education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

5. בטיחות, ביטחון ושעת חירום

5.1 בטיחות

5.1-58  נוהלי הבטיחות בגן הילדים

 

תוקף ההוראה: החל מ-8 בנובמבר 2016

תאריך הפרסום: ז' בחשון התשע"ז, 8 בנובמבר 2016

התחולה: כל גני הילדים הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים הפועלים ברישיון מכוח חוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט–1969.

תמצית ההוראה

חוזר זה מרכז את כל ההוראות וההנחיות המחייבות המתייחסות לתכנון, לארגון ולניהול של הבטיחות בגן הילדים במערכת החינוך. על מנהלת הגן לפעול בהתאם להוראות חוזר זה וכן על פי ההוראות שתועברנה ממטה המחוז באמצעות קב"ט מוסדות החינוך הרשותי ו/או מנהל בטיחות מוסדות החינוך הרשותי. החוזר מחליף את סעיף 45–5.1 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ב) באותו נושא.

תמצית השינויים מהחוזר הקודם

בחוזר זה עודכנו נהלים והוספו נהלים חדשים: נוהלי הכניסה לגן, נוהלי הטיפול בילד שנפגע, נוהל מתן שירותי עזרה ראשונה, תכולת תיק העזרה הראשונה ונוהל הבטחת הבטיחות במרחב הפנימי והחיצוני של הגן ובשימוש במתקני החצר.

הסטטוס: החלפה.

הוראות קודמות שהוראה זו מבטלת

סעיף 45–5.1 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ב), "הבטחת הבטיחות בגן הילדים".

הוראות קודמות בנושאים קשורים

-    סעיף 5.1-52 בחוזר הוראות הקבע עג/6(א), "סידורי בטיחות במבני מוסדות החינוך"

-    סעיף 7.11-33 בחוזר הוראות הקבע עג/9(ב), "בטיחות, בריאות ותברואה בקייטנה"

-    סעיף 2.2-83 בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), "שירותי עזרה ראשונה ופינוי לתלמידים"

-    סעיף 3.3-6 בחוזר הוראות הקבע עד/1(ב), "הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים"

-    סעיף 9.4-11 בחוזר  הוראות הקבע עד/3(ב), "בעלי חיים במוסד החינוכי"

-    סעיף 5.1-54 בחוזר הוראות הקבע עד/7(ג), "ניהול שגרת הבטיחות בבתי הספר"

-    סעיף 3.7-82 בחוזר הוראות הקבע עד/12(א), "שעות הפעילות במוסדות החינוך הרשמי של מדינת ישראל"

-    סעיף 6.2-33 בחוזר הוראות הקבע עו/7(ב), "טיולים ופעילויות חוץ-בית-ספריות במערכת החינוך - היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים", ס"ק 4, "הבטחת הבטיחות בטיולים ובפעילויות חוץ-בית-ספריות"

-    סעיף 6.2-34 בחוזר הוראות הקבע עז/3(א), טיולים ופעילות חוץ בגן הילדים – היבטים בטיחותיים ובטחוניים".

התפוצה

החוזר יופץ לכל העוסקים בבטיחותם של תלמידי מערכת החינוך: למנהלות הגן, למנהלי בתי הספר שיש בהם חטיבה צעירה, לקב"טים ולמנהלי בטיחות מוסדות החינוך ברשויות המקומיות, למנהלי תחומי הביטחון, הבטיחות והחירום המחוזיים, למנהלות מדור גני הילדים ברשויות המקומיות, למנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, למפקחות על הגנים ולמנהלי האגפים והמינהלים במטה משרד החינוך בירושלים ובמחוזות.

יישום ומעקב

אלה בעלי התפקידים  המחויבים  ביישום הוראות החוזר, כל אחד על פי הגדרת תפקידו:

א.    מנהלת הגן

ב.    מנהל בית ספר שבו יש חטיבה צעירה

ג.     המפקחת על הגן

ד.    מנהלי מחלקות החינוך

ה.    מנהלות מדור גני ילדים ברשות המקומית.

 

הגורם  המנחה

א.    שם היחידה: האגף הבכיר לביטחון, לשעת חירום ולבטיחות סביבתית במשרד החינוך

ב.    בעל התפקיד: מנהל אגף הבטיחות הארצי

ג.     מספר הטלפון: 02-5603732

ד.    כתובת הדוא"ל: rotemza@education.gov.il.

תוכן העניינים

1.    המשנה החינוכית

2.    ניהול הבטיחות בגן הילדים

3.    אחריות ותחומי פעולה של הרשות המקומית/הבעלות

4.    בעלי התפקידים בגן וסמכותם בתחום הבטיחות

5.    נוהל הטיפול בילד שנפגע

6.    הבאת הילדים לגן והחזרתם לביתם

7.    מעקב אחר נוכחות הילדים

8.    הסעה מאורגנת

9.    הבטיחות במרחב הפנימי של הגן

10.   הבטיחות במרחב החיצוני של מבנה הגן

11.   משחקים וחפצים מסוכנים שאסור להשתמש בהם

12.   הפעילות בימי שרב וחום

13.   אספות וחגיגות

14.   נספחים

נספח א: רשימת נושאים לבדיקת ליקויי בטיחות בגן הילדים בחתך תקופתי על ידי מנהלת הגן או על ידי הסייעת

נספח ב: ציוד ומתקני חצר לפעילויות גופניות

נספח ג:  המלצות לחצר הגרוטאות

 

1.       המשנה החינוכית

על גן הילדים לשמש מקום שיתאפשרו בו משחק חופשי, תנועה מגוונת, לימוד ופעילויות שונות  תוך שמירה על בטיחותם של הילדים השוהים בגן. יצירת סביבה בטוחה דורשת עבודה בשיתוף פעולה של כלל הגורמים המנחים והמעורבים בנושא הבטיחות (מנחים מקצועיים ברמת המטה והמחוז, מנהלי מחלקות גני ילדים, קב"טים, מנהלי בטיחות מוסדות חינוך רשותיים, מפקחים, מנהלות הגן). זאת כדי לאפשר לצוות הגן הנמצא בשטח עם הילדים להכיר את הנחיות הבטיחות.

 

2.      ניהול הבטיחות בגן הילדים

2.1     תהליך מובנה של ניהול הסיכונים יכול להוביל למניעת היפגעויות בפועל. ניהול הסיכונים כולל ארגון סביבה פיזית בטוחה והקניית מיומנויות וידע בנושאי בטיחות לצוות המקצועי ולילדים.

2.2     על מנהלת הגן לפעול לאיתור  גורמי הסיכון הנראים לעין בגן הילדים ולתיקון הליקויים על ידי הגורמים המוסמכים לכך. סוגי הסיכונים יכולים להיות: חצר שיש בה מפגעים, מתקני משחקים מסוכנים, משחקים הכוללים כלים בעלי קצוות חדים העלולים לפצוע, דלתות שאינן מוגנות ועלולות לפגוע באצבעות הילדים, רהיטים העלולים לפגוע, מדרגות ללא מעקות ועוד. את אלו יש לזהות בעזרת בדיקה פנימית ותקופתית  של מנהלת הגן.

2.3     על מנהלת גן המזהה ליקויים כאמור לפנות לבעלות על המוסד או לרשות המקומית כדי שתשלח מנהל בטיחות מוסמך או יועץ בטיחות מוסדות חינוך לגן.  בעלי תפקידים אלו יאתרו את המפגעים/הליקויים וינחו את מנהלת הגן בהתאם.

 

3.       אחריות ותחומי פעולה של הרשות המקומית/הבעלות

3.1     כללי

הרשות המקומית/הבעלות נושאת באחריות להבטחת הבטיחות של גן הילדים. על הרשות המקומית/הבעלות להעמיד לרשות הגן מבנה ותשתית בטוחים, התואמים את הדרישות המובאות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא בטיחות ואת הוראות כל דין החלות עליהן.

האחריות היום-יומית השוטפת לבטיחות בגן הילדים מוטלת על הרשות המקומית/הבעלות. חובתה של הרשות המקומית/הבעלות לקיים מוסדות חינוך מטילה עליה את האחריות לדאוג לשלום הילדים בעת שהותם בתחומי הגן על כיתותיו, חצרו ומתקניו ולהבטיח שהגן יהיה בטוח ומתאים לקיום הלימודים בו. האחריות המקצועית לגילוי פגמים מובנים במבנה בגן הילדים היוצרים סיכון לציבור התלמידים מוטלת על הרשויות המקומיות.

3.2     הנחיות לרשות המקומית/לבעלות

3.2.1    על הרשות המקומית/הבעלות לדאוג לתקינות המבנים, המקלטים, המתקנים, החצרות, הגדרות והשערים הכלולים בשטח המוסד החינוכי ושל דרכי הגישה אליו, לרבות חניות, תחנות הסעה והסדרי תעבורה אחרים.

3.2.2    על הרשות המקומית/הבעלות לוודא שמוסדות החינוך שבתחומה, על מתקניהם, ייבנו בהתאם למפרטי הבטיחות שפורסמו על ידי משרד החינוך ובכפיפות לכל דין החל על הרשות המקומית בנושא (כגון חוק התכנון והבנייה ותקנותיו).

3.2.3    הרשות המקומית/הבעלות אחראית לפתיחת שנת הלימודים החדשה ללא תקלות ומפגעי בטיחות עקב בנייה, שיפוצים ותיקונים בכיתות ובחצרות של גני הילדים. פעולות בנייה, תיקונים ושיפוצים יבוצעו בחופשות החגים ובפגרת הקיץ, ולא בתקופת הלימודים. במקרים מיוחדים, המחייבים פעולות כאלו בתקופת הלימודים, יש לפעול על פי הנחיות חוזר הוראות הקבע עג/6(א), סעיף 5.1-52, "סידורי בטיחות במבני מוסדות החינוך".

3.2.4    הרשות המקומית/הבעלות תקיים מדי שנה, החל מחודש אפריל, מבדק בטיחות בכל גני הילדים להערכת הסכנות באותם גני ילדים הפועלים בתחומה או באלו הנמצאים בבעלותה. מבדקים אלו ישמשו בסיס לתכנית עבודה לתיקונים ולהכנת גני הילדים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

3.2.5    ברשות המקומית ובבעלות יימצא אישור היערכות והכנה בטיחותית  לכל גן ילדים. דיווח על אישור זה יועבר מדי שנה עד 15 בחודש אוגוסט לידי הממונה על הבטיחות במחוז באמצעות קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

תהליך זה אינו בא במקום הבדיקות השוטפות והתחזוקה הנעשות במהלך השנה.

