education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

5. בטיחות, ביטחון ושעת חירום

5.4 שעת חירום

5.4-10  נוהלי שעת חירום במערכת החינוך

 

הוראה זו מבוטלת

ההוראה המעודכנת נמצאת באתר חוזרי מנכ"ל החדש

למעבר להוראה המעודכנת

 

מבוא

תמצית

1.       חוזר זה מרכז את הפעולות שחייבים לבצע ברגיעה ובשעת חירום כדי להכין ולארגן את המוסד החינוכי להמשך קיום הלימודים בשעת חירום. החוזר מחליף את חוזר הוראות הקבע עד/10(ב), סעיף 5.4-9 באותו נושא.

2.       קיים חוזר נפרד לגני הילדים בנושא: חוזר הוראות הקבע סח/3(ב), סעיף 5.4-7 שהוא בתוקף.

3.       הצורך בפרסום חוזר חדש נבע מהסיבות האלה:

-    השינוי המהותי בהנחיות להתגוננות בהסעות תלמידים שהתברר כנחוץ במהלך מבצע "צוק איתן" (שינוי שהוכנס לאחר פרסום הוראות הקבע עד10(ב), סעיף 5.5-9, שפורסם ב-10 ביוני 2014)

-    השינוי באופיו ובסוגו של האיום על מדינת ישראל, שחייב בחינה ועדכון של ההנחיות להתנהגות במצבים שונים בשעת חירום

-    ההנחיות החדשות שיצאו בנושאים אסונות טבע – רעידות אדמה, שרפות, שיטפונות ושלגים

-    החלטות ממשלה מעודכנות, כמפורט להלן:

א.    לפי החלטה ב/146 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מישיבתה ב-29 ביוני 1994, אין הכרזה מראש על הפסקת לימודים בזמן מלחמה. החלטה בנושא זה תיפול בהתאם לנסיבות שתהיינה. בכל בנייה חדשה בבתי הספר יש להמשיך ולבנות מרחבים מוגנים.

ב.    לפי החלטת ועדת שרים להכנת העורף לשעת חירום מס' 4877 (הגנ/9) מ-18 ביוני 2012, אשר קיבלה תוקף ב-6 ביולי 2012, בנושא "מלון אורחים", יתבסס מערך מתקני הקליטה על תשתיות בתי הספר ומוסדות הציבור שבתחומיהן של הרשויות המקומיות. כמו כן הוחלט להטיל על משרד החינוך, בהתבסס על המשאבים הפיזיים והפדגוגיים הקיימים, להיערך לאספקת שירותי חינוך ברשויות המקומיות שהועברה אליהן האוכלוסייה המפונה, וכן להכין תכניות לריתוק משקי של סגלי מוסדות החינוך למטרות חינוך בשעת חירום, וכן למטרות קליטת אוכלוסייה מפונה במוסדות החינוך בכפוף לחוק שירות עבודה בשעת חירום התשכ"ז-1967.

ג.     החלטת ממשלה מס' 5136 מ-3 באוקטובר 2012 בנושא הפעלת מוסדות חינוך במצב ביטחוני קבעה שיש לאמץ את עמדת הצוות לבחינת הסמכויות הניתנות לגופים השונים בכל הנוגע להחלטה בדבר הפעלתם של מוסדות החינוך עקב מצב ביטחוני בראשות שר החינוך, שלפיה רק בעלי התפקידים הקבועים בחוק ההתגוננות האזרחית התש"א-1951 רשאים להורות על איסור או על הגבלה של לימודים במוסדות החינוך בשעת התקפה או במצב מיוחד בעורף, בהתאם לכך.

4.       מנהלי בתי הספר יכינו את המוסדות לשעת חירום בהתאם להנחיות המפורטות בנהלים שבחוזר זה תוך הסתייעות בתיק הביטחון המוסדי המרכז את הנתונים הדרושים לכל הגורמים בבתי הספר, ברשות המקומית ובמפקדת העורף המקומית.

התוקף: החל מ-7 באוקטובר 2014.

התחולה: כל בית ספר הנושא סמל מוסד מכיתה א' ועד כיתה י"ב, כולל כפרי נוער ופנימיות בחינוך הרגיל ועד גיל 21 בחינוך המיוחד (באשר לגני ילדים קיים, כאמור לעיל, חוזר ייעודי לגני ילדים המתייחס גם לנושאי החירום), וכן אולפנים, מוסדות החינוך המשלים, מתנסים ומוסדות חינוך אחרים.

הסטטוס: החלפה.

חוזרים קודמים באותו נושא

-    סעיף 5.4-9 בחוזר הוראות הקבע עד/10(ב), "נוהלי שעת חירום במערכת החינוך" –  מבוטל

-    סעיף 5.4-8 בחוזר הוראות הקבע עב/6(א), "הנוהל לקליטת אוכלוסייה מפונה במצבי סיכון וחירום בבתי הספר" – מבוטל

-    סעיף 5.4-7 בחוזר הוראת הקבע סח/3(ב), "גן הילדים – היערכות לשעת חירום/למצבי חירום –  בתוקף

-    סעיף 5.4-6 בחוזר הוראות הקבע סד/7(ב), "נוהלי שעת חירום במערכת החינוך" – מבוטל

-    סעיף 5.4-4 בחוזר הוראות הקבע סב/7(א), "ביצוע רענונים בנושאי ביטחון ושעת חירום" – מבוטל

-    סעיף 5.4-1 בחוזר הוראות הקבע נח/7, "תרגיל התגוננות ארצי במוסדות החינוך" – מבוטל.

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

-    סעיפים 5.3-54 – 5.3-68 בחוזר הוראות הקבע עג/2(א), "נוהלי ביטחון בבתי הספר" – בתוקף

-    סעיף 5.3-51 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ב), "נוהלי הביטחון בגני הילדים" – בתוקף.

המשנה החינוכית

מערכת החינוך תפעל בשעת חירום בעיקר בארבעה תחומים:

א.      קיום והפעלה של מוסדות החינוך לסוגיהם

המוסדות ימשיכו לפעול, בהתאם לאפשרויות ולתנאים המשתנים. לצורך זה יש להבטיח קיום אמצעי מיגון מתאימים, היערכות של כוח אדם בהוראה, סדרי תקשורת ותחבורה ואמצעי עזר אחרים.

ב.       פעולות חברה, תרבות ונוער

בשעת חירום יש להגביר את פעולות מינהל החברה והנוער בפעילות חברתית ולימודית, פורמאלית ובלתי-פורמאלית, על פי תכנית מוגדרת מראש, וכן על פי הדרישות המשתנות בהתאם למצב החירום.

ג.       הפעלת שירותי עזר למערכת החינוך

השירותים הבאים יכולים להשלים את הפעולות שהוזכרו לעיל ולעזור להתגבר על הקשיים הנובעים משעת חירום:

1)    הטלוויזיה החינוכית

2)    השירות הפסיכולוגי

3)    יחידות מינהל החברה והנוער במחוזות

4)    מרכזי הפסג"ה

5)    אמצעי תקשורת המונים: רדיו, טלוויזיה, המרשתת (האינטרנט), עיתונות וערוצי הטלוויזיה המקומיים

6)    החברה למתנ"סים.

ד.       שילוב התלמידים בחינוך העל-יסודי, על פי הסכמת ההורים, ותלמידי המוסדות להכשרת עובדי הוראה במשימות של שעת חירום

המגמה היא למצוא פתרונות למחסור בכוח אדם בנושאים שונים ולשתף את התלמידים במשימות של שעת חירום, שעיקריהן:

1)   מילוי מקום של מורים (נדרש אישור של אגף כוח אדם בהוראה ושל המינהל הפדגוגי)

2)   פעילות חברתית ותרבותית, כדי להעסיק את התלמידים בבתי הספר במסגרות מאורגנות

3)   תגבור גני הילדים והכיתות הנמוכות בבתי הספר היסודיים ובבתי ספר לחינוך מיוחד (נדרש אישור של אגף כוח אדם בהוראה ושל המינהל הפדגוגי)

4)   מתן שיעורי עזר – אינדיבידואליים וקבוצתיים (נדרש אישור של אגף כוח אדם בהוראה ושל המינהל הפדגוגי)

5)   מתן סיוע לאוכלוסייה נזקקת בתיאום עם האגף/המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית

6)   מתן סיוע במתקני קליטה (על פי החלטת הממשלה מס' 4877 המפורטת לעיל).

 

התפוצה

החוזר יופץ לכל העוסקים בביטחון ובשעת חירום של תלמידי מערכת החינוך במשרדי החינוך, הרווחה והכלכלה, ברשויות המקומיות, בצה"ל ובמשטרת ישראל: למנהלי מוסדות החינוך, לרכזי הביטחון בבית הספר, לקב"טי מוסדות החינוך ברשויות המקומיות, למנהלי תחום הביטחון, הבטיחות והחירום המחוזיים, לממוני החירום במחוזות, למפקחים הכוללים, למפקחים המתכללים הרשותיים, למנהלי מחלקות החינוך ומחלקות החירום והביטחון ברשויות המקומיות, וכן למנהלי האגפים והמינהלים במטה משרד החינוך.

יישום ומעקב

להלן פירוט הגופים האחראים על יישום הוראות החוזר:

-     מנהלי בתי-הספר

-     רכזי הביטחון בבתי הספר

-     מנהלי מינהל/אגף/מחלקות החינוך ברשויות המקומיות

-     קב"טי הרשויות וקב"טי מוסדות החינוך ברשויות המקומיות

-     המפקחים הכוללים על בתי הספר

-     המפקחים הפדגוגים המתכללים הרשותיים בחירום

-     מנהלי תחום הביטחון, הבטיחות והחירום במחוזות

-     מנהלי המחלקות לבטיחות ולשעת חירום המחוזיים

-     האגף הבכיר לביטחון, לבטיחות סביבתית ולחירום במשרד החינוך.

 

הגורם האחראי

א.      שם היחידה: האגף הבכיר לביטחון, לשעת חירום ולבטיחות סביבתית במשרד החינוך

ב.       בעל התפקיד: מנהל תחום חירום

ג.       מס' הטלפון: 02-5603324

ד.       מס' הפקס': 02-5602636

ה.      כתובת הדוא"ל: shaltiram@education.gov.il.

 

אפשר לפנות גם אל ממוני שעת החירום במחוזות:

  • מחוז צפון: ת"ד 530, קריית הממשלה, נצרת עלית 17000; ממונה שע"ח: טל' 04-650017
  • מחוז חיפה: שד' פל-ים 15א', קריית הממשלה ב', חיפה 33095; ממונה שע"ח: טל' 04-8632407.
  • מחוז תל-אביב: בניין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, תל-אביב 61092; ממונה שע"ח: טל' 03-6896344.
  • מחוז מרכז: בניין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, תל-אביב 61092; ממונה שע"ח: טל' 03-6896530.
  • מחוז ירושלים: רח' כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 91911; ממונה שע"ח: טל' 02-5601488.
  • מחוז דרום: רח' התקוה 4, ת"ד 610, קריית הממשלה, באר שבע 84105; טל' ממונה שעת חירום: 08-6263018
  • המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער: בניין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, ת"ד 9419, יד אליהו, תל-אביב 61092;
     קב"ט החינוך ההתיישבותי: טל' 03-6898882.

תוכן העניינים

1.

נוהל 1:

קיום הלימודים בשעת חירום

2.

נוהל 2:

הפעלת מוסדות החינוך במצבי חירום

נספח: צו קריאה לשירות עבודה

3.

נוהל 3:

היערכות להפעלת בית הספר כמרכז למידה במצבי חירום

4.

נוהל 4:

התגוננות אזרחית במוסדות החינוך

נספח א: דוח על אירוע חירום חריג

נספח ב: הוראות לתלמיד לשעת חירום

נספח ג:   הוראות לתלמיד להתנהגות במקלט/במרחב המוגן

נספח ד: הוראות להורים לשעת חירום

נספח ה:  תכנון, ארגון ותרגול המוסד לכניסה למקלטים/למרחבים המוגנים בשעת הלימודים

נספח ו:   תכנון, ארגון המוסד לכניסה למקלטים/למרחבים המוגנים בשעת ההפסקה

נספח ז:   תפיסת המיגון במוסדות החינוך

נספח ח: תקן ציוד כיבוי אש

נספח ט:  תקן ציוד חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך עפ"י תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלים ומוסדות ואימון עובדים), התשל"ג-1973

נספח י: תקן ציוד למקלט/למרחב מוגן בגודל של עד 50 מ"ר עפ"י תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד ושילוט במקלטים ובמחסנים ציבוריים), התשמ"א-1981

נספח יא: תקן ציוד עזרה ראשונה

נספח יב: טופס דיווח על ביצוע תרגיל

נספח יג: טופס כתב מינוי לבעל תפקיד בצוות החירום

נספח יד:דוגמה להנחיות בטיחות בתרגיל

נספח טו:הנחיות לביצוע תרגיל הדמיה (חשיבה)

5.

נוהל 5:

השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במצבי חירום

6.

נוהל 6:

תכנון והפעלה של מוסדות חינוך פנימייתיים במצבי חירום

7.

נוהל 7:

תכנון והפעלה של מוסדות חינוך חקלאיים פנימייתיים (מפעלים חיוניים) במצבי חירום

נספח א: מוסדות פנימייתיים – נתוני המיגון

נספח ב: מוסדות פנימייתיים – רמות המלאי

8.

נוהל 8:

הפעלת מערכת החינוך בחופשת הקיץ

9.

נוהל 9:

פינוי תלמידים מבתי ספר פנימייתיים במצבי חירום

10.

נוהל 10:

היערכות לרעידות אדמה, לשיטפונות חזקים ולשלג כבד

11.

נוהל 11:

היערכות ותגובת בית הספר באירוע חומ"ס (חומרים מסוכנים)

12.

נוהל 12:

הפעלת בני נוער ברשות המקומית במצבי חירום

 

 

נספח:

התנדבות בני נוער לשירות עבודה בשעת חירום ברשות המקומית – זכויות ותגמולים כמתנדבים לפי חוק הביטוח הלאומי

13.

נוהל 13:

הדרכות תלמידים בנושא התגוננות אזרחית במוסדות החינוך

 

 

נספח א:

דוח ביקורת מקלטים במוסדות החינוך על ידי מאלש"ח

 

 

נספח ב:

דוח ביקורת המוכנות לחירום במוסדות החינוך

14.

נוהל 14:

קליטת אוכלוסייה מפונה במצבי סיכון וחירום בבית ספר 

 

 

נספח א:

רשימת סגל ההוראה למתקן הקליטה

 

 

נספח ב:

רשימת בתי הספר החלופיים לשיבוץ התלמידים

15.

נוהל 15:

הכשרות עזרה ראשונה לסגל ההוראה במסגרות ההיערכות של ביה"ס למצבי חירום

16.

נוהל 16:

הפעלת מוסדות החינוך המיוחד במצבי חירום

 

 

נספח:

תכנון, ארגון ותרגול של המוסד לכניסה למקלט/למרחב המוגן בזמן הלימודים

17.

נוהל 17:

היערכות תנועות הנוער לחירום

18.

נוהל 18:

סיוע הדדי בין מוסדות חינוך

 

 

 

נוהל 1: קיום הלימודים בשעת חירום

 

1.1    מבוא

רק בעלי התפקידים הקבועים בחוק ההתגוננות האזרחית התש"א-1951 רשאים להורות על איסור או על הגבלה של לימודים במוסדות החינוך בשעת התקפה או במצב מיוחד בעורף, אולם כל הוראה והנחיה המתפרסמות בעת חירום באופן רשמי באמצעי התקשורת מטעם דובר צה"ל או מטעם מפקדת פיקוד העורף חלות מיידית גם על מוסדות החינוך, ואין להמתין להנחיות מיוחדות של מערכת החינוך.

נוסף לאמור לעיל, מפקד הפיקוד, או מי שהוסמך על ידו, מוסמך להורות – על פי שיקולים צבאיים-ביטחוניים – על אי-קיום הלימודים במרחב פיקודו או בחלק מהמרחב. במקרים אלו תימסרנה ההוראות למוסדות החינוך על הפסקת הלימודים או על חידושם על ידי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ו/או על ידי הלשכות המחוזיות של משרד החינוך.

כל אחד ממצבי החירום עשוי להתקיים בכל רחבי המדינה, באזור אחד או באזורים אחדים, ולחול על כל התלמידים או על שכבות גיל מסוימות. מצב זה ייקרא "מצב מיוחד בעורף" או "שעת התקפה".

חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מגדיר מהי "התקפה":

"כל אחד מאלה:

(1)     הפצצה אווירית, הפגזה ארטילרית או רקטית וכל סוג אחר של ירי ארוך טווח מצד אויב

(2)     ניסיון פגיעה מצד צבא של מדינת אויב..."

מבחינתו של פיקוד העורף המשמעות העיקרית של אירוע "התקפה" כמשמעותו בחוק היא אירוע שבו התרחש ירי תלול מסלול, ללא תלות בסוג הירי, ובתנאי שבוצע על ידי "אויב".

החוק קובע מהי "שעת התקפה":

"הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה, מתחילתה או ממתן אות אזעקה, לפי המוקדם, ועד מתן אות ארגעה או עד תום עשרים וארבע שעות מתחילת ההתקפה, לפי המוקדם. אירעו כמה התקפות בפרק זמן של עשרים וארבע שעות, יחל מניין עשרים וארבע השעות האמורות מההתקפה הראשונה."

החוק קובע גם מהו "מצב מיוחד בעורף":

"שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית, רשאית היא להכריז, במדינה כולה או בשטח מסוים, על מצב מיוחד בעורף."

סעיף 9ג(ב) לחוק האמור קובע: (1) "שוכנע שר הביטחון כי קיימות נסיבות המצדיקות הכרזה על מצב מיוחד בעורף, והממשלה טרם הכריזה על כך, רשאי הוא להכריז על מצב מיוחד בעורף. (2) תוקפה של ההכרזה לפי סעיף קטן זה יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה, זולת אם בוטלה לפני כן בידי הממשלה או בידי שר הביטחון."

 

1.2    הלימודים במצבי כוננות ומלחמה

א.      להלן הגדרת מצבי כוננות על פי המשרד להגנת העורף:

-    מצב כוננות א': כוננות רגילה הדומה למצב כוננות "אשנב" של צה"ל, קרי מצב שגרה.

-    מצב כוננות ב': כוננות מוגברת הדומה למצב כוננות "בריח" של צה"ל, קרי מוכנות להידרדרות במצב הצבאי או היתכנות של מצב משברי על רקע אסונות (כגון התפרצות מגפה).

-    מצב כוננות ג': כוננות גבוהה הדומה למצב כוננות "גדר" של צה"ל, קרי מוכנות מלאה לפעילות מוגברת או היערכות מוגברת למצב משברי על רקע אסונות (כגון התפרצות מגפה).

-    מצב כוננות ד': כוננות עליונה הדומה למצב כוננות "דלת" של צה"ל, קרי מוכנות מרבית לכניסה למלחמה כוללת או לקראת אסון טבע ודאי (כגון צונאמי בים התיכון לקראת פגיעה בחופי ישראל).

ב.       המעבר ממצב כוננות מסוים למצב כוננות אחר יכול להיעשות בהדרגה, אולם ייתכן בהחלט כי יוגדר מצב כוננות ד' לפני שהוגדר מצב כוננות אחר.

ג.       הפעלת מוסדות החינוך במצבי הכוננות השונים בכלל בתי הספר

1)     במצב כוננות א' יפעלו מוסדות החינוך בשגרה הרגילה.

2)     במצב כוננות ב' יפעלו מוסדות החינוך בשגרה הרגילה תוך נקיטת כל צעדי הכוננות המתחייבים מהמצב.

3)     במצבי כוננות ג' ו-ד' – אם וכאשר יוכרז מצב מיוחד בעורף או כל מצב חירום אחר, כתוצאה מחשש או מפגיעה בעורף בכלי נשק קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים – יפעלו מוסדות החינוך על פי מדיניות המיגון שתוכרז על ידי פיקוד העורף ו/או על ידי הפיקוד המרחבי.

4)     פתרונות אפשריים ללמידה גמישה יש לתכנן על פי המפורט להלן:

                           א)     הלמידה תבוצע רק במקום שיש בו מענה מקלוט לכל התלמידים.

                           ב)     הלמידה בבתי ספר יסודיים תבוצע בהתאם לקיבולת המקלוט, בהעדפה לכיתות א'-ג', וכן הלאה.

                           ג)     הלמידה בבתי ספר על-יסודיים תבוצע בהתאם לקיבולת המקלוט, בהעדפה לכיתות י'-י"ב, וכן הלאה.

                          ד)      הלמידה תבוצע בקבוצות קטנות, בבתים פרטיים, בהתאם לקיבולת המיגון (המקלוט).

                         ה)      הלמידה תבוצע במשמרות.

                          ו)       הלמידה תבוצע לסירוגין: ביום א' כיתות מסוימות שיתוכננו מראש, ביום ב' כיתות אחרות, וכן הלאה.

                         ז)       תבוצע למידה מרחוק, מקוונת, באמצעות אתרי האינטרנט ואמצעי התקשורת השונים.

5)     קביעת סוג הפתרון תהיה בהתאם למצב החירום בזמן אמת ועל פי החלטת מנהל המוסד החינוכי והנחיות ההנהלה של מטה משרד החינוך.

6)     שיבוץ הכיתות והמשמרות ייעשה ברשות המקומית ובבית הספר בעת רגיעה, כחלק מההכנות לשעת חירום. הודעה על כך תימסר להורים לפי הוראה מיוחדת או עם ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" או על "שעת התקפה".

7)     להלן מאפיינים נוספים בהפעלת בתי ספר שונים במצבי הכוננות:

א)   בתי ספר אזוריים - מוסדות חינוך המיועדים לשרת שתיים או יותר רשויות חינוך מקומיות

1)    במקרים שבהם צה"ל אינו מאשר קיום הסעות או כאשר אין בבית הספר מקלטים/מרחבים מוגנים לתלמידים ילמדו התלמידים ביישובים שהם באים מהם, בתנאי שיש במקום הלימודים מקלטים ומרחבים מוגנים שאושרו על ידי גורמי הביטחון והבטיחות המוסמכים.

2)    קביעת מקומות הלימוד ותכנון הקצאת רכב להסעת המורים ליישובים ייעשו בעת רגיעה, במסגרת ההכנות והיערכות הרשות המקומית לקראת שעת חירום/מצבי חירום.

ב)    בתי ספר פנימייתיים

1)    במוסדות פנימייתיים שלומדים בהם גם תלמידים
אקסטרניים ויש בהם מחסור במקלטים/במרחבים מוגנים יועדפו חניכי הפנימייה על התלמידים האקסטרנים. התלמידים האקסטרניים ישהו בביתם, בצמוד למרחב מוגן.

2)    חובת הצורך במקלטים/במרחבים מוגנים חלה גם על מבני הפנימייה, ואותו דין של מחסור במיגון במבני בתי הספר חל גם על מקום מגורי התלמידים במבני הפנימיות.

3)    ההחלטה על פינוי מוסדות חינוך פנימייתיים תתקבל על ידי משרד החינוך, ותועבר לפנימיות באמצעות המינהל לחינוך התיישבותי/מחוזות החינוך.

ג)    בתי ספר לחינוך מיוחד

1)    אי-קיום לימודים במערכת זו יוצר קשיים רבים ומצוקה קשה אצל התלמידים ובקרב משפחותיהם. עם זאת, הפעלת בתי ספר אלו בעת חירום מחייבת היערכות ארגונית מיוחדת הן באשר להסעות התלמידים והן באשר לצורך בתגבור מספר המבוגרים לליווי התלמידים בדרכם לבית הספר ובחזרתם ממנו בעת שהותם במוסד.

2)    אם לא יתקיימו לימודים בבתי הספר, או שיימנע מחלק מהתלמידים להגיע לבית הספר, יש לעשות כל מאמץ כדי להגיע לבתיהם וללמדם שם.

3)    בכל רשות תהיה רשימה של תלמידי החינוך המיוחד המתגוררים באותה רשות (גם אם הם לומדים בבית ספר מחוץ לרשות). כחלק מההכנות לשעת חירום תוכן רשימה של אותם התלמידים ופירוט המענה הלימודי שיינתן להם בשעת חירום. נתונים אלה יעודכנו בכל שנת לימודים.


 

1.3    מצבי חירום - אסונות טבע ואחרים

א.      מצב חירום מקומי, אזורי או ארצי יוכרז כאשר אירועי טבע שונים או תקלות תברואתיות חמורות עלולים לשבש בצורה חמורה את סדרי החיים בכלל ואת פעילותם של מוסדות החינוך בפרט; הכוונה לאירועים כגון אלה:

1)     רעידות אדמה, שיטפונות חזקים ושלג כבד (ראה נוהל 10)

2)     דליפת חומרים רעילים ממפעלים תעשייתיים (ראה נוהל 11)

3)     שרפה.

