education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

2. אורחות חיים במוסדות החינוך

2.3 הורים ותלמידים

2.3-8  הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים

 

הוראה זו הועברה לאתר החדש של חוזרי מנכ"ל

למעבר להוראה  

 

מבוא

תמצית

חוזר זה בא להנחות את מוסדות החינוך כיצד להתנהל עם משפחות תלמידים להורים פרודים או גרושים, בכפיפות להוראות "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" (להלן: "החוק") והתיקונים שנערכו בו. החוזר מעביר מסר אודות החשיבות של מעורבות שני ההורים בתפקודו הלימודי ובהתפתחותו של ילדם. הוא בא לענות על שאלות שעולות במצבים מורכבים הנוצרים בבית הספר שמקורן בגירושין או בפרֵדה של ההורים (להלן: "פרֵדה").

 

התוקף: החל מ-3 במרס 2014.

התחולה: כלל המערכת, לרבות מוסד חינוך רשמי או מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי הפועל מכוח "חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט-1969", או מוסד פטור הפועל מכוח "חוק לימוד חובה, התש"ט-1949", שלומדים ומתחנכים בו תלמידים ושניתן בו חינוך קדם יסודי ו/או חינוך יסודי ו/או חינוך על-יסודי, בכל המגזרים, הזרמים ושלבי הגיל.

הסטטוס: החלפה.

חוזרים קודמים באותו נושא

-    סעיף 2.3-7 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "הקשר בין בית-הספר ובין הורים פרודים או גרושים" – מבוטל

-    סעיף 2.3-4 בחוזר הוראות הקבע סג/5 (א), "הקשר בין בית-הספר ובין הורים פרודים או גרושים" – מבוטל

-    סעיף 2.3-5 בחוזר הוראות הקבע סג/6 (א), "'הקשר בין בית-הספר ובין הורים פרודים או גרושים' – תיקון לסעיף 2.3-4 בחוזר הוראות  הקבע סג/5 (א)" – מבוטל

-    סעיף 10 בחוזר מו/1, "קשריהם של הורים החיים בנפרד עם בית-הספר" – מבוטל

-    סעיף 36 בחוזר מט/1, "הקשרים עם בית-הספר של הורים החיים בנפרד – תיקון לחוזר מו/1, סעיף 10" – מבוטל.

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

-     סעיף 1.2-42 בחוזר הוראות הקבע עד/5(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר" – בתוקף

-     סעיף 3.3-6 (ס"ק 2.5) בחוזר הוראות הקבע עד/1(ב), "הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים" – בתוקף

-     סעיף 2.4-9 (ס"ק 3.3.4 ו-3.3.9) בחוזר הוראות הקבע עב/6(א), "נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר" – בתוקף­.

 

המשנה החינוכית

חוזר זה יוצא מנקודת מוצא הרואה במעורבות של הורי התלמיד בתהליכי חינוכו וצמיחתו הרגשית והקוגניטיבית עניין חיוני ובלתי נפרד מהתפתחותו התקינה. גם במצבים מורכבים של פרדה של ההורים על מוסדות החינוך לשאוף ליצירת ערוצי תקשורת פתוחים עם כל אחד מההורים תוך גילוי רגישות למצב הייחודי של כל משפחה. לכן על כל עובדי החינוך הבאים בשערי מוסדות החינוך להכיר את נוהלי ההתנהלות במצבים אלה.

 

התפוצה

מנהלי מוסדות החינוך, מורים, גננות, מפקחים, יועצים, מדריכי שפ"י, מנהלי השפ"ח, פסיכולוגים חינוכיים מחוזיים ופסיכולוגים חינוכיים, מנהלי אגפי החינוך ברשויות וההורים.

 

יישום ומעקב

על מנהל המוסד החינוכי לרענן פעם בשנה את הנוהל המופיע בחוזר זה במפגש עם כלל צוות המורים.  על המפקחים הכוללים לוודא שתכנית העבודה הבית-ספרית כוללת את רענון הנוהל. בנוסף, מנהל המוסד החינוכי אחראי ליישום הנחיות חוזר המנכ"ל הן לעניין הרישום במערכת המנב"ס והן לעניין הקשר עם שני הורי התלמיד.

