education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

7. חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי

7.11 קייטנות ומחנות קיץ

15–7.11  קייטנות – כללי

 

חוזר זה מבוטל. כדי להגיע לחוזר התקף לחץ כאן

1.     מבוא

1.1     תמצית

סעיף זה עוסק בהנחיות כלליות לניהול קייטנה. הוא מגדיר את המושגים הקשורים לנושא ומסביר במפורט את חובותיו של מנהל הקייטנה ואת תהליך הכשרתו טרם כניסתו לתהליך ההכנות לפעילות. בסעיף הסבר מפורט של תהליכי הרישוי של הקייטנה והגדרת תפקידים. מטרתו של סעיף זה היא לסייע  למנהל הקייטנה לבנות את סגל ההדרכה ולהכשיר אותו וללמוד את תהליכי הרישוי של הקייטנה והפיקוח של המשרד ורשויות החוק עליה.

1.2     מטרת הפרסום

          א.   התוקף: החל מ-1 באפריל 2009. (בוטל בתאריך 1.5.11)

          ב.   התחולה: כלל מערכת החינוך

          ג.   הסטטוס: מבוטל

          ד.   חוזרים קודמים באותו נושא: סעיף 12–7.11, "קייטנות ומחנות קיץ – כללי", בחוזר הוראות הקבע סד/10(ב)מבוטל

          ה.   חוזרים קודמים בנושאים קשורים: סעיפים 24–6.2 עד 27–6.2 בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג), "טיולים – היבטים פדגוגיים-ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים והביטחון בפעולות חוץ-בית-ספרית" – בתוקף.

1.3     התפוצה

החוזר יופץ לכל העוסקים בקייטנות: מנהלי הקייטנות, מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות, מנהלי היחידות לנוער ברשויות, מנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות, מנהלי תחום הנוער והקהילה במחוזות, המפקחים המחוזיים לנושא קייטנות במחוזות, תנועות הנוער, החברה למתנ"סים, בעלויות של קייטנות פרטיות, מוסדות ממשלתיים נוספים שיש להם מעורבות בנושא הקייטנות, כמו משרד הבריאות, משרד הפנים, משטרת ישראל, נציבות שירותי כבאות והצלה, המוסד לבטיחות ולגיהות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים הלאומיים והקרן הקיימת לישראל.

1.4    יישום ומעקב

  • המפקחים המחוזיים על הקייטנות במחוזות יפעלו בהתאם להוראות הרלוונטיות לתפקידם בחוזר זה, לרבות בחינת בקשות לאישור קייטנה. כמו כן יבצעו המפקחים פיקוח מדגמי. ממולץ שפעילות זו תתואם בין כלל הגורמים ברשות החינוך המקומית ובמחוז.
  • פקחי הטיולים במשרד, קציני הביטחון וממוני הבטיחות המחוזיים, יערכו סיורים מדגמיים כדי לעקוב אחר מימוש ההנחיות וההוראות להפעלת קייטנות.
  • הוועדה הבין-משרדית הארצית וועדות בין-משרדיות מחוזיות תערוכנה דיונים ותקיימנה סיורים מקצועיים ללימוד ולעדכון.
  • בהתאם לחוק הקייטנות ולחוק רישוי עסקים יוודאו נציגי הרשויות והמועצות האזוריות והמקומיות המלווים את נושא הקייטנות את קיום הוראות חוק הקייטנות וחוק רישוי עסקים.

1.5     הגורם האחראי

          א.   שם היחידה: מינהל החברה והנוער, תחום נוער וקהילה          

          ב.   בעל התפקיד: המפקח הארצי על הקייטנות

          ג.   מספר הטלפון: 02-5603795.

1.6     נספחים

          נספח א: טופס בקשה ממשרד החינוך לאישור קיום קייטנה

          נספח ב: דוח ביקור מפקח בקייטנה

          נספח ג: רשימת מנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות והמפקחים המחוזיים

          נספח ד: חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990.

 

2.     רקע

מאז ראשיתו של החינוך העברי החדש בא"י הרשויות המקומיות והממלכתיות ותנועות הנוער נוהגות לקיים במהלך החופשות מסגרות נופש וקיט לילדים ולבני נוער, באווירה חינוכית-תרבותית הולמת.

זה כמה שנים שלצד קייטנות עירוניות, ציבוריות ומוסדיות נערכות קייטנות פרטיות על בסיס עסקי. משרד החינוך מקדם בברכה את הרחבת מגוון התחומים ומעגל המשתתפים, אך עם זאת רואה צורך דחוף להזכיר ולהדגיש את המטרות החינוכיות-החברתיות של הקייטנה.