3.2.6    הרשות המקומית/הבעלות תטפל במפגעי הבטיחות שהובאו לידיעתה על ידי מנהלת הגן, לרבות מתקני המשחק בחצר ועמידה בתקן הישראלי 1498.

3.3     תהליך בנייה של גן חדש או תוספת בנייה ואישור אכלוס

3.3.1    תהליך הבנייה של גן חדש הוא באחריות הרשות/הבעלות. המהנדס יאשר בכתב כי המבנה עומד בדרישות חוק התכנון והבנייה התשכ"ה–1965 ותקנותיו ובדרישות של חוזר הראות הקבע עג/6(א), סעיף 5.1-52, "סידורי בטיחות במבני מוסדות החינוך".

3.3.2    עם תום הבנייה ולפני פתיחתו של גן ילדים חדש או פתיחת תוספת בנייה במוסד קיים לא יאוכלס המבנה ללא אישור מהנדס הרשות/הבעלות. הדיווח של הרשות אודות תקינותו הבטיחותית של המוסד החדש יועבר למחוז בטופס המאשר הנחיות אלו.

3.3.3    בכל גן חדש שייבנה תותקן מערכת סינון מרכזית בעלת תו תקן בתוך המרחב המוגן. מערכת הסינון תיבדק פעם בשנה על ידי טכנאי של החברה המתקינה במימון הרשות המקומית/הבעלות.

3.3.4    לכל כיתת גן ייבנה מרחב מוגן בגודל של 12 מ"ר. בעת שכירת מבנה לגן יש לוודא הימצאות מקלט/מרחב מוגן במקום.

3.3.5    לכל כיתת גן ייבנה מחסן לאחסון ציוד כללי של הגן בחצר הגן.

3.3.6    בכל הקשור לרישוי לגן ילדים בבעלות פרטית יש לפעול בהתאם להנחיות מינהל הרישוי המפורטות באתר המשרד, בכתובת זו:

 

4.    בעלי התפקידים בגן וסמכותם בתחום הבטיחות

4.1     מנהלת הגן

4.1.1    כאמור לעיל, הרשות המקומית אחראית לתקינות גני הילדים, לתחזוקה השוטפת והיום-יומית שלהם וכן לבטיחות השוהים בגן. יחד עם זאת, על מנהלת הגן ועל עובדיו להיות ערים לקיומם של מפגעי בטיחות במבנה הגן ובחצרותיו שהם בבחינת מוקדים נראים לעין במתחם הגן ובגדר סיכונים ברורים. על מנהלת הגן וצוותו להזהיר מפני הסיכונים ולנקוט אמצעים מיידים וסבירים כדי למנעם ולהתריע בפני הרשות המקומית על כל מפגע בטיחותי הנראה לעין והעלול לפגוע בבטיחות הילדים. דוגמאות לסיכונים גלויים: בורות פעורים בחצר בית הספר, גדר הנוטה לנפול, מעקה מתנדנד, מנורה שאחיזתה בתקרה התכופפה, חלון שזגוגיתו נשברה והעלול לסכן בפציעה את הנוגע בו, תקרה בעלת לוחות אקוסטיים רופפים וכיוצא באלה. סיכונים גלויים אלה מחייבים פעולה מיידית להסרת הסכנה.

4.1.2    על מנהלת הגן לדווח לרשות/לבעלות על מפגעים המתגלים בשטח הגן שאין ביכולתה להסיר ולבקש את טיפולה. מנהלת הגן רשאית, על פי שיקול דעתה, למנוע את השימוש במתקנים או במערכת או בתשתית ואת השהייה במתקנים או בכיתת הגן העלולים לסכן באופן מיידי את התלמידים.

4.1.3    במבנה הגן עלולים להיות ליקויים שרק בעלי מקצוע יכולים לגלות. ליקויים אלה הם באחריות הגורמים המקצועיים ברשויות המקומיות המופקדות על תקינותם ועל בטיחותם של מבנה הגן והכיתות שבו, החצר והמתקנים. במקרה שהרשות המקומית/הבעלות גילתה שקיים מפגע בטיחותי תפעל מנהלת הגן על פי ההוראות וההנחיות של הרשות המקומית/הבעלות. במידת הצורך ובמקרים חריגים מנהלת הגן רשאית להפסיק את הלימודים.

4.1.4    הצהרת בריאות: מנהלת הגן תדאג לקבל מההורים בכל תחילת שנת לימודים הצהרת בריאות על מגבלות בריאותיות של הילדים.

4.1.5    טיפול רפואי: מנהלת הגן תפעל על פי הנהלים להגשת טיפול רפואי לילדים שייפגעו בתאונות או בנסיבות שונות בגן המובאים בס"ק 5 להלן.

4.2     המפקחת על הגן

4.2.1    המפקחת תפעל  להטמעת הוראות חוזר זה בקרב מנהלות הגן המצויות בתחום פיקוחה.

4.2.2    המפקחת תושיט עזרה לקב"ט מוסדות החינוך ברשות כדי לאפשר קיום השתלמויות וכנסים בתחום הביטחון, הבטיחות וההיערכות לחירום.

4.2.3    המפקחת תשתתף בכנס מנהלות גן רשותי שיאורגן על ידי קב"ט מוסדות החינוך הרשותי בתחילת שנת הלימודים ולפני תרגיל מוסדות החינוך הארצי.

4.2.4    המפקחת תסייע לקראת פתיחת שנת הלימודים ככל שתידרש התערבותה מול הרשות.

4.2.5    המפקחת תנחה את מנהלת הגן בהנחיות המקצועיות בתחום הבטיחות ובאופן שבו יש לקיימן.

5.       נוהל הטיפול בילד שנפגע

5.1     כללי

5.1.1    בכל גן ילדים חובה שיימצאו טלפון קווי, לחצן מצוקה למוקד העירוני/למוקד חיצוני או אמצעי קשר אחר לתקשורת עם קב"ט מוסדות החינוך הרשותי ועם המוקד.

5.1.2    רשימת מספרי הטלפון לחירום – של מד"א, המשטרה, כיבוי האש, המוקד העירוני – תיקבע על לוח המודעות בגן, במקום בולט לעין, וכן ליד הטלפון ובמקלט/במרחב המוגן.

5.1.3    בידי מנהלת הגן תימצא רשימת התלמידים, ובה הפרטים האלה:

א.    שמות ההורים, מענם ומספר הטלפון הנייד שלהם

ב.     השם, המען ומספר הטלפון הנייד של קרוב או שכן, למסירת הודעה כאשר ההורים נעדרים מהבית וממקום העבודה

ג.     טופס הצהרת בריאות.

5.2     הטיפול בנפגע

5.2.1    במקרה של פציעה קלה יטופל הנפגע בידי מנהלת הגן או בידי הסייעת.

5.2.2    חוק ביטוח הבריאות הממלכתי התשנ"ד-1994 (סעיף 21(א), פרק ה') מבטיח לכל תושב של מדינת ישראל את הזכות לקבל שירותי בריאות ממלכתיים באמצעות אחת מקופות החולים. בהתאם לחוק זה, תלמיד שנפגע בתאונה כל ימות השנה זכאי לקבל סיוע רפואי בקופת החולים שהוא מבוטח בה.

5.2.3    החליט הצוות הרפואי להחזיר את הילד הנפגע מן המוסד הרפואי לגן הילדים, יעשה זאת המלווה. הוחלט לשלחו לביתו, ילווהו המלווה עד לביתו, ימסור אותו לידי הוריו וידווח למנהלת הגן.

5.3     שירותי עזרה ראשונה לתלמידים

5.3.1    שירותי עזרה ראשונה לתלמידים ניתנים באמצעות מד"א. בכל מקרה של פציעת תלמיד יש לפנות למוקד הייעודי שמספרו     1-700-55-00-96, וכן למוקד העירוני באמצעות לחצן מצוקה. המוקד פועל בין השעות 16:00-7:30 בכל ימי הלימוד הרשמיים של המגזרים השונים. הפנייה למוקד ייעודי זה תיעשה רק במקרים של פגיעה או פציעה שגרתיים ולא במקרים של מחלה או בעיית בריאות אחרת.

5.3.2    בכל מקרה של פינוי תלמיד בשגרה או בחירום יש ליידע את ההורים על הפינוי ולהסדיר ליווי לתלמיד על ידי מבוגר, אלא אם אחד מהורי התלמיד הגיע ללוותו. המלווה יישאר במקום עד שיגיע אחד ההורים (במקרים אלו יחתום ההורה במשרד הקבלה על החשבון, כדי שהחשבון לא יופנה למנהלת הגן או לסייעת).

5.3.3    מידע מורחב בדבר החזר הוצאות הפינוי לבית החולים בעקבות פציעה מובא בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), סעיף 2.2-83, "שירותי עזרה ראשונה ופינוי לתלמידים".

5.4     פטור מתשלום בגין טיפול בחדר מיון

5.4.1    סעיף 2(ב) לתוספת השנייה לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי התשנ"ד-1994 קובע, כי תלמיד שנפגע בתאונה במוסד החינוכי או בפעילות מטעמו והופנה לחדר מיון פטור מתשלום עבור הטיפול בחדר המיון. הנהלת הגן תסייע  לתלמיד בתהליך מימוש הפטור ותצייד מראש את ההורה/את המלווה או את התלמיד באישור על קרות האירוע בנוסח המובא ב"טופס אישור על תאונת תלמיד".

5.4.2    להלן הליך מימוש הפטור:

א.    במקרה שהתלמיד פונה לחדר המיון וצויד מראש באישור מהנהלת המוסד על קרות האירוע, לא יגבה חדר המיון תשלום מהתלמיד או מהוריו בגין הוצאות הטיפול בחדר המיון.

ב.     במקרה שהתלמיד פונה לחדר מיון ולא צויד מראש באישור מהנהלת המוסד על קרות האירוע יידרשו התלמיד או ההורים לשלם בעבור הטיפול בחדר המיון ויקבלו קבלה על כך מבית החולים. ההורים יפנו להנהלת הגן לקבלת אישור בדיעבד על קרות האירוע ויגישו את האישור מהגן ואת הקבלה מבית החולים לקופת החולים שבה התלמיד מבוטח, וקופת החולים תחזיר להורים את התשלום ששילמו עבור הטיפול בחדר המיון.

5.5     תיק עזרה ראשונה

5.5.1    בכל גן ילדים יימצא תיק מגיש עזרה ראשונה.