 

הגורם האחראי

א.   שם היחידה: אגף א' – שפ"י, תחום הורים ומשפחה

ב.    בעל התפקיד: ראש תחום הורים ומשפחה

ג.    מס' הטלפון: 02-5603917, 02-5603874

ד.    כתובת הדוא"ל: bettyry@education.gov.il

 

תוכן העניינים

מבוא

1.          פרדת ההורים והשלכותיה – מידע כללי

2.          הנחיות כלליות

3.          העברת מידע בכתב להורים

4.          קשר גננת/מחנך עם ההורים

5.          קבלת המידע על גירושין או על פרֵדה של הורי התלמיד

6.          נוהל רישום תלמידים במערכת המנב"ס הבית-ספרית

7.          צמתים ומצבים מיוחדים בחיי הילדים בבית הספר

8.          נספח 1: קטעים מתוך החוק, האמנה ופסקי הדין הנוגעים לנושא

9.          נספח 2: דוגמא לטופס עדכון הקשר והעברת מידע לשני ההורים.

 

1.     פרדת ההורים והשלכותיה - מידע כללי

1.1     הסבר מושגים

1.1.1    אפוטרופסות: אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו.

1.1.2    משמורת: משמורת היא המשמורת הפיזית על הקטין (קרי, החזקה). כאשר ההורים פרודים ו/או גרושים, ילדם הקטין נתון למשמורתו של אחד מהם או למשמורת משותפת של שניהם, וזאת בהתאם להסכמה ביניהם ו/או בהתאם להחלטה שיפוטית.

1.1.3    החזקת ילדים: החוק קובע כי במסגרת האפוטרופסות הטבעית של ההורים על ילדיהם נכללת הרשות להחזיק בילד ולקבוע את מקום מגוריו. לכך מתלווים הפיקוח, ההשגחה והדאגה לצורכי הילד בעת שהוא נמצא בבית ההורה. מונח רווח נוסף להחזקת הילדים הוא  "משמורת ילדים".

1.1.4    "ההורה האחר": ההורה שלגביו לא קבע בית המשפט שהקטין הוא בחזקתו או במשמורתו הוא ההורה האחר.

1.1.5    צו הגנה: צו הגנה הוא סעד הניתן נגד בן משפחה, מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, כאשר בית המשפט נוכח שיש להגן על בן משפחה אחר מאלימות, מעברת מין או מכליאה, לרבות התעללות נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת לבן המשפחה לנהל אורח חיים סביר ותקין. על המוסד החינוכי חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט.

1.1.6    צו הרחקה: צו הרחקה הוא צו המוצא לרוב נגד אחד מבני הזוג (או נגד אחד הגרושים) המפר את חירותו, את שלוותו ואת ביטחונו של בן זוגו (בעבר או בהווה) או של ילדיו. מוציא הצו הוא גוף שיפוטי או המשטרה. על המוסד החינוכי חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט.

1.1.7    מוסד חינוכי: הכוונה למוסד חינוך בכלל המערכת, לרבות מוסד חינוך רשמי או מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי הפועל מכוח "חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט-1969", או מוסד פטור הפועל מכוח "חוק לימוד חובה, התש"ט-1949", שלומדים ומתחנכים בו תלמידים ושניתן בו חינוך קדם יסודי ו/או חינוך יסודי ו/או חינוך על-יסודי, בכל המגזרים ושלבי הגיל.

1.1.8    צוות בין-מקצועי: הצוות כולל את מנהל המוסד החינוכי, וכן יועץ ו/או פסיכולוג ואת המחנך.

1.1.9    עובד סוציאלי ראשי לסדרי דין

א)    כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971: "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, או לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, לפי העניין"

ב)    כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955): עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 9".

 

1.2     רקע

תופעת הפרֵדה של בני זוג שכיחה מאוד כיום בישראל; כמעט בכל מוסד חינוכי יש בכיתה ילדים שהוריהם נפרדו. רובם הגדול של מקרי הפרֵדה מתרחשים בשנים הראשונות לנישואין או לזוגיות. לכן מרבית הילדים להורים שנפרדו זה לא מכבר הם בגיל הגן ובית הספר. תהליך הפרֵדה עלול לגרום לטלטלה קשה לכל בני המשפחה. . להתמודדות היום-יומית עם אבדן המשפחה במתכונתה הקודמת יכולות להיות השלכות משמעותיות הן על רמת החיים והן על איכותם, ולעתים היא אף מלווה באבדן קשר של הילדים עם אחד ההורים. בנוסף, בתהליך הפרֵדה עלולות להיות השלכות ארוכות-טווח על התפתחותם של הילדים בכל המישורים: הרגשי, הקוגניטיבי, החברתי וההתנהגותי-תפקודי.

