education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

3. ארגון ומינהל

3.1 ארגון העבודה הפדגוגית

3.1-33  התחדשות תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בבית הספר העל-יסודי

 
1. מבוא

1.1
תמצית

סעיף זה מבוטל. לחץ כאן כדי להגיע לחוזר המעודכן

חוזר זה עוסק בהתחדשות פדגוגית בבית הספר העל-יסודי על פי מדיניות "האופק הפדגוגי". המדיניות עוסקת במעבר מהוראה המדגישה שינון של מידע להוראה המדגישה הבנה מעמיקה ויכולת חשיבה בתוך תחומי הדעת.

חלקו הראשון של החוזר מתאר את הרציונאל ואת דרכי ההטמעה של מדיניות זו,  החלק השני מתאר תכניות רלוונטיות בחטיבת הביניים, והחלק השלישי עוסק בהתחדשות בחינות הבגרות ובהתאמתן לרוח "האופק הפדגוגי".

 
1.2
מטרת הפרסום

א. התוקף החל מ: 01 בספטמבר 2008

ב. התחולה: 

חטיבות הביניים ובתי הספר העי"ס הממלכתיים, הממ"ד והערבים


ג. הסטטוס: חדש

ד.  חוזרים קודמים בנושא

ה. חוזרים קודמים בנושאים קשורים
חוזר מיוחד כ', התשנ"ו, "ארגון מערכת הלימודים בבית הספר העל-יסודי – בתוקף
חוזר מיוחד ד', התש"ן, "התאמת שאלוני בחינות הבגרות לתכניות הלימודים במקצועות העיוניים" – בתוקף
חוזר מיוחד ב', התשמ"ט, "מתכונת בחינות הבגרות" – בתוקף
חוזר מיוחד ו', התשל"ה, "ארגון הלימודים בחטיבה העליונה ומתכונת בחינות הבגרות" – בתוקף
 
1.3
המשנה החינוכית
 
1.4
התפוצה

מפקחים, מנהלים, מדריכים ומורים בחינוך העל-יסודי, מנהלי המחוזות ומנהלי מחלקות החינוך ברשויות.

 
1.5
יישום ומעקב
 
1.6
הגורם האחראי

א.  שם היחידה/ אגף/ מינהל: 

המזכירות הפדגוגית


ב. בעל התפקיד: 

יו"ר המזכירות הפדגוגית


ג. מספר הטלפון: 

02-5602236


ד. כתובת הדוא"ל: 

pedagog@education.gov.il

 
1.7
נספחים
 

 

2.  עם החוזר

מערכת החינוך החלה מסע להתחדשות בחינוך. עיקרה ומהותה של התחדשות זו היא הגדרה אחרת של זמן האיכות מורה-תלמיד. ההתחדשות מתרחשת הן ברמה הארגונית והן ברמת התכנים. מטרתה ברמה הארגונית היא להבטיח תוספת זמן איכות מורה-תלמיד וארגון אחר של הזמן הקיים. מטרתה ברמת התכנים היא להבטיח את איכותו של זמן זה. במסגרת מסע זה המערכת עוסקת בהתחדשות תהליכי ההוראה והלמידה בתחומי הדעת ובהתחדשות תהליכים חינוכיים-ערכיים, הן בהיבט החברתי והן בהיבט האישי-רגשי.

במהלך שנת הלימודים התשס"ט יפורסמו עוד חוזרי מנכ"ל מיוחדים שיסבירו את ההתחדשות בחינוך על כל היבטיה, יתארו את הרציונאל שלה ויקבעו את הנהלים להפעלתה בכל שכבות הגיל. חוזר זה, הראשון מביניהם, עוסק בהתחדשות הפדגוגית הכרוכה בתהליכי ההוראה והלמידה בתחומי הדעת בבית הספר העל-יסודי – בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. החוזר כולל הסבר אודות המדיניות החינוכית החדשה – "האופק הפדגוגי" – ותיאור של הדרכים ליישומה.

 

 

3.  מדיניות "האופק הפדגוגי"

3.1     כללי

בבסיס ההתחדשות הפדגוגית של מערכת החינוך עומדת השאלה מהי דמות הבוגר של מערכת החינוך הישראלית שיש לשאוף אליה במאה ה-21. דמות הבוגר הרצויה קשורה, כמובן, בהיבטים ערכיים, חינוכיים ולימודיים. מכיוון שחוזר זה עוסק בתחום הפדגוגי-הלימודי, נמקד את הדיון בתחום זה.

העידן שאנו חיים בו מתאפיין בדורות קצרים של ידע המתחלף ומתרבה בקצב מהיר. כדי שבוגר מערכת החינוך הישראלית יוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים התרבותיים, הכלכליים, המדעיים והטכנולוגיים של המאה ה-21 דרוש שינוי בדמותו. בוגר בעל מטען נכבד של ידע בתחומים מגוונים היה בעבר, ונותר גם בהווה, מטרה חשובה של מערכת החינוך. אולם הבוגרים העתידיים אינם יכולים להסתפק עוד בגוף ידע קבוע ומוגדר מראש שירכשו בבית הספר, אלא הם זקוקים ליכולות חשיבה גבוהות שתאפשרנה להם לרכוש במהלך חייהם ידע חדש תוך הפעלת שיקול דעת, יצירתיות וביקורתיות. הידע הנלמד צריך להיות משמעותי, מובן ורלוונטי גם לחיים שמחוץ לבית הספר. היכולות הנלמדות תסייענה לבוגרים העתידיים לתפקד טוב יותר בעולם המשתנה של המחר ולקבל החלטות שקולות.

אזרחי המדינה הדמוקרטית צריכים להיות בעלי שיקול דעת מוסרי, יכולת לחשוב באופן ביקורתי ויכולת לגבש עמדות מנומקות. כל אלה מצביעים על חשיבות החינוך לחשיבה הן בפן הלימודי של מערכת החינוך והן בפן הערכי שלה. לפיכך חיזוק החינוך לחשיבה הוא התשתית לכלל הפעילות הפדגוגית המתקיימת בבית הספר: רכישת ידע, עריכת היכרות מעמיקה עם התרבות וגיבוש עמדות ערכיות מושכלות.

השינוי המתבקש בדמות הבוגר מחייב התאמה של דרכי הלמידה, ההוראה וההערכה הנהוגות בבית הספר. עיקרו של השינוי כרוך במעבר מלמידה המדגישה שינון של מידע ותרגול של כללים נוקשים לפתרון בעיות, ללמידה המדגישה פיתוח הבנה מעמיקה של התכנים ויכולות למידה וחשיבה. עדות נוספת לצורך בשינוי זה באה מתיאוריות עדכניות של למידה הגורסות כי ידע משמעותי נבנה בתהליך שבו הלומד הוא שותף פעיל.

השינוי הנדון אינו בגדר חידוש שטרם נשמע במערכת. בשנים האחרונות אנו עדים לעשייה חינוכית לא מבוטלת המתרחשת במערכת החינוך, מגן הילדים ועד למוסדות להכשרת מורים, במטרה לקדם את המטרות שתוארו לעיל. אולם עד כה לא בוצעה עשייה חינוכית זו באופן מערכתי כולל, ולכן היא טרם הביאה להפיכת מערכת החינוך בכללותה ממערכת המתמקדת בהעברת מידע למערכת המתמקדת בפיתוח הבנה מעמיקה וחשיבה. אם כן, החידוש אינו בעצם ההתייחסות למטרות אלה, אלא בהגדרתן כיעד פדגוגי ראשון במעלה של מערכת החינוך הישראלית ובקידומן באופן מערכתי. מהגדרת המטרות אפשר לגזור מטרות אופרטיביות מגוונות בתחומים שונים וקריטריונים להערכתן. הנחת העבודה היא כי חתירה ממוקדת, מתוכננת ומתואמת לקראת היעד הזה תביא לכך שהבוגרים העתידיים של מערכת החינוך במדינת ישראל יהיו אנשים משכילים, המותאמים טוב יותר מבעבר להתמודד עם אתגרי המאה ה-21.

 

3.2     ההיערכות

במהלך השנים התשס"ז והתשס"ח נערכה המזכירות הפדגוגית­ – בשיתוף עם יחידות רבות במשרד, ובמיוחד עם המינהל הפדגוגי ועם ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), ובתיאום עם הוועדה הבין-אוניברסיטאית למדיניות קבלה – להכין תשתית להתחדשות הפדגוגית המתוארת. היערכות זו כוללת פעולות בכמה תחומים:

3.2.1     התאמת תכניות לימודים, חומרי למידה וסטנדרטים

  • הקפדה על כתיבת תכניות לימודים חדשות על פי התפיסה של החינוך לחשיבה ולהבנה
  • פיתוח דרכי עבודה המאשרות ללמד את תכניות הלימודים על פי גישה המשלבת בין הקניית ידע של תכנים לפיתוח יכולות חשיבה והבנה
  • פיתוח דוגמאות למערכי שיעור וחומרי למידה על פי התפיסה של החינוך לחשיבה ולהבנה
  • פיתוח דרכים להתאמת היקף התכנים הנלמדים למטרות החינוך לחשיבה ולהבנה
  • חשיבה מחודשת על מהות הסטנדרטים בתחומי הדעת והתאמתם לתפיסה של חינוך לחשיבה ולהבנה
  • פיתוח קריטריונים להתאמת ספרי לימוד חדשים לתפיסה של החינוך לחשיבה ולהבנה.

          3.2.2     פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה

  • פריסת "מניפת הטמעה": הכשרת כ-30 מפמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים במזכירות הפדגוגית בסדנה שהתמקדה בדרכי הוראה, למידה והערכה הקשורות בחינוך לחשיבה ולהבנה
  • הכשרת מנחים ומדריכים בתחום
  • שילוב החינוך לחשיבה בהשתלמויות מורים במגוון מקצועות (גם בדרכים מתוקשבות)
  • הטמעת הנושא במוסדות להכשרת מורים.

    3.2.3     התאמת דרכי הערכה

  • התאמת בחינות המיצ"ב לרוח החינוך לחשיבה על ידי העלאה הדרגתית של שיעור פריטי המבחן הדורשים חשיבה 
  • התאמת בחינות הבגרות לרוח החינוך לחשיבה במגוון דרכים (ראו ב-5 להלן).

 

3.3     ההטמעה

          תהליך ההטמעה בשטח מתבצע בשני צירים:

          3.3.1    ציר תחומי הדעת: ציר זה מובל על ידי קבוצת מפמ"רים ומתבטא בהטמעת הנושא במגוון מקצועות לימוד (אזרחות, אלקטרוניקה, אנגלית, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה ממ', היסטוריה ממ"ד, חינוך גופני, כימיה, לימודי ארץ ישראל, מדעי החברה, מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי ובחטי"ב, מוט"ב, מתמטיקה, מידענות, מינהל, עברית, ערבית במגזר דובר הערבית, ספרדית, ספרות ממ', ספרות ממ"ד, צרפתית, תושב"ע ממ', תנ"ך ממ', תקשורת ותרבות ישראל). בתחומי לימוד אלה מדריכים ומורים עוברים השתלמויות, נכתבים דגמי הוראה, והמפמ"רים נערכים לקראת התאמתן של דרכי ההערכה. שיעורים המשלבים בין הוראת תכנים לבין הוראת החשיבה נכנסים בהדרגה לכיתות דרך הוראת תחומי הדעת.

          3.2.2    ציר בתי הספר: המשרד נערך להטמעת תכניות בית-ספריות בכל שכבות הגיל, החל מגני הילדים ועד לחטיבה העליונה. העבודה בציר זה מבוססת על ההנחה כי כדי להביא לשינוי עמוק בדרכי הלמידה וההוראה יש צורך בעבודה מערכתית שהמנהל וצוות המורים שותפים לה.

 

3.4     10 שאלות הנשאלות לעתים קרובות ותשובות לשאלות אלה

          3.4.1    האם אפשר להקדיש זמן לחינוך לחשיבה וגם להספיק "לכסות" את כל תכניות הלימודים?

                למידה המדגישה הבנה מעמיקה וחשיבה דורשת יותר זמן מאשר למידה שבה המורה "מכתיב" נקודות שיש לשנן ולזכור. כלומר, בפרק זמן נתון אפשר להספיק "לכסות" פחות חומר. לפיכך המזכירות הפדגוגית נערכת להתאמת היקף התכנים הנלמדים למטרות החינוך לחשיבה במגוון מקצועות לימוד. לאחרונה מונה צוות היגוי וחשיבה שתפקידו להמליץ על הדרכים הראויות להגשמת מטרה זו. התהליך אמנם החל כבר במקצועות נבחרים (לדוגמה: ויתור על פרקים מתוך תכנית הלימודים בשתי יחידות באזרחות כדי לפנות זמן לעיסוק במטלת הביצוע שהיא סוג של עבודת חקר), אך השלמתו תארך שנים מספר. אין הכוונה לתת הכשר ללמוד פחות ולהתאמץ פחות; נהפוך הוא: הכוונה היא לדרוש מהתלמיד להתאמץ יותר, אך לאפשר להפנות חלק מזמן הלמידה כדי להעמיק בתכנים ולהרחיב את מגוון כישורי החשיבה הנלמדים והמוערכים במקום רק להתפרס לרוחב. אחת ממטרותיה של צורת למידה מעמיקה זו היא הדגשת "הרעיונות המרכזיים" הטמונים בנושאי הלימוד השונים.

          3.4.2    האם ההדגשה של פיתוח חשיבה מעמיקה ושל יכולות חשיבה לא תבוא על חשבון הידע של בוגרי המערכת העתידיים? במילים אחרות, האם לא נגדל דור של "בורים"?

                הדגשת המטרה של פיתוח הבנה מעמיקה ויכולות חשיבה אינה כרוכה בוויתור על המטרה של הקניית ידע, משום שהפעילויות הלימודיות הכרוכות בפיתוח החשיבה אינן מנותקות מן התכנים הנלמדים על פי תכנית הלימודים. דרך ההוראה המומלצת היא עיסוק באותם התכנים הנלמדים ממילא, אבל בשיטות הוראה המדגישות הבניית ידע ולא העברת מידע. במקום לעסוק בתכנים ברמות קוגניטיביות נמוכות, הדורשות בעיקר שינון, נעסוק בהם ברמות קוגניטיביות גבוהות יותר הדורשות הפעלה של אסטרטגיות חשיבה (כגון שאילת שאלות, ניתוח, הסקת מסקנות והערכה). הידע הנוצר מלמידה כזאת הוא ידע משמעותי הנשמר לטווח ארוך. הוא מאפשר "ביצועי הבנה", שמשמעותם יכולת לפתור בעיות חדשות וליישם את הידע הנרכש במגוון תחומים חדשים (העברה). זאת בניגוד לידע הנוצר בלמידת שינון, שנשכח לעתים קרובות זמן קצר אחרי הבחינה, וגם אינו זמין לשימוש בהקשרים חדשים. לפיכך, גם אם דרך ההוראה המומלצת תהיה כרוכה בצמצום היקף התכנים הנלמדים, הרי בסופו של דבר, בזכות האיכות העדיפה של הידע הנרכש, יֵדעו התלמידים יותר מאשר בגישות הוראה מסורתיות.

                בהקשר זה ראוי לציין את הססמה "הוראה של פחות היא למידה של יותר" המשמשת כיום תשתית לתכניות לימודים במקומות שונים בעולם. כמו כן יש הנוהגים בהקשר זה להשתמש בביטוי "במקום לתת לתלמידים דגים תנו להם חכה ולמדו אותם לדוג". רעיונות אלה משמשים כיום תשתית לתכניות לימודים במקומות שונים בעולם שמתמודדים בהם עם המעבר להוראה לקראת חשיבה והבנה.

          3.4.3    מדוע מוצג עיקרו של השינוי כמעבר מלמידה המדגישה שינון של מידע ללמידה המדגישה הבנה מעמיקה וחשיבה? האם שינון הוא רע?

                שינון כשלעצמו אינו רע, ויש לו אף חשיבות רבה בהקשרים מסוימים של למידה. שינון של קטע מפרק בתנ"ך או של שיר בספרות הוא מבורך, שכן הוא יוצר תשתית של ידע שהיא "נכסי צאן ברזל" המלווים את האדם במהלך כל חייו. גם שינון של פרוצדורות מסוימות במתמטיקה או במדעים, כמו גם שינון של סיכום הידע בפרק לימוד מסוים, יכול להיות חיובי. אולם כאשר השינון הופך להיות עיקר הפעילות המתרחשת בבית הספר, מתעוררות בעיות חמורות, שכן למידת שינון נוטה להיות משעממת, היא גורמת לניכור בין התלמיד לחומר הלמידה, והיא כרוכה בלמידה שאינה משמעותית עבור התלמידים ומובילה לידע שקשה ליישם אותו במצבים חדשים. כך, לדוגמה, יש להטיל ספק באפשרות ששינון של פתרונות לעשרות בעיות במתמטיקה אכן תורם ליכולת התלמידים להשתמש בידע המתמטי שרכשו, או ששינון של עשרות מושגים ותאריכים בתחום מדעי הרוח אכן תורם ליצירת בוגר בעל נגישות לתרבות ולערכים. לפיכך איננו יוצאים נגד למידת שינון באשר היא, אלא אנו מבקשים להגביל את היקפה, לתחום את המקומות שהיא ראויה בהם ולעודד בצדה למידה משמעותית המתבטאת ביצירת קשרים בין נושאי הלימוד ובין עולמו של התלמיד, בחתירה לקראת הבנה של נושאי הלימוד ובחשיבה מעמיקה אודותיהם.

                לסיכום, תמונת המצב כיום היא שהאיזון בין דרכי הוראה שונות אינו נכון. יש מקום ללמידת שינון, אך במקביל, כדי לשפר את האיזון, צריך לתת משקל רב יותר לדרכי למידה והוראה המדגישות חקר, חשיבה והבניה פעילה של הידע.

          3.4.4    למה בעצם מתכוונים בשימוש במילה "חשיבה" החוזרת לעתים קרובות בדיון על ההתחדשות הפדגוגית?

                בספרות קיימות מאות הגדרות למילה "חשיבה", ולכן קשה להסכים על הגדרה אחת שתהיה מוסכמת וממצה. רזניק (1987)1 משתמשת במונח "חשיבה מסדר גבוה", וכותבת כי מונח זה מתנגד מעצם טיבו להגדרה מדויקת. לפיכך היא מעדיפה לאפיין את המושג במקום לנסות להגדירו. על פי רזניק חשיבה מהסדר הגבוה מאופיינת בין היתר על ידי התכונות האלה: היא אינה אלגוריתמית, כלומר דפוסי המחשבה והפעולה אינם ברורים ומוגדרים מראש; היא נוטה להיות מורכבת; היא מסתיימת לעתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, ולא בפתרון יחיד וברור; היא כרוכה בבניית משמעות, כלומר בזיהוי של מבנה במה שנראה לכאורה כבלתי מסודר. אפשר להשתמש במונח חשיבה מסדר גבוה גם כדי לבטא פעילויות קוגניטיביות הנמצאות ברמות הגבוהות על פי הטקסונומיה של בלום 2.(Bloom, 1956) בהתבסס על הטקסונומיה של בלום שינון ואחזור מידע הם פעולות חשיבה מסדר נמוך, ואילו יישום, אנליזה, סינתזה והערכה הם פעולות חשיבה מסדר גבוה.              

                דוגמאות נוספות של פעילויות קוגניטיביות שאפשר לסווגן כפעילויות חשיבה מסדר גבוה הן: בניית טיעונים; עריכת השוואות; פתרון בעיות מורכבות שאינן אלגוריתמיות, כלומר בעיות שאי אפשר לפתור אותן אך ורק בעזרת רשימת כללים סגורה וידועה מראש; התמודדות עם חילוקי דעות; קבלת החלטות; זיהוי הנחות חבויות. גם רוב אסטרטגיות החקר, כגון שאילת שאלות, העלאת השערות, תכנון, עיבוד נתונים והסקת מסקנות, מסווגות כפעילויות חשיבה מסדר גבוה.

          3.4.5    איך נראה בפועל שיעור המשלב חשיבה בכיתה?

לשיעור המשלב חשיבה בתחומי הדעת השונים יש שתי מטרות מפורשות, השזורות זו בזו:

                      הראשונה  – הבניית ידע משמעותי בתחום הדעת של השיעור

                      השנייה  – הבניה וחיזוק של יכולות החשיבה והלמידה.

                      לתהליכי הוראה-למידה בדרך זו יש כמה מאפיינים חיוניים:

  • הצבת אתגר חשיבה משמעותי: במסגרת השיעור המורה מציב לתלמידים אתגר חשיבתי משמעותי, באמצעות מטלה כתובה או דרך שאלות שהמורה שואל בכיתה. בשני המקרים התלמידים נדרשים להפעיל חשיבה מסדר גבוה. האתגר החשיבתי המוצב לתלמידים יכול לזמן את השימוש בחשיבה יצירתית, ביקורתית, מדעית וכו'.
  • שימוש בכלי הוראה מתאימים: בשיעורי חשיבה מורים עושים שימוש בכלי הוראה כגון שאילת שאלות פתוחות, דיונים בדילמות, פתרון בעיות ועבודות חקר. כלים אלה מגרים את התלמידים ללמידה ולחשיבה עצמאיים ומעמידים בפניהם אתגרים ראויים.
  • שימוש בשפת החשיבה: כדי לפתח את כישורי החשיבה אין די רק בדרישה לחשוב. יש צורך גם בהקניה של שפה ומערכת מושגים ובשימוש בהם. מילים רווחות בשפת החשיבה הן, לדוגמה: "לשאול שאלה", "לשער", "להסיק", "להעריך", "לשקול", "לטעון", "לנמק" ו"להעריך".
  • טיפוח חשיבה מטה-קוגניטיבית: החשיבה על החשיבה (יכולת הנקראת "מטה-קוגניציה") מאפשרת לתלמידים לשחזר – יחד עם המורה – את המהלכים החשיבתיים שעשו, לאפיין אותם, לדון בהם באופן מפורש, ללמוד מהצלחות ומשגיאות, לסמן יתרונות וחסרונות בדרך החשיבה שהם נקטו, וכל זאת כדי לשפר את פעולותיהם הדומות בעתיד. מחקרים רבים הראו כי לחיזוק המטה-קוגניציה השפעה חיובית על הישגים לימודיים, על יכולות החשיבה וגם על יכולת ההעברה לנושאים ולתחומי דעת אחרים.

          3.4.6    האם המטרה של פיתוח חשיבה מתאימה לכלל אוכלוסיית התלמידים או רק לתלמידים "חזקים"?

מחקרים רבים מראים כי הוראה המדגישה חשיבה והבנה אכן מתאימה לכלל אוכלוסיית התלמידים. תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים זקוקים כמובן לתיווך מתאים, אולם כאשר הוא ניתן, הם מראים שיפור גדול בהישגים הלימודיים וביכולות החשיבה. המחקר מראה כי לעתים השיפור הדרמתי ביותר בהישגים בעקבות הטמעת החינוך לחשיבה מתרחש דווקא אצל תלמידים אלה. לכן המטרה של פיתוח חשיבה מתאימה בהחלט גם לבעלי ההישגים הלימודיים הנמוכים. עם זאת, מחקרים מראים גם כי בקרב מורים רווחת תפיסה שעל פיה העיסוק ביכולות חשיבה גבוהות הוא אמנם מטרה חינוכית ראויה אך מטרה זו מתאימה בעיקר לתלמידים בעלי הישגים אקדמיים גבוהים. על פי מחקרים אלה מורים רבים מאמינים, כי משום שתלמידים בעלי הישגים אקדמיים נמוכים מתקשים אפילו במטלות לימודיות הדורשות רמות נמוכות של חשיבה (כגון שינון או פתרון בעיות על פי מערכת כללים ידועה מראש), אין טעם להכביד עליהם במטלות מסובכות יותר. תפיסה זו מסוכנת, שכן היא בגדר של "נבואה המגשימה את עצמה": היא עלולה להעמיק את הפערים בין אוכלוסיות חלשות וחזקות, למנוע ממורים לעסוק בפעילויות הדורשות חשיבה עם תלמידים חלשים. על ידי כך תפיסה זו מונעת מהם את הסיכוי להתקדם. לפיכך יש להציב את המטרה של פיתוח החשיבה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים. ההבחנה בין אוכלוסיות שונות צריכה להיות בדרך התיווך (שחייב להיות מותאם לרמת התלמיד), ולא במטרת ההוראה.

          3.4.7    האם החינוך לחשיבה ידחק את רגליהן של מטרות חינוכיות אחרות, כגון חינוך חברתי וחינוך ערכי (שיפור אקלים בית הספר, מניעת אלימות, חינוך לערכים הומניסטיים ודמוקרטיים, חינוך אזרחי, חינוך להכרת המורשת וכו')?

המטרה של פיתוח הבנה מעמיקה וחשיבה אינה סותרת מטרות אחרות של מערכת החינוך בתחומים חינוכיים וחברתיים ולא תבוא על חשבונן. יש לזכור כי בחלק הארי מהזמן שתלמידים מבלים בבית הספר הם עוסקים בלמידת תכנים. לכן ראוי שניתן את דעתנו על איכות הלמידה ונפעל באופן ממוקד כדי להשיג את המרב מן השעות הרבות שעוסקים בה.

כמו כן, גם מטרות חינוכיות וערכיות דורשות חשיבה מסדר גבוה. הוראה בגישות של הבניית ידע המדגישה למידה משמעותית תקטין את הניכור שהתלמידים חשים בבית הספר ותהפוך את החומר הנלמד לרלוונטי יותר, גם את החומר הקשור להיבטים ערכיים וחינוכיים. הוראה כזאת תפיח חיים בחומר הנלמד על ידי יצירת קשרים בין הנושאים הנלמדים בתכנית הלימודים לבין נושאים אקטואליים בתחומים חברתיים וערכיים (למשל, דרך יצירות ספרותיות, דרך פרקי תנ"ך או דרך בחינת שאלות מוסריות העולות מחידושים רפואיים וטכנולוגיים). כמו כן, חינוך לחשיבה בכלל, ולחשיבה ביקורתית בפרט, תומך ביכולתו של התלמיד להפוך לאדם מוסרי ולאזרח טוב ופעיל במדינה הדמוקרטית. היכולת לפתח שיקול דעת עצמאי, לקבל החלטות שקולות, להבחין בין יתרונות לחסרונות, לגלות ביקורתיות, לגבש עמדות מנומקות, לנהל שיח עם בעל זהות "אחרת" או עם בעל דעה אחרת, וכן להכיר לעומק את מקורות התרבות של התלמיד ולנהל עמם שיח – כל אלה הם מפֵרותיו של החינוך לחשיבה, פֵרות שהם חלק מהותי ממטרות החינוך החברתי והערכי.

          3.4.8    מהו תפקידו של המורה בעידן החינוך לחשיבה?

הטמעת החינוך לחשיבה מחזקת את השאיפה להעצים את מקומו ואת תפקידו של המורה במערכת החינוך. בעידן החינוך לחשיבה תפקידו של המורה אינו עוד להיות מקור הידע העיקרי וצינור להעברת הידע אל התלמידים, אלא ליזום, להנחות ולכוון את תהליכי הלמידה והחשיבה. על המורה לעורר את הסקרנות הטבעית של התלמידים ולהביא לידי ביטוי את היכולות הגלומות בכל תלמיד ותלמידה. לשם כך המורים צריכים לשפר את מיומנויות ההנחיה תוך התמקדות בפיתוח יכולות שיח ברמה הכיתתית, הפרטנית והקבוצתית. כאשר המורה הופך למנווט תהליכים של חשיבה והבניית ידע המתבצעים תוך כדי קיום שיח אמיתי, הוא הופך רלוונטי יותר עבור התלמידים ומעמדו בכיתה מתחזק.

          3.4.9    האם אוכלוסיית המורים הקיימת כיום מתאימה לעסוק בשינויים הנדרשים?

אוכלוסיית המורים היא הטרוגנית ומורכבת ממורים בעלי רקע מגוון וברמות שונות. יש מורים שהנושא של פיתוח ההבנה והחשיבה קרוב ללבם ומותאם ליכולותיהם ולתפיסתם החינוכית. יש גם מורים שהנושא מתאים להם פחות, הן מבחינת היכולת, הן מבחינת התפיסה החינוכית. ניסיון בעבודה עם פרחי הוראה ועם מורים בפועל וכן ממצאי מחקרים מעידים כי בעקבות תהליכים מתאימים של פיתוח מקצועי חלק ניכר מהמורים מאמצים בהצלחה ובהנאה את דרכי העבודה הדרושות כדי לעסוק בהבניית ידע, הבנה מעמיקה וחשיבה.

          3.4.10  האם אין סכנה שהשינוי המוצע יפגע בהישגי התלמידים?

ההישגים חשובים אמנם, אבל אסור שהשיח על הישגים יבוא במקום השיח על מטרות הלמידה. מטרות לימודיות צריכות לכוון את המטרות בתחום ההערכה והמדידה, ולא להפך. צמצום הדרישות בבחינת הבגרות או בבחינת המיצ"ב במקצוע מסוים מעלה אמנם את הישגי התלמידים בטווח הקצר, אך הוא מסוכן בטווח הארוך, משום שאף על פי שתלמידים רבים עוברים את הבחינה, ההישג הוא אשליה, כי אינו משקף רמה גבוהה של ידע ואינו מעודד לרכוש רמה כזאת. יש לחתור ליצירת דרכי ההערכה שתבחנה מטרות ראויות של למידה ותהלומנה את תכניות הלימודים החדשות ואת מטרות החינוך לחשיבה ולהבנה המשתקפות בהן. בטווח הקצר יש לנקוט פעולות שקולות והדרגתיות, שתבטחנה כי הישגי התלמידים לא ייפגעו מהשינויים בדרכי ההיבחנות. בטווח הארוך יתאפשר לתלמידים להיות מוכנים היטב לדרכי ההערכה החדשות בעקבות השינויים בתכניות הלימודים  ובדרכי ההוראה.

לגבי הישגי התלמידים הישראליים במבחנים הבין-לאומיים חשוב להדגיש כי דווקא השינוי המוצע עשוי להביא לשיפור. מבחני ה"פיזה", לדוגמה, בודקים במידה רבה כישורי הבנה מעמיקה וחשיבה, מתוך השקפה שאלה הכישורים הנחוצים לאזרח המודרני במאה ה-21. אחת  הסיבות לכך שהישגי ישראל במבחן נמוכים היא שכישורים אלה אינם נרכשים באופן משביע רצון בבתי הספר שלנו. לכן בעקבות השינויים המוצעים יהיו תלמידי ישראל מוכנים טוב יותר מבעבר למבחנים הבין-לאומיים.

_________

1. Resnick, L. (1987), Education and Learning to Think, Washington D.C.: NationalAcademy Press.

2. Bloom, B.S. (1956), Taxonomy of educational objectives, Handbook 1:
Cognitive domain, New York, N.Y: Longmans, Green and co.

 

 

4.  ההתחדשות הפדגוגית בחטיבת הביניים

ההתחדשות הפדגוגית בחטיבות הביניים באה לידי ביטוי בכמה אפיקים. ראשית, התלמידים ייחשפו במהלך השנים הקרובות למספר הולך וגדל של שיעורים ברוח החינוך לחשיבה באמצעות ציר תחומי הדעת, דרך תהליך ההטמעה המובל על ידי המפמ"רים. שנית, המזכירות הפדגוגית, יחד עם האגף לחינוך על-יסודי, מציעים לחטיבות הביניים מגוון תכניות בית-ספריות. בתי ספר שיאמצו תכניות אלה יקבלו תמיכה בהשתלמויות ובהדרכה.

 

להלן פירוט התכניות:

 

4.1     שלהב"ת (שילוב הבעה והבנה בתחומי הדעת)

על פי המסמך "תכנית יסוד (ליבה) לחטיבות הביניים" שנשלח לבתי הספר יש להקצות להוראת עברית בבתי הספר במגזר היהודי בכיתות ז' 3 ש"ש לפחות. מתוכן תוקדשנה שעתיים להוראת הסילבוס על פי תכניות הלימודים, והשעה השלישית תוקדש לשילוב מיומנויות לשון, הבנה והבעה בתחומי הדעת.

כידוע, המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים כרוך בשינוי משמעותי עבור תלמידי כיתות ז'. השינוי בא לידי ביטוי הן במישור הרגשי והן במישור הלימודי. במישור הלימודי בולט המעבר להוראה דיסציפלינרית, שבה כל מורה מקצועי אחראי לתחום הדעת שלו. יתרה מזאת, קיימים הבדלים משמעותיים בחומרי הלמידה וההוראה (כגון בספרי הלימוד, בבחינות) הרווחים בכיתה ו' לעומת אלה הרווחים בכיתה ז'. הבדלים אלה מתבטאים ברמת המורכבות של הטקסטים וברמת הדרישות האורייניות במטלות הלימודיות. בעקבות הפער הנוצר בתחום האורייני התלמידים מתקשים להפיק מידע מטקסטים ולבצע מטלות במקצועות הלימוד השונים.

המקצוע "עברית" קשור בכל מקצועות הלימוד שנדרש בהם שימוש באסטרטגיות של הבנת הנקרא והבעה בכתב. המיומנויות הנלמדות במסגרת שיעורי העברית משמשות מסד לתפקוד אורייני נאות של התלמיד בכל תחומי הדעת. לכן התוספת של שעת הוראה לשם תגבור לימודי העברית מיועדת להתמקדות בשפה ככלי ללימוד המקצועות האחרים (שלהב"ת) ולפיתוח כלים אורייניים ללמידה במגוון מקצועות לימוד. יודגש כי אין הכוונה ליצור מקצוע נוסף/חדש אלא לתגבר את הוראת העברית מנקודת ראות נוספת. התכנית תופעל על ידי המורים ללשון תוך שיתוף פעולה עם מורים ממקצועות אחרים. תכנית מקבילה בשפה הערבית לדוברי ערבית נמצאת בשלבי פיתוח ותוטמע בהמשך.

 

הטמעת התכנית

התכנית תופעל בשלוש רמות, כמפורט להלן:

 

הטמעת התוכנית

הדרכה והשתלמויות

–     צוות המורים ללשון ולהבעה ישתתף בהשתלמות בהנחיית מדריך שלהב"ת אזורי. בהשתלמות ייחשפו המורים לדגמי הוראה ולחומרי למידה.

–     הנחיית המורים (צוות לשון והבעה וצוותי המורים מתחומי הדעת השונים) תתבצע במסגרת השתלמות בית-ספרית (פעם בשבועיים-שלושה) על ידי מדריכת שלהב"ת ועל ידי רכז המקצוע ללשון ולהבעה, וכן במסגרת שעות הצוות הקבועות במערכת בית הספר.

–     כדי לקבל גמול השתלמות יגיש בית הספר בקשה לגמול עבור המורים המשתתפים בתכנית על-פי הנהלים המקובלים.

תנאים מקדימים לביצוע התכנית

מחויבות בית הספר

א.    בית הספר יקצה 3 ש"ש לפחות להוראת העברית בכיתה ז'.

ב.    את השעה השלישית (שעת שלהב"ת) ילמד אותו מורה המלמד בכיתה את המקצוע "עברית" (הבנה, הבעה ולשון).

ג.    יש למנות מורה מוביל בית-ספרי (מצוות "עברית") שירכז את התכנית.

ד.    יש לייחד משבצת זמן שבועית קבועה למפגשי הדרכה של הצוות המשתתף בתכנית לצורך למידה משותפת ועיבוד חומרים. מפגשי ההדרכה יתקיימו במהלך יום הלימודים (מומלץ לא בשעות קצה). יש לתאם  אותם עם המדריך המחוזי.

ה.    מנהל בית הספר או הרכז הפדגוגי ילווה את מפגשי ההדרכה וההשתלמות.

מחויבות המורים

א.    צוות המורים לעברית יחויב להשתתף באופן קבוע בהשתלמויות ולהקדיש את השעה הנוספת להוראת מיומנויות שפה בתחומי דעת שונים.

ב.    צוותי המקצוע מתחומי הדעת שייבחרו יחויבו לקחת חלק פעיל ביישום התכנית ולהשתתף במפגשי ההדרכה.

בשנת הלימודים התשס"ט תוטמע התכנית בכ-150 בתי ספר.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות לפיקוח על הוראת העברית,
בדוא"ל
mazalsh@education.gov.il, או בטל' 02-5603606/5.

 

 

4.2     עידוד הלמידה בדרך החקר

כתיבת עבודות חקר היא אחת הדרכים החשובות ללמידה ולהוראה המדגישות חשיבה פעילה של תלמידים. חטיבות הביניים מתבקשות להטמיע את הלמידה ואת ההוראה בדרך החקר באופן שתוך 5 שנים (עד שנה"ל התשע"ג) יתנסה כל תלמיד בשני תהליכי חקר בשנה לפחות שיתבצעו בשני תחומי דעת שונים. תהליך חקר יכול להיות כתיבת עבודה שלמה על כל חלקיה או התנסות בחלקים נבחרים מתוך תהליך החקר באופן מודולרי (לדוגמה: בנושא מסוים יעבור התלמיד תהליך שיכלול רק התמודדות עם שאילת שאלת חקר, סקירת ספרות וכתיבת הצעת מחקר). הכוונה היא שההוראה בדרך החקר תחליף את ההוראה המסורתית לגבי נושא הלימוד שייבחר למטרה זו. המורים ינחו את תהליכי החקר בשעות שנועדו להוראת המקצוע, והתלמידים ינצלו חלק מהשיעורים לעבודה אישית או קבוצתית.

תכנית הניסוי

אנו מציעים לכמה בתי ספר להיכנס בשנת הלימודים התשס"ט לתכנית ניסוי (פיילוט) שבמסגרתה תתרחש למידה משמעותית של תהליכי החקר, מלווה בהכנת עבודות חקר בהיקפים שונים. המטרה היא שכל תלמיד יעסוק בכל שנה בלמידה בדרך החקר בשני מקצועות לימוד (בהיקף של כחצי שנה בכל אחד מהמקצועות). הדגש יהיה הן על תהליך הלמידה של החקר והן על התוצר. עבודת החקר תהיה מרכיב משמעותי בהערכה הכוללת של הישגי התלמיד ואף תוכל להחליף בחינה בכתב באותו מקצוע. לרשות בתי הספר יעמדו חומרי הדרכה, מחוונים, השתלמויות והדרכה.

להלן התנאים החיוניים לכניסה לתכנית:

א.   התכנית מיועדת לתלמידי כיתות ז'-ט'.

ב.   כל תלמיד ישתתף בלמידה בדרך החקר בשני מקצועות בכל שנה. הלמידה יכולה לכלול הן עבודה מודולרית על שלבים שונים של תהליך החקר והן עבודה על כתיבת עבודת חקר שלמה (אך מצומצמת בהיקפה).

ג.    בכל בית ספר ישתתפו בתהליך 3-2 צוותים של מקצועות לימוד שונים. תינתן עדיפות לבתי ספר שיובילו את התהליך ביותר ממקצוע אחד.

ד.   בכל בית ספר ימונה רכז לנושא למידה בדרך החקר (מנהל ביה"ס/רכז פדגוגי/רכז מקצוע).

ה.   כל צוות מקצועי יכלול שני מורים לפחות (רצוי 6-4 מורים).

ו.     רכז הנושא וצוותי המורים יעברו השתלמות בת שני שלבים: שלב א' בהיקף של 28 שעות שיחל בתחילת שנת הלימודים התשס"ט, ושלב ב' בהיקף של 28 שעות שיתקיים במהלך השנה או בקיץ התשס"ט. ההשתלמויות תתקיימנה במרכזי פסג"ה או בבתי ספר מדגימים.

ז.    כל בית ספר שישתתף בתהליך יקבל ליווי והדרכה בבית הספר.

ח.   מומלץ לקבוע את ישיבות הצוות של מורי המקצועות המשתתפים בתכנית באותו יום ושעה כדי לאפשר עבודה משותפת, בין-תחומית.

מנהלי בתי ספר הרואים את עצמם מובילי שינוי נקראים להציע את מועמדותם להיכנס לתכנית ניסוי זו ולקחת חלק בעיצוב תהליך משמעותי זה לקראת יישום מערכתי עתידי. בתי ספר שיצטיינו בהובלת התהליך יוכלו להיות בתי ספר מדגימים.

 

 

ההרשמה לתכנית תתבצע דרך המחוזות. לפרטים נוספים אפשר לפנות
אל למזכירות הפדגוגית בדוא"ל
adaro@education.gov.il.

 

 

 

4.3     תרבות ישראל

מטה שנהר, המופקד על יישום דוח שנהר במערכת החינוך היהודית הממלכתית, יפעיל החל משנת הלימודים התשס"ט מתווה חדש להוראת תרבות ישראל בחטיבות הביניים הממלכתיות. המתווה נועד לסייע לתלמיד לגבש את זהותו היהודית תוך יצירת בסיס לשפה משותפת של התרבות היהודית-ישראלית, והוא מבוסס על העקרונות שגיבשה ועדת שנהר (1994) ועל ההמלצות של ועדת פרופ' אבי שגיא (2008). תכנית הלימודים, אשר תושתת על בסיס המתווה, תחליף את התכנית "100 המושגים", ודרכי הערכה מגוונות ובית-ספריות תחלפנה את בחינת המיצ"ב. משרד החינוך מקצה למטרה זו 3 שעות שבועיות: שעה שבועית בכיתה ז' ו-2 שעות שבועיות בכיתה ח'.

בשנת הלימודים התשס"ט תוטמע התכנית ב-120 בתי ספר שילמדו תרבות ישראל ברוח עקרונות המתווה החדש. במהלך השנים התש"ע והתשע"א ייכנס המתווה בהדרגה לכל חטיבות הביניים במגזר הממלכתי היהודי. בבתי הספר שיצטרפו לפיילוט יעברו מורים המלמדים תחום זה השתלמות מחוזית מקיפה, וכן תתאפשרנה השתלמויות בית-ספריות לכלל מורי בית הספר.

עקרונות להוראת תרבות ישראל ברוח המתווה החדש

א.   הלימוד יתבסס על גישה תרבותית רחבה למקורות ישראל ויציג את ריבוי הפנים בתרבות היהודית ואת מגוון התרבויות והטקסטים היהודיים. חומרי הלימוד יכללו מקורות שונים ומגוונים: מקרא, תלמוד, הגות, ספרות לסוגיה (סיפורת, שירה, מסות, ביוגרפיות, יומנים, תעודות ועוד), מוזיקה ואמנות חזותית.

ב.   הלימוד יימנע מהיררכיה מעמדית של המקורות השונים ויאמץ את העיקרון של שוויון ערך המקורות. נקודת המוצא היא תרבותית, ולא דתית.

ג.    הלימוד יעסוק בתכנים עדכניים לעולם התלמידים. המקורות שייבחרו ייצרו מרחב מסקרן ומאתגר, העומד בזיקה לחיי התלמידים ולעולמם.

ד.    הלימוד יחשוף נושאים ותכנים השאובים מתרבות עם ישראל תוך חיבורם לתרבות העולם וידגיש את הזיקות ואת הקשרים שביניהם.

ה.   חומרי הלימוד יעניקו תשומת לב מיוחדת לדיאלוג של התלמידים עם הטקסטים הנלמדים, ותינתן העדפה לטקסטים סיפוריים, המאפשרים טיפוח של יצירתיות דיאלוגית הן בתחום הקוגניטיבי והן בתחום הרגשי בין התלמידים לבין המקורות.

ו.     נושאי הלימוד יטפחו ערכים מרכזיים: זיקה למורשת התרבותית וטיפוח שותפות ואחריות כלפיה, וזאת באמצעות העמקת הידע במורשת וטיפוח כלים לנגישותה, סובלנות, פלורליזם, ביקורתיות ויצירתיות. 

ז.    תהליך ההוראה ידגיש את הלימוד בחברותא וכן את ההקשר התרבותי החוץ-בית ספרי. מקום מרכזי יהיה לגישה החווייתית: הפעלות אישיות ויציאה מחוץ לכותלי בית הספר לצורך מפגשים עם משפחות, עם מסורות מגוונות ועם תרבויות.

ח.   חומרי הלמידה יישאו אופי פתוח ודינאמי. מומלץ לבנותם בפורמטים מודולאריים, המאפשרים למורה ולתלמידים ללמוד מתוך דפים העומדים כיחידות עצמאיות. גישה זו תאפשר גמישות מרבית בתהליכי ההוראה ותותיר מרחב גדול ליצירה של המורה והתלמידים.

נושאי הלמידה

כל בית ספר יבחר 4-2 נושאים. אם יהיה בית הספר מעוניין בנושאים נוספים או אחרים, הוא יוכל לפתח תכנית למידה משלו, בתנאי שהיא תעמוד בעקרונות המתווה.

נושאי הלמידה המומלצים הם: מעגל המשפחה (אני, הורים, אחים, סבא וסבתא וכו'), מעגל החברה (חברים, אהבה, מורים, האחר, מיעוטים וכו') והקשרים בתוך החברה (אלימות, שוויון בין המינים, שוויון חברתי, שוויון בפני החוק וכו'), מעגל הקהילה (הכולל מעורבות חברתית, צדקה וצדק חברתי, צדקה מול חמלה וכו'), מעגל הסביבה (הכולל נושאים כמו איכות הסביבה, העם והארץ וכו'), ציונות ומדינת ישראל (בית, מקום, שכנים, חירות, ריבונות וכו') ומעגל השנה (שבת, חגים ומועדים).

מטה שנהר יאשר חומרי למידה המתאימים להוראת המתווה. כל בית ספר יוכל לבחור באילו חומרי למידה להשתמש לפי התאמתם לאופי התלמידים ובית הספר. התכנית תלווה בדרכי הערכה חלופיות הן ברמה הכיתתית, הן ברמה הבית-ספרית והן ברמה הארצית.

 

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות למטה שנהר במזכירות הפדגוגית,
דוא"ל mateh_shenhar.gov.il
.

 

 

 

4.4     התכנית "פנינים במערכת"

"פנינים במערכת" היא תכנית שמטרתה להביא לפיתוח עצמאי של תכניות בית-ספריות בחינוך לחשיבה בהתבסס על למידה מתכניות מצטיינות בתחום.

לתכנית שני שלבים עיקריים:

א.    זיהוי תכניות מצטיינות: במאי 2007 נשלח "קול קורא", אל כלל בתי הספר בארץ ובו הם התבקשו לשלוח למזכירות הפדגוגית תכניות מפתחות חשיבה שפותחו בבית הספר והמועברות בו. מתוך כ-70 פניות זוהו 15 תכניות מצטיינות ועוד 23 תכניות טובות, בעלות פוטנציאל להתפתח לדרגת מצוינות בחינוך לחשיבה. כל התכניות הללו מוצגות בחוברת שתופץ בראשית שנת הלימודים התשס"ט.

ב.    הקמת חממות פיתוח לבניית תכניות בית ספריות – קבוצות למידה הכוללות מפקחים, מנהלים וצוותים מובילים מכמה בתי ספר: מטרת קבוצות הלמידה היא שכל צוות בית-ספרי המשתתף בהן יפתח את הכיוון ואת התכנית העצמאיים שלו לשילוב פיתוח החשיבה בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר. בחממות הפיתוח יכירו המשתתפים לעומק חלק מהתכניות המצטיינות שישמשו מקור למידה והשראה עבורם.

הנחות היסוד העומדות בבסיס התכנית

א.   בשטח מתקיימים תהליכים איכותיים, ואחד מתפקידי המטה הוא ליצור את ההזדמנויות להעברת הידע הזה ולהבליט עשייה בכיוונים הרצויים מבחינה מערכתית.

ב.    בית הספר הוא היחידה המערכתית והמשמעותית ביותר בהשפעה על תהליכי ההוראה והלמידה. מכאן שכדי ליצור שינוי אמיתי יש צורך לעסוק במסגרת הבית-ספרית ולסייע לה להטמיע תהליכי עבודה התומכים בעקרונות החינוך לחשיבה.

ג.    אין אפשרות "להעתיק" תכניות מבית ספר אחד למשנהו כפי שהן; יש צורך לאפשר לבתי ספר שיש להם הכוחות ליזום ולהוביל שינוי פנימי דרגות חופש בעיצוב הכיוון שלהם.

צורת הפעולה של חממות הפיתוח

א.   בכל חממת פיתוח ישתתפו 8-5 בתי ספר. מכל בית ספר יגיעו המנהל ועוד 3-2 נציגים מובילים שלו (לרוב מדובר ברכזים פדגוגיים, ברכזי מגמות ובמורים בכירים). בנוסף ישתתפו גם מפקחי בתי הספר.

ב.    החממות תופעלנה בתוך המחוזות ותבטאנה גם מטרות פדגוגיות מחוזיות.

ג.    מסגרת המפגשים של החממה תימשך 56 שעות, ולעתים אף יותר מכך, בתיאום עם המחוז.

ד.    החממה תכלול שני משכי עבודה:

       1)    פיתוח הכיוון הבית ספרי: 28 השעות הראשונות תכלולנה נושאים מתוך המבוא לחינוך לחשיבה, חשיפה והיכרות עם כמה תכניות מצטיינות ולאחר מכן סדנה לפיתוח הכיוון הבית-ספרי.

       2)    קבוצת עמיתים לליווי היישום: ב-28 השעות הנוספות (שתתקיימנה כחודשיים או שלושה לאחר הרצף הראשון) ילמדו משתתפי הקבוצה זה מזה, ינהלו מעקב משותף אחר היישום של תכניותיהם, וכן יעמיקו את הידע בתחום החינוך לחשיבה.

ה.   כל בית ספר המשתתף בתכנית יקבל גם 8 שעות לקיום השתלמות בית- ספרית. תכנית זו מוצגת כאן אמנם בפרק של חטיבות הביניים, אולם היא פועלת גם בבית הספר היסודי ובחטיבה העליונה.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות בדוא"ל adaro@education.gov.il.

 

 

4.5     מיצוי ומצוינות במתמטיקה

התכנית "מיצוי ומצוינות" נועדה  לתת מענה במתמטיקה לתלמידי "הקצה" בחטיבת הביניים: לתלמידים המתקשים, תלמידי המיצוי, ולתלמידים החזקים ביותר, תלמידי המצוינות.

התכנית היא ייחודית מבחינת תהליכי הכשרת המורים: היא מפתחת כלים לטיפול איכותי באוכלוסיית התלמידים שהיא אוכלוסיית היעד ולהוראת מטרות מתמטיות שהמורים מעולם לא התנסו בהן קודם לכן; היא חדשנית באסטרטגיות הדידקטיות והחינוכיות; היא מספקת למורים כלים אופרטיביים ומעצימה את המורים למתמטיקה של בתי הספר.

איתור התלמידים ומבנה קבוצות הלימוד

התכנית היא תכנית "צומחת" המתחילה בכיתות ז'. עם תחילת שנת הלימודים בכיתה ז' יתחיל האיתור בבתי הספר, וייבחרו עד 10% מתלמידי השכבה המתקשים במתמטיקה (עד 15 תלמידים) שילמדו 5 ש"ש בקבוצה נפרדת בתכנית מיוחדת מיד לאחר החגים. מטרת התכנית לשפר את הישגיהם תוך הגברת המוטיבציה והעלאת הדימוי העצמי שלהם. שאר תלמידי השכבה ילמדו בכיתות האם.

התלמידים המצטיינים בכיתה ז', וכן תלמידים מתעניינים ומעוניינים, ילמדו, בנוסף לשיעורים הרגילים בכיתה, במסגרת של קבוצה, שעתיים נוספות בשבוע ב"שעות קצה" של יום הלימודים.

גודל הכיתה יהיה 32-30 תלמידים. התכנית היא מיוחדת, והיא ותכלול תכנים של העשרה וחשיבה מתמטית.

בכיתות ח' ו-ט' תלמדנה שתי הקבוצות – קבוצת המיצוי וקבוצת המצוינות – כקבוצות נפרדות מכיתות-האם במשך 5 ש"ש.

תכנית הלימודים, השתלמויות מורים והנחיה

תכנית הלימודים ודרכי ההוראה המוצעות הוכנו במשותף על ידי הטכניון והאוניברסיטה העברית. ההוראה על פי תכניות אלה דורשת את השתתפות המורים הרלוונטיים בהשתלמות ובהנחיה בבית הספר. אנו ממליצים שלפחות שניים מהמורים בצוות ישתלמו. השתלמות המורים תתקיים פעם בחודש, ופעם בשבועיים תינתן הנחיה בבית הספר.

הערכה ובקרה

התכנית תלווה בהערכה ובבקרה.

התנאים לבחירת בתי הספר

א.   בכל שכבה יש לפחות 3 כיתות-אם (105 תלמידים לפחות).

ב.   אין כל תכנית נוספת חיצונית או פנימית במתמטיקה בבית הספר. אם יש תכנית כזו יש לתאם את דרך העבודה עם האגף לחינוך על-יסודי.

ג.    המנהל מעורב ומוביל.

ד.    צוות המורים הוא בעל מוטיבציה ומוכן להשתלם ולהשקיע.

בתכנית הניסוי השתתפו כ-100 חטיבות ביניים. בשנת הלימודים התשס"ט התכנית הופכת למערכתית ועוד 200 חטיבות ביניים תצטרפנה אליה. מנהלי המחוזות, בהמלצת הפיקוח ועל פי התנאים שנקבעו, יעבירו את המלצותיהם לבחירת חטיבות הביניים. עם קבלת הרשימות תועברנה ההנחיות לבתי הספר.

 

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל האגף לחינוך העל-יסודי, טל' 02-5603259/61;
כתובת אתר האגף:
/educationcms/units/highschool

 

 

5.  ההתחדשות הפדגוגית בחטיבה העליונה: לקראת תעודת בגרות המשקפת חינוך לחשיבה

5.1     רקע

מספר הולך וגדל של שיעורים ברוח החינוך לחשיבה ישתלב במהלך ההוראה ויגיע בשנים הקרובות לתלמידי החטיבה העליונה באמצעות ציר תחומי הדעת, דרך תהליך ההטמעה המובל על ידי המפמ"רים. כחלק מהטמעת תהליך זה יעברו מורים רבים מתחומי הדעת השונים השתלמויות מתאימות. עקב החשיבות של בחינות הבגרות לעיצוב דפוסי הלמידה בחטיבה העליונה (ובעקיפין גם בכלל מערכת החינוך) תהליכי ההתחדשות הפדגוגית בחטיבה העליונה כרוכים גם בהתחדשות בבחינות הבגרות.

על תעודת הבגרות לשקף שימוש במגוון דרכי הערכה המותאמות לבדיקת ידע של תכנים, של ביצועי הבנה ושל כישורי חשיבה המופעלים בהקשר של התכנים הנלמדים. דרכי הערכה כאלה משולבות כבר כיום בתעודת הבגרות, אולם בצורה מוגבלת. ראשית, המינון שלהן נמוך ואיכותן אינה תמיד מספקת. כמו כן, דרכי הערכה כאלה מאפיינות על פי רוב מקצועות בחירה (למשל, עבודות חקר קיימות במקצועות בחירה כגון ביולוגיה, מדעי החברה וגיאוגרפיה או ביחידות הבחירה המורחבות בספרות ובהיסטוריה, ופרויקטים קיימים במקצועות הבחירה הטכנולוגיים ובאמנויות), אך שכיחותן נמוכה ביותר במקצועות החובה שכלל התלמידים לומדים במשך מספר רב של שעות שבועיות. על השימוש בדרכים כאלה להתרחב ולהעמיק בעתיד במטרה לעודד מגוון דרכי הוראה ולמידה.

לפיכך יתרחשו שינויים בשלושה היבטים:

א.    בבחינות בכתב יעלה באופן הדרגתי שיעור הפריטים הדורשים ביצועי הבנה וכישורי חשיבה.

ב.    יתאפשר להמיר חלקים מיחידות הבגרות או יחידות בגרות שלמות בהערכה בית-ספרית מתמשכת  שתתבטא בתיק עבודות.

ג.    תורחבנה האפשרויות לעבודות גמר.