5.5.2    על כל פריט בתיק יצוינו בבירור תוכנו והוראות השימוש בו, ובכלל זה התאריך שבו יפוג תוקפו.

5.5.3    רכישת הציוד ורענונו הם באחריות הרשות המקומית/הבעלות.

5.5.4    תכולת תיק מגיש עזרה ראשונה

 

מס'

שם הפריט

הכמות

הערות

.1

תרמיל גב תואם לתכולה

1

 

.2

משולש בד

5

 

.3

תחבושת אישית

2

 

.4

תחבושת בינונית

1

 

.5

חסם עורקים

1

מומלץ מדגם C-A-T

.6

אגד (תחבושת)

10

מגדלים שונים

.7

איספלנית (מיקרופור)

3

 

.8

פלסטר

20

 

.9

מלע"ק (מספריים)

1

 

.10

פד גזה סטרילי

20

 

.11

סד קשיח לקיבוע

1

מומלץ מדגם SAM SPLINT

.12

מזרק אפיפן לילד

1

 

.13

סביעור

1

 

.14

מסכת כיס להנשמה

1

 

.15

תחבושת לכוויות (כדוגמת ברנשילד)

3

 

.16

שמיכה היפוטרמית

1

 

.17

כפפות חד-פעמיות

10

זוגות

.18

פנס ראש

1

סוללות מחוץ לפנס

.19

תחבושות אלסטיות ברוחב 8 ס"מ

3

 

.20

מנתבי אוויר (A.W) בגדלים 3,2,1

3

אחד מכל גודל


5.6     דיווח על תאונה של ילד בגן

5.6.1    הגדרת תאונה: תאונה היא אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם לנזק גופני וניתן בו טיפול רפואי.

5.6.2    על כל תאונה כמוגדר לעיל על מנהלת הגן לדווח מיד, ולא יאוחר מ-7 ימים לאחר המקרה, בטופס "דוח על תאונה" הרשמי של משרד החינוך, בכתב קריא ועם פרטים מדויקים, לממונים השונים המפורטים בטופס הדוח (הדיווח ייעשה גם אם הילד נעדר עדיין מהגן ו/או לא הומצאו אישורים רפואיים; ראה "נוהל הדיווח על אירוע חירום חריג" בנספח ב של סעיף 5.3-69 בחוזר זה, שאינו פוטר מהגשת דוח תאונה).

5.7     הפקת לקחים בעקבות אירוע בטיחות או תאונה בגן הילדים

5.7.1    במקרה שהתרחשה תאונה בגן הילדים ויש אפשרות לבדוק את האירוע, והנושא אינו נמצא בחקירת משטרה, יבדוק קב"ט/מנהל בטיחות מוסדות החינוך ברשות את הסיבות ואת הגורמים לתאונה.

5.7.2    במידת הצורך ייבדק האירוע  גם על ידי נציגי משרד החינוך הרלוונטיים.

5.7.3    במידת הצורך תנקוט הרשות המקומית/הבעלות פעולות מיידיות להסרת המפגעים שהתגלו או לבידוד או לסגירה של אזור המפגע, בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הרשות המקומית/הבעלות.

5.7.4    להלן דוגמאות לשאלות מנחות לבדיקת אירוע:

א.    מה היה הגורם לתאונה?

ב.     איך התרחשה התאונה?

ג.     האם אפשר היה למנוע אותה, ואם כן, כיצד?

ד.     אילו פעולות דרושות כדי למנוע תאונה כזו בעתיד (בקרה, השגחה, הצבת מתקן אחר)?

5.7.5    הקב"ט/מנהל הבטיחות של הרשות המקומית/הבעלות. יערוך דו"ח אירוע והפקת לקחים שיועבר לידי מנהלת הגן, מנהל מחלקת החינוך, המפקחת על הגן וממונה הבטיחות המחוזי.

5.7.6    מנהלת הגן תסביר לתלמידים את כללי הזהירות ואת הסכנה באירועי הבטיחות.

 

6.      הבאת הילדים לגן והחזרתם לביתם

6.1     הבאת הילדים והכנסתם לגן בבוקר והחזרתם אחרי שעות הלימודים מפתח הגן לביתם היא באחריותם של ההורים.

6.2     ההורים לא יקדימו להביא את ילדיהם לגן לפני שעת הפתיחה, ולא יאחרו לקחתם אחרי סיום הלימודים. הודעה להורים בנושא זה תישלח על ידי מנהלת הגן עם הילדים בתחילת שנת הלימודים. כמו כן יינתן לכך דגש באספת ההורים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

6.3     לא בא איש מהמשפחה ללוות את הילד לביתו, תשאיר אותו מנהלת הגן ברשותה או ברשות הסייעת עד להגעת אחד ההורים או מישהו מטעמם.

6.4     ילד לא ילך לביתו בסיום יום הלימודים בלי ליווי של מבוגר מורשה מטעם ההורים או של ילד מעל גיל 10, כמפורט בנספח ד של סעיף 3.7-82 בחוזר הוראות הקבע עד/12(א), "שעות הפעילות במוסדות החינוך הרשמי של מדינת ישראל". עם זאת, משרד החינוך ממליץ כי ליווי הילד אל הגן ובחזרה יתבצע על ידי אדם מעל גיל 12.

6.5     בתחילת שנת הלימודים יש להבהיר להורים שעליהם לעדכן את צוות הגן במקרה שילדם נעדר.

6.6     מנהלת הגן אינה רשאית לשחרר את הילדים ולשלחם לפני השעה שנקבעה על ידי משרד החינוך. אם קיים הכרח מוצדק לשחרר את אחד הילדים לפני הזמן הקבוע, יבוא לקחתו ההורה או מי מטעמו שיש לו אישור של ההורים.

6.7     איסור השימוש בגן הילדים כמקום מפגש: חל איסור שגן הילדים ישמש מקום מפגש לחלוקת זמני שהות, קרי הסדרי ראייה. אין להפריע למהלך יום הלימודים השוטף בגן בכל דרך שהיא, לרבות בשיחת טלפון.

 

7.      מעקב אחר נוכחות הילדים

7.1     על הגננת לנהל  מעקב אחר נוכחותם של הילדים בגן ולנהל על כך רישום  יום-יומי.

7.2     נעדר ילד מהגן מסיבה כלשהי, ובכלל זה מחלה, על ההורים להודיע על כך למנהלת הגן מוקדם ככל האפשר. אם ההורים יודעים מראש על היעדרות צפויה של ילדם, עליהם להקדים ולהודיע על כך מבעוד מועד. על  הגננת לעדכן  את ההורים בנוהל  זה באספת ההורים  הראשונה.

7.3     אחרי שלושה ימי היעדרות תיצור הגננת קשר עם משפחת הילד, בביקור בית או בטלפון, תברר מהי סיבת ההיעדרות ותפעל  בהתאם.

7.4     קבלת הילד לגן  לאחר 5 ימי  היעדרות בשל  מחלה מחייבת הצגת אישור מהרופא המאפשר את חזרתו לגן.

7.5     בסוף  יום  הלימודים  על  צוות הגן לוודא שכל  הילדים  יצאו  מהגן, או, לחלופין, הועברו  לגורמים  המטפלים  במסגרת ההמשך.

 

8.       הסעה מאורגנת

8.1     האחריות על ההסעות ועל המלווים חלה על ההורים או על הרשות המקומית/הבעלות בלבד.

8.2     אם הרשות המקומית או הבעלות מארגנות הסעות לגן הילדים, עליה לפעול בהתאם להנחיות משרד החינוך המובאות בחוזר הוראות הקבע עד/1(ב), סעיף 3.3-6, "הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים" בדגש על ההנחיות שלהלן:

8.2.1    הסעת ילדים אל הגן ולביתם תיעשה ברכב שגילו אינו עולה על 10 שנים ושאושר להסעת נוסעים על ידי משרד התחבורה, ובהסעה ברכב השייך למועצה האזורית לא יעלה גילו של הרכב על 14 שנים וגילו של רכב ממוגן ירי לא יעלה על 15 שנה.

8.2.2    מומלץ שלא תבוצע הסעה של ילדים אל הגן ולביתם ללא נוכחות מבוגר אחראי (נוסף לנהג), והוא ידאג להוריד את הילדים מהמכונית ולהביאם אל פתח הכניסה של הגן או של הבית ולמסור אותם לאדם מבוגר מזוהה בגן או בבית או בתחנת ההסעה. כמו כן הוא יוודא שלא נשאר ילד בתוך הרכב בסיום ההסעה.

8.3     בשום מקרה אין להסיע ברכב נוסעים מעל למספר המותר הנקוב ברישיון הרכב, ועל הנהג לוודא שכל ילד יושב במושב תקני. אסור להושיב שלושה ילדים במושב של שניים וכן אסור להסיע נוסעים בעמידה, גם אם רישיון הרכב מתיר זאת.

8.4     אין להושיב ילד בגיל הגן במושב הקדמי של הרכב.

8.5     בכל רכב הסעה חובה לרסן כל ילד בחגורת בטיחות. אם חגורת הבטיחות היא חגורת כתף, יש להשתמש בכיסא מגביה (בוסטר). אם חגורת הבטיחות היא מסוג חגורת אגן, כמו החגורות באוטובוסים ובמטוסים, אין צורך בכיסא מגביה.

 

9.       הבטיחות במרחב הפנימי של הגן

9.1     כללי

9.1.1    המרחב הפנימי של הגן כולל את פינת המשחק והעבודה, את המטבח, את חדרי השירותים, את המחסן הפנימי ואת החללים הנמצאים  בתוך מבנה הגן.

9.1.2    חומרים, קוביות, ארגזים וכד' מקומם בפינות רחוקות מן הפתחים, כדי לאפשר מעבר חופשי אל הפתח וממנו.

9.1.3    אין לערום חפצים כבדים במדפים הגבוהים, מעבר להישג ידו של הילד.

9.1.4    הכיסאות והשולחנות יהיו בהתאם לתקן הישראלי 709, וכל רהיט אחר יהיה בעל פינות מעוגלות.

9.1.5    כלים חשמליים, כגון קומקום להרתחת מים, מתקנים לחימום מים באקווריום ומתקני הפעלה לצעצועים, יהיו בעלי בידוד כפול או יוגנו על ידי הארקה (על פי תו תקן ישראלי), ויופעלו על ידי מבוגרים בלבד. לא יימצאו בתחום גן הילדים כלים שאין משתמשים בהם.

9.1.6    כל מתקני החשמל, חדשים וישנים, ייבדקו בעת הכנסתם לגן ובכל תחילת שנת לימודים על ידי חשמלאי מורשה מטעם הרשות המקומית או הבעלות. נתגלה קלקול כלשהו, תפנה מנהלת הגן מיד לרשות המקומית או לבעלות בדרישה לבדיקה דחופה ולתיקון. יש להוציא מכלל שימוש כל מתקן שכתוצאה מתקלה השימוש בו עלול להיות מסוכן. תיקונים במערכת החשמל ייעשו אך ורק על ידי חשמלאי מורשה.

9.1.7    דרכי מילוט

א.    בכל גן ילדים שמצויות בו 2 כיתות ויותר יהיו שתי דלתות יציאה נפרדות מכל כיתת גן לפחות, המובילות ישירות לעבר מפלס קרקע מחוץ לגן. הקטע האחרון של היציאות יכול להיות משותף לשתי הכיתות דרך אותה יציאה. גן ילדים בן כיתה אחת בלבד פטור מחובת שני מסלולי מילוט.

ב.     שום ציוד (ארונות, קישוטים) לא יפחית מרוחבן של דרכי המילוט ולא יותקנו בדרכי המילוט חפצים בעירים, בולטים, שבירים, נסדקים, חדים וכד'.

9.1.8    בטיחות באש

א.    אמצעי כיבוי האש יהיו בהתאם להנחיות רשות הכיבוי מס' 523 המעודכנות, "סידורי בטיחות במוסדות חינוך (בתי ספר וגני ילדים)", בכתובת זו:

ב.     סגל הגן יתודרך בכיבוי אש, לרבות הפעלת מטפים, על ידי יועץ בטיחות מוסדות החינוך מטעם הרשות/הבעלות או על ידי קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

9.1.9    תמונות, קישוטים וארונות יש לקבע אל הקיר למניעת התנדנדות וסכנת נפילה.

9.1.10  אין לחבר קישוטים כלשהם אל נורות החשמל ואל חוטי הנורות. לצורך זה יש להתקין ווים בתקרה באופן בטוח וחזק בעזרת איש מקצוע. יש להיזהר במיוחד בהתקנת ווים בתקרה תלויה.

9.1.11  לא תימצאנה בגן שקיות ניילון העלולות לשמש למשחקי הילדים. שקיות ניילון לשימוש מנהלת הגן ולאחסון חומרים תימצאנה מעבר להישג ידם של הילדים, וזאת מחשש שהילדים ילבשו את השקיות על ראשיהם וייחנקו.

9.1.12  בגן יותקנו מראות מזכוכית בלתי מתנפצת או מחומר אחר המונע התנפצות ופיזור הזכוכית.

9.1.13  אסור להניח טלוויזיה על ארונית נמוכה, בגובה הילדים. הטלוויזיה תוצב במקום גבוה ובטוח ותקובע היטב, רצוי על גבי זרוע שתותקן כהלכה על ידי בעל מקצוע.

9.1.14  התקנות של אבזרים, ארונות וריהוט תבוצענה על ידי איש תחזוקה מקצועי של הבעלות/הרשות המקומית.

9.2     המטבח וכללי ההגיינה בתוכו

9.2.1    המטבח יופרד מחדר הלימוד, וישמש להכנת אוכל.

9.2.2    הכניסה למטבח תותר לילדים בנוכחות מבוגרים.

9.2.3    מתקני הבישול והחימום והכבלים החשמליים המזינים אותם יימצאו במקום גבוה, מעבר להישג ידו של הילד.

9.2.4    החימום והבישול בגן ייעשו בכיריים חשמליים בלבד.

9.2.5    כלי האוכל לא יהיו מזכוכית ולא בעלי פינות חדות, ויהיו נעולים בתוך ארון. יש להפחית את השימוש בכלים העשויים מחומרי פלסטיק המכילים גורמים מסרטנים.

9.2.6    חום המים בברזים, הן במטבח והן בשירותים, יוגבל לטמפרטורה של עד 45 מעלות, למניעת כוויות.

9.2.7    המטבח יהיה מאוורר ונקי, והמזון יאוחסן במקום סגור ו/או במקרר.

9.2.8    יש למצוא דרכים מתאימות למניעת "שתייה משותפת", מאותם ספלים, כגון שימוש בספלים אישיים, בבקבוקים אישיים או בכוסות חד-פעמיות.

9.2.9    יש לנקות את השולחנות במים ובסבון לפני הארוחה ואחריה.

9.2.10 אין להשתמש בכיור המטבח ובציודו אלא לצרכים שהם נועדו להם.

9.2.11  כלי האוכל יהיו בארון נעול, ואין להשתמש בהם לא למטרתם.

9.3     הרגלי ניקיון  והיגיינה

9.3.1    הקניית הרגלי ניקיון והיגיינה אישית וסביבתית הם הבסיס המשמעותי לשמירה על סביבה בריאה ולמניעת הדבקה במחלות ונזקים בריאותיים לפרט ולכלל. הקפדה על הניקיון האישי עשויה לתרום להשתלבותו החברתית התקינה של הילד. לפיכך, כחלק משגרת היום בגן, מומלץ להטמיע הרגלי  היגיינה אישית, להקפיד על ניקיון המזון ולשים דגש על שמירת איכות הסביבה בחצר הגן ובתוכו.

9.3.2    יש להציב מתקנים  לסבון נוזלי ומגבות נייר בצמוד לכיורים  של הילדים במטבח  ובשירותים.

9.3.3    יש לנקות את השירותים לפחות פעמיים  ביום.

9.3.4    במקרה של תחלואה מידבקת יש ליידע את לשכת הבריאות הקרובה ולקבל הנחיות, וכן ליידע את מחלקת החינוך  ברשות המקומית.

9.3.5    יש לדאוג לפעולה תקינה ולניקיון מתמיד של הכיורים, הברזים והביוב. זאת כדי שיפעלו כהלכה וכדי שלא תיווצרנה שלוליות ליד המתקנים השונים.

9.3.6    על כל תקלה במערכת הביוב יש לפנות מיד לרשות/לבעלות האחראית לדבר או למוקד התברואה העירוני.

9.3.7    יש לוודא הימצאות פחי אשפה וסלי פסולת מופרדת בכמות מספקת בחדרי הכיתות ובחצר. פחי האשפה יהיו סגורים ומכוסים.

9.3.8    ריסוס הגן נגד זבובים ויתושים ייעשה רק בתום יום הלימודים, לאחר שהילדים יעזבו את הגן. הגן ומתקניו, ובכלל זה המטבח, ירוססו רק בחומרי הדברה המאושרים על ידי מכון התקנים. למחרת הריסוס יש לדאוג לאוורור יעיל של חדרי הגן לפני בוא הילדים.

9.3.9    אם מצויים בגן עכברים או מכרסמים אחרים, יש לדאוג להשמדתם בעזרת שירותי התברואה המקומיים. הריסוס להדברת מזיקים ייעשה רק בימי החופשה. גן שבוצעה בו פעולת הדברה ינוקה באופן יסודי לפני חזרת הילדים אליו.

9.3.10  השימוש במגבות נייר חד-פעמיות מומלץ.

9.3.11  יש לאורר את חדרי הגן כמה פעמים ביום.

9.3.12  חשוב להכניס לגן צמחי בית המפחיתים את זיהום האוויר ואת הקרינה.

9.4     שימוש בחומרי הניקוי

9.4.1    יש לוודא כי חומרים רעילים נמצאים הרחק מהישג ידם של ילדים, במקום גבוה ונעול.

9.4.2    כל חומרי הניקוי והחיטוי יוחזקו בארון נפרד ונעול, רצוי מחוץ למטבח ומעבר להישג ידם של הילדים, ומפתח הארון יימצא בידי אנשי צוות הגן בלבד.

9.4.3    אם אין בגן ארון מיוחד לחומרי הניקוי והחיטוי, תדאג מנהלת הגן שחומרים אלה יימצאו מעבר להישג ידם של הילדים ובנפרד ממזון, וכן שיהיו מאוחסנים באופן שאין חשש של נפילתם או שפיכתם. רצוי לסמן ארון זה במדבקה ייעודית לכך.

9.4.4    יש להימנע מהשימוש בחומרי ניקוי לרצפה העלולים לגרום להחלקה.

9.5     מתלים ניידים לתיקים ולמעילים בגנים

ווי המתלים לתליית תיקים ובגדים המותקנים בגובה נמוך כדי לאפשר לילדים את השימוש בהם יהיו מוגנים מפני פגיעה בפניהם של הילדים.

9.6     פעולות נוספות המחייבות תשומת לב מיוחדת

9.6.1    גזירה במספריים: חודי המספריים צריכים להיות קטומים ומעוגלים.

9.6.2    הכנת צבעים: יש להשתמש בצבעים שאין בהם כדי להזיק לילד והמאושרים על ידי מכון התקנים. יש לוודא שמודבק תו תקן מיוחד על הצבעים המותרים לשימוש.

9.6.3    ניסור במסור: המסור יהיה קטן ומותאם לגיל הילדים.

9.6.4    נעיצת מסמרים בעזרת פטיש: הפטיש יהיה קטן ומותאם לגיל הילדים. יש להשתמש במסמרים חדשים בלבד, והפעילות תהיה בהשגחה צמודה של אחד מחברי צוות הגן.

9.6.5    עבודה בפלסטלינה או בחומר דומה: יש להקפיד שהילדים ירחצו היטב את ידיהם במים ובסבון לאחר העבודה בחומר זה.

9.6.6    כלי העבודה בגינה: תקינות כלי העבודה בגינה תיבדק על ידי מנהלת הגן. מותר לעשות שימוש בכל כלי עבודה המותאם לגיל הילדים, תוך הקפדה על הדרכה ועל השגחה בזמן הפעילות. תשומת לב תינתן להידוק הקת לכלי העבודה.

9.6.7    הדלקת נרות שבת בגן: הנרות יודלקו על ידי מנהלת הגן, והיא תקפיד על כללי זהירות מתאימים, כגון שמירה על מרחק סביר מחומר דליק וכיבוי הנרות לפני נעילת הגן.

9.7     החזקת בעלי חיים בגן

9.7.1    הכנסת בעלי חיים לגן מותרת רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמפקחת הפדגוגית  ומהווטרינר הרשותי.

9.7.2    בעלי החיים יהיו בפיקוח של וטרינר.

9.7.3    מותר לגדל רק בעלי חיים בריאים, שאינם עלולים לגרום פגיעה רצינית בילדים (ראה בסעיף 9.4-11 של חוזר הוראות הקבע עד/3(ב), "בעלי חיים במוסד החינוכי",

9.8     מתקני מים קרים

9.8.1    כללי

א.    אין לרכוש מתקן מים קרים ללא תו תקן.

ב.     בזמן רכישת מתקן מים קרים יש לקבל מפרט טכני המציין את דרישות ההתקנה של המתקן: קוטר הצנרת לאספקת מים ולניקוז, הפתח והזרם הנדרשים והוראות ההפעלה.

ג.     במקום הצבת מתקן מים קרים תימצא מערכת אספקת מים, חשמל וניקוז העומדת בדרישות המפורטות להלן.

ד.     אין להשתמש במתקן מים קרים שאין בו כיסוי על חלקי החשמל והקירור (המדחס) או על כל חלק פנימי אחר. מתקן שחסר בו כיסוי על החלקים הפנימיים ינותק מיד מאספקת החשמל והמים.

ה.    במקרה של תקלה במתקן המים הקרים יש לנתקו ממערכת החשמל וממערכת אספקת המים ולהזמין טכנאי מוסמך מהחברה המספקת את המתקן.

ו.     אין לחבר מתקן מים קרים שעבר תיקון אלא לאחר אישור בכתב מטכנאי מטעם החברה המספקת המאשר את תקינות המתקן.

9.8.2    מיקום מתקן מים מקומי

א.    המתקן יוצב במקום מרכזי ונגיש לכל התלמידים.

ב.     אין להציב את המתקן בנקודה שתפריע לתנועת הילדים.

ג.     המתקן, לרבות מכליו, יקובע על הקיר בעזרת חבק מסביב לו, כדי למנוע את הזזתו או את נפילתו.

9.8.3    מיקום מתקן מים קרים מרכזי

א.    המתקן יותקן במקום נפרד ומחוץ להישג ידם של תלמידים, בצורה יציבה ורצוי במקום גבוה.

ב.     מהמתקן יצא צינור תקני (באופן שלא יהיה מכשול או מפגע) שיחובר אל הברזים במקום שיועד לכך.

ג.     מתחת לברזים תותקן שוקת לניקוז המים.

9.8.4    אספקת מים

א.    אספקת המים למתקנים בחיבור ישיר תהיה בצנרת מים תקנית, עם ברז בקצה, בקוטר הנדרש על פי המתקן הנרכש, שיאפשר סגירה של זרימת המים במקרה של תקלה או של ניתוק מתקן הקירור.

ב.     במתקנים בעלי מכלים מתחלפים יש להקפיד שהמכלים יגיעו חתומים על ידי החברה המספקת.

9.8.5    אספקת חשמל

א.    אספקת החשמל למתקן מים קרים תהיה במתח ובזרם המתאימים למתקן הנרכש.

ב.     שקעי החשמל של המתקן המקומי והמרכזי יהיו בגובה 1.8 מ', כנדרש.

ג.     שקע החשמל יוגן על ידי ממסר לזרם דלף (ממסר פחת) תקני, ברגישות של 30 מילי-אמפר.

ד.     לפני חיבור מתקן המים הקרים יבדוק חשמלאי מוסמך את מערכת החשמל המזינה את המתקן, וכן יבדוק את התאמת מערכת החשמל למתקן ואת הימצאות ממסר לזרם דלף, וייתן אישור בכתב על כך.

ה.    אין להשתמש בכבלי חשמל מאריכים מעבר לכבל הזינה המסופק עם המתקן.

9.8.6    ניקוז

א.    מערכת הניקוז במתקן מים תותקן בצמוד לברז לאספקת המים ותתאים לדרישות המתקן הנרכש.

ב.     במתקן מים מרכזי יותקן הניקוז בקרבת הברזים לשתייה.

ג.     אין להתקין מתקן מים קרים כלשהו ללא מערכת ניקוז.

9.8.7    ברזים

הברזים שיותקנו למערכת המים הקרים יהיו ברזים סניטריים תקניים למניעת מגע הפה עם יציאת המים, וחובה שיהיו ברזים שקועים, כדי למנוע מצב של פגיעה ושבירת שיניים.

9.8.8    מערכות טיהור

יש מתקני מים קרים שמשולבים בהם מתקני טיהור. מתקנים אלה יירכשו רק אם הם עומדים בדרישות משרד הבריאות ורק באישורו.

9.8.9    קומקום חשמלי

קומקום חשמלי מאושר לשימוש צוות הגן בלבד, ויש לוודא שלא יהיה בהישג ידם של הילדים.

9.8.10    מתקן מים משולב למים קרים וחמים

א.    מתקן כזה מאושר לשימוש הבלעדי של צוות הגן, ויש לוודא שלא יהיה בהישג ידם של הילדים.

ב.     למתקן תהיה נצרת נעילה למים החמים.

10.     הבטיחות במרחב החיצוני של מבנה הגן

10.1   כללי

הפעילות בחצר היא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומחיי גן הילדים, והיא מזמנת לילדים פעילות מגוונת בתחומי ההתפתחות השונים. למשחק החופשי של ילדים צעירים בחצר הגן חשיבות רבה בכך שהוא מזמן מפגש בלתי אמצעי עם הסביבה הטבעית ועם מגוון אפשרויות לפעילות ולמשחק ומאפשר מתן ביטוי להעדפותיהם של הילדים.

ה"חוץ" בחצר הגן הוא סביבה המשתנה תמידית, והרב-גוניות שלה מעוררת בקרב הילדים הנאה, פליאה וסקרנות. פעילות ומשחק בסביבה כזאת מאפשרים לילדים ללמוד ולהתפתח, ומזמנים להם חוויות והתנסויות משמחות ומעשירות דרך המפגש הבלתי אמצעי עם הסביבה הטבעית.

10.2  עידוד התנועה בקרב ילדים

10.2.1 עידוד התנועה בקרב ילדים משלב בתוכו היבטים חברתיים, הכרתיים ורגשיים כאחד.

10.2.2 בידי הגננת לארגן את חצר הגן כסביבה מעודדת לתנועה, שתאפשר לילדי הגן ליהנות מתנועה חופשית, לבחור פעילות לפי נטייתם וחוזקותיהם ולטפח קשרים וכשרים חברתיים  תוך התנסות במצבי שותפות, מגע, פתרון בעיות ועזרה הדדית.

10.2.3 סביבה מעודדת תנועה הזמינה לילדים מדי יום בחצר הגן תורמת רבות להתפתחותם המוטורית ולפיתוח מודעותם לגוף ולתנועה. היא מזמנת לילדים הזדמנויות לפיתוח ולשכלול של התנועות הבסיסיות כמו קפיצה, ניתור, קליעה, חבטה, ריצה, נדנוד וכן התנסויות של ויסות כוח, איזון ושיווי משקל וחיזוק הגוף, וכל זה תוך הנאה ומתוך בחירה, כנהוג בשאר המשחקים החופשיים המוצעים בחצר הגן. עם זאת, יש ליצור מרחבי מנוחה לצד מרחבי התנועה לרווחת ילדי הגן.

10.2.4 אפשר להקים סביבה מעודדת תנועה בחצר הגן תוך שימוש באמצעים פשוטים, כמו קורות עץ, חבלים עבים, צמיגים, ארגזים ועוד. בניית החצר תיעשה בהדרגה ותחשוף בכל פעם אפשרות נוספת על אלו שכבר קיימות בה.

10.3   השגחה על  הילדים  בחצר הגן

10.3.1 כאשר כל ילדי הגן נמצאים בחצר לא יפחת מספר המבוגרים/ אנשי הצוות המשגיחים עליהם משניים.

10.3.2 על המבוגרים להתמקם במקומות המאפשרים קשר עין עם שטח החצר שהפעילות מתרחשת בו.

10.3.3  על אנשי הצוות לעבור מעת לעת בין הפינות השונות של  החצר בזמן  שהיית הילדים בה כדי לוודא שאין שם ילדים המשחקים ללא השגחה.

10.3.4 במקרה של החלטה על פעילות בתוך הגן ומחוצה לו בו-זמנית, יש לדאוג שיימצא  איש צוות עם  כל  קבוצת  ילדים.

10.4   חיפוי ומצעים בחצר

10.4.1  האחריות לתכנון ולביצוע של מצעים בחצר הגן מוטלת על רשות החינוך המקומית/על הבעלות.

10.4.2  שטח החצר מורכב מאזורים רבים המיועדים למטרות שונות, וחשוב מאוד שיהיה גיוון בסוגים השונים של חיפויי הקרקע.

10.4.3 קיימות הנחיות ברורות באילו חיפויים מותר להשתמש בשטח שמתחת למתקני המשחקים; זאת על פי התקן הישראלי 1498. מותר להשתמש בגומי או בדשא סינתטי, בתנאי שהם תחת הצללה.

10.4.4  אפשרויות החיפוי בשאר שטחי החצר גמישות. רצוי לשלב בין חיפויים תעשייתיים, כמו אריחי אקרשטיין או בטון, לבין חיפויים טבעיים, כמו חול, דשא, סומסומית או אדמה חשופה, וזאת כדי  לגוון את הזדמנויות המשחק של הילדים בחומרים שונים המפתחים את החושים, את הסקרנות ואת החקר. להלן דגשים לתכנון החיפויים בשטחים אלה:     

א.    החצר תהיה נגישה, אך תאפשר מגוון סוגי מדרך להעשרת התחושה אצל הילד.

ב.     כדאי לתכנן את החצר באופן שלא תהיה כולה שטוחה ותכיל אלמנטים נופיים, כמו למשל גבעות. כדאי לשלב בה אלמנטים טבעיים, כגון בולי עץ לישיבה ולמשחק.

ג.     יש לוודא שאזור המתקנים שבו הילדים משחקים אינו מכיל חפצים זרים העלולים לפגוע בהם.

ד.     חצרות המרופדות בחול: חול הוא מצע המשמש שטחי גן רבים. יש בו יתרונות חינוכיים חשובים, וילדים אוהבים לשחק בו ומוצאים בו מרחב לדמיון וליצירה. החול מושך בעלי חיים כמו חתולים המזהמים אותו, ולכן יש לדאוג לניקוי החול ולתחזוקתו באמצעות מכונות ולסינונו פעם בשנה.

ה.    קרקע המחופה בסומסומית מומלץ לתחח פעם בשנה.

10.5   מתקנים ומרחבים בחצר הגן

10.5.1  כללי

חצר הגן מורכבת ממתקנים ומאבזרים שונים: אלמנטים קבועים או ניידים, מתקני משחק תעשייתיים ממוחזרים או טבעיים, מרחבים פתוחים או שטחי פעילות ייעודיים. מתקנים ואבזרים אלו מיועדים לפתח את התנועות הבסיסיות של הילדים, וכל אחד מהם תורם תרומה שונה מחברו; לכן חשוב לגוון בשימוש הנעשה בהם.

בעת תכנון החצר ובנייתה מומלץ להתייחס לכל אחד ממרכיביה.

10.5.2  מתקנים, אבזרים ואלמנטים

א.    מתקני משחק תעשייתיים

מתקנים אלו כוללים מתח, נדנדות, קורות שיווי משקל, מוט כבאים, סולמות ואמצעי טיפוס מגוונים, מגלשות, נדנדת עלה ורד בתי משחק, מקום מוגבה כמו במה ועוד. הם מיועדים לפעילות מוטורית, לעתים מאתגרת, לחיזוק השרירים, לתרגול ניתור ונחיתה, לחזוק שיתוף הפעולה, לטיפוח הדמיון וכו'.

רשימה מפורטת של מתקנים מומלצים ותועלתם  להתפתחות הילדים  אפשר  למצוא  בנספח ב בחוזר זה.

 

ב.     מתקני משחק ממוחזרים - צמיגים

הצמיגים יכולים לשמש חומר גלם איכותי למשחקים בחצר הגן. הם ניתנים בחינם או תמורת סכום נמוך, והתקנתם פשוטה ואינה מצריכה קיבוע של בטון.

הצמיגים יכולים לשמש לתרגול של תנועות בסיסיות במסלולים מגוונים ובדרגת קושי שונה, והם מאפשרים קפיצה וניתור מצמיג לצמיג או מצמיג לקרקע ותרגול של שיווי המשקל.

הנחיות לבחירת צמיגים ולהתקנתם ראה להלן, ב-10.10.

יש לשלב מתקנים המעודדים משחק חופשי וסוציו-דרמטי במיוחד בחצרות שאין בהן חצר גרוטאות. מתקנים מומלצים: בית עץ, גשר, במת תיאטרון, אמפי וכד'

 

ג.     אלמנטי משחק טבעיים

אלמנטים כמו פרוסות בולי עץ, ענפים, אבנים קטנות, חלוקי נחל, אצטרובלים וכד' מאפשרים הזזה, בנייה ויצירה מחודשת של הסביבה, מפתחים את העצמאות ואת היצירתיות של הילדים ומספקים להם דרכי משחק וחקירת סביבתם באמצעות חושי הראייה, השמיעה, המישוש והריח. 

אלמנטים טבעיים כמו בולי עץ יכולים להיות מקובעים בקרקע, בשכיבה או בעמידה, ואלמנטים כמו פרוסות בולי עץ, אבנים קטנות וכו' הם ניידים.

האלמנטים הטבעיים "מארחים" לעתים חיות שונות, ולכן על הגננת להטמיע את הרגלי הבטיחות הקשורים בהזזתם ממקומם וללמד את הילדים לעשות זאת במשנה זהירות ולבחון אם לא מסתתרת מתחתם או בתוכם חיה מסוכנת.

ד.     מתקני משחק ניידים ואלמנטים מזדמנים

בעת שימוש במתקנים ובאבזרים ניידים כגון אוהלים, חבלים, קורות שיווי משקל ניידות, כלי משחק לחול ולמים וכדומה יש להשגיח על הילדים ולוודא שאינם עושים בהם שימוש מסוכן או לא הולם. כמו כן יש לנקות את המחסן המאחסן את המתקנים הניידים לפחות פעמיים בשנה כדי למנוע קינון של נחשים, עכבישים וכו'.

 

10.5.3  מרחבים פתוחים וייעודיים

א.    מרחב פתוח

מרחב פתוח מאפשר לרוץ בו, לתפוס תאוצה ולפתח מהירות,  לבעוט בכדור, לזרוק אותו ולתפסו, וכן לטפח את יכולת הדיוק ועוד.  יש לבדוק שהמרחב הפתוח אינו מכיל מפגעי בטיחות כמו בורות, הפרשי גובה חדים או עמודים שהילדים עלולים להיפגע מהם במהלך הריצה בשטח החצר.

ב.     מרחבים ייעודיים בחצר

1)     גינה טבעית: חלק מהחצר מיועד לעיסוק בפעילות חקלאית כמו גידול ירקות וצמחי מאכל, תבלינים ופרחי בר או להקמת גינת פרפרים וכד'. מידע נוסף  לגבי  טיפוח גינות טבעיות וגינות תבלינים ולגבי הקמת בוסתנים, וכן מידע על הצמחייה המומלצת לגן הילדים, אפשר למצוא  באתר של  האגף לחינוך  קדם-יסודי.

2)     פינת חי: אפשר להקים בחצר הגן פינה נוחה ונגישה ובה בעלי חיים כמו דגים, אוגרים, ארנבים  וכד' ראה ס"ק 9.7 לעיל, "החזקת בעלי חיים בגן").

3)     אזור מים/אזור רטוב: רצוי כי החצר תכיל אזור המיועד להתעסקות עם מים, כגון נחל יבש עם נקודת מים או ברכה יבשה עם ברז/משאבת מים. האזור יהיה יבש רוב הזמן, אך יהיה אפשר להרטיבו ולייצר בו שטח להתעסקות במים בעזרת ברז/משאבה. באזור זה יהיה ניקוז למניעת היקוות המים. אפשרות נוספת היא לכוון את המים באמצעות נחל יבש/תעלה לאזור חול/אדמה ליצירת בוץ. יש להקפיד שאזור המים לא יהיה בסמוך למשטח מרוצף העלול להיות חלק מאוד במגע עם מים. יש להקפיד שלא ייקוו מים בגובה שיש בו סכנת טביעה.

4)     פינה להדלקת אש: פינה זו תכיל אזור חולי מוקף אבנים/טבון ואזור ישיבה מסביב במרחק ראוי. הפינה תופעל אך ורק על ידי מבוגר, ותתאפשר באישור קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית ובתיאום עמו. במהלך הדלקת האש יש לדאוג להימצאות מכל מים ומטפה כיבוי בהישג יד

5)     פינות חושיות: אפשר להקים בחצר הגן שביל חושי העשוי מסוגי מדרך שונים, כמו ענפים, בולי עץ פרוסים, חול, חרוזים וחלוקי נחל המוטבעים בבטון. השביל מאפשר לילד העובר עליו בעודו יחף לחוש סוגי מצע משתנים. חשוב לשים לב שהחלקים המרכיבים את השביל לא יכילו חפצים חדים העלולים לפצוע.

6)     חצר מוזיקלית: חצר מוזיקלית בעלת מתקנים העשויים מחפצי יום-יום תעודד את הילד לפעילות יצירתית וחווייתית. ייחודה של סביבה זו היא בכך שהמבנים המוזיקליים הייחודים המגרים את הילד מזמנים לו פעילות אלתור וגילוי של עולם צלילים. בהתנסות זו הילד מושפע גם ממה שהוא שומע סביבו: קולות ציפורים, משב הרוח, צלילי מכוניות ועוד. הוא מנסה לחקות את עולם הצלילים המקיף אותו, ומפתח את חוש הקשב והקצב ומטפח את ההתבוננות בסביבה הטבעית. חשוב שהאלמנטים המשמשים בסביבה המוזיקלית לא יהיו חדים ושלא יהיה חשש להיפצע מהם.

יש לשלב בחצר מרחבי מנוחה ומקומות שקטים: סוכה, ספסל, אוהל שקוף וכד'.

 

10.6        תקן מתקני משחק, בדיקות וטיפול בליקויים

10.6.1 האחריות להתקנה ולאחזקה של מתקני המשחקים ולטיפול שוטף בהם מוטלת על רשות החינוך המקומית/על הבעלות.

10.6.2 מתקני החצר התעשייתיים המותקנים בגני הילדים יהיו בהתאם לדרישות התקן הישראלי 1498, "מתקני משחקים לילדים",  שפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, על כל חלקיו (כללי, תוכן המתקנים, התקנת המתקנים, בדיקות ותחזוקה ודרישות מיוחדות לסוגים שונים של מתקנים).

10.6.3 תחזוקת מתקני המשחקים מחויבת להיעשות על ידי חברות תחזוקה או על ידי רשויות המאושרות ב"תו תקן תחזוקת מתקני משחק 1498", ואבטחת אמינותם תהיה בהתאם להוראות שפורסמו על ידי היצרנים ולהנחיות המפורטות בתקן. תהליך התחזוקה כולל תיקון, בחינה ובדיקה ומניעת שימוש כאשר יש מפגעים המסכנים את המשתמש, והוא יבוצע כנדרש על ידי אנשים בעלי כשירות מקצועית מתאימה.

10.6.4 תקן מתקני משחקים 1498  מחייב שתי בדיקות תקופתיות:

א.    בדיקה חודשית: בדיקה זו מתבצעת על ידי הרשות המקומית או על ידי הבעלות. מבצע אותה איש תחזוקה העובר על המתקנים ובודק את שלמות החלקים, את טיב החיבורים והשרשראות של הנדנדות, את החיבורים לקרקע ואת המצעים מתחת למתקנים וסביבם. על איש התחזוקה לעדכן  את הגננת בכתב  על תוצאות הבדיקה וליידע אותה באופן מיידי על ליקויים חמורים שנתגלו ושיש בהם סכנה ממשית לשלום הילדים. רצוי שבדיקה זו  תיעשה בנוכחות הגננת ובתיאום  אתה.

ב.     בדיקה שנתית: פעם בשנה מתבצעת בדיקה של כלל המתקנים על ידי מהנדס או הנדסאי שהוכשרו ואושרו על ידי מכון התקנים הישראלי לבדוק מתקני משחקים.

10.6.5 לאחר שנבדקו המתקנים ואותרו הליקויים, תדאגנה הרשות המקומית או הבעלות לתיקון ליקויים אלו. מנהלת הגן  תעקוב אחר ביצוע פעולות התחזוקה והתיקון של הרשות המקומית/ הבעלות. חשוב לזכור שעל  מנהלת הגן למנוע  גישה של  הילדים  למתקנים  לא  תקינים אשר זוהו ככאלו במהלך הבדיקה.

10.6.6 רשות החינוך המקומית/הבעלות, תדאג להוצאתם מן החצר של מתקנים מסוכנים. במקרים שבהם הרשות המקומית/הבעלות סבורה שאפשר לתקן את המתקן אך לא להוציאו, עליה לדאוג לסמן את המתקן בדרך המקובלת לסימון מתקנים האסורים לשימוש ולציין באופן ברור וגלוי כי אסור להשתמש במתקן עד לתיקונו. במקרה כזה תמסור הרשות המקומית/הבעלות הודעה למנהלת ולצוות הגן בדבר האיסור.

10.6.7 להלן עקרונות ודרישות חשובות מתוך התקן הישראלי 1498 המסדיר את בטיחות מתקני המשחק:

א.    אין להכניס לחצר גן הילדים צעצועים שהם מתקני משחק, כגון נדנדות, מגלשות, סולמות וכד', מכל סוג שהוא, שלא בהתאם לאמור לעיל.

ב.     לא יותקנו בגני ילדים מתקנים שגובהם עולה על 2.5 מ'.

ג.     אין להוסיף התקנים למתקני המשחקים שאינם חלק אינטגרלי ראשוני מהם.

ד.     הצבתם ומיקומם של המתקנים חייבים להיות בהתחשב באזורי המשחק השונים ובאופי הפעילות ובהתאם לדרישות המתקן כפי שמפורט בתקן הישראלי הנוגע בדבר.       

ה.    מתחת למתקני חצר שקיימת אפשרות נפילה מהם, כגון מגלשה, נדנדות, מתח וכו', יש להניח חיפוי חול טבעי או סומסומית בעומק של 30 ס"מ לפחות, או חיפוי מחומר אחר בעל כושר בלימה תואם, המאושר על ידי התקן הישראלי 1498.

ו.     מתקני חצר יותקנו באופן שלא יתאפשר לעבור מהם אל  עצים, אל חלקי בניין, אל גדרות ואל מתקנים אחרים כמו סככות הצללה וכדומה.

ז.     במתקני המשחק לא תהיינה פינות חדות ונקודות היצבטות או היחתכות.

ח.    בסיסי העיגון של המתקנים השונים לא יבלטו מעל פני הקרקע.

10.7   הדרישות העיקריות לגבי מתקני חצר שונים

10.7.1  ארגז חול

א.    רשות החינוך המקומית/ הבעלות תדאג שארגז החול ימולא כדי שני שלישים מבית קיבולו. סוג המילוי יהיה חול נקי.

ב. על רשות החינוך המקומית/על הבעלות לדאוג לניקוי יסודי/לסינון של החול פעמיים בשנה לפחות, באמצעות מכונות ייעודיות לכך, ולהשלמת החול לקיבולת המתבקשת.

ג.     בדפנות  ארגז החול  יש להתקין אמצעים לחיבור כיסוי לארגז (מברזנט או מפלסטיק) בתום יום הלימודים. 

ד.     שולי ארגז החול יהיו בגובה של 20 ס"מ מפני הקרקע לכל היותר, בעלי פינות מעוגלות, ורצוי מחומר גמיש ורך, כגון  עץ או גומי.

ה.    דפנות  ארגז החול יהיו מוחלקות או מעוגלות.

ו.     בתחילתו של כל יום לימודים יש לגרף את החול שבארגז על ידי מבוגר (סייעת) ולאחסן את המגרפה במקום בטוח, ויש לסלק מארגז  החול את הלכלוך ואת החפצים הזרים. יש להקפיד במיוחד  על סילוק חפצים חדים.

ז.     בסיום יום הפעילות יש לכסות את ארגז החול בכיסוי מאוורר.  אם אין משתמשים בארגז החול במהלך היום, יש להקפיד  לכסותו.

ח.    מומלץ להתקין סככת צל מעל ארגז החול.

ט.    ארגז חול שאינו מתוחזק בצורה נאותה עלול לשמש מוקד משיכה לחיות משוטטות כמו חתולים וזוחלים העושים את צורכיהם בחול, ולכן הוא עלול להיות מקור למפגעים בריאותיים ולמחלות. תחזוקה שוטפת של ארגז החול, ניקויו וסינונו באופן סדיר עשויים למנוע בעיות בריאותיות. אם מזהים בארגז החול פרעושים וצרכים של בעלי חיים, יש לזמן תברואן/וטרינר מהרשות המקומית לניקוי החול ולטיפול בו. במידת הצורך על הרשות/על הבעלות להחליף את החול לחול נקי וחדש.

10.7.2 נדנדת "עלה ורד"

א.    מספר הילדים המתנדנדים בנדנדה יהיה כמספר המושבים שלה.

ב.     בעת השימוש בנדנדה יש להרחיק ממנה ילדים שאינם מתנדנדים למרחק של 1.5 מ' לפחות.

10.7.3 נדנדה תלויה לפעוטות

א.    הנדנדה תמוקם באזור ובאופן שתנועתה לא תפריע לפעולות משחק אחרות.

ב.     השימוש בנדנדה תלויה מחייב השגחה צמודה של מבוגר.

ג.     כאשר מבקשים  לנטרל את השימוש בנדנדה תלויה יש לקשור את החבלים/השרשראות אל אחד העמודים.

10.7.4 סככת צל והצללה טבעית

א.    סככת הצל תהיה גבוהה מהמתקן באופן שלא יתאפשר להגיע אליה או לטפס עליה, גובהה יהיה לא מ-2.5 מ'. הסככה תהיה יציבה, ובסיסי העיגון לא יבלטו מעל פני הקרקע.

ב.     שטחו של החלק המוצל בחצר גן הילדים יהיה בן 25% לפחות.

ג.     אין להתקין סככה סמוך לעצים, לגדרות ולמתקנים שונים, כדי למנוע טיפוס ילדים עליה.

ד.     יש לדאוג להתקנת מקומות ישיבה מתחת לאזורים מוצלים.

ה.    ההצללה אמורה להיות אפקטיבית בין השעות 14:00-10:00.

ו.     הצללה באמצעות עצים: מומלץ לשתול עצים להצללה טבעית. בחירת העצים תהיה יחד עם אדריכל נוף או עם גנן מקצועי.

ז.     מומלץ שאזור מתקני המשחקים יהיה מוצל, אם זה באמצעות עצים, סככות או סוככים. ההצללה חשובה בייחוד כאשר יש באזור מתקני המשחק חיפוי גומי או דשא סינתטי, וזאת כדי לשמור על רכותם למשך זמן רב יותר וכן כדי למנוע התחממות.

10.8  חצר גרוטאות בגן הילדים

10.8.1 חצר גרוטאות היא חצר עשירה הכוללת פריטי בנייה, אבזרים וכלים המאפשרים פעילות רב-גונית ומזמנים אפשרויות למשחק, ליצירה וללמידה. חלק מהפריטים נרכשים כחדשים למטרות משחק, וחלק מהם הם גרוטאות שהובאו על ידי הצוות החינוכי וההורים למטרות פיתוח הדמיון וכושר ההמצאה של הילדים.

10.8.2 הגרוטאות משמשות חוליה מקשרת בין עולם הילדים לעולם המבוגרים, ומאפשרות פעילות עם עצמים, עם כלים ועם מכשירים ממשיים, כמו חביות, בולי עץ, צמיגים, ארגזים, מכשירי חשמל, חלקי מכונות וכד'. בחצר הגרוטאות הילדים יכולים לפעול בהתאם לצורכיהם ולפתח כישורים מוטוריים, שכליים וחברתיים.

10.8.3 הקמתה והפעלתה של חצר הגרוטאות ייעשו בהתאם להנחיית הפיקוח  על  גני הילדים ובתיאום עם רשות החינוך המקומית/ הבעלות. הקמת חצר הגרוטאות מותנית בקיומו של שטח רחב וישר.

10.8.4  הדבר החשוב ביותר בחצר גרוטאות הוא שמירה על סדרי בטיחות.

להלן עקרונות בטיחותיים לבחירת גרוטאות:

א.    במסגרת הליך אישור הבטיחות בגן הילדים ובדיקת המבנה וחצר הגן לקראת פתיחת שנת הלימודים, על יועץ הבטיחות לבדוק גם את חצר הגרוטאות.

ב.     בעת קבלת גרוטאה לגן על הגננת לוודא שהיא מתאימה  לשימוש. עליה להיות שלמה וללא זיזים וקצוות חדים. יש לשים לב שאין בה מקומות שהאצבעות או איברי גוף אחרים עלולים להיתפס בהם.

ג.     יש להימנע מהכנסת גרוטאות שהמשחק בהן עלול לסכן את הילדים: חפצים כבדים שניודם עלול לפצוע, חפצים חלודים, חפצים בעלי דלתות שילדים עלולים להינעל בתוכם כמו מקרר ומכונת כביסה, כלי זכוכית, כלים מפלסטיק שבור בעלי קצוות חדים, חומרים דליקים כמו מכלי ספרֵי למיניהם, חומרים רעילים, קרשים עם מסמרים וכדומה.

ד.     יש לוודא שהשימוש בגרוטאה בזמן משחק לא יסכן ילדים אחרים.

ה.    יש לוודא שהגרוטאה חזקה דייה ותוכל לעמוד בהשפעות מזג האוויר.

ו.     לא יוכנס לחצר ציוד שאפשר להתניעו או כלי חשמל שאפשר לחברו  לרשת החשמל.

ז.     לא יוכנסו כגרוטאות כלי עבודה כגון פטישים, מסורים, צבתות וכדומה.
 

10.8.5  שילוב הגרוטאות בחצר הגן

א.    הגרוטאות תשמשנה להבניית המשחק על פי בחירת הילדים בכל  מרחב החצר.   

ב.     סידור הגרוטאות בחצר לא ימנע מהילדים לנוע בה, אלא ייצור הזדמנויות ואתגרים להתנסות בתנועה.

ג.     ארגון חצר הגרוטאות וסידורה ייעשו בהתאם לעקרונות הפדגוגיים המצוינים בנספח ג להלן.

10.8.6 כללי הזהירות והבטיחות באחזקת גרוטאות בחצר הגן

א.    הפעילות בחצר  הגרוטאות תתנהל בהשגחת הצוות החינוכי.

ב.     לפני תחילת הפעילות יש לקבוע יחד עם הילדים את כללי ההתנהגות והשימוש בגרוטאות.

ג.     לפני פתיחת הגן במסגרת סריקת הבוקר תינתן תשומת לב מיוחדת  לבדיקת שלמותם ותקינותם של חפצים וגרוטאות הנמצאים בשימוש בחצר, וכן להימצאות חפצים חשודים.  

ד.     גרוטאה המסכנת את הילדים ואינה ראויה לשימוש יש להוציא מהחצר ולפנותה מהר ככל האפשר.

ה.    לפני תחילת הפעילות יש לוודא שאין גרוטאות באזור מתקני המשחק אלא רק באזור המוגדר כ"חצר הגרוטאות".

ו.     יש להיוועץ עם קב"ט היישוב על  הקמת חצר גרוטאות במקומות בהם שיש בהם סכנה ביטחונית.

   

 

 

10.9  שימוש בצמיגים

10.9.1 כללי

א.    צמיגים  מאפשרים ליצור מתקני משחק ממוחזרים, ערוגות לימודיות ואלמנטים דקורטיביים נוספים בחצר הגן. הצמיגים המיועדים לשימוש כמתקני משחק בחצר גן הילדים הם צמיגים סטנדרטים של משאיות, מכוניות פרטיות ואופנועים.

ב.     על הצמיגים להיות שלמים, ללא קרעים או חורים, ללא זיזים בולטים וללא פסי מתכת שיוצאים מהם.

ג.     אין לעשות שימוש בצמיגים שאינם מקובעים.

ד.     אין לתלות צמיגים.

ה.    את הצמיגים אפשר להתקין באופן אנכי וגם באופן אופקי, כמפורט להלן:

1)     התקנה אנכית

-    על הצמיג להיות שקוע בקרקע לפחות בשליש מגובהו.

-    הגובה המרבי של הצמיג לאחר ההתקנה לא יעלה על 60 ס"מ מהקרקע.

-    צמיגים בטור, או צמיגים בשורה, יוצמדו זה לזה או יורחקו זה מזה באופן שהמרחק המזערי בין כל שני צמיגים יאפשר מעבר של ילדים, ויהיה לא פחות מ-30 ס"מ.

התקנה אנכית בשורה (מבט צד)

התקנה אנכית בטור

2)     התקנה אופקית

-    הצמיגים יוצמדו זה לזה או יורחקו זה מזה באופן שהמרחק המזערי בין הצמיגים יאפשר מעבר של ילדים בין שני הצמיגים, ויהיה לא פחות ממרחק של  30 ס"מ.

-    הצמיגים ימולאו בחול או באדמה בכל גובה הצמיג.

התקנה אופקית (מבט על)

ו.     לצמיגים עד גובה 60 ס"מ, יש צורך בחיפוי קרקע רך כמו חול או סומסומית בגובה של 15 ס"מ. אין להשתמש בחיפוי קרקע של בטון או במצע מהודק.

10.9.2 בחירת מיקום הצמיגים

א.    אין להתקין את הצמיגים במקום המפריע לתנועה השוטפת והטבעית של הילדים במרחב החצר.

ב.     אפשר להתקין את הצמיגים במקביל למסלולי תנועה טבעיים במרחב הגן, אך לא בניצב אליהם.

ג.     מומלץ להתקין את הצמיגים בשולי הגן, במרחק מזערי של מטר אחד מגדר, מעץ או ממבנה.

ד.     אין ליצור שטח בטיחות חופף בין הצמיגים לבין מתקני משחקים, כלומר נדרש מרחק של מטר אחד מקצה שטח הבטיחות של המתקן, ולא מהמתקן עצמו.

 

10.9.3 אישור התקנה הצמיגים ובדיקתם באופן שוטף

א.    התקנת הצמיגים תיבדק על ידי יועץ הבטיחות הבודק את הגן בבדיקה השנתית.

ב.     בבדיקת הצמיגים יש להקפיד כי קיים מילוי חול/אדמה בתוך הצמיגים ולוודא שלא נחשף חלל בתוכם. כמו כן יש לוודא שאין קרעים, סדקים וחתכים בצמיג ושהוא יציב

10.10 הנחיות בטיחות לחניית אופניים או עגלות בשטח הגן

10.10.1   אופניים או עגלות שהילדים מוסעים בהם לגן יהיו במתקן מסודר שיוצב מחוץ לגן באופן שלא יפריע לכניסה לגן ובהתאם להנחיית הרשות המקומית/הבעלות. מנהלת הגן תבהיר להורים את הנחיות הרשות המקומית/הבעלות באשר לסידורי החנייה.

10.10.2   מנהלת הגן תבהיר להורים כי שימוש באופניים או בכל מתקן משחק ממונע אחר שהילדים נעים עליו עד לפתח הגן וממנו הוא באחריותם בלבד.

10.11  שימוש בטרמפולינה 

10.11.1   הטרמפולינה המותרת לשימוש בגן  הילדים היא בקוטר של עד 130 ס"מ, ובגובה של עד 25 ס"מ, ועליה להיות בעלת 6 רגליים.

10.11.2   הטרמפולינה תהיה בעלת תקן ישראלי לצעצועים.

10.11.3   השימוש בטרמפולינה ייעשה על פי הנחיות היצרן.

10.11.4   הטרמפולינה תונח על משטח רך, יציב וישר (כגון  שטיח, חול, דשא) ובמרחק של מטר אחד לפחות מאלמנטים קבועים או  ניידים (קירות, רהיטים, גדר, עצים וכו'). בסיום  הפעילות יש לנטרל אותה משימוש.

10.11.5   השימוש בטרמפולינה מיועד לילד בודד אחד.

10.11.6   בעת השימוש בטרמפולינה חובה שתהיה השגחה אישית של מבוגר על הילד הקופץ.

10.11.7   יש להקפיד שידי הילדים העולים על הטרמפולינה תהיינה פנויות מחפצים.

10.11.8   על הגננת לבדוק את תקינות הטרמפולינה מדי שימוש, ובכלל זה את יציבות הרגליים, את ריפוד הדפנות ואת הקפיצים. בדיקה זו תיעשה בכל יום שייעשה בו שימוש בטרמפולינה.

10.11.9   על  הגננת להקפיד על  הנחיית הילדים  לגבי  אופי  הפעילות ואופן ההתנהגות המותרת בשימוש בטרמפולינה.

 

11.     משחקים וחפצים מסוכנים שאסור להשתמש בהם

אסור להשתמש במשחקים ובחפצים המפורטים להלן:

-     אולרים וסכינים

-     חצים וקשתות

-           מקלות גומי ("רוגטקות"), אקדחי קפצונים ואקדחי פקקים, "טילים" ומצנחים בעלי גומייה

-     כוכבי נינג'ה

-     חפצים חדים (בעלי חוד או שאפשר להיחתך על ידם בקלות)

-     סמני לייזר

-     סכינים ומזלגות שאינם מפלסטיק קשיח

-     תרסיס שלג ואטריות.

 

12.     הפעילות בימי שרב וחום

בתנאי שרב וחום יש להיערך ולדאוג למקום נעים, קריר ומתאים שבו ישהו הילדים בגן. בימי שרב וחום (מעל 30 מעלות צלסיוס בצל בכל אזורי הארץ, ובאזורי בית שאן והנגב מעל 35 מעלות) יש לשנות את סדר היום ולהוציא את הילדים לחצר בשעות הבוקר המוקדמות. יש לדאוג שהילדים ישתו מים או נוזלים אחרים (לפחות כוס נוזלים בכל שעה עד שעה וחצי). אין להקדים לשלוח את הילדים לביתם ביום שרב, אלא יש להשאירם בגן, במקום הקריר המתאים, עד שיבואו לקחתם בשעה המקובלת. גם בימי חום רגילים יש לוודא שכל ילד יחבוש כובע בצאתו לחצר. מומלץ על מריחת הילדים בקרם  הגנה.

 

13.     אספות וחגיגות

13.1   פעילויות ומסיבות בתוך הגן

13.1.1    יש לארגן  את סדר הישיבה באופן שיישארו מעברים פנויים אל דלתות הכניסה והיציאה. כמו כן יש לדאוג שדלת החירום ביציאה לחצר תהיה סגורה ולא נעולה.

13.1.2    יש לארגן את הריהוט באופן שלא תיגרמנה פגיעות להורים, לאורחים ולילדים ושיתאפשר מעבר נוח.

13.1.3    מכשירי החשמל יהיו מחוברים כהלכה ולא יפריעו במעברים.

13.1.4    יש לדאוג שיהיה די מרחב לפעילות הילדים בזמן ההופעות והפעילויות. צפיפות יתר עלולה להביא לפגיעה בילדים.

13.2   פעילויות ומסיבות מחוץ לגן

13.2.1    פעילות המתבצעת במסגרת שעות הלימודים, גם אם היא בשיתוף ועד ההורים, כמו אירועי סיום, היא פעילות מטעם הגן. מכאן שעל מנהלת הגן לפעול בעניין זה בכפיפות לכלל ההנחיות המסדירות את סידורי הביטחון והבטיחות.

יש להדגיש כי פעילות המאורגנת באופן עצמאי על ידי ועד הורים או על ידי כל גורם אחר, מחוץ לשעות הפעילות, ושאינה במסגרת פעילות חוץ של הגן (במסגרת תכנית העבודה השנתית המאושרת על ידי הפיקוח), כמו לדוגמה מדורת ל"ג בעומר או אירועי ימי הולדת וכדומה - פעילות כזו אינה באחריות מנהלת הגן ואין עליה לקחת חלק בארגונה ובניהולה.

13.2.2    פעילות מחוץ לגן דורשת תיאום והיערכות מקדימה על פי נוהלי פעילות חוץ, כמפורט בסעיף 6.2-34 של חוזר זה, "טיולים ופעילות חוץ בגן הילדים – היבטים בטיחותיים וביטחוניים". יש לדאוג שהמקום יהיה רחוק מתנועה סואנת ושיהיו בו חנייה מסודרת ומרחב בטוח לילדים.

13.2.3    אם משתמשים במתקנים מתנפחים במסגרת הפעילות, יש לוודא שנותן השירות פועל לפי ההנחיות והנהלים בחוזר הוראות הקבע עו/7(ב), סעיף 6.2-33, "הבטחת הבטיחות בטיולים ובפעילויות חוץ-בית-ספריות", ובאתר האינטרנט של המשרד.

13.2.4    הנחיות והוראות בטיחות בנושאים של בניית במות, בטיחות במתקני תאורה וחשמל ובטיחות אש באירועים מובאות בסעיף  5.1-54 של חוזר הוראות הקבע עד/7(ג), "ניהול שגרת הבטיחות בבתי הספר", בקישור זה: 

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/5/5-1/HoraotKeva/K-2014-7-1-5-1-54.htm

 

 



עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעז/3(א), ז' בחשון התשע"ז, 08 בנובמבר 2016

 
   תאריך עדכון אחרון:  11/11/2016