education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

5. בטיחות, ביטחון ושעת חירום

5.1 בטיחות

5.1-45  הבטחת הבטיחות בגן הילדים

 
1. מבוא

1.1
תמצית

הוראה זו מבוטלת

למעבר להוראה המעודכנת

 

       1.1.1    סעיף זה מרכז את כל ההוראות וההנחיות המחייבות המתייחסות לתכנון, לארגון ולניהול של הבטיחות בגן הילדים במערכת החינוך. הסעיף מחליף את סעיף 36–5.1 בחוזר הוראות הקבע סג/2(ב) באותו נושא.

       1.1.2    הצורך בפרסום חוזר חדש נבע מהסיבות האלה:

א.  הצורך לעדכן את הנחיות הבטיחות

ב.  הצורך ליישם לקחים מתאונות ומאירועי בטיחות

ג.   הצורך להוסיף נהלים חדשים שפורסמו מעת לעת

ד.  הצורך לרכז בחוזר אחד את כל הנושאים הקשורים לבטיחות בגן.

       1.1.3    מנהלת הגן היא האחראית הכוללת לבטיחות בגן, והיא הנושאת באחריות לביצוען של כל הנחיות הבטיחות כפי שהן תועברנה על ידי הקב"ט הרשותי או מנהל בטיחות מוסדות החינוך ברשות לפי הנחיות חוזר זה והנחיות נוספות של האגף הבכיר לביטחון, לשעת חירום ולבטיחות סביבתית במשרד החינוך באמצעות הקב"ט המחוזי.

 
1.2
מטרת הפרסום

א. התוקף החל מ: 01 בינואר 2008

ב. התחולה:  כל גני הילדים הרשמיים/הפועלים ברישיון מכוח חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט–1969

ג. הסטטוס: החלפה

ד.  חוזרים קודמים בנושא

                   א.  סעיף 36–5.1 בחוזר הוראות הקבע סג/2(ב) – "הבטחת הבטיחות בגן הילדים" – מבוטל

                   ב.  סעיף 33–5.1 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב) – "הבטחת הבטיחות בגני הילדים" – מבוטל

                   ג.   סעיף 25–6.2 בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג) – "טיולים – היבטים בטיחותיים" – בתוקף

                   ד.  סעיף 4–7.11 בחוזר הוראות הקבע סד/10(ב) – "קייטנות ומחנות קיץ – בטיחות ותברואה" – בתוקף.

 


ה. חוזרים קודמים בנושאים קשורים
 
1.3
המשנה החינוכית

הגן צריך לשמש מקום בטיחותי מההיבט הפיזי – היעדר מפגעים וליקויי בטיחות – ומההיבט של הפעילות המאורגנת על ידי מנהלת הגן, ועל צוות הגן להכיר את הנחיות הבטיחות המנחות אותו במהלך עבודתו.

 
1.4
התפוצה

החוזר יופץ לכל העוסקים בבטיחותם של תלמידי מערכת החינוך: למנהלות הגן, לקב"טים ולמנהלי בטיחות מוסדות החינוך ברשויות המקומיות, לקב"טים המחוזיים, למנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, למפקחות על הגנים ולמנהלי האגפים והמינהלים במטה משרד החינוך בירושלים ובמחוזות.

 
1.5
יישום ומעקב

       אלה בעלי התפקידים האחראים על יישום הוראות החוזר:

א.  מנהלות הגן

       ב.  המפקחות על הגן

       ג.   מנהלי מחלקות החינוך בהנחיית קב"טי הרשויות וקב"טי מוסדות החינוך

       ד.  הקב"טים ומנהלי הבטיחות במוסדות החינוך ברשויות המקומיות

       ה.  הקב"טים ומנהלי מחלקות הבטיחות המחוזיים.

 
1.6
הגורם האחראי

א.  שם היחידה/ אגף/ מינהל: 

האגף הבכיר לביטחון, לשעת חירום ולבטיחות סביבתית במשרד החינוך


ב. בעל התפקיד: 

הממונה הארצי על בטיחות מוסדות החינוך


ג. מספר הטלפון: 

02-5603001

מספר הפקס': 02-5602097


ד. כתובת הדוא"ל: 

rotemza@education.gov.il

 
1.7
נספחים

רשימת נושאים לבדיקת ליקויי בטיחות בגן הילדים בחתך תקופתי.

 

2.   ניהול הבטיחות בגן הילדים

       על מנהלת הגן לעשות את כל האפשר כדי לאתר את גורמי הסיכון הקיימים והבולטים לעין בגן הילדים ולהעריך את הסכנה שיש בהם. סוגי הסיכונים יכולים להיות: חצר שיש בה מפגעים, מתקני משחקים מסוכנים, דלתות שאינן מוגנות ועלולות לפגוע באצבעות הילדים, רהיטים העלולים לפגוע, משחקים מסוכנים שיש בהם כלים חדים ופוצעים, מדרגות ללא מעקות ועוד. את אלו יש לזהות בעזרת בדיקה פנימית של מנהלת הגן. על מנהל בטיחות מוסדות חינוך מוסמך מהרשות או מהבעלות להגיע לגן במועדים המחויבים, לאתר את המפגעים ואת הליקויים ולהנחות את מנהלת הגן בהתאם.

 

3.   נהלים ותחומי פעולה של מנהלת הגן

3.1  מנהלת גן המעוניינת בקבלת ייעוץ או הדרכה בנושאי בטיחות תפנה אל קב"ט הרשות/קב"ט מוסדות החינוך ברשות בנושאים האלה:

       3.1.1     חצר הגן, מתקניו וצמחייתו

       3.1.2     פינות המשחק בכיתת הגן, המתקנים, הצעצועים וחומרי העבודה וההפעלה

       3.1.3     מחסן הציוד – הכלים וחומרי הניקוי

       3.1.4     הפעילויות השונות הקשורות לחגיגות, לטקסים ולמופעים.

3.2  על מנהלת הגן לבדוק מזמן לזמן את תקינות הציוד. בבדיקה זו תינתן הדעת במיוחד לפרטים אלו:

       3.2.1     תקינות מכשירי החשמל (ככל שיש בידה לגלותה)

       3.2.2     היציבות והתקינות של הכיסאות והשולחנות והתאמתם לילדים

       3.2.3     יציבות הארונות

       3.2.4     התקינות של ציוד המטבח

       3.2.5     התקינות של מתקני המשחק השונים.

       מודגש כי בדיקת מנהלת הגן אינה פוטרת מהחובה של בדיקת בעל המקצוע מטעם הרשות/הבעלות האחראית על הציוד בגן.

3.3  סדרי הביקורת והייעוץ הבטיחותי בגן הילדים

       3.3.1    מנהלת הגן המעוניינת בייעוץ או בהדרכה בנושאי בטיחות תפנה אל מנהל/יועץ מחלקת הגנים ברשות המקומית/בבעלות או אל מנהל מחלקת החינוך ברשות.

       3.3.2    בעת בדיקה או ביקורת בטיחותית בגן הילדים תלווה מנהלת הגן את הבודק/המבקר ותסייע בידו למלא את תפקידו.

       3.3.3    מנהל הבטיחות הרשותי/יועץ הבטיחות ימלא דוח ביקורת על תנאי הבטיחות בגן, ויציין, לפי מיטב שיקוליו המקצועיים, את פירוט המפגעים הבטיחותיים ואת דרגת חומרתם, וימליץ על דרכים לסילוקם. פעולת מנהל הבטיחות הרשותי תהיה בהתאם להוראות כל דין ובהתאם לנהלים המפורסמים מעת לעת על ידי המדינה.

       3.3.4    ממצאי הבדיקה או הביקורת של הבטיחות בגן הילדים וההמלצות על דרכי הפעולה הנדרשות לסילוק המפגעים הבטיחותיים יסוכמו בדוח ביקורת שיישלח אל הגורמים האלה:

                   א.  קב"ט הרשות/קב"ט מוסדות החינוך הרשותי

                   ב.  הרשות המקומית או הבעלות.

       3.3.5    הטיפול בדוח הביקורת

                   א.  אם יתגלו ליקויי בטיחות, על הרשות המקומית או על הבעלות מוטלת החובה לתקנם.

                   ב.  בגנים רשמיים, אם הרשות המקומית אינה פועלת לתיקון הליקויים, תפנה מנהלת הגן אל מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית ותיידע את המפקחת על הגן.

                   ג.   בגנים של החינוך המוכר שאינו רשמי, אם הבעלות לא תפעל לתיקון הליקויים, יהיה על מנהלת הגן להודיע על כך לאגף לחינוך המוכר שאינו רשמי.

                   ד.  בנסיבות המתוארות ב-ג לעיל יהיה על מנהלת הגן לנקוט צעדים הדרושים עד לתיקון הליקויים ככל שיש ביכולתה לעשות כן.

                        במידת, הצורך, אם קיימת סכנה ממשית לשלומם ולביטחונם של הילדים, תפנה מנהלת הגן אל האגף לחינוך המוכר שאינו רשמי, למחוז הרלוונטי ולרשות המקומית בבקשה לסגור את הגן עד לתיקון הליקויים.


4.       נהלים ותחומי פעולה של הרשות המקומית/הבעלות

4.1       הרשות המקומית או הבעלות אחראית לתקינות המבנים, המתקנים והחצרות הכלולים בשטח הגן ובדרכי הגישה אליו. היא תפעיל את השירותים השונים כדי לתקן או להסיר מפגעים העלולים לגרום תאונות.

4.2       הרשות המקומית או הבעלות אחראית לפתיחת שנת הלימודים החדשה ללא תקלות ומפגעי בטיחות עקב בנייה, שיפוצים ותיקונים בכיתות ובחצרות של גני הילדים. פעולות בנייה, תיקונים ושיפוצים תבוצענה בחופשות החגים ובפגרת הקיץ, ולא בתקופת הלימודים. במקרים מיוחדים, המחייבים פעולות כאלו בתקופת הלימודים, יש לפעול על פי הנחיות חוזר המנכ"ל.

4.3       אישור בטיחות לכל גן ילדים יועבר מדי שנה עד 15 בחודש אוגוסט שלפני תחילת שנת הלימודים לידי הממונה על הבטיחות במחוז באמצעות קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

4.4       כדי להבטיח ולייעל את הטיפול בקידום נושאי הבטיחות וכדי למנוע מפגעי בטיחות במוסדות החינוך תמנה הרשות המקומית/הבעלות מנהל בטיחות מוסדות חינוך מוסמך שיונחה על ידי קב"ט הרשות/קב"ט מוסדות החינוך הרשותי. ברשות שאין בה קב"ט יונחה מנהל הבטיחות על ידי מנהל מחלקת החינוך.

4.5       הרשות המקומית/הבעלות תפעל בהתאם להנחיותיו של מנהל הבטיחות ברשות המקומית/בבעלות.

4.6       הרשות המקומית/הבעלות תקיים סקר שנתי להערכת הסכנות בגני הילדים הפועלים בתחומה או אלו שנמצאים בבעלותה, תשתף פעולה עם הנהלות מוסדות החינוך בכל הקשור לתכנון שנתי ורב-שנתי של פעולות מתקנות ומונעות ותטפל במפגעי בטיחות שהובאו לידיעתה על ידי הנהלות מוסדות החינוך או על ידי הנהלת המחוז ושאין ביכולתו של המוסד לתקנם בכוחות עצמו.

4.7       תהליך בנייה של גן חדש: תהליך הבנייה שהוא באחריות הרשות/הבעלות יבוקר מבחינת הבטיחות על ידי מנהל בטיחות מוסדות חינוך ויאושר על ידי מהנדס מטעם הרשות המקומית/הבעלות בכל שלבי הבנייה: החל מן התכנון, דרך הבנייה ועד למסירת המבנה כמוסד חינוך. המהנדס יאשר בכתב כי המבנה עומד בדרישות חוק התכנון והבנייה התשכ"ה–1965 ותקנותיו ובדרישות ההוראות של חוזר המנכ"ל בנושא של בטיחות מוסדות חינוך.

4.8       אישור מהנדס הרשות ודיווח למחוז בטופס "אישור אכלוס של גן חדש": עם תום הבנייה ולפני פתיחתו של גן ילדים חדש או פתיחת תוספת בנייה במוסד קיים לא יאוכלס המבנה ללא אישור מהנדס הרשות/הבעלות. הדיווח של הרשות אודות תקינותו הבטיחותית של המוסד החדש יועבר למחוז בטופס המאשר הנחיות אלו.

4.9       בכל גן חדש שייבנה תותקן מערכת סינון מרכזית בתוך המרחב המוגן. מערכת הסינון תיבדק פעם בשנה על ידי טכנאי של החברה המתקינה במימון הרשות המקומית/הבעלות.

4.10     לכל כיתת גן ייבנה מרחב מוגן בגודל של 12 מ"ר.

4.11     מתן אישור להפעלת גן – גם גן מוכר שאינו רשמי – מותנה בהימצאותו של מקלט/מרחב מוגן בגן.

4.12     אישור בטיחות ורישוי: על פי חוק הפיקוח על בתי ספר התשכ"ט–1969 "לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה בהתאם לתנאיו". מוסד חינוך חדש או ישן אשר ברצונו לקבל רישיון לקיום המוסד או לחדש את הרישיון מחויב על פי החוק לקבל אישורים בין היתר בתחום הבטיחות.

4.13     טופס דיווח המאשר את מצב הבטיחות בגן הילדים – "התאמת תשתית לייעודה": משרד החינוך מחייב את הבעלויות בדיווח ובאישור של יועץ בטיחות כי הגן מתאים לשמש לייעודו כמוסד חינוך והתנאים בו אכן מאשרים כי קיימת בו סביבה בטוחה לתלמידים. הדיווח מתבצע על גבי הטופס "התאמת תשתית לייעודה" (אפשר למצוא את הטופס באתר האגף הבכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי שבאתר משרד החינוך). הטופס מאשר כי מצב הבטיחות במוסד תקין, ומתעד את כלל הבדיקות שבוצעו. כמו כן הוא מפרט את כלל הנושאים שיש לטפל בהם במהלך התקופה הבאה. טופס זה משמש את יועץ הבטיחות; הוא חתום עליו, ובנוסף חתום עליו מהנדס הרשות/הבעלות. הטופס נשלח מטעם הבעלות למשרד החינוך במסגרת הבקשה לחידוש רישיון למוסד חינוך.

4.14     אופן הטיפול בהתנגדות לאישור האכלוס של גן הילדים

           4.14.1  התנגדות הרשות המקומית לאישור אכלוס: בכל עת שרשות מקומית מוצאת שמוסד חינוך הנמצא בשטחה אינו בטוח ומסוכן, היא מחויבת לפנות למשרד ולהודיע לו על הדבר. שיקול הדעת למניעת אכלוסו של גן ילדים נתון בידי המנהל הכללי של משרד החינוך. אם מנהל הבטיחות של הרשות או מהנדס הרשות או קב"ט הרשות/קב"ט מוסדות החינוך הרשותי אינו מאשר את הכשירות הבטיחותית של הגן – בעקבות קבלת דוח הבטיחות בסיום בניית/שיפוץ הגן או דוח בטיחות שנתי – יעביר מנהל המחוז בקשה מנומקת למנהל הכללי, ובכלל זה המלצה למניעה/לאי-מניעה של אכלוס הגן.

           4.14.2  התנגדות רשות מקומית לפתיחת גן ילדים השייך לבעלות פרטית: רשות מקומית שבשטחה גן ילדים בבעלות פרטית, וגן זה אינו עומד בהנחיות הבטיחות כפי שמחייב חוזר זה, ויש בו מפגעים המסכנים את התלמידים והבעלות אינה מטפלת בהם כנדרש – רשות כזו צריכה לפנות ישירות לאגף המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך ולהודיע על כך למנהל האגף, והאגף יפעל מיד לבדיקת התלונה.

 

5.     בעלי התפקידים וסמכותם

5.1    מנהלת הגן

           5.1.1    על מנהלת הגן לפעול לקיום סדרי הבטיחות ולמילוי הוראות הבטיחות של משרדנו המועברות באמצעות קב"ט הרשות/קב"ט מוסדות החינוך הרשותי וחוזר המנכ"ל בכל מערכת הפעילויות בגן ומחוצה לו.

           5.1.2    על מנהלת הגן לדאוג לתיקון מפגעי בטיחות שביכולתה לתקן באמצעות צוות הגן או לבודד מפגעי בטיחות אחרים (שביכולתה לבודד) הדורשים תיקון שאינה יכולה לתקן ולהודיע בכתב על הימצאותם לבעלות/לרשות המקומית.

           5.1.3    מנהלת הגן תפעיל את שיקול דעתה בכל הקשור לביצוע בטוח של פעילויות שונות (לימודיות ואחרות) בתחומי הגן ומחוצה לו, ותנקוט את אמצעי הזהירות המתבקשים מכך.

           5.1.4    מנהלת הגן תדאג לקבל מההורים מידע על מגבלות בריאותיות של הילדים, ותקיים מעקב שוטף אחריהן לשם התחשבות במידע זה בעת הפעילות בגן.

           5.1.5    מנהלת הגן תקבע בראשית שנת הלימודים את ההסדרים להגשת טיפול רפואי לילדים שייפגעו בתאונות ותעדכן את ההורים.

           5.1.6    מנהלת הגן אחראית להגיש טיפול רפואי ראשוני לילד שנפגע ולהודיע על היפגעותו להורים.

           5.1.7    מנהלת הגן תביא את כל הפעילויות בגן שהן בעלות משמעויות ותובנות  בנושאי הבטיחות לידיעתה ולאישורה של המפקחת על הגן.

5.2    המפקחת על הגן

           5.2.1    המפקחת תפעל בקרב מנהלות הגן המצויות בתחום פיקוחה במטרה לבסס את תפיסת התפקיד של מנהלת הגן כדמות מובילה בנושא הבטיחות של ילדי הגן.

           5.2.2    המפקחת תפעל בקרב מנהלות הגן המצויות בתחום פיקוחה במטרה לבסס תפיסה יוצרת זיקה וקשר בין תנאי הבטיחות השוררים בגן הילדים לבין עיצוב דפוסי התנהגות תומכת בטיחות בקרב ילדי הגן.

           5.2.3    המפקחת תקיים קשר עם גורמים במשרד החינוך וברשות המקומית או בבעלות כדי לסייע למנהלת הגן המצויה בתחום פיקוחה להבטיח תנאים בטוחים בגן הילדים באותם המקרים שבהם תתבקש לכך על ידי מנהלת הגן.

           5.2.4    המפקחת תשתתף בוועדות בדיקה בעקבות תאונה שנגרמה בגן ילדים שאיננו בתחום פיקוחה כשתידרש לכך.

           5.2.5    המפקחת תפנה לרשות המקומית/לבעלות בכל אותם מקרים שבהם מנהלת הגן אינה מצליחה לפעול להסרת ליקויי הבטיחות ומפגעי הבטיחות ולצורך קבלת אישור בטיחות שנתי לגן.

5.3    קשרי הגומלין של מנהלת הגן עם בעלי התפקידים מחוץ 
     לגן – במשרד החינוך וברשות – בנושאי בטיחות

 

 

בעל התפקיד

סוג הקשר והסיוע

1.

המפקחת

1. סיוע בקשר עם הרשות המקומית

2. ייעוץ בנושא של ליקויי בטיחות מסוכנים שאינם מטופלים

3. מתן הנחיות מקצועיות לגבי קיום פעילויות והאופן שבו הן צריכות להתנהל

2.

מנהל בטיחות מוסדות החינוך ברשות או בבעלות

1. קיום מבדק בטיחות פעם בשנה ומתן דוח סיכום
2. מעקב אחר תיקון הליקויים ושיפור הבטיחות לפי תכנית עבודה שנתית
3. חניכה ומתן הנחיות מקצועיות בכל הקשור להיבטים הבטיחותיים הפיזיים והארגוניים בגן
4.  מתן אישור בטיחות מדי שנה עד 15 באוגוסט

3.

קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית

1. סיוע ומתן הנחיות מקצועיות בכל הקשור לתנאי הבטיחות, הביטחון ושעת החירום
2. סיוע בכל הקשור לשיפורי הבטיחות מול הרשות
3. הדרכות בנושאי התנהגות במצבי חירום בגן
4. מסירת עזרים מעודכנים כמו חוזרי המנכ"ל המעודכנים והנחיות המתפרסמות מעת לעת
5. עדכון והנחיות בכל הנוגע למצב הביטחון השוטף
6. סיוע במצבי חירום כמו פציעת ילד, שרפה או אירוע חירום אחר בגן ובפעילות מחוץ לגן
7. סיוע בהנחיות ביטחון ובטיחות ובהתארגנות ליציאה לפעילות מחוץ לגן

4.

יועץ הבטיחות מטעם המחוז

1. ביצוע מבדק בטיחות של הגן בהתאם להנחיית מחלקת הבטיחות המחוזית
2. הכנת סיכום לביקור הנערך לגננת דרך המחוז

 

 

6.    נוהל הטיפול בתאונות

6.1    כללי

           6.1.1    בגן יימצאו טלפון קווי, לחצן מצוקה למוקד העירוני או אמצעי קשר אחר לתקשורת עם הקב"ט הרשותי ועם המוקד.

           6.1.2    רשימת מספרי הטלפון של המוסדות הרפואיים תיקבע על לוח המודעות בגן, במקום בולט לעין, וכן ליד הטלפון ובמרחב המוגן.

           6.1.3    בידי מנהלת הגן תימצא רשימת התלמידים, ובה הפרטים האלה:

                       א.  שמות ההורים, מענם ומספר הטלפון שלהם

                       ב.  הכתובת ומספר הטלפון של מקום העבודה של ההורים
     והמוסד הרפואי שבו הם מבוטחים

                       ג.   השם, המען ומספר הטלפון של קרוב או שכן, למסירת הודעה
     כאשר ההורים נעדרים מהבית וממקום העבודה

                       ד.  טופס הצהרת בריאות.

6.2    טיפול בנפגע

           6.2.1    במקרה של פציעה קלה יטופל הנפגע בידי מנהלת הגן או בידי הסייעת.

           6.2.2    הוחלט לשלוח את הילד לביתו, ייעשה הדבר רק לאחר יידוע ההורים ובליווי מבוגר ולאחר בירור מראש שיש מי שיקבלו בביתו.

           6.2.3    נראה למנהלת הגן כי דרוש טיפול רפואי נוסף, יועבר הנפגע במהירות האפשרית לקבלת טיפול רפואי.

           6.2.4    ילד המועבר לטיפול רפואי ילווה על ידי מבוגר שימתין לו במקום עד גמר הטיפול. המלווה יברר במקום את מצבו של הילד וידווח על כך מיד לגננת או להורי הילד.

           6.2.5    הוחלט להחזיר את הילד הנפגע מן המוסד הרפואי לגן הילדים, יעשה זאת המלווה. הוחלט לשלחו לביתו, ילווהו המלווה עד לביתו, וימסור אותו לידי הוריו.

           6.2.6    הוחלט לאשפז את הילד בבית חולים, ילווהו המלווה לבית החולים, ובמקביל תודיע מנהלת הגן על כך להוריו. המלווה יישאר במקום עד שיגיע אחד ההורים (במקרים אלו יחתום ההורה במשרד הקבלה על החשבון, כדי שהחשבון לא יופנה למנהלת הגן או לסייעת).

6.3    דיווח על תאונה בילד בגן

           6.3.1    הגדרת תאונה: "תאונה היא אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני וניתן בו טיפול רפואי".

           6.3.2    על כל תאונה כמוגדר לעיל על מנהלת הגן לדווח מיד, ולא יאוחר מ-7 ימים לאחר המקרה, בטופס "דוח על תאונה" הרשמי של משרד החינוך, בכתב קריא ועם פרטים מדויקים, לממונים השונים המפורטים בטופס הדוח (הדיווח ייעשה גם אם הילד עדיין נעדר מהגן ו/או לא הומצאו אישורים רפואיים; ראה "נוהל הדיווח על אירוע חירום חריג" בנספח ג של סעיף 5.3-51 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ב)).

           6.3.3    הדיווח על התאונות מיועד להבטיח גם את המפורט להלן:

                        א.  להביא את התאונה לידיעת חברות הביטוח

                        ב.  לאפשר טיפול בזכויות הנפגע לפי תקנות הביטוח בחברות
     הביטוח השונות

                        ג.   להביא לידיעת הרשות המקומית או הבעלות את התאונה
     שקרתה ואת היקף התאונות בכלל

                        ד.  לתעד כל מקרה של בירור התאונה במישור המשפטי או
     בוועדות בירור מטעם משרד החינוך.

           6.3.4    על מנהלת הגן למסור להורים מדי שנה פרטים הנוגעים לביטוח ולזכאות של התלמידים במקרה של תאונה, כמפורט בחוזר המעודכן לאותה עת.

6.4    הפקת לקחים בעקבות אירוע בטיחות או תאונה בגן הילדים

           6.4.1    הפקת לקח מאירוע בטיחות: הפקת לקח מאירוע בטיחות משמעה שנבדקו הסיבות שהובילו לאירוע, וכן התשתיות, סוג הפעילות, הפיקוח, הבקרה והמיומנות של בעלי התפקידים. בעקבות בדיקה זו יופקו הלקחים וייקבעו המעשים שיינקטו למניעת אירועים דומים בעתיד.      

           6.4.2    הסברה לילדים והדרכתם: מנהלת הגן תסביר לתלמידים את הסכנה שבמתקנים, תחנוך אותם במהלך המשחקים ותדריך אותם בדרך הנכונה שאפשר לשחק בה ולטפס על המתקנים.

     

7.    הבאת הילדים לגן והחזרתם לביתם

7.1    הבאת הילדים והכנסתם לגן בבוקר והחזרתם אחרי שעות הלימודים מפתח הגן לביתם הן בתחום אחריותם הבלעדית של ההורים. ההורים לא יקדימו להביא את ילדיהם לגן לפני שעת הפתיחה, ולא יאוחרו לקחתם אחרי סיום הלימודים. הודעה להורים בנושא זה תשלח מנהלת הגן עם הילדים בתחילת שנת הלימודים. כמו כן יינתן לכך דגש באספת ההורים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

7.2    לא בא איש מהמשפחה ללוות את הילד לביתו, תשאיר מנהלת הגן את הילד ברשותה או ברשות הסייעת עד להגעת אחד ההורים או מישהו מטעמם.

7.3    ילד לא ילך לביתו בסיום יום הלימודים בלי ליווי של מבוגר מורשה מטעם ההורים.

7.4    מנהלת הגן תסביר לילדים את הסכנות שבדרכים ואת תפקיד הרמזורים, מעברי החצייה והמדרכות, ותדריך אותם להסתייע במבוגרים לבחירת מקומות משחק מתאימים ולהתנהגות בטוחה בדרכים.

7.5    ילדי הגן יתודרכו לעבור במעברי חצייה שניצבות בהם משמרות הזה"ב.      

7.6    אין מנהלת הגן רשאית לשחרר את הילדים ולשלחם לפני השעה שנקבעה על ידי משרד החינוך. אם קיים הכרח לשחרר את אחד הילדים לפני הזמן הקבוע, יבוא לקחתו ההורה או מי שנשלח על ידו בצירוף מכתב מההורה.

 

8.    הסעה מאורגנת

8.1    הסעת ילדים אל הגן ולביתם תיעשה ברכב שגילו אינו עולה על 10 שנים ושאושר להסעת נוסעים על ידי משרד התחבורה, ובהסעה ברכב השייך למועצה האזורית לא יעלה גילו של הרכב על 14 שנים.

8.2    בכל הסעה של ילדים אל הגן ולביתם יהיה נוכח מבוגר אחראי (נוסף לנהג), והוא ידאג להוריד את הילדים מהמכונית ולהביאם אל פתח הכניסה של הגן  או של הבית ולמסור אותם לאדם מבוגר מזוהה בגן או בבית. בשום מקרה אין להסיע ברכב נוסעים מעל למספר המותר הנקוב ברישיון הרכב, ועל הנהג לוודא שכל ילד יושב במושב תקני.

8.3    אין להושיב ילד בגיל הגן במושב הקדמי של הרכב.

8.4    בכל רכב הסעה חלה חובה לרסן את הילד בחגורת בטיחות. אם חגורת הבטיחות היא חגורת כתף, יש להשתמש בכיסא מגביה (בוסטר). אם חגורת הבטיחות היא מסוג חגורת אגן, כמו החגורות באוטובוסים ובמטוסים, אין צורך בכיסא מגביה.

 

9.    הבטיחות בכיתת הגן

9.1    חומרים, קוביות, ארגזים וכד' מקומם בפינות רחוקות מן הפתחים, כדי לאפשר מעבר חופשי.

9.2    אין לערום חפצים כבדים לגובה רב. במדפים הגבוהים, מעבר להישג ידו של הילד, יהיו ערוכים אך ורק חפצים קלים ובלתי שבירים.

9.3    הכיסאות והשולחנות יהיו בהתאם לתקנים ENV 1729-1 ו1729-2. תקנים אלה אומצו על ידי מכון התקנים הישראלי. פרטי ריהוט אחרים יהיו בעלי פינות מעוגלות.

9.4    כלים חשמליים, כגון קומקום להרתחת מים, מתקנים לחימום מים באקווריום, מתקני הפעלה לצעצועים, יהיו בעלי בידוד כפול או יוגנו על ידי הארקה (על פי תו תקן ישראלי), ויופעלו על ידי מבוגרים בלבד. לא יימצאו בתחום גן הילדים כלים שאין משתמשים בהם.

