רשאי לצרף איש מקצוע נוסף המכיר את התלמיד היכרות משמעותית.

ה.    בכל מקרה יש לזמן לדיון את הגורם המפנה שיזם את הבקשה לדיון בוועדה.

ו.     כמו כן יש לזמן את ההורים ואת התלמיד.

2.5.2    קביעת לוח זמנים

א.     הזימון לישיבות ועדת ההשמה ייעשה תוך פרק זמן סביר ולא פחות מ-16 יום לפני מועד הישיבה.

ב.    יו"ר הוועדה יקבע את מועד כינוס הוועדה בטווח זמן של עד 30 יום ממועד הפנייה.

ג.     ועדת ההשמה תסיים את דיוניה עד 15 במאי בכל שנה, למעט דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך המופנים לראשונה לדיון בוועדת השמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א', שיתקיימו עד 31 במאי בכל שנה כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך לשנת הלימודים שאחריה.

ד.     ועדת ההשמה ביושבה כערר על ועדת השילוב תסיים את דיוניה לא יאוחר מ-5 ביולי בכל שנה.

2.5.3    הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת ההשמה

א.   יש להזמין את הורי התלמיד (או את האפוטרופוס שלו) ואת התלמיד לדיון בוועדת ההשמה בעניינו. ההזמנה להורים ולתלמיד תהיה על גבי הטופס המופיע בנספח 7, ס"ק 7.2 בחוזר זה, ותישלח אליהם בדואר רשום. העתק ההזמנה יתויק ברשות המקומית.

ב.     בהזמנה יצוין שאם יש ברשותם של ההורים מסמכים העשויים לסייע להחלטת הוועדה רצוי להעבירם ליו"ר הוועדה לפני מועד הדיון.

ג.     אין לקיים דיון בוועדת השמה בעניינו של תלמיד שהוריו לא הוזמנו. למען הסר ספק, החלטות של ועדת השמה המתקבלות בעניינו של תלמיד בלי שהוזמנו ההורים לדיון אינן תקפות.

ד.    אם מכתב הזימון למשפחה חזר לפני תאריך הדיון, יש לבטל את הדיון שנקבע ולזמן את ההורים ואת התלמיד למועד אחר. מכתב הזימון הנוסף יישלח להורים באמצעות שליח.

ה.    אם יסרבו ההורים לקבל את הדואר הרשום או את מכתב הזימון שהועבר אליהם באמצעות שליח, יתקיים הדיון במועד שנקבע, וסירובם של ההורים יירשם בפרטיכול.

ו.     אם יסרבו ההורים להופיע לפני הוועדה, תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות בהיעדרם, בתנאי שהם זומנו על-פי הנהלים שפורטו לעיל.

ז.     יש לעשות את כל האפשר כדי להימנע מקיום דיון ללא ההורים, ולכן יש לברר אם ההורים קיבלו את הזימון לפני שהוחלט לקיים את הדיון שלא בנוכחותם.

ח.    יש לעודד את השתתפותו של התלמיד בוועדה, אולם  ההורים רשאים להחליט אם ילדם ישתתף בוועדה. במקרים שבהם הם מוצאים לנכון כי משיקולים הלוקחים בחשבון את טובתו הוא לא יופיע לוועדה, יש לכבד את שיקול דעתם ולתעד זאת בתמצית בפרטיכול הדיון. הוועדה תהיה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות גם בהיעדרו.

ט.    אם הורה מבקש לדחות את הדיון בוועדת ההשמה מסיבות מוצדקות, יש להיענות לבקשתו ובמידת הצורך לדרוש מסמך המאשר את הנימוקים לבקשתו. הזימון החדש אינו חייב להיות שוב בפרק זמן של  16 יום לפני קיום הוועדה.

י.     יש לוודא שלא יידחו דיונים בעניינו של תלמיד יותר מפעמיים ברציפות. לאחר שתי דחיות יקוים הדיון גם ללא נוכחות ההורים. בכל מקרה ההורים יכולים לשלוח לדיון מישהו מטעמם באמצעות ייפוי כוח כתוב ומנומק.

יא.  אם ההורים חיים בנפרד, יש להזמין הן את ההורה שהילד נמצא במשמרתו והן את ההורה השני (אם כתובתו ידועה).

יב.   ההורים רשאים להביא לדיון בוועדת ההשמה מומחים או אנשים אחרים מטעמם להשמיע את טיעוניהם.

יג.   הגורם המפנה יביא לידיעת יו"ר הוועדה כל מקרה שבו הורי הילד או התלמיד חירשים או כבדי שמיעה. לדיון עם הורי תלמיד חירש או כבד שמיעה, ועם התלמיד עצמו, יזמין יו"ר הוועדה מתורגמן לשפת הסימנים או אדם הבקיא בשפת הסימנים. לדיון עם הורים ועם תלמיד שאינם שולטים בשפה העברית יוזמן מתורגמן או אדם אחר השולט בשפה העברית ובשפה שההורים והתלמיד דוברים. יו"ר הוועדה יודיע להורים על זכותם להביא מתורגמן מטעמם. בכל מקרה, האחריות להימצאותו של גורם מתרגם בדיון חלה על יו"ר הוועדה.

 

2.6         המסמכים המשמשים את ועדת ההשמה בדיון ובקבלת ההחלטות

2.6.1    הוראות כלליות

א.    סעיף 9(א) לחוק החינוך המיוחד קובע, שוועדת ההשמה רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לילד בעל הצרכים המיוחדים ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכול כדרוש לה לצורך קבלת החלטה.

ב.    סעיף 7(ד) בחוק קובע, שאם הובא לפני ועדת ההשמה עניינו של ילד בעל צרכים מיוחדים שוועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, קבעה שהוא ילד בעל  מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור), תתחשב ועדת ההשמה, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לעניינו.

ג.     בכל מקרה של הפניית תלמיד הלומד במוסד חינוכי כלשהו אל ועדת ההשמה, לרבות דיונים חוזרים בעניינם של תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד, יובאו לפני הוועדה שאלון ההפניה של התלמיד הכולל דוח מקיף מטעם המוסד החינוכי שהוא לומד בו וכן חוות דעת של הגורם המקצועי שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק, כמפורט בנספח 3 בחוזר זה, ואת החלטת ועדת השילוב המוסדית. כמו כן תובאנה לפני הוועדה בדיקת שמיעה ובדיקת ראייה עדכניות.

       הערה: אפשר לבצע את הבדיקות באמצעות קופת החולים שהילד מבוטח בה. הבדיקות נכללות בסל השירותים.

ד.     הוועדה תדון בעניינם של תלמידים על סמך המסמכים הקבילים המצויים בידיה. אם הוועדה תמצא בעת התכנסותה כי הנתונים שבידיה אינם מאפשרים לאפיין את לקותו של התלמיד, יהיה באפשרותה לפנות אל הגורם שטיפל בילד בבקשה להמציא עבורה את המסמכים שבידיו או הבהרה נוספת של המסמכים הנמצאים בידיו.

       במקרים שאין בידי הגורם המטפל מסמכים נוספים, תחליט הוועדה על סמך המסמכים שלפניה, ובמידת הצורך יופנה הילד להמשך בירור אבחנתי אחר.

ה.    הורי הילד רשאים אף הם להביא לפני הוועדה חוות דעת מקצועיות ומסמכים אחרים הנוגעים לעניינו של הילד. יש להפנות את תשומת לבם שהוועדה תוכל להתייחס רק למסמכים החתומים על-ידי הגורם שכתב אותם, תוך ציון מקצועו המדויק של הכותב ומספר הרישיון המקצועי שלו.

ו.     יו"ר ועדת ההשמה יוודא שכל המסמכים המובאים לפני הוועדה (ובכלל זה המסמכים המפורטים בנספח 2 בחוזר זה) יהיו חתומים על-ידי הגורם המקצועי שכתב אותם, תוך פירוט מקצועו המדויק של הכותב ומספר הרישיון שלו.

ז.     הפסיכולוג החינוכי, חבר ועדת ההשמה, הוא אשר יקבע בחתימתו את אפיון הלקות של התלמיד בהיוועצות עם כל חברי הוועדה הקבועים, תוך שהוא מסתמך על המידע שהוצג בוועדה על אודות תפקודו של הילד ועל אבחנות של גורמים מקצועיים שאבחנתם קבילה לאפיון כל סוג של לקות, על-פי הטבלה המופיעה בנספח 3, ס"ק 3.1 בחוזר זה. יו"ר הוועדה, המפקח לחינוך מיוחד והפסיכולוג יהיו חתומים על טופס סיכום ההחלטה שהוא חלק בלתי נפרד מהפרטיכול.

       על יו"ר הוועדה לדאוג שיימצאו בידי הוועדה המסמכים המתאימים לעניין זה כפי שהם מופיעים בנספח 2 בחוזר זה.

ח.    על-פי סעיף 9(ג) לחוק החינוך המיוחד כל המסמכים המובאים בפני ועדת ההשמה, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת ההשמה, הם סודיים. הוועדה רשאית להביאם אך ורק לידיעת מי שהיא נזקקת לשירותיו לצורך ההחלטה ואך ורק את החומר הרלוונטי. על יו"ר הוועדה להביא לידיעת אותו אדם שחלה עליו חובת הסודיות.

2.6.2    עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת ההשמה

א.    ככלל ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק מכל מסמך המובא בפני ועדת ההשמה, למעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.     אם ההערכה הפסיכולוגית בוצעה על ידי הפסיכולוג בשפ"ח, הוא ימסור להורים את סיכום חוות הדעת שלו לפני קיום ועדת ההשמה. העתק הסיכום יועבר ליו"ר ועדת ההשמה על ידי ההורים.

ג.     מנהלת הגן/מנהל בית הספר ימסרו להורים העתק של שאלון ההפניה החתום אשר יישלח לוועדת ההשמה.

ד.    בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת. כותב המסמך יתבקש לתת את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר. אם כותב המסמך יטען שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת ההשמה לצורך דיון בחיסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.

ה.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון החתום על ידי כל חברי ועדת ההשמה, על פי בקשתם, למעט קטעים בפרטיכול שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר, כאמור לעיל, ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה בפרטיכול הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר החיסיון של דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

2.6.3    שמירת המסמכים

כל המסמכים שהובאו לפני ועדת ההשמה והמשמשים אותה יישמרו בשירות הפסיכולוגי-חינוכי, ובכלל זה העתק הפרטיכול. שמירת המסמכים תיעשה על-פי התקנות להגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986.

 

 

2.7         הדיון בוועדת ההשמה

2.7.1    הוראות כלליות

א.     יו"ר ועדת ההשמה אחראי על ניהול הדיון.

ב.     יו"ר הוועדה יידע את כל המשתתפים בדיון על חובתם לשמור על סודיות הדיון. כל המוזמנים לישיבת הוועדה, למעט חברי ועדת ההשמה, התלמיד, ההורים ובאי כוחם של ההורים, חייבים לחתום על טופס הצהרה על שמירת סודיות (ראה נספח 8 בחוזר זה).

        הערה: חברי ועדת ההשמה מחויבים לשמור על סודיות מתוקף חוק החינוך המיוחד.

ג.     ביום דיונים בישיבת ועדת השמה אחת לא יהיו יותר  מ-10 דיונים על תלמידים חדשים ולא יותר מ-5 דיונים נוספים  על תלמידים בדיון המשך ו/או בדיון חוזר להמשך זכאות לחינוך מיוחד. יש להקצות לפחות 30 דקות לדיון בעניינו של כל תלמיד.


2.7.2    מהלך הדיון

א.     הדיון בוועדת ההשמה יתקיים רק אם משתתפים בו שלושה חברים לפחות: יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד או נציגו והפסיכולוג החינוכי. כאשר מתקיים דיון בעניינו של תלמיד הלומד במסגרת חינוך רגיל, רצוי שישתתף בו גם המפקח הכולל או נציגו.

ב.      אין לקיים דיון בוועדת ההשמה ללא נוכחותו והשתתפותו של הגורם המפנה.

ג.       יו"ר הוועדה יציג להורים ולתלמיד את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ד.      יו"ר הוועדה יפתח את הדיון בהצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ה.     יו"ר הוועדה יוודא עם ההורים, כי מומשו זכויותיהם בתהליך ההפניה בכל הקשור למיצוי כל אפשרויות התמיכה במסגרת תכנית ההכלה ובמסגרת השילוב בבית הספר המפנה, וכי יש בידיהם העתק של שאלון ההפניה וסיכום חוות הדעת המקצועית.

ו.       יו"ר הוועדה יאפשר להורים ולתלמיד להשמיע את דבריהם בתחילת הדיון בוועדה. ההורים והתלמיד זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם, בכפיפות לייפוי כוח כתוב. נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ז.     במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון תוודא הוועדה שהוסברו לתלמיד מטרתה של הוועדה וסמכויותיה, ותדאג לאפשר לתלמיד תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים.

ח.     במקרים מיוחדים, שיובאו מראש לידיעת הוועדה או יעלו מתוך הדיון עצמו, תאפשר הוועדה לתלמיד להשמיע את דבריו בפני מי מחבריה באופן נפרד, בנוכחות הוריו.

ט.     בתחילת הדיון יוצגו הרקע להפניית התלמיד לדיון בוועדת ההשמה והמסמכים המובאים לפני הוועדה.

י.       המסמכים המובאים לפני הוועדה יוצגו למשתתפים, למעט מסמכים שהוועדה החליטה בדיון מוקדם שהם חסויים.

יא.     הפסיכולוג יציג את חוות הדעת הפסיכולוגית ואת חוות הדעת המקצועיות האחרות (אם איש מקצוע מהתחום של כותב המסמך אינו נמצא), יסביר את הלקות ואת מאפייניה ויבהיר את הקשר בין הלקות לתפקוד ואת המשמעות מבחינת צורכי הילד והמענים הנדרשים עבורו.

יב.     יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד והתייחסות לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים של התלמיד.

יג.     יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שהוא מקפיד על השתתפות משמעותית של כל הנוכחים בדיון ומוודא כי כל משתתף מביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

יד.     ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

טו.     ועדת ההשמה רשאית, במידת הצורך, לבקש חוות דעת נוספות או להפנות את התלמיד לגורמים נוספים, כדי שישקלו עריכת בדיקות / אבחונים / הערכות נוספים.

טז.   יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יהיו מובנים לכלל המשתתפים.

יז.     יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון וזימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

יח.    לפני דיון עם הורים חירשים או לקויי שמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם.

יט.   בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

כ.     מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מדריכים מומחי תחום ללקויות ששכיחותן נמוכה באוכלוסייה.

כא. יו"ר הוועדה יציע לתלמיד ולהורים להביע את עמדתם בפני חברי הוועדה בלבד, ללא השתתפות גורמים מוזמנים, לפני קבלת ההחלטה.

כב.   מהלך הדיון יירשם בפרטיכול תוך ציון הנימוקים להחלטה שנתקבלה.


2.7.3    סיכום הדיון והחלטת הוועדה

א.      הוראות כלליות

1)     סיכום הדיון וההחלטה של ועדת ההשמה יתקבלו על ידי  חברי הוועדה בלבד.

2)     על-פי סעיף 11 לחוק החינוך המיוחד תתקבל ההחלטה של ועדת ההשמה ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה, בתנאי שמספרם לא יפחת משלושה.

3)     קביעת נוסח ההחלטה של הוועדה והנימוקים להחלטה הם חלק בלתי נפרד מישיבת הוועדה, והם ינוסחו עם תום הדיון על-ידי חברי הוועדה שהשתתפו בדיון ועל דעתם.

4)     החלטות ועדות ההשמה הן מינהליות לכל דבר ועניין, והן כפופות לכל כללי המשפט המנהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

ב.    המשך הדיון

1)     במקרים שנדרשים בהם אבחון/הערכה על ידי גורם מקצועי אחר לצורך קבלת החלטה בעניינו של התלמיד, כגון גורמים רפואיים או ועדת האבחון לאדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור) במשרד הרווחה, תפנה ועדת ההשמה את ההורים לגורמים מוסמכים כדי שישקלו את הצורך לערוך אבחון או הערכה.

2)     אם הוועדה החליטה לפני ההחלטה המסכמת לשלוח את התלמיד להערכות נוספות, וההורים מתנגדים לכך, תחליט הוועדה בעניין זכאותו של התלמיד לחינוך מיוחד ובדבר מסגרת השמתו על-פי החומר המצוי בפניה, וסירובם של ההורים יירשם בפרטיכול.

3)     במקרה שבו נוכחה ועדת ההשמה כי קיים חשד סביר שהתלמיד הוא בעל מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור), היא תודיע בכתב לפקיד הסעד ברשות על כך. פקיד הסעד, על פי שיקול דעתו המקצועית, יפעל על פי האמור בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969. יו"ר הוועדה יקבל בכתב מפקיד הסעד את החלטתו לגבי המשך הטיפול בנושא.

4)     במקרה שבו הוועדה מחליטה על מתן הודעה כאמור, היא תרשום החלטה זו במסגרת פרטיכול הוועדה בסעיף ההערות (ראה נספח 9, ס"ק 9.2 בחוזר זה). עד לקבלת החלטתה של ועדת האבחון של השירות לאדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור) במשרד הרווחה בדבר היות התלמיד בעל מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור)  תוכל ועדת ההשמה להחליט על השמתו של התלמיד בחינוך המיוחד בהתאם לחומר המצוי בידה, ותאפיין אותו כבעל חשד סביר למוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור).

5)     עם קבלת ההחלטה של ועדת האבחון תתכנס ועדת ההשמה בשנית ותחליט באופן סופי על השמתו של התלמיד במסגרת החינוך המיוחד.

הערות

  • שיבוצו של תלמיד שאופיין כבעל חשד סביר למוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור) במסגרת חינוכית שמטפלת בתלמידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור) עד לקבלת האבחון הסופי על ידי ועדת האבחון של השירות לאדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור) ייעשה רק בהסכמת הוריו, פרט למקרים חריגים, שבהם יש הנחיות אחרות של פקיד הסעד מהרווחה בצו בית משפט. בכל מקרה, אם לא נתקבלה החלטה של השירות לאדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור), יתקיים לאחר שנה דיון מחודש על אפיונו של התלמיד ויוזמן אליו פקיד הסעד, ולא יהיה אפשר לאפיינו שוב כבעל חשד סביר למוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור). כל ההליך יתועד בפרטיכול.
  • אפשר לשלב תלמיד בעל זכאות ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד בכיתת חינוך מיוחד עד שליש משעות המערכת בתנאי שהשילוב לא יצריך הסעה נוספת. ****

ג.     החלטת ועדת ההשמה

לצורך ההחלטה המסכמת את הדיון בעניינו של התלמיד עומדות לפני הוועדה אפשרויות ההחלטה כדלקמן:

1)     התלמיד ילמד במסגרת חינוך רגיל. אם תמצא הוועדה לנכון היא תוכל להמליץ כי עניינו יידון בוועדת השילוב המוסדית לקביעת זכאותו לתמיכה מתכנית השילוב.

2)     התלמיד זכאי לחינוך מיוחד וילמד במסגרת חינוך מיוחד. הוועדה תציין את סוג המסגרת לחינוך מיוחד שבה ילמד התלמיד: גן  ילדים  לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל או בית ספר לחינוך מיוחד. אין לנקוב בשמה של מסגרת חינוכית אלא לציין את סוג המסגרת בלבד.

ד.     אין להתנות את יישום ההחלטה של ועדת ההשמה במתן שירותים או טיפולים כלשהם לתלמיד במסגרת שבה הוא הושם, לא במימון המערכת וגם לא במימון ההורים.

ה.    ועדת ההשמה אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים וטיפולים כלשהם לתלמידים שהושמו על ידה במסגרת של חינוך מיוחד ואינה מוסמכת לשבץ תלמידים.

ו.      ועדת ההשמה אינה רשאית לדון בהשארת תלמידים שנה שנייה או שלישית בגן חובה ולקבל החלטה בניגוד להוראות בחוזר הוראות הקבע עג/5(ב), סעיף 3.10-14, "דחיית המעבר לביה"ס והישארות שנה נוספת בגן חובה".

ז.     אפיון הלקות (כולל אפיון הלקות לשיבוץ) הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייקבע על ידי הפסיכולוג החינוכי חבר הוועדה בחתימתו, בהיוועצות עם כל חברי הוועדה. אפיון הלקות (ובמידת הצורך גם לקות או לקויות נוספות והאפיון לשיבוץ) מורכב מהאבחנה שנקבעה על סמך המסמכים הקבילים ומהתיאור התפקודי של התלמיד ועוצמת התמיכות הדרושות לו. במקרה של מידע לא מספק או חילוקי דעות על אפיון הלקות יהיה אפשר, כחלק מהדיון המקצועי, לדחות את ההחלטה ולבקש, במידת הצורך, מסמך נוסף שיסייע להכריע בנושא זה.

ח.    בנוסף לאפיון הלקות אפשר לקבוע אפיון לקות לשיבוץ שייעשה על-פי הקטגוריות המשמשות את משרדנו להגדרת מסגרות החינוך המיוחד, והוא יסייע למנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד, למצוא לתלמיד את המסגרת החינוכית המתאימה הקרובה ביותר למקום מגוריו. האפיון ישמש גם את משרדנו לצרכים של תכנון השירותים במסגרות החינוך המיוחד, במגבלות חוק התקציב.

ט.    ההחלטה המסכמת של הוועדה בעניינו של תלמיד תירשם בפרטיכול במהלך הדיון המסכם שיהיו נוכחים בו חברי הוועדה בלבד, כחלק בלתי נפרד ממנו.

י.      שיקולי הדעת בקבלת החלטות של ועדת ההשמה

       בבוא ועדת ההשמה לקבל החלטה בדבר סוג המוסד החינוכי שיושם בו התלמיד בעל הצרכים המיוחדים היא צריכה להביא לצורך הכרעתה בשאלה זו את כל תחומי התפקוד הכוללים של התלמיד: תפקודו הלימודי, תפקודו החברתי-רגשי-התנהגותי, היקף ההתאמות הדרושות בתכנית הלימודים והיקף ההתערבות החינוכית שחינוכו של התלמיד דורש. פרמטרים אלו מפורטים בטבלה בנספח 1. שיקולי הדעת של הוועדה יתחשבו גם בעמדת המשפחה וביכולתה לשתף פעולה עם ההחלטות המתקבלות ולהסתגל אליהן כחלק מהשיקולים המקצועיים.

2.7.4    הפרטיכול              

א.    פרטיכול הדיון הוא מסמך המשקף את מהלך הדיון ויש חשיבות רבה להקפדה לרשום באופן שוטף, אמין ומדויק את מהלך הדיון ולמלא את כל הסעיפים כדלקמן:  

1)     פרטי התלמיד: פרטים אישיים ופרטי המסגרת שבה התלמיד לומד

2)     הנוכחים בדיון: פרטי החברים בוועדה ופרטי המוזמנים אליה

3)     הנעדרים מהדיון (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

4)     המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

5)     מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד, ובכלל זה רישום עמדת ההורים כפי שהיא הוכתבה לכותב הפרטיכול ורישום עמדת התלמיד (במקרה שהתלמיד לא הגיע לדיון יתועד בפרטיכול הנימוק כפי שהוצג על ידי הוריו)

6)     מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)     פרטי ההחלטה

8)     סיכום עמדת ההורים

9)     סיכום עמדת התלמיד

10)   הנימוקים להחלטה

11)   הערות

12)   אישור על רישום הפרטיכול הכולל את החתימות של חברי הוועדה.


ב.     יו"ר ועדת ההשמה יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה.

ג.     דוגמת טופס הפרטיכול של ועדת ההשמה מובאת בנספח 9, ס"ק 9.2 בחוזר זה.

ד.     בסיום דיוניה של הוועדה על חבריה לאשר את הפרטיכול בחתימתם.

ה.    אם ההורים יבקשו את פרטיכול הוועדה, יש למסרו להם מודפס.

ו.     ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון של ועדת ההשמה, למעט קטעים שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר חסיון דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

ז.    טופסי סיכום ההחלטה

1)     טופס סיכום ההחלטה הוא חלק בלתי נפרד מהפרטיכול.

2)     החלטת ועדת ההשמה תדווח ותופק באמצעות המערכת האינטרנטית של ועדות ההשמה ותכלול את פרטי התלמיד, את אפיון הלקות, את סוג הזכאות ואת סוג המסגרת. ההחלטה שתופק באמצעות המערכת האינטרנטית תישלח להורי התלמיד, לחברי הוועדה ולמנהל המוסד החינוכי של התלמיד. נתוני ההחלטה זמינים למחלקה לחינוך ברשות המקומית לצורך שיבוץ התלמיד במוסד חינוכי, למדורי התקן וההיסעים במשרד החינוך, למפקחי החינוך המיוחד במחוזות ולהנהלת האגף לחינוך מיוחד.

3)     מששובץ התלמיד במוסד החינוכי של החינוך המיוחד יעביר מנהל המחלקה לחינוך העתק של טופס סיכום ההחלטה של ועדת ההשמה שבידו למנהל המסגרת החינוכית שבה שובץ התלמיד.

ח.             ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת ההשמה

1)     נוסח ההודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה יופק מתוך תוכנת ועדות ההשמה האינטרנטית. ההודעה תכלול את החלטת הוועדה ואת נימוקיה, כמו גם את אפיון הלקות לשיבוץ, וכן אפיוני לקות נוספים, אם הוחלט עליהם. כמו כן תצוין זכותם של ההורים לערער על החלטת הוועדה בפני ועדת הערר המחוזית 21 יום ממועד קבלת המכתב. המכתב יהיה חתום על-ידי יו"ר הוועדה, ויישלח בדואר רשום לא יאוחר מעשרה ימים ממועד קבלת ההחלטה. ברשויות שאינן משתמשות בתוכנת ועדות ההשמה האינטרנטית יהיה נוסח ההודעה להורים על פי נספח 10, ס"ק 10.3.

        בהודעה להורים יש לפרט את נימוקי ההחלטה כדלקמן:

א)    תיאור רמת התפקוד של התלמיד על פי הטבלה המופיעה בנספח 2 תוך התייחסות לתחומים שבהם בעייתו של התלמיד מתמקדת

ב)     הנימוקים לקביעת סוג המסגרת, על פי עוצמת ההתערבות החינוכית-החברתית ההולמת את תפקודו.

2)     במקרים חריגים, שבהם החליטה הוועדה שמסירת הנימוקים להחלטתה להורים עלולה לגרום נזק ממשי לילד או לאדם אחר, לא יפורטו הנימוקים בהודעה להורים. במקרה זה תחליט הוועדה על הליך חלופי ההולם את המצב.

        ההסבר להימנעות ממסירת הנימוקים להחלטת הוועדה יירשם בפרטיכול, ויהיה חסוי בפני ההורים. כאמור בסעיף 9(ד) לחוק החינוך המיוחד, פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם של ההורים רשאים לעיין בפרטיכול.

3)     יש לציין במכתב שיישלח להורים אודות ההחלטה של ועדת ההשמה כי ההחלטה היא מינהלית והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

 


2.8    ועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

2.8.1    כללי

א.     הורה או תלמיד רשאי להגיש בקשת ערר בכתב על החלטת ועדת השילוב המוסדית. את הערר יש להגיש בכתב ליו"ר ועדת ההשמה ברשות המקומית 21 יום מיום שקיבל את החלטת ועדת השילוב מהמוסד החינוכי ולא יאוחר מ-5 ביולי בכל שנה.

ב.    ועדת ההשמה תבקש מהמסגרת החינוכית את הפרטיכול של ועדת השילוב המוסדית ואת החלטתה.

ג.     ועדת ההשמה תזמין לדיון בערר נציג מהמוסד החינוכי שבו התלמיד לומד כדי שישמיע את עמדתו. המשך הדיון בוועדה יהיה ללא נוכחות הנציג מהמוסד החינוכי.

ד.     יש להקפיד שבוועדת ההשמה ביושבה כערר לא יימצא חבר ועדה שהשתתף בוועדת השילוב המוסדית בעניינו של התלמיד הנדון.

ה.    ועדת ההשמה תזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד עצמו להשמיע את דבריהם בדיון בערר תוך פרק זמן סביר ולא פחות מ-16 יום לפני מועד הישיבה (ראה נספח 7 , ס"ק 7.2 בחוזר זה). נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו. הנחיה זו תקפה גם להליך של דיון מאוחד המופיע בסעיף 2.8.2.

ו.     מהלך הדיון יירשם על גבי פרטיכול (ראה נספח 9, ס"ק 9.2 בחוזר זה).

ז.    החלטת הוועדה תתקבל בנוכחות חבריה בלבד.

ח.   ועדת ההשמה ביושבה כערר רשאית:

1)    לקבל את הערר;

2)    להחזיר את העניין לוועדת השילוב המוסדית לדיון נוסף, עם הוראות ובלעדיהן;

3)    לדחות את הערר.

ט.    ועדת ההשמה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מיום שהוגש הערר (זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו).

י.     ההחלטה המנומקת של ועדת ההשמה ביושבה כערר תישלח להורי התלמיד ולמוסד החינוכי שבו הוא לומד על גבי טופס החלטה (ראה נספח 10, ס"ק 10.2 בחוזר זה).

יא.  החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר היא סופית.

2.8.2    דיון מאוחד בוועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר

א.     הפנייה אל ועדת ההשמה על ידי מנהלת הגן/מנהל בית ספר/במקביל לערר ההורים/התלמיד על החלטת ועדת השילוב המוסדית תידון בוועדת ההשמה כוועדה מאוחדת (ועדת השמה וועדת ערר).

ב.    במעמד זה מסמכותה של ועדת ההשמה –

1)    להחזיר את העניין לדיון בוועדת השילוב המוסדית עם או בלי הוראות;

2)    לקבל את ערר ההורים/התלמיד;

3)    להפנות את התלמיד למסגרת של חינוך מיוחד.

ג.     החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר בנושא השילוב (קרי – זכאות או אי-זכאות לתמיכה מתכנית השילוב) היא השלב הראשון בדיון המאוחד והיא סופית. אם הוחלט לדחות את ערר ההורים, תתכנס הוועדה לשלב השני בדיון במתכונת של ועדת השמה.

ד.    ההורה רשאי לערור בפני ועדה מחוזית על החלטת הזכאות לחינוך מיוחד רק במקרה שההחלטה היא להפנות למסגרת של חינוך מיוחד.

2.8.3    ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר

א.    נוסח ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר של ועדת השילוב המוסדית יהיה על-פי הדוגמה המובאת בנספח 10, ס"ק 10.2 בחוזר זה.

ב.     אם יתנהל דיון מאוחד הכולל דיון בזכאות לחינוך ודיון בהחלטת הזכאות לתמיכה מתכנית השילוב, יישלחו להורים שני הטפסים המופיעים בנספח 10, ס"ק 10.2 ו-10.3.

 


2.9         תלמיד המעתיק את מקום מגוריו מיישוב אחד ליישוב אחר

החלטת ועדת השמה שהתקיימה בעניינו של התלמיד במקום מגוריו הקודם תקפה למקום מגוריו החדש. אפשר להפנות את התלמיד לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה במקום מגוריו החדש על-פי הנהלים המפורטים ב-2.10 להלן, "דיון חוזר בוועדת ההשמה".

 

2.10       דיון חוזר בוועדת ההשמה

2.10.1  סעיף 10 לחוק החינוך המיוחד קובע, שמנהל מוסד לחינוך מיוחד (גן ילדים לחינוך מיוחד, בית-ספר לחינוך מיוחד או כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך רגיל) יביא פעם בשלוש שנים את עניינו של תלמיד הלומד במסגרת זו לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה.

           לתלמיד בעל הפרעה נפשית שבשל מצבו לומד בביתו יש לקיים פעם בחצי שנה דיון בצוות רב-מקצועי, עם מורי בית הספר ומורי הזכיין של משרד החינוך, ופעם בשנה יש להעלות את התלמיד לדיון בוועדת השמה לבדיקת המסגרת החינוכית המתאימה לו על פי מצבו.****

            על מנהל בית-הספר או על הגננת מוטלת אפוא האחריות ליזום דיון חוזר בוועדת ההשמה בעניינו של תלמיד פעם בשלוש שנים, כאמור לעיל, וכן במקרים המחייבים דיון חוזר גם על תלמידים המועברים בין מסגרות החינוך המיוחד. מניין השנים לדיון החוזר יהיה כעבור שלוש שנים, בהתאמה לשנת הזכאות שניתנה בוועדה הקודמת. יודגש כי הזכאות נקבעת לא על פי מועד הדיון אלא על פי שנת הזכאות שנקבעה בוועדת ההשמה, על-פי המפורט ב-2.2.2 לעיל. לצורך הדיון החוזר ידאגו המנהל או הגננת למילוי שאלון הפניה מעודכן ולחוות דעת של פסיכולוג המסגרת (אם ניתן שירות ברמה א') המתייחס לתפקודו של התלמיד ולמענים שהוא מקבל.

           בוועדות השמה חוזרות, כאשר האבחנה האחרונה שניתנה הייתה טרם העלייה לכיתה א', נדרש מסמך קביל מעודכן לקראת המעבר מהגן לבית הספר. החל מכיתה א' ועד סיום לימודיו של התלמיד, בוועדות השמה חוזרות, אין צורך בעדכון מסמכים קבילים, ויש לפעול בהתייחס ללקויות הרצף האוטיסטי, מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור), משכל גבולי, לקויות למידה, לקויות קשב, לקויות חושים ושיתוק מוחין/נכות פיזית באופן המפורט להלן: על הצוות הרב-מקצועי של בית הספר, הכולל את פסיכולוג בית הספר (אם יש רמת שירות א'), לדון בצורכי התלמיד ובמענים שהוא זקוק להם ולכתוב את עמדת הצוות בדוח החינוכי ובסיכום ההתערבות של פסיכולוג המסגרת החינוכית לקראת עדכון זכאות בוועדת השמה (ראו נספח 3, תת-סעיף 3.3). הליך זה יתבצע אם מתקיימים כל התנאים האלה:
א. הצוות מעריך שאין שינוי בצרכים של התלמיד ובמענים הנדרשים עבורו.
ב. קיים מסמך קביל קודם המצביע על אבחנה.
ג. ההורים מסכימים על הצורך של הילד בהמשך לימודים באותו סוג מסגרת.

           בכל מצב שבו ההורים מתנגדים להחלטה, או שחל שינוי במצבו של הילד, יש לבצע הערכה עדכנית על ידי הגורם הקביל בהתאם להנחיות בחוזר זה. לגבי הפרעות נפשיות, הפרעות התנהגותיות/רגשיות, עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי והשפתי ועיכוב התפתחותי בתחום השפתי, יש צורך במסמך קביל מעודכן בכל ועדות ההשמה החוזרות.

           במקרה שאין למסגרת החינוכית שירות פסיכולוגי ברמת שירות א' במוסד החינוכי, תשקול הועדה אם המסמכים הקבילים הקיימים מאפשרים לה קבלת החלטה או שיש צורך לדרוש מההורים מסמך קביל מעודכן. לגבי הפרעות נפשיות, הפרעות התנהגותיות/רגשיות, עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי והשפתי ועיכוב התפתחותי בתחום השפתי ולקויות חושים, יש צורך במסמך קביל עדכני. בכל מצב שבו ההורים מתנגדים להחלטה, או שחל שינוי במצבו של הילד, יש לבצע הערכה עדכנית על ידי הגורם הקביל בהתאם להנחיות בחוזר זה.

2.10.2 מנהל המוסד החינוכי או ארגון ציבורי יכולים ליזום דיון חוזר בעניינו של תלמיד גם לאחר תקופה קצרה יותר.

2.10.3 הורה רשאי ליזום בכל עת דיון חוזר בעניינו של ילדו, בתנאי שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בעניינו.

2.10.4  כל הנהלים האחרים המפורטים בחוזר זה חלים גם על הדיון החוזר.

 

2.11       ועדות השמה לילדים המתגוררים במוסדות פנימייתיים

2.11.1 ככלל תתקיים ועדת ההשמה בעניינו של ילד המתגורר בפנימייה ברשות המקומית השולחת את הילד למוסד הפנימייתי שבה הילד רשום בתעודת הזהות.

2.11.2 ילד בעל צרכים מיוחדים המתגורר במוסד פנימייתי או במשפחה אומנת יוכל להיקלט במסגרת החינוך המיוחד רק אם ועדת השמה שהתקיימה ברשות שבה הילד רשום בתעודת הזהות החליטה על זכאותו לחינוך מיוחד ועל השמתו בסוג מסגרת זה.

2.11.3  למען הסר כל ספק מודגש כי קבלת תלמיד למוסד פנימייתי אינה אישור לקבלתו למסגרת חינוך מיוחד, גם אם היא מצויה בתחום המוסד הפנימיתי שהתלמיד מתגורר בו. תלמיד ישובץ במסגרת חינוך מיוחד רק בכפיפות להחלטת ועדת השמה וועדת שיבוץ.

           ילד שהוצא מביתו לפנימייה במצבי חירום על פי החלטה של ועדת ההחלטה של משרד העבודה והרווחה ילמד במסגרת החינוכית המקבילה מבחינת שכבת הגיל וסוג המוסד החינוכי למסגרת החינוכית האחרונה שבה למד.

2.11.4  ילדים השוהים לאורך שנים מחוץ למסגרת משפחתם – במשפחות אומנות או בפנימיות – אפשר שוועדת ההשמה תתקיים – במקרים מיוחדים, מטעמים שיירשמו בפתח הדיון בוועדה – ברשות המקומית שבתחומה הם שוהים, תוך הסכמה בכתב בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר ואישור פקיד הסעד הנוגע בדבר ובהסכמת ההורים.

2.11.5  יישום ההחלטות של ועדות ההשמה לתלמידים המתגוררים בפנימיות או במשפחות אומנה ייעשה על ידי הרשות הקולטת שבה נמצאת הפנימייה ובאחריותה (על פי ההוראות בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19, בנושא שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד).

 

2.12       יישום החלטתה של ועדת ההשמה

2.12.1  ההחלטות של ועדות ההשמה תועברנה למנהל מחלקת החינוך המשמש יו"ר צוות שיבוץ לצורך יישום ההחלטות, בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19, בנושא שיבוץ תלמידים במסגרת החינוך המיוחד.

2.12.2  הרשות המקומית שבה התלמיד רשום בתעודת הזהות היא האחראית ליישום החלטתה של ועדת ההשמה. הרשות אחראית לשיבוצו של התלמיד במסגרת חינוכית הולמת, ככל האפשר קרוב למקום המגורים של התלמיד ורק אם הדבר אינו מתאפשר – מחוץ לתחום שיפוטה, על פי המסגרת שוועדת ההשמה החליטה עליה. בחירת המוסד החינוכי תתואם עם המפקח על החינוך המיוחד, בהתייעצות עם השירות הפסיכולוגי-חינוכי, כמפורט בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19.

2.12.3  מנהלת הגן/מנהל בית הספר יקלטו תלמידים למסגרת החינוך המיוחד שבניהולם על פי הפניית המחלקה לחינוך ברשות המקומית. להפניה זו חייב להיות מצורף טופס סיכום החלטה של ועדת השמה שהתקיימה בעניינו של התלמיד המופנה. אין לדחות תלמידים שהופנו על-ידי הרשות המקומית או להתנות את קבלתם של תלמידים למסגרת החינוכית בשום תנאי שהוא.

2.12.4  ככלל, החלטות של ועדות השמה המתקבלות במהלך שנת לימודים מסוימת תהיינה מיועדות ליישום בשנת הלימודים שאחריה. כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך לשנת הלימודים הבאה נדרשות ועדות ההשמה לסיים את דיוניהן עד 15 במאי בכל שנה. דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך המופנים לראשונה לדיון בוועדת השמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א' יתקיימו עד 31 במאי בכל שנה, כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך לשנת הלימודים הבאה.

2.12.5 יישום ההחלטות של ועדת ההשמה על השמת תלמידים במסגרות חינוך מיוחד במהלך שנת הלימודים יוגבל למקרים חריגים בלבד, כמפורט ב-2.4.3 ד' לעיל.

2.12.6  בהעדר מסגרת חינוך מיוחד מתאימה במקום מגוריו של התלמיד יפנה מנהל המחלקה לחינוך אל הרשות המקומית הקרובה ביותר שמצויה בה מסגרת חינוך מתאימה, ויבטיח את קליטתו של התלמיד במסגרת זו, לאחר קבלת אישורה של הרשות הקולטת לפי נוהל השיבוץ הרגיל של תלמידי חוץ, בתיאום עם הפיקוח על החינוך המיוחד ובהתייעצות עם השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בשתי הרשויות.

2.12.7 ההחלטה המתקבלת בוועדת ההשמה היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

 

2.13  ניהול הנתונים של ועדות ההשמה באמצעות מערכת אינטרנטית

משרד החינוך פיתח מערכת אינטרנטית לניהול ועדות ההשמה המבוססת על הוראת חוק החינוך המיוחד ועל הנהלים בחוזר המנכ"ל. החלטות ועדות ההשמה כפי שהוזנו למערכת האינטרנטית ברשות המקומית זמינות באופן שוטף לאגף לחינוך מיוחד. הרשויות  מחויבות לנהל את נתוני ועדות ההשמה באמצעות התוכנה האינטרנטית של משרד החינוך.

יש להקפיד שבתהליך העברת המידע הנוגע לתלמיד יושם דגש על סודיות המידע תוך שמירה על צנעת הפרט.

 

2.14   תשלום לנציג הורים המשמש חבר בוועדת השמה

2.14.1 נציג הורים בעל כתב מינוי אשר השתתף כחבר בדיון של ועדת השמה יקבל תשלום עבור השתתפותו.

2.14.2  התעריפים לתשלום בוועדות ההשמה יהיו על בסיס ערך שעה הכולל בתוכו את מרכיב הנסיעות, האש"ל וביטול הזמן.       

2.14.3  נוהל ביצוע התשלומים יהיה כדלקמן: נציג ההורים הזכאי לתשלום יקבל  בתום ישיבת הוועדה שבה השתתף טופס ממוחשב, ממערכת ועדות ההשמה, "בקשה לתשלום בגין השתתפות בישיבת ועדת ערר" (ראה נספח 13 בחוזר זה), ויעבירו חתום על ידי המפקח על החינוך המיוחד או על ידי נציגו לאגף לחינוך מיוחד בירושלים לא יאוחר מ-10 ימים לאחר המועד שבו התקיימה הישיבה.

2.14.4  התשלום לנציג ההורים יתבצע לא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלת הטופס הממוחשב  שהוגש לתשלום  באגף לחינוך מיוחד.

 

3.     ועדת הערר

3.1    כללי

ועדת הערר מתקיימת בראשותו של מנהל מחוז במשרד החינוך. המועד להגשת הערר הוא תוך 21  יום מיום קבלת החלטת ועדת ההשמה. הליך ההשמה והשיבוץ במוסד חינוכי לגבי תלמיד שהוגש בעניינו ערר מסתיים רק לאחר שוועדת הערר קיבלה את החלטתה. עד למועד זה יישאר התלמיד במוסד החינוכי שהוא לומד בו. במעברים בין גן ילדים לבית הספר היסודי, בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ובין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה יש להעביר את התלמיד למוסד החינוכי הרגיל הממשיך, עד תום תהליך הערר, בתנאי שהגורם המערער יציג מסמך מטעם יו"ר ועדת הערר המאשר את פנייתו לוועדת הערר לצורך ערעור על החלטת ועדת ההשמה. 

 

3.2   סמכות הוועדה

3.2.1    ועדת הערר מוסמכת לדון בערר של ההורים על החלטת ועדת ההשמה שהתקיימה ברשות המקומית (על פי פרק ג' לחוק החינוך המיוחד, 1988) ולקבל החלטה על פי אחת מהאפשרויות האלה:

א.     קבלת הערר ושינוי החלטת ועדת ההשמה (כולל אפיון הלקות ואפיון הלקות לשיבוץ)

ב.     החזרת העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן

ג.      דחיית הערר (והשארת ההחלטה של ועדת ההשמה על כנה).

החלטת ועדת הערר היא סופית.

3.2.2    חשוב להדגיש ולהבהיר כי ועדת הערר אינה מתכנסת לדון בהחלטות שהתקבלו במעמד ועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על ועדת השילוב המוסדית.

3.3         הרכב ועדת הערר ומינוי חבריה

3.3.1    הרכב הוועדה

לפי סעיף 12(ב) לחוק החינוך המיוחד ימנה שר החינוך את ועדות הערר שהרכבן יהיה כדלקמן:

א.     מנהל מחוז של משרד החינוך או נציגו – יו"ר

ב.     פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך או פסיכולוג חינוכי בכיר כנציגו (מנהל שפ"ח או מדריך, בתנאי שלא ישב בדיון בוועדת ההשמה בעניינו של התלמיד שעניינו נדון בוועדת הערר)

ג.     מפקח לחינוך מיוחד  (שלא ישב בוועדת ההשמה בעניינו של התלמיד הנדון בוועדת הערר)

ד.     עובד סוציאלי מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה

ה.     רופא מומחה מתוך רשימה שתיקבע ותועבר למחוזות על ידי האגף לחינוך מיוחד

ו.      הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבל מינוי משר החינוך לאחר שייבחר מתוך רשימה שיגישו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים לאגף לחינוך מיוחד

ז.     נציג של ארגון ציבורי ששר החינוך הכיר בו בצו מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר, באמצעות האגף לחינוך מיוחד.

3.3.2          מינוי חברי ועדת הערר

א.     חברי ועדת הערר ממונים על ידי שר החינוך.      

ב.     סיים אדם את התפקיד שמתוקפו הוא מונה לחבר בוועדת הערר, בטל המינוי שלו כחבר הוועדה.

ג.     על יו"ר הוועדה לוודא שכל חברי הוועדה הם בעלי כתב מינוי בר תוקף מטעם שר החינוך. במידת הצורך יפנה יו"ר הוועדה לממונה על ועדות ההשמה והערר באגף החינוך המיוחד בבקשה לטפל בהנפקת כתבי מינוי כחוק.

ד.     נוהלי המינוי של עובד סוציאלי, רופא ונציג ההורים הארצי הם על פי הנהלים למינויים של חברי ועדות השמה (ראה לעיל, ב-2.3.2).

ה.     הטיפול בהנפקת המינוי לנציג של ארגון ציבורי ייעשה על ידי הממונה על ועדות ההשמה והערר באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, על פי רשימות שתימסרנה על ידי ארגונים אלה ואשר תעודכנה מעת לעת.

ו.      להלן רשימת הארגונים הציבוריים ששר החינוך הכיר בהם בצו: איל"ן, אנו"ש, אלו"ט, אקי"ם, המועצה לילד החוסה, ית"ד, מיח"א, ניצן, שמע, אהדה, אלע"ם, המועצה הלאומית לשלום הילד, קדמה, בזכות, אופק לילדינו, איגוד סיסטיק פיברוזיס, ארגון הורים ארצי, ויצ"ו, אהב"ה, ארגון צח"י, ארגון קשר, ארגון ההורים בירושלים, ארגון ההורים בחיפה ואופק - חזרה לחיים.*****

ז.     רשימת הנציגים בעלי כתב המינוי תובא לידיעת יושבי ראש ועדות הערר. יו"ר ועדת הערר יזמן נציג ארגון ציבורי לשמש כחבר בוועדת הערר מתוך הרשימות האלה.

 

3.4         ההפניה אל ועדת הערר

3.4.1          הגורם המפנה

חוק החינוך המיוחד קובע שוועדת הערר תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי –

א.   הורה (בכל מקום שמוזכר "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי);

ב.    תלמיד;

ג.    נציג של ארגון ציבורי, בהתאם למפורט בצו החינוך המיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים), התש"ן-1990.

3.4.2          מועדי ההפניה וההתכנסות של ועדות הערר

א.   סעיף 13 לחוק החינוך המיוחד קובע כי את הבקשה לערר יש להגיש תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה מוועדת ההשמה ברשות המקומית.

ב.    יו"ר ועדת הערר יוודא שדיוני ועדת הערר על החלטות ועדות השמה שהתקבלו עד 31 במאי מדי שנה יסתיימו עד 31 ביולי באותה שנה.

ג.    יו"ר הוועדה יקבע את המועד לכינוס הוועדה בטווח זמן של שבועיים לכל היותר ממועד הגשת הערר.

3.4.3          תהליך ההפניה לוועדת הערר ושלביו

א.   הורה, תלמיד או נציג של ארגון ציבורי המבקש לערער על החלטת ועדת השמה בפני ועדת ערר יגיש את בקשתו בכתב ליו"ר ועדת הערר.

ב.    הבקשה תכלול את הפרטים האלה:

1)     שם התלמיד ומספר תעודת הזהות שלו

2)     המסגרת החינוכית שממנה הופנה התלמיד לוועדת ההשמה

3)    העתק של החלטת ועדת ההשמה, כפי שנמסרה לו

4)     נימוקי הערר, בצירוף כל חוות הדעת המקצועיות והמסמכים שיש בידי העורר.

ג.    יו"ר ועדת הערר יודיע לרשות המקומית ולמסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה שהתקבלה פנייה לדיון בוועדת הערר, בציון תאריך הפנייה. העתק של ההודעה יישלח לגורם המערער.

ד.    יו"ר ועדת הערר יפנה אל יו"ר ועדת ההשמה לקבלת השאלון החינוכי שהוצג בפני לפני ועדת ההשמה, הפרטיכול וסיכום ההחלטה. במידת הצורך הוא יפנה גם אל מנהל המסגרת החינוכית לקבלת דוח חינוכי מעודכן אודות התלמיד. יו"ר ועדת ההשמה ומנהל המסגרת החינוכית יעבירו את המסמכים המתבקשים אל יו"ר ועדת הערר בתוך שבעה ימים ממועד הפנייה של יו"ר ועדת הערר.

ה.   יו"ר ועדת הערר יפנה להורי התלמיד בבקשה להעביר לידיו את כל חוות הדעת המקצועיות שהובאו בפני ועדת ההשמה וחוות דעת נוספות לפי שיקוליו.

 

3.5    היערכות לקראת הדיון בוועדת הערר

3.5.1    הוראות כלליות

א.     האחריות לארגון עבודתה של ועדת הערר, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר הוועדה.

ב.     הזימון לישיבות הוועדה ייעשה תוך פרק זמן סביר ולא פחות משבוע ימים לפני מועד הישיבה.

ג.      יו"ר הוועדה יזמן דיון רק כשברשותו מסמכי ועדת ההשמה העוסקים בעניינו של התלמיד.

ד.     לדיון יוזמנו כל חברי הוועדה, ההורים והתלמיד.

ה.     ההזמנה להורים ולתלמיד תיעשה על פי ההנחיות שלהלן ועל גבי הטופס בנספח 7, ס"ק 7.4 בחוזר זה.

ו.      יו"ר הוועדה יזמין לדיון בוועדת הערר נציגים של הרשות, של השפ"ח המקומי ושל המוסד החינוכי שהילד לומד בו, המכירים את הילד באופן אישי, כדי להציג דיווח עדכני על התלמיד, וידאג שהם ישמיעו את דבריהם בלי לקחת חלק בדיון. השפ"ח המקומי יקבל את הסכמת ההורים להצגת המסמכים והמידע בוועדת הערר.

ז.     לא יזומן לשמש חבר בוועדת הערר מי שהשתתף בוועדת ההשמה שדנה בעניינו של תלמיד הנדון בוועדת הערר.

ח.     נציג ההורים הארצי לא יהיה חבר בוועדת ערר הדנה בעניינו של תלמיד המתגורר בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבה הוא מתגורר.

ט.     נציג ארגון ציבורי אשר הגיש ערר לוועדת ערר לא יהיה חבר בוועדת הערר הדנה בעניינו של ערר זה.

י.     בכל מקרה יש לזמן לדיון את הגורם המערער שיזם את הפנייה לוועדת הערר.

3.5.2          הזמנת ההורים והתלמיד לדיון

א.     יש להזמין את הורי התלמיד או את האפוטרופוס שלו ואת התלמיד לדיון בוועדת הערר בעניינו. ההזמנה למשפחה תהיה על פי הטופס בנספח 7, ס"ק 7.4 בחוזר זה, ותישלח אליהם בדואר רשום. העתק ההזמנה יתויק במשרדי המחוז.

ב.     בהזמנה יצוין שעל ההורים לצרף את כל המסמכים שיש ברשותם העשויים לסייע להחלטת הוועדה. רצוי להעבירם ליו"ר הוועדה לפני מועד הדיון.

ג.     החלטות של ועדת ערר המתקבלות בעניינו של תלמיד בלי שהוזמנו ההורים לדיון אינן תקפות.

ד.     אם החליטו ההורים שלא להופיע לפני הוועדה, תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות בהיעדרם, בתנאי שהם זומנו על פי הנהלים שפורטו לעיל ויש אישור של מסירת הזימון בדואר רשום.

ה.     יש לתת לשיקול דעתם של ההורים בשאלת נוכחותו של ילדם בוועדה משקל ראוי. במקרים שבהם הם מוצאים לנכון כי משיקולים הלוקחים בחשבון את טובתו הוא לא יופיע לוועדה, יש לכבד את שיקול דעתם ולתעד זאת בתמצית פרטיכול הדיון. הוועדה תהיה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות גם בהיעדרו.

ו.      אם הורה מבקש לדחות את הדיון בוועדת הערר מסיבות מוצדקות, יש להיענות לבקשתו ובמידת הצורך לדרוש ממנו מסמך המאשר זאת. יש לוודא שלא יידחו דיונים בעניינו של תלמיד יותר מפעם אחת. לאחר דחייה אחת יקוים הדיון גם ללא נוכחות ההורים. בכל מקרה ההורים יכולים לשלוח לדיון מישהו מטעמם בצירוף ייפוי כוח כתוב.

ז.      אם ההורים חיים בנפרד, יש להזמין את ההורה שהילד נמצא במשמרתו וגם את ההורה השני, אם כתובתו ידועה.

ח.     ההורים והתלמיד רשאים להביא לדיון בוועדת הערר מומחים או אנשים אחרים מטעמם כדי להשמיע את טיעוניהם.

ט.     הגורם המערער יביא לידיעת יו"ר הוועדה כל מקרה שבו הורי התלמיד ו/או התלמיד אינם שולטים בשפה העברית או שהם חירשים או כבדי שמיעה. לדיון עם הורים חירשים או כבדי שמיעה יזמין יו"ר הוועדה מתורגמן לשפת הסימנים או אדם הבקיא בשפת הסימנים. לדיון עם הורים שאינם שולטים בשפה העברית יוזמן מתורגמן או אדם אחר השולט בשפה העברית ובשפה שההורים דוברים.

       יו"ר הוועדה יודיע להורים על זכותם להביא מתורגמן מטעמם. בכל מקרה, האחריות להימצאותו של גורם מתרגם בדיון חלה על יו"ר הוועדה.

 

3.6         המסמכים המשמשים את ועדת הערר בקבלת החלטות

3.6.1          הוראות כלליות

א.     המסמכים המובאים לפני ועדת הערר הם בעיקרם המסמכים שהובאו לפני ועדת ההשמה, פרטיכול ועדת ההשמה וטופס ההחלטה של ועדת ההשמה.

ב.     הורי התלמיד רשאים להביא לפני הוועדה חוות דעת מקצועיות ומסמכים עדכניים אחרים הנוגעים לעניינו של ילדם ואשר לא הוצגו על ידם בוועדת ההשמה.

ג.     יש להפנות את תשומת לבם של ההורים לכך שהוועדה תוכל להתייחס רק למסמכים החתומים על ידי הגורם שכתב אותם, תוך ציון מקצועו המדויק ומספר הרישיון המקצועי שלו.

ד.     יו"ר ועדת הערר יוודא שכל המסמכים המובאים לפני הוועדה יהיו חתומים על ידי הגורם המקצועי שכתב אותם, תוך פירוט מקצועו המדויק ומספר הרישיון שלו. כל המסמכים המובאים בפני ועדת הערר, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת הערר, הם סודיים. הוועדה רשאית להביאם לידיעת אדם שהיא נזקקת לשירותיו לצורך ההחלטה, ועל יו"ר הוועדה ליידע את אותו אדם שחלה עליו חובת הסודיות.

ה.    ועדת הערר עשויה להידרש לאפיון לקויות של תלמיד שעניינו מובא בפניה. במקרים אלו היא תפעל על פי המסמכים הנדרשים לאפיון הלקויות המפורטים בנספחים 1 ו-2 בחוזר זה. אפיון הלקות ייקבע על ידי הפסיכולוג חבר הוועדה בחתימתו תוך היוועצות עם חברי הוועדה.

3.6.2          עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת הערר

א.     ככלל ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק מכל מסמך המובא לפני ועדת הערר, למעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.    בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת. כותב המסמך יתבקש לתת את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר. אם כותב המסמך יטען שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת הערר לצורך דיון בחסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.

ג.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון החתום על ידי כל חברי ועדת הערר, על פי בקשתם, למעט קטעים בפרטיכול שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר, כאמור לעיל, ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו מתקבלת ההחלטה.

ד.     כל המסמכים שהובאו לפני ועדת הערר והמשמשים אותה יוחזרו לאחר קבלת ההחלטה לשירות הפסיכולוגי-החינוכי ברשות שהילד מתגורר בה. שמירת המסמכים תיעשה על פי התקנות להגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986.

 

3.7         הדיון בוועדת הערר

3.7.1          כללי

א.   יו"ר ועדת הערר אחראי על ניהול הדיון. היו"ר יידע את כל המשתתפים בדיון על חובתם לשמור על סודיות הדיון. כל המוזמנים לישיבת הוועדה, למעט חברי ועדת הערר, התלמיד, ההורים ובאי כוחם של ההורים, חייבים לחתום על טופס הצהרה על שמירת סודיות (ראה נספח 8 בחוזר זה).

ב.     חברי ועדת הערר מחויבים לשמור על סודיות מתוקף חוק החינוך המיוחד.

3.7.2    מהלך הדיון

א.     הדיון בוועדת הערר יתקיים רק אם משתתפים בו שלושה חברים לפחות: יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד והפסיכולוג החינוכי המחוזי או פסיכולוג חינוכי בכיר כנציגו.

ב.     יו"ר הוועדה יציג להורים ולתלמיד את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ג.      יו"ר הוועדה יפתח את הדיון על ידי הצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ד.     בתחילת הדיון יציג הגורם המערער את הרקע לפנייה לוועדת הערר. אין לקיים דיון בוועדת הערר ללא נוכחותו והשתתפותו של הגורם המערער.

ה.     יו"ר הוועדה יזמין את ההורים ואת התלמיד להשמיע את דבריהם בתחילת הדיון בוועדה. ההורים והתלמיד זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם.

ו.      במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון תוודא הוועדה שהוסברו לתלמיד מטרתה של הוועדה וסמכויותיה, ותדאג לאפשר לתלמיד תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים.  נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ז.      במקרים מיוחדים, שיובאו מראש לידיעת הוועדה או יעלו מתוך הדיון עצמו, תאפשר הוועדה לתלמיד להשמיע את דבריו לפני מי מחבריה באופן נפרד, בנוכחות הוריו, אלא אם תתבקש אחרת.

ח.     המסמכים המובאים לפני הוועדה יוצגו למשתתפים, למעט מסמכים שהוועדה החליטה בדיון מוקדם שהם חסויים.

ט.    בהיעדרו של כותב המסמך המקצועי המובא לפני הוועדה יציג את המסמך חבר הוועדה שהוא איש מקצוע מאותו תחום של כותב המסמך, ובהיעדרו יוצג המסמך על ידי הפסיכולוג החינוכי המחוזי חבר הוועדה.           

י.      יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יוסברו להורים ולנוכחים האחרים בדיון, כדי שהכתוב במסמכים והנאמר במהלך הדיון יובנו להם.

יא.   ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה, בתנאי שהם עדכניים או שהם לא הוצגו בפני ועדת ההשמה מסיבות סבירות.

יב.    יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב-תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד והתייחסות לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים שלו.

יג.     יו"ר הוועדה יקפיד על השתתפות משמעותית של כל הנוכחים בדיון ועל מתן אפשרות לכל משתתף להביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

יד.    ועדת הערר רשאית, במידת הצורך, לבקש חוות דעת נוספות או להפנות את התלמיד לגורמים נוספים, כדי שישקלו עריכת בדיקות/אבחונים נוספים.

טו.    יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון וזימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

טז.   בדיון עם הורים חירשים או עם תלמיד חירש או עם הורים בעלי לקות בשמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יתורגם מהלך הדיון להורים ולתלמיד בשפה המובנת להם. בדיון עם הורים עיוורים או כבדי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

יז.    מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מומחים מתוך המערכת החינוכית ללקויות ששכיחותן נדירה באוכלוסייה.

יח.    יו"ר הוועדה יציע לתלמיד ולהורים את האפשרות להביע את עמדתם לפני חברי הוועדה בלבד בטרם קבלת ההחלטה במעמד חברי הוועדה בלבד.

יט.    מהלך הדיון יירשם בפרטיכול תוך ציון הנימוקים להחלטה שהתקבלה.

3.7.3          סיכום הדיון והחלטת הוועדה

א.   הוראות כלליות

1)    לקראת קבלת ההחלטה מומלץ להציע להורים ולתלמיד להשמיע את עמדתם בנוכחות חברי הוועדה בלבד.

2)    סיכום הדיון וההחלטה של ועדת הערר יתקבלו בנוכחות חברי ועדת הערר בלבד ועל ידם. על פי סעיף 31(ד) לחוק החינוך המיוחד תתקבל ההחלטה של ועדת הערר ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה, בתנאי שמספרם לא יפחת משלושה.

3)    קביעת נוסח ההחלטה של הוועדה והנימוקים להחלטה הם חלק בלתי נפרד מישיבת הוועדה, והם ינוסחו עם תום הדיון על ידי חברי הוועדה שהשתתפו בדיון ועל דעתם.

4)     ההחלטה המתקבלת בוועדת הערר היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

ב.    המשך הדיון

1)     הוועדה רשאית להחליט לקבוע בתום הדיון שיש צורך בהמשכו במועד נוסף, מטעמים מיוחדים שיירשמו בפרטיכול. מועד הדיון הנוסף ייקבע במעמד ההחלטה.

2)     אם הוועדה החליטה לפני ההחלטה המסכמת לשלוח את הילד לבדיקות נוספות, וההורים מתנגדים לבדיקה, תחליט הוועדה בעניין הערר על פי החומר המצוי לפניה, וסירובם של ההורים יירשם בפרטיכול.

3)     החלטות הביניים תירשמנה בפרטיכול.

ג.    החלטת ועדת הערר

1)    לעניין ההחלטה המסכמת את הדיון בעניינו של התלמיד עומדות לפני הוועדה אפשרויות ההחלטה האלה:

א)     לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה (ובכלל זה אפיון הלקות ואפיון הלקות לשיבוץ, אם נקבעה זכאות לחינוך מיוחד)

ב)     להחזיר את העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן

ג)      לדחות את הערר

ד)     לקבוע דיון המשך.

2)     הוועדה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו בפרטיכול.

3)    החלטת ועדת הערר היא סופית.

4)    אין להתנות את יישום ההחלטה של ועדת הערר במתן שירותים או טיפולים כלשהם לתלמיד במסגרת שבה הוא הושם, לא במימון המערכת וגם לא במימון ההורים.

5)     ועדת הערר אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים וטיפולים כלשהם לתלמידים שהיא אישרה את השמתם במסגרת החינוך המיוחד או החינוך הרגיל, ואינה מוסמכת לשבץ תלמידים במסגרות החינוך אלא לקבוע את סוג המוסד החינוכי שבו יושם התלמיד בלבד.

6)     אישרה ועדת הערר את השמתו של תלמיד במסגרת חינוך רגיל, היא רשאית להחזיר את עניינו לדיון בוועדת השילוב המוסדית.

7)     ההחלטה המסכמת של הוועדה בעניינו של התלמיד תירשם בפרטיכול במהלך הדיון המסכם שנוכחים בו חברי הוועדה בלבד, כחלק בלתי נפרד ממנו.

8)    אם ועדת הערר אישרה את השמתו של תלמיד במסגרת חינוך מיוחד, יאפיין הפסיכולוג החינוכי המחוזי החבר בוועדת הערר בחתימתו, תוך היוועצות עם חברי הוועדה, את סוג הלקות של התלמיד (ובמידת הצורך גם את הלקות השנייה שלו) ואת אפיון הלקות לשיבוץ במקרים האלה:

א)     במקרה שוועדת הערר החליטה על השמתו של תלמיד במסגרת חינוך מיוחד, והחלטה זו היא בניגוד להחלטה של ועדת ההשמה, אשר החליטה קודם לכן על השמתו במסגרת של חינוך רגיל, ולפיכך לא אופיינה הלקות של התלמיד בוועדת ההשמה

ב)     כאשר החלטה זו של ועדת הערר אינה שונה מהחלטת ועדת ההשמה, אולם לקותו של התלמיד לא אופיינה בוועדת ההשמה בשל העדר מסמכי אבחון מתאימים, ומסמכים כאלה הובאו לפני ועדת הערר

ג)      כאשר לקותו של התלמיד אופיינה בוועדת ההשמה על סמך מסמכי אבחון שהובאו לפניה, אולם הפסיכולוג החינוכי המחוזי מוצא שעל סמך מסמכים אחרים שהובאו לוועדת הערר יש מקום לשנות את אפיון הלקות.

9)     אפיון הלקות הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייקבע על ידי הפסיכולוג חבר הוועדה בחתימתו, בהיוועצות של כל חברי הוועדה הקבועים, תוך שהם מסתמכים על המידע שהוצג בוועדה ועל אבחנות של גורמים מקצועיים שאבחנתם קבילה לאפיון כל סוג של לקות, על-פי הטבלאות המופיעות בנספחים 1 ו-2  בחוזר זה.

       המפקח על החינוך המיוחד, יו"ר הוועדה והפסיכולוג יהיו חתומים על טופס סיכום ההחלטה שהוא חלק בלתי נפרד מהפרטיכול.

3.7.4    הפרטיכול

א.   פרטיכול הדיון הוא מסמך המשקף את מהלך הדיון, וחשוב מאוד להקפיד לרשום באופן שוטף, אמין ומדויק את מהלך הדיון ולמלא את כל הסעיפים.

ב.    הפרטיכול יכלול את הסעיפים האלה:

1)     פרטי התלמיד

-     פרטים אישיים

-     פרטי מסגרת החינוך שבה התלמיד לומד

2)     פרטי הנוכחים בדיון

-     פרטי החברים בוועדה

-     פרטי המוזמנים לוועדה

-     פרטי הנעדרים מהוועדה (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף לפרטיכול את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

3)    המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

4)    מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד, ובכלל זה רישום עמדת ההורים כפי שהוכתבה לרושם הפרטיכול ורישום עמדת התלמיד

5)    אם התלמיד לא הגיע לדיון – הנימוק כפי שהוצג על ידי ההורים

6)    מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)    פרטי ההחלטה

8)    סיכום עמדת ההורים

9)    סיכום עמדת התלמיד

10)  הנימוקים להחלטה

11)  הערות

12)  אישור על רישום הפרטיכול.

 

ג.     יו"ר ועדת הערר יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה. דוגמת טופס הפרטיכול של ועדת הערר מובאת בנספח 9, ס"ק 9.3 בחוזר זה.

ד.    אגף החינוך המיוחד ישלח ליושבי ראש ועדות הערר טופסי סיכום החלטה סטנדרטיים (הכוללים העתקים) אשר ישמשו לרישום ההחלטות המסכמות; על פי ההנחיות שתצורפנה לטופס ישלח יו"ר ועדת הערר העתקים מטופס סיכום ההחלטה, לאחר שיחתום עליהם, לגורמים האלה:

1)     ליו"ר ועדת ההשמה, והוא יעביר העתק של הטופס לשירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות המקומית

2)    למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, לצורך טיפול בשיבוצו של התלמיד במסגרת חינוכית הולמת (מששובץ התלמיד במסגרת חינוך מיוחד, יעביר מנהל המחלקה לחינוך העתק של הטופס שבידו למנהל המסגרת החינוכית שבה שובץ התלמיד)

3)    למנהל המסגרת החינוכית שבה למד התלמיד

4)     לשפ"ח המקומי.

הערה: טופס סיכום ההחלטה של ועדת הערר מיועד לשימוש משרדי בלבד. העתקי הטופס המיועד למנהל המחלקה לחינוך יכללו רק את הנתונים הנדרשים לצורכיהם.

3.7.5          ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת הערר

א.    נוסח ההודעה להורים על החלטת ועדת הערר יהיה על פי הדוגמאות המובאות בנוסחים א' ו-ב' של נספח 10, ס"ק 10.4 בחוזר זה. ההודעה תכלול את החלטת הוועדה ואת נימוקיה. כמו כן יצוין בהודעה כי החלטת הוועדה היא סופית. המכתב יהיה חתום על ידי יו"ר הוועדה, ויישלח בדואר רשום לא יאוחר מ-10 ימים ממועד קבלת הערר (זולת אם האריכה הוועדה את המועד מטעמים מיוחדים שנרשמו בפרטיכול).

ב.     במקרים חריגים, שבהם החליטה הוועדה שמסירת הנימוקים להחלטתה להורים עלולה לגרום נזק ממשי לילד או לאדם אחר, לא יפורטו הנימוקים בהודעה להורים. במקרה זה תחליט הוועדה על הליך חלופי ההולם את המצב.

ג.    ההסבר להימנעות ממסירת הנימוקים להחלטה של הוועדה יירשם בפרטיכול, ויהיה חסוי בפני ההורים. פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם של ההורים רשאי לעיין בפרטיכול כולו.

ד.    יש לציין במכתב שיישלח להורים אודות החלטתה של ועדת הערר כי החלטת הוועדה היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

3.8         יישום החלטתה של ועדת הערר

3.8.1    הליך ההשמה והשיבוץ של תלמיד במסגרת חינוכית שהוגש בעניינו ערר מסתיים רק לאחר שוועדת הערר מקבלת את החלטתה. עד למועד זה יישאר התלמיד במסגרת החינוכית שהוא לומד בה, בתנאי שהגורם המערער יציג מסמך מטעם יו"ר ועדת הערר המאשר את פנייתו לוועדת הערר לצורך ערעור על החלטת ועדת ההשמה.

3.8.2    כאשר מוגש ערר בשלב המעבר של תלמיד מגן ילדים אל בית הספר היסודי, מבית הספר לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה, יש להעביר את התלמיד למסגרת החינוכית הרגילה הממשיכה עד תום הליך הערר, בתנאי שהגורם המערער יציג מסמך מטעם יו"ר ועדת הערר המאשר את פנייתו לוועדת הערר לצורך ערעור על החלטתה של ועדת ההשמה.

3.8.3    רשות החינוך המקומית אחראית על שיבוץ התלמיד במסגרת חינוכית הולמת, ככל האפשר קרוב למקום המגורים של התלמיד, ורק אם הדבר אינו מתאפשר – מחוץ לתחום שיפוטה.

3.8.4    החלטות ועדות הערר תועברנה למנהל מחלקת החינוך המשמש יו"ר צוות השיבוץ לצורך יישומן בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19, בנושא שיבוץ תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בחירת המוסד החינוכי תתואם עם המפקח על החינוך המיוחד ותיעשה בהתייעצות עם השירות הפסיכולוגי-חינוכי.

3.8.5    במקרים שבהם החליטה ועדת הערר על שינוי האפיון של הלקות של התלמיד עשויה להידרש גם העברה דחופה של תלמיד ממסגרת חינוך אחת לאחרת בעקבות החלטתה של ועדת הערר.

3.8.6    החלטת ועדת הערר היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

 

3.9         תשלום לנציגי הורים בוועדת הערר

3.9.1   מכוח חוק החינוך המיוחד בוועדת הערר חברים גם נציג הורים וגם נציג ארגון ציבורי, כמפורט ב-3.3 לעיל, ושניהם זכאים לקבל תשלום עבור השתתפותם בוועדות הערר.

3.9.2   התעריפים לתשלום בוועדות הערר יהיו על בסיס ערך שעה, ויכללו בתוכם את מרכיב הנסיעות, האש"ל וביטול הזמן.

3.9.3   נוהל ביצוע התשלומים יהיה כדלקמן: נציג ההורים הזכאי לקבל תשלום ימלא בתום ישיבת הוועדה שבה השתתף טופס "בקשה לתשלום בגין השתתפות בישיבת ועדת ערר" (ראה בנספח 13 בחוזר זה), ויחתים את המפקח על החינוך המיוחד או את נציגו שהשתתף באותה ישיבה. טופס הבקשה המלא יועבר אל האגף הארצי לחינוך מיוחד בירושלים לא יאוחר מעשרה ימים לאחר המועד שבו התקיימה הישיבה.

3.9.4    התשלום לנציג ההורים יתבצע לא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלת טופס הבקשה לקבלת התשלום  באגף לחינוך מיוחד.

 

4.     מוקדי מידע

4.1     הרשויות המקומיות תקיימנה מוקדי מידע שיאוישו בידי עובדי הרשויות המקומיות הבקיאים בנושאי החינוך המיוחד.

4.2     מוקדי המידע ינחו את ההורים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים אשר יבקשו להסתייע בהם, ויספקו להם מידע על אפשרויות הקליטה במסגרות החינוך המיוחד או השילוב, כאמור בסעיף 7(א1)2 לחוק החינוך המיוחד.

4.3     הרשות המקומית תפרסם מידע על פעילותו של מוקד המידע שבתחומה, ובכלל זה מידע על ימי עיון והסברה להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אשר יאורגנו על ידי צוות מוקד המידע ברשות המקומית נציגי משרד החינוך, בשיתוף עם ארגוני הורים.

 

*במקרה של הורים פרודים או גרושים יש לנהוג על פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע המעודכן בנושא "הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים"

** בסעיף זה נערך שינוי ב- 12.6.2014.

*** בנספח זה נערכו שינויים בתאריכים 29.5.2014 ,8.9.2015, 13.10.2015 וב-12.11.2015.

**** בסעיפים אלו נערכו שינויים ב-8.9.2015.

*****בסעיף זה נערך שינוי בתאריך 20.3.2016. לרשימת הארגונים נוסף הארגון "אופק - חזרה לחיים".