מעורבותם של שני ההורים בחיי ילדיהם לאחר הפרֵדה היא גורם משמעותי בשמירה על יציבותם של הילדים, ביכולת הסתגלותם למצב החדש ובהתפתחותם התקינה. בשל כך על מערכת החינוך לשאוף במידת האפשר לערב את שני ההורים בהיבטים משמעותיים בחיי הילד במוסד החינוכי, לרבות במקרים שבהם אחד ההורים לא ביקש להיות מעורב. זאת מתוך דאגה לצורכי הילד ולבריאותו הנפשית.

כאשר קיים סכסוך בין ההורים,  על המחנך או על הגננת להימנע ממעורבות בו; עליהם להיות ממוקדים בחינוכו של הילד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית.

 

1.3     חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והם מחויבים וזכאים מתוך הסכמה לדאוג לצורכיהם, הכוללים, בין השאר, את לימודיהם ואת חינוכם. גם כאשר הילד גדל אצל הורה אחד אין הדבר מפחית מחובותיהם ומזכויותיהם של שני ההורים, למעט במקרה של החלטה שיפוטית המורה אחרת.

יודגש כי מחויבותו של כל מוסד חינוכי היא לפעול באופן התואם את הוראות החוק ולקיים קשר תקין עם שני ההורים הפרודים או הגרושים באופן המתייחס לטובת הילד, לצרכיו ולרצונותיו.

 

1.4     אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד 

1.4.1    מתוך סעיף 3 של האמנה

א.    בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.

ב.     המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו, תוך התייחסות לזכויות ולחובות של הוריו, אפוטרופוסים חוקיים או אישים אחרים האחראים משפטית לו או לה, ולשם כך יינקטו צעדים מתאימים, תחיקתיים או מינהליים.

 

1.4.2    מתוך סעיף 12 של האמנה

האמנה מדגישה את זכותו של הילד לגבש דעות משלו ולהביע אותן בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו. יש לתת משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. אם קיימת סתירה בין זכותו של הילד לבין זכות ההורים או אחד מהם להיות מיודעים, ייוועץ המחנך עם גורמים טיפוליים וייעוציים בבית הספר או עם גורמים מקצועיים במטה המשרד או עם גורמי רווחה באזור המגורים.

עם זאת, תפקידם של הגננת או של המחנך לנסות ולסייע לילד לקבל את המצב המשפחתי שלו כמצב המאפיין משפחות רבות ומשותף לו ולילדים רבים ולהציע לו דרכים שתאפשרנה לו יתר פתיחות בקשר למצבו המשפחתי במסגרת בית הספר וחיי החברה שלו.

 

 

2.     הנחיות כלליות 

2.1     חובת השמירה על קשר עם שני ההורים

2.1.1    על המוסד החינוכי לקיים ככל האפשר קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לתפקוד הילד במוסד החינוכי.

2.1.2    טרם פתיחת שנת הלימודים, או מיד עם היוודע על פרדה או על גירושין במהלך שנת הלימודים, על הגננת או על מחנך הכיתה לזמן את שני ההורים כדי להסדיר את הקשר עמם ואת אופן העברת המידע לכל אחד מהם בכתב ובעל-פה.

2.1.3    חובה ליידע את ההורה שבית המשפט קבע שהקטין בחזקתו או במשמורתו ואת ההורה האחר בדבר זכויותיהם לפי האמור בחוזר זה, בכל הקשור בקבלת מידע על ילדם במסגרת החינוכית. בנוסף, על ההורים להמציא לידי המוסד החינוכי כל החלטה שיפוטית הנוגעת לחינוך הילד הרלוונטית למוסד החינוכי, וכן ליידע את המוסד החינוכי בדבר הסכמות בכל הנוגע להתנהלות שוטפת שהיא רלוונטית למוסד החינוכי.

 

 

2.2     מילוי טופס (ראה נספח 2) טרם פתיחת שנת הלימודים או מיד עם היוודע דבר הפרֵדה או הגירושין 

ההורים יעדכנו את היועץ ו/או את המחנך או את הגננת בפרטים האלה:  

2.2.1    ההסדרים הקיימים לטיפול בילד, ביניהם זמני שהות

2.2.2    יידוע המוסד החינוכי בדבר החלטות שיפוטיות

2.2.3    דרכי ההתקשרות עם כל אחד מההורים, לרבות עדכון הכתובות של שני ההורים במערכת המנב"ס בהתאם להנחיות בס"ק 6 להלן

2.2.4    אחריות ההורים ביחד או לחוד בענייני חינוך הנוגעים למוסד החינוכי

2.2.5    השתתפות ההורים באספות הורים ובפעילויות המוסד החינוכי.

 

2.3     זימון שני ההורים למפגשים: על המוסד החינוכי לזמן את שני ההורים יחד לאספות הורים, למפגשי היכרות ולימי הורים, אלא אם אחד ההורים סירב או כתובתו אינה ידועה או שניתנה החלטה שיפוטית הקובעת אחרת. אם אין אפשרות לקיים את המפגשים יחד, יש לזמן את ההורים בנפרד.

2.4     המפגשים בין המחנך לתלמיד: במסגרת מפגשי ההיכרות או המפגשים האישיים השוטפים של המחנך עם התלמיד יש לאפשר לו להשמיע את עמדותיו, את רצונותיו, את צרכיו, את מחשבותיו ואת רגשותיו ביחס למעורבותו של המוסד החינוכי בקשר לגירושין או לפרֵדה של הוריו, וזאת בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה. כמו כן יש ליידע אותו לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם המוסד החינוכי. במקרים חריגים אפשר להתייעץ עם הצוות הבין-מקצועי במוסד החינוכי ו/או עם הפיקוח הכולל ועם הפיקוח על הייעוץ במחוז.

2.5     יידוע המוסד החינוכי בדבר החלטות שיפוטיות: המוסד החינוכי אינו מקבל לידיו באופן ישיר החלטות שיפוטיות כגון צו הגנה, צו הרחקה וכד', וכן אין ביכולתו לבדוק את אמיתות ההחלטות. היות שהדיונים בבית המשפט מתנהלים בדלתיים סגורות, הורים הרוצים לעדכן את בית הספר על החלטות הנוגעות להתנהלות מול המוסד החינוכי צריכים לעשות זאת ביזמתם. אם הובא לידיעת המוסד החינוכי מידע כאמור עליו לפעול בהתאם להנחיות בסעיף 5 להלן, וכן מומלץ שמנהל המוסד החינוכי יברר מול גורמי הרווחה את תקפות ההחלטות בעניין הילד הנוגעות לענייני חינוך.

2.6     איסור העברת מידע: ההורה האחר זכאי לקבל כל מידע שההורה שנקבעה לגביו המשמורת מקבל, אלא אם כן ניתנה החלטה שיפוטית המורה אחרת.

2.7     פנייה של עובד סוציאלי לסדרי דין: אם הייתה פנייה בכתב אל המוסד החינוכי של עובד סוציאלי לסדרי דין (ראה הגדרת עובד סוציאלי לסדרי דין ב-1.1.9 לעיל) בעניינו של ילד שהוריו גרושים או פרודים או נמצאים בהליכים משפטיים לצורך עריכת תסקיר לפי צו של ערכאה משפטית, המוסד חייב לשתף פעולה עם העובד הסוציאלי לסדרי דין ולתת לו מידע על תפקוד הילד במוסד החינוכי. עובד הוראה שקיבל בקשה בכתב, בצירוף תצלום תעודה מזהה של העובד הסוציאלי לסדרי דין, יפעל בעניין זה בשיתוף פעולה עם מנהל המוסד החינוכי, עם הפסיכולוג או עם היועץ.

2.8     איסור יצירת מסמכים חדשים: על המוסד החינוכי חל איסור ליצור מסמכים חדשים לפי בקשת הורים בנוגע לילדם.

2.9     הנחיות להתנהלות המוסד החינוכי במצבים שלא התקבלה הסכמת שני ההורים

2.9.1    כללי: יובהר כי על פי חוק הכשרות המשפטית "די בהסכמה של הורה אחד לפעולה של קטין, וחזקה כי ההורה האחר הסכים לה". עם זאת, כאשר ההורים פרודים או גרושים, יהיה הכלל שיש לקבל את הסכמת שני ההורים. במקרים שבהם תישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים לא תחול חובה זו על המוסד החינוכי.

2.9.2    מצב שבו הורה אחד הסכים וההורה השני לא הגיב: לאחר שהמוסד החינוכי ישלח מידע לשני ההורים, ואחד מההורים לא יגיב אף שניתן לו זמן סביר לעשות כן – חזקה עליו שהוא מסכים לעניין, וזאת בהתאם לסעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית.

2.9.3    מצב שבו קיימת מחלוקת בין ההורים לעניין ההסכמה: במצב כזה על ההורים לפנות להכרעה שיפוטית בעניין.