הקייטנות ומפעלי הנופש למיניהם הם השלמה למפעל החינוך שבמוסדות החינוך. הדגש בהם מושם על חיי חברה, על משחק, על בידור, על מלאכה יוצרת ועל פעולות תרבות, אמנות וספורט. במפעלים אלה הילדים ובני הנוער אף מוצאים פורקן לאחר שנת לימודים ארוכה ומייגעת ומחליפים כוח לקראת מאמץ רוחני חדש. בעולם גוברת ההכרה שהקייטנות והמחנות הם מכשיר חינוכי שתרומתו חשובה לעיצוב אישיותם והתנהגותם החברתית של ילדים ובני נוער.

מאחר שהפעילויות המתקיימות בחופשות הקיץ והחגים נערכות במשך תקופה קצרה מאוד ומוגבלות בדרך כלל לפעילות חברתית ומחנאית של ספורט וחוויה, הן מאופיינות בכמה נקודות תורפה: סגל הדרכה צעיר ולא מנוסה שאינו מכיר את הילדים היכרות מעמיקה ופעילויות כמו רחצה בברכה, טיולים ופעילויות ספורט הטומנות בחובן סיכונים רבים.

בשנת 1990 חוקקה הכנסת את חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990. חוק זה קובע כי קייטנה היא עסק הטעון רישוי עסקים לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 וכי לא יינתן רישיון לקייטנה אלא אם כן ניתן לה אישור ממי שהוסמך על ידי שר החינוך. החוק והתקנות שהותקנו מכוחו קובעם אמות מידה מקצועיות להפעלתן ולניהולן של פעילויות המתקיימות בחופשת הקיץ ובחופשות החגים. הוראות אלה מתייחסות בין היתר לתחומי כוח האדם, החינוך, הביטחון, התברואה  והבטיחות.

על פי חוק הקייטנות משרד החינוך הוא הממונה על ביצוע חוק זה. לפיכך קבע שר החינוך בתקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ד–1994 הוראות המתייחסות לבטיחות, לתברואה, לביטחון ולפעילות הפדגוגית בקייטנה. ההנחיות שלהלן באות להוסיף על ההוראות הקבועות בתקנות הקייטנות, תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש), התשל"ו–1975, והוראות והנחיות משרד הבריאות, ובאות לפרט הוראות המתייחסות לבטיחות, לתברואה ולביטחון וכן את התכנים הנדרשים לפעילות החינוכית. כמו כן מפרטות ההנחיות את תהליך ההדרכה והפיקוח הפדגוגי ואת תהליך קבלת האישור לקייטנה לקראת הפעלתה.

 

3.     הגדרות

3.1     קייטנה: מקום שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצה המונה 11 ילדים לפחות, במבני קבע או במבנים קלים שהוקמו למטרה זו לתקופה זמנית או בשטח פתוח, במשך תקופה קצובה ורצופה של מעל ליומיים, בתקופה של חופשת לימודים מבית הספר ומגן הילדים. בקייטנה יהיו ילדים בגיל 3–17 (ועד בכלל). בקייטנה של גן ילדים לא יעלה מספר הילדים על 35, וצוות העובדות בה חייב לכלול מנהלת וסייעת. צהרונים המעבירים את פעילותם משעות אחר הצהריים לבוקר ייחשבו כקייטנה בגן ילדים.

3.2     חודש לימודים נוסף: מסגרת לימודית במוסד חינוך שהלימודים נמשכים בה כסדרם גם בחודש הראשון או השני של חופשת הקיץ (בחודשים יולי ואוגוסט), באישורם של הרשות המקומית והמנהל הכללי במשרד החינוך או מי מטעמו. חשוב להדגיש כי חודש לימודים נוסף אינו נכלל בהגדרת קייטנה.

3.3     קייטנת המשך במוסד חינוך: קייטנה הפועלת בתחום של מוסד חינוך (לעניין חוזר זה מוסד חינוך הוא בית ספר או גן ילדים שהוא מוסד חינוך מוכר ורשמי או מוסד חינוך שפועל ברישיון על פי חוק הפיקוח על בתי-הספר, התשכ"ט–1969) בשיתופו של סגל המוסד החינוכי ומיועדת לתלמידי אותו המוסד. מאפייני הפעילות במסגרת זו זהים לאלו של קייטנה רגילה.

3.4     הורים: לרבות אפוטרופוס על פי דין של הילד וכל אדם שהילד נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.

3.5     מדריך: אדם המופקד על קבוצת חניכים בקייטנה ונלווה אליהם במהלך כל שעות הפעילות.

3.6     מדריך בוגר: מדריך בן 18 ומעלה.

3.7     מדריך מקצועי: אדם המלמד נושא מסוים בקייטנה (ריתמוזיקה, ציור, אמנות, מחול, דרמה, שחייה, רכיבה על סוסים וכד'). המדריך המקצועי פועל בפרקי זמן קצובים ואינו חייב להימצא בקייטנה במשך כל שעות הפעילות.