ב.       מערכת החינוך תקיים לימודים בהתאם להנחיות פיקוד העורף ולהנחיותיו של קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית.


 

נוהל 2: הפעלת מוסדות החינוך במצבי חירום

 

2.1    מבוא

נוהל זה יובא לידיעתם של המורים והמחנכים במוסד. חלקים ממנו יועברו להורים וחלקים אחרים לתלמידים, על פי שיקול דעתו של המנהל.

 

2.2    התארגנות לקיום הלימודים

א.      עם הכרזת מצב מיוחד בעורף או "שעת התקפה" ייתכנו שינויים בשעת תחילת הלימודים בבוקר כתוצאה משיקולים ביטחוניים ומאפשרויות ההסעה של התחבורה הציבורית, כמפורט להלן:

1)     ההחלטה על שינויים בזמני תחילת הלימודים כתוצאה מבעיות בתחבורה הציבורית תתקבל על ידי המחלקה לחינוך ברשות המקומית, בתיאום מוקדם עם הנהלות מוסדות החינוך.

2)     ההחלטה על שינויים בשעת התחלת הלימודים כתוצאה משיקולים ביטחוניים תתקבל בהנהלת משרד החינוך בתיאום עם מחוזות המשרד הרלוונטיים ועם הרשות המקומית ובכפיפות למדיניות המיגון של פיקוד העורף ולהנחיותיו.

ב.       תכנית הלימודים הרגילה משמשת בסיס לתכנית הלימודים בשעת חירום. שינויים בה ייעשו עקב העדר מורים למקצוע כלשהו, עקב בעיות ביטחון ובטיחות ובשל הצורך להדגיש נושאים אחרים המתחייבים מהמצב. השינויים ייעשו על-פי שיקול דעתו של מנהל בית הספר, בהתייעצות עם המפקח על בתי הספר. שינויים כלליים בתכנית הלימודים ייעשו לפי ההנחיות של המזכירות הפדגוגית במשרדנו. יש להימנע, במידת האפשר, מאלתורים בתכנית הלימודים. השינויים המתחייבים ממצב החירום צריכים להיות מתוכננים ובעלי אופי של קבע.

ג.       בשעת חירום ייערכו מנהלי בתי הספר לביצוע שינויים במערכת הלימודים בשל גיוסם של מורי מקצועות מסוימים ומילוי מקומם על ידי מורים שאינם מומחים בהכרח באותם המקצועות, וכן כתוצאה משינוי בקדימויות בשימוש במתקני בית הספר הנובע משעת חירום, וכמו כן כתוצאה מאילוצי ביטחון ובטיחות. השינויים יהיו מתוכננים, ומנהל בית הספר ישתדל לשוות להם אופי של קבע.

ד.       פעולות ההסברה חשובות מאוד בשעת חירום, ויש לטפח אותן. עם זאת, יש להיזהר מהגזמה בפעולות אלה. יש לעודד את המחנכים לשלב בפעולות ההסברה קריאה באמצעי התקשורת השונים והאזנה להם.

ה.      יש להימנע מכינוסים ומעצרות בימי חירום.

ו.       בתי הספר יתארגנו בצורה שתאפשר להם להאריך את יום הלימודים לתלמידים שאין עליהם השגחה בבית בשל שעת החירום (גיוס ההורים, ריתוקם למקום עבודה חיוני וכיו"ב). נדרש אישור של המינהל הפדגוגי ושל מנהל אגף כוח אדם בהוראה להארכת יום הלימודים.

 

2.3    "מפעלים חיוניים"

א.      "מפעל חיוני" הוא כל מוסד חינוכי הפועל או שאפשר להפעילו לצורכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום שירותים הדרושים לציבור ושר הכלכלה אישר את הגדרתו כמפעל חיוני.

ב.       כאשר מוכרז על ידי הממשלה או על ידי שר הביטחון מצב מיוחד בעורף, ומוחלט על הפעלת חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, יחול חוק זה על כל עובדי מערכת החינוך, להוציא חייבי שירות ביטחון שנקראו להתייצב לשירות מילואים פעיל ואמהות לילדים עד גיל שנה (מדיניות משרד החינוך היא כי אמהות לילדים עד גיל 12 תהיינה פטורות מההתייצבות לעבודה בעת מצב חירום).

ג.       ההחלטה על כניסת החוק לתוקפו תפורסם באמצעי התקשורת ההמוניים, ופרסום זה מחייב את עובדי מערכת החינוך להתייצב לעבודתם כפי שיידרש מהם.

ד.       בנוסף לפרסום באמצעי התקשורת ההמוניים על כניסה לתוקף של חוק שירות העבודה יקבל מוסד החינוך צו גיוס קיבוצי (קולקטיבי) בכתב. המנהל יצרף לצו רשימה שמית של מורי המוסד ושל העובדים שצו זה חל עליהם ויתלה אותו על לוח המודעות המיועד לעובדי המוסד.

ה.      דוגמאות לצווי קריאה סטנדרטיים לשירות עבודה וכמה סעיפים מחוק זה שפורסמו על ידי משרד הכלכלה מובאים בנספח א לנוהל זה.

 

2.4    הפעלת ילדי עובדים ב"מפעלים חיוניים"

א.      יש מוסדות/גופים שהוגדרו על ידי מערכת הביטחון כ"מפעלים חיוניים" המחויבים להמשיך ולפעול גם במצבי חירום. המשך הפעלתם של מוסדות אלו בחירום, מחד גיסא, ואי-קיום לימודים סדירים במוסדות החינוך, מאידך גיסא, מחייב את הפעלתם של ילדי אותם עובדים בתוך המפעלים החיוניים (מקומות העבודה של ההורים).

ב.       בקשה להקצאת סגלי הוראה למפעלים חיוניים תוגש על ידי האחראי בכל מפעל חיוני למחלקת החינוך באותה רשות מקומית שבה המפעל החיוני נמצא.

ג.       נתוני הבקשה ייבדקו בדגש על הכרתם כמפעל חיוני.

ד.       פרטי הבקשה יועברו למנהל אגף החינוך ברשות המקומית.

ה.      פניות של משרדי ממשלה לקבלת כוח אדם בהוראה להפעלת ילדי העובדים של אותם משרדים תוגשנה במרוכז למנהל תחום הביטחון, הבטיחות והחירום המחוזי של משרד החינוך.

ו.       כל בקשה לסיוע בסגלי הוראה נוספים מחוץ לרשות תועבר למנהל תחום כוח אדם בהוראה בכל מחוז.

ז.       להלן התנאים הבסיסיים הנדרשים כדי לאפשר הפעלת ילדים במפעל חיוני:

1)     כיתה בתוך מקלט/מרחב מוגן תקני

2)     מספר תלמידים בכיתה עד 20

3)     כיסא ושולחן לכל ילד המותאמים לגיל הילדים

4)     שירותים נגישים מוגנים

5)     מכלי מים לחירום/בקבוקי מים

6)     לוח מחיק וטושים

7)     ערכת הפעלה לכל כיתה.

 

נוהל 3:  היערכות להפעלת בית הספר כמרכז למידה במצבי חירום

 

3.1    מבוא

פעילות מערכת החינוך בחירום תתבצע בכפיפות להנחיות של פיקוד העורף. לשם קיום הלימודים בשעת חירום יש להתכונן להפעלת מערכת החינוך כמרכז למידה גמיש שמטרותיו –

א.    להקנות תכנים מתכניות הלימודים בדרכים מגוונות, ליחידים או במסגרת קבוצות קטנות, מותאמות ללמידה בבית, כדי לאפשר רצף לימודים;

ב.     ליצור קשר רב ככל האפשר בין המחנך לבין תלמידיו, כדי לאפשר את לימודיהם;

ג.     לאפשר לילדים לבטא את עצמם, הן בעל-פה והן בכתב ובאמצעי התקשורת הקיימים, כדי להפיג מתחים ופחדים כתוצאה המצב;

ד.     להקנות לתלמידים מידע על המאורעות האקטואליים בדרך המובנת להם והמותאמת לכל שכבת גיל.

 

3.2    ארגון בית הספר

א.    מנהל בית הספר יהיה אחראי על הפעלת המורים ותכניות הלימודים במסגרת המוצעת בנוהל זה, ובהעדרו תוטל האחריות על סגנו או על מי שיתמנה על ידי המפקח.

ב.     המנהל ידאג מראש לקביעת צוותי המורים ולחלוקת העבודה ביניהם, ובכלל זה מורים אשר ימלאו את מקומם של מורים מגויסים או נעדרים.

ג.     המנהל יעקוב אחרי נוכחות התלמידים, יבדוק את סיבות ההיעדרות, וידווח לרשויות המתאימות.

ד.     להלן אפשרויות הפעלתם/העסקתם של עובדי ההוראה בשעת חירום:

1)     אפשרות אחת היא העסקה/הפעלה מלאה של כל עובדי ההוראה במוסד, בתנאי שהנחיות המיגון מאפשרות זאת ובית הספר כשיר לקיום הלימודים.

2)     במקרה של הכרזה על בית הספר כמתקן לקליטת אוכלוסייה יעבדו עובדי ההוראה באותו בית ספר בכפיפות לצווי גיוס של משרד הכלכלה מתוקף חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.

3)     במקרה של הכרזה על בית הספר כלא כשיר יועברו עובדי ההוראה לבתי ספר אחרים ו/או לבתי הספר שהוכרזו כמתקני קליטה לצורך תגבור ויעבדו על פי היקף משרתם הקבוע, ומערכת השעות תיקבע על ידי מנהל בית הספר הקולט בהתאם לצורכי המערכת.

4)     אם יידרש עובד הוראה לעבוד מעבר להיקף משרתו הקבוע הוא יעבוד בכפיפות לצווי הגיוס של משרד הכלכלה.

5)     במדיניות של מיגון משתנה תיתכן הפעלה של עובדי ההוראה במקומות מוגנים אחרים בכפיפות לצווי גיוס שיוצאו על ידי משרד הכלכלה.

ה.    הנהלת בית הספר והמועצה הפדגוגית תקבענה את דרכי ההתארגנות והפעילות של בית הספר בהתאם לצרכיו הייחודיים.

ו.     בית הספר יביא בחשבון צרכים מיוחדים של קבוצות תלמידים שונות, כגון תלמידי החינוך המיוחד, תלמידים עולים, תלמידים מתקשים וקבוצות אחרות.

ז.     יוכן דף קשר לתלמידי הכיתה. בדף זה יובאו הכתובות, מספרי הטלפון ודרכי תקשורת נוספים של התלמידים, המורים, המחנך והיועץ, וכן השעות להתקשרות עם המורים השונים בבית הספר ובבית.

ח.    יש להגיע בהקדם האפשרי למערכת לימודים מאורגנת שתאפשר למידה בבתי התלמידים כיחידים ובקבוצות, קבלת תלמידים בבית הספר, בדיקת עבודות התלמידים וחלוקת דפי הקשר.

ט.    יש להשתמש באתר הבית-ספרי להעברת הודעות, לשמירה על קשר ולמתן הנחיות לימודיות.

 

3.3    דרכים להפעלת בית הספר כמרכז לימודים גמיש

א.    צוות המורים יעבוד לפי שכבות גיל או קבוצות רב-גיליות, בשילוב המורים המקצועיים והיועצים.

ב.     הצוות יעסוק בבחירה ובהתאמה של חומר לימודים לתלמידים בתחומים השונים בהתבסס על ספרי הלימוד, על חומרי הלמידה שבידי התלמידים וכן על הכנת דפי הנחיה וגירויים לשימוש בחומר, תוך שימוש באתר הבית-ספרי.

ג.     הצוות יכין חומר נוסף הקשור לתכניות הלימודים: דפי עבודה, משחקים לימודיים, חידונים, תשבצים, קלטות שמע, קטעי עיתונות והפעלות הקשורות בהם וכדומה.

ד.     יש להשתדל שהחומרים יהיו אטרקטיביים ומעניינים כדי ליצור מוטיבציה לימודית אצל התלמידים.

ה.    המורים יעסקו בתיקון העבודות ובמתן משוב אישי לתלמידים.

ו.     הצוות יעודד עבודה של תלמידים על "נושא אישי" או כתיבת "יומן אישי" ודרכי הבעה אמנותיות ויצירתיות.

ז.     מומלץ שיקוימו מפגשים עם קבוצות קטנות של תלמידים בבתי התלמידים הגרים בסמיכות זה לזה או בבית הספר – הכול בהתאם לתנאים המקומיים. במפגשים אלו ידונו התלמידים במשימות הלימודיות וישוחחו על המצב האקטואלי, על רגשותיהם ועל מחשבותיהם. הדבר חשוב במיוחד לתלמידי כיתות א'-ב', הזקוקים להדרכה מיוחדת. אפשר לקבל הדרכה מהיועץ או מהפסיכולוג של בית הספר.

ח.    כל בית ספר יארגן דרך תקשורת להעברת החומר לתלמידיו ולקבלת עבודותיהם. הקשר יכול להיעשות באמצעות ההורים, בנות השירות הלאומי ומורות חיילות, תלמידים מהכיתות הגבוהות ותלמידי החטיבה העליונה (לפני או אחרי שעות לימודיהם) וכן בעזרת אמצעי התקשורת השונים.

        כל בית ספר יודיע לתלמידיו באילו ימים ובאילו שעות יעמדו המחנכים והמורים המקצועיים לרשותם בבית הספר ומה הן השעות שבהן אפשר להתקשר אליהם.

        בנספח א לנוהל זה מובאות דוגמאות לשיקולי דעת בתכנון הפעלת התלמידים.

ט.    יש לעודד כתיבה לעיתון כיתתי או בית-ספרי שיופץ בין תלמידי בית הספר ועובדיו וייתן מקום לביטוי רגשות, פחדים ומחשבות. במסגרת זו יש לעודד תלמידים לצלם, לתעד, לתחקר ולהקליט את כל הקשור במצב הקיים ולפרסם זאת.

י.     על המחנכים העובדים בכיתות שלומדים בהן תלמידים עולים ליזום יצירת קשר טלפוני בין התלמידים הוותיקים לתלמידים העולים ולהזמין אותם להתארח בבתים סמוכים למקום מגוריהם. זאת במטרה לסייע לתלמידים העולים בתקופה קשה זו ולקדם את קליטתם הלימודית והחברתית.

יא.   יש להתחשב בקשיים של תלמידים בחינוך המיוחד. היות שתלמידי הכיתות המקדמות ובתי הספר המיוחדים מוסעים משכונות שונות או מיישובים שונים, יש לעודד קשר באותה שכונה בין ילדי החינוך הרגיל לילדים המוסעים לחינוך המיוחד מחוץ לסביבת המגורים שלהם, כגון אימוץ תלמידים מהחינוך המיוחד על ידי תלמידים מהחינוך הרגיל ושיתופם בפעילויות לימודיות וחברתיות.

יב.   יש לשלב את ההורים ככל האפשר בפעילויות אלו. מומלץ שכל בית ספר יוציא "דף להורים".

 

3.4    הפעלת לימודים במשמרות במצבי חירום השונים

א.    כללי

בכל אחד ממצבי החירום כפי שהוגדרו על ידי המשרד להגנת העורף ופיקוד העורף יופעלו מוסדות החינוך על פי תכנית חירום ללמידה גמישה הכוללת למידה במשמרות.

במסגרת הפתרונות ללמידה גמישה קיימת אפשרות ללמידה במשמרות. להלן נגדיר את הכללים, את העקרונות ואת התנאים המחייבים לקיום למידה גמישה במשמרות בבתי הספר ובמוסדות חלופיים במצבי החירום השונים.

ב.     תנאי היסוד לקיום למידה במשמרות

1)     הפעלת ילדים במשמרות תהיה בכפיפות להנחיות המיגון של פיקוד העורף, בהתאם להערכת המצב המתפתחת.

2)    בבתי ספר שיש בהם מרחב מוגן תקני ילמדו התלמידים בכפיפות לאישור ולהנחיות המיגון של פיקוד העורף.

3)    כאשר קיים מיגון תקני, אך אינו יכול להכיל את כלל תלמידי בית הספר, תתבצע הלמידה במשמרות. זאת בתנאי שמתקיימים שני התנאים האלה:

-    קיים מיגון תקני לכל התלמידים השוהים בבית הספר.

-    יש אפשרות להגיע למרחב המוגן התקני תוך פרק הזמן העומד לרשות התלמידים על פי מפת ההתגוננות של פיקוד העורף.

4)     קיימת אפשרות שתלמידי בית הספר ילמדו במשמרות בבית ספר אחר.

5)     בבתי הספר שאין בהם מרחב מוגן תקני לא תתקיים כלל למידה בשעת חירום.

6)     גני ילדים ללא מיגון לא יופעלו בשעת חירום.


 

ג.     עיקרי השיטה לתכנון הלמידה במשמרות

1)     כללי

א)    ההתארגנות ללמידה במשמרות תיעשה על ידי הרשות המקומית/מחלקת החינוך, בסיוע קב"ט מוסדות החינוך ובשיתוף עם המוסד החינוכי.

ב)    ההתארגנות תיעשה בזמן רגיעה, כחלק מההכנות לשעת חירום.

ג)    הרשות המקומית היא זו שתקבע את בתי הספר שיש ללמוד בהם במשמרות בזמן חירום תוך יידוע המחוז של משרד החינוך.

2)     העקרונות והשיקולים לתכנון למידה במשמרות

א)    כאשר קיים מיגון תקני, אך אינו יכול להכיל את כל תלמידי בית הספר, ילמדו התלמידים בבית הספר על פי האפשרויות האלה:

-   בשתי משמרות, גם בשעות אחר הצהריים

-   למידה לסירוגין, יום כן ויום לא, לפי כיתות: ביום א' כיתות מסוימות שיתוכננו מראש, ביום ב' כיתות אחרות, וכן הלאה.

ב)    מספר שעות הלימוד בכל משמרת ייקבע על ידי מנהל המוסד.

ג)     אפשר לקיים למידה בקבוצה של יותר מ-40 תלמידים בהנחה שהמרחב המוגן מאפשר זאת, בכפיפות להנחיות הלמידה של המינהל הפדגוגי.

ד)    על המוסד החינוכי לקבוע מערכת שעות של כל מורה ומורה בשעת חירום לפי משמרות, בהתאם ליכולתו של כל מורה.

ה)    סדר העדיפות ללמידה לפי גיל התלמידים

-   תלמידי כיתות בגרות

-   תלמידי כיתות א'-ג', במטרה לשחרר את ההורים לעבודה.

ו)     המענה לבתי ספר ולגנים שאין ברשותם מיגון יתבסס על-

-   שימוש בבתי ספר סמוכים שיש בהם מיגון;

-   שימוש במבנה ציבורי ממוגן ברשות (אשכול פיס, מתנ"ס וכד');

-   שימוש במבני אוניברסיטאות, מכללות וכד' (במיוחד בתקופת ספטמבר-אוקטובר);

-   שימוש במקלוט/במרחבי מיגון של גני ילדים בשעות אחר הצהריים.

 

ד.     תפקידיהם של הגופים ובעלי התפקידים המעורבים בהפעלת הלימודים במשמרות במצב חירום

1)     תפקידי מחוזות משרד החינוך

א)     לדאוג להעברת הנוהל למנהלי אגפי/מחלקות החינוך ולקב"טי מוסדות החינוך ברשויות ולדאוג להטמעתו בקרב מנהלי בתי הספר

ב)     לוודא כי המפקחים על גני הילדים במחוז מנחים את הגננות לפינוי המרחב המוגן/המקלט מציוד ולהעברתו למחסן

ג)      לסייע לרשות המקומית בתכנון ובארגון ההסעות בחירום בחלופות השונות

ד)     לוודא שקיימת תכנית רשותית הכוללת למידה במשמרות.

2)     תפקידי רשות החינוך המקומית

א)     לשלב בתכנית המיגון הרשותית את כלל האופציות ללמידה במשמרות מחוץ לכותלי בתי הספר

ב)     לתכנן עם מנהלי בתי הספר את האפשרויות הקיימות ברשות לקיום הלמידה במשמרות של אותו מוסד

ג)      למפות את גודל המרחב המוגן התקני הקיים ואת חלוקתו לפי  0.5 מ' לתלמיד ולקבוע את מספר התלמידים שמרחב זה יכול להכיל בעת למידה

ד)     לתכנן מענה לוגיסטי בציוד הדרכה ללמידה במוסדות שאינם בתי ספר (מתנ"ס וכד')

ה)     לתכנן מענה הסעות למימוש תכנית הלמידה במשמרות

ו)      לתכנן את הציוד הנדרש להדרכה מחוץ לבית הספר.

3)     תפקידי מנהל בית הספר

א)     למפות בתחילת כל שנה את המרחב המוגן הקיים בבית הספר ואת חלוקתו לפי 0.5 מ' לתלמיד ולקבוע את מספר התלמידים שהמרחב יוכל להכיל בעת למידה בו-זמנית.

ב)     לבצע בדיקה מול הרשות המקומית לשימוש במבנים/במוסדות ציבור שיש בהם מיגון עבור בית הספר ללמידה במשמרות.

ג)      להכין תכנית ללמידה במשמרות בהתאם לנתוני המקלוט בבית הספר והאפשרויות למבנים נוספים בעלי מיגון, בכפיפות לתנאי היסוד, לשיקולים ולעקרונות, הכוללים –

-   הכנת מערכת שעות לשעת חירום כבר במהלך הקיץ (בעת הכנת המערכת שבשגרה);

-   תכנון נושאי הלימוד בחירום וסדרי העדיפויות של הלומדים לפי הגיל;

-   תכנון כוח אדם בהוראה ללמידה על פי משמרות;

-   הגשת תכנית הסעות נדרשות לרשות המקומית.

4)     תפקידי המינהל הפדגוגי

א)     לאפשר למידה בקבוצה של יותר מ-40 תלמידים (אם המרחב המוגן מאפשר זאת).

ב)     להגדיר ולפרסם הנחיות מקצועיות ללמידה בקבוצות של למעלה מ-40 תלמידים לכל שכבות הגיל בזמן חירום.

 

3.5    למידה מקוונת מרחוק באמצעות האינטרנט

א.    כללי

למידה מקוונת היא אמצעי נוסף המאפשר למערכת החינוך להפעיל את התלמידים מרחוק, כאשר אינם בבתי הספר, באמצעות אתרי האינטרנט הבית-ספריים.

ב.     מרחב למידה בחירום

1)    בשעת חירום יועלו לאתר "אוח" של משרד החינוך ההנחיות והמידע הנוגעים להיערכות ללמידה בחירום.

2)    כמו כן יועלו לאתר חומרי למידה והפגה מטעם המזכירות הפדגוגית בהלימה לשכבות הגיל, שיסייעו למורים ולתלמידים בקיום שגרת למידה גם בעתות חירום.

ג.     הפעולות שהלמידה מרחוק תכלול

1)    בית הספר יפעל ליצירת תקשורת מקוונת ולמידה במרחב הכיתתי המקוון שיופעלו גם במקרה חירום.

2)     מחנכי הכיתות יקיימו שיח עם התלמידים (פעילות הפגתית) באמצעות קבוצת דיון סגורה או כלי חלופי לתקשורת מקוונת באישור המפקח על התקשוב במחוז.

3)    המחנכים יפנו את התלמידים לביצוע המשימה המופיעה במרחב הלמידה הכיתתי.

4)     התלמידים יבצעו את הפעילות הנדרשת במרחב הלמידה הכיתתי, ויגיבו למורה בקבוצת הדיון.

ד.     שילוב הטלוויזיה החינוכית

במסגרת זו תשולב הטלוויזיה החינוכית ("מסך קטן ומסך גדול") לחטיבה הצעירה ולבתי הספר התיכוניים בשידור טלוויזיוני ובאינטרנט התומכים את תכנית הלמידה מרחוק.

ה.    הכנות ללמידה מרחוק במוסד החינוכי

1)     לכל בית ספר יוקם אתר על ידי המחוז ומינהל התקשוב אשר יופעל ויתורגל בשגרה.

2)     יש לוודא כי הפורטל הבית-ספרי ערוך ללמידה בחירום בהתאם להנחיות שפורסמו על ידי גורמי המינהל לתקשוב ולמערכות מידע ולעשות את ההתאמות הנדרשות במידת הצורך.

3)     יש לפעול לעדכון שוטף של הפורטל הבית-ספרי על כל מרכיביו – מרחבי הכיתות, מרחבי הלימוד המקצועיים, דף הבית וכיו"ב – המשמשים מקור מידע ותקשורת לקהילת בית הספר.

4)     יש לפעול לשימוש במערכת המנב"סנט להזנת מידע על נושאי הלימוד, על שיעורי הבית ועל חומרי הלימוד.

5)     יש לתרגל למידה מרחוק עם התלמידים תוך שימוש בכלי תקשורת שונים (כדוגמת פורום, מסרים מיידיים, דף שיתופי וכיו"ב) והתנסות בתקשורת סינכרונית וא-סינכרונית בכלים שיתופיים וכיו"ב.

6)     יש לבצע פעילות למידה ותרגול באמצעות עולמות התוכן שהמשרד רכש עבור בית הספר כמקורות לשם למידה שוטפת, העשרה ופעילויות הפגה.

ו.     תרגילי למידה מרחוק

1)    מדי שנה ייקבעו תרגילים שבתי הספר יידרשו להשתתף בהם על פי הנחיות אגף הביטחון והמינהל לתקשוב ומערכות מידע שיפורסמו מעת לעת.

2)    המחוז, באמצעות מטה התקשוב המחוזי, יפרסם הודעה למנהלים על ההנחיות לתרגילים.

3)    מנהל בית הספר יידע את רכז התקשוב ואת צוות המורים על קיום התרגילים, ולאחר מכן יפרסם רכז התקשוב הודעה על כך בפורטל הבית-ספרי.

ז.     פעילויות לימודיות ועזרה מחוץ לביה"ס

1)     הטלוויזיה החינוכית תמשיך בעבודתה בהיקף רחב. פרטים על תכניות הטלוויזיה ועל משימות לימודיות שתצורפנה לתכניות יפורסמו באמצעי התקשורת.

2)     משחקים יוצעו במרכזי הפסג"ה ובאמצעי התקשורת.

3)     יש לעודד את הילדים לעיין ב"דפים לתלמידים" בעיתונים השונים שיש בהם משימות מפיגות ולימודיות.

4)     חניכי מכללות המוכשרים לעבודה מעשית ישולבו, בסיוע המדריכים הפדגוגיים, בהכנת חומרי הלמידה בבתי הספר.

5)     מומלץ לתאם את הפעולות עם הרשויות המקומיות, עם המתנ"סים ועם השירות הפסיכולוגי המקומי.

6)     מומלץ להסתייע ברשתות הטלוויזיה והרדיו המקומי לטובת הפעילויות הלימודיות השוטפות והמיוחדות.

ח.    הדרכה

1)     המפמ"רים, המפקחים המקצועיים והמדריכים יתבקשו להדריך את המערכת באופן אינטנסיבי לבחירה ולהכנה של חומרי למידה מגוונים.

2)     מדריכים בית-ספריים ימשיכו לעבוד בבית-ספרם.

3)     מדריכים למקצועות ולתחומים שונים העומדים לרשות המחוז ישובצו בבתי-ספר הזקוקים לעזרה ולהדרכה דידקטית לפי בקשתם ולפי הנחיות מנהל המחוז.

4)     מדריכים ארציים יועמדו לרשות המחוזות על ידי לשכת ההדרכה, על פי פנייתם של המחוזות.

5)     מפקחים ומדריכים ישובצו בשעות קבועות במרכזי הפסג"ה שבכל מחוז כדי לענות טלפונית או באופן אישי על צרכים שונים.

6)     כל החומר הלימודי והעזרים במרכזי הפסג"ה יועמדו לרשות בתי הספר.

7)     רשימת יועצים לצוותי המורים לפי מוסדות ומקצועות תימסר למנהלים שיפנו אל מנהלי אגפי הגיל ואל המפמ"רים.

 

נוהל 4: התגוננות אזרחית במוסדות החינוך

 

4.1    מבוא

א.    מערכת ההתגוננות האזרחית במוסד החינוך (מערכת ההגנה על כל תלמידי המוסד ועובדיו על ידי לימוד סדר הפעולות והמיומנויות בכל אחד ממצבי החירום השונים) היא פנימית, ולכן היא מבוססת על האמצעים ועל כוח-האדם של מוסד החינוך בלבד. כל מוסד חינוך קשור לנפה של מחוז פיקוד העורף שבמרחבה המוסד שוכן. פרטי הנפה יהיו רשומים בתיק הביטחון המוסדי.

ב.     עם כוח האדם נמנים: המנהל, המורים, המאבטח, העובדים האחרים של המוסד, התלמידים והורים מתנדבים.

ג.     מנהל המוסד אחראי להכנת המערכת ולארגונה בעת רגיעה ולהפעלתה בשעת חירום.

 

4.2    מצבי כוננות וחירום

א.    מצבי הכוננות והחירום השונים יוכרזו לפי החלטות הממשלה וצה"ל. הודעה על הכרזת מצב כוננות תימסר למנהל מוסד החינוך באחריות קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית.

ב.     הוראות על כללי פעילות והתנהגות במצבי החירום השונים, נוסף לנאמר בחוזר זה, תפורסמנה במידת הצורך בעת החלת מצב החירום.

 

4.3    הפעולות שמנהל המוסד אחראי לביצוען

להלן פירוט הפעולות שיש לבצע במוסדות החינוך עם תחילת שנת הלימודים כדי להכין את המוסד לקראת שעת חירום והפעולות שתבוצענה בעת כוננות וחירום:

א.    בתקופת רגיעה

1)     יש לעדכן את תיק הביטחון המוסדי:

א)     יש לעדכן בתחילת שנת הלימודים את תיק הביטחון המוסדי ולהעביר את פרטי השינויים למחלקת החינוך ולמחלקת הביטחון ברשות המקומית ואת הדיווח כפי שהוא מפורט בתיק הביטחון המוסדי, וזאת לא יאוחר מסוף חודש ספטמבר מדי שנה.

ב)     יש לדאוג לקבל מהרשות המקומית את השינויים שחלו בתחומים שבאחריותה ולעדכן את הטבלאות שבתיק הביטחון המוסדי.

2)     יש למנות בעלי תפקידים כמפורט להלן:

א)     ממלא מקום למנהל (אם המנהל חייב גיוס)

ב)     רכז ביטחון, בטיחות והיערכות לשעת חירום

ג)      מורה ממונה על צוות העזרה הראשונה (מומלץ בוגר קורס מגישי עזרה ראשונה)

ד)     מורה ממונה על צוות כיבוי האש

ה)     מורה ממונה על צוות הסורקים

ו)      מורה ממונה על צוות סדרנים להכוונה ולפיקוח.

3)     יש לקבוע את תלמידי הכיתות שיאיישו את הצוותים השונים וגם את המבוגרים הנוספים שיצורפו לצוותים (מורים ועובדי המוסד).

4)     יש לקבוע את ההרכב, את הגודל ואת המספר של הצוותים (לעתים יותר מצוות אחד לנושא), כל זאת בזיקה למבנה הפיזי של המוסד (מבנה אחד או כמה מבנים) ולמספר הכיתות (לכל 10 כיתות יהיה צוות אחד מכל סוג).

5)     יש למנות ולהפעיל מטה חירום/צוות לחירום בית-ספרי (צל"ח) בהרכב זה:

א)     מנהל בית הספר                

ב)     סגן מנהל בית הספר

ג)     רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום

ד)     מורים/מורות אחראים על העזרה הראשונה ועל כיבוי האש, סורקים וסדרנים

ה)    בעלי תפקידים נוספים לפי קביעת המנהל (יועץ, מורים נוספים, נציג ועד ההורים ומועצת התלמידים, מזכירה ואב בית).

6)     יש לבדוק מול הרשות המקומית את התקינות של ציוד החירום (ציוד עזרה ראשונה, כיבוי אש וציוד חירום כללי), את כשירותו להפעלה ואת התאמתו לתקן שנקבע.

7)     יש לתכנן ולבצע כניסה למקלטים/למרחבים המוגנים, שהייה בהם ויציאה מהם, כמפורט בנספח ד לנוהל זה.

8)     יש לאתר את הצרכים בהסעת מורים הגרים מחוץ ליישוב שבית הספר פועל בו ולהעביר את הנתונים לרשות החינוך המקומית (הרשות המקומית תקבע, לאחר התייעצות עם המנהל, את סדרי ההסעה של אותם מורים, כאשר יהיו בשעת חירום שיבושים בתחבורה הציבורית).

9)     בבתי ספר שאין בהם מענה מיגון לכל התלמידים יש לפעול בהתאם למדיניות המיגון על פי ההנחיות של פיקוד העורף.

10)   יש לוודא שרכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום יוכשר לתפקידו בהכשרה בסיסית בהיקף של 60 שעות. כמו כן עליו להשתתף בימי עיון ובהשתלמויות 4 פעמים בשנה בשעות הלימודים, על פי קביעת קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

11)   במסגרת ההיערכות של מוסדות החינוך בנושאי ביטחון, בטיחות והיערכות לחירום רכזי הביטחון מחויבים להשתתף במפגשי רענון והיערכות בתחילת שנת הלימודים, לפני תרגיל מוסדות החינוך הארצי שמארגנים ומקיימים הקב"ט הרשותי או רשות החינוך המקומית, ובסיום התרגיל אפשר לקיימם במהלך יום הלימודים.

12)   על המנהלים לאפשר למורים שהם בעלי התפקידים בשעת חירום להיעדר מהכיתה לצורך זה ולדאוג למילוי מקומם בהתאם לצורך. כל בעל תפקיד רשאי להשתתף ב-4 פעילויות במהלך השנה.

        יש לפעול מול רשות החינוך המקומית או מול הבעלות על בית הספר לרכישת ציוד חירום לבית הספר (פירוט הציוד ראה בנספחים ז, ח, ט ו-י לנוהל זה).

13)   יש לדאוג להתקנת מנגנון אזעקה נוסף, אלטרנטיבי, מקומי לבית הספר (פעמון-יד, צופר וכיו"ב), שעוצמתו תאפשר שהאזעקה תישמע בכל שטח בית הספר.

14)   יש לוודא את תקינות המקלטים/המרחבים המוגנים, ובכלל זה תקינות דרכי הגישה אל פתחי חירום והיציאה מהם, וכן להבטיח שציוד הכיבוי והעזרה הראשונה והציוד האחר יהיו במצב תקין ונקי.

15)   יש לתכנן ולפרט בכתב בתיק הביטחון את סדרי הכניסה של התלמידים למרחבים המוגנים – בזמן השיעורים, בהפסקות, לפני תחילת הלימודים ובסיומם – ואת סדרי הישיבה בהם והיציאה מהם.

16)   עם תחילת שנת הלימודים ועד אמצע ספטמבר יש לתרגל את אוכלוסיית המוסד בכניסה למקלטים/למרחבים המוגנים.

17)   כאשר קיים חוסר במקלטים/במרחבים מוגנים, ויש צורך ללמד בכיתות מוגנות, יש לקבוע את הכיתות שתלמדנה בכל מרחב מוגן בתיאום עם הקב"ט הרשותי או עם נציג פיקוד העורף ולרשום זאת בתיק הביטחון המוסדי.

18)   במוסדות חינוך שבהם המקלט דו-תכליתי (בשימוש גם במצב שגרה) יש להכין תכנית לפינוי על ידי צוות המוסד של החפצים שאינם שייכים למקלט בשעת חירום תוך 4 שעות ממתן ההוראה.

19)   יש לדאוג שהמורים יכירו את ההנחיות בנושאי התגוננות אזרחית ויעבירו את השיעורים לכל התלמידים, בהתאם להוראות משרד החינוך.

20)  בנוסף להדרכות בנושאי חירום לכיתות ה' המבוצעות על ידי מדריכות לשעת חירום (מאלש"חיות) של פיקוד העורף יבוצעו הדרכות לחירום גם למורים ולתלמידים משכבות גיל אחרות. תיאום ההדרכה יבוצע ישירות בין קצינת המאלש"ח במחוז פיקוד העורף ובין קב"ט מוסדות החינוך שברשות, ובהמשך ישירות בינה ובין מנהל בית הספר (ראה נוהל 13 בחוזר זה).

21)   יש לדאוג להכנת החומר להעסקת התלמידים בזמן שהייתם במקלטים/במרחבים המוגנים.

ב.     עם הכרזת מצב כוננות וחירום

1)     עם הכרזת כוננות או מצב חירום יופעל במוסד החינוך מטה החירום.

2)     המטה יפעל במרחב מוגן שייקבע על ידי מנהל המוסד, בתיאום עם רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום.

3)     במטה יהיה תיק לשעת חירום, ובו הנהלים וההוראות, תיק הביטחון המוסדי וכל יתר האמצעים הדרושים להפעלת המטה.

4)     אלה הפעולות שמנהל המוסד אחראי לביצוען:

א)     יש לכנס את המורים ואת העובדים במוסד, להודיע להם על מצב הכוננות ולהורות להם לפעול במסגרת התפקידים שהוטלו עליהם במצבי הכוננות השונים. כמו כן על המנהל לכנס את התלמידים ולמסור להם על המצב שהתהווה ולתדרך אותם כיצד עליהם לנהוג (אפשר להודיע לתלמידים על מצבי הכוננות באמצעות המורים).

ב)     יש לוודא שרכז הביטחון, הבטיחות והחירום יבצע את הפעולות המוטלות עליו.

ג)      יש לבדוק את סדרי האזעקה במוסד.

ד)     יש לבדוק את המקלטים/המרחבים המוגנים ולוודא שהם ערוכים ומוכנים למלא את ייעודם. יש לפעול לאיטומם כאשר תתקבל ההוראה על כך.

ה)     יש לוודא את הימצאותו של מורה מגיש עזרה ראשונה במהלך כל שעות הלימודים, וכן לבדוק את תרמילי העזרה הראשונה ואת האלונקות ולהשלים את החסר.

ו)      יש לבדוק את ציוד החירום ואת אמצעי כיבוי האש במוסד, ובכלל זה ציוד האיטום, ולהשלים את החסר.

ז)     אם ציוד החירום של המוסד נמצא במחסני הרשות המקומית, יש לדאוג להבאתו למוסד תוך 4 שעות ממתן ההוראה. יש להכין תכנית מראש.

ח)     יש לבדוק את תקינותם של אמצעי הקשר.

ט)     יש לבדוק את מערכת השיעורים ולהכניס בהם שינויים לפי הצורך.

י)      במוסדות חינוך שבמקלטים שלהם יש מערכת סינון מרכזית יש לוודא, באמצעות החברה שהתקינה את המערכת, שתבוצע בדיקה פעם בשנה במהלך חודש ספטמבר, והתשלום יינתן על ידי הרשות המקומית/הבעלות.

יא)   יש לבדוק ולעדכן את תיק הביטחון המוסדי ולדווח למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית על כשירות המוסד לקיום הלימודים.

יב)    יש לתרגל כניסה למרחבים המוגנים, שהייה בהם ויציאה מהם, ובכלל זה יציאה דרך פתחי החירום.

יג)    יש לבדוק מי מהמורים ומהעובדים גויס לצה"ל ולהזמין, במידת הצורך, ממלאי מקום.

יד)    יש להפעיל את נוהלי החירום.

טו)   עם פרסום צו הקריאה לשירות עבודה יכנס המנהל את מורי המוסד ואת עובדיו, ויודיעם על הפעלת הצו האמור ועל המשמעויות הנובעות מכך.

אם וכאשר יתקבל במוסד צו הקריאה לשירות עבודה בכתב, ייתלה הצו, בצירוף רשימה שמית של העובדים שהוא חל עליהם, על לוח המודעות המיועד לעובדי המוסד.

טז)   יש לוודא שבכל כיתה יימצא דף קשר כיתתי.

יז)    יש לפרסם, במידת הצורך, שינויים במערכת שעות הלימודים.

יח)   יש לדווח מדי יום למחלקת החינוך מהו אחוז ההתייצבות של תלמידים ומורים במוסד וכן על כל אירוע או על שינוי משמעותי בהפעלת בית הספר.

יט)   יש להדפיס ולחלק, באמצעות המחנכים, הוראות לתלמיד, לפי הדוגמה שבנספח א לנוהל זה.

כ)     יש להדפיס ולחלק, באמצעות המחנכים, הוראות לתלמיד להתנהגות במרחב המוגן, לפי הדוגמה שבנספח ב לנוהל זה.

כא)   יש להדפיס ולחלק הוראות להורים לשעת חירום, לפי הדוגמה שבנספח ג לנוהל זה.

 

4.4    תפקידי רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום

א.    כללי

1)     עליו לבצע את הנחיותיו של קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית בנושאי ביטחון, בטיחות והיערכות לחירום בבית הספר ובפעילות חוץ-בית-ספרית.

2)     עליו לרכז את כלל החומר המקצועי המעודכן המתפרסם מזמן לזמן בכל התחומים שהוא מופקד עליהם והמתקבל מקב"ט מוסדות החינוך, מהקב"ט המחוזי ומהממונים באגף הבכיר לביטחון, לבטיחות ולהיערכות לחירום במשרד החינוך ולעדכן את סגל בית הספר. עליו לסייע בהוצאה לפועל של הנחיות הביטחון, הבטיחות ושעת החירום בבית הספר, בחצר בית הספר ובפעילות החוץ-בית-ספרית, למעט בנושאים הקשורים בביצוע התפקידים המקצועיים המוטלים על מאבטח מוסד החינוך על ידי הגורמים הביטחוניים המנחים האחרים לנושא.

3)     עליו להשתתף בכנסים ובהשתלמויות המתקיימים ברשות ובמחוז משרד החינוך בנושאי ביטחון, בטיחות והיערכות לחירום על פי החלטת/זימון הקב"ט.

ב.     אבטחה

1)     עליו לעדכן ולתדרך את מאבטח בית הספר באשר לשגרת העבודה בבית הספר ובאשר לנוהלי בית הספר בהרשאות כניסה לתחומו.

2)     עליו להכין סקר של מרכיבי הביטחון בבית הספר, לעדכנו לקראת פתיחת שנת הלימודים ולרכז את הפעולות לטיפול במרכיבים אלו ולשיפורם ולעקוב אחר השלמתם ואחר תקינותם במהלך כל השנה. (ראה פירוט בסעיף קטן 2.4 בסעיף 5.3-56, "עקרונות האבטחה", בחוזר הוראות הקבע עג/2(א), "נוהלי הביטחון בבתי הספר").

ג.     הכנת המוסד החינוכי לשעת חירום

1)     עליו להכין את תיק הביטחון המוסדי ולעדכנו באופן שוטף, כמפורט להלן.

2)     עליו להכין תכנית לפינוי כל התלמידים וסגל העובדים בבית הספר במצבי החירום אל מחוץ לבית הספר ו/או למקלטים ולמרחבים המוגנים ו/או למקומות למידה חלופיים, לפי הנחיות גורמי הביטחון ובסיוע של קב"ט מוסדות החינוך. התכנית תובא לאישור מנהל המוסד ולאחר מכן לאישורם של הקב"ט ושל גורמי הביטחון.

3)     עליו לתדרך את כלל סגל העובדים, ובאמצעותם את כלל התלמידים, באשר להתנהגות בכל אחד ממצבי החירום השונים.

4)     עליו לוודא כי הוכנה תכנית פדגוגית להפגה עבור התלמידים על ידי המנהל ועל ידי רכזי השכבות.

5)     עליו לסייע למנהל להפעיל את מטה החירום הבית-ספרי/הצל"ח.

6)     עליו לארגן, להכשיר ולתרגל את צוותי החירום הבית-ספריים כמפורט ב-4.7 להלן.

ד.     הדרכה ותרגול

עליו לרכז את כל פעילויות ההדרכה והתרגילים המתקיימות בבית הספר על ידי גורמי ביטחון שונים (המשטרה, פקע"ר, צה"ל) המאושרות על ידי קב"ט מוסדות החינוך.

ה.    אירועים ופעילות חוץ-בית-ספרית

1)     עליו לטפל בתיאומים עם משטרת ישראל ועם קב"ט הרשות לצורך אבטחה באירועים מיוחדים של המוסד (מסיבות סיום, טקסים בחגים השונים, אירועים רשותיים), בתחומי המוסד ומחוצה לו.

2)     עליו לתדרך את רכז הטיולים בהנחיות הביטחון, הבטיחות וההיערכות לחירום המחייבות בטיולים ובפעילות חוץ-בית-ספרית ולבדוק את מוכנותם לפני היציאה לפעילות וביום היציאה.

ו.     בטיחות

1)     עליו לתדרך את צוות העובדים במוסד לדווח אודות ליקויי בטיחות הנראים לעין בבית הספר.

2)     עליו לסייע למנהל ולצוות העובדים לרכז את כלל הפעולות הנדרשות לשיפור תנאי הבטיחות הפיזית של בית הספר לצורך העברתן לרשות המקומית לטיפול.

3)     עליו לרכז את הדיווחים מתלמידים וממורים על ליקויים ועל מפגעי בטיחות בבית הספר ולסייע למנהל בטיפול במפגעים מול הרשות המקומית/הבעלות ואב הבית.

4)     עליו להדריך את צוות המוסד באשר למילוי ולמשלוח של דוח תאונה על ידי בעלי התפקידים בבית הספר, כנדרש מהנוהל, ולסייע למנהל בית הספר בביצוע הדיווח במערכת.

ז.     דיווח

1)     עליו לדווח מיד על כל אירוע חריג לקב"ט הרשות.

2)     עליו לדווח על תאונות ועל פציעות של תלמידים.

ח.    בניית תכנית עבודה שנתית כנגזר מתכנית העבודה של קב"ט הרשות

1)     עליו להכין תכנית עבודה שנתית על בסיס תכנית העבודה של קב"ט מוסדות החינוך ברשות ובסיועו, בהתאם לתדריך שיקבל מקב"ט הרשות על אופן הכנת התכנית, ובכלל זה רישום כל מטלה על פי החודש שבו יש לבצע אותה.

2)     עליו לכלול בתכנית העבודה תאריכי ביצוע תרגילים, תאריכי השתלמויות, ביצוע בדיקות בטיחות, ביטחון והיערכות לחירום, עדכון ורענון של התיק המוסדי ורענון של תיק השטח, וכן תאריכי טיולים ופעילות חוץ-בית-ספרית, טקסים, אירועים שונים ומשלחות לחו"ל.

3)     בתחילת כל חודש, עד היום החמישי בו, עליו להעביר דוח ביצוע חודשי לקב"ט מוסדות החינוך הרשותי עם פירוט כל הפעילות שבוצעה בחודש שקדם לו.

4)     להלן הנושאים הכלליים שעליו לתכנן ולבצע מדי חודש:

-    ביצוע ביקורות שוטפות למאבטח בית הספר לעניין ההנחיות החינוכיות ושגרת בית הספר: בדיקת הופעתו ומיקומו בשער, ביצוע סריקות ורישומן ודיווח על אירועים חריגים לקב"ט מוסדות החינוך הרשותי

-    שליחת דוח פעילות חודשי לקב"ט מוסדות החינוך הרשותי הכולל את כל הפעולות שהוא ביצע באותו חודש על פי תכנית העבודה שלו

-    תחקור אירועים חריגים והפקת לקחים מהם

-    בדיקת הבטיחות הבית-ספרית: איתור ליקויי/מפגעי בטיחות הגלויים לעין

-    ביצוע הדרכות חפץ חשוד על פי לוח הזמנים שייקבע על ידי קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

-    ביצוע סקר תקינות מרכיבי הביטחון על פי הרשימה בס"ק 2.4 בסעיף 3.5-56, "עקרונות האבטחה", בחוזר הוראות הקבע עג/2(א), "נוהלי ביטחון בבתי הספר"

-    היערכות לתרגיל מוסדות החינוך הארצי שתכלול:

•     השתתפות בכנס רכזי ביטחון ברמת הרשות;

•     תדרוך ותרגול של סגלי ההוראה והתלמידים לקראת התרגיל;

•     השתתפות בתרגיל הדגמה ברמת הרשות;

•     השתתפות וסיוע למנהל בביצוע תרגיל חשיבה למטה החירום הבית-ספרי (הצל"ח)

•     ביצוע סיכום תרגיל ברמת בית הספר

•    השתתפות בכנס רכזי ביטחון לסיכום התרגיל ברמת הרשות המקומית.

5)     להלן פירוט הנושאים בחתך חודשי:

ספטמבר

-    עדכון תיק הביטחון המוסדי

-    עדכון תיק השטח

-    מינוי צוותי חירום, תדרוכם ותרגולם

-    קבלת תכניות ההדרכה מפיקוד העורף בנושאי "חינוך לחירום" לתלמידי שכבה ה' על ידי מאלש"חיות (מדריכות אוכלוסייה לשעת חירום) של פיקוד העורף ושיבוצה בתכנית העבודה השנתית

-    בדיקה כי המנהל ורכזי השכבות הכינו תכנית פדגוגית להפעלת התלמידים בחירום

-    בדיקת הימצאות חוזרי המנכ"ל המעודכנים בתחומי הביטחון, הבטיחות, שעת החירום והטיולים

-    העברת תכנית טיולים שנתית לקב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית

-    דיווח על מצב המקלטים (הימצאות דלתות וחלונות) וציוד החירום לקב"ט המוסד החינוכי

-    דיווח על מצב ציוד העזרה הראשונה וכיבוי האש – בדיקת תוקף הציוד והמלאי על פי רשימת התכולה

-    ביצוע תרגיל כניסה למקלטים/למרחבים המוגנים, ובכלל זה תרגול יציאה מפתחי החירום, רק במקלט/במרחב מוגן שיש בו  סולם

-    ביצוע תרגיל רעידת אדמה כולל פינוי לשטח כינוס/פינוי

אוקטובר

-      תדרוך רכזי הטיולים והאחראים על הטיולים

-      בדיקת השתתפותו של המאבטח בכנס מאבטחים

נובמבר

-     ביצוע תרגיל שרפה ובכלל זה פינוי

-     תדרוך סגל בית הספר ובאמצעותם כלל התלמידים לקראת אירועי חנוכה

דצמבר

-     בדיקת התקינות והכשירות של ציוד החירום

-     הדרכת צוותי כיבוי האש

-     הדרכת צוות העזרה הראשונה

-     הדרכת צוות הסורקים והסדרנים

ינואר

-     השתתפות בהשתלמות רענון לרכז הביטחון בנושאי היערכות למצבי חירום ובתרגיל הדגמה רשותי

-     ביקורת הימצאות חוזרי מנכ"ל מעודכנים בתחומים ביטחון, בטיחות, שעת חירום וטיולים

פברואר

-     ביצוע תרגיל מוסדות חינוך ארצי בהתאם לתכנית העבודה השנתית

-     תדרוך סגל ההוראה, ובאמצעות כלל התלמידים, בנושאי ביטחון ובטיחות באירועי נטיעות ט"ו בשבט

-     תדרוך סגל ההוראה, ובאמצעותו כלל התלמידים, בנושאי ביטחון ובטיחות באירועי פורים

מרס

-     ביצוע תרגיל פח"ע/מכונית תופת ללא תלמידים, בתיאום עם משטרת ישראל ועם קב"ט מוסדות החינוך הרשותי ובהנחייתם

אפריל

-     תדרוך סגל ההוראה, ובאמצעותם כלל התלמידים, בנושאי ביטחון ובטיחות באירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל

-     תדרוך סגל ההוראה, ובאמצעותם כלל התלמידים, בנושאי ביטחון ובטיחות באירועי ל"ג בעומר

-    ביצוע תרגיל "חפץ חשוד", כולל פינוי

מאי

-      השתתפות בהשתלמות רענון לרכז הביטחון בנושאי בטיחות

-     בדיקת הימצאותם של חוזרי מנכ"ל מעודכנים בתחומי הביטחון, הבטיחות, שעת החירום והטיולים

יוני

-     ביצוע ביקורת של תקינות מרכיבי הביטחון במסגרת תחילת ההיערכות לשנת הלימודים הבאה

-     ביצוע בדיקת מפגעי בטיחות הבולטים לעין במסגרת ההיערכות לשנת הלימודים הבאה

-     תדרוך סגל ההוראה, ובאמצעותם כלל התלמידים, בנושאי ביטחון ובטיחות לקראת היציאה לחופשת הקיץ

-     דוח סיכום פעילות שנתית שיכלול את כל הפעולות שיבוצעו על פי תכנית העבודה

יולי

-    ריכוז כלל הפעילויות להכנת תכנית העבודה לשנת הלימודים הבאה

אוגוסט

-    השתתפות בהכשרת רכזי ביטחון חדשים (רק רכז ביטחון חדש)

-    השתתפות בהשתלמות רענון לרכז ביטחון בנושאי ביטחון

-    הכנת תכנית עבודה לשנת הלימודים הבאה

-   שיחת היכרות למאבטח חדש או למאבטח ותיק טרם כניסתו לעבודה.

מבנה תיק הביטחון המוסדי – "מודול הביטחון"

א)     "מודול הביטחון" הוא תוכנת מחשב המבוססת על המנב"ס ומאפשרת לרכז הביטחון להכין את תיק הביטחון המוסדי באופן ממוחשב.

ב)    תיק הביטחון למוסדות החינוך נועד להנחות את בית הספר ולסייע לו בריכוז כל המידע הנדרש בנושאי הביטחון במוסד החינוך ולשמש כלי בידי מנהל המוסד החינוכי, בידי רכז הביטחון ובידי כל מי שנקבע לכך לארגון, לתכנון ולניהול פעולות הביטחון במוסד בשגרה ובשעת חירום. המודול מכיל את כל המידע הדרוש לצורך התכנון והקיום של מערך הביטחון השוטף במוסד (נוהלי שמירה, סריקות וכו') ואת המידע הדרוש לצורך הפעלת המוסד בשעת חירום (נוהלי פינוי, קשר עם גורמי ביטחון שונים, התנהגות בשעת חירום וכו').

ג)     על רכז הביטחון לעדכן את תיק הביטחון המוסדי בכל תחילת שנת לימודים, לא יאוחר מבסוף חודש ספטמבר, ובאופן שוטף במהלך כל שנת הלימודים.

ד)     בנוסף לתיק הביטחון הממוחשב חייב להימצא גם תיק ביטחון מוסדי ידני (תדפיס של תיק ביטחון מוסדי ממוחשב).

ה)     אין לתייק בתוך תיק הביטחון המוסדי מסמכים שונים הקשורים לנושאי ביטחון. למסמכים אלה יש להכין תיק נפרד.

ו)      תיק הביטחון המוסדי יכלול את הפרטים האלה:

-   נתוני יסוד של המוסד והבעלות

-   רשימת בעלי התפקידים במטה החירום שבמוסד/בצוות לשעת חירום

-   רשימת בעלי התפקידים ברשות המקומית

-   רשימת בעלי התפקידים במחוז הרלוונטי של פיקוד העורף

-   רשימת בעלי תפקידים חיוניים של גורמי החירום ברשות

-   רשימת צוותי החירום הבית-ספריים ומיקומם

-   דף של סריקות המאבטח

-   הפעילות השנתית – תכנית העבודה

-   רישום של ביצוע תרגילים והשתלמויות

-   תכנית מערך האבטחה

-   סדרי האבטחה במצב כוננות

-   סידורי התקשורת מול גורמי החירום

-   תכנית הפינוי של בית הספר

-   פירוט מרכיבי הביטחון ותקינותם

-   פירוט נושאי הנשק במוסד

-   פירוט המרחבים המוגנים, מיקומם וגודלם

-   התכנית לשיבוץ הכיתות במרחבים המוגנים

-   תכנית הלימוד במשמרות

-   רשימת המורים/העובדים המתגייסים בשעת חירום לצה"ל

-   תכנון קבלת תגבור של כוח אדם בחירום

-   תכנון של הפעלת תלמידים מתנדבים ברשות המקומית

-   תכנון בית הספר כמתקן קליטה לאוכלוסייה מפונה

-   טופס רישום נכנסים ויוצאים בשערי מוסד החינוך

דוגמה לתיק הביטחון המוסדי אפשר לקבל מקב"ט הרשות/מקב"ט מוסדות החינוך.

 

4.5    הפעולות שיבצע מחנך הכיתה/המורה עם הכרזת מצב הכוננות

א.    המחנך/המורה ירשום בקפדנות את הנוכחות בכל שיעור ביומן הכיתה. בכל כניסה למקלט/למרחב המוגן או לשטח הכינוס יערוך המחנך/המורה בדיקת נוכחות, וכן בדיקת נוכחות נוספת בכיתה, לאחר היציאה מהמקלט/מהמרחב המוגן או משטח הכינוס.

ב.     המחנך/המורה יעביר מדי בוקר למזכירות המוסד את רשימת התלמידים שלא התייצבו ללימודים.

ג.     המחנך/המורה ינחה את התלמידים בכל הקשור לסדרי הביטחון ולסדרי התנועה והכניסה למקלט/למרחב המוגן ולשטח הכינוס.

ד.     המחנך/המורה יוודא שלכל תלמיד בכיתתו יהיה דף קשר כיתתי.

ה.    המחנך/המורה יחלק לתלמידים את הוראות ההתנהגות בשעת חירום (ראה בנספחים א ו-ב של נוהל זה), ויסביר את פרטיהם ואת משמעויותיהם לתלמידים.

ו.     המחנך/המורה יוודא שההודעות וההוראות שנשלחו להורים באמצעות התלמידים מטעם הנהלת בית הספר, ובכלל זה נספח ג של נוהל זה, אכן נמסרו להורים.

ז.     המחנך/המורה יעדכן את התלמידים בשינויים שחלו בסדרי הלימודים.

ח.    המחנך/המורה יכין תכנית להעסקת התלמידים במקרה של שהייה ממושכת במרחבים המוגנים.

 

4.6    הפעולות שעל המאבטח לבצע במצב חירום על פי הנחיות הקב"ט הרשותי

א.    בשעות הבוקר, עם ההגעה לעבודה

1)     ביצוע סריקת בוקר

2)     איתור מקום מוגן הקרוב לשער הכניסה, שאפשר להגיע אליו תוך זמן ההתרעה, בתיאום עם רכז הביטחון הבית-ספרי.

ב.     בעת שמיעת "צבע אדום"/אזעקה/קול נפץ

1)     סיוע להנהלת בית הספר בהכנסת הילדים למקום מוגן

2)     השארת שער המוסד פתוח לכניסה של אנשים/תלמידים שנמצאו בעת האזעקה מחוץ למוסד

3)     הגעה למקום המוגן ביותר שאותר מראש (רצוי שיהיה אפשר לצפות ממנו על השער).

ג.     לאחר סיום האירוע ו/או לאחר 10 דקות מהאזעקה (בהתאם להנחיות פיקוד העורף)

1)     הגעה חזרה לשער הכניסה של המוסד

2)     דיווח להנהלת המוסד על אירועים חריגים

3)     נעילת השער וביצוע סריקה.

ד.     בעת התרחשות רעידת אדמה

1)     פתיחת השער

2)     הרחקת התלמידים מבניינים, מעצים, מכבלי חשמל ומכל גורם מסוכן אחר

3)     סיוע להנהלת בית הספר בחילוץ נפגעים

4)     הכוונת כוחות החילוץ.

 

4.7    הנחיות מקצועיות לארגון מערך ההתגוננות האזרחית במוסדות החינוך

א.    כללי

1)     רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום במוסד יוכשר במסגרת תפקידו גם כממונה הג"א (התגוננות אזרחית) על ידי משרד החינוך, באמצעות מדריכי פיקוד העורף, ויתודרך על ידי קב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

2)     ארגון מערך ההתגוננות האזרחית והפעלתו יהיו לפי המפורט בנוהל 2 לעיל, "הפעלת מוסדות החינוך במצב חירום", נוסף לנאמר כאן.

3)     ביצוע המטלות השונות בעת חירום, ובמיוחד הגשת עזרה במקרה של פגיעה, מחייב התמחות. לצורך זה יש לארגן, להכשיר, לאמן ולתרגל 4 צוותי חירום במוסד החינוכי.

4)     להלן פירוט ארבעת צוותי החירום במוסד החינוכי ודגשים להפעלתם בשע"ח

א)     בתי ספר יסודיים

-   צוות הסדרנים: 2 מורים + 5 תלמידים ו/או בוגרים

-   צוות כיבוי-האש: 2 מורים + 5 תלמידים ו/או בוגרים

-   צוות העזרה הראשונה: 2 מורים שהוכשרו כמגישי עזרה ראשונה + 5 תלמידים ו/או בוגרים

-   צוות הסורקים: 2 מורים + 5 תלמידים ו/או בוגרים.

ב)     בתי ספר על יסודיים

-   צוות הסדרנים: מורה + 5 תלמידים ו/או בוגרים

-   צוות כיבוי-האש: מורה + 5 תלמידים ו/או בוגרים

-   צוות העזרה הראשונה: מורה שהוכשר כמגיש עזרה ראשונה + 5 תלמידים ו/או בוגרים

-   צוות הסורקים: מורה + 5 תלמידים ו/או בוגרים.

5)     תלמידים המשובצים בצוותי החירום בבתי הספר היסודיים לא יופעלו בחירום במשימות העשויות לסכן אותם.

6)     צוותי החירום בבתי הספר היסודיים יופעלו בחירום רק על ידי שני מבוגרים (שניים בכל צוות).

7)     בצוותי החירום בחטיבות הביניים ובתיכון ישובצו תלמידים מהכיתות הבוגרות באותו מוסד.

8)     הצוותים יהיו מורכבים ממורים ומתלמידים, בתנאי שתתקבל הסכמה מפורשת ובכתב של הורי התלמידים ותהיה הגדרה מפורטת של תפקידי התלמידים. יש לצרף אליהם מספר רב ככל האפשר של מבוגרים.

9)     מנהל המוסד, בתיאום עם רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום במוסד, ימנה לכל צוות מורה אחראי לארגון הצוות ולהפעלתו (או מבוגר אחר המתאים לתפקיד). מספרם של הצוותים יהיה מותאם לגודל המוסד (כעיקרון לפי מפתח של צוות מכל סוג לכל 10 כיתות).

10)   רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום ינחה את המורים ואת התלמידים בהתגוננות אזרחית ובביצוע משטר התגוננות אזרחית (משטר הג"א). הדבר כולל אחריות למקלטים/למרחבים המוגנים ולהחזקתם במצב תקין, פיקוח על התנהגות מתאימה של התלמידים בזמן אזעקה והתקפה, דאגה לסדרי אזעקה, איטום המקלטים והגשת עזרה מיידית במקום התקרית.

ב.     סדרנות

1)     כללי

כסדרנים במוסד ישמשו המורים ותלמידים בוגרים. לכל צוות ימונה אחראי. רצוי שבתפקיד זה ישמש מחנך הכיתה, והוא ימנה לעצמו עוזרים כנדרש. אם יהיה צורך, ימונה לכל מקלט/מרחב מוגן/שטח כינוס סדרן אחראי. במוסדות גדולים רצוי לחלק את השטח הכללי של המוסד לשטחי משנה (אגפים, קומות, מגרשים וכד'). כל שטח משנה כזה ייקרא "גזרה", וימונה לו סדרן גזרה (ימונו גם עוזרים, לפי הצורך).

2)     תפקיד המורה האחראי לצוותי הסדרנים

א)     בימי רגיעה

(1)    עליו להכיר היטב את אותות האזעקה ואת הסימנים המיוחדים שנקבעו במוסד.

(2)    עליו להכיר את המקלטים/המרחבים המוגנים במוסד כולו ואת דרכי הגישה אליהם. במיוחד הוא יכיר את המקלט/המרחב המוגן שהוא אחראי לו או את המרחב שהוא חייב להביא אליו את תלמידיו.

(3)    עליו לוודא הימצאות שלטי הכוונה למקלטים/למרחבים המוגנים ולשטחי הכינוס.

(4)    עליו לוודא את הימצאותם של אפודי זיהוי לכל חברי הצוות.

(5)    עליו לדאוג שיפונו כל המכשולים מדרכי הגישה למקלטים/למרחבים המוגנים ומהיציאה מפתחי החירום.

(6)    עליו להכשיר ולתרגל את צוות הסדרנים במילוי תפקידם.

(7)    עליו לוודא הוצאת כתבי מינוי בחתימת המנהל לכל תלמיד בצוות.

ב)     עם הכרזת מצב חירום

(1)    עליו לקיים שמירה מתמדת על הניקיון, על הסדר ועל האוורור של המקלטים/המרחבים המוגנים הנתונים לפיקוחו ולוודא שהציוד יימצא במקום הקבוע ובמצב תקין.

(2)    עליו לוודא שדרכי הגישה למקלטים/למרחבים המוגנים והדרכים העיקריות במוסד (לרבות פתח החירום במקלטים) פנויות ממכשולים ומאפשרות מעבר חופשי.

(3)    עליו לדאוג להכוונת התלמידים אל המקלטים/המרחבים המוגנים בהישמע אות האזעקה ולכוון את יציאתם חזרה לכיתות ולביתם על פי הנחיות הנהלת בית הספר.

(4)    עליו לפקח על התנהגות התלמידים ולעודדם בשעת אזעקה ובעת אירוע ביטחוני.

(5)    עליו לדווח למנהל המוסד על כל אירוע בתחום פיקוחו.

(6)    בהינתן הוראה ליציאה מהמרחב המוגן עליו להזהיר את האנשים מפני סכנות של כבלי חשמל קרועים, תחמושת שלא התפוצצה וכל גורם מסוכן אחר.

(7)    עליו לסרוק את שטח בית הספר לשם איתור כבלי חשמל קרועים ותחמושת שלא התפוצצה ולשם איתור מקומות הסכנה ומניעת הגישה אליהם.


 

ג.     כיבוי-אש

1)     כללי

א)     מנהל המוסד, בתיאום עם רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום, יקים במוסד צוות כיבוי אש ראשוני במטרה להיות מסוגל לכבות שרפות באורח מיידי עד לקבלת סיוע מקצועי, וימנה אחראי לצוות הכיבוי. רכז הביטחון יוודא מול רשות החינוך המקומית שיותקנו כל הסידורים למניעת דלקות ולכיבוין. יש להקנות אימון בסיסי בכיבוי דלקות לכל אחד מחברי הצוות.

ב)     הטיפול הראשוני בדלקות חל על כל אדם בוגר במוסד, ובמיוחד על המורים ועל העובדים. השתתפותם של תלמידים החברים בצוות הכיבוי (בכפוף להסכמה מפורשת בכתב של הורי התלמידים) תהיה רק בסיוע לאותו אדם בוגר בהבאת הציוד מעמדת כיבוי האש אל האזור של מקור השרפה, בתנאי שמקום השרפה אינו בתוך מבנה ואינו מסכן את התלמיד ושכל תלמיד החבר בצוות קיבל תדריך מפורט מה עליו לקחת, מאין ובאיזה אופן.

מנהל צוות הכיבוי אחראי לתרגול כל חברי הצוות בביצוע סדר הפעולות בעת אירוע שרפה בחצר המוסד.

ג)      צוות הכבאים יאורגן בצוותי משנה, וכל אחד מהם יהיה אחראי לשטח מסוים בחצר המוסד. לרשות הצוותים יועמד ציוד כיבוי מתאים, נוסף על נקודות אש קבועות, על ציודן המלא, במקומות שונים במוסד.

ד)     כפי שהודגש בנוהל זה יהיה צוות כיבוי האש בבתי הספר היסודיים השש-שנתיים מבוסס על מבוגרים.

2)     תפקידי המורה האחראי לצוות כיבוי-האש

א)     בימי רגיעה

(1)    עליו לבצע הכשרה בכיבוי אש ולהכיר היטב את אופן השימוש בכל ציוד הכיבוי המצוי במוסד ואת מקומו.

(2)    עליו לוודא הימצאות אפודי זיהוי לכל חברי הצוות.

(3)    עליו לדאוג שציוד הכיבוי יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש.

(4)    עליו לדעת את מקומם של כל ברזי כיבוי האש (ההידראנטים) שבתחום המוסד ובסביבתו הקרובה.

(5)    עליו לדאוג שיותקנו כל הסידורים למניעת דלקות כפי שפורט בביקורת.

(6)    עליו להדריך ולתרגל את צוותי הכיבוי ואת שאר אנשי המוסד בהוראות למניעת דלקות ובכיבוי ראשוני של דלקות, וזאת נוסף להדרכה הניתנת על ידי שירותי הכיבוי והחברות המתחזקות את ציוד הכיבוי.

(7)    עליו לוודא הוצאת כתבי מינוי בחתימת המנהל לכל חבר בצוות.

ב)     עם הכרזת מצב חירום

(1)    עליו לבדוק את ציוד הכיבוי, כדי לוודא שהוא במצב שמיש.

(2)    עליו לדאוג לפינוי כל שטח המוסד מחומרים שיש בהם סכנת אש או לריכוזם במקומות מיוחדים ומובטחים.

(3)    אלה תפקידיו באירוע:

(א)   עליו לאתר את מקום האש שפרצה ולמנוע מאנשים להיות בקרבתה.

(ב)    עליו לטפל בכיבוי שרפה מקומית הפורצת בחצר המוסד ושניתן לכבותה באמצעות מטפה כיבוי ובסיוע של אדם מסגל המוסד/מנהל צוות הכיבוי.

(ג)    עליו לכוון את גורמי ההצלה למקום האש לצורך טיפול בכיבויה של השרפה.

(4)    לאחר סיום האירוע על הצוות לטפל בציוד הכיבוי ולהכינו מחדש לשימוש (ייבוש זרנוקים, דרישה למילוי מטפים וכד').

ד.     עזרה ראשונה

1)     כללי

א)     תפקידו של צוות העזרה הראשונה הוא להגיש עזרה ראשונה לנפגעים ולפנותם לנקודת ריכוז נפגעים (אם צריך ואפשר). ככלל תפקיד התלמידים בצוות הוא לסייע בידי המורה להביא את הציוד ולפרוס אותו ולשאת את הנפגעים על גבי האלונקות.

ב)     מנהל המוסד, בתיאום עם רכז הביטחון, ימנה את אחד המורים למנהל העזרה הראשונה (מומלץ מורה שהוכשר כמגיש עזרה ראשונה). צוות העזרה הראשונה יחולק לצוותי משנה שיוצבו ליד נקודות העזרה הראשונה. מספר הצוותים יהיה בהתאם לגודל המוסד ולפי מפתח של מורה לכל 10 כיתות-אם.

ג)      רצוי לכלול בצוותי העזרה הראשונה מורים שסיימו קורס חובשים בצה"ל או קורס מגישי עזרה ראשונה. אם אין במוסד מורים בעלי הכשרה מוקדמת בעזרה ראשונה, חובה להכשירם לכך בקורסים המתקיימים במערכת החינוך ולדאוג שיעברו השתלמויות רענון פעם בשנה, ממועד סיום ההכשרה הבסיסית.

ד)     צוות העזרה הראשונה בבתי הספר היסודיים יופעל בחירום על ידי שני מורים בכל צוות.

2)     תפקיד המורה האחראי לצוות העזרה הראשונה

א)     בימי רגיעה

(1)    עליו לדאוג לבדיקת ציוד העזרה הראשונה ולתקינותו ולוודא את השלמתו לפי הצורך, כמפורט בנספח יא לנוהל זה.

(2)    עליו לוודא הימצאות אפודי זיהוי לכל חברי הצוות.

(3)    עליו להדריך ולתרגל את התלמידים בצוות העזרה הראשונה.

(4)    עליו לוודא הוצאת כתבי מינוי בחתימת המנהל לכל חבר בצוות.

ב)     עם הכרזת מצב חירום

(1)    עליו לבדוק את תקינותו של ציוד העזרה הראשונה ולוודא את השלמתו לפי הצורך.

(2)    עליו לתרגל את הצוות למילוי תפקידו.

3)     תפקיד צוות העזרה הראשונה בעת אירוע

על מנהל הצוות שהוכשר כמגיש עזרה ראשונה לטפל בנפגעים, ועל התלמידים חברי הצוות לסייע לו בהבאת ציוד העזרה הראשונה ובהובלת הנפגעים המסוגלים לנוע רגלית לנקודת ריכוז נפגעים עד להעברתם לידי כוחות מד"א (בכפיפות להסכמה מפורשת ובכתב של הורי התלמידים).

4)     תפקיד צוות העזרה הראשונה לאחר סיום האירוע

על הצוות לבדוק את ציוד העזרה הראשונה ולוודא את השלמתו לפי הצורך.


 

ה.    סורקים

1)     כללי

א)     תפקידו של צוות הסורקים לסייע למנהל ולרכז הביטחון והבטיחות בשליטה על התלמידים ובהפעלה מהירה ויעילה של מערכת בית הספר בעת חירום ומצוקה.

ב)     על הצוות לקיים סריקה בעת התפנות המוסד ולהבטיח שכל אוכלוסיית המוסד נכנסה למקומות המוגנים.

2)     תפקיד המורה האחראי לצוות הסורקים

א)     בימי רגיעה

-   עליו להכיר היטב את אותות האזעקה ואת האותות ואת הסימנים המיוחדים שנקבעו במוסד.

-   עליו להיות בקי בפרטי היערכות המוסד לשעת חירום, מקום המרחבים המוגנים ודרכי הגישה אליהם.

-   עליו לקבוע עם המנהל ועם רכז הביטחון את המקומות שבהם יתרכז צוות הסורקים.