2.9.4    מקרה של אי-הסכמה: במקרה ששני ההורים לא הסכימו ביניהם, לרבות אי-הסכמה לעניין הפניית המחלוקת להכרעה שיפוטית, יפעל המוסד החינוכי בהתאם לשיקול דעת כדלקמן:

א.    במקרה שהמוסד החינוכי יידע את שני ההורים בדבר הפעילות החינוכית – כגון השתתפות בטיולים, בהצגות ובמסיבות וכו', ויתברר שיש מחלוקת ביניהם אשר התגלעה בסמיכות למועד קיום הפעילות החינוכית, יפעל הצוות הבין-מקצועי בהתאם לעיקרון של טובת הילד המעוגן באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שהובאה לעיל.

ב.     כאשר מדובר בהחלטות משמעותיות יותר, ובעלות השלכה על הילד לטווח ארוך, כמו אבחון, קבלת טיפול רפואי, וכן במקרה של החלטה על שינוי מגמה  וכד', יש לפעול בכל דרך לקבלת הסכמתם של שני ההורים, או לחלופין לקבל החלטה של בית המשפט, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית ולכל דין אחר.

2.9.5    אי-מעורבות בסכסוך: על הצוות החינוכי להיות ממוקד בחינוכו של הילד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית, ועליו להימנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, אם קיים סכסוך.

2.10   גילוי רגישות לכל מידע, התנהגות או חשש לפגיעה בילד: נקודת המוצא של הצוות החינוכי תהיה שהקשר של הקטין עם שני הוריו הוא קשר מיטבי. אולם לעתים הפרדה או הגירושין מתאפיינים במאבק בין ההורים העשוי לגרום לפגיעה בילד, כגון ניכור הורי, חטיפת ילדים, אלימות במשפחה ומאבק סביב זמני שהות והמשמורת. המוסד החינוכי יגלה רגישות לכל מידע או התנהגות או חשש כאמור במקרים שלעיל  ויפעל בהתאם:

2.10.1  תתקיים התייעצות של צוות בין-מקצועי במוסד החינוכי אשר תתועד בפרוטוקול.

2.10.2  במקרה שהצוות הבין-מקצועי סבור שאכן קיים חשש למצבו של הקטין הוא יתייעץ עם מפקח המוסד החינוכי ועם המפקח על הייעוץ, ובמקרה הצורך גם עם גורמי הרווחה.

2.10.3  במקרה שקיימת חובת דיווח על פי דין (כגון על תקיפת הקטין או חסר הישע הגורמת לחבלה של ממש, על התעללות בקטין, על עברות זנות ותועבה, על הזנחה( ידווח המוסד החינוכי לעובד הסוציאלי לחוק הנוער ו/או למשטרה.

2.10.4  בנוסף, במקרה שלא קיימת חובת דיווח על פי חוק אולם הצוות המקצועי התרשם שקיים חשד לסכנה הוא ייערך לתהליך של ליווי הקטין ומעקב  אחר מצבו על ידי היועץ או הפסיכולוג במוסד החינוכי.

 

2.11   קשר עם בן/בת זוג של ההורים הפרודים ו/או הגרושים: הוראות חוק הכשרות המשפטית וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 חלות על המידע המצוי במוסד החינוכי אודות הילד. אם הורים פרודים ו/או גרושים מבקשים להגיע יחד עם בן/בת זוג שאינו האפוטרופוס הטבעי של הילד לאספות ההורים ו/או בן/בת הזוג מבקש לקבל מידע בנפרד, יהיה אפשר לתת את המידע רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת בכתב של שני ההורים וכן כתב ויתור על סודיות של כל אחד מההורים בנפרד.

 

2.12   איסור השימוש במוסד החינוכי כמקום מפגש: חל איסור שהמוסד החינוכי ישמש מקום מפגש לחלוקת זמני שהות. אין להפריע למהלך יום הלימודים השוטף בכל דרך שהיא, לרבות בשיחות טלפון.

2.13   על המוסד החינוכי לא חלה החובה לדווח לאחד מהורי הקטין על  התנהלותו של ההורה השני מול המוסד החינוכי, למעט מקרים שבהם נשקפת סכנה לקטין ו/או חלה החובה לדווח על פי כל דין או על פי הנחיות משרד החינוך.

 

3.     העברת מידע בכתב להורים

3.1     תיקון חוק הכשרות המשפטית – מסירת מידע בנפרד: על פי תיקון לחוק הכשרות המשפטית שהתקבל בשנת 2010 (תיקון 14) על המוסד החינוכי חלה חובה, בתנאי שלא קיימת מניעה משפטית, למסור מידע בכתב להורה האחר. זאת בתנאי שהוא הודיע מראש בכתב למנהל המוסד החינוכי על רצונו לקבל בנפרד עותק של המידע שנמסר להורה המשמורן של התלמיד.

3.2     יידוע: על מנהל המוסד החינוכי ליידע את ההורה האחר על זכותו על פי דין לקבל מידע.

3.3     סייג להעברת המידע במקרה של הגבלה או שלילת אפוטרופסות: המוסד החינוכי לא ישלול או יגביל זכויות הורה כל עוד לא הומצאה לידיו החלטה שיפוטית שאומתה על ידי לשכת הרווחה. במקרים שתישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים בהחלטה שיפוטית, והדבר ייוודע למוסד החינוכי, יהיה על המוסד החינוכי לפעול לפי הנחיות בית המשפט. במקרים שאחד ההורים המציא לבית הספר מסמך משפטי רשמי בנוגע לילד ובו החלטה שיפוטית בעניינו על המוסד החינוכי ליצור קשר עם לשכת הרווחה לאימות המידע.

3.4     ערוצי תקשורת חלופיים: אם ההורה האחר לא הגיש בקשה בכתב למוסד החינוכי, ישאף המוסד החינוכי במידת האפשר ליצירת  ערוצי תקשורת חלופיים עמו.

3.5     פירוט העברת המידע – כללי: המידע שיועבר יכלול את הנושאים הבאים, אלא אם קבע בית המשפט אחרת: ציונים ותעודות, נוכחות, ועדת שילוב, ועדת השמה (לעניין זה ראה את חוזר הוראות הקבע עד/5(א), סעיף 1.2-42, "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדות, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר"), קבלה לתכניות ייחודיות (מחוננים), שינוי מגמות, העברה לכיתה אחרת או למוסד אחר, השעיה, טיולים, מסיבות, תשלומים עבור אירועים מיוחדים וחריגים. 

3.6     שלילה או הגבלה של האפוטרופסות: במקרים שתישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים בהתאם להחלטה השיפוטית לא תחול החובה ב-3.5 על המוסד החינוכי.

3.7     המצאת תעודות הערכה וציונים: מנהל המוסד החינוכי ימציא לבקשת ההורה האחר תעודת הערכה/ציונים זהה למקור. במקרים שיש להורים משמורת משותפת ימציא המוסד החינוכי תעודת הערכה/ציונים זהה לשני ההורים בנפרד, אלא אם קיימת מניעה משפטית הידועה למוסד החינוכי.

3.8     הפניה והעברה של מידע לגורמים טיפוליים: במקרים שאין ההורים או הילד מעוניינים בהעברת המידע על הגירושין או הפרֵדה לגורמים נוספים במוסד החינוכי המידע לא יועבר, אולם אם הגננת או המחנך מתרשמים כי קיימים קשיים מיוחדים בתפקוד הילד הקשורים  למצב המשפחתי עליהם לזמן את ההורים לשיחה ולהפנות אותם לגורמים המקצועיים-הטיפוליים במוסד החינוכי. במקרים אלה על הגננת או על המחנך להתייעץ עם היועץ או עם הפסיכולוג של המוסד החינוכי.

3.9     אין לתת או להעביר מידע כלשהו אלא על פי ההנחיות שלעיל.

 

 

4.     קשר גננת/מחנך עם ההורים

4.1     כללי: על המחנך או על הגננת להיות ממוקדים בחינוכו של הילד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית, ועליהם להימנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, אם קיים סכסוך. עליהם לשמור על קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לתפקוד הילד במוסד החינוכי אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

4.2     עדכון ההורים בדבר חובותיהם וזכויותיהם: במסגרת פגישת ההיכרות של הגננת או המחנך עם ההורים (יחד או לחוד) יעודכנו ההורים בדבר זכויותיהם וחובותיהם לפי ההנחיות בחוזר זה.

4.3     קיום שיחת היכרות: במסגרת הזמנת הילד לשיחת היכרות עם הגננת או עם המחנך יוזמנו שני ההורים הפרודים או הגרושים יחד לשיחת היכרות. אם הדבר אינו מתאפשר, יוזמן כל אחד מההורים בנפרד. שיתופו של הילד בפגישה זו ייעשה בהתאם לגילו ולרצונות ולצרכים המתפתחים שלו ובהתאם לנסיבות הייחודיות. מטרת המפגש בין הגננת או המחנך לבין שני ההורים היא לפתח ערוצי קשר פתוחים או זמינים ולקבוע את דרכי המעורבות והשיתוף של שני ההורים בחיי הילד במוסד החינוכי.

4.4     דרכי שיתוף ויידוע: על הגננת או על המחנך לסכם בכתב עם שני ההורים את דרכי היידוע והשיתוף עם כל אחד מהם לגבי העברת מידע בכתב ובעל-פה.

4.5     מסירת פרטי התקשרות: לצורכי תקשורת שוטפת יקבלו הגננת או המחנך משני ההורים את כתובותיהם ואת מספרי הטלפון שלהם ואת כתובות הדוא"ל שלהם, בנוסף לרישום שנעשה במערכות המנב"ס וכן בדפי הקשר הכיתתיים.

4.6     התנגדות הורה לקשר המוסד עם ההורה האחר: במקרים שבהם אחד ההורים מביע התנגדות לקשרים בין המוסד החינוכי להורה השני יבהירו הגננת או המחנך או מנהל המוסד החינוכי או היועץ את מחויבותם לקשר עם שני ההורים בתנאי שאין החלטה שיפוטית מפורשת השוללת את הקשר עם אחד ההורים. אם קיימת החלטה שיפוטית כזו על מנהל המוסד החינוכי לבקש שהיא תוצג בפניו בכתב.

4.7     מצבי עימות או התלבטות בבקשות חד-צדדיות: במצבים של עימות קשה בין ההורים או של בקשות חד-צדדיות על המחנך להתייעץ עם הגורם המקצועי הרלוונטי במוסד החינוכי.

 

5.     קבלת המידע על גירושין או על פרדה של הורי התלמיד

5.1     הזנת המידע בטופס רישום פנימי: המידע על מצבו המשפחתי של התלמיד יוזן בטופס הרישום הפנימי של המוסד החינוכי שבו מופיע סעיף הנוגע לסטטוס המשפחתי. אם אין סעיף כזה בטופס הרישום הפנימי, על המוסד החינוכי להוסיפו.

5.2     יידוע הגננת או המחנך: חשוב שהמידע על מצבו המשפחתי של התלמיד יובא לידיעתם של הגננת או מחנך הכיתה, שכן המידע מסייע להם ולצוות החינוכי להיות קשובים לצורכי הילד ויכול לתרום להסתגלותו ולתפקודו התקין במוסד החינוכי, וכל זאת תוך התייחסות לשלב שהמשפחה נמצאת בו בתהליך הפרדה או הגירושין.

5.3     התרחשות הגירושין או הפרדה במהלך שנת הלימודים: אם פרדה או גירושין מתרחשים במהלך השנה, מידע זה עשוי להגיע למחנך או לגננת מההורים, מהילד עצמו או מגורמים חיצוניים למערכת. במקרה זה יש ליישם את ההוראות המפורטות בחוזר זה עם קבלת המידע.

5.4     פעולות המחנך במקרה של הגעת מידע כי הורי התלמיד פרודים או גרושים במהלך השנה

5.4.1    הגננת או המחנך יזמינו את התלמיד לשיחה אישית ובה ישוחחו על עמדותיו ועל רצונותיו ביחס למעורבותו של המוסד החינוכי בקשר לגירושין או לפרֵדה של הוריו, וזאת בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה.

5.4.2    הגננת או המחנך יזמינו את הורי התלמיד ביחד או בנפרד במטרה לבדוק אתם את רצונותיהם לגבי התנהלות המוסד החינוכי ביחס לפרדה או לגירושין.

5.4.3    הגננת או המחנך יידעו את התלמיד לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם המוסד החינוכי, וזאת בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה.

5.4.4    הגננת או המחנך יעבירו מסר לתלמיד ולמשפחתו שהמוסד החינוכי משמש כתובת לתמיכה ולהיוועצות עבורו.

6.     נוהל רישום תלמידים במערכת המנב"ס הבית-ספרית

6.1     המחנך יקבל משני ההורים את כתובותיהם ואת מספרי הטלפון ואת כתובות הדוא"ל שלהם.

6.2     לצורך עדכון פרטי התקשרות נפרדים  של שני ההורים ייעזר המוסד החינוכי באתר האינטרנט של המינהלת ליישומים מתוקשבים*, בכתובת זו: http://edu.gov.il/sites/Haminhelet/Pages/home_Page.aspx "עזרי למידה" > "מנב"ס כללי" > "הנחיות עבודה בנושא הורים פרודים וגרושים". **

 

אם המוסד החינוכי מתקשה להפיק פלטים באמצעות המנב"ס או זקוק להדרכה או לסיוע בנוגע לשימוש בכלים הללו, עליו לפנות למוקד התמיכה של מינהלת יישומי המנב"ס, טל' 03-6906600.

6.3     כמו-כן, חומרי ההדרכה הקשורים לתקשורת עם הורים פרודים הובלטו באתר האינטרנט של מינהלת יישומי המנב"ס, בכתובת זו: http://meyda.education.gov.il/files/
minhelet/Manbas/guide/Allofmanbas.pdf
 . **

6.4     בקישור הבא אפשר לקרוא הסבר מפורט על תהליך הפקת  מדבקות במערכת  המנב"ס: http://meyda.education.gov.il/files/minhelet/
Manbas/devorce/Madbekot.pdf
 **

  

6.5     פרטים אלה יש להזין במערכת המנב"ס מהמסך "עדכון פרטי התלמיד".

6.6     חתימה על הצהרות רושם

6.6.1    לאחר מילוי הטופס, לרבות פרטי התלמיד ופרטי הרושם (ההורה המשמורן או הלא משמורן) יודפס הטופס והרושם יחתום עליו בחלק של "הצהרת הרושם".

6.6.2    בנוסף, בטרם הזנת הנתונים למערכת המנב"ס, על איש צוות של המוסד החינוכי לחתום על הטופס בחלק של "הצהרת הרשום". ללא חתימה על שתי הצהרות אלה לא יעודכנו הנתונים במערכת המנב"ס ולא תתאפשר העברת מידע לרושם.

 

7.     צמתים ומצבים מיוחדים בחיי הילדים בבית הספר

7.1     כללי: במהלך הלימודים של הילד יש צמתים ומצבים מיוחדים הדורשים את שיתוף ההורים בתהליך קבלת ההחלטות באופן ההולם את צורכי הילד ואת רצונו; למשל: מעבר ממסגרת לימודית אחת לשנייה (מהגן לכיתה א', מהיסודי לחטיבת הביניים וממנה לחטיבה העליונה), בחירת מגמת לימוד, סוג כיתה ורמת כיתה, וכן החלטות לגבי רמה לימודית במקצועות ספציפיים כגון מתמטיקה ואנגלית, החלטות לגבי הרכב בחינות הבגרות, המלצות לגבי תגבורים בשעות הלימודים ולאחריהם, המלצות לגבי אבחונים, המלצות בדבר קיום שיחות עם פסיכולוג בית הספר ועם גורם מקצועי-טיפולי מוסמך מחוץ לבית הספר וכד'.

7.2     פעילויות חוץ-בית-ספריות: חשוב ששני ההורים יקבלו מידע לגבי אפשרות השתתפותו של ילדם בפעילויות חוץ-בית-ספריות כגון טיולים, משלחות בארץ ובחו"ל ופעילויות במסגרת ייחודית וחברתית, וזאת בכפוף להנחיות ב-2 לעיל.

7.3     עבודת שורשים: כתיבת עבודות "שורשים" בשנת בת/בר מצווה עלולה לזמן קשיים לילדים להורים גרושים או פרודים. הרחבת מושג המשפחה תוך מתן לגיטימציה לקיומם של הרכבים שונים של משפחות והצעת פתרונות יצירתיים לדרכי הצגת המשפחה יכולות לעזור לתלמיד בהתמודדות עם הסיפור המשפחתי שלו בגבולות הרצויים לו.

7.4     תלמידים מחוננים ומצטיינים: מנהל המוסד החינוכי יפעל על פי הנחיות האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים המתפרסמות בתחילת שנת הלימודים בחוזר המנכ"ל הרלוונטי לאותה שנה, בנוסף להנחיות הכלליות האלה:

7.4.1    על מנהל המוסד החינוכי להביא את המידע על קיום מבחני הקבלה ועל החלטת בית הספר להפנות או לא להפנות את התלמיד למבחן שלב ב' לשני ההורים.

7.4.2    האגף למחוננים ולמצטיינים ינחה את מנהלי מוסדות החינוך כיצד לדווח לגופים הבוחנים על שתי כתובות במקרה של הורים פרודים או גרושים. זאת בתנאי שכתובות שני ההורים ידועות למוסד החינוכי.

 

 

* שם המינהלת עודכן ב-9.5.2017. בעבר נכתב "מינהלת יישומי המנב"ס".

** הקישורים והנתיב עודכנו ב-9.5.2017.


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעד/7(א), א' אדר ב' התשע"ד, 03 במרץ 2014

 
   תאריך עדכון אחרון:  15/02/2019