3.8     מנהל קייטנה: אדם שעל שמו הוצא הרישיון והאישור החינוכי לניהול הקייטנה. מנהל הקייטנה אחראי על הקייטנה ועל הפעלתה בהתאם להוראות כל דין ולאמור בחוזר זה. מתוקף אחריותו על מנהל הקייטנה להיות נוכח במקום במשך כל זמן הפעילות. אם עליו להתלוות לפעילות מחוץ לתחום הקייטנה עליו למנות לעצמו מחליף מצוות המדריכים הבוגרים.

3.9     מדריך ראשי: מדריך אחראי על נושא ההדרכה בקייטנה ועוזר למנהל בקייטנה המונה 150 חניכים ומעלה או בפנימייה המונה 100 חניכים ומעלה.

3.10   מדריך צעיר: בוגר כיתות י'-י"ב שהשתתף בקורס הדרכה של מִינהל החברה והנוער במשרד החינוך או בקורס הדרכה של תנועת נוער כלשהי והוא בעל ניסיון בעבודה עם נוער (להלן – מד"ץ; חניכים בקורס מד"צים שטרם סיימו את הקורס לא יועסקו כמדריכים מן המניין בשכר או בהתנדבות).

3.11   רכז בטיחות, בריאות ותברואה: אדם שמונה בידי מנהל הקייטנה לרכז את הפעילות להבטחת הבטיחות, הבריאות והתברואה בקייטנה. בקייטנה שבה מעל ל-100 חניכים יהיה רכז בריאות ותברואה בנפרד מרכז הבטיחות.

3.12   רכז ביטחון: אדם שמונה בידי מנהל הקייטנה ואושר בידי קב"ט הרשות המקומית או קב"ט המחוז לרכז את הפעילות להבטחת הביטחון בקייטנה המונה מעל 100 חניכים.

3.13   יועץ בטיחות: יועץ בטיחות מקצועי, המוזמן לבדוק את הבטיחות הסביבתית במקום הקייטנה.

3.14   נותן האישור החינוכי: מנהל מינהל החברה והנוער במשרד החינוך, סגנו או מנהל המינהל במחוז או המפקח על הקייטנות במחוז.

3.15   רישוי עסקים לקייטנה: אישור שמפעיל הקייטנה מקבל ממחלקת רישוי העסקים ברשות המקומית כדי להפעיל את הקייטנה על פי חוק.

3.16   תקנות התברואה: התקנות המפורטות בפרק "תנאים תברואיים לקייטנות ולמחנות נופש" בחוזר זה, סעיף 16–7.11, ובתקנות רישוי עסקים.

 

4.     הנחיות כלליות

4.1     ההוראות וההנחיות בסעיף זה באות להוסיף על ההוראות המפורטות שפורסמו בידי משרדי הבריאות, הפנים והחינוך, כמפורט להלן:

          4.1.1    חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990 (להלן – חוק הקייטנות)

          4.1.2    תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994 (להלן – תקנות הקייטנות)

          4.1.3    חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים)

          4.1.4    תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש), התשל"ו-1975 (להלן – תקנות רישוי עסקים)

          4.1.5    החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 (להלן – החוק למניעת העסקה של עברייני מין)

          4.1.6    התקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור משטרה), התשס"ג-2003

          4.1.7    הוראות הבטיחות בחוזר זה, סעיף 16–7.11

          4.1.8    הוראות הביטחון בחוזר זה, סעיף 17–7.11.

4.2     קייטנה היא לפי הגדרתה החוקית עסק טעון רישוי, ולכן על כל מפעיל קייטנה לקבל את אישור הרשות המקומית לפי חוק רישוי עסקים 1968. חובה זו חלה רק על קייטנות שמשך פעילותן הוא מעל ליומיים.

4.3     קייטנת המשך במוסד חינוך פטורה מרישוי עסקים, לפי חוק רישוי עסקים, אך מחויבת באישור מינהל החברה והנוער במשרד החינוך.

4.4     אסור להשתמש באישורים שהתקבלו לקיומו של חודש לימודים נוסף כדי ליצור מסגרת של קייטנה. כמו כן, אם במסגרת חודש הלימודים הנוסף מתקיימת פעילות חוץ, כגון טיול, יש לדאוג לכל האישורים כנדרש לכל טיול מהלשכה לתיאום טיולים ובהתאם להנחיות חוזר המנכ"ל.