-   עליו להדריך ולתרגל את הצוות בכל הנוגע למילוי תפקידו ולהכרת מיקומן של כל כיתות הלימוד במוסד.

-   עליו להכין מדבקות שכתוב עליהן "נסרק".

-   עליו לוודא הימצאות אפודי זיהוי לכל חברי הצוות.

-   עליו לוודא הוצאת כתבי מינוי בחתימת המנהל לכל חבר בצוות.

ב)     עם הכרזת מצב חירום

-   בעת אזעקה עליו לרכז את הצוות במקומות שנקבעו מראש. בבתי הספר היסודיים יופעל צוות הסורקים על ידי שני מורים.

-   עליו לבצע סריקה בבית הספר ולהשאיר מדבקה ועליה הכיתוב "נסרק" על הדלת של כל כיתה שנבדקה.

-   עליו לדווח למנהל ולרכז הביטחון על סיום הסריקה ועל תוצאותיה.

-   עליו לסייע למנהל בית הספר ולרכז הביטחון ככל שיידרש.


 

4.8    סדר הפעולות הכללי לתרחישים השונים

א.    ירי טילים

1)     עם הישמע אזעקה במערכת הצפירה הארצית ו/או המקומית – כניסה למרחב "הכי מוגן שיש", בהתאם לפרק זמן ההתרעה ועל פי סדר העדיפויות הזה: מקלט/מרחב מוגן תקני, חדר מדרגות, קומת מרתף, פינה פנימית של החדר מתחת לקו החלונות

2)     במקרה של תלמידים שנשארו בכיתה מעל 10 דקות וההנחיה היא להמשיך ולהישאר במרחב המוגן – שיפור המיגון תוך הסתדרות התלמידים בשני טורים בצמוד לקיר הפנימי ולדלת היציאה

3)     הוצאת הכיתות על פי הסדר שנקבע למקלט/למרחב המוגן

4)     ארגון הכיתות בישיבה בתוך המקלט/המרחב המוגן ובדיקת נוכחות

5)     במקרה שאין אפשרות כניסה למרחב מוגן תקני – כניסה למרחב כזה לאחר 10 דקות או על פי ההנחיה של הנהלת בית הספר

6)     שליחת צוות הסורקים למקומו

7)     שליחת צוות העזרה הראשונה למקומו

8)     ביצוע סריקות לאיתור תלמידים בחדרי שירותים או בכיתות ריקות והפנייתם למקלט/למרחב המוגן

9)     נעילת הדלתות והחלונות במקלט/במרחב המוגן

10)   חלוקת חומר להפעלת התלמידים בתוך המקלט/המרחב המוגן

11)   דיווח לקב"ט הרשות המקומית על מצב התלמידים במוסד

12)    מתן אות הרגעה מוסכם

13)   הוצאת התלמידים מהמקלט/מהמרחב המוגן בסדר הפוך מסדר כניסתם אליו

14)   חזרה בצורה מסודרת לכיתות ו/או הביתה

15)   בדיקת נוכחות

16)   קבלת הנחיות להמשך קיום הלימודים.

 


ב.     ירי טילים כשהתלמידים בהפסקה מחוץ לכיתה (הרחבה ראה בנספח ו' בנוהל 4)

1)     עם הישמע אזעקה במערכת הצפירה הארצית ו/או הכריזה הבית-ספרית ו/או על פי הנחיה של בעל תפקיד מסגל בית הספר – כניסה למרחב "הכי מוגן שיש" שנקבע בבית הספר בתוך זמן ההתראה העומד לרשותו באזור שבו הוא נמצא ובהתאם למפת ההתגוננות החדשה, על פי סדר העדיפויות הזה: מקלט, מרחב מוגן תקני, חדר מדרגות, שכיבה בפינה פנימית של החדר מתחת לקו הגובה של החלונות, שכיבה על הקרקע עם הפנים לרצפה והגנה על הראש באמצעות הידיים

2)     לאחר 10 דקות – הכרזה במערכת הכריזה הבית-ספרית על חזרה לכיתות או מתן הנחיה אחרת על ידי הנהלת בית הספר

3)     בדיקת הנוכחות של התלמידים בכיתות על ידי המורים ודיווח להנהלת בית הספר.

ג.     ירי טילים בעת שהייה במבנה יביל-קרוואן

1)     עם הישמע אזעקה במערכת הצפירה הארצית ו/או במערכת הכריזה הבית-ספרית – כניסה למרחב "הכי מוגן שיש" בהתאם לפרק זמן ההתרעה

2)     בעת שהייה בתוך הקרוואן – אם זמן ההתרעה אינו מאפשר להגיע למקום "הכי מוגן שיש" – שכיבה על הרצפה במרכז הכיתה/הקרוואן והגנה על הראש באמצעות הידיים והתרחקות מפתחים ומחלונות

3)     בעת שהייה בחוץ – אם אין מבנה בקרבת מקום או אם נמצאים בשטח פתוח – שכיבה על הקרקע והגנה על הראש באמצעות הידיים

4)     לאחר 10 דקות, ובאישור קב"ט מוסדות החינוך – הפניית הילדים למקום חלופי, למרחב מוגן העונה על הדרישה "הכי מוגן שיש"

5)     ביצוע סריקות לאיתור תלמידים בחדרי שירותים או בכיתות ריקות וכו'

6)     בדיקת נוכחות

7)     הוצאת התלמידים לאתר חלופי, עם מיגון תקני, או לביתם.

ד.     ירי טילים בלתי-קונבנציונליים

הערכת פיקוד העורף היא כי תינתן התרעה של כמה שעות לפני ירי של טיל בלתי קונבנציונלי. עם קבלת ההתרעה יש לפעול בסדר המפורט להלן:

1)    עם קבלת ההתרעה – מתן הנחיה לעבור למדיניות מיגון משולבת (מיגון+ערכת מגן)

2)    עם קבלת ההנחיה – איטום המקלטים/המרחבים המוגנים התקניים, ואם אין כאלה, איטום חדרי הכיתות (פירוט חומרי האטימה ושיטת האטימה ראה בנספח ז לנוהל זה)

3)     בעת הישמע אזעקה או קול נפץ – כניסה לחדר האטום תוך זמן ההתרעה לפי מפת ההתגוננות של פיקוד העורף (מפת הצפירה הארצית) ופעולה לפי ההנחיות האלה:

א)    השוהים בכיתה/במבנה: כניסה מיידית לחדר האטום, סגירת הדלתות והחלונות, היצמדות לקיר פנימי (אין לשבת מול חלון), האזנה להנחיות באמצעי הכריזה ו/או התקשורת

ב)    השוהים מחוץ למבנה/בהפסקה: כניסה לחדר האטום תוך זמן ההתרעה וחבישת ערכת המגן

ג)     השוהים בשטח פתוח בלי יכולת להגיע לחדר האטום: חבישת ערכת המגן, שכיבה על הרצפה והגנה על הראש באמצעות הידיים.

ה.    רעידת אדמה

1)    במקרה של הימצאות בתוך המבנה/הכיתה – יציאה בהליכה מהירה וזהירה דרך נתיב המילוט אל השטח הפתוח והתרחקות מבניינים, מקירות תומכים, מעצים, מכבלי חשמל ומכל גורם מסוכן אחר

2)    במקרה של הימצאות במרחב מוגן תקני הנמצא בקומות א' ו-ב' – יציאה החוצה בהליכה מהירה וזהירה דרך נתיב המילוט אל השטח הפתוח והתרחקות מבניינים, מקירות תומכים, מעצים, מכבלי חשמל ומכל גורם מסוכן אחר

3)    במקרה של הימצאות במרחב מוגן תקני הנמצא בקומה שלישית
ומעלה – הישארות בו עד לסיום הרעידה הראשונית ויציאה החוצה לשטח הפתוח על פי הנחיית הנהלת בית הספר

4)    במקרה של הימצאות מחוץ לכיתה/למבנה בית הספר – הישארות בשטח הפתוח והתרחקות מבניינים, מקירות תומכים, מעצים, מכבלי חשמל ומכל גורם מסוכן אחר

5)    בתום ריכוז התלמידים בשטח הפתוח – ספירת התלמידים, דיווח למנהל ולרכז הביטחון והמתנה להוראות

6)     דיווח של הנהלת המוסד לקב"ט הרשות המקומית

7)     טיפול ראשוני בנפגעים, אם יש כאלה

8)     חזרה למבנים בהתאם להנחיות פיקוד העורף/משטרת ישראל, ובמקרה של סדקים במבנה על פי ההנחיות של מהנדס שיבדוק את המבנה ובאישורו.

ו.     צונאמי

כל מוסד חינוכי הממוקם בטווח של עד ק"מ אחד מחוף הים התיכון ייערך עם קבלת התרעה לצונאמי ו/או לשיטפון של גלי צונאמי לביצוע הפעולות האלה:

1)     יציאה מהירה וזהירה מתוך הכיתות אל מחוץ למוסד החינוכי לשטח כינוס ראשוני במוסד

2)     תנועה מהירה וזהירה בציר שהוגדר מראש מזרחה עד למרחק של ק"מ אחד ממקום המוסד

3)     המשך פעילות אך ורק על פי הנחיות גורמי הביטחון.

 

ז.     דליפת חומרים מסוכנים (חומ"ס)

1)     אימות הנתונים על דליפת חומרים מסוכנים באמצעות שירותי החירום

2)     מתן הנחיות במערכת הכריזה הפנימית להסתגר בכיתות או לצאת לשטח הכינוס

3)     סגירת דלתות וחלונות

4)   הפסקת פעולת מזגני האוויר, אלא אם כן ניתנה הנחיה אחרת על ידי גורם מוסמך באירוע מטעם רשות כב"ה

5)     סגירת פתחים באמצעות בדים רטובים/סרטי הדבקה

6)     שליחת צוות מורים עם מסכות מילוט לאיתור תלמידים בחדרי שירותים ובמתקנים אחרים במוסד

7)     דיווח של הנהלת המוסד לקב"ט הרשות המקומית ולשירותי החירום

8)     ספירת התלמידים בכל כיתה ודיווח להנהלת המוסד

9)     המתנה עד לקבלת הנחיות מהמשטרה

10)   אם יוחלט על פינוי – סידור התלמידים בשני טורים ויציאה בצורה מסודרת לשטח הכינוס

11)   שליחת צוות הסדרנים למקומו

12)   שליחת צוות הסורקים למקומו

13)   שליחת צוות העזרה הראשונה למקומו

14)   הגעה לשטח הכינוס, ספירת התלמידים ודיווח לרכז הביטחון

15)   קבלת הנחיות להמשך קיום הלימודים.

ח.    שרפה גדולה באחד ממבני המוסד

1)     דיווח להנהלת המוסד

2)     ניתוק מפסקי החשמל והגז

3)     הזעקת שירותי הכיבוי

4)     פתיחת החלונות והדלתות בכל הכיתות רק לאחר קבלת אישור מאנשי הכיבוי

5)     אם אפשר – יציאה בצורה מסודרת ומהירה לשטח כינוס שנקבע מראש

6)     אם אי אפשר לצאת מהמבנה – היצמדות לפתחי אוויר והמתנה לכוחות החילוץ

7)     שליחת צוות הסדרנים למקומו

8)     שליחת צוות הסורקים למקומו

9)     שליחת צוות העזרה הראשונה למקומו

10)   שליחת אחד המורים לשער המוסד כדי לכוון את כוחות החילוץ למקום השרפה

11)   דיווח לקב"ט הרשות המקומית

12)   המתנה בשטח הכינוס לקבלת ההנחיות משירותי החירום

13)   בדיקת הנוכחות בכיתות

14)   קבלת הנחיות להמשך קיום הלימודים.

ט.    שמיעת קול ירי או נפץ

1)     כשהתלמידים בתוך הכיתה

א)    עם הישמע קול נפץ – מתן הוראה לתלמידים להתרחק מקו החלונות, לשבת על הרצפה, להתרחק מזכוכיות ולהגן על הראש בידיים (רצוי להיכנס מתחת לשולחנות)

ב)     לאחר הפוגה של דקות מספר ועל פי הנחיות הנהלת בית הספר – העברת התלמידים למרחב המוגן שהוגדר מראש, לפי סדר עדיפויות זה:

-   מרחב מוגן מוסדי

-   מקלט

-   חדרי בטון

-   אזור חדר מדרגות ללא חלונות

-   פרוזדורים פנימיים ללא חלונות

ג)      המשך פעולה על פי ההוראות של כוחות הביטחון.

2)     כשהתלמידים בהפסקה מחוץ לכיתה מתן הוראה לתלמידים כי בהישמע קול נפץ עליהם לתפוס מחסה (במבנה סמוך, מאחורי קיר או חומה), לשכב על הרצפה ולהגן על הראש בידיים.

 

4.9    סדר הפעולות בזמן נסיעה באוטובוס

א.    ירי טילים

1)     עצירת הרכב בצד הכביש ללא הפרעה לתנועה

2)     פתיחת שתי הדלתות על ידי הנהג

3)     התכופפות מתחת לקו החלונות והגנה על הראש באמצעות הידיים

4)     לאחר 10 דקות המשך הנסיעה אלא אם כן ניתנה הנחיה אחרת.

ב.     רעידת אדמה

1)     בשטח פתוח – עצירת  הרכב/האוטובוס בצד הכביש והישארות בתוכו עד שהרעידה תיפסק

2)     בשטח בנוי – המשך הנסיעה עד לשטח פתוח הנקי מסיכונים, כגון מבנים גבוהים, כבלי חשמל, עצים, גשרים, ועצירה בצד הכביש

3)     המתנה להנחיות של גורמי מערכת הביטחון.

ג.     דליפת חומרים מסוכנים

1)     סגירת החלונות של האוטובוס

2)     המשך נסיעה/יציאה מאזור הסכנה.

ד.     שרפה

1)     עצירת האוטובוס בצד הכביש ללא הפרעה לתנועה

2)     הורדת התלמידים וריכוזם במקום בטוח, מחוץ לטווח הסכנה של האש

3)     המשך תנועה על פי ההנחיות של גורמי הביטחון באזור.

 

4.10  תרגילים

לצורך תכנון הביצוע של תרגילים במוסדות החינוך במהלך שנת הלימודים להלן רשימת

התרגילים שחובה לבצע:

א.     ירי טילים: התרגיל יבוצע בתחילת שנת הלימודים (לא יאוחר מ-15 בספטמבר בכל שנה), באחריותו של מנהל בית הספר/רכז הביטחון הבית-ספרי.

ב.     רעידת אדמה/שרפה: התרגיל יבוצע בתחילת שנת הלימודים (עד סוף ספטמבר) כתרגיל פינוי מתוך המוסד בעקבות רעידת אדמה ו/או שרפה, באחריותו של מנהל בית-הספר/רכז הביטחון הבית-ספרי.

ג.     דליפת חומרים מסוכנים: התרגיל יבוצע במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, באחריותו של המנהל בית הספר/רכז הביטחון הבית-ספרי, על פי סדר הפעולות המופיע בנוהל 11, "היערכות ותגובת בית הספר באירוע חומ"ס (חומרים מסוכנים)".

ד.    תרגיל התגוננות ארצי במתווה של ירי טילים/רעידת אדמה: התרגיל יבוצע בכל מוסדות החינוך בארץ, בהתאם למתווה שייקבע באותה שנה.

ה.     תרגיל יציאה מהמקלט: בעת יציאה מהמקלט יש לתרגל יציאה מפתח המילוט על ידי כמה תלמידים מכל מקלט מבין הילדים הבוגרים ביותר באותו מקלט (לא ממרחב מוגן, שכן במרחב מוגן אין סולמות). אם אין סולמות, אין לבצע את התרגיל ללא נוכחות אנשי כב"א.

ו.     תרגיל משולב מחוזי: התרגיל יבוצע רק במוסד חינוכי שייקבע על ידי מנהל תחום הביטחון, הבטיחות והחירום המחוזי בתיאום עם קב"ט מוסדות החינוך הרשותי ובשיתוף עם פיקוד העורף ועם גורמי החירום.

ז.     תרגיל הדגמה רשותי: התרגיל יבוצע רק בבית ספר שייקבע על ידי קב"ט מוסדות החינוך הרשותי, והוא יתבצע במהלך החודש שלפני תרגיל מוסדות החינוך הארצי. יוזמנו אליו מנהלי בתי הספר ורכזי הביטחון מכל בתי הספר של אותה רשות מקומית. אפשר לצרף כמה רשויות קטנות לתרגיל מרכזי באחת מהן.

ח.    תרגיל הדמיה: התרגיל יבוצע בכל בית ספר למטה החירום הבית-ספרי/לצל"ח פעם בשנה. מומלץ שהוא יבוצע לפני תרגיל מוסדות החינוך הארצי ולא יאוחר מחודש מאי.

ט.    תרגיל חירום לאומי: השתתפות כלל מוסדות החינוך בתרגיל תהיה בהתאם למתווה שייקבע באותה שנה.

 

4.11  תקני מקלט/מרחב מוגן בבתי הספר וסוגיהם

א.    להלן פירוט תקני המקלט/המרחב המוגן בבתי הספר:

1)     בכיתות א' עד י': 15 מ"ר לכל כיתת-אם (כ-0.5 מ"ר לכל תלמיד).

2)     בכיתות י"א ו-י"ב: 7.5 מ"ר לכל כיתת-אם (בהנחה שכיתות י"א ו-י"ב יוקצו למשימות במפעלים חיוניים וברשות המקומית).

ב.     להלן פירוט סוגי המקלוט:

1)     בקו עימות: בכל בנייה של בית ספר חדש או תוספת בנייה יש לבנות מקלט עם מערכת סינון מרכזית וכיתה ביטחונית.

2)     במרחב יהודה ושומרון: בכל בנייה של בית ספר חדש או תוספת בנייה יש לבנות מרחב מוגן עם מערכת סינון מרכזית וכיתה ביטחונית.

3)     ביתר חלקי הארץ: בכל בנייה של בית ספר חדש או תוספת בנייה יש לבנות מרחב מוגן עם מערכת סינון מרכזית.

ג.     סוגי מיגון – סדר עדיפויות

-    מקלט/ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי): רמת מיגון גבוהה מאוד

-    מרתף תת-קרקעי: רמת מיגון גבוהה

-    חדרי מדרגות פנימיים: רמת מיגון גבוהה

-    אזורים פנימיים ללא קירות חוץ בקומה לא עליונה: רמת מיגון בינונית

-    מסדרון פנימי בקומה לא עליונה: רמת מיגון בינונית

-    חדר חיצוני בקומה לא עליונה: רמת מיגון נמוכה

-    אזורים פנימיים ללא קירות חוץ בקומה עליונה עם תקרת בטון: רמת מיגון נמוכה

-    מסדרון פנימי בקומה עליונה עם תקרת בטון: רמת מיגון נמוכה

-    אזורים פנימיים ללא קירות חוץ בקומה עליונה ללא תקרת בטון: רמת מיגון נמוכה

-    מסדרון פנימי בקומה עליונה ללא תקרת בטון: רמת מיגון נמוכה

-    חדר חיצוני בקומה עליונה: רמת מיגון נמוכה

-    מבנה חד-קומתי עם תקרת בטון: רמת מיגון נמוכה מאוד

-    מבנה חד-קומתי ללא תקרת בטון: רמת מיגון נמוכה מאוד

-    מבנה קל: רמת מיגון נמוכה מאוד.

 

4.12  נוהל הדיווח

א.    כללי

הדיווח על הפעולות המתבצעות הוא חלק מתהליך הבקרה על ביצוע המשימות ותכנית העבודה השנתית. הדיווח בכל הרמות ככלי העבודה לעדכון ולשיפור צריך לפעול בין בעלי התפקידים בבית הספר לבין עצמם וגם בין בעלי התפקידים בבית הספר לבין גורמי החוץ (הרשות והמחוז).

ב.     סוגי הדיווחים

1)     דיווח בשגרה, הכולל בעיקר ביצוע או אי-ביצוע של משימות שהוגדרו בתכנית העבודה או דיווחים על בעיות המתעוררות במהלך השנה והדורשות טיפול

2)     דיווח חריג על אירוע חירום, דיווח בגין אירוע לא שגרתי הקורה במסגרת בית הספר והמחייב טיפול מיידי בשל רגישותו או השפעתו המיידית על ביטחונם של התלמידים וסגל ההוראה.

ג.     נושאים לדיווח בשגרה

על רכז הביטחון לדווח לקב"ט הרשות עד היום החמישי בכל חודש על הפעולות שהוא ביצע בחודש האחרון על בסיס תכנית העבודה השנתית, כמפורט להלן:

1)     סקר מרכיבי הביטחון

2)     סקר מפגעי הבטיחות

3)     דיווח על כל נפגע מבין התלמידים וסגל בית הספר בין כותלי המוסד ומחוצה לו

4)     תרגילים, כולל סיכום ולקחים

5)     ביקורות של גורמים חיצוניים.


ד.     נוהל הדיווח על אירוע חירום/חריג

1)     הגדרת אירוע חירום/חריג

אירוע חירום/חריג הוא מקרה ביטחוני/בטיחותי/התנהגותי שאירע במוסד חינוכי לתלמיד/למורה/לעובד מוסד חינוכי בשעות הלימודים ולאחריהן, לרבות בפעילות חוץ-בית-ספרית ובטיולים מטעם המוסד החורג מהשגרה, וכן כל מקרה של פציעת תלמיד/עובד מוסד חינוכי שפונה ואושפז בבית חולים והיעדרות תלמיד ממוסד החינוך ומביתו.

2)     דוח ראשוני-מיידי בטלפון

א)     מיד עם היוודע דבר האירוע יועבר על ידי מנהל המוסד החינוכי דוח טלפוני לקב"ט הרשות המקומית ולמפקח הכולל הממונה. קב"ט הרשות המקומית (ולא מנהל בית הספר) יעביר מיד בטלפון למנהל תחום ביטחון, בטיחות וחירום המחוזי את פרטי האירוע הידועים לו.        

ב)     אלה הפרטים שייכללו בדוח על אירועים ביטחוניים שמעורבים בהם ילדים:

-   שם מוסד החינוך

-   פרטי האירוע

-   פעולות ראשונות שבוצעו.

אם יש נפגע יתווספו הפרטים האלה:

-   שם הנפגע

-   כתובתו

-   גילו

-   מוסד החינוך והכיתה שהוא לומד בהם

-   מצבו הרפואי על פי הדיווח של אותו הגורם הרפואי/בית החולים שהוא מאושפז בו

-   פרטי ההורים (שמות, מס' טלפון, כתובת וכו').

ג)      המפקח הכולל הממונה יוודא מיד שהדיווח הועבר לדובר המחוז ולקב"ט המחוז.


3)     דוח משלים בכתב

א)     מנהל המוסד החינוכי יעביר דיווח מפורט בכתב לקב"ט הרשות/לקב"ט מוסדות החינוך, על גבי הטופס בנספח א לנוהל זה, עד 24 שעות לאחר האירוע.

ב)     דיווחים בכתב ממנהלי בתי הספר יועברו על ידי הקב"ט הרשותי למנהל תחום הביטחון, הבטיחות והחירום המחוזי בצירוף התייחסותו לאירוע.

ג)      הדוח המשלים יכיל גם את כל הדיווחים שהועברו טלפונית. 


 

נוהל 5: השירות הפסיכולוגי-הייעוצי במצבי חירום

 

5.1    כללי

תפקידו של השירות הפסיכולוגי-הייעוצי (שפ"י) הוא להבטיח הכלת שיקולים של בריאות הנפש ורווחה נפשית במערכת החינוך בזמן חירום לשם מזעור נזקים פסיכולוגיים, ארגוניים וחברתיים של תלמידים, מורים, מערכת החינוך בכלל והורים, תוך שימת דגש על הבטחת החוסן הנפשי ועל פיתוחו בקרב פרטים וקבוצות במערכת החינוך ובקרב הקהילות הקשורות אליה.

השירות הפסיכולוגי-הייעוצי מפעיל את אנשי המקצוע (יועצים חינוכיים ופסיכולוגיים חינוכיים) במערכת החינוך בשעת חירום. עבודת השירות הפסיכולוגי-הייעוצי בחירום נעשית ברמת המטה, המחוז והרשות וברמת מוסדות החינוך. עבודתם של אנשי המקצוע של שפ"י תיעשה בהתאם להנחיות מטה שפ"י, באמצעות המחוזות ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, בהתאם לנוהלי ההעסקה של אנשי המקצוע ולמאפייני האירוע. בהעדר איש מקצוע קבוע למוסד המסוים יאוגמו הכוחות המקצועיים המצויים בשטח.

 

5.2    היערכות מטרימה

א.    ברמת המטה

        מטה שפ"י –

•       אחראי לרענון תקופתי של אנשי שפ"י בכל הדרגים ברמת הידע, ההכשרה והכרת הנהלים;

•       מנחה את אנשי המטה במחוזות בהכנת תכניות להיערכות חירום;

•       משמש גורם מייעץ למטה המשרד בנושאים הקשורים בחירום;

•       קובע מדיניות ומנגנונים לפריסה ארצית של שירותי אנשי המקצוע של שפ"י בחירום;

•       אחראי לבניית תכניות בתחום בריאות הנפש של תלמידים להתמודדות בחירום.

ב.     ברמת המחוז

הפסיכולוג המחוזי והמפקחים על הייעוץ יעבדו כצוות ויהיו אחראים על מתן שירותי שפ"י לכל הרשויות במחוז. פעולתם המשותפת תיעשה בהלימה למדיניות שפ"י ותכלול מטלות של התארגנות, הכשרת צוותים, מיפוי וניוד כוח אדם בעת הצורך.

ג.     ברמת הרשות

אנשי המקצוע של שפ"י יפעלו ברשויות בהתאם להנחיות גורמי שפ"י במחוז, תוך תיאום בין המפקחים על הייעוץ לבין מנהלי השפ"חים. השירות הפסיכולוגי החינוכי ישמש בית מקצועי לאנשי המקצוע של שפ"י בכפיפות לתיאום זה. הגורמים המקצועיים של שפ"י ביישוב יתאמו את עבודתם עם גורמי הקהילה הרלוונטיים ועם קב"ט מוסדות החינוך הרשותי. כמו כן הם יוודאו את קיום נוהלי ההפעלה של הצוות לשעת חירום הבית-ספרי (הצל"ח) במוסדות החינוך וביצוע תרגיל סימולציה פעם בשנה, וינחו את המנהלים ויסייעו להם בהכנות ובהכשרת הצוותים במשך השנה.

ד.     ברמת המוסד החינוכי

1)     בכל מוסד חינוכי יהיה קיים צוות לשעת חירום. מנהל המוסד החינוכי יעמוד בראש הצוות, והצוות יורכב מבעלי התפקידים האלה:

-    סגן מנהל המוסד החינוכי (ישמש סגן ראש הצל"ח וממלא מקומו בעת הצורך)

-    יועץ ופסיכולוג

-    מזכיר מצוות ההנהלה (שיהיה מזכיר הצל"ח)

-    רכז הביטחון הבית-ספרי

-    רכזי השכבות

-    אחראי המקלוט והאחזקה

-    מי שמונה במוסד לאחראי על טופסי הצהרת הבריאות

-    איש קשר עם ההורים

-    בעלי תפקידים נוספים שימונו על ידי מנהל המוסד החינוכי בהתאם להחלטתו.

2)     מנהל המוסד החינוכי ידאג, בעזרת היועץ החינוכי ו/או הפסיכולוג, לקיים פעם בשנה רענון תקופתי של הצוות לחירום הבית-ספרי וכן תרגיל סימולציה לכל הצל"ח.

        רענון הצוותים ייעשה בתחומים האלה:

-    התארגנות המוסד לשעת חירום

-    רענון תכניות התמודדות בית-ספרית עם חירום

-    הכשרת הצוותים החינוכיים

-    הכנת התלמידים למצבי החירום השונים.

3)     נוהל ההיערכות לאירועי חירום במוסדות החינוכיים (במסגרת הנחיות שפ"י לחירום) מפרט את תפקידי המערכת החינוכית בהיערכות ובתפקוד באירועי חירום ברמה הארגונית, החינוכית והטיפולית. נוהל זה יימצא בבית הספר בידי המנהל ובידי היועץ ו/או הפסיכולוג, ויש לפעול על פיו.

 

5.3    התערבות בשעת חירום

א.    בשעת חירום יימצאו אנשי המקצוע של שפ"י (פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים) בחדרי המצב, בוועדות החירום ובמוסדות החינוך בכל הרמות הנדרשות, מרמת המטה ועד רמת בית הספר. שירותי שפ"י יינתנו גם למערכות החינוך שאין בהן יועץ או פסיכולוג, בהתאם למצב כוח האדם ולהיערכות הרשות המקומית.

        צוותים משולבים של פסיכולוגים ויועצים בכל הרמות יקיימו תקשורת רצופה ודו-סטרית וידאגו לדיווח בין רמות המטה, המחוז והרשות.

ב.     מטה שפ"י יעלה לאתר חומרים עדכניים לרשות אנשי המקצוע.

ג.     פעילותם של הצוותים בכל אחת מהרמות תידרש להתייחס להיבטים האלה:

-    בניית תמונת מצב כוללת של המערכת המתייחסת למעגלי הפגיעות ולקהלי היעד ובניית סדרי עדיפויות להתערבות

-    תכנון תכנית התערבות מתאימה לצרכים שזוהו

-    מתן הדרכה ראשונית לצוות החינוכי

-    מתן ליווי ותמיכה לצוותים החינוכיים בכניסה לכיתות

-    זיהוי תלמידים הזקוקים לסיוע פרטני

-    קביעת האופי של העזרה הפרטנית בהתאם לצורכי התלמיד לייחודיות הפרופסיונאלית ובהלימה לכוחות המקצועיים הזמינים

-    מתן תמיכה להורי תלמידים

-    מתן ייעוץ ותמיכה לבעלי תפקידים ברמת המטה, המחוז, הרשות והמוסד חינוכי.

 


5.4    התערבות לאחר אירוע משברי

בכל הרמות, ובמיוחד ברמת המוסד החינוכי, נדרשת הערכת צרכים מההיבטים האלה:

-    קיום מפגשים ברמה כיתתית לצורך אוורור רגשות, חזרה לשגרה ואיתור

-    מתן סיוע פרטני או קבוצתי לתלמידים ולאנשי הצוות החינוכי

-    זיהוי ומיפוי של תגובות מאוחרות או מושהות לאירוע המשברי

-    שינוי נהלים ומבנים מערכתיים כפועל יוצא של הפקת לקחים

-    הנהגת ליווי, תמיכה ומעקב לאורך זמן לתלמידים או לאנשי צוות שחוו פגיעה.

 

הערה

בנוהל זה הובא תקציר הדברים של הנוהל "היערכות לאירועי חירום במוסדות החינוכיים" המופץ על ידי שפ"י לכל בתי הספר בארץ.


 

נוהל 6: תכנון והפעלה של מוסדות חינוך פנימייתיים במצבי חירום

 

6.1    מבוא

א.    המינהל לחינוך התיישבותי מופקד על הטיפול בבתי הספר הפנימייתיים בשגרה ובחירום

ב.     נוהל זה עוסק בנושאים המאפיינים את הפנימיות – נוסף לכל האמור בנהלים המתייחסים לבתי-ספר שאינם פנימייתיים. הנוהל מחייב גם את המוסדות הפנימייתיים המשמשים אכסניה לתלמידים הלומדים במוסדות שונים במרחב הרשות המקומית.

ג.     מטרת נוהל זה היא להנחות את מנהל מוסד החינוך הפנימייתי ואת שאר בעלי התפקידים המרכזיים במוסד בדרכי הארגון, התכנון וההפעלה של המוסד בעת רגיעה ובשעת חירום. המגמה היא להביא את מוסד החינוך לרמת כוננות גבוהה בנושאים המיוחדים הדורשים טיפול נוסף, שונה מהטיפול במוסדות החינוך שאינם פנימייתיים.

ד.     תיק הביטחון המוסדי הוא הבסיס לתכנון ולאיסוף מידע לצורך ארגון המוסד לשעת חירום, על פי ההנחיות של קב"ט המינהל לחינוך התיישבותי.

 

6.2    קיום הלימודים בשעת חירום

א.    הלימודים בשעת חירום בכל מוסדות החינוך, ובכלל זה מוסדות החינוך הפנימייתיים, יהיו בהתאם למפורט בנהלים 4-1 של חוזר זה.

ב.     הנחיות והוראות בנושאי התגוננות אזרחית מפורטים בנוהל 4. אולם, נוסף לאמור בנוהל זה, יש לתכנן, לארגן ולתרגל את התלמידים בכניסה למקלטים/למרחבים המוגנים הצמודים למגורים, בהתאם לעקרונות המפורטים בנוהל 4, תוך התאמתם לתנאים המיוחדים של כל מוסד ומוסד.

 

6.3    תכנון, ארגון והפעלה של המוסד הפנימייתי בשעת חירום

א.    כוח-אדם

1)     בשעת חירום, אם וכאשר יגויסו חייבי הגיוס, יופעל המוסד הפנימייתי על ידי עובדים פדגוגיים ומינהליים הפטורים מגיוס לצה"ל.

2)     עובדי המינהל וההוראה הפטורים מגיוס לצה"ל יגויסו בגיוס קולקטיבי, כמפורט בנוהל 2 של חוזר זה.

3)     אם, לרגל הגיוס לצה"ל, חזוי מחסור קריטי בכוח-אדם מינהלי או פדגוגי, מנהל המוסד חייב להיערך לקראת אפשרות כזאת ולדאוג מראש לממלאי מקום לבעלי תפקידים מרכזיים. מנהל המוסד יפנה לרשות המקומית ויבקש תגבור של מגויסי חוץ (מתוך מאגר כוח-האדם של הרשות המקומית, הכולל מתנדבים, מורים בחופשה, תלמידי מוסדות להכשרת עובדי הוראה וכד').

4)     נוסף לאמור לעיל יכשירו מנהלי המוסד תלמידים מהכיתות הגבוהות למילוי תפקידים חיוניים במוסד במקום חייבי הגיוס; זאת אך ורק באישור ההורים.

5)     תלמידים מכיתות י'-י"ב, שלהוריהם משקים חקלאיים או שהם בני קיבוצים, ישולחו לבתיהם בשעת חירום לעבודה במשקים (לאחר גיוס המילואים). לפני שחרור התלמידים לבתיהם תימסר הודעה להורים, בטלפון או בכתב.

6)     הפעלת תלמידים למשימות התנדבות ברשות המקומית ו/או בפנימייה תיעשה בתיאום ישיר בין מנהל המוסד למנהל אגף החינוך ברשות המקומית ובתיאום עם קב"ט המינהל לחינוך התיישבותי וכן בכפיפות להסכמה מפורשת של הוריהם ובכפיפות להצגת המשימות שיוטלו על התלמידים.

ב.     רכב והיסעים

1)     פנימייה שיש לה רכב המשרת את צרכיה החיוניים תדאג לריתוק הרכב באמצעות ועדת המל"ח המקומית (הרשות המקומית).

2)     מוסד שקיימים בו היסעים או המקבל אספקה של מצרכי מזון יוודא קיום הסכם התקשרות להספקת האמצעים גם בחירום. אם צפויים שיבושים בפעילות זו, יש לתכנן ולהבטיח סידורים חלופיים לקראת שעת חירום.

 

6.4    תיק תכנון המוסד לשעת חירום

א.    במוסד הפנימייתי יוכן פירוט נוסף, ייחודי לפנימייה, בנושאים הייחודיים, לשם השלמת החומר שבתיק הביטחון ובדגש על –

1)     כוח-האדם;

2)     בריאות ותברואה;

3)     מים ומזון;

4)     דלק וגז;

5)     חשמל;

6)     רכב והיסעים;

7)     מגורים.

ב.     תכנון ההתגוננות האזרחית יהיה כמפורט בנוהל 4.

ג.     תיק הביטחון הפנימייתי יפרט את כל הצרכים בתחומים השונים שהם ייחודיים לפנימייה, ויציין את הדרכים ואת האמצעים לספק צרכים אלה ובכך לאפשר את המשך קיום הלימודים והשגרה בפנימייה בשעת-חירום.


 

נוהל 7: תכנון והפעלה של מוסדות חינוך חקלאיים פניימיתיים (מפעלים חיוניים) במצבי חירום

 

7.1    מבוא

א.    המינהל לחינוך התיישבותי מופקד על הטיפול בבתי הספר החקלאיים הפנימייתיים בעת רגיעה ובשעת חירום.

ב.     בעת רגיעה יטפל המינהל בכל הנושאים הקשורים לשעת חירום בשיתוף עם גורמי פיקוד העורף, המשרד להגנת העורף ומשטרת ישראל ובתיאום עם הלשכות המחוזיות של משרד החינוך (רשויות מחוזיות לחינוך) ועם ועדות המל"ח המחוזיות והמקומיות. לפי הצורך תתואם הפעילות עם רשות החקלאות (משרד החקלאות) ועם כל גורם אחר הנוגע בדבר.

ג.     מנהלי בתי-הספר החקלאיים הפנימייתיים יקיימו גם קשר ישיר עם המינהל לחינוך התיישבותי, וכן עם המחוזות של משרדנו ועם מחלקות החינוך של הרשויות המקומיות, בכל הקשור להכנת המוסד לשעת חירום.

ד.     ההנחיות בנוהל 6 לעיל חלות גם על מוסדות החינוך החקלאיים הפנימייתיים.

 

7.2    תכנון המוסד לשעת חירום

א.    בתי הספר החקלאיים הפנימייתיים נקבעו על ידי משרד הכלכלה כ"מפעלים חיוניים" לצורך המשך הטיפול בענפי החי והשדה וכן כמתקני קליטה ארציים של פס"ח (פינוי, סעד וחללים).

ב.     בתי הספר יאורגנו ויתוכננו לקיום הלימודים והחיים הסדירים במוסד בשעת חירום, בתיאום עם המינהל לחינוך התיישבותי, בכל הקשור להצטיידות ולגיוס כוח אדם ורכב וכד'.

ג.     הנהלים בחוזר זה והאמור בתיק הביטחון המוסדי מחייבים גם את בתי הספר החקלאיים הפנימייתיים, ומנהלי מוסדות אלה נדרשים לפעול בהתאם לנאמר בנהלים על הכנת המוסד לשעת חירום ובהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף, קב"ט המינהל לחינוך התיישבותי וקב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

ד.     המינהל לחינוך התיישבותי – בתיאום עם יתר הגורמים, כגון הלשכות המחוזיות של משרדנו (הרשות המחוזית לחינוך), מחלקות הבטיחות והחינוך ברשויות המקומיות, משרד החקלאות (רשות החקלאות לשע"ח), הרשות העליונה לפס"ח ומחוזות פיקוד העורף – יכול להוסיף הנחיות להתארגנות בתי הספר ולהפעלתם.


 

7.3    התארגנות בתי הספר החקלאיים הפנימייתיים לשעת חירום

א.    ההתארגנות של בתי הספר החקלאיים הפנימייתיים מתחלקת לארבעה נושאים עיקריים:

1)     נושא מל"ח (משק לשעת-חירום) – תכנון וארגון מוסד החינוך לפי הנחיות המשרד הראשי של משרד החינוך (הרשות העליונה לחינוך), המחייבות את כל מוסדות החינוך, ובתיאום עם המינהל לחינוך התיישבותי

2)     נושא ההתגוננות האזרחית – ארגון, תכנון וביצוע של כל הדרוש לפי הנחיות פיקוד העורף ולפי נוהלי ההתגוננות האזרחית המפורטים בחוזר זה (הצטיידות, אימונים ותרגילים) ובתיאום עם מחוזות פיקוד העורף

3)     נושא המשק החקלאי – בתיאום עם המינהל לחינוך התיישבותי, הרשות לחקלאות בשעת חירום והרשות המקומית

4)     נושאי פס"ח – ארגון המוסד לקליטת אוכלוסייה מפונה במצבי חירום, בתיאום עם המינהל לחינוך התיישבותי וגורמי פס"ח מרחביים, כמפורט בנוהל 9 להלן, "פינוי תלמידים מבתי ספר פנימייתיים בשעת חירום".

ב.     בכל מוסד חקלאי פנימייתי חייב להיות תכנון נפרד ומפורט להמשך הלימודים והעבודה ולקיום המשק החקלאי במצב חירום.

ג.     מנהל המוסד ימנה עובדים המתאימים מבחינת כישוריהם לתפקידים של רכז הביטחון, הבטיחות וההיערכות לשעת חירום ושל רכז הביטחון הפנימייתי. האחראים האלה חייבים להיות עובדים קבועים במוסד ופטורים מגיוס לצה"ל.

 

7.4    תכנון כוח-אדם לשעת חירום

א.    כוח-האדם למוסדות החינוך מתבסס על פטורי גיוס לצה"ל, ועל כן יש לתכנן ממלאי-מקום לחייבים גיוס מקרב המורים, המדריכים ועובדי המינהל.

ב.     כוח-האדם בשעת חירום מתחלק כדלהלן:

1)     עובדי מינהלה

2)     עובדי הוראה

3)     תלמידים (בכפיפות להסכמה מפורשת בכתב של הוריהם ולפירוט המשימות המוטלות על אותם תלמידים)

4)     מתנדבים ואחרים.

 

ג.     תקן כוח-האדם המינהלי ייקבע בתיאום בין נציג המינהל לחינוך התיישבותי, משרד הכלכלה (רשות כוח-האדם לשע"ח) ומנהל המוסד. העובדים פטורי הגיוס ירותקו למוסד בהתאם לחוק.

ד.     עובדי הוראה (מורים ומדריכים) פטורי גיוס יגויסו לכל בית ספר לפי השיבוץ הקבוע במסגרת הגיוס הקולקטיבי של המורים בכל מוסדות החינוך. רשימה מעודכנת של המורים והמדריכים פטורי הגיוס תוחזק בבית הספר, והעתק שלה יימסר לרשות המקומית לפי הצורך.

ה.    מנהלי בתי הספר ידאגו להכשיר תלמידים מהכיתות הגבוהות במקצועות ובענפים שונים כממלאי מקומם של מרכזי ענפים או מדריכים חייבי גיוס.

ו.     מנהלי בתי הספר יפנו למנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות לקבלת תגבורת בכוח-אדם להוראה או בכוח-אדם אחר הנמצא במסגרת מאגר כוח-האדם של הרשות המקומית.

 

נוהל 8: הפעלת מערכת החינוך בחופשת הקיץ

 

8.1    מבוא

אם יוכרז מצב חירום בעת חופשת הקיץ, תפעל מערכת החינוך באופן שמוסדות החינוך יוכלו לשמש מרכזי הפעלה והפגה או, לחלופין, מרכזים לימודיים, וזאת בכפיפות להנחיות המיגון של פיקוד העורף ולאילוצי שעת החירום וכן בהתאם להחלטות משרד החינוך להפעלת מוסדות החינוך במתכונת הקיימת באותה תקופה.

 

8.2    ההכנות

בחודש האחרון של שנת הלימודים יתארגן מראש כל מנהל מוסד חינוכי להפעלת המערכת בחופשת הקיץ, כמפורט להלן:

א.    המנהל יכין רשימות קריאה לכל המורים ועובדי המוסד ויעדכן את הרשימות לפני היציאה לחופשת הקיץ (ברשימות יפורטו דרכי התקשורת השונים: טלפונים נייחים וניידים, דואר אלקטרוני).

ב.     המנהל יבהיר למורים שעם הידרדרות המצב הביטחוני עליהם להיות מוכנים לאפשרות של זימונם בחזרה לעבודתם באמצעי התקשורת ההמוניים (עיתונות, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט).

ג.     המנהל יעדכן את דרכי התקשורת עם תלמידי בית הספר לצורך העברת מסרים ועדכונים.

ד.     על צוות בית הספר להיערך לאפשרות שבית הספר ישמש מתקן קליטה, כמפורט בנוהל 14 בחוזר זה.

ה.    באחריות מנהל בית הספר למנות מראש מורה בכיר שיקשר בין המוסד החינוכי למחנכי הכיתות.

 

8.3    למידה מקוונת

א.    יושם דגש על למידה /הפעלה מרחוק. כמו בכל מצב חירום, ובפרט בעת הקיץ, יפעיל בית הספר את האתר הבית-ספרי המקושר לאתר הרשות ולאתר המחוזי של משרד החינוך כדי לקיים תכנית לימודים אלטרנטיבית מרחוק. באתר הבית-ספרי יהיו הנחיות רלוונטיות לתלמידים וכן קישורים לאתרי למידה מגוונים האמורים להיפתח עבור התלמידים.


ב.     כמו-כן קיימת גם אפשרות לקבל הנחיות מטעם שפ"י להרגעת התלמידים והצוות, ובכלל זה שיחה מקוונת בין יועץ בית הספר לתלמידים ולצוות.

 

8.4    בחינות בגרות

בתקופה של בחינות בגרות יוחלט על המשך קיום הלימודים לבחינות הבגרות, וזאת בכפיפות להנחיות המיגון שיפורסמו באותה עת.

 

8.5    גיוס מורים

בעת חירום, גם במהלך שנת הלימודים וגם בחופשת הקיץ, משרד החינוך או הרשות רשאים לפנות לממונה על גיוס כוח אדם במשרד הכלכלה כדי לגייס את עובדי ההוראה הנדרשים להפעלת מערכת החינוך בשעת חירום. גיוס המורים יבוצע על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, באמצעות משרד הכלכלה ובכפיפות לצווים הקולקטיביים שיופצו על ידי משרד החינוך/הרשות ועל פי קביעת כל מנהל מוסד חינוכי.

 

8.6    קיום קייטנות/מחנות

במקרה שיוכרז מצב חירום בעיצומם של הקייטנות/המחנות תועבר הנחיה לפזר את המחנות/הקייטנות ולהחזיר את הילדים הביתה. תיבחן אפשרות של המשך קיום הקייטנה/המחנה במסגרת הפגתית בהתאם לאזורים המאוימים ובכפיפות להנחיות פיקוד העורף.

 

8.7    אפשרויות הלימודים בחופשה

א.    הארכת שנת הלימודים

במקרה שיוחלט על הפעלת מערכת החינוך זמן קצר יחסית אחרי היציאה לחופשת הקיץ, תישארנה המסגרות הכיתתיות כפי שהיו בשנת הלימודים שנסתיימה: התלמידים לא יעלו לכיתה הבאה, להוציא את כיתה י"ב, שלא תחזור ללימודים. גם תלמידי גן הילדים לא יעלו לכיתה א', אלא ימשיכו במתכונת של שנת הלימודים שנסתיימה.

ב.     הקדמה של פתיחת שנת הלימודים

במקרה שיוחלט על הפעלת מערכת החינוך זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים, יורה משרד החינוך להקדים את פתיחת שנת הלימודים על כל המשתמע מכך: ילדי גן חובה יעלו לכיתה א', וגם תלמידי שאר הכיתות יעלו לכיתה הבאה.


8.8    העברות

א.    העברות מורים

1)    מורים שאושרה העברתם מבית ספר אחד למשנהו באותו מחוז – תוקפא העברתם, והם ימשיכו ללמד בתקופת החופשה במוסד שלימדו בו בתקופת הלימודים.

2)     מורים שאושרה העברתם ממחוז למחוז יועברו וישובצו על ידי המחוז הקולט, וישולבו בבתי הספר שהועברו אליהם.

ב.     העברת מסגרות

אם יוחלט להעביר מסגרות כיתתיות או מוסדות חינוך מרשות אחת לשנייה (מחוץ לאזורים המאוימים), יעבור במידת האפשר צוות המורים עמם, ומומלץ לצרף אליהם מלווים מבוגרים.


נוהל 9: פינוי תלמידים מבתי ספר פנימייתיים במצבי חירום

 

9.1    מבוא

במסגרת התארגנותה והיערכותה של מדינת ישראל לשעת חירום נושאת רשות פס"ח באחריות לקליטת אוכלוסייה מפונה מאזורים רגישים ומאזורים שנפגעו בעת לחימה לאזורים ולמתקנים שהתנאים בהם מאפשרים קליטת מפונים. אחריות זו כוללת הן את התכנון, את הארגון ואת ההכנה בעת רגיעה והן את הביצוע בשעת חירום.

על פי החלטת הממשלה המובאת במבוא לחוזר זה בתי ספר פנימייתיים ייכללו במסגרת המתקנים המיועדים לקליטת מפונים. עם זאת נקבע שמתקנים אלו יופעלו כמתקני קליטה בקדימות נמוכה ככל האפשר, שכן מדיניות משרדנו היא להמשיך ולהפעיל את הלימודים בשעת חירום בכל מוסדות החינוך במתכונת הרגילה, בהתאם לאפשרויות ולתנאים המשתנים הנובעים מאילוצי שעת חירום. ההחלטה על הצורך בפינוי פנימיות תתקבל על ידי הממשלה, ותובא לידיעת מוסדות החינוך על ידי גורמי החינוך המוסמכים ברמת המחוז והמשרד הראשי. אם תתקבל החלטה כזאת, יישלחו התלמידים לבתיהם במאורגן ובנסיבות שתפורטנה בהמשך.

 

9.2    קשר עם גורמי פס"ח

במסגרת ההכנות המוקדמות תבוצע עבודת תיאום בין אנשי פס"ח למוסדות הפנימייתיים, ויסוכמו מסגרות הקליטה של המפונים והיקף הקליטה. אם צורכי קליטת המפונים בעת חירום יחייבו תוספת של כוח אדם, ייקבעו תקנים נוספים לשם כך. כן יתמנה בכל מוסד בעל תפקיד מרכזי בו (מנהל, סגן מנהל וכו') שיהיה אחראי לקליטת המפונים, לארגונם ולטיפול בהם.

 

9.3    התארגנות המוסד בעת רגיעה

א.    על הפנימייה לוודא שקיים הסכם התקשרות עם חברת הסעות לפינוי תלמידי הפנימייה הביתה בעת הצורך, ובכלל זה תכנית מפורטת של בעלי התפקידים בכל אוטובוס.

ב.     צירי הנסיעה יתוכננו לפי צירי כבישים ולפי אזורים גיאוגרפיים.

ג.     בתכנון יש לקחת בחשבון שכל תלמיד יובא עד פתח ביתו.

ד.     במסגרת התכנון יכין בית הספר רשימה של תלמידים שלא יפונו מהמוסד בשעת חירום (בני משפחות הרוסות, ילדים בודדים, ילדים שמשפחותיהם מתגוררות באזורי העימות, ילדים הדרושים להחזקת המשק בבתי הספר החקלאיים וכו').


ה.    לכל ציר יוכן תיק שיכלול –

1)     את ציר הנסיעה המדויק, ובכלל זה יעדי הביניים והיעד הסופי;

2)     רשימה שמית של התלמידים, עם כתובות מעודכנות ומספרי הטלפון בבתיהם (הרשימה תוכן בשני עותקים);

3)     שמות של שני מלווים (אחראי לציר וסגן) שהם פטורי גיוס ואשר יתודרכו ויכירו את הצירים מראש;

4)     מפת דרכים הכוללת בתוכה את ציר הנסיעה.

ו.     בסיום התכנון יכין בית הספר ריכוז של הצרכים ברכב, כמפורט להלן:

 

מס' הציר

יעדי הביניים

היעד הסופי

מספר האוטובוסים

 

 

 

 

 

ז.     תכנון הפיזור של התלמידים לבתיהם יבוצע מדי פתיחת שנת הלימודים, ויסתיים לא יאוחר מ-1 באוקטובר מדי שנה.

התכנית והצרכים לאמצעי תחבורה (אוטובוסים) לצורך החזרה לבתיהם של תלמידי הפנימייה, אם וכאשר יוחלט על זאת, יוגשו לאחר שתתקבל הודעה על כך לרשות ההיסעים בוועדת מל"ח מחוזית/פיקודית, בהתאם למקרה.

 

9.4    ההפעלה בשעת חירום

א.    אם יוחלט על החזרת התלמידים לבתיהם, תובא ההודעה על כך לבית הספר על ידי נציג המינהל לחינוך התיישבותי 48 שעות לפני מועד הביצוע.

ב.     בהודעה יימסר מספר המפונים העומדים להגיע.

ג.     עם קבלת ההנחיה להנהלת הפנימייה עליה לבצע את הפעולות האלה:

1)     לעדכן את רשימות התלמידים: רשימת התלמידים שיישארו בבית הספר ולא יפונו ורשימת התלמידים בחתך של הצירים השונים

2)     לתדרך את האחראים המלווים את התלמידים בנסיעה לבתיהם

3)     לכנס את התלמידים כדי להסביר להם את המצב ואת המשתמע ממנו, כדי להפחית חרדות ולמנוע שמועות שווא, וכן להסביר לתלמידים את הנהלים ואת הסדרים הקשורים לחזרה לבתיהם


4)     לכנס את כל עובדי המוסד כדי לתדרך אותם לגבי הנעשה ולגבי ההכנות הנדרשות לקראת עזיבת התלמידים וקליטת המפונים

5)     ליצור קשר טלפוני עם הורי התלמידים כדי להודיע להם על החזרה הצפויה של ילדיהם ועל מועדה המשוער.

ד.     הציוד הפרטי של הילדים יאורגן בחדריהם, ויאוכסן במקום שנקבע לכך רק כאשר יגיעו כלי הרכב המיועדים לפיזור התלמידים.

ה.    הילדים יצוידו במזון ובשתייה לדרך.

ו.     בכל מקרה יוסעו התלמידים לבתיהם בשעות היום.

ז.     העלייה לרכבים תבוצע לפי הקראה שמית של הילדים מתוך הרשימות שבתיק. עותק מהרשימה יישאר בהנהלת בית הספר.

ח.    כל אחראי על ציר יקבל לידיו את תיק הציר, כמפורט ב-9.3 לעיל.

ט.    ההוצאות להחזקת המפונים בפנימיות (כלכלה, דמי שימוש במתקן ובשירותיו) תמומנה מקופת המדינה ותשולמנה לבעלים של המוסד באמצעות הרשות המקומית שהמתקן נמצא במרחבה, בתנאים שייקבעו ויסוכמו בבוא העת.

י.     פנימייה תפונה ותהפוך למתקן קליטה על פי החלטת הממשלה 4877 ובאישור המטה הארצי לשעת חירום בפנימיות.


נוהל 10:  היערכות לרעידות אדמה, לשיטפונות חזקים ולשלג כבד

 

10.1  רעידות אדמה

א.    הגדרות

1)     רעידת אדמה

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גיאולוגית שבמהלכה רועדים פני הקרקע במשך זמן קצר (מכמה שניות ועד כדקה). מקורה של התופעה בזרימת המאגמה (חומר סלעי מותך) תחת הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ (הלוחות הטקטוניים). זרימה זאת גורמת לדחיפה מתמדת של הלוחות לאורך ההעתקים (הסדקים) שביניהם. כאשר הכוח המופעל על הלוחות מלמטה גובר על כוח החיכוך בין הלוחות, הלוחות משתחררים בבת אחת מאחיזתם זה בזה וחלה תזוזה פתאומית ומהירה. בתהליך זה משתחררת הרבה מאוד אנרגיה שחלקה הופכת לגלי רעד הנעים ומרעידים את פנים כדור הארץ ואת פני לוחות הקרום שמעליו. כך נוצרת רעידת אדמה. באזורים מיושבים ובנויים גורמת רעידת אדמה חזקה לנזק רב ברכוש ובנפש בהתאם לעוצמת הרעידה ולאיכות הבנייה.

2)     עוצמה סיסמית

המונח "עוצמה סיסמית" משמש לתיאור ההשפעות של רעידת האדמה על אנשים ועל תשתיות פיזיות. העוצמה היא פונקציה של עוצמת הרעידה, המרחק מהמוקד, צפיפות האוכלוסין, התנאים הגיאולוגיים וסוג הבנייה.

ב.     התוצאות האפשריות של רעידת אדמה

1)     אבדות בנפש, נפגעים, נעדרים וקבורים תחת ההריסות

2)     קריסת מבנים או נזק למבנים

3)     נזק לתשתית או הרס התשתיות (כבישים, חשמל, מים, תקשורת, ביוב, מאגרי דלק, בתי חולים וכו')

4)     התפתחות אסונות ממחוללים (כגון דליפת חומרים מסוכנים, שיטפונות)

5)     זיהום מקורות מים


6)     ניתוק אוכלוסייה מעורקי החיים – מים, מזון, רפואה – וכן ניתוק ילדים מהורים

7)     הפיכת מספר רב של אנשים לחסרי-בית

8)     נזק נפשי לחלק גדול של האוכלוסייה בזירת אסון פתע רב-נפגעים.

ג.     הנחות יסוד

1)     מדינת ישראל שוכנת באזור פעילות סיסמית שרעידות אדמה חזקות התרחשו בו בעבר ותתרחשנה בעתיד.

2)     התרחשות רעידה, מיקומה ונזקיה ניתנים להערכה, אך לא לחיזוי מדויק.

3)     הקמת מערכת התרעה על רעידות אדמה תאפשר קבלת התרעה של שניות מספר לפני ההתרחשות.

ד.     ההכנות לרעידת אדמה

1)     כל דבר שיכול לזוז, להישבר או ליפול הוא מקור לסכנה. על כן יש לאתר את מוקדי הסיכון במוסד ולמנוע אותם באמצעים האלה:

א)     הנחת חפצים כבדים על מדפים נמוכים

ב)     אחסון חומרים רעילים או מתלקחים בארון נעול

ג)      הסרה או נעילה של גלגלים של מקררים או של כל חפץ כבד אחר ועיגונם למקומם

ד)     עיגון וקיבוע של ארונות, ספריות, מכשירי חשמל (טלוויזיה, מקרן, ברקו, רמקולים וכדומה)

ה)     הצמדת מתקני חימום או קירור לקיר באמצעות רצועת מתכת.

2)     הציוד המומלץ (שיאוחסן בארון, במקום ידוע ונגיש)

א)     מים (לתספוקת אישית)

ב)     תרמיל עזרה ראשונה ואלונקה (כמפורט בנוהל 4, נספח יא)

ג)      2 רנאורים וסוללות

ד)     רדיו טרנזיסטור עם סוללות

ה)     3 מסכות מילוט/חילוץ

ו)      רשימות התלמידים והסגל בחתך כיתות (שם פרטי ושם משפחה, מס' ת"ז, כתובת ודרכי תקשורת עם ההורים).


3)     הכשרה ותרגול של אוכלוסיית המוסד – הסגל והתלמידים

א)     צוות המורים והתלמידים יוכשרו לפעולה בעת רעידת אדמה, כולל חילוץ עצמי

ב)     כחלק מההכשרה יש לבצע תרגול מלא של רעידת אדמה.

ה.    הנחיות ההתגוננות בעת התרחשות רעידת אדמה במוסדות החינוך

1)    תלמידים הנמצאים בתוך המבנה/הכיתה/מרחב מוגן תקני עד קומה שנייה, ועד בכלל, יצאו בעת רעידת אדמה בהליכה מהירה וזהירה דרך נתיב המילוט אל השטח הפתוח, ויתרחקו מבניינים, מקירות תומכים, מעצים, מכבלי חשמל ומכל גורם מסוכן אחר.

2)    תלמידים השוהים במרחב מוגן תקני הנמצא בקומה שלישית ומעלה יישארו בו עד לסיום הרעידה הראשונית או עד לקבלת הנחיה מהנהלת בית הספר לצאת החוצה לשטח הפתוח.

ו.     התנהגות בעת צונאמי

כל מוסד חינוכי הממוקם בטווח של עד ק"מ אחד מחוף הים התיכון ייערך לביצוע הפעולות הבאות, עם קבלת התרעה לצונאמי ו/או לשיטפון של גלי צונאמי:

1)     יציאה מהירה וזהירה מתוך הכיתות אל מחוץ למוסד החינוכי, לשטח כינוס ראשוני במוסד

2)     תנועה מהירה וזהירה בציר שהוגדר מראש מזרחה, עד למרחק של ק"מ אחד מזרחית למקום המוסד

3)     המשך פעילות אך ורק על פי הנחיות גורמי הביטחון.

 

10.2  שיטפונות חזקים ושלג כבד

א.    הנחות היסוד לקיום לימודים ופעילויות חינוכיות

1)     מערכת החינוך מקיימת לימודים במתכונתם הרגילה רק בתנאים המבטיחים את בטיחותם ואת בריאותם של התלמידים.

2)     בימים של שיטפונות חזקים או של שלג כבד יש להימנע מקיום לימודים אלא אם הנהלת משרד החינוך במטה ו/או מנהל מחוז הורו אחרת ו/או על פי החלטת ראש הרשות המקומית ובכפיפות להנחיות גורמי הביטחון ומגבלות הבטיחות.

 

3)     לראשי הרשויות המקומיות הסמכות להחליט על ביטול לימודים, בשלמותם או בחלקם, על פי התנאים המיוחדים השוררים בכל יישוב.

4)     החלטת ראשי הרשויות המקומיות בדבר ביטול לימודים תתייחס באופן שונה לכל אחד משלבי החינוך, וכן למערך ההסעות ולצרכים המיוחדים של החינוך המיוחד.

5)     מנהל בית הספר ידווח על היערכותו ועל המלצותיו בעניין קיום הלימודים למחלקת החינוך ברשות המקומית.

6)     הרשויות המקומיות תדווחנה לחדרי המצב במחוזות על ההחלטות שהתקבלו, וכן תדאגנה לפרסם את החלטותיהן בכלי התקשורת, במוקדי המידע של הרשות ובאתרי האינטרנט הרשותיים לידיעת המורים, ההורים והתלמידים.

ב.     פעולות ההכנה במוסד לפני תחילת החורף על ידי הרשות/הבעלות ועל ידי המוסד

1)     הניסיון מלמד שבמזג אוויר סוער חלק מן התשתיות ומהמתקנים עלולים לסכן את התלמידים ויש לתת על כך את הדעת כבר בהכנת המוסד לקראת עונת החורף.

2)     יש לבצע כמה פעולות בדיקה ומניעה מיד עם חזרת התלמידים ללימודים מחופשת הקיץ לקראת החורף המתרחש עלינו מדי שנה החל מחודש נובמבר.

3)     ככלל יש לבדוק את הסביבה הקרובה ואת דרכי הכניסה למוסד החינוכי ולמרחב תחנות ההסעה השייכות למוסד החינוכי בתחומים אלו:

א)     עצים העלולים ליפול על דרכי הגישה ובחצרות המשחקים

ב)     תקרות תלויות, סככות הצללה, גגות רעפים וכו'

ג)      מתקני משחק וספורט

ד)     דרכי גישה, שבילים, גרמי מדרגות, מעקות בתוך המוסד ובחצרו

ה)     מערכת החשמל – חוטי חשמל, שקעים החשופים לרטיבות

ו)      מרכיבי ביטחון – גדרות הנוטים ליפול וכו'.

4)     אם מזהים באופן ברור מפגעים העלולים לסכן חיים יש לדרוש מהרשות המקומית/מהבעלות לתקנם מיד.


ג.     היערכות המוסד החינוכי לקראת תחזית מזג אוויר סוער ושלג

1)     המחנכים ידריכו את התלמידים באשר לסכנות הטמונות בתנאי מזג האוויר הקשים, וידגישו במיוחד את הזהירות המתחייבת בתנועה אל המוסד ובחזרה ממנו. כמו כן יזהירו המחנכים את התלמידים מפני התמוטטויות, קריסת עצים, נפילת חוטי חשמל, הצפות ושיטפונות.

2)     מנהל המוסד החינוכי יוודא האזנה קבועה לעדכוני מזג האוויר, ויעמוד בקשר עם הרשות המקומית כדי להסדיר את הגעת התלמידים, את ההסעות ואת פיזור התלמידים בעת הצורך.

3)     מנהל המוסד החינוכי יכין איגרת שתופץ לכל הורה ובה הנחיות להתנהגות התלמיד בדרך אל המוסד ובחזרה ממנו, וכן מקורות המידע באשר לקיום/אי-קיום הלימודים במוסד. האיגרת תופץ להורה עם קבלת תחזית ראשונית לאפשרות של תנאי מזג אוויר קיצוניים.

4)    מנהל בית הספר יוודא את פתיחת המוסד בכל מצב שבו כמה תלמידים ו/או מורים מתייצבים במוסד וייערך לקיים את הלימודים לכל קבוצת תלמידים שתגיע, לאחר שיערוך סיור בחצר ובמבנה בית הספר, ימפה את הסיכונים וייתן מענה בטיחותי לתלמידים, ואם יידרש על פי הבנתו, יסגור את החצר/המבנה בפני פעילות תלמידים.

5)     מנהלי מוסדות החינוך ינחו את המורים לגיאוגרפיה ואת המחנכים לקיים שעת מחנך בנושא מזג האוויר המיוחד, התנאים להתפתחות מזג האוויר והמושגים הבסיסיים הקשורים בתופעות האופייניות של מזג האוויר ובהבנתם.

ד.     הנחיות התנהגות במוסד במקרים של קיום למידה בזמן שלג

1)     יש להימנע מיציאה מהכיתות בעת ההפסקות.

2)     יש לאסור משחקים בחצר.

3)     יש להקפיד על חימום הכיתות.

4)     במהלך ההפסקות יש לבצע תרגילי חימום בכיתות.

5)     בעת תנועה רגלית לבית הספר ובחזרה ממנו, מחשש לקרח על צירי ההליכה, יש להקפיד לנוע בדרכים ראשיות מוכרות. אין לרוץ או לקפוץ, ויש להיעזר באמצעים הקיימים לאורך ציר ההליכה כדי למנוע נפילה/החלקה.

6)     אין לרדת מהמדרכות.

7)     יש לשים לב לתנועת כלי רכב.


8)     בעת הליכה ברגל יש לאפשר שדה ראייה רחב ככל האפשר ואין לכסות את העיניים.

 ה.  הנחיות התנהגות במוסד בעת שיטפונות כבדים

1)     אין לקיים לימודים בכיתות הממוקמות במרתפים/במקלטים/במקומות נמוכים.

2)     אין לאפשר יציאה להפסקה בחצר המוצפת מים.

3)     יש להנחות את התלמידים שההליכה ברגל לבית הספר ובחזרה ממנו תבוצע בדרכים ראשיות ומוכרות וללא חציית מכשולי מים.

4)     יש לוודא ניקוי בורות ניקוז, כדי לאפשר זרימה חופשית של המים.

 ו.    דגשים לחינוך הפנימייתי

1)     מוסדות החינוך הפנימייתיים יפעלו על פי החלטת הרשות המקומית שהם נמצאים בה.

2)     שליחת התלמידים לבתיהם לשבת חופשית, או לכל צורך אחר, תתבצע רק לאחר קבלת אישור מהגורמים המקצועיים במינהל לחינוך התיישבותי ולאחר שתהיה ודאות מוחלטת שתנאי מזג האוויר מאפשרים תחבורה  ציבורית לאורך כל הדרך.

3)     הפנימיות תתאמנה את פעילויותיהן לתנאי מזג האוויר, ובעיקר יינקטו כל אמצעי הזהירות בקיום העבודות החקלאיות בכפר.

 

ז.     דגשים לפעילות חוץ-בית-ספרית במזג אוויר סוער

1)     ככלל יש להפסיק מיד את הפעילות החוץ-בית-ספרית בכל הארץ במזג אוויר סוער.

2)     עם התרחשותו של מצב של מזג אוויר סוער כלל האישורים המקדימים לפעילות חוץ-בית-ספרית בטלים, ונדרש לבקש אישור מחודש מהלשכה לתיאום טיולים/מחדר המצב לטיולים.

3)     באחריות המנהל ורכז הטיולים הבית-ספרי להיות קשובים להנחיות חדר המצב לטיולים ולהנחיות המשרד המתפרסמות באמצעי התקשורת.

ח.    היערכות המוסד החינוכי לקראת חזרת התלמידים לאחר מזג אוויר סוער

ככלל, באחריות הנהלת המוסד והמורים, בסיוע אב-הבית, לקיים כמה פעילויות ובדיקות לפני הגעת התלמידים למוסד, כמפורט להלן:

1)     בדיקת דרכי הגישה ותחנות ההסעה השייכות למוסד החינוכי


2)     סריקה מלאה של החצר ושל כל המבנה לאיתור שינויים שנוצרו כתוצאה מפגעי מזג האוויר, כמו נזילות, חדירות מים והצפות

3)     בדיקת התקינות של מערכת החשמל וכבלי החשמל

4)     בדיקת מתקני משחק וספורט, מגרשים, גדרות, אולמות ומחסנים לאיתור מפגעים בטיחותיים.


נוהל 11: היערכות ותגובת בית הספר באירוע חומ"ס (חומרים מסוכנים)

 

11.1  מבוא

א.    כללי

ההתפתחות התעשייתית במדינת ישראל וניצול טכנולוגיות מתקדמות יוצרים תהליך מתמשך של שימוש הולך וגובר בחומרים רעילים ומסוכנים (חומ"ס) בתהליכי הייצור במפעלים. מפעלים, מתקנים או מוסדות המשתמשים או מחזיקים בחומ"ס שוכנים בחלקם הגדול בקרבת אזורי מגורים ויש בהם פוטנציאל סיכון גבוה לאוכלוסייה.

ב.     הגורמים להיווצרות תקרית חומ"ס

מלקחי אירועי חומ"ס בארץ ובעולם ועל פי הניסיון המצטבר אנו למדים כי הגורמים להיווצרות תקריות או אסונות מחומ"ס הם רבים ומגוונים. אלה הגורמים העיקריים:

1)     טעויות אנוש

2)     תקלות טכניות בתהליכי הייצור

3)     אחסון לא נכון

4)     תאונות במהלך השינוע

5)     פיגוע חבלני עוין

6)     פגעי טבע: רעידות אדמה, סערות, שיטפונות וכד'.

ג.     האופי והמאפיינים של תקריות חומ"ס

1)     תקרית פתאומית – כתוצאה משחרור רגעי של חומר או מפיצוץ

2)     תקרית מתפתחת – כתוצאה משחרור רציף ומתמשך

3)     תקרית מתמשכת או שילוב בין תקרית פתאומית לתקרית מתפתחת.

ד.     סוגי תקלות אופייניות

1)     במפעל

-    שפיכה של חומר מסוכן

-    דליפה של חומ"ס או חומר דליק

-    שרפה או פיצוץ היוצרים חומרים רעילים

-    שרפה העלולה לגרום לפיצוץ או לשחרור חומר רעיל.


2)     בשינוע

-    דליפה ממכל כתוצאה מתאונה

-    שפך חומר מסוכן כתוצאה מתאונה – ברכב, ברכבת וכד'

-    דלקה ברכב המוביל חומרים מסוכנים

-    פיצוץ מכל משונע ברכב/ברכבת.

3)     גורמים אחרים

-    חביות או מאגרים ללא פיקוח

-    פעולות פח"ע ומעורבות של חומרים מסוכנים

-    פעולות איבה במלחמה – פגיעות טילים ופצצות.

 

11.2  השפעות החשיפה לחומרים מסוכנים

א.    כללי

1)     החומרים הרעילים מסוכנים לבני האדם ולסביבה. מגע אדם עם החומר, בשאיפתו או במגע פיזי עמו, עלול לגרום לפגיעה קשה ואף למוות. התפזרות חומ"ס בשטח עלולה להזיק לתשתית, לזהם מקורות מים, לזהם קרקע ולפגוע בשרשרת מזון כלשהי.

2)     חומרים מסוכנים יכולים להופיע בכמה מצבי צבירה: גז, נוזל, תרסיסים ומוצקים.

3)     יש חומרים נדיפים השוהים זמן קצר יחסית בשטח, אך עם תנועתם במורד הרוח הם מזהמים שטחים נרחבים, עד להתנדפותם (תלוי בריכוזם באוויר).

ב.     השפעות החשיפה

1)     חשיפת בני אדם לחומרים מסוכנים עשויה להיות על ידי אחת או יותר מהאפשרויות האלה:

א)     נשימה: שאיפת אדי החומ"ס

ב)     בליעה: בליעה ישירה של חומ"ס או שאיפת אדים דרך הפה

ג)     ספיגה בעור: "התיישבות" חומ"ס על גוף האדם, כתוצאה ממגע פיזי עם החומ"ס או כתוצאה מנשורת אבק/אדים רוויים בחומ"ס

ד)    מגע עיניים: חדירת חומ"ס לעיניים כתוצאה מנשורת אבק או מאדים רוויים בחומ"ס.


2)     אלה הסימפטומים העיקריים האפשריים במקרה של חשיפה לחומ"ס:

א)     נשימה: בחילה, סחרחורות, קשיי נשימה, כאב בטן, כאב גרון, כאב ראש, חולשה וכד'

ב)     בליעה: חולשה, כאב בטן, כאב גרון ועוד

ג)      ספיגה בעור: אודם, צריבה, כוויות, כאב וכד'

ד)     מגע עיניים: אודם, כאב, צריבה, עיוורון וכו'.

3)     הכוחות העיקריים הפועלים באירוע חומ"ס

א)     משטרת ישראל

ב)     שירותי הכבאות וההצלה

ג)      מד"א

ד)     מרכז החיזוי בבית דגן

ה)     צוותי הניתור של המשרד להגנת הסביבה

ו)      מרכז המידע של המשרד להגנת הסביבה בשעות הפעילות הרגילות

ז)     מוסד החינוך

ח)     צוותי תגובה ונטרול – בצירי השינוע

ט)     צה"ל – פיקוד העורף, המחוז המעורב בתקרית

י)      הרשות המקומית (כולל המערכות האזרחיות העירוניות, ובתוכן גם בית הספר).

 

11.3  היערכות בית הספר לאירוע חומ"ס

א.    כללי

ככל שחולף זמן רב יותר מרגע ההתרחשות של האירוע ואין נוקטים צעדים מתאימים, הסכנה גוברת, והיכולת להציל חיי אדם נעשית קשה ומורכבת יותר, שכן ככל שהזמן חולף החומ"ס ממשיך לנוע עם כיוון הרוח ולהתפזר באוויר. לפיכך יהיה צורך לפעול על פי המתחייב מהמצב שנוצר במרב המקרים ועל פי נוהל זה.

ב.     היערכות בית הספר בטרם אירוע

היערכות בית הספר לאפשרות של אירוע חומ"ס כוללת את הנושאים ואת התחומים שלהלן:


1)     הנהלת בית הספר

-    לימוד הסיכון והכרתו          

-    הכנת תכניות ההפעלה והתגובה בעת אירוע

-    ארגון החדרים/הכיתות המיועדים לשמש "חדרים אטומים", המקלטים ושטחי הפינוי האפשריים בהתאם להנחיות הרשות המקומית ופיקוד העורף.

2)     מטה החירום

-    לימוד הסיכון והכרתו

-    הכנת תכניות פעולה ותגובה

-    תכנון, ארגון וביצוע של תכניות חינוך, הדרכה, פרסום ואימון של בית הספר במצבי החירום הצפויים.

3)     המורים

-    לימוד והכרה של הסיכון ושל תכניות ההפעלה והתגובה באירוע

-    הכרת דרכי התגובה האפשריות: הסתגרות בחדרים אטומים, ירידה למקלטים ופינוי שטח בית הספר

-    הכרה ותרגול של סדר הפעולות ומשימות המורים, בדגש על מי שמונו לתפקידים מיוחדים במצבי חירום.

4)     התלמידים

-    הסבר להכרת הסיכון ותכניות התגובה (רצוי ממחנך הכיתה)

-    תרגול דרכי התגובה האפשריות: הסתגרות בחדרים, ירידה למקלטים ופינוי שטח בית הספר (ובכלל זה צוותי כיבוי, עזרה ראשונה, סדרנים וכד').

ג.     היערכות ותגובה בעת אירוע

1)     קבלת המידע/הדיווח

המידע על התרחשות אירוע חומ"ס עשוי להגיע להנהלת בית הספר מאחד או מכמה מהגורמים האלה:

א)     משטרת ישראל

ב)     שירותי הכבאות וההצלה

ג)      הרשות המקומית על פי הנחיות המשטרה ו/או שירותי הכיבוי

ד)     אמצעי התקשורת, על פי הוראות המשטרה וההנחיות.


המידע או הדיווח הראשוני עשוי להיות שטחי וללא פירוט או הנחיות לביצוע. כן יש לזכור שהמידע/הדיווח יגיע לבית הספר לאחר שכבר חלף זמן יקר. לפיכך, בעת קבלת המידע/הדיווח על האירוע שהתרחש יש לשאוף לקבל נתונים בתחומים העיקריים האלה:

א)     מה קרה?

ב)     מתי?

ג)      היכן מוקד האירוע?

ד)     מהי מהותו ומידתו של הסיכון העלול לאיים על בית הספר?

ה)     מה לעשות: להסתגר בחדרים אטומים, להיכנס למקלטים או לפנות את בית הספר?

ו)      לאיזה כיוון יש להתפנות אם ניתנה הוראת פינוי?

2)     פעילות בית הספר – סדר הפעולות

מיד עם קבלת המידע על התרחשות האירוע יפעל בית הספר על פי סדר הפעולות שלהלן:

א)     אימות נתונים עם הגורם המדווח ו/או עם מוקד הרשות המקומית/קב"ט מוסדות החינוך הרשותי

ב)     השמעת האות המוסכם להסתגרות בכיתות/בחדרים האטומים או לירידה למקלטים או לפינוי בית הספר, על פי ההנחיות שהתקבלו

ג)      הסתגרות בחדרים האטומים או ירידה למקלטים או פינוי שטח בית הספר

ד)     ביצוע בדיקה של נוכחות התלמידים בחדרים האטומים על ידי המורים האחראים בכל חדר

ה)    הפסקת הפעולה של מזגני האוויר, אלא אם כן ניתנה הנחיה אחרת על ידי גורם מוסמך מטעם רשות כב"ה

ו)      ביצוע סריקות לאיתור נעדרים (במידת הצורך) על ידי מבוגרים ממוגנים מסגל בית הספר

ז)     דיווח מהחדרים האטומים (דיווח טלפוני) לחדר המצב והשליטה על ההתארגנות בכיתות

ח)     דיווח מנהל בית הספר על סיום הפעולה למוקד הרשות המקומית/לקב"ט מוסדות החינוך הרשותי

ט)     קבלת הוראות והנחיות להמשך פעילות בית הספר, בהתאם למצב שהתהווה, מהמוקד הרשותי/מקב"ט מוסדות החינוך הרשותי.

ד.     סמכות ההפעלה

1)     הפעלת נוהל החירום בבית הספר, ובכלל זה מתן האות המוסכם, היא באחריות מנהל בית הספר או מי שהוסמך לכך על ידו בהעדרו.

2)     הפעלת נוהל החירום תהיה בעיקרון על פי הוראה מפורשת של הגורם המוסמך לכך (המשטרה). עם זאת, בהעדר קשר עם הגורם המוסמך או בקבלת התראה קצרה מדיי – כשקיים חשש להתקרבות ענן החומ"ס בתוך זמן קצר (בעיקר כאשר לא ידוע זמן התפרצות החומ"ס) או במקרה של ספק המצביע על אפשרות סבירה להתפתחות הסיכון – יש לשקול לחומרה ולהפעיל את נוהל החירום באירוע חומ"ס של בית הספר על ידי הגורם המוסמך בו. במקרה כזה יבוצע בעדיפות ראשונה נוהל ההסתגרות בחדרים אטומים.

3)     מודגש בזה כי היציאה מהחדרים האטומים/מהמקלטים או החזרה לבית הספר לאחר שנוהל החירום הופעל – אלה יבוצעו אך ורק לאחר קבלת אישור מהמשטרה.

         

11.4  הסתגרות בחדרים אטומים

א.    כללי

1)     ההסתגרות בחדרים אטומים היא אחת מהאפשרויות התגובה בעת אירוע חומ"ס שהתרחש במרחב והמסכן או עלול לסכן את השוהים בתחום בית הספר. האחריות למתן הנחיות בדבר הסתגרות או פינוי חלה על המשטרה.

2)     הסתגרות בחדרים אטומים תבוצע בדרך כלל כתגובה ראשונית, מיידית, כשקורה אירוע או במצבים של אי-ודאות באשר למידת הסיכון או לאפשרות תגובה אחרת.

3)     להסתגרות בחדרים אטומים יתרונות בולטים על פני אפשרויות אחרות, ובעיקר יתרונות אלה:

א)    מיגון מרבי: התלמידים נמצאים במקומות סגורים, במקומות שאינם מאפשרים חדירת חומ"ס או שהחדירה אליהם מועטה ביותר, והם מוגנים יותר.

ב)    מיידיות: הכניסה לחדרים אטומים בדרך כלל קצרה ומהירה, ומידת ההיחשפות לחומ"ס היא מזערית.

ג)     פתרון לאי-ודאות: ההסתגרות בחדרים אטומים נותנת פתרון ותשובה מיידית לצורך לתת מיגון מיידי לתלמידים בכל מצב של אירוע חומ"ס. כשקורה אירוע, לפחות בדקות הראשונות, קיים מצב של אי-ודאות וחוסר נתונים לקבלת תמונה עדכנית ונכונה של היקף הסיכון והסכנות. קשה יהיה אפוא להחליט אם יש להתפנות ולאיזה כיוון או שטח פינוי, ולכן עדיפה הכניסה לחדרים אטומים.

ב.     מיקום החדרים האטומים

1)     מיקום החדרים האטומים יהיה בהתאם לתכנון של כל בית ספר, לפי תיק ההיערכות לאירוע חומרים מסוכנים.

2)     הקריטריונים לקביעת החדרים האטומים הם כדלקמן:

א)     החדרים/הכיתות ייתנו פתרון מיידי לתלמידים השוהים במבנה, ללא צורך בביצוע תנועות ארוכות ומיותרות.

ב)     החדר יהיה בנוי מאבן או מבטון (לא צריף וכד').

ג)      הפתחים (החלונות וכו') יאפשרו אטימה עם סגירתם.

3)     נוסף לחדרים האטומים המיועדים למיגון התלמידים ייקבע חדר שליטה אטום, שבו יסתגרו אנשי הנהלת בית הספר לצורך שליטה וקיום מערכת הדיווח המחייבת באירוע. מקום זה יהיה באחד מחדרי הנהלת בית הספר, במזכירות/בחדר המנהל/בחדר המורים. רצוי שהוא יהיה במקום שמצויים בו פעמון בית הספר, ערכת הכריזה והטלפון.

ג.     איטום החדרים

החדרים המיועדים לשמש חדרים אטומים הם החדרים המתאימים ביותר במתחם בית הספר למתן פתרון להסתגרות בעת הצורך. למרות זאת, כדי לשפר את מיגון החדרים תבוצענה הכנות מוקדמות, כדלקמן:

1)    תשופר אטימות החלונות על ידי תיקונים ושיפוצים בהתאם לצורך, ובכלל זה הדבקת סרטי גומי (כדוגמת סרטי האטימה להכנה לחורף).

2)    תוכנה ערכות אטימה לכל כיתה: דלי וסחבת רצפה.

3)    עבור בעלי התפקידים בבית הספר יש להכין 10 מסכות מילוט.

הערה: חדרים שאפשר לאטום אותם באופן קבוע מראש (כמו, למשל, חדרים ממוזגים) ייאטמו ויהיו מוכנים בכל עת.


ד.     תכנית ההסתגרות

תכנית ההסתגרות – הכניסה לחדרים האטומים – תתוכנן ותתורגל על ידי הנהלת בית הספר. התכנית תגובש ותתורגל על פי דוגמת תכנית הירידה למקלטים ותכלול את כל הנושאים והמרכיבים הידועים והמתורגלים בבית הספר; למשל:

1)     מי הולך ולאן?

2)     נתיבי תנועה

3)     פריסת צוותי סדרנים, עזרה ראשונה וכד'

4)     הגדרת תפקידים לבעלי תפקידים מקרב סגל בית הספר

5)     דיווח

6)     פעילות בחדרים האטומים.

הערות ודגשים

1.     בעת שהייה ארוכה בחדר האטום (שהייה של מעל לשעתיים) ייתן המורה האחראי לחדר את דעתו לנושאי החום והידלדלות החמצן בחדר העלולים ליצור בקרב התלמידים תופעות לוואי כגון הזעת יתר, הרגשת חולשה, התעלפות וכד'. במקרה כזה ידווח המורה האחראי על כך למנהל בית הספר ויקבל הנחיות כיצד לנהוג.

2.     השהייה/הישיבה בחדר האטום תהיה על הרצפה ורחוק ככל האפשר מהפתחים ומהחלונות כדי להגן על התלמידים מפני הדף או מפני שברי זכוכית.

 

11.5  כניסה למקלטים/למרחבים המוגנים

א.    כללי

1)     הכניסה למקלטים/למרחבים המוגנים היא אחת מאפשרויות התגובה בעת התרחשות אירוע חומ"ס. אפשרות זו תופעל במקרים האלה:

א)     אם המשטרה או גורם אחר יורו על כך

ב)     אם אין אפשרות או אין זה יעיל להסתגר בחדרים

ג)      אם המקלטים מאפשרים מיגון טוב יותר בפני חומ"ס משום היותם מוגנים יותר, בעיקר כאשר קיים חשש של היווצרות פיצוץ/הדף העלול לפגוע במבנים או לנפץ זגוגיות

ד)     אם ביצוע פינוי אינו אפשרי.

 2)   במקלטים/במרחבים מוגנים שמותקנות בהם מערכות סינון אוויר חל איסור להפעיל את מערכות הסינון, אלא אם כן ניתנה הנחיה  אחרת על ידי הגורם המוסמך מטעם רשות כב"ה.

3)     ההוראה להיכנס למקלטים תינתן על ידי הגורם המוסמך לאחר שיקול וניתוח של מהות הסיכון כתוצאה מההתרחשות של אירוע החומ"ס.

4)     הוראת הכניסה למקלטים תינתן בדרך כלל כאשר קיימת הערכה כי החומ"ס הוא מסוג גז דליק וקיים חשש להתלקחות הגז ולהיווצרות פיצוץ אשר עלול לגרום להדף רב ולפגיעה במבנים או בבני אדם חשופים.

ב.     תכנון הכניסה למקלטים

1)     תכנית הכניסה למקלטים בעת אירוע חומ"ס זהה לחלוטין לזו הקיימת והמתורגלת על ידי בית הספר, בהתאם להוראות המשרד ולהנחיותיו.

2)     בתכנון הכניסה למקלטים יש לתת את הדעת למצב של חוסר מקלוט ביחס למספר התלמידים. לכיסוי הפער יאותרו בבית הספר מחסות, כיתות או מתקנים מוגנים יחסית בקומת הקרקע או במרתף מבנה.

3)     הציוד שיימצא בכל מקלט יהיה זהה לציוד של החדר האטום (ראה בנספח י' לנוהל 4).

 

11.6  פינוי שטח בית הספר

א.    כללי

1)     בית הספר עלול להידרש לפנות את התלמידים משטחו, בשל מצבים או אירועי חירום שונים, או בשל אירוע חומ"ס שהתרחש במרחב ועלול לסכן את השוהים בתחומו.

2)     ההחלטה לבצע פינוי היא של גורם ביטחוני במרחב – משטרת ישראל או מכבי האש – ובאמצעות מוקד הרשות המקומית.

ב.     שטחי הפינוי

1)     שטחי הפינוי ייעודם לשמש מקום להתכנסות תלמידי בית הספר, לאחר התפנותם משטחו.

2)     לצורך פינוי התלמידים משטח בית הספר באירוע חומ"ס נקבעו כמה שטחים חלופיים אפשריים שיתאימו לכל מצב, בהתאם לכיוון שיש להתפנות אליו. מודגש בזה כי למרות קביעה של כמה מקומות אפשריים יבוצע הפינוי בכל אירוע לשטח אחד בלבד, ולא יהיה פיצול תלמידים בין כמה שטחי פינוי.

3)     שטח הפינוי יהיה במרחק מרבי של כ-1,500 מ' ממתחם בית הספר. מיקומו של שטח הפינוי הוא בעיקרון בארבעת כיווני רוחות השמים.

4)     שטח הפינוי יאותר מראש ויתוכנן לקליטת התלמידים לפי עקרונות התכנון של ישיבת התלמידים במקלט.

ג.     צירי התנועה

צירי התנועה לשטח הפינוי צריכים לעמוד בכמה דרישות:

1)     עליהם להיות קצרים ככל האפשר.

2)     עליהם לכלול מכשולים מעטים ככל האפשר.

3)     עליהם להיות בטוחים ככל האפשר מבחינת הבטיחות בדרכים.

ד.     תכנון הפינוי

תכנון הפינוי יתבסס על ההנחיות של המשרד ועל הוראותיו הדנות בנושא הפינוי.

אלה עיקרי הקווים המנחים לתכנון הפינוי:

1)     התארגנות ופעילות במסגרת כיתתית ובפיקוח מורה אחראי

2)    תכנון והתארגנות מראש של הכיתות, בתוך חדר הכיתה, לקראת היציאה למסדרונות

3)    קביעת צירי תנועה וקדימויות לכל כיתה, על פי מיקומה ביחס לגרם המדרגות וליציאות מחצר בית הספר

4)     קביעת מקום המתנה כיתתי, לקראת הכניסה לשטח הפינוי

5)     קביעה מראש של סדר הכניסה לשטח הפינוי

6)     קביעה מראש ושילוט מקומה של כל כיתה בשטח הפינוי

7)     קביעת מיקום המורים האחראים וצוות הסדרנים בנקודות תורפה בצירי התנועה

8)     מינוי מורה אחראי וסדרנים להכוונת הכיתות לשטח הפינוי והכוונתם למקומות שנקבעו להם מראש

9)     קביעת מיקום צוותי העזרה הראשונה וכיבוי האש בשטח

10)   תכנון וקביעה מראש של משימות הסריקה, כדי לוודא שלא נשארו תלמידים בשטח בית הספר

11)   ביצוע מוקדם של תדריכים ותרגילי פינוי ותרגול הצוותים הייעודיים במשימותיהם.

ה.    ביצוע הפינוי

ביצוע הפינוי בעת אירוע חומ"ס אינו שונה במהותו מפינוי בית הספר מסיבות אחרות, כמו אירוע ביטחוני. יחד עם זאת, באירוע חומ"ס יש לתת את הדעת על הנושאים האלה:

1)     האם הפינוי הוא אכן הפתרון הנכון למצב?

2)     האם הפינוי אינו מסכן את התלמידים יותר מאשר הסתגרות או ירידה למקלטים?

3)     מהו משך הזמן הדרוש לביצוע הפינוי?

4)     מה הם הכיוון ושטח הפינוי שמתפנים אליהם כדי לא להיכנס לתחום מניפת הסיכון?

ו.     השהות בשטח הכינוס

עם ההגעה לשטח הפינוי יש לבצע מפקד לכל התלמידים. השהייה בשטח הפינוי תהיה במסגרת כיתתית, לפי תכנית הישיבה שנקבעה מראש. בעת השהייה בשטח הפינוי יש לקיים, במידת האפשר, פעילויות במסגרות כיתתיות באחריות המורים או כל פעילות אחרת שתיקבע על ידי המנהל. מטרת הפעילות היא להרגיע את התלמידים באמצעות העסקתם.

ז.     חזרה לשגרה

עם קבלת ההוראה לחזור לשטח בית הספר תבוצענה הפעולות האלה:

1)     ההוראה תינתן על ידי המורה האחראי לשטח הפינוי.

2)     הכיתות תתארגנה בראשות המורים ותהיינה מוכנות ליציאה.

3)     היציאה מהשטח תהיה בסדר הפוך לסדר הכניסה: הכיתה שנכנסה אחרונה תצא ראשונה.

4)     צוותי הסדרנים, הסורקים והעזרה הראשונה יצאו ראשונים, ויתמקמו במקומות שתוכננו מראש. הצוותים יסייעו בהכוונה ויפקחו על תנועה מסודרת ושקטה לחצר בית הספר ולחדרי הכיתות.

5)     בחזרה לכיתה יש לבצע מפקד נוכחות של כל התלמידים.

ח.    הסעת התלמידים לבתיהם

1)     ייתכנו מצבים קיצוניים שבהם יוחלט להסיע את התלמידים משטח הפינוי למקום פינוי אחר, המרוחק מאזור בית הספר, או לפנות את התלמידים לבתיהם באוטובוסים. במקרה זה תתוכנן הסעת התלמידים לפי העקרונות האלה:

א)     כל אוטובוס ישובץ לכיתה.

ב)     בכל אוטובוס יימצא מורה מלווה.

ג)      צירי תנועת האוטובוסים יעברו דרך בתיהם של כל תלמידי הכיתה או דרך מקום פינוי אחר, אם תינתן הוראה כזו.

ד)     צירי התנועה יימסרו למורה המלווה על ידי מנהל בית הספר או על ידי הגורם הביטחוני האחראי על האירוע (המשטרה או צה"ל).

ה)    המורה המלווה ידווח למנהל בית הספר בגמר הפינוי.

2)     ארגון האוטובוסים, הבאתם לשטח הפינוי וארגון ההיסעים – כל זה יבוצע על ידי נציגי הרשות המקומית שיגיעו לשטח הפינוי או ינחו את מנהל בית הספר בהתאם למתחייב.

3)     הנהלת בית הספר תתאם עם הרשות המקומית (באמצעות הקב"ט המקומי), בתחילת שנת הלימודים, את היערכות הרשות להחשת אוטובוסים לבית הספר (או לשטח הפינוי) במקרה של צורך להתפנות בעת אירוע חומ"ס.

 

11.7  פירוט המטלות וסדר הפעולות באירוע חומ"ס

א.    כללי

1)     פעילותם של בעלי התפקידים וסדר הפעולות שלהם יתבססו על הנאמר בחוזר זה.

2)     מיד עם קבלת המידע על התרחשות האירוע יפעל בית הספר על פי סדר הפעולות העקרוני שלהלן:

א)     אימות נתונים עם הגורם המדווח או עם קב"ט מוסדות החינוך ברשות המקומית

ב)     השמעת הודעה במערכת הכריזה להסתגרות בחדרים אטומים/ בכיתות אטומות או לירידה למקלטים או לפינוי בית הספר – על פי ההנחיות שהתקבלו

ג)      הסתגרות או ירידה למקלטים או פינוי שטח בית הספר

ד)     דיווח מנהל בית הספר על סיום הפעולה למוקד הרשות המקומית או למשטרה

ה)     קבלת הוראות והנחיות להמשך פעילות בית הספר, בהתאם למצב שנוצר

ו)      המשך הפעילות והביצוע על פי ההנחיות שהתקבלו.

3)     בכל מקרה שמורגש ריח חריף באוויר ואין אפשרות לקבל אישור לכך מגורמי החירום יש להסתגר בחדרים ולבצע פעולות אטימה עד לקבלת הנחיות להמשך.

 

ב.     המטלות וסדר הפעולות לבעלי התפקידים השונים בבית הספר

 

מנהל בית הספר

אירוע חומ"ס – כללי

 

הסתגרות בחדרים אטומים

1.   קבל דיווח/מידע ראשוני

2.   אמת את הדיווח/המידע וקבל הנחיות.

3.   שקול את המצב וגבש תכנית הפעלה עפ"י ההנחיות שקיבלת ועפ"י המתחייב.

4.   הורה להשמיע את ההודעה במערכת הכריזה.

5.   הורה לבצע את התכנית המתחייבת: הסתגרות/פינוי/ירידה למקלטים (פירוט ההנחיות לפי התכנית ראה להלן).

6.   עקוב אחר ביצוע התכנית ופקח עליה.

 

1.   הנחה את המזכירות להשמיע את ההודעה במערכת הכריזה.

2.   פקח על התארגנות הכיתות לקראת ביצוע הכניסה לתוך החדרים האטומים וההסתגרות בהם.

3.   ודא את ביצוע הסריקות ע"י הסגל הממוגן.

4.   קבל דיווח על גמר ההסתגרות, וודא את איטום החדרים.

5.   הסתגר בחדר האטום שנקבע מראש.

6.   דווח למוקד ברשות המקומית וקבל הנחיות להמשך.

7.   בצע בדיקת נוכחות של כל התלמידים.

8.   פעל לפי ההנחיות שנתקבלו.

 

 

 

 


כניסה למקלטים/למרחבים המוגנים

 

פינוי בית הספר

1.   הנחה את המזכירות להשמיע את ההודעה במערכת הכריזה.

2.   הורה על ביצוע הכניסה למקלטים ופקח על מהלך הביצוע.

3.   ודא את ביצוע הסריקות ע"י הסגל הממוגן.

4.   קבל דיווח על גמר ההתארגנות ועל הכניסה למקלטים.

5.   ודא ישיבה מסודרת במקלט וקיום פעילות.

6. בצע בדיקת נוכחות של כל התלמידים.

7.   דווח למוקד הרשות המקומית וקבל הנחיות להמשך.

8.   פעל לפי ההנחיות שנתקבלו.

 

1.   הנחה את המזכירות להשמיע את ההודעה במערכת הכריזה.

2.   הורה לבצע את הפינוי והגדר את השטח שיש להתפנות אליו.

3.   ודא את התארגנות הכיתות ואת פריסת הצוותים בהתאם למתחייב.

4.   פקח על מהלך הפינוי.

5. ודא את קיום הסריקות ואת סיומן.

6.   ודא את התארגנות הכיתות בשטח הפינוי.

7. בצע בדיקת נוכחות של כל התלמידים

8.   דווח למוקד.

 

 

 

רכז הביטחון הבית-ספרי

 

אירוע חומ"ס – כללי

 

הסתגרות בחדרים אטומים

1.   התייצב לפני המנהל ופעל לפי הנחיותיו.

2.   סייע למנהל ככל שתידרש ובפיקוח על ביצוע כל בעלי התפקידים.

3.   בהעדר המנהל או מי שממלא את מקומו בבית הספר – בצע את כל התפקידים המוטלים על המנהל.

 

 

1.   ודא את היערכות הכיתות ואת הכניסה לחדרים.

2.   ודא את סיום ההתארגנות בכיתות ואת ביצוע הסריקות, והורה על איטום החדרים.

3.   קבל את הדיווחים הכיתתיים והיכנס לחדר השליטה/המצב האטום.

4.   המשך לפעול עפ"י הנחיות המנהל.


 

 

 

כניסה למקלטים/למרחבים המוגנים