להלן נפרט את השינויים בהיבטים אלה. יש לציין כי בחוזר זה מפורטים אך ורק נושאים שהתחדשו בעקבות החלת המדיניות של "האופק הפדגוגי". נושאים בעלי אופי דומה שאינם חדשים (כגון ביוטופ, ביודע או מעבדות חקר בכימיה) אינם מפורטים להלן, והכללים לגביהם לא השתנו.

 

5.2     העלאה הדרגתית של שיעור הפריטים בבחינות בכתב הדורשים ביצועי הבנה וכישורי חשיבה

בשאלוני הבגרות במקצועות השונים משולבים גם כיום פריטים הדורשים מהתלמיד כישורי חשיבה והבנה, אולם פריטים אלה דורשים הרחבה ושדרוג. בעוד שמפרטי המבחנים הבין-לאומיים מדברים על שיעור של כ-35% של שאלות חשיבה, הרי שבמקצועות רבים השיעור של שאלות כאלה נמוך יותר. יש מקום גם לשיפור של איכות השאלות ואופן הערכתן. על השאלות לבחון מגוון רחב של אסטרטגיות חשיבה. אופן ההערכה צריך לשקף את העובדה שלשאלות חשיבה פתוחות אין רק תשובה נכונה אחת אלא כמה תשובות אפשריות ולעתים אף מנוגדות. לפיכך דרוש מעבר מתשובון סגור יחסית (המתייחס לתשובה נכונה אחת או למספר מוגבל של תשובות נכונות) למחוון שהוא פתוח יותר, המאפשר מגוון רחב של תשובות נכונות ונותן משקל לא רק לתשובה הסופית אלא גם לאיכות של תהליך החשיבה.

החל ממועד קיץ התשס"ט יעלה בהדרגה שיעור הפריטים הדורשים ביצועי הבנה והפעלת כישורי חשיבה בבחינות הבגרות בכתב במגוון מקצועות. התהליך יתחיל ב-14 מקצועות שבהם עבר המפמ"ר תהליך פיתוח מקצועי שנמשך כשנתיים בנושא של פיתוח כישורי חשיבה. כמו כן, במקצועות אלה המפמ"רים, המדריכים המובילים והצוותים המחברים את בחינות הבגרות עוברים הכשרה בחיבור שאלות פתוחות ומחוונים.

המקצועות שהתהליך יתחיל בהם הם עברית, ערבית לערבים, אנגלית, אזרחות, היסטוריה ממ', היסטוריה ממ"ד, תנ"ך ממ', ספרות ממ', ספרות ממ"ד, ביולוגיה, כימיה, גיאוגרפיה, מוט"ב ואלקטרוניקה. בראשית שנת הלימודים התשס"ט יפרסמו המפמ"רים הרלוונטיים באתריהם דוגמאות לשאלות (כולל מחוונים מתאימים) העשויות להופיע בבחינת הבגרות החל ממועד קיץ התשס"ט. במהלך שנת הלימודים יעברו המורים השתלמויות ויקבלו הדרכה בנושא. מעריכי הבחינות יתודרכו בדרכי ההערכה החדשות.

התהליך יתרחש באופן הדרגתי, ובשנה הראשונה יהיה משקל הפריטים החדשים בבחינה קטן מאוד, או שהם יופיעו כשאלות בחירה או כשאלות בונוס, ועל כן השפעתם על הציון הסופי תהיה מזערית. ככל שתתרחב הכנת התשתיות, קרי הכשרת המורים ופיתוח חומרי למידה והערכה מתאימים, יעלה שיעור הפריטים הללו בבחינות. היעד הוא שתוך 5 שנים (עד התשע"ג) יגיע משקל פריטי החשיבה המגוונים בבחינות השונות ל-40%-30% מן השאלון, והם ילוו במחוונים מתאימים. יתר הפריטים במבחן ימשיכו לבדוק ידע (30%–35%) והבנה (35%-30%) בסיסיים, כמקובל היום. בכל שלב ייבדקו הישגי התלמידים (מפולחים לאוכלוסיות תלמידים שונות) ומשובים מהמורים ומהמעריכים. הממצאים מן הבדיקות הללו יכתיבו את קצב התהליך ואת אופיו במקצועות השונים.

 

5.3     המרת חלקים מיחידות בגרות (או יחידות בגרות שלמות) בהערכה בית ספרית מתמשכת שתתבטא בתיק עבודות

הרעיון לגוון את דרכי הערכת ההישגים בבית-הספר העל-יסודי ולעבור, באופן חלקי, להערכות בית-ספריות מבוקרות אינו חדש. המלצות ברוח זו ניתנו בדוח "בגרות 2000 (1994)", בחוזר המנכ"ל המיוחד כ' (התשנ"ו, 1996) ובדוח דברת (2005). הערכת הישגים באמצעות כלים חלופיים מאפשרת לבדוק כישורי חשיבה ורמות הבנה שלעתים אי אפשר להעריכם בפרק זמן ובכלים של בחינה. התהליך שהמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך מציעה כיום הוא גלגול חדש של רעיון זה שבמרכזו חשיבה על עיצוב התהליך באופן שיאפשר הטמעה רחבה.  

במקצוע האזרחות יחויבו כל התלמידים בהכנת "מטלת הביצוע". תלמידים הבוחרים במקצוע מוט"ב יחויבו בהגשת תיק עבודות. בנוסף הכינה המזכירות הפדגוגית כמה תכניות בחירה שתאפשרנה לבתי ספר מעוניינים לשלב דרכי הוראה-למידה-הערכה מגוונות בהוראה של כמה מקצועות: לשון עברית, אנגלית (4 ו-5 י"ל), תנ"ך בבית הספר הממלכתי, היסטוריה בבית הספר הממלכתי, היסטוריה בבית הספר הממלכתי-דתי וספרות בבית הספר הממלכתי-דתי. התכניות כוללות אפשרות ללמד חלק מתכנית הלימודים באופן פתוח יותר, וההערכה על חלק זה של התכנית תתבצע בעזרת תיק עבודות.

השיקולים לבחירת בתי הספר שירצו להצטרף לתהליך יפורסמו על ידי המפמ"רים. הציון על תיק העבודות ישוקלל כחלק מהציון הסופי בתעודת הבגרות. הציון יינתן על ידי מורה הכיתה וייבדק באופן מדגמי על ידי הפיקוח המקצוע ועל ידי ראמ"ה. יש להקפיד כי עבודת התלמידים תהיה אמנם איכותית אך בהיקף קטן, בהתאמה לחלקה היחסי בציון הכולל.

בתכנון המהלך נלקח בחשבון הצורך להיכנס לתהליך ההטמעה של נושא החלופות בהערכה בצעדים מדודים ומתונים. העובדה שההערכה הבית-ספרית תחול רק על חלק מתכנית הלימודים במקצוע נתון (ולא על כל התכנית כפי שהיה מקובל למשל בעבר בתכנית "בגרות 2000") תביא לצמצום העומס ששיטת העבודה החדשה תטיל על המורים ועל התלמידים ולהקטנת הסיכונים הכרוכים בכל חידוש חינוכי. המאמץ להקל את העומס על המורים מתבטא גם בכך שהמשרד יכין הצעות לתכניות עבודה וכן מחוונים שיעמדו לרשות המורים.

אנו מצפים כי תהליכי ההוראה-למידה-הערכה שיתפתחו בכיתות יאופיינו בלמידה פעילה של התלמידים. יש להשתמש בשעות המיועדות לחלקים הרלוונטיים של תכנית הלימודים לצורך הנחיה. אנו ממליצים כי בחלק (קטן) של השעות האלה ינחה המורה את התלמידים באופן כיתתי. ביתרת השעות רצוי שהתלמידים יעבדו בזוגות או בקבוצות קטנות על עבודות החקר שלהם, ואילו המורים יעברו בין הקבוצות ויעסקו בהנחיה תוך פיתוח דיאלוג לימודי מעמיק עם התלמידים. אם תעמודנה לרשות המורים שעות פרטניות, מומלץ לשלבן בתהליכי ההנחיה. בשלב מאוחר יותר, לאור הממצאים שיתקבלו מהמעקב אחר התהליך, ישקול המשרד להפוך חלק מתכניות הבחירה המתוארות כאן לתכניות חובה.

להלן פירוט המקצועות שיחול בהם התהליך:

5.3.1    אזרחות: מטלת הביצוע

מקצוע האזרחות יילמד בהיקף של 2 יחידות לימוד (החל מהמחזור המסיים את לימודיו בשנת התש"ע). במסגרת 2 יחידות הלימוד יחויבו התלמידים במטלת ביצוע שמשקלה יהיה 20% מהציון הכולל (ב-2 י"ל).

מטלת הביצוע כוללת מהלך חקרני הכרוך בפתרון בעיה הדורשת מהתלמיד תהליך מחשבתי, החל מהגדרת בעיה אזרחית ראויה לחקירה ועד למתן פתרונות אפשריים לבעיה שהתלמיד הגדיר וחקר. הבחירה במטלת הביצוע כדגם ללמידה, ובעקבותיה גם כדגם להערכה, נובעת מהתפיסה שלמידה פעילה בתחום האזרחות ופיתוח מעורבות אזרחית פעילה ישיגו מטרות רבות ומשמעותיות יותר בתחום החינוך האזרחי מאשר למידה שבה התלמיד קולט מידע באופן פסיבי תוך שמיעת הרצאות בכיתה בלבד. המטלה מזמנת לתלמידים נושא אותנטי ורלוונטי לחייהם, המשלב בין מושגים תיאורטיים הנלמדים בכיתה לבין סוגיות העולות מתוך המציאות האזרחית שהם חיים בתוכה.

התלמידים נדרשים לבחור בעיה לחקר, לנסח אותה, לתכנן את מהלך עבודתם, להפעיל שיקול דעת בבחירת התכנים המתאימים לעבודתם על פי הבעיה שניסחו, לחקור את הבעיה, להתבונן בה מנקודות מבט שונות, לבחון דרכי פתרון אפשריות לבעיה ולהמליץ על פתרון מועדף. בנוסף, מטלת הביצוע, הנעשית במסגרת קבוצתית, מזמנת עבודה בצוות ומעודדת את העמקת ההבנה באמצעות הדיון הקבוצתי וחשיפה למגוון דעות ונקודות מבט שונות על הבעיה הנחקרת ועל דרכי פתרונה. המורה נתפס כמנחה של תהליך הלמידה כולו, והוא מכוון את התלמידים בביצוע השלבים השונים של המטלה. העבודה כולה נעשית על-פי מחוון ידוע מראש, והתלמידים, בסיוע המורה, משקפים לעצמם את התהליך הלימודי שהם עוברים.

הטמעת מטלות הביצוע במערכת תלווה במערך השתלמויות, והמורים ילוו על ידי צוות ההדרכה. התלמידים יידרשו לבצע את מטלת הביצוע בקבוצות של 5-3 תלמידים. היקף העבודה לא יעלה על 12 עמודים.

נבחני משנה בוגרים ואקסטרניים ייבחנו בשאלון שיכיל עוד שאלות על חומר לימוד בערך של 20% מ-2 יחידות הלימוד. 

הנחיות מפורטות למורים אפשר למצוא בדוא"ל של הפיקוח על אזרחות, ezrachut@education.gov.il.

 

 

5.3.2    תנ"ך: כתיבת עבודת חקר בתנ"ך כתחליף ל-2 נושאי חתך בבחינת הבגרות

מתוך בדיקת תהליך ההוראה אל מול בחינת הבגרות ולאור הדגשי "האופק הפדגוגי" אנו מציעים לבתי הספר אפשרות לכתיבת עבודת חקר בתנ"ך, כתכנית בחירה, שתמיר חלק מבחינת הבגרות.

בשלב זה תישאר בחינת הבגרות במתכונתה הנוכחית. יחד עם זאת, מאחר שהשינוי בדרכי ההוראה מחייב שינוי בדרכי ההערכה, אנו מציעים אפשרות לדרך הוראה/למידה נוספת שתלווה בהערכה מעצבת; כתיבת עבודת חקר (אחת) כתחליף לשני נושאי חתך בבחינת הבגרות.

בכתיבת עבודת החקר יתמודדו התלמידים עם שאלות ערכיות-מוסריות, ינהלו דיאלוגים עם טקסטים  מקראיים ואחרים ויבחנו ויעריכו שיח בין טקסטים מקראיים על ציר הזמן ועל פי חתך של סוגות ותפיסות עולם.

                      העקרונות

                      א.   תהליכי לימוד החקר וכתיבת העבודות יתקיימו במסגרת של כיתה שלמה בלבד.

                      ב.   הכיתה שבה יתקיים תהליך הכתיבה של עבודת החקר חייבת בלמידת תנ"ך רצופה במשך שנתיים לפחות לקראת בחינת הבגרות.

                      ג.    התלמידים יכתבו עבודת חקר שתמיר שניים מנושאי החתך לבחירה (שנבחנים עליהם בבחינת הבגרות).

                      ד.   העבודה תהיה שוות ערך ל-28 נקודות בבחינת הבגרות.

                      ה.   נושאי העבודה ייגזרו מתוך נושאי החתך לבחירה בתכנית הלימודים.

                      ו.    שני נושאי החתך לבחירה שנושאי העבודה ייגזרו מתוכם לא יילמדו בכיתה.

                      ז.    העבודה תיכתב בקבוצה של 3-2 תלמידים.

                      ח.   שעות ההוראה המיועדות לנושאים אלו תנוצלנה לשעות ההנחיה וכתיבת העבודה על-ידי התלמידים.

                      ט.   נושא החתך השלישי יילמד בכיתה.

                      י.    העבודה תהיה בהיקף של 12-10 עמודים. 

                      יא.  העבודה תכלול נספח אישי של כל תלמיד, שיעיד על מעורבותו בכתיבה.

                      יב.  ההערכה תהיה הערכה מעצבת, בית ספרית.

המורים שינחו את התלמידים בכתיבת עבודת החקר יעברו הכשרה בכתיבת עבודת חקר.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל המפמ"רית לתנ"ך,
דוא"ל
droraha@education.gov.il.

 

 

 

5.3.3    היסטוריה ממלכתי: גיוון כלי ההערכה ביחידה ב' בהיסטוריה

ממועד קיץ התש"ע ייבחנו התלמידים בחלק ב' של בחינת הבגרות בהיסטוריה על שני נושאים לפי תכנית הלימודים החדשה:

א.   בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון (50 נק')

ב.   טוטליטריות ושואה (50 נק').

מוצע לכמה בתי ספר שיהיו מעוניינים בכך להמיר בנושא "טוטליטריות ושואה" את ההערכה החיצונית בהערכה בית-ספרית מגוונת, כתכנית בחירה. בתי הספר שיאושר להם ללמד ולהעריך בדרך זו בשנת התש"ע יעריכו את הנושא "טוטליטריות ושואה" בהערכה בית-ספרית מגוונת. מטלות ההערכה תוערכנה על ידי מורי בית הספר בהנחיית המפמ"ר, ותתקיים בקרה מדגמית של המפמ"ר ושל ראמ"ה.

בחוזר המפמ"ר שיפורסם לקראת תחילת שנת הלימודים התשס"ט יפורטו, בין השאר, תנאי ההצטרפות ופרטי ההשתלמות למורים שתתקיים בשנת הלימודים התשס"ט בחודשים ינואר-יוני 2009, בהיקף של 56 שעות. 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל המפמ"ר להיסטוריה בחינוך הממ',
דוא"ל
michaelya@education.gov.il.

 

 

          5.3.4    היסטוריה ממלכתי-דתי

המטרה בשנת הלימודים התשס"ט היא להיחשף לדרישות "האופק הפדגוגי" ולהעמיק את הוראת ההיסטוריה על ידי תרגול מיומנויות חשיבה באמצעות לימוד הנושאים השונים.

                      הדבר יבוא לידי ביטוי גם בדרכי ההערכה:

                      א.   מבנה בחינת הבגרות בהיסטוריה חלק ב' (ו'+ט' לשעבר) ישתנה בקיץ התשס"ט: פרק ג' יומר בקטע "אנסין", ותהיינה בו שאלה אחת חובה ושאלה נוספת לבחירה מבין 2 שאלות. המבנה החדש של המבחן וחלוקת הנקודות יפורסמו בחוזר המפמ"ר בראשית השנה.

                      ב.   מוצעת דרך נוספת לתלמידים להתנסות בכישורי חשיבה הבאים לידי ביטוי בכתיבת עבודת חקר. בתי הספר המעוניינים בכך ושיעמדו בקריטריונים שייקבעו יוכלו להמיר חלק מבחינת הבגרות בחלק ב' בעבודת חקר על אחד מנושאי הבחינה כתכנית בחירה. עבודת החקר תיעשה בזוגות ותלווה בכל שלביה בהערכה חלופית. ההערכה על העבודה תהיה בית-ספרית, והציון על העבודה יהיה 25% מהציון בתעודת הבגרות. תיערך בקרה מדגמית על ידי גורם חיצוני. בחינת הבגרות החיצונית לכיתות שתבחרנה בדרך זו תהיה על פרקי המבחן האחרים, והציון עליה יהיה 75% מהציון בתעודת הבגרות. נושא עבודת החקר ייקבע בהתייעצות עם הפיקוח ובאישורו. בתי הספר שיהיו מעוניינים באתגר החדש יקבלו הדרכה וליווי מקצועי.

המעוניינים יפנו בהקדם אל המפמ"רית להיסטוריה בחינוך הדתי,
דוא"ל
saravi@educationg.gov.il.

 

5.3.5    לשון והבעה עברית: הבעה והערכתה באמצעות תיק עבודות

             במאה ה-21 המילה הכתובה היא עדיין כלי התקשורת העיקרי והיא עדיין אחד הכלים להבנה בין בני אדם. הנגישות לשפה הכתובה מאפשרת לאדם להשתתף באופן פעיל ומשמעותי בחברה שהוא חי בה. על כן מוטלת עלינו החובה לסלול עבור תלמידינו ואִתם את הדרך המאפשרת השתתפות זו.

             במסגרת בחינות הבגרות בעברית כשפת-אם התלמידים נבחנים בדקדוק עברי, בהבנת הנקרא ובכתיבה עיונית. בעקבות התפיסה הגורסת כי יש להעריך את הכתיבה לאורך זמן ובשלבי התפתחות שונים, ולא כתוצר סופי חד-פעמי, פיתח צוות הפיקוח על הוראת העברית מיזם שבמסגרתו נלמדים נושאים בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב ומוערכים בדרכים חלופיות. במסגרת המיזם המורים והתלמידים עוסקים בקריאה  ביקורתית ובכתיבת טיעון, וזאת כחלופה להיבחנות בחלק זה בבחינת הבגרות כתכנית בחירה.

                      מה במיזם?

  • פיתוח מקצועי של מורים תוך כדי הוראה-למידה
  • הנחיה משני סוגים: השתלמות והדרכה אישית בבתי-הספר
  • פיתוח חומרים לאורך כל התהליך
  • תוצרים: תיק עבודות המשקף תהליך ומאמר סיום המשקף תוצר שלם
  • משוב של מדריכים, מורים ותלמידים.

בשנת הלימודים התשס"ח הושם דגש על פיתוח חומרי הוראה ועל הנחיית המורים. לקראת שנת הלימודים התשס"ט יורחב ההיקף של בתי הספר המשתתפים במיזם. זאת מתוך כוונה להפוך אותו בעתיד לנחלת הכלל.

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הפיקוח על הוראת העברית,
טל' 02-5603605, פקס' 02-5602928, דוא"ל mazalsh@education.gov.il
.

 

5.3.6    אנגלית: תכנית הוראת הספרות לבחינות הבגרות באנגלית

שאלון ד' (16105; 4 י"ל) ושאלון ו' (16107; 5 י"ל) יבוטלו במתכונתם הנוכחות (ראו בחוזר "הודעות ומידע" סט/1, סעיף 4–4.3). השינוי יחול החל מהשנתון שיהיה בשנת הלימודים התשס"ע בכיתה י'. שאלונים אלה יומרו בשאלון ספרות שיהיה אפשר להיבחן עליו בשתי חלופות, על פי בחירת בית הספר:

א.  בחינת בגרות חיצונית

ב.  הכנת תלקיט (LOG) שיוערך באמצעות הערכה בית-ספרית (תכנית בחירה).

מטרת התכנית להוראת ספרות באנגלית כשפה נוספת היא לאפשר הבנה והערכה של טקסטים ספרותיים על ידי מתן כלים של ניתוח ספרותי לתלמידים בעזרת מיומנויות חשיבה ותהליכים מטה-קוגניטיביים.

התכנית מבוססת על פיילוט שנערך בשנת הלימודים התשס"ח בכיתות י"א. על פי התכנית במהלך הלמידה של כל אחת מהיצירות הספרותיות התלמידים מבצעים מגוון רחב של מטלות הדורשות מהם שימוש במיומנויות חשיבה כגון השוואה, ניתוח פרספקטיבות, גילוי מניעים, פתרון בעיות ועוד. במהלך הפיילוט ניכר שהתלמידים אכן השתמשו במיומנויות החשיבה, דבר שאפשר להם הבנה מעמיקה של הטקסט הספרותי וגם שכלול המיומנויות לאורך זמן.

החל משנת הלימודים התשס"ט תתקיימנה השתלמויות מורים שתסייענה לרכישת הכלים להוראת התכנית.

 

לפרטים אפשר לפנות אל המפמ"רית לאנגלית,
הדוא"ל
judysh@education.gov.il.

 

 

5.3.7    מוט"ב: גיוון דרכי ההערכה במוט"ב

א.  לימודי מוט"ב מתקיימים בהיקף של 2 או 3 י"ל בחטיבה העליונה. הלימודים בהיקף של 2 י"ל כוללים 6 שעות שבועיות. לימוד היחידה השלישית, שהיא השלמה ל-2 י"ל, יתבצע בכיתה י"א או בכיתה י"ב, בתוספת של 3 שעות שבועיות.

ב.  תלמידים שיאובחנו כדיסקלקולים ויקבלו אישור מהוועדה המחוזית להמיר בחינה במתמטיקה בבחינה במקצוע מדעי ייבחנו במוט"ב בהיקף של 3 י"ל בלבד, לאחר שילמדו את המקצוע מוט"ב במסגרת כיתתית בהיקף זה.

ג.   דרכי ההערכה במוט"ב משקפות את דרכי ההוראה והן כוללות שני נדבכים שבכל אחד מהם מודגשים היבטים ייחודיים:

     1)    מבחן הישגים הבודק ידע תוכן ורכישת רעיונות מדעיים ומיומנויות שנלמדו בנושאי החובה

     2)    תלקיט (תיק עבודות)  שאפשר להעריך באמצעותו תהליכי למידה הן בדרך של הערכה מעצבת תוך כדי התהליך והן בדרך של הערכה מסכמת עם סיום התהליך.

שתי דרכי ההערכה משלימות זו את זו במגוון ההיבטים המוערכים בהן ומרכיבות יחדיו את ההערכה הסופית.

ד.  המרכיבים של לימודי מוט"ב בהיקף של 2 י"ל

     1)    תלמיד שילמד בהיקף של 2 י"ל יוערך באמצעות המבחן והתלקיט. המבחן יהיה 50% מהציון והתלקיט 50% מהציון. הלימוד יתבצע תוך התמקדות ברעיונות המדעיים ובמיומנויות.

     2)    מבנה התלקיט

בתלקיט תובאנה עדויות לתהליך הלמידה בתחומי התוכן והמיומנויות ממבניות שנלמדו (לפחות עדות אחת תוצג ממבנית הבחירה).

            התלקיט יהיה קבוצתי ויכלול שלושה מרכיבים:

  • משימות אישיות
  • משימה קבוצתית
  • דף אישי.

                      ה.  המרכיבים של לימודי מוט"ב בהיקף של 3 י"ל

                           1)    תילמד מבנית אחת נוספת מרשימת מבניות בדגש על רכישת המיומנות "שאילת שאלות".

                           2)    ישולב ביטוי לדרכי הוראה-למידה מגוונות. מומלץ סיור לימודי לתעשייה או למוזיאון או סיור בדגש על נושאים סביבתיים.

3)    הערכת היחידה השלישית תתבצע באמצעות שאלון בית-ספרי באישור המפמ"ר.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל המדריכים במחוזות וכן אל מפמ"רית מוט"ב,
דוא"ל
michalna@education.gov.il,
ולאתר מרכז המורים,
www.mutav.org.il.

 

 

 

5.4    הרחבת האפשרויות לעבודת גמר

עבודות גמר מאפשרות לתלמידים לבצע עבודות חקר בהיקף רחב. לצערנו רק מספר קטן יחסית של תלמידים בכל מחזור בוחרים כיום במסלול של עבודות גמר. המזכירות הפדגוגית, בשיתוף עם האגף לחינוך-יסודי, נערכים להרחבת מספר התלמידים המבצעים עבודות גמר בשתי דרכים: 

א.   מתן אפשרות לביצוע עבודת גמר גם במקצוע חובה בהיקף של 2 י"ל

ב.    מתן אפשרות להרחבת עבודת-גמר ב"בחירה" (לא צמודה) להיקף של 5 י"ל.

לתשומת לב: בכל מקרה של סתירה בין הנאמר בחוזר זה בנושא עבודות גמר לנאמר בחוזרים קודמים חוזר זה הוא הקובע.

להלן פירוט הרציונאל והתנאים לכל אחד מהמסלולים:

5.4.1    עבודת גמר במקצוע חובה בהיקף של 2 י"ל

מוצע למספר מצומצם של בתי ספר להיכנס בשנת הלימודים התשס"ט לתכנית ניסוי (פיילוט) שבמסגרתה יתקיימו תהליכי למידה-הוראה והערכה המדגישים למידת חקר במקצועות שחובת ההיבחנות בהם היא בהיקף של 2 י"ל (אזרחות בכל המגזרים, ספרות והיסטוריה בביה"ס הממלכתי והממלכתי-דתי ותנ"ך בביה"ס הממלכתי). תוצרי הלמידה (תיק עבודות הכולל גם עבודות חקר) יחליפו את בחינת הבגרות בכתב באותו מקצוע. מורה הכיתה יעריך את תיק העבודות, ומעריך חיצוני יעריך את עבודת החקר. המשרד יפרסם הנחיות אחידות לגבי הדרישות, היקפי העבודה והקריטריונים להערכתה (מחוונים).

             תנאי המסגרת

             א.  המקצוע יילמד במשך שנתיים לפחות. מספר שעות הלימוד המוקצות למקצוע לא יהיה פחות מ-6 ש"ש (או 7 ש"ש בהיסטוריה).

             ב.  תלמיד יוכל להכין עבודת חקר אך ורק במקום מקצוע חובה אחד.

             ג.   למידת החקר תתקיים במסגרת כיתתית. המורה ינחה את התלמידים בכתיבת העבודה.

             ד.  אין הכרח שכל הכיתות בשכבה תשתתפנה בתכנית. קיימת אפשרות שחלק מהכיתות תיישמנה את התכנית במקצוע אחד והאחרות במקצוע אחר.

             ה.  בכל בית ספר ישתתפו בתהליך 3-2 צוותים של המקצועות שנזכרו לעיל. יש לבחור מקצועות שיש להם צוותים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולת הובלה של תהליכים חדשים. תינתן עדיפות לבתי ספר שיובילו את התהליך ביותר ממקצוע אחד.

             ו.   בכל בית ספר ימונה אחראי לנושא הלמידה בדרך החקר (מנהל ביה"ס/רכז פדגוגי/רכז מקצוע/מורה).

             ז.   כל צוות מקצועי יכלול לפחות שני מורים (רצוי ש-6-4 מורים מצוות בית הספר יהיו מעורבים בתכנית). מומלץ שהמורים יהיו בעלי עניין, מוטיבציה ויכולת להוביל תהליכי שינוי חינוכי. כדי למנוע עומס ושחיקה של המורים רצוי להגביל את מספר הכיתות שמורה מנחה לכיתה אחת.

             ח.  האחראי לנושא מטעם בית הספר וצוותי המורים יעברו השתלמות בת 56 שעות שתיפתח בתחילת שנת הלימודים התשס"ט. השתתפות המורים בהשתלמות תהיה תנאי להצטרפות בית הספר לתהליך. ההשתלמויות תתקיימנה במרכזי פסג"ה או בבתי ספר מדגימים.

             ט.  כל בית ספר שישתתף בתהליך יקבל ליווי והדרכה בבית הספר.

             ארגון הלמידה

בכיתות שתצטרפנה לתכנית תוקדשנה חלק מהשעות להוראה בכיתה של פרקים נבחרים מתוך תכנית הלימודים, כפי שייקבע על ידי ועדות המקצוע ויפורסם על ידי המפמ"ר. התלמידים ייבחנו על פרקים אלה במבחנים פנימיים של בית הספר, והציונים ייאספו בתיק העבודות. חלק אחר של השעות תוקדשנה ללמידה בדרך החקר, והתלמידים ילמדו באופן פרטני, בזוגות או בשלשות. כלומר, השיעורים יוקדשו להנחיית התלמידים על ידי המורה בשלבי תהליך החקר בין במליאה (לדוגמה, שיעור שבו יסביר המורה מהי שאלת חקר טובה) ובין באופן פרטני (או בקבוצות קטנות). הנחיית התלמידים תוכל להיעשות גם בשעות הפרטניות שבתי הספר עשויים לקבל בעקבות ההסכם עם ארגון המורים.

אפשר לבנות את המערכת באופן ש-2 או 3 שלוש כיתות תלמדנה במקביל ומורים מ-3-2 מקצועות המשתתפים בתכנית ילמדו באותן שעות זה מול זה. ארגון למידה כזה יאפשר לתלמידים מכיתות-אם שונות לבחור באיזה מקצוע הם מעדיפים לבצע עבודת חקר (אם בכלל) ובאיזה מקצוע לגשת לבחינה חיצונית. מסגרת זו יכולה גם לאפשר עבודות בין-תחומיות ובלבד שיוגדר איזהו התחום הראשי ויהיה ברור מיהו המורה האחראי על הנחיית העבודה.

מבנה תיק העבודות

בתיק העבודות ייאספו תוצרי למידה שחלקם חובה וחלקם רשות (כלומר תוצרים שיהיו נתונים לבחירת המורה). מרכיבי החובה הם: ציוני המבחנים הפנימיים שיערכו המורים וההערכות המשקפות את השלבים השונים של תהליך החקר שימסרו התלמידים בזמנים קצובים (לדוגמה: שאלת המחקר הראשונית, הצעת המחקר, הטיוטה הראשונית של סקירת הספרות וכו'). מרכיבי הרשות נתונים לבחירת המורה על פי שיקול דעתו (למשל, תרגיל בניתוח או במיזוג מקורות מידע שיבחר המורה לתת לתלמידיו בנוגע לאחד הנושאים שיילמדו באופן כיתתי). תיעוד שלבי התהליך יאפשר למורים לתת משוב סדיר לתלמידים כדי לשפר את תהליך הלמידה ויקטין את האפשרות של תלמידים להעתיק עבודות.

הערכה

המשרד יפרסם מחוון מחייב ואחיד לבדיקת תיקי העבודות ועבודות החקר הסופיות. הציון על תיק העבודות יינתן על ידי מורה הכיתה. העבודות הסופיות תיבדקנה על ידי מעריך חיצוני שייקבע על ידי המשרד. כמו כן תתקיים בדיקה מדגמית חיצונית של תיקי העבודות.

נבחני משנה בוגרים ונבחנים אקסטרניים, בשל נסיבות למידתם, לא יהיו רשאים להגיש עבודות גמר. כללים מפורטים לביצוע עבודת גמר במקצוע חובה בהיקף של 2 י"ל יופיעו בהמשך באתר המזכירות הפדגוגית.

          5.4.2    עבודות גמר ב"בחירה" ("לא צמודות") בהיקף של 5 י"ל (סעיף

                      זה תוקן. תוקף התיקון מתאריך 15.12.2010)

עיקר הכללים שהיו נהוגים עד כה לגבי עבודות גמר בהיקף של 4 ו-5 י"ל ממשיכים להתקיים. בנוסף יהיה אפשר לבחור להשלים עבודת גמר ב"בחירה" ("לא צמודה", כלומר עבודה שאינה ממירה חובת היבחנות באחד המקצועות הנלמדים) מ-4 י"ל ל-5 י"ל. להלן התנאים להשלמה זו:

                      א.  על התלמיד יהיה ללמוד באופן עצמאי סוגיות יסוד במקצוע שתיגזרנה מתוך תכנית הלימודים. מטלה זו תהיה שקולה בהיקפה ללמידה של כ-30 שעות (כלומר, היקף של יחידת לימוד אחת). חומר הלימוד ייקבע על ידי המפמ"ר (או על ידי נציג מטעמו) בהתאם לנושא העבודה ולשיקול דעתו של המפמ"ר.

                      ב.  הערכת הנלמד בסוגיות היסוד תהיה במסגרת שיחת ההערכה, שהיא חלק בלתי נפרד מהערכתה של עבודת הגמר, ותהיה 20% מהציון הסופי של העבודה.

                      ג.   במקרים מיוחדים תתבצע השלמת עבודת הגמר מ-4 י"ל ל-5 י"ל על ידי לימוד קבוצתי של סוגיות הקשורות לתהליך החקר. במקרים אלה יהיה צורך לקבל את האישור של המזכירות הפדגוגית לתכנית הלימודים ולאופן הערכתה.

הכללים לבחירה בהכנת עבודת גמר במעמד זה יפורסמו על ידי המפקחות על עבודות הגמר בחוזר מיוחד ובאתר עבודות הגמר.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל המפקח על עבודות הגמר,
דוא"ל efratta@education.gov.il
.

 

עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשסט/1(א), א' באלול התשס"ח, 01 בספטמבר 2008

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014