9.5    כל מתקני החשמל בגן ייבדקו פעם בשנה על ידי חשמלאי מורשה מטעם הרשות המקומית או הבעלות. נתגלה קלקול כלשהו, תפנה מנהלת הגן מיד לרשות המקומית או לבעלות בדרישה לבדיקה דחופה ולתיקון. יש להוציא מכלל שימוש כל מתקן שכתוצאה מתקלה השימוש בו עלול להיות מסוכן. תיקונים במערכת החשמל ייעשו אך ורק על ידי חשמלאי מורשה.

9.6    בטיחות באש ומניעת דלקות ודרכי מילוט במקרה של שרפה

         9.6.1      כל גן ילדים שמצויות בו 2 כיתות ויותר יצויד בשתי יציאות נפרדות לפחות, המובילות ישירות לעבר מפלס קרקע מחוץ לגן. הקטע האחרון של היציאות יכול להיות משותף ל–2 יציאות. גן ילדים בן כיתה אחת בלבד פטור מחובת 2 מסלולי מילוט, בתנאי שיותקן בו גלאי עשן/אש.

         9.6.2      רוחבה של דרך מילוט (מסדרון, חדר מדרגות, שער יציאה) לא יקטן מ-1.1 מ'. בגן הנמצא במפלס הקרקע או לא יותר מאשר 50 ס"מ מעליו או מתחתיו, ואשר מספר הכיתות שלו אינו עולה על שתיים, יורשו דרכי מילוט ברוחב של 90 ס"מ. שום ציוד (ארונות, קישוטים) לא יפחית מרוחבן של דרכי המילוט. לא יותקנו חפצים בעירים או מסוכנים מסיבה אחרת (בולטים, שבירים, נסדקים, חדים וכד') בדרכי המילוט.

         9.6.3      בכל גן ילדים יהיה מטפה כיבוי אש תלוי על הקיר, במקום בולט, סמוך לדלת היציאה מהמבנה ובגובה מעל 1.5 מ'. המטפה יהיה מסוג המכיל אבקה יבשה, בעל תו תקן ישראלי ותקין (תווית אישור על תקינות המטפה ותאריך התוקף יהיו צמודים אליו).

         9.6.4      יש להתקין גלגלון לכיבוי אש באופן שהוא לא יגרום להתזה על לוח החשמל. בגנים שמותקן בהם גלגלון ישירות על הקיר, ולא בתוך גומחה, הוא יותקן בגובה של כ-1.5 מ' מהרצפה.

9.7    תמונות, קישוטים וכד' חובה לחבר היטב אל הקיר כדי למנוע סכנת נפילה.

9.8    אין לחבר קישוטים כלשהם אל נורות החשמל ואל חוטי הנורות. לצורך זה יש להתקין ווים בתקרה שאינה תקרה תלויה.

9.9    לא תימצאנה בגן שקיות ניילון העלולות לשמש למשחקי הילדים. שקיות ניילון לשימוש מנהלת הגן ולאחסון חומרים תימצאנה מעבר להישג ידם של הילדים, וזאת מחשש שהילדים ילבשו את השקיות על ראשיהם וייחנקו.

9.10  אין להתקין בגני ילדים מראות מזכוכית. המראות תהיינה עשויות מחומר לא שביר (פרספקס).

9.11  אסור להניח טלוויזיה על ארונית נמוכה, בגובה הילדים. הטלוויזיה תוצב במקום גבוה ובטוח ותקובע היטב, רצוי על גבי זרוע שתותקן כהלכה על ידי בעל מקצוע.

9.12  הַתְקנות שאינן מבוצעות על ידי הרשות המקומית/הבעלות מחויבות באישור מנהל בטיחות מוסדות חינוך רשותי.

 

10.   המטבח

10.1   מבנה וציוד

         10.1.1    המטבח יופרד מחדר הלימוד, וישמש להכנת אוכל.

         10.1.2    הכניסה למטבח תותר לילדים בנוכחות מבוגרים.

         10.1.3    מתקני הבישול והחימום והכבלים החשמליים המזינים אותם יימצאו במקום גבוה, מעבר להישג ידו של הילד.

         10.1.4    החימום והבישול בגן ייעשו בכיריים חשמליים או בכיריים של גז (אין להשתמש במכשיר גז מיטלטל). מכל הגז יימצא מחוץ לגן, ויהיה מוקף רשת נעולה. מומלץ שמערכת הגז תיבדק פעם בשנה על ידי טכנאי גז מוסמך.

         10.1.5    נמצא במטבח מקרר, תהיה בו אפשרות של פתיחה מבפנים.

10.2  בריאות והגיינה

         10.2.1    המטבח יהיה מאוורר ונקי, והמזון יאוחסן במקום סגור ו/או במקרר.

         10.2.2    יש למצוא דרכים מתאימות למניעת "שתייה משותפת", מאותם ספלים, כגון שימוש בספלים אישיים, בבקבוקים אישיים או בכוסות חד-פעמיות.

         10.2.3    יש לנקות את השולחנות במי סבון לפני הארוחה ואחריה.

 

         10.2.4    אין להשתמש בכיור המטבח ובציודו אלא לצרכים שהם נועדו להם.

         10.2.5     כלי האוכל יהיו בארון נעול, ואין להשתמש בהם לא למטרתם.

10.3  מחסן חומרי הניקוי

         10.3.1    כל חומרי הניקוי והחיטוי יוחזקו בארון נפרד ונעול, רצוי מחוץ למטבח ומעבר להישג ידם של הילדים.

         10.3.2     מפתח הארון יימצא בידי מנהלת הגן והסייעת בלבד.

         10.3.3    אם אין ארון מיוחד לכך בגן, תדאג מנהלת הגן, שחומרי הניקוי והחיטוי יימצאו מעבר להישג ידם של הילדים ובנפרד ממזון, וכן שיהיו מאוחסנים באופן שאין חשש נפילה או שפיכה.

 

11.   מתקני משחק בחצר

11.1   כללי

         11.1.1  הפעילות בחצר היא חלק מתכנית הלימודים בגן הילדים. טיפוח החצר, ארגונה ועיצובה ראויים לתשומת לב קפדנית. החצר משמשת לפעילויות שקשה לקיימן בין כותלי הגן עקב מגבלות של מרחב, גודל ותהודה. בחצר מתקיימות פעילויות דומות לאלו הנערכות במרחב הגן, כמו משחק סוציו-דרמטי, בנייה ויצירה.

         11.1.2  בעת הפעילות בחצר הילדים מפתחים תחושת שליטה במרחב, מגלים את גבולות היכולת הגופנית שלהם, מאמנים את יכולתם המוטורית, מטפחים תחושת עצמאות, לומדים לפעול כחברים בקבוצה, ועוקבים אחר החי והצומח וחשים את השינויים המתרחשים בטבע ובסביבה הקרובה.

         11.1.3  בחצר הגן יש בדרך כלל מתקנים שונים, קבועים או ניידים, שטחי פעילות, גינה לימודית ולעתים גם פינת חי, כמפורט להלן:

א.   מתקנים קבועים: ארגז חול, סככות, מכשירים לפעילות גופנית (מתח, סולמות, בתי משחק)

ב.   מתקנים ניידים: מתקנים ואבזרים ניידים כגון אוהלים, כלי משחק לחול ולמים המוחזרים לאחסון וכדומה

ג.    גינה לימודית: חלק מהחצר המיועד לגידול צמחי מאכל ולעיסוק בפעילות חקלאית, בגידול ירקות וכדומה

ד.   פינת חי: פינה נוחה ונגישה בחצר הגן ובה בעלי חיים כמו דגים, אוגרים, ארנבים, וכדומה

ה.   מקום אחסון: מחסן בחצר הגן לאחסון ציוד ומתקנים ניידים.

11.2  תקן מתקני משחק

         11.2.1    מתקני החצר המותקנים בגני הילדים יהיו בהתאם לדרישות התקן 1498, "מתקני משחקים לילדים",  שפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי על כל חלקיו (כללי, תוכן המתקנים, התקנת המתקנים, בדיקות ותחזוקה ודרישות מיוחדות למינים שונים של מתקנים). אין להכניס לגן הילדים מתקני חצר מכל סוג שהוא שלא בהתאם לאמור לעיל. כמו כן לא יותקנו בגני ילדים מתקנים שגובהם עולה על 2.5 מ'. אחזקת המתקנים ואבטחת אמינותם יהיו בהתאם להוראות שפורסמו על ידי היצרנים ולהנחיות המפורטות בתקן 1498 ובפיקוח מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית/הבעלות. אין להוסיף התקנים למתקני המשחקים שאינם חלק אינטגרלי ראשוני מהם.

         11.2.2    רשויות מקומיות ובעלויות הרוכשות ומתקינות מתקני חצר בגני הילדים תקפדנה שהציוד הנרכש יישא תו תקן.

         11.2.3    הצבתם ומיקומם של המתקנים חייבים להיות בהתחשב באזורי המשחק השונים ובאופי הפעילות ובהתאם לדרישות המתקן כפי שמפורט בתקן הישראלי הנוגע בדבר.

         11.2.4     מתקני שעשועים (מתקנים מתנפחים, גלגל מסתובב וכד') שאינם מוגדרים כמתקני משחקים שחלות עליהם דרישות התקן 1498 חייבים לעמוד בדרישות של תקן 1604 על חלקיו ובהנחיות משרד החינוך בנוהל מתקנים מתנפחים.

         11.2.5    מתחת למתקני חצר שקיימת אפשרות נפילה מהם, כגון מגלשה, נדנדות וכו', יש לפזר חול טבעי נקי שאינו מכיל חומר גרוס מלאכותי בעומק של 30 ס"מ לפחות, או להתקין  משטח בולם נפילה אחר המאושר על ידי מכון התקנים. המרחק בין מתקן משחקים הדורש בלימה למשטח קשיח יהיה לפחות 2 מ'.

         11.2.6    מתקני חצר יותקנו באופן שלא יתאפשר להמשיך ולטפס מהם על עצים, אל חלקי בניין, אל גדרות ואל מתקנים אחרים.

         11.2.7    בפירוט המתקנים השונים המובאים בהמשך ניתנו עיקרי הדרישות הבטיחותיות החשובות לידיעתה ולטיפולה של מנהלת הגן.

11.3  הדרישות הכלליות לגבי מתקני משחק

         11.3.1    שטחי המשחק של המתקנים השונים לא יחפפו זה את זה.

         11.3.2    השטח שמתחת למתקנים שקיימת אפשרות נפילה מהם ירופד בחול טבעי בעומק של 30 ס"מ לפחות או בחומר אחר בעל כושר בלימה תואם.

         11.3.3    במתקני המשחק שיותקנו בגני הילדים לא תהיינה פינות חדות, ונקודות הילכדות של הראש שקוטרן בין 89 ל-230 מ"מ, ולא תהיינה נקודות היצבטות או היחתכות, לפי דרישות התקן הישראלי המעודכן למתקני משחקים 1498.

         11.3.4    בסיסי העיגון של המתקנים השונים לא יבלטו מעל פני הקרקע.

         11.3.5    תקינות המתקנים ושלמותם תיבדקנה באופן חזותי מדי יום על ידי מנהלת הגן. פעם בשבוע תבדוק מנהלת הגן את יציבות המתקנים (נקודות שחיקה כגון חיבורים, אמצעי תלייה וכו'). מתקן פגום, העלול לסכן את המשתמשים בו, יוצא משימוש עד לתיקונו.

         11.3.6    בדיקות מחייבות של מתקני משחקים

                       תקן מתקני משחקים 1498 (המעודכן והתקף ממרס 2006) מחייב שלוש בדיקות תקופתיות:

א.    בדיקה חודשית: בדיקה זו מתבצעת על ידי הרשות המקומית והבעלות. מבצע אותה איש תחזוקה העובר על המתקנים ובודק    את שלמות החלקים, את טיב החיבורים והשרשראות של הנדנדות, את החיבורים לקרקע ואת המצעים מתחת למתקנים וסביבם.

ב.    בדיקה שנתית: פעם בשנה מתבצעת בדיקה של כלל המתקנים על ידי מהנדס או הנדסאי או טכנאי שהוכשרו ואושרו על ידי מכון התקנים הישראלי לבדוק מתקני משחקים.

ג.    בדיקה תלת-שנתית: פעם בשלוש שנים מבוצעת בדיקה של מעבדה מוסמכת לבדיקת מתקני משחקים של מכון התקנים הישראלי או מעבדה שאושרה לבדוק מתקני משחקים מטעם מכון התקנים.

          11.3.7     לאחר שנבדקו המתקנים ואותרו הליקויים, תדאגנה הרשות המקומית והבעלות לתיקון ליקויים אלו. מנהלת הגן תוודא כי פעולות התחזוקה והתיקון מתקיימות ומתבצעות. מתקנים שלא תוקנו יורחקו מיידית משטח הגן.

11.4   הדרישות העיקריות לגבי מתקני משחק שונים

          11.4.1     סככת בובות

                         א.   אין להציב סככת בובות סמוך לעצים, למדרגות וכד', מחשש שהילדים יטפסו עליה.

                         ב.   גג הסככה יהיה עשוי עץ או חומר בלתי שביר ועמיד לשנים רבות.

          11.4.2     סככת צל

                         א.   גובהה של סככת הצל יהיה 2.5 מ'. הסככה תהיה יציבה, ובסיסי העיגון לא יבלטו מעל פני הקרקע.

                         ב.   שטחו של החלק המוצל בחצר גן הילדים יהיה בין 15% ל-30% לפחות.

                         ג.    אין להתקין סככה סמוך לעצים, לגדרות ולמתקנים שונים, כדי למנוע טיפוס ילדים עליה, אף שיש לעודד נטיעת עצי צל בחצר הגן.

                         ד.   יש לדאוג להתקנת מקומות ישיבה מתחת לאזורים מוצלים.

          11.4.3     ארגז חול

                         א.   הבעלות תדאג שארגז החול ימולא כדי שני שלישים מבית קיבולו. סוג המילוי יהיה חול נקי. יש לנקות את החול פעמיים בשנה לפחות. רצוי להתקין סככת צל מעל לארגז החול.

                         ב.   בתחילתו של כל יום לימודים יש לגרף את החול שבארגז על ידי מבוגר ולאחסן את המגרפה במקום בטוח, ויש לסלק מארגז החול את הלכלוך ואת החפצים הזרים. יש להקפיד במיוחד על סילוק חפצים חדים. בסיום יום הפעילות יש לכסות את ארגז החול בכיסוי מאוורר. אם אין משתמשים בארגז החול במהלך היום, יש להקפיד לכסותו.

                         ג.    שולי ארגז החול יהיו בגובה של 20 ס"מ מפני הקרקע לכל היותר, בעלי פינות מעוגלות, ורצוי מחומר גמיש ורך, כגון גומי.

                         ד.   ארגזי חול הם מוקד משיכה לחיות משוטטות כמו חתולים ולזוחלים העושים את צורכיהם בחול, ולכן הם עלולים להיות מקור למפגעים בריאותיים ולמחלות.   אם מזהים בארגז החול פרעושים וצרכים של בעלי חיים, יש לזמן תברואן/וטרינר מהרשות המקומית לניקוי החול ולטיפול בו. במידת הצורך על הרשות/הבעלות להחליף את החול לחול נקי וחדש.

          11.4.4     נדנדת "עלה ורד"

                         א.   יש להתקין בנדנדה אמצעי אחיזה למתנדנד.

                         ב.   יש להתקין אמצעי בלימה כדי למנוע היתקלות בקרקע (אמצעי הבלימה: חול בעומק 30 ס"מ, צמיגים או משטח בלימה אחר המאושר ע"י מכון התקנים).

                         ג.    מספר הילדים המתנדנדים בנדנדה יהיה כמספר המושבים שלה. לא יורשו להתנדנד על מושב אחד יותר משני ילדים.

                         ד.   הגובה המרבי של משטחי הישיבה יותאם לגיל המשתמש בו ולא יעלה על מטר אחד.

                         ה.   בעת השימוש בנדנדה יש להרחיק ממנה ילדים שאינם מתנדנדים למרחק של 1.5 מ' לפחות.

          11.4.5     נדנדה תלויה

                         א.   הנדנדה תמוקם באזור ובאופן שתנועתה לא תפריע  לפעולות משחק אחרות.

                         ב.   הגובה המזערי של משטחי הישיבה מעל פני הקרקע יהיה 45 ס"מ, והגובה המרבי יהיה 63 ס"מ.

                         ג.    החבלים/השרשראות יהיו בתוך צינור פלסטי שקוף.

                         ד.   השימוש בנדנדה תלויה מחייב השגחה צמודה של מבוגר.

                         ה.   כאשר מורידים את מושב הנדנדה מהחבלים/מהשרשראות, יש ללפף אותם על משקוף הנדנדה או לקשור אותם אל אחד העמודים.

          11.4.6     קרוסלה-סחרחרת

                               אין להשתמש בגן הילדים בקרוסלה-סחרחרת הבנויה ממוטות שבקצותיהם מושבים, ואם מתקן כזה נמצא בגן, יש להרחיקו. עם זאת אפשר להשתמש בקרוסלה בעלת מעקה הסוגר עליה מכל עבריה והמוגבלת במהירותה. יש להקפיד שהרווח בין קרקעית הסחרחרת ובין הקרקע לא יהיה יותר מ-10 ס"מ, כדי למנוע זחילת ילדים מתחת לסחרחרת.

                11.4.7     מגלשה

                               א.   מומלץ שגובהה המרבי של המגלשה יהיה 2.5 מ'.

                               ב.   למרגלות מישור ההחלקה ייכרה בור שמידותיו המזעריות תהיינה 1.2X2 מ' ועומקו 30 ס"מ. הבור ימולא חול נקי עד שפתו.

                               ג.    יש לגרף את החול פעם ביום.

                               ד.   לפני משטח החול של המגלשה לא יותקן כל מתקן משחק אחר, והגלישה לא תסתיים בארגז החול הכללי.

                          ה.  משטח הגלישה של המגלשה יהיה ללא פגימה. חלקה התחתון של המגלשה יהיה מוגבה מעל פני הקרקע ב-42-22 ס"מ.

           11.4.8     סולמות טיפוס

                          א.  רצוי שרוחב סולמות הטיפוס לא יעלה על 110 ס"מ.

                          ב.  סולמות לא יותקנו סמוך למשטחים מרוצפים או מתחת לעצים שאפשר לטפס עליהם מהסולמות.

                          ג.   סולמות קשת לא יהיו בעלי מאחז יד בחלקם העליון. השלבים התחתונים של הסולמת יתחילו מגובה של 1.20 מ' לפחות. הסולמת תשמש להיתלות בידיים בלבד.

                          ד.  את המשטח שמתחת לסולמות הטיפוס חובה לרפד בחול בעומק 30 ס"מ לפחות. רוחב משטח החול יהיה 1.5 מ' מכל צד.

           11.4.9     מתקן חבית

                          א.  סולם טיפוס הכולל חבית ייבנה באופן שמשני קצות החבית יהיו השלבים במרחק 10 ס"מ בלבד משפת החבית.

                          ב.  החבית תהיה שלמה, בלי בליטות וחורים ובלי חלודה.

                          ג.   אין להשתמש בחצאי  חביות.

           11.4.10   חצר גרוטאות בגן הילדים

                          א.  חצר עשירה כוללת פריטי בנייה, אבזרים וכלים המאפשרים פעילות רב-גונית ומזמנים אפשרויות למשחק, ליצירה וללמידה. חפצים ואבזרים אלו נרכשו בחלקם כחדשים למטרות משחק, ובחלקם הם גרוטאות שהובאו על ידי הצוות החינוכי וההורים למטרות פיתוח הדמיון וכושר ההמצאה של הילדים.

                               הגרוטאות משמשות חוליה מקשרת בין עולם הילדים לעולם המבוגרים, ומאפשרות פעילות עם עצמים, עם כלים ועם מכשירים ממשיים, כמו חביות, בולי עץ, צמיגים, ארגזים, מכשירי חשמל, חלקי מכונות וכדומה.                

                          ב.   עקרונות בטיחותיים לבחירת גרוטאות

1)  הגרוטאה תהיה בטוחה לשימוש. תהיה הקפדה על שלמותה ולא יהיו בה זיזים וקצוות חדים. יש לשים לב

2)  שאין בה מקומות שהאצבעות או איברי גוף אחרים עלולים להיתפס בהם. יש להימנע מהכנסת גרוטאות  שהמשחק בהן עלול לסכן את הילדים: חפצים כבדים שניודם עלול לפצוע, חפצים חלודים, חפצים בעלי דלתות שילדים עלולים להינעל בתוכם כמו מקרר ומכונת כביסה, כלי זכוכית, כלים מפלסטיק שבור בעל קצוות חדים, חומרים דליקים כמו מכלי ספרֵי למיניהם, חומרים רעילים, קרשים עם מסמרים וכדומה.

3)  יש לוודא שהשימוש בגרוטאה בזמן משחק לא יסכן ילדים אחרים.

4)  הגרוטאה תהיה חזקה דייה כדי שתעמוד בהשפעות מזג האוויר.

5)  לא יוכנס לחצר ציוד שאפשר להתניעו או כלי חשמל שאפשר לחברו לרשת החשמל.

6)  לא יוכנסו כגרוטאות כלי עבודה  כגון פטישים, מסורים, צבתות וכדומה.

                         ג.    שילוב הגרוטאות בחצר הגן

1)  הגרוטאות תשמשנה להבניית המשחק על פי בחירת הילדים בכל מרחב החצר.

2)  סידור הגרוטאות בחצר לא ימנע מהילדים לנוע בחצר, אלא ייצור הזדמנויות ואתגרים להתנסות בתנועה.

                         ד.   כללי הזהירות והבטיחות באחזקת גרוטאות בחצר הגן

1)   הפעילות בחצר תתנהל בהשגחת הצוות החינוכי.

2)   לפני תחילת הפעילות יש לקבוע יחד עם הילדים את כללי ההתנהגות והשימוש בגרוטאות.

3)   לפני פתיחת הגן במסגרת סריקת הבוקר תינתן תשומת לב מיוחדת לבדיקת שלמותם ותקינותם של חפצים וגרוטאות הנמצאים בשימוש בחצר, וכן לחפצים חשודים.

4)   גרוטאה המסכנת את הילדים ואינה ראויה לשימוש יש להוציא מהחצר ולפנות מהר ככל האפשר.

 

12.   הנחיות בטיחות לחניית אופניים או עגלות בשטח הגן

12.1   אופניים, עגלות או משחקים ממונעים אחרים, שאינם חלק מהמשחקים בגן הילדים, עלולים לסכן את הילדים בשטח הגן.

12.2   מנהלת הגן תגדיר הנחיות סדורות לחנייה ולאחסנה ולהשארה של אופניים או עגלות שאינם שייכים לגן ומשמשים את הילד בדרך אל הגן ובחזרה הביתה.

12.3   מנהלת הגן תבהיר להורים כי שימוש באופניים או בכל מתקן משחק ממונע אחר שהילדים נעים עליו עד לפתח הגן וממנו הוא באחריותם בלבד.

12.4   נקודת האחסנה והחנייה תוגדר באופן ברור כדי שתהיה מופרדת ולא תשמש פיתוי לילדים.

12.5   אם אין אפשרות להפריד באופן מוחלט ופיזי את נקודת האחסנה, תדאג מנהלת הגן לנעילה ולאחסנה באופן יציב.

12.6   לא תתאפשר הפעלתו של משחק ממונע על ידי ילד.

12.7   עגלות פעוטים או תלת-אופן הנשארים בגן ומאוחסנים באזור מוגדר יאוחסנו באופן שלא יתהפכו ויפגעו בילדים בזמן שהותם בחצר הגן.

 

13.   מתלים ניידים לתיקים ולמעילים בגנים

13.1  אסור להחזיק בגני ילדים מתקנים ניידים לתליית תיקים שאין להם הגנה על ווי המתלים.

13.2  אסור להתקין מתלים למעילים ולתיקים בגובה העלול לסכן את הילד בהתקרבו למתלה. המתלים יהיו בגובה של 1.50 מ' לפחות.

 

14.   פעולות נוספות המחייבות תשומת לב מיוחדת

14.1   גזירה במספריים: חודי המספריים צריכים להיות קטומים ומעוגלים.

14.2   הכנת צבעים: יש להשתמש בצבעים שאין בהם כדי להזיק לילד והמאושרים על ידי מכון התקנים. יש לוודא שמודבק תו תקן מיוחד על הצבעים המותרים לשימוש.

14.3   ניסור במסור: אסור להשתמש בכל סוג של מסור בגן הילדים.

14.4   נעיצת מסמרים בעזרת פטיש: הפטיש יהיה קטן ומותאם לגיל הילדים. יש להשתמש במסמרים חדשים בלבד, והפעילות תהיה בהשגחה צמודה של אחד מחברי צוות הגן.

14.5  עבודה בפלסטלינה או בחומר דומה: יש להקפיד שלאחר העבודה בחומר זה ירחצו הילדים היטב את ידיהם במים ובסבון.

14.6  כלי העבודה בגינה: תקינות כלי העבודה בגינה תיבדק על ידי מנהלת הגן. מעדרים חדים, ובייחוד כלים דו-שיניים, יוצאו מכלל שימוש. תשומת לב תינתן להידוק הקת לכלי העבודה.

14.7  הדלקת נרות שבת בגן: הנרות יודלקו על ידי מנהלת הגן, והיא תקפיד על כללי זהירות מתאימים כגון מרחק סביר מחומר דליק וכיבוי הנרות לפני נעילת הגן.

 

15.   פעולות וציוד אסורים

15.1  אין להבעיר מדורה בחצר הגן, אלא אם מדובר בפעילות מאורגנת חינוכית, כגון אפיית פיתות ובישול שדה, והמבוגר האחראי על הפעילות שולט באש ומונע מהילדים להתקרב אליה.

15.2  ילד לא יורשה להפעיל כלי חשמל מכל סוג שהוא אלא באישור מנהלת הגן ובפיקוחה.

15.3  ילד לא יורשה להרים חפץ שמשקלו מעל 3 ק"ג.

15.4  ילד לא יורשה לשחק באקדחים עם חומרי נפץ, במקלעונים (רוגטקות) ובחומרים המכילים כספית או עופרת, כגון מדחום וכיוצא בזה.

 

16.   בעלי חיים

16.1  הכנסת בעלי חיים לגן מותרת רק לאחר קבלת אישור מהמפקחת הפדגוגית ומהווטרינר הרשותי.

16.2  בעלי החיים יהיו בפיקוח של וטרינר.

16.3  מותר לגדל רק בעלי חיים בריאים, שאינם עלולים לגרום פגיעה רצינית בילדים (סריטה, נשיכה וכד').

16.4  יש להדריך את הילדים לא להרים אבנים גדולות מן הקרקע ולא לקושש עשבים יבשים, מחשש פגיעתם של נחשים, עקרבים או רמשים ארסיים אחרים.

 

17.   מעון יום הכולל שינה

גנים המקיימים יום לימודים הכולל גם שינה יקפידו על מילוי הדרישות האלה:

17.1  חדר השינה יהיה נקי ומאוורר.

17.2  חימום חדר השינה בחורף ייעשה באמצעות מערכת חשמלית התלויה בגובה מתאים או באמצעות הסקה מרכזית.

17.3  הילדים יישנו על מזרנים המונחים על הרצפה. לכל ילד יהיו סדין, כרית ושמיכה שהביא מהבית.

17.4  אין לשטוף את רצפת חדר השינה כשהילדים ישנים.

17.5  בחדר הסמוך לחדר השינה יימצא תמיד מבוגר.

17.6  רצוי שהמטבח יהיה מרוחק מחדר השינה.

 

18.   מתקני מים קרים

בתקופת הקיץ יש צורך בשתייה מרובה, וגני ילדים רבים רוכשים מתקני מים קרים עבור תלמידיהם. להלן כמה הנחיות בטיחות לרכישה ולהתקנה של מתקני מים קרים:

18.1  סוגי המתקנים

         במתקני מים קרים אנו מבחינים בעיקר שני סוגים:

            –     מתקן מים מרכזי: מתקן הממוקם במקום סגור ונפרד, וממנו יוצא צינור עם כמה ברזי שתייה לכמה מקומות בגן הילדים

          –     מתקן מים מקומי: מתקן המוצב במקום מרכזי בגן הילדים, עם ברז אחד, וההזנה היא ממערכת מים מרכזית או ממכלים מתחלפים.

18.2   כללי

          18.2.1    אסור בהחלט לרכוש מתקן מים קרים שיש בו שילוב של מערכת למים חמים (אין להציב מתקני מים חמים בשטח גן הילדים).

          18.2.2    בזמן רכישת מתקן מים קרים יש לקבל מפרט טכני המציין את דרישות ההתקנה של המתקן: קוטר הצנרת לאספקת מים ולניקוז, הפתח והזרם הנדרשים והוראות ההפעלה.

          18.2.3    במקום הצבת מתקן מים קרים תימצא מערכת אספקת מים, חשמל וניקוז העומדת בדרישות המפורטות להלן.

          18.2.4    אין להשתמש במתקן מים קרים שאין בו כיסוי על חלקי החשמל והקירור (המדחס) או על כל חלק פנימי אחר. מתקן שחסר בו כיסוי על החלקים הפנימיים ינותק מיד מאספקת החשמל והמים.

           18.2.5   חל קלקול במתקן המים הקרים – יש לנתקו ממערכת החשמל וממערכת אספקת המים ולזמן טכנאי מוסמך לתיקונו.

          18.2.6    אין לטפל במתקן מים קרים אלא על ידי טכנאי מוסמך מהחברה המספקת את המתקן וכשהמכשיר מנותק לחלוטין ממערכת החשמל והמים.

          18.2.7    אין לחבר מתקן מים קרים שעבר תיקון אלא לאחר אישור בכתב מטכנאי מטעם החברה המספקת המאשר את תקינות המתקן.

18.3   מיקום המתקן

          18.3.1    מתקן מים קרים מקומי

                        א.    המתקן יוצב במקום מרכזי ונגיש לכל התלמידים.

                        ב.    אין להציב את המתקן באופן שיבלוט אל מהלך התנועה של התלמידים או יצר את המעברים.

                        ג.    המתקן, לרבות מכליו, יקובע על הקיר בעזרת חבק מסביב לו, כדי למנוע את הזזתו או את נפילתו.

          18.3.2    מתקן מים קרים מרכזי

                        א.    המתקן יותקן במקום נפרד ומחוץ להישג ידם של תלמידים, בצורה יציבה ורצוי במקום גבוה.

                        ב.    מהמתקן יצא צינור תקני (באופן שלא יהיה מכשול או מפגע) שיחובר אל הברזים במקום שיועד לכך.

                        ג.     מתחת לברזים תותקן שוקת לניקוז המים.

18.4   אספקת מים

          18.4.1     אספקת המים למתקנים בחיבור ישיר תהיה בצנרת מים תקנית, עם ברז בקצה, בקוטר הנדרש על פי המתקן הנרכש, שיאפשר סגירה של זרימת המים במקרה של תקלה או של ניתוק מתקן הקירור.

          18.4.2     במתקנים בעלי מכלים מתחלפים יש להקפיד שהמכלים יגיעו חתומים על ידי החברה המספקת.

18.5   אספקת חשמל

          18.5.1     אספקת החשמל למתקן מים קרים תהיה במתח ובזרם המתאימים למתקן הנרכש.

          18.5.2     שקעי החשמל של המתקן המקומי והמרכזי יהיו בגובה 1.8 מ', כנדרש.

          18.5.3     שקע החשמל יוגן על ידי ממסר לזרם דלף (ממסר פחת) תקני, ברגישות של 30 מילי-אמפר.

          18.5.4     לפני חיבור מתקן המים הקרים יבדוק חשמלאי מוסמך את מערכת החשמל המזינה את המתקן, וכן יבדוק את התאמת מערכת החשמל למתקן ואת הימצאות ממסר לזרם דלף, וייתן אישור בכתב על כך.

          18.5.5     אין להשתמש בכבלי חשמל מאריכים מעבר לכבל הזינה המסופק עם המתקן.

18.6   ניקוז

          18.6.1     מערכת הניקוז במתקן מים תותקן בצמוד לברז לאספקת המים ותתאים לדרישות המתקן הנרכש.

          18.6.2     במתקן מרכזי יותקן הניקוז בקרבת הברזים לשתייה.

          18.6.3     אין להתקין מתקן מים קרים כלשהו ללא מערכת ניקוז.

18.7   ברזים

          הברזים שיותקנו למערכת המים הקרים יהיו ברזים סניטריים תקניים למניעת מגע הפה עם יציאת המים, ורצוי שיהיו ברזים שקועים, כדי למנוע מצב של פגיעה ושבירת שיניים.

18.8   מערכות טיהור

          יש מתקני מים קרים שמשולבים בהם מתקני טיהור. מתקנים אלה יירכשו רק אם הם עומדים בדרישות משרד הבריאות ורק באישורו.

 

19.   בריאות ועזרה ראשונה

19.1   נעדר ילד מהגן מסיבה כלשהי, ובכלל זה מחלה, ההורים חייבים להודיע על כך למנהלת הגן מוקדם ככל האפשר. על ההורים להודיע על כל היעדרות של הילד, מכל סיבה שהיא, לפני ההיעדרות, אם הם יודעים על כך מראש.

19.2   קבלת הילד לגן לאחר 5 ימי היעדרות מחייבת הצגת אישור מהרופא על היעדרות בשל מחלה.

19.3   במקרה של תחלואה מידבקת יש ליידע את לשכת הבריאות הקרובה ולקבל הנחיות.

19.4   בתנאי שרב וחום יש להיערך ולדאוג למקום נעים, קריר ומתאים שבו ישהו הילדים בגן. בימי שרב וחום (מעל 30 מעלות צלסיוס בצל בכל אזורי הארץ, ובאזורי בית שאן והנגב מעל 35 מעלות) מומלץ לשנות את סדר היום ולהוציא את הילדים לחצר בשעות הבוקר המוקדמות. יש לדאוג שהילדים ישתו מים או נוזלים אחרים (לפחות כוס נוזלים בכל שעה עד שעה וחצי). אין להקדים לשלוח את הילדים לביתם ביום שרב, אלא יש להשאירם בגן, במקום הקריר המתאים, עד שיבואו לקחתם בשעה המקובלת. גם בימי חום רגילים יש לוודא שכל ילד יחבוש כובע בצאתו לחצר.

19.5   יש לדאוג לפעולה תקינה ולניקיון מתמיד של הכיורים, הברזים והביוב. זאת כדי שיפעלו כהלכה וכדי שלא תיווצרנה שלוליות ליד המתקנים השונים.

19.6    אם מתברר שקיימת תקלה כלשהי בביוב, יש לפנות מיד לרשות החינוך המקומית או לבעלות האחראית לדבר או למוקד התברואה העירוני (או היישר לשרברב הקרוב, אם יש הרשאה לתיקונים דחופים על ידי הגן, וקיים הסדר של החזר ההוצאות לפי קבלות).

19.7    כדי שפסולת ושיירים לא יתגלגלו על הרצפה, יימצאו פחי אשפה וסלי פסולת בכמות מספקת בחדרי הכיתות ובחצר. פחי האשפה יהיו סגורים ומכוסים.

19.8    ריסוס הגן נגד זבובים ויתושים ייעשה רק בתום יום הלימודים, לאחר שהילדים יעזבו את הגן. הגן ומתקניו, ובכלל זה המטבח, ירוססו רק בחומרי הדברה המאושרים על ידי מכון התקנים. למחרת הריסוס יש לדאוג לאוורור יעיל של חדרי הגן לפני בוא הילדים.

19.9    אם מצויים בגן עכברים או מכרסמים אחרים, יש לדאוג להשמדתם בעזרת שירותי התברואה המקומיים. הריסוס להדברת מזיקים ייעשה רק בימי החופשה. גן שבוצעה בו פעולת הדברה ינוקה באופן יסודי לפני חזרת הילדים אליו.

19.10  לכל ילד בגן תהיה מגבת אישית. השימוש במגבות נייר חד-פעמיות מומלץ.

19.11  עזרה ראשונה

          בכל גן ילדים יימצא תרמיל עזרה ראשונה ובו הציוד המפורט להלן:

  

שם הפריט

הכמות

שם הפריט

הכמות

תרמיל גב

1

פד גזה "3X"3, סטרילי

20

אגד (תחבושת)

5

שמיכה היפותרמית

1

גליל איספלנית

3

תחבושת בינונית

1

חוסם עורקים

1

תחבושת אישית

2

מספריים לעזרה ראשונה לחיתוך חומר ממתכת

1

סביעור

2

משולש בד

5

תחבושת לכוויות (כדוגמת ברנשילד)

3

סד קשיח לקיבוע

1

כפפות חד פעמיות

10 זוגות

פולידין נוזלי

2

מסכת כיס להנשמה

1

פולידין משחה

2

פנס  ראש (סוללות מחוץ לפנס)

1

אגד מידבק – פלסטר

20

 

 

הערה: על כל בקבוק וקופסה יצוינו בבירור תוכנם והוראות השימוש בהם, ובכלל זה התאריך שבו יפוג תוקפם.

19.12 מתן סיוע רפואי לילדי הגן: סיוע רפואי לילד שנפגע יינתן: (1) על ידי פנייה למוקד הרשות המקומית באמצעות לחצן המצוקה שבגן; (2) על ידי פנייה למוקד מד"א 101 או למרפאה מקומית.

 

20.   חפצים מחושמלים

                        חשמול חוטי המתכת הקושרים עמודי חשמל או טלפון אל האדמה מורגש בדרך כלל כדגדוג קל, אך במקרים מסוימים הוא עלול להיות קטלני. על כל תופעה של חשמול עמודים או עצמים, כגון ברזים, חלקי בניין, מכשירי חשמל, גם כאשר הדבר מורגש כדגדוג קל בלבד, יש לדווח מיד לבעלות על הגן. מורגשת תופעת החשמול מחוץ לתחומי המוסד – יש לדווח על כך מיד להורים או לתחנת המשטרה הקרובה או למשרד האזורי של חברת החשמל.

 

21.   חומרי הדברה וחומרים רעילים אחרים

          יש לייחד זמן, בעיקר ביישובים חקלאיים, לשיחות הסברה עם התלמידים, ובמידת האפשר גם עם ההורים, על סכנת ההרעלה הכרוכה בפעולות הריסוס בחומרי ההדברה החקלאיים. כן יש להזהיר מפני הסכנה הכרוכה בשימוש הביתי בחומרים רעילים.


22.   חומרי נפץ

22.1  יש להזהיר את התלמידים מכל נגיעה בחומר או בחפץ שאינו מוכר להם ושהם עלולים להיתקל בו בחצר, בשדה, במשחק ובטיול. יש להסביר להם כי קרו מקרים רבים של מוות ושל פציעה חמורה בגלל אי-זהירות ובגלל משחקים בחומרי נפץ.

22.2  בכל מקרה שתלמיד או מבוגר נתקל בחפץ חשוד יש לדאוג ששום אדם לא יתקרב למקום. יש להודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה על הימצאות החפץ החשוד, כדי שיישלח חבלן לטפל בו.

 

23.   משחקים וחפצים מסוכנים שאסור להשתמש בהם

23.1    אולרים וסכינים

23.2    חצים וקשתות

23.3    מקלות גומי ("רוגטקות"), אקדחי קפצונים ואקדחי פקקים, "טילים" ומצנחים בעלי גומייה

23.4    כוכבי נינג'ה

23.5    חפצים חדים (בעלי חוד או שאפשר להיחתך על ידם בקלות)

23.6    אקדחי לייזר.

 

24.  משחקי תנועה מסוכנים

24.1    משחקים שבהם מטילים ילדים בכוח על הרצפה

24.2    משחקי חבטה במקלות

24.3    משחקים הקשורים בהכנסת ראשו של ילד למים או לחלקי מכונה שונים, כגון
           פתח תנור או מכונת כביסה

24.4    זריקת אבנים

24.5    משחקי תלייה בחבלים.

   

25.   אספות וחגיגות

25.1   מסיבות בתוך הגן

          25.1.1    יש לארגן  את סדר הישיבה באופן שיישארו מעברים לדלתות הכניסה והיציאה. כמו כן יש לדאוג שדלת החירום ביציאה לחצר תהיה סגורה ולא נעולה.

          25.1.2    יש לארגן את הריהוט באופן שלא ייגרמו להורים, לאורחים ולילדים פגיעות ושיתאפשר מעבר נוח.

          25.1.3    מכשירי החשמל יהיו מחוברים כהלכה ולא יפריעו במעברים.

          25.1.4    יש לדאוג שיהיה די מרחב לפעילות הילדים בזמן ההופעות והפעילויות. צפיפות יתר עלולה להביא לפגיעה בילדים.

25.2   מסיבות מחוץ לגן

          25.2.1    מסיבה מחוץ לגן יכולה להיות במסגרת פעילות גן הילדים או בארגון ההורים. אם המסיבה או החגיגה היא חלק מתכנית הלימודים, יהיו ההכנה והארגון באחריות מלאה של מנהלת הגן ובאישור המפקחת הפדגוגית.

          25.2.2     פעילות מחוץ לגן דורשת תיאום והיערכות מקדימה. יש לדאוג שהמקום יהיה רחוק מתנועה סואנת ושיהיו בו חנייה מסודרת ומרחב בטוח לילדים.

          25.2.3     מתקנים מתנפחים: אם משתמשים במתקנים מתנפחים, יש לוודא שנותן השירות פועל לפי ההנחיות והנהלים הכתובים של משרד החינוך כפי שפורסמו בחוזר הוראות הקבע סד/2(א), סעיף 38–5.1 ובאתר האינטרנט של המשרד.

25.3   במות וחשמל

          25.3.1    אם תותקן במה, תיבדקנה יציבותה ותקינותה על ידי מהנדס קונסטרוקטור.

          25.3.2    הבמה תותקן על בסיס יציב, וגובהה לא יעלה על 40 ס"מ.

          25.3.3    מערכת התאורה תותקן על ידי חשמלאי מוסמך. כל המערכת הארעית תיבדק לפני הפעלתה, ותהיה מחוברת לממסר מגן נגד התחשמלות ברגישות של 30 מילי-אמפר.


          25.3.4    מכשירי הקרנה וציוד חשמלי יופעלו אך ורק בידי מבוגרים.

          25.3.5    אסור לתלות או להדביק קישוטים, שרשראות ואבזרי נוי על מערכת החשמל ועל גופי תאורה.

          25.3.6    אסור להשתמש במנורות אולטרא-סגולות במסיבות, וזאת מתוך העיקרון של זהירות מונעת, מחשש מקרינה מסוכנת שעלולה להזיק לילדים.

25.4   בטיחות באש

          25.4.1    אין לקיים חגיגה שיש בה שימוש באש במבנים או בצריפים דליקים.

          25.4.2    אין לחמם את אולם החגיגה במכשיר חימום בעל להבה גלויה.

          25.4.3    אין לקיים טקסי אש, לפידים ואבוקות במסגרת הפעילות של גן הילדים במבנה או מחוצה לו.

          25.4.4    מנהלת הגן והסייעת תתודרכנה על ידי איש כיבוי במניעת שרפות ובכיבוי אש.

 

26.   בטיחות בפעילויות לקראת חגים

26.1   חג החנוכה

                         לקראת חג החנוכה מנהלת הגן מתבקשות לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים, כדי למנוע סיכוני אש ושרפה בפעולות ההכנה לחג, בעת המסיבות ובחג עצמו:

26.1.1  יש להקפיד שהחנוכיות שהילדים מכינים לא תהיינה מחומרים דליקים, כגון עץ, מוצרי פלסטיק וכד'.

26.1.2  בעת הכנת סופגניות יש להקפיד על כללי הבטיחות באש, להיזהר מהתזת שמן ולהקפיד על יציבות הסירים והמחבתות. רצוי להכין במקום מטפה כיבוי אש. הכנת הסופגניות תבוצע רק על ידי מבוגרים.

26.1.3  אין להכין נרות משעווה.

26.1.4  הדלקת נרות על-ידי תלמידים תיעשה בסיוע מבוגרים, ואך ורק בנר דולק, ולא בגפרורים.

26.1.5  אם מניחים חנוכייה ליד החלון, יש להקפיד להניחה על משטח יציב והרחק מחומרים העלולים להידלק.

26.1.6  אין לרקוד עם נרות דולקים בידיים. 

26.2   חג פורים

26.2.1  אין להרשות משחקים באקדחי פיקות וקפצונים, בזיקוקין די-נור ובאמצעי נפץ אחרים.

26.2.2  התחפושות תהיינה מחומרים לא דליקים בלבד. השימוש בצמר גפן, בניילון, בזהורית וכד' אסור.

26.2.3  אין להשתמש במכלי תרסיס המרססים חומר דמוי שלג או איטריות וכד'. יש להזהיר את התלמידים, שמכלי תרסיס   עלולים להיות מסוכנים במגע עם חום, עם אש וכד', ולכן אין לזרוק מכלים מלאים או ריקים לאש או להפעילם בקרבת מקור אש.

26.2.4  יש לאסור את השימוש בשקיות פלסטיק למסכה.

26.2.5  מנהלת הגן תסביר לילדים את הסכנות הכרוכות בשימוש בחומרים דליקים, באקדחי פיקות וקפצונים ובחפצים חדים וכו'.

26.2.6  מנהלת הגן תקיים אספת הורים בנושא פורים ותנחה את ההורים בהנחיות הבטיחות המיוחדות לחג זה.

26.3   ל"ג בעומר

26.3.1  מנהלת הגן רשאית לקיים מדורת ל"ג בעומר בשעות הפעילות של הגן. זאת באישור המפקחת הפדגוגית וקב"ט הרשות/קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

26.3.2  טווח הביטחון המינימלי בין הילדים למדורה יהיה 2.5 מ' לפחות.

26.3.3  אין להצית מדורה אלא באמצעות נייר, סולר וקרוסין (נפט). השימוש בחומרים כגון בנזין, כוהל, טינר וכד' אסורים.

26.3.4  אסור באיסור חמור לשפוך חומר דליק למדורה.


26.3.5  יש להכין בהישג יד ציוד מתאים לכיבוי אש (מטפי כיבוי, דליי חול, מים) ושמיכת כיבוי מתאימה.

26.3.6  בתום הפעילות תוודא מנהלת הגן שהמדורה כובתה כליל.

26.3.7  מומלץ לשתף הורים אחדים בהכנת המדורה ובפיקוח עליה. הורים אלה אינם נכללים במספר המלווים המבוגרים הדרושים לפעילות מחוץ לגן על פי ההנחיות.

26.3.8  תלמידי הגנים לא ישתתפו בתהלוכות לפידים למיניהן ובטקסי אש.

26.4   חג השבועות

             המנהג לשחק משחקי מים בחג השבועות טומן בחובו סיכונים רבים:

26.4.1  זריקה והתזה של מים על מכוניות נוסעות עלולות להביא את נהג הרכב למצב של איבוד השליטה על הרכב ולגרום לתאונה.

26.4.2  שקית מלאה מים היא כמו אבן (ככל שהשקית גדולה יותר, הנזק עלול להיות גדול יותר), ופגיעתה עלולה לגרום לנפגעים ולפציעות בדרגות שונות.

26.4.3  השימוש במים על גבי משטחים עלול לגרום לסכנת החלקה.

26.4.4  השימוש במים בקרבת מתקני חשמל או נקודות חשמל עלולה לגרום להתחשמלות.

26.4.5  במקרים מסוימים המְשַחקים במים משתמשים בצינורות כיבוי אש אשר לחץ המים בהם גבוה, וכתוצאה מכך קיימת סכנה של היפגעות תלמידים.

26.4.6  בחלק מהמקרים הילדים משתמשים בחומרי צבע חריפים שהם מכניסים לתוך שקיות המים, והדבר גורם לפגיעה גופנית בעיקר בעיניים.

26.4.7  חלק ממשחקי המים מתבצעים תוך כדי ריצה של התלמידים (בריחה ורדיפה). מצב זה מגביר את הסכנה להיפגעותם כתוצאה מהתנגשות במכשולים שונים.

  

27.   עקרונות מנחים להפעלת חוגים שונים בתוך גן הילדים

27.1   יש לדאוג שהפעילות אכן מאושרת על ידי הפיקוח על הגן ועל ידי הרשות/הבעלות ותואמת את התכנית הפדגוגית שלו. יש לבדוק את התאמת הפעילות לגיל הילדים וליכולתם.

27.2   בהזמנת פעילות יש לבדוק כי למדריכים יש הכשרה מקצועית נאותה. למשל, פעילות בחינוך גופני מחייבת הכשרה כמורה לחינוך גופני. יש לוודא שלמדריכים יש ניסיון בהפעלת חוגים בקרב ילדי הגן.

27.3   יש לבדוק אם יש הוראות מפורטות לפעילות המתוכננת בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך. בדרך כלל כאשר הפעילות מפורטת בחוזר, היא ברורה יותר וקובעת את ההכנות הנדרשות ואת תנאי הסף המחייבים את הקבלן המבצע והמוזמן לפעילות.

   

28.   נספח

 

עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשסח/3(ב), כ' במרחשוון התשס"ח, 01 בנובמבר 2007

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/11/2016