4.5     קייטנה המתקיימת בתחום בית ספר שמתקיים בו חודש לימודים נוסף, דינה כדין כל קייטנה במסגרת חוק הפיקוח על הקייטנות, התש"ן–1990. עליה לקיים פעילות נפרדת מלימודי "חודש לימודים נוסף". כמו כן, מספר התלמידים המשתתפים בקייטנה זו חייב להיכלל בסך כל מספר התלמידים שיש אישור לגביו ללימודים בבית הספר במהלך שנת הלימודים.

4.6     במקרה של פיצול הפעילות של הקייטנה לשניים יהיה המדריך הראשי אחראי על החלק האחד וישמש גם כמנהלו על כל המשתמע מתפקיד זה, ועל החלק השני יהיה אחראי מנהל הקייטנה.

4.7     אין בכוונתו של משרד החינוך להתערב באמות המידה לקביעת מחירי הקייטנות או לפקח עליהם. המשרד ממליץ לרשויות המקומיות ולגופים השונים לפתח מערכת פעילות קיט שתגביר את ההיצע, תמנע האמרת מחירים ותאפשר לכל תלמיד להשתתף בעת הפגרה בתכנית נופש ההולמת את צרכיו ואת יכולתו. כמו כן המשרד ממליץ כי במפעלי הקיט תפעל ועדה שתקבע את שיעור ההשתתפות של ההורים בהתאם למצבם הכלכלי.

 

5.     תהליך רישוי קייטנה

להלן תרשים זרימה המפרט את תהליך הרישוי של שני סוגי קייטנות:

  • קייטנות המחויבות ברישוי הכולל רישוי עסקים
  • קייטנות הפטורות מרישוי עסקים מהרשות המקומית בהתאם לצו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשנ"ח–1998.

 

תרשים זרימה לקבלת אישור לקיום קייטנה

 

6.     הגשת בקשה לפטור מרישוי עסקים

6.1     על פי חוק רישוי עסקים, ארגון או גוף (להלן – הגוף) המבקש לקבל פטור מרישוי עסקים נדרש לעמוד בתנאים שלהלן:

          6.1.1    הגוף מפעיל קייטנות במשך 3 שנים באופן המשביע את רצונם של הרשות המקומית ושל הגורם הממשלתי המפקח על הגוף. יש לצרף מכתבים מהרשות המקומית ומהגורם הממשלתי המפקח על הגוף המאמתים את העניין.

          6.1.2    לגוף תשתית חינוכית וארגונית של כוח אדם מיומן בעל השכלה ומיומנות מקצועית בחינוך הבלתי-פורמאלי ובתחומי הביטחון, הבריאות והגיהות. הגוף יציין את הפרטים האלה:

                      א.      פריסת האתרים והמוסדות שבניהולו

                      ב.      הוותק של פעילותו החינוכית

                      ג.      האפיון של הפעילות בקייטנות שהוא מפעיל.

          6.1.3    הגוף אושר בידי הוועדה הבין-משרדית של משרד הפנים ומשרד החינוך (להלן – הוועדה הבין-משרדית).

          6.1.4    הגוף חתם על התחייבות לאפשר למפקחים מטעם משרד החינוך וכן מטעם גופים מפקחים אחרים (לרבות משרד הבריאות, משרד התמ"ת והרשות המקומית) לבקר בפעילותו ולהנחותו ולהישמע להנחיות המפקחים. התחייבות זו תימסר למשרד הפנים, והעתקיה יישלחו למינהל החברה והנוער במשרד החינוך.

6.2     גוף המעוניין לפנות לוועדה הבין-משרדית לצורך קבלת אישור כאמור מתבקש לשלוח את פרטיו לממונה על רישוי עסקים במשרד הפנים. הגוף יפרט בפנייתו כיצד הוא עומד בתנאים דלעיל. הוועדה הבין-משרדית תשיב לגוף המבקש על פנייתו לאחר שתשקול ותחליט בעניינו.

 

7.     סוגי הקייטנות

7.1     אנו מבחינים בין ארבע מסגרות עיקריות של קייטנות:

          7.1.1    קייטנות יום במבנה: קייטנות יום המתקיימות בתוך מוסד חינוך או בתוך מבנה ציבורי או פרטי בתחום היישוב ובסמוך לאזור מגורים או בסמוך למתקנים ציבוריים פעילים. בקייטנות אלה המבנה משמש בסיס לפעילות הקייטנה אך אפשר בהחלט לשלב יציאות לפעילות מחוץ למבנה, כמו טיול או רחצה בברכה.

          7.1.2    קייטנות יום בשטח פתוח בתחום היישוב: קייטנות המתקיימות במחנה, בחורשה או במגרש פתוח בתחום היישוב.

          7.1.3    קייטנות יום בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב: קייטנות המתקיימות בחורשה, במגרש פתוח, על שפת הים וכד' מחוץ לתחום היישוב.

          7.1.4    קייטנות יום ולילה (כולל סמינרים) המתקיימות במבני קבע בתנאי פנימייