education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

1. אוכלוסיות מיוחדות

1.7 עולים

1.7-7  קליטה והשתלבות של תלמידים עולים ותלמידים תושבים חוזרים

 

מבוא

חוזר זה מפרט את העקרונות, את התכניות ואת הכלים לעבודה עם תלמידים עולים ועם תלמידים תושבים חוזרים. החוזר מכיל הגדרות למעמדם של תלמיד עולה חדש ושל תלמיד תושב חוזר ומפרט את הכלים העומדים לרשות בתי הספר בהיערכותם לקליטת תלמידים עולים: סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים, תכניות וחמרי למידה, דרכים להכשרת צוות בית הספר, תיק תלמיד עולה ותיק תושב חוזר.

החוזר מדריך את מנהלי בתי הספר בדרכים שיש לנקוט כדי שהשעות שהתלמידים העולים והתלמידים התושבים החוזרים זכאים להן יוקצו לבית הספר ובאופן ניצולן של השעות הללו. ההיכרות עם התכניות, עם הכלים ועם כוח האדם הייעודי מאפשרת את התאמתם המושכלת לעבודה עם תלמידים עולים, המשולבים בכיתות בית הספר, לשם הצלחה במשימת הקליטה.

התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2011.

התחולה: כלל מוסדות החינוך במגזר היהודי.

הסטטוס: החלפה.

חוזרים קודמים באותו נושא

–     סעיף 1.7-6 בחוזר הוראות הקבע סב/1 (א), "שימור שמותיהם המקוריים של התלמידים  העולים" – מבוטל

–     סעיף 1.7-1 בחוזר הוראות הקבע נט/10 (א), "השימוש של תלמידים עולים בשפת ארץ המוצא שלהם" – מבוטל

–     סעיף 1.7-3 בחוזר הוראות הקבע תשס/7 (א), "תלמידים עולים זכאים – הבהרות" –  מבוטל

–     סעיף 1.7-4 בחוזר הוראות הקבע סא/9(א), "קליטת תלמידים עולים במסגרות החינוך" – מבוטל

–     סעיף 1.7-2 בחוזר הוראות הקבע תשס/1(א),"הקצאה וניצול של שעות העזר לתלמידים עולים מאתיופיה" – מבוטל

–     סעיף 1.7-1 בחוזר הודעות ומידע תשע/1, "תכניות וכלים חדשים לעבודה עם תלמידים עולים במערכת החינוך" -  מבוטל.

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

–     סעיף 4.3-35 בחוזר הוראות הקבע סט/3(א), "זכויות של תלמידים עולים ותושבים חוזרים הנבחנים בבחינות הבגרות" – בתוקף    

–     סעיף 4.3-25 בחוזר הוראות הקבע סד/4(ב), "התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה אינטרניים ואקסטרניים" – בתוקף

הערה: חוזר זה מבטל את כל החוזרים הקודמים בנושא.

התפוצה: מנהלי בתי ספר במגזר היהודי, מנהלי אגפי חינוך ברשויות והמפקחים במחוזות.

יישום ומעקב: מפקחי/מרכזי קליטת תלמידים עולים במחוזות אחראים על יישום ההנחיות בחוזר. בכל שנה תתבצע בקרת תקן של המשרד על אופן ניצול השעות הייחודיות לתלמידים עולים, על שיבוץ המורים המתאימים ועל הפעלת התכניות הייחודיות בהתאם להנחיות בחוזר המנכ"ל.

הגורם האחראי

א.      שם היחידה: האגף לקליטת תלמידים עולים

ב.       בעל התפקיד: מנהל האגף לקליטת תלמידים עולים

ג.       מספר הטלפון: 02-5603619/20

ד.       כתובת הדואל: mayash2@education.gov.il

נספחים

נספח א:   סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים

נספח ב:   תיק תלמיד עולה

נספח ג:    תיק תלמיד תושב חוזר

נספח ד:    דוח ביצוע על כספי אגרת חינוך - סל קליטה.

 

1.     הקדמה

מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה, ועצם הווייתה מבוססת על עולים שעלו אליה  במהלך שנות קיומה. כמעט בכל בית ספר במגזר היהודי לומדים תלמידים עולים, חדשים או ותיקים, שבאו ממגוון רחב של מדינות. גם בבתי ספר שאינם נחשבים קולטי עלייה לומדים בדרך כלל תלמידים שהם או הוריהם עלו בשנים עברו. בתי הספר בארץ משקפים את פניה של המדינה כמרובת תרבויות.

מערכת החינוך היא מקום המפגש הראשוני של התלמידים העולים ומשפחותיהם עם החברה הישראלית, ובמסגרתה עולים קשיי הקליטה. קשיים אלו נובעים מעצם המעבר ומן הצורך להשתלב בחברה חדשה בעלת תרבות ואורחות חיים שונים מאלו הנהוגים בארצות מוצאם של העולים.

התלמידים העולים לא נולדו בארץ, והעברית אינה שפת אמם. גם בבתיהם של תלמידים רבים שנולדו בישראל והם בנים להורים עולים אין מדברים עברית. השפה היא גורם ראשוני ביכולת ההשתלבות של התלמידים במערכת החינוך, בקהילה ובמדינת ישראל, ורכישתה על כל רבדיה היא, כידוע, תהליך ארוך ורצוף אתגרים וקשיים. החסך הזמני בתחום השפה מונע מן התלמידים למצות  את מלוא יכולותיהם, ולעתים אף משמש מכשול להשתלבותם החברתית. הוא גם עשוי לגרום לירידה בדימוים העצמי. הדברים עולים גם ממחקרים שנערכו באחרונה המצביעים על שונות רבה ברמות ההישגים של תלמידים עולים. מכאן החשיבות הרבה שיש להוראת השפה בקליטתם של התלמידים ובהשתלבותם בבית הספר ובחברה הישראלית.

לפיכך יזם האגף לקליטת תלמידים עולים ופיתח תכנית לימודים להוראת העברית כשפה שנייה לתלמידים עולים,1 חומרי לימוד ייחודיים, תרגול  ברשת2 בשלב הקניית השפה ומבדקי מדף3 לבחינת הידע ויכולת ההשתלבות של התלמידים העולים  במקצועות הלימוד בכיתות.

הקצאת שעות ללימוד השפה והכנת ותכניות ייחודיות לתלמידים עולים יסייעו גם הם להשתלבותם הראויה של התלמידים במערכת החינוך ובחברה הישראלית. (ראה ב-3.5 וב-6 להלן).

התלמידים העולים באים מתרבויות למידה שונות מאלה הנהוגות בבית הספר הישראלי. ההבדלים באים לידי ביטוי בהרגלי הלמידה, בהכנת שיעורי הבית, בהשתתפות בכיתה, באופני הציינון וההערכה וביחס בין ההורים לבין בית הספר. על בית הספר להיות מודע לשונות התרבותית, לתת לה לגיטימציה ולכבדה ולהעמיד לרשות התלמידים העולים כלים שיסייעו להם להגיע למיצוי מלוא יכולותיהם. היערכות נכונה של בתי הספר לקליטת התלמידים העולים תשפר את תהליכי השתלבותם ותאפשר את קידום הישגיהם.

כדי לטפח את המודעות לנושא ולסייע לצוות בית הספר במשימת הקליטה הלימודית, החברתית, הרגשית והתרבותית של התלמידים העולים ומשפחותיהם נכתבה החוברת "סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים במערכת החינוך" (ראה בסעיף קטן 3.2 וכן בנספח א להלן).

כמו כן האגף לקליטת תלמידים עולים מציע לבתי הספר מגוון השתלמויות להיכרות עם מאפייני התרבויות של ארצות המוצא. האגף אחראי גם על הפעלת מגשרים דוברי רוסית ודוברי אמהרית שתפקידם לגשר בין צוות בית הספר, התלמידים ומשפחותיהם (ראה בסעיף קטן 10.2 להלן).

 

2.     הגדרות

2.1     תלמיד עולה חדש: תלמיד עולה הזכאי להקצאת שעות ייחודיות ללימוד השפה העברית. התאריך הקובע את זכאותו להקצאת השעות הוא בהתאם לשכבת הגיל ולארץ המוצא.

2.2     תלמיד עולה ותיק: תלמיד עולה הזכאי ללמוד בתכניות ייחודיות לתלמידים עולים שהאגף מפעיל.

2.3     תלמיד יוצא אתיופיה: מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה.

2.4     תלמיד תושב חוזר: מי שיצא מישראל ושהה בחו"ל מעל ל-4 שנות לימוד רצופות או מעל ל-6 שנות לימוד מלאות אך לא רצופות בכיתות  א'–ט'.

 

 

הנחיות מדויקות לקביעת מעמדו של תלמיד וזכאותו להקצאת שעות ולתכניות ייחודיות אפשר למצוא באתר האגף, www.education.gov.il/olim ,ובחוזר "הודעות ומידע" המתפרסם בתחילת כל שנת לימודים. 

 

   

3.     הנחיות והמלצות לקליטת תלמידים עולים בבתי הספר

3.1    כללי

קליטת עלייה והוראת עברית כשפה שנייה הם נושאים שאינם נלמדים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל כתחום העומד בפני עצמו. יחד עם זאת, לאורך שנים של קליטת עלייה וקליטת תלמידים עולים בבתי הספר נצבר ידע מקיף בנושא – ידע פרקטי וידע תיאורטי. ידע זה מתורגם לכלים, להנחיות  ולהמלצות שהאגף לקליטת תלמידים עולים מציע לבתי הספר במטרה לסייע להשתלבות המוצלחת של התלמידים העולים והתושבים החוזרים. על מנהלי בתי הספר להכיר את הכלים, את התכניות ואת ההנחיות בנושאים המפורטים להלן ולפעול על פיהם:

א.   סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים במערכת החינוך

ב.    המלצות פדגוגיות לעבודה עם תלמידים עולים

ג.    הכשרה / התמקצעות של המורים וצוות בית הספר

ד.    הנחיות להקצאת שעות לתלמידים עולים ולאופן ניצולן

ה.   תיק תלמיד עולה.

 

3.2    סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים

אחד הכלים המסייעים לבתי הספר בקליטה מיטבית של תלמידים עולים היא החוברת "סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים" שפותחה על ידי האגף לקליטת תלמידים עולים (קטעים מהחוברת מובאים בנספח א להלן). על צוות בית הספר להכיר היטב את הסטנדרטים ולהיערך לפעולה על פי המתחייב מהם. הסטנדרטים נכתבו על סמך ניסיון עבודתם של צוותי החינוך בבתי ספר קולטי עלייה ברחבי הארץ, ונוסחו כדרישות ברורות ואחידות לבתי הספר במטרה למסד את הנעשה בבית הספר בתחום זה ולהשביח את העבודה בו. מסמך הסטנדרטים נכתב מתוך גישה הרואה בכל באי בית הספר שותפים בתהליכי הקליטה, תוך  שמירה על תרבות ארץ המוצא ומתן ביטוי לייחוד התרבותי.

שילוב יעיל של תלמידים עולים כרוך לעתים קרובות גם בשינוי עמדות של הקולטים כלפי הנקלטים. בירור העמדות של כלל חברי קהילת בית הספר כלפי העולים החדשים וטיפוח רצון לדיאלוג בין כל האוכלוסיות תוך קיום משא ומתן  בנוגע לשינוי הדדי במטרות,בצרכים וביעדים עשויים לתמוך במהלך של קליטת  העולים.

 

 הידע התיאורטי והמעשי, המחקרים ומיפוי הצרכים בשטח שימשו בסיס לקביעת ארבעה היבטים לסטנדרטים במטרה לסייע לבית הספר בתהליכי הקליטה: ההיבט הארגוני-מינהלי, ההיבט הלימודי, ההיבט החברתי וההיבט התרבותי, כמפורט להלן:  

(1)   ההיבט הארגוני-מינהלי הוא השלב הראשון בהיערכות בית הספר לקליטת תלמידים עולים חדשים, והוא כולל נהלים והנחיות למפגש הראשוני בין התלמיד העולה לבין צוות החינוך הבית-ספרי.

(2)   ההיבט הלימודי כולל את הוראת העברית כשפה שנייה,4 את שיפור השפה לתלמידים עולים וכן מעקב לימודי אחר התקדמות התלמידים העולים. 

(3)   ההיבט החברתי עוסק בפעילויות למען שילוב חברתי של תלמידים עולים.

(4)   ההיבט התרבותי עוסק בשלושה תחומים: מורשת יהודית-ישראלית, דמוקרטיה ישראלית ואקטואליה ורב-תרבותיות.

יישום הסטנדרטים נעשה בשני שלבים:

שלב א': יישום ההיבט הארגוני המנחה את בתי הספר בהיערכות לקליטת התלמידים העולים

שלב ב': יישום ההיבטים הלימודיים-חברתיים ותרבותיים.

התרשים שלהלן מתאר את שלבי היישום:

 

3.3    המלצות פדגוגיות להוראה בכיתות שלומדים בהן גם תלמידים עולים

נוסף על העמקת המודעות לקשיי קליטתם של התלמידים העולים ולאתגרים העומדים בפניהם עם המעבר לתרבות החדשה, ובד בבד עם יישום הסטנדרטים, יש לקדם את הידע  הייחודי של המורים בכל הנוגע למאפייני השיח הלימודי של מגוון קבוצות התלמידים העולים ולפתח אסטרטגיות הוראה  המבוססות על ידע זה.  שימוש באסטרטגיות הוראה אלה יביא את התלמידים לשליטה בשיח הלימודי המקובל בבית הספר הישראלי. לשם כך נכתבו ההמלצות הפדגוגיות להוראה בכיתות שלומדים בהן גם תלמידים עולים5 המובאות להלן: 

הנחות יסוד להמלצות הפדגוגיות

  •       בתי הספר שלומדים בהם בצוותא תלמידים ילידי הארץ ותלמידים מארצות מוצא שונות ייחשבו בתי ספר רב-תרבותיים. על כן אין מדובר בשילוב אלא בחיים בצוותא בחברה רב-תרבותית באקלים של קבלה.
  •       בבתי הספר עתירי העולים יתבטא ההרכב האנושי של בית הספר גם בקוריקולום הבית-ספרי: בדפי העבודה, בטקסטים ובמבחנים.
  •       הצוות החינוכי בבית הספר יפתח מודעות ורגישות רב-תרבותית.
  •       העבודה בבית הספר תתנהל תוך קיומם ופיתוחם של עקרונות למידה בסביבה מרובת תרבויות ולשונות.
  •       בית הספר יעודד את התלמידים העולים לשמר את שפת אמם.

עקרונות פעולה

  •       יש לבנות סביבה לימודית מאפשרת ומאתגרת, המבליטה את ההוויה המשותפת, את הייחודי לכל קבוצה ואת השאיפה להגיע להישגים גבוהים לימודית וחברתית.
  •       התלמידים ימצאו בסביבה ביטוי גם לארצות המוצא שלהם.
  •       יש להשתמש בטקסטים הקרובים לעולמם של התלמידים.

סביבה פיזית

  •       בבתי הספר עתירי העולים יתבטא ההרכב האנושי גם במראה החיצוני של בית הספר.
  •       השלטים בבית הספר יהיו כתובים בשפות השונות המדוברות בארצות המוצא של התלמידים.
  •      המכתבים הרשמיים יופצו בתרגום לשפות השונות.
  •      תמונות ויצירות אמנות מכל הארצות תוצגנה בקביעות.
  •      הספרייה הכיתתית תכלול ספרים ומילונים בשפות השונות.
  •      בבתי ספר עתירי עולים יש לשאוף שבצוות המורים יהיו מורים יוצאי ארצות שונות.

סביבה חברתית

  •       התלמידים העולים ישתלבו בחברת התלמידים, בבית הספר ובקהילה.
  •       בית הספר יעודד ביקורים הדדיים בין עולים לבין ותיקים אחרי שעות הלימודים.
  •       בית הספר יעודד חונכות ועזרה הדדית, תכניות שבהן בוגרים מלמדים צעירים ועבודה בזוגות תוך שילוב בין עולים לבין ותיקים.
  •       בית הספר יפעל לטיפוח הקשר  בין משפחות התלמידים העולים לבין בית הספר וישתפן בהכנת טקסים, חגיגות ואירועים שונים.
  •       בבית הספר תתקיים פעילות אינטנסיבית לשם העמקת קשרים חברתיים בקרב העולים והוותיקים כאחד.
  •       בית הספר יפעל לטפח את הרצון לדיאלוג בין כל האוכלוסיות בו תוך משא ומתן לשינוי הדדי במטרות, בצרכים וביעדים כדי לתמוך בקליטה נכונה.

דידקטיקה מותאמת

  •       בית הספר יפעל להגביר את מודעות כל המורים לקשיים של התלמידים העולים בהבנת השפה שההוראה מתנהלת בה, הן  הדבורה הן הכתובה.
  •       יושם דגש על  העיסוק בשפה.
  •       תתקיים חשיפה רבה לאופנויות השפה: קריאה, כתיבה , האזנה ודיבור.
  •       בית הספר יאפשר לימוד במגוון צורות, כגון בקבוצות גדולות, בקבוצות קטנות הומוגניות והטרוגניות ובמליאת הכיתה.
  •      תגובשנה מסגרות סיוע ותגבור לימודי, הן פרטני הן קבוצתי.
  •       בית הספר יפרסם ויציין הצלחות בקליטת עלייה ויעניק פרסים לתלמידים  ולכיתות.
  •       בית הספר יעודד התכתבויות עם תלמידים בבתי ספר אחרים במגוון נושאים.
  •       יילמדו  טקסטים  ברמות שונות של קריאות מעולם הידע של התלמידים. מילים קשות יתורגמו לשפת האם.
  •      יתאפשר  שימוש במילונים,  במונחונים ובספרי עזר שונים.
  •       המורים יכירו את שיטות הלימוד, את התרבויות ואת דפוסי הלמידה בארצות המוצא השונות.

הערכה

  •       תלמיד שעלה במהלך השנה האחרונה ואיננו יודע עברית יורשה שלא להיבחן בכתב אלא בעל-פה בעברית.
  •       תתאפשר  הערכה חלופית, כגון פורטפוליו ושיחה.
  •       דרכי היבחנות לתלמידים שאינם שולטים בעברית תותאמנה באופנים האלה:

- תרגום ההנחיות במבחן לשפות האם

- תוספת זמן

- שימוש במילון דו-לשוני

- צירוף חומר עזר למבחן כמו דף אוצר מילים

- מבחן בית

- השלמת מבחן בכתב באמצעות מבחן בעל-פה

- הגשת מאגר השאלות שהמבחן יורכב ממנו לתלמיד

- אפשרות בחירה בין שאלות

- צמצום היקף החומר למבחן

- עזרה בהכנה למבחן באמצעות חונכות וכד'.

העצמת המורים וצוות בית הספר

הוראת השפה העברית והוראת מקצועות הלימוד השונים לתלמידים שהעברית אינה שפת אמם מצריכה התמחות מיוחדת והיכרות של התיאוריות, של המחקר ושל המעשה, של הוראת עולים.  

שיתוף כל צוות בית הספר בנושא קליטת העלייה ועבודה בגישה מערכתית הם מרכיב חשוב בהצלחת תהליך הקליטה של התלמידים העולים ומשפחותיהם. לפיכך יש לפעול כדלקמן:

  •       צוות בית הספר ייחשף למאפייני העולים, להיכרות עם תרבויות ארצות המוצא ולמעבר הבין-תרבותי.
  •       צוות בית הספר ישתתף בהשתלמויות העוסקות בגישה רב- תרבותית ורב-לשונית. 

3.4    הכשרה/התמקצעות של המורים וצוות בית-הספר

כדי לסייע למורים בקליטת העולים ולהכשירם להוראת עברית כשפה שנייה, שהיא מיומנות ייחודית הדורשת כלים שונים מהוראת עברית לתלמידים דוברי עברית, מוצעות שלוש דרכים עיקריות:

א.    השתתפות בשני קורסים המוצעים במתווה לפיתוח מקצועי למורים במסגרת "אופק חדש: הוראת העברית כשפה שנייה לתלמידים עולים חדשים והוראה בסביבה רב-תרבותית

ב.    שימוש בהרצאות מצולמות המצויות באתר האגף לקליטת תלמידים עולים

ג.    הסתייעות במדריכי האגף המלווים את המורים בבתי הספר.

 3.5   הקצאת שעות לתלמידים עולים לשיפור השפה ואופן ניצולן

3.5.1 כללי

המשימה הראשונה העומדת בפני התלמידים העולים היא רכישת  השפה העברית. מחקרים בעולם ובארץ מלמדים כי נחוצות כ-1,000 שעות לרכישת שפה ואף יותר. משרד החינוך מקצה לבתי הספר שעות להקניית השפה העברית ולתגבור לימודי עבור תלמידים עולים על פי תאריך עלייתם ועל פי ארץ מוצאם. לפיכך חשוב שמנהל בית הספר יוודא שהתלמידים העולים מעודכנים במצבת התלמידים כעולים. הקצאת השעות לתלמידים עולים חדשים נעשית באופן אוטומטי, בהתאם לרישום במצבת התלמידים. מספר השעות והתחולה מפורטים מדי שנה בחוזר המנכ"ל "הודעות ומידע". 

3.5.2  הנחיות לאופן ניצול השעות

3.5.2.1  כל השעות מיועדות אך ורק לתלמידים עולים להוראת העברית כשפה שנייה ולהשלמת הפערים במקצועות הלימוד. יש לוודא כי השעות המוקצות לתלמידים עולים יינתנו  במלואן, ורק להם. 

3.5.2.2 בשלב הראשון של רכישת השפה העברית בלבד אנו ממליצים על איגום השעות ועל פתיחת מסגרות לימוד אולפניות בתוך בתי הספר הקולטים תלמידים עולים. אין ליצור קבוצות לימוד שישתתפו בהן תלמידים שאינם עולים ושאין להם זכאות לשעות אלה.

3.5.2.3 לפתיחת מסגרת אולפנית נדרש אישור כתוב וחתום על ידי מפקח  לקליטת תלמידים עולים או על-ידי המחמ"ד .

3.5.2.4 בכל שנה יידרש אישור מחודש וחתום להפעלת המסגרת האולפנית הנפרדת לתלמידים עולים.

3.5.2.5 מומלץ לשלב את התלמידים העולים בכיתות-האם במקצועות שהם יכולים להשתלב בהם. השילוב יהיה על חשבון שעות התקן הרגילות של הכיתה.

3.5.2.6 אין להקצות משעות העולים לבעלי תפקידים, לא כשעות חינוך ולא כשעות ריכוז.

3.5.2.7  השעות לתלמידים עולים אינן נכללות בשעות הפרטניות של "אופק חדש". אפשר להקצות  מהשעות הפרטניות של "אופק חדש" לתגבור נוסף לתלמידים עולים.

3.5.2.8 בבתי הספר היסודיים רצוי להפעיל קבוצות תלמידים המורכבות משתיים עד שלוש שכבות גיל. עם זאת, יש להקפיד שכל תלמיד ילמד לפחות 6 ש"ש מהקצאת השעות הייחודיות בקבוצה נפרדת של תלמידים עולים המיועדות ללימוד השפה העברית כשפה שנייה, לשיפור השפה ולהשלמת פערים לתלמידים עולים במקצועות הלימוד.

3.5.2.9 בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות אין צורך בחלוקה בהתאם לשכבות הגיל. מומלץ לאפשר לתלמידים עולים ללמוד עברית כשפה שנייה שעות רבות ככל האפשר.

3.5.2.10בשעות המיועדות לעולים ילמדו מורים  מצוות  בית הספר העוסקים באופן שוטף בהוראת השפה. בחירת המורה תיעשה בתיאום עם המפקחים או עם המרכזים לקליטת תלמידים עולים במחוזות.

3.5.2.11תופעל בקרה על התאמת המורים, על שיבוצם ועל הפעלת השעות לתלמידים העולים, לתלמידים התושבים החוזרים ולתכניות הייחודיות בהתאם להנחיות בחוזר זה ולהנחיות של המינהל הפדגוגי.

3.6    תיק תלמיד עולה

תיק תלמיד עולה הוא כלי שנועד להיכרות עם התלמידים העולים ולמעקב אחר תהליכי קליטתם ורכישת השפה וההתקדמות הלימודית שלהם. התיק נבנה על ידי צוות בית הספר למן היום הראשון שבו התלמיד נקלט במוסד החינוכי.

תיק התלמיד העולה מלווה את התלמיד במהלך שלוש השנים הראשונות ללימודיו בישראל ומסייע לשמירת הרצף בלימוד השפה ובהשתלבותו במקצועות הלימוד. התיק עובר עם התלמידים העוברים ממרכזי הקליטה ליישובי הקבע ומן האולפנים לבתי הספר.

פרטי התלמיד המצויים בתיק נאספים בעת שיחת ההיכרות שהצוות החינוכי עורך בבית הספר הקולט, והם מסייעים להכיר את התלמידים העולים ולשבץ אותם בכיתות בית הספר. בתיק יש התייחסות להיבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים.

התיק לתלמיד העולה מובא בנספח ב להלן, וכן באתר האגף לקליטת תלמידים עולים, בקישור הזה:

/EducationCMS/Units/Olim/TahalichHaKlita/TikTalmidOle.htm

 

4.     הנחיות לקליטת תלמידים תושבים חוזרים בבתי הספר

4.1    כללי

תלמידים ששהו בחו"ל שנים מספר חוו מעבר בין-תרבותי בהגיעם לארץ הזרה ומעבר בין-תרבותי נוסף כשחזרו לארץ. לעתים עליהם להתמודד עם קשיים רגשיים ועם הצורך בהתאקלמות מחודשת בחברה הישראלית.
לעתים תלמידים אלה שולטים בשפה העברית באופן חלקי, ובמקרים רבים קיים פער ברמת השליטה שלהם באופנויות השפה השונות. בדרך כלל שליטתם בשפה הדבורה טובה יותר מיכולתם בכתיבה ובקריאה.

 

4.2    הקצאת השעות ואופן ניצולן

תלמידים שהם תושבים חוזרים זכאים להקצאה ייחודית של שעות לשיפור השפה  ולהשלמת פערים במקצועות הלימוד בהתאם לתאריך שובם ארצה ולשכבת הגיל. על צוות בית הספר לבקש הקצאה של שעות ייחודיות לתלמידים תושבים חוזרים  ממפקחי/מרכזי קליטת התלמידים העולים במחוזות בצירוף האישור "תעודת בירור פרטים על הנוסע" ממשרד הפנים.

 

4.3    תיק תלמיד תושב חוזר

תיק תלמיד תושב חוזר הוא כלי שנועד להיכרות עם התלמידים החוזרים ולמעקב אחר תהליכי קליטתם ורכישת השפה וההתקדמות הלימודית שלהם בשנתם הראשונה בישראל.

עקרונות הפעולה לעבודה הייחודית עם תלמידים תושבים חוזרים מפורטים ב"תיק תלמיד תושב חוזר". על מחנך הכיתה למלא את "התיק" כדלקמן:

  •       יש למפות את רמות הביצוע של התלמידים בשפה העברית בכל אופנויות השפה – הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, שיחה וקריאה בקול – בהלימה לרמה הנדרשת בשכבת הגיל.
  •       יש להכין לכל תלמיד תכנית עבודה אישית ולהתאים חומרי הוראה/למידה כדי לצמצם את הפערים של התלמידים.
  •       על בית הספר לעודד חונכות ולפעול להתאמת חונך לכל תלמיד.
  •       על בית הספר לפעול לטיפוח הקשר עם משפחות התלמידים.

התיק לתלמיד התושב החוזר מובא בנספח ג להלן, וכן באתר האגף לקליטת תלמידים עולים, בקישור הזה:       /educationcms/units/olim
 

5.     הוראת השפה העברית כשפה שנייה לתלמידים עולים חדשים

5.1    כללי

המורים המלמדים תלמידים עולים חדשים יקפידו על הקניית השפה העברית לתלמידים אלה על פי העקרונות של הוראת שפה שנייה מתוך גישה פונקציונלית-הקשרית, כמתואר בתכנית הלימודים החדשה לתלמידים עולים. ברוח זאת פותחו על ידי האגף לקליטת תלמידים עולים, בשיתוף ראמ"ה, האגף לתכניות לימודים ומטח, תכניות לימודים, חומרי למידה, אופני תרגול ומבדקי ידע.

המורים ישתמשו בכלים  הללו המפורטים להלן:

 

5.2    תכנית הלימודים בעברית כשפה שנייה לתלמידים עולים

שפה שנייה היא שפה נוספת על שפת האם, הנלמדת בתוך סביבה טבעית שבה היא משמשת או במסגרת לימודית למטרות חברתיות ולמטרות לימודיות. מטרת העל של הוראת העברית כשפה שנייה היא להבטיח כי בסופו של התהליך יוכלו ילדים שעברית אינה שפת אמם להשתמש בה שימוש מושכל בעל-פה ובכתב במגוון רחב של סוגי לשון ובהקשרים חברתיים שונים ברמה של תלמידים בני אותו גיל הדוברים עברית כשפת-אם.

תכנית הלימודים בעברית החדשה לתלמידים עולים מצויה באתר האגף, בקישור הזה:

/EducationCMS/Units/Olim/HoraatIvrit/ivritsafashnia.htm

התכנית מיועדת למורים המלמדים תלמידים עולים מכיתה א' ועד כיתה י"ב הלומדים במסגרות אולפניות שונות, בכיתות אולפן/קלט ובשעות פרטניות או קבוצתיות – מרגע הגעתם למערכת החינוך ועד להשתלבותם ההדרגתית בכיתת האם.

אין בתכנית התייחסות נפרדת לשכבות הגיל השונות של הלומדים וגם לא לארצות המוצא השונות שלהם, אף כי בתכנון ההוראה יש מקום לתת את הדעת לצורכיהם הייחודיים. התכנית חותרת להשתלבותו של התלמיד העולה בכיתה הרגילה, ולכן חשוב שייווצר דיאלוג מדורג עם תכניות הלימודים בעברית כשפת-אם ועם תכניות הלימודים במקצועות הלימוד.
 

הפרק הראשון והמרכזי של התכנית עוסק בעולמות השיח הפותחים לפני התלמידים את השער אל השפה ואל מיומנויותיה – האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה. עולמות השיח מזמנים מגוון רחב של טקסטים דבורים וכתובים מסוגות ומסוגים שונים במעגלי החיים הרלוונטיים לתלמידים. הפרק מציע פריסה של עולמות שיח: התקשורת הבין-אישית, תקשורת ההמונים, השיח העיוני, התרבות בת-זמננו הישראלית והכללית ומקורות יהודיים. בין עולמות השיח ובין סוגי השיח הכלולים בהם אין דירוג או מיון, שכן כולם משמשים בכל הרמות ובכל השלבים.

הפרק השני של התכנית עוסק בפריטי הלשון המתייחסים ליחידות הקטנות יותר: המילה, הצירוף והמשפט. יחידות אלו הן התשתית שעליה נבנית רכישת השפה, ועם זאת אין הן עומדות בפני עצמן והן מוקנות בתוך הקשר, באמצעות טקסטים דבורים וכתובים מעולמות שיח שונים. הפרק מציע מיפוי מלא של פריטי הלשון ודירוגם לפי רמות.

בפרק השלישי מפורטים הסטנדרטים, כלומר היעדים שהתלמיד צריך להגיע אליהם בסופו של כל שלב בתהליך הלמידה. הפרק קובע את הידע ואת המיומנויות שנרכשו בשני הפרקים הקודמים.

בתכנית יוחדו שני מוספים להיבטים דידקטיים בעלי חשיבות מיוחדת בהוראת שפה שנייה: הקריאה והוראתה ועיבוד טקסטים.

 

5.3    חומרי למידה מותאמים

הוראת שפה שנייה שמה דגש על הבנה ועל הפקה של טקסטים בשפה בהקשרים משמעותיים שונים לצד לימוד פורמלי של מבנה השפה. יש להשתמש בחומרי למידה מותאמים וייחודיים השונים מאלה הנהוגים בהוראת לשון או בהקניית הקריאה והכתיבה לדוברים ילידים. חומרים מותאמים כאלה מוצעים בספר "הכול חדש", חלקים א', ב' ו-ג' לחינוך היסודי ובספר "בוא נלמד עברית", חלקים א' ו-ב' לחטיבות הביניים.  חומרים נוספים מפותחים כיום  ויפורסמו בקרוב.

 

5.4    תרגול באולפן הווירטואלי באתר האגף

ברכישת שפה שנייה נדרש תרגול בהיקף של כ-1,200 שעות. מוצע לתלמידים תרגול לרכישת השפה באולפן הווירטואלי שכתובתו:

/EducationCMS/Units/Olim/HoraatIvrit/HaolpanHavirtualy.htm

 

5.5    מבדקי מדף

מבדקים לבדיקת הידע בעברית של תלמידים עולים ותלמידים תושבים חוזרים מצויים באתר האגף לקליטת תלמידים עולים ובאתר הראמ"ה.

המבדקים, המיועדים לתלמידים עולים הלומדים בכיתות ג'-ט', פותחו בראמ"ה בשיתוף האגף לקליטת תלמידים עולים ונכתבו בהתאמה לתכנית הלימודים בעברית כשפה שנייה. מטרת המבדקים היא לבחון מתי ובעזרת איזה סיוע התלמידים העולים יכולים להשתלב בהצלחה בכיתות-האם, בקרב בני גילם הדוברים עברית כשפת אם, ולהשתתף בשיעורים שנלמדים בהם מקצועות הלימוד השונים.

המבדקים כוללים חמישה פרקים שיח, קריאה בקול, הבנת הנשמע, הבנת הנקרא והבעה בכתב ומלווים במדריך למורה הכולל הנחיות מפורטות בנוגע למבנה המבדק, למטרותיו, למועדי העברתו, לאופן העברתו, למשך הזמן הנדרש לשם כך ולאופן הציינון.

מבדקים והרצאות מצולמות בנושא המבדקים מצויים באתר האגף, בקישור הזה:

/EducationCMS/Units/Rama/MivdakAmit/Mivdak_Olim.htm

 

6.     תכניות ייחודיות לתלמידים עולים המשולבים בכיתות

6.1    כללי

רכישת העברית כשפה שנייה בהיבט התקשורתי-חברתי  היא שלב ראשון, אך היא אינה מספיקה. המשך לימוד השפה בהיבט האורייני-אקדמי, "לשון הלימודים", והשלמת פערים במקצועות הלימוד חיוניים ליכולת ההשתלבות במקצועות הלימוד השונים. תהליך זה אורך מספר לא מועט של שנים. מחקרים בארץ ובעולם מראים על תהליך של 11-7 שנים מעלייתו של התלמיד ועד להשתלבותו במקצועות הלימוד בכיתות.

האגף לקליטת תלמידים עולים יזם פיתוח של כמה תכניות ייחודיות לתלמידים עולים הזקוקים לשיפור השפה, להשלמת פערים במקצועות הלימוד ולהעמקת ההשתלבות במערכת החינוך. אפשר לפנות בבקשה להשתתפות בתכניות הללו למפקחי/מרכזי קליטת תלמידים עולים במחוזות. להלן פירוט התכניות: 
 

6.2    בחינוך היסודי

שם התכנית

המהות

מספר השעות

אוכלוסיית היעד

משעולים

שיפור השפה ויכולת ההתמודדות עם טקסטים במקצועות הלימוד

2 ש"ש – בשעות קצה, לא על חשבון שעות הלימודים

תלמידים בכיתות א'-ו' שלא נולדו בישראל ואינם זכאים לשעות תגבור לעולים

עולים למצוינות

קבוצות לימוד של יוצאי אתיופיה מצוינים – בשיתוף האגף למחוננים ולמצטיינים

 4 ש"ש לקבוצה

תלמידים עולים שהעברית אינה שפת אמם והם מצטיינים בלימודים

 

6.3    בחטיבות הביניים

שם התכנית

המהות

מספר השעות

אוכלוסיית היעד

שע"ל

שיפור השפה ויכולת ההתמודדות עם טקסטים במקצועות הלימוד

2 ש"ש – בשעות קצה, לא על חשבון שעות הלימודים

תלמידים  שלא נולדו בישראל  ואינם זכאים לשעות תגבור לעולים

עוגן

מניעת נשירה של תלמידים עולים

3 ש"ש

תלמידים שלא נולדו בישראל ונמצאים בסכנת נשירה

תלי"ה

תגבור לימודי היהדות בחמ"ד

3 ש"ש + ש"ש אחת מסל בית הספר

תלמידים יוצאי אתיופיה

על"ה

לקראת המעבר לחטה"ב בחמ"ד

3 ש"ש + ש"ש אחת מסל בית הספר

תלמידים יוצאי אתיופיה

 

למידע מפורט יותר יש להתעדכן בחוזר "הודעות ומידע" המתפרסם בתחילת שנת הלימודים.

 

7.     היחס לתרבות המוצא של תלמידים עולים

7.1    כללי

הגישה העומדת בבסיס קליטת התלמידים העולים היא רב-תרבותית ורב-לשונית (כמצוין במסמך הסטנדרטים של תהליכי הקליטה), גישה המבטאת כבוד לזהותם ולתרבותם של התלמידים העולים. חשיבותה הן בהעצמת התלמידים העולים והן בחינוך התלמידים ילידי הארץ לקבלה של מגוון ושוני תרבותי ולסובלנות כלפי העדות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.

ביטוי לגישה זאת עולה, בין השאר, בהנחיות הבאות, המתייחסות ליחס לשפת ארץ המוצא של התלמידים העולים ולשמותיהם המקוריים.

 

7.2    השימוש של תלמידים עולים בשפת ארץ המוצא שלהם

בד בבד עם המאמץ להקנות לתלמידים העולים את השפה העברית כאמצעי להשתלבותם בארץ יש לאפשר להם שימוש בשפת-האם גם בסביבת המוסד החינוכי. כשירות לשונית של הילד בשפת אמו מסייעת ותורמת לפיתוח הכשירות הלשונית שלו בשפה העברית, ואסטרטגיות הקריאה והחשיבה שהילד משתמש בהן בקראו בשפת-האם תשמשנה אותו גם ברכישת העברית.

 הלגיטימציה לשימוש בשפת-האם של התלמידים העולים בבית הספר מבטאת כבוד והערכה לזהותם ולתרבות המוצא שלהם, והיא מסייעת לחיזוק דימוים העצמי ולהידוק הקשר שלהם עם משפחתם. כמו כן יש לה חשיבות חינוכית בתרומתה להבנתו של התלמיד דובר העברית כי יש להעניק כבוד לשפות אחרות ולמגוון של תרבויות.

כדי לאפשר לתלמידים העולים להשתמש בשפת אמם יש לנהוג בדרכים האלה:

  •       יש להבטיח את הימצאותם של מילונים דו-לשוניים וספרי עזר ועיון בשפות הקריאה של הילדים ולאפשר להם להשתמש בהם.
  •        יש להבטיח את זמינותם של ספרי קריאה בשפת ארץ המוצא של הילד.
  •       בזמן שהילדים קוראים בכיתה, או כשמתנהלת עבודה עצמית, יש לאפשר לילדים העולים שאינם שולטים עדיין בשפה העברית לקרוא בשפתם.

יחד עם זאת, ההוראה והשיחה הפומבית בכיתה בין המורה לתלמידים ובינם לבין עצמם יתקיימו, כמובן, בעברית.

 

7.3    שימור שמותיהם המקוריים של התלמידים העולים

השם הוא מרכיב משמעותי מאוד בזהותו של האדם; הוא משקף את הקשר של האדם לתרבותו, לסביבתו ולמשפחתו, וכדברי נשיא בית המשפט העליון ברק: "שמו של אדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי שלו. הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה..." ניסיון לשנות את שמו של אדם עלול לפגוע בכבודו וברגשותיו. לפיכך אין להציע לילד לשנות את שמו. כאשר מחליפים לילד אתה שמו תורמים למעשה לניתוקו משורשיו וממורשתו.

 לאחר שהילד מרגיש שהוא נקלט בארץ, מובן שהוא יכול לבחור לו שם אחר או נוסף (אם רצונו בכך כתוצאה מתהליך פנימי-התפתחותי). מומלץ מאוד – והדבר כבר נעשה בגנים ובבתי ספר רבים אשר קלטו עולים – לעסוק במקורות של שמות הילדים ובמשמעויותיהם, כדי לעודד תלמידים עולים לשמר את השם המקורי שנתנו להם הוריהם.    
יש לציין שבבית הספר הממלכתי-דתי, כשהתלמיד נקרא לעלייה לתורה, משתמשים בשמו המקורי.

 

8.     התאמות בבחינות הבגרות

8.1    כללי

מתוך הבנת הקשיים והצורך להתייחס באופן שונה לתלמידים שעברית אינה שפת אמם ושעליהם ללמוד שפה חדשה ולהשלים פערים בכל מקצועות הלימוד, מערכת החינוך מאפשרת לתלמידים עולים התאמות במבחני הבגרות בהתאם לזמן שהותם בארץ – עולים חדשים או ותיקים, כמפורט להלן:

 

8.2    התאמות לתלמידים עולים

על צוות המורים בחטיבות העליונות להיערך לקראת מבחני הבגרות של התלמידים העולים בהתאם  להנחיות בסעיף 4.3-35 של חוזר הוראות הקבע סט/ 3(א), "זכויות של תלמידים עולים ותושבים חוזרים הנבחנים בבחינות הבגרות". רכז ההתאמות בבית הספר מקבל מאגף הבחינות רשימה שמית של התלמידים הזכאים להיבחן בבחינות מותאמות.

שאלות בדבר הזכות להיבחן בבחינות מותאמות יש להפנות לרפרנט של בית הספר באגף הבחינות. תיקונים ועדכונים ברישום תלמידים כעולים חדשים או ותיקים יש להפנות לאגף לחינוך העל-יסודי.

 

8.3    התאמות לתלמידים תושבים חוזרים

תלמיד תושב חוזר ששב לישראל בגיל 13 ומעלה או לכיתה ז' זכאי להתאמות  בבחינות הבגרות כמו עולה ותיק. תלמיד תושב חוזר שלא למד במערכת החינוך בישראל וחזר לארץ לאחר שמלאו לו 15 שנים או לכיתה י' זכאי להיבחן בבחינות הבגרות לעולה חדש.

שאלות בדבר הזכות להיבחן בבחינות מותאמות יש להפנות לרפרנט של בית הספר באגף הבחינות. תיקונים ועדכונים ברישום תלמידים כתושבים חוזרים יש להפנות לאגף לחינוך העל-יסודי בצירוף "אישור תושב חוזר" מהמשרד לקליטת העלייה או "תעודת בירור פרטים על הנוסע" ממשרד הפנים.

 

8.4    חומרי למידה לקראת  בחינות הבגרות לתלמידים עולים

האגף לקליטת תלמידים עולים יזם ופיתח קורס למידה מרחוק לקראת בחינת הבגרות בתנ"ך. הקורס פתוח לכול. להלן קישור לקורס:

http://bagrutolim.cet.ac.il

קורסים ללמידה מרחוק של מקצועות נוספים נמצאים בפיתוח ויפורסמו בקרוב.

 

8.5    תלמידים הזכאים להתאמות של עולים ולהתאמות נוספות

במערכת החינוך יש תלמידים עולים הזקוקים להתאמות נוספות בבחינות הבגרות: תלמידים לקויי למידה, לקויי ראייה, לקויי שמיעה או תלמידים בעלי צרכים מיוחדים אחרים. יש להתעדכן בחוזרי המנכ"ל הרלוונטיים העוסקים בהתאמות. הנחיות נוספות לגבי התאמות בבחינות הבגרות לתלמידים עולים מתפרסמות בחוזרים ובאתרים של מפמ"רי המקצוע וכן באתר של אגף הבחינות.

 

9.     תכניות ייחודיות לתלמידים יוצאי אתיופיה

9.1    כללי

רכישת שפה שנייה מבוססת על ידע אורייני בשפת-האם. לעולים מאתיופיה ידע אורייני בעל-פה אך חסר להם ידע אורייני כתוב. כמו כן ההבדל בין תרבות ארץ המוצא שלהם לבין התרבות המערבית הרווחת בארץ גדול, ולכן נדרשים להם זמן ומשאבים גדולים  יותר להשתלבות במערכת החינוך. משום כך הוכנו עבורם תכניות מיוחדות, כמפורט להלן:

 

9.2    תכנית החומש ליוצאי אתיופיה

הוכנה תכנית חומש לשיפור קליטתם והשתלבותם של יוצאי אתיופיה. זוהי תכנית תוספתית הפועלת מתוקף החלטת הממשלה  3116 מיום 10.2.2008 והחלטה 188 מיום 12.5.2009. האגף לקליטת תלמידים עולים מרכז את כל הפעילות של תכנית החומש ליוצאי אתיופיה  במשרד החינוך.

התכנית פועלת בשלושה ערוצים:

 

9.2.1 הערוץ הארצי

א.      תכניות לתלמידי כיתות י"א–י"ב

–    תכנית מצוינות לקראת גיוס צבאי

–    תגבור לימודי והעצמה אישית לקראת מבחני הבגרות (התכנית פועלת לתלמידים יוצאי אתיופיה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות).

ב.       תכניות להכשרת כוח אדם ייעודי

–    ליווי בני הקהילה במכללות להכשרת מורים

–    השלמת השכלה למבוגרים.

 

9.2.2 הערוץ השכונתי  (ביישובים עפולה, נתניה, אשקלון, קריית מלאכי, רחובות וראשון לציון)

–    תגבור לימודי בבתי הספר היסודיים שלומדים בהם ילדי השכונות המשתתפות בתכנית החומש

–    מרכזי טיפול לגיל הרך – הפעלת תכניות משותפות להורים ולילדים

–    הפעלת תכניות לבני נוער בשכונות במרכזי נוער.

 

9.2.3 הערוץ הייחודי למשרד החינוך

–    תגבור לימודי בהתאם לצרכים לאחר מיפוי השטח.

 

 9.3   הפרויקט הלאומי האתיופי

גם תכנית זו פועלת מתוקף החלטת ממשלה. עיקר פעולתו של הפרויקט הוא  בהכנה לקראת מבחני הבגרות.

 

9.4    המרכז לתיאום, גישור וליווי פעילויות ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך

המרכז מפעיל מערך ארצי של מנחים ומגשרים ותכניות ייחודיות בבתי הספר: חונכות אישית, טיפוח המורשת, העצמה אישית ותכנית לחיזוק הקשר הבין-דורי. כחלק מהידוק הקשר בין המערכת החינוכית להורי התלמידים מתקיימות סדנאות להורים ויוצא לאור עיתון דו-לשוני, "ידיעות נגט".

 

9.5    תכנית פאק"ט ופאק"ט פלוס (PACT - Parents and Children together)

התכנית, הפועלת  בשיתוף ג'וינט ישראל, חוגגת עשור לפעילותה. התכנית פועלת ב–15 יישובים לשיפור האוריינות ומפעילה הורים וילדים בגני הילדים ובחינוך היסודי.

 

9.6    מגשרות-סייעות בגני ילדים עתירי יוצאי אתיופיה

 מערך ארצי של מגשרות-סייעות פועלות בגני ילדים עתירי עולים מאתיופיה. המגשרות עוברות הכשרה ייחודית מטעם האגף לקליטת תלמידים עולים, שמטרתה לתת להן כלים מקצועיים שיאפשרו להן לגשר בין הגננת לבין ההורים והילדים ולהכינם לכניסה למערכת החינוך היסודי. (ראה גם ב-10.2 להלן).

 

10.   כוח אדם ייעודי

10.1 כללי

האגף לקליטת תלמידים עולים פועל לשילוב כוח אדם בתחום של קליטת העלייה בבתי הספר כגון מורות-חיילות, מגשרים חינוכיים בין-תרבותיים, בנות השירות הלאומי ומנחים אזוריים של מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה.

 

10.2  מגשרים חינוכיים בין-תרבותיים

המגשרים הם בני הקהילה שבתוכה הם פועלים, והם אמורים לגשר בין התרבות הישראלית לבין תרבות ארץ המוצא של התלמידים העולים ובני משפחותיהם. המגשרים החינוכיים פועלים בשלושה מעגלים: התלמיד, המשפחה ובית-הספר. פעילותם מכוונת לקדם את שילובם החברתי והלימודי של התלמידים העולים בבית הספר ובחברת בני גילם ולהעביר את המסרים בין המעגלים השונים. המגשרים מועסקים בגני ילדים, בבתי ספר וביישובים  עתירי עולים.

אפשר לחלק את המגשרים הפועלים כיום במערכת החינוך ל-3 קבוצות:

  •       יוצאי אתיופיה דוברי אמהרית שרובם מועסקים על ידי המרכז לתיאום, ליווי וגישור פעילויות ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך
  •       יוצאי חבר המדינות העצמאיות דוברי רוסית  המועסקים בשיתוף עם הרשויות
  •       מגשרות-סייעות המועסקות בגני ילדים עתירי יוצאי אתיופיה.

מטרות המגשר

בעבודתו עם תלמידים  עולים

  •       בניית קשר אישי באמצעות שיחות אישיות ומפגשים קבוצתיים
  •       חיזוק תחושת השייכות לישראל תוך שמירה על  תרבות ארץ המוצא
  •       מציאת פתרונות שיאפשרו לתלמידים למצות את יכולתם
  •       יצירת אקלים רב-תרבותי המאפשר שילוב בין האוכלוסיות השונות של בית הספר (קולטים ונקלטים). 

בעבודתו עם המשפחות העולות

  •       העצמת ההורים
  •       הגברת המעורבות  של ההורים בחינוך ילדיהם תוך חשיפתם למערכת החינוך ולגישות החינוכיות הרווחות בישראל.

בעבודתו עם צוות בית הספר

  •       פיתוח מודעות ורגישות של הצוות הבית-ספרי לצורכי התלמידים העולים ומשפחותיהם והתאמת פתרונות לצרכים אלה
  •       ייזום פעילויות כיתתיות ובית-ספריות להיכרות עם המורשת ועם התרבות של ארץ המוצא
  •       תיווך בשיחות של מורה-תלמיד ומורה-הורה וקשר עם הצוות החינוכי בבית הספר.

10.3 יועצים בית-ספריים

 היועצים בבתי ספר עתירי עולים נפגשים עם התלמידים העולים בקבוצות תמיכה ובאופן פרטני לעבודה רגשית בנושא המעבר הבין-תרבותי. קבוצות התמיכה שהיועצים מלווים מסייעים לתלמידים לעבד את תוצאות "הלם התרבות" והפרדה מארץ המוצא ולקבל כלים להתמודדות עם המפגש החברתי והלימודי החדש.

 

10.4  מורות חיילות

חיילות קל"ע (קליטת עלייה) עובדות עם תלמידים עולים. עבודת המורה החיילת מתמקדת, מבחינה ארגונית, בשני מוקדים:

  • בשעות הבוקר – בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים
  • בשעות אחר הצהריים – בשירות לקהילה.

בבתי הספר עיקר פעילותן היא במתן תמיכה לימודית וחברתית לתלמידים העולים הזקוקים לה. המורה החיילת מסייעת בידי המורים בהוראת השפה העברית בכיתות-האם או בכיתות המיועדות לתלמידים העולים.

בפעילות הקהילתית המורות החיילות עוזרות לתלמידים העולים בהכנת שיעורי הבית ויוזמות ומשתתפות בפעילויות בלתי-פורמאליות המשלבות ותיקים ועולים במסגרת הפעילות ביישוב ומשתתפות בהן.

 

10.5 בנות השירות הלאומי

בנות השירות הלאומי מסייעות במסגרות האולפניות ובכיתות שלומדים בהן תלמידים עולים  בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, בתוך הכיתה, בקבוצות של עד 6 תלמידים, או באופן יחידני, בהתאם למערכת שעות מותאמת. ההקצאה לבתי הספר נעשית בהתאם לקריטריונים של מספר התלמידים העולים, ארץ המוצא ותאריך העלייה. הבנות מקבלות הכשרה וליווי מהאגף לקליטת תלמידים עולים.

 

10.6 בנות שח"ם (שילוב חברה ומשפחה)

במסגרת השירות הלאומי פועלות בנות שח"ם לשילוב חברתי/משפחתי של תלמידים בני משפחות מדווחות-רווחה ברחבי הארץ. הבנות מסייעות בשני מעגלים: משפחתי ובית-ספרי. שיבוץ בנות שח"ם מתבצע בהתאמה לבתי הספר שבהם לומדים בני המשפחות המטופלות. הבנות מסייעות לתלמידים בשעות הבוקר בבתי הספר, בתוך הכיתה או באופן יחידני, ובשעות אחר הצהריים בבתיהם. לתכנית שותפים הרשות/לשכת הרווחה, משרד החינוך ועמותת "בעצמי". בנות שח"ם מלוות בהדרכה ובהכשרה מטעם האגף לקליטת תלמידים עולים ועמותת "בעצמי".

 

10.7 עובדי קידום נוער

עובדי קידום נוער הם דוברי אמהרית ודוברי רוסית העובדים עם בני נוער מנותקים ממערכת החינוך במטרה להחזירם ללימודים.

 

10.8 מפקחי/מרכזי קליטת תלמידים עולים במחוזות

בכל מחוז פועלים מפקחים/מרכזים לנושא קליטת תלמידים עולים. הם אחראים על הקצאת השעות, התכניות וכוח האדם הייעודי לעבודה עם תלמידים עולים. רשימת המפקחים/המרכזים מובאת בחוזר "הודעות ומידע" ובאתר האגף.

 

10.9 מדריכי קליטת תלמידים עולים

המדריכים מנחים את המורים בעבודה עם תלמידים עולים, בהוראת העברית כשפה שנייה ובתכניות לשיפור השפה ולהשלמת פערים במקצועות הלימוד. לקבלת שמות המדריכים אפשר לפנות למפקחי/ מרכזי קליטת תלמידים עולים במחוזות.

10.10  מדריכים ארציים במטה האגף

המדריכים ממונים על הפעלת התכניות הייעודיות לתלמידים עולים, על פיתוח תכנים, חומרי למידה והשתלמויות וכן על מעקב אחר התכניות ועל הערכתן. רשימת המדריכים והגדרת תפקידם מובאת באתר האגף ובחוזר "הודעות ומידע".

 

11.   תשלום אגרת חינוך - סל קליטה - לתלמידים עולים

11.1   הלימודים בבתי הספר כרוכים בהוצאות רבות שהעולים החדשים מתקשים לשלם. כדי לאפשר להם השתלבות ראויה בבתי הספר הוחלט לסייע להם במימון חלק מהוצאות החינוך. מקורו של המימון הוא ממשלתי, והוא מגיע לבתי הספר דרך הרשויות או באמצעות הבעלויות על בתי הספר. קיימים שני סוגי מימון: לעולים מאתיופיה ולעולים משאר המדינות. בחלק מהמקרים ההקצאה נעשית בשני שלבים במהלך השנה: החלק הראשון הוא מקדמה, והחלק השני מועבר על-פי נתוני התלמידים בפועל. במצבים שבהם הסכום השנתי יפוצל ויגיע לבתי הספר בשני חלקים, יוכלו המנהלים לנצל עבור כל ילד סכומים בגובה התשלום הראשון בלבד. את היתרה אפשר יהיה לנצל לאחר קבלת התשלום השני אך ורק בתנאי שהתלמיד עדיין לומד בבית הספר.

11.2  הכסף מיועד אך ורק לתלמידים שעלו לארץ על פי "חוק השבות" או על פי "חוק הכניסה". יש לוודא  שהכסף אכן יגיע ליעדו.

11.3   התשלומים יועברו למוסדות החינוך על פי נתוני התלמידים  במאגר המידע המרכזי שבמשרדנו. מנהלי בתי הספר מתבקשים להקפיד על דיווח למצבת התלמידים כדי שהמאגר יהיה מעודכן.

11.4   בתי הספר יקבלו הודעות מפורטות שיכללו את הסכום המדויק שהועבר עבור התלמידים הזכאים בבית ספרם. במקרה של אי התאמה בין הסכום שהגיע לבית הספר לבין מספר התלמידים העולים הזכאים במוסד, יש לדווח על כך על גבי הטופס המתאים – הטופס לעולים מאתיופיה או הטופס לעולים משאר המדינות (הטפסים מובאים בחוזר "הודעות ומידע")– ולהעבירו למפקח או למרכז קליטת תלמידים עולים במחוז.

11.5  הכסף מיועד לצרכים אלה: רכישת ציוד לימודי (קלמר, מכשירי כתיבה וכד'), ספרי לימוד, מימון "סל תרבות", טיולים ואירועים שונים הממומנים בדרך כלל על ידי ההורים.

11.6   בידי מפקחי/מרכזי קליטת תלמידים עולים במחוזות תימצאנה רשימות שמיות של התלמידים הזכאים שהועברו עבורם הכספים לבתי-הספר. המנהלים יוכלו לקבל תשובות לשאלות בנושא על-ידי פנייה למפקחי / מרכזי קליטת תלמידים עולים במחוזם (רשימת המפקחים/המרכזים מובאת באתר האגף ובחוזר "הודעות ומידע").

11.7  מנהלי בתי הספר יידעו את הורי התלמידים הזכאים לכך על אודות קבלת הכסף ועל יעדיו וכן על פירוט הוצאת הכספים (מומלץ שהמכתב ייכתב בשפתם ו/או לוודא את הבנתם).

11.8   אם בית הספר גבה תשלומים מן ההורים לפני קבלת אגרת החינוך (סל הקליטה) עבור תלמיד כלשהו, ונותרה יתרה לזכותו של התלמיד, על מנהל בית הספר להעביר את הסכום המתאים להורים.

11.9   מנהלי בתי-הספר אחראים על ניהול מעקב קפדני באמצעות  כרטיס מעקב לגבי כל תלמיד שעבורו התקבלה אגרת חינוך (סל קליטה). כל הוצאה תאושר ותירשם על ידי הגורם המתאים בבית-הספר. כרטיס המעקב יישאר במזכירות בית-הספר, ומשרדנו יבצע ביקורות בנושא זה במהלך השנה.

11.10 על הרשות או על הבעלות למלא דוח ביצועי ולהעבירו למפקח/מרכז קליטת תלמידים עולים במחוז עד סוף שנת הלימודים.

11.11 אם הרשויות או הבעלויות יעכבו או לא יעבירו את מלוא הסכום למשפחות הזכאיות, יקוזז הסכום מהתקציב הכולל המועבר אליהן על ידי משרד החינוך.

11.12 פירוט תאריכי העלייה המזכים את העולים מאתיופיה ומשאר המדינות בסל קליטה וסכומי הכסף שהם זכאים לקבל מתפרסם בחוזר "הודעות ומידע".

 


 

נספחים

 

נספח א: סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים

נספח ב: תיק תלמיד עולה

נספח ג: תיק תלמיד תושב חוזר

נספח ד: דוח ביצוע על כספי אגרת חינוך – סל קליטה

 

 


1.     אפשר למצוא את תכנית הלימודים בקישור הזה:

/EducationCMS/Units/Olim/HoraatIvrit/ivritsafashnia.htm

2.     אפשר להיכנס ולתרגל באתר זה :

/EducationCMS/Units/Olim/HoraatIvrit/HaolpanHavirtualy.htm

3.     כתובת האתר:

/EducationCMS/Units/Rama/MivdakAmit/Mivdak_Olim.htm

4.     בהתאם לתכנית הלימודים בהוראת עברית כשפה שנייה לתלמידים עולים הנמצאת בכתובת זו:

/NR/rdonlyres/68F30AA2-D49C-482B-8428-212C4832FD52/65474/safa3.pdf

5.     אפשר למצוא את המסמך בכתובת זו:

/EducationCMS/Units/Olim/TahalichHaKlita/Hamlatzot.htm


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעב/3(ב), ב' באלול התשע"א, 01 בספטמבר 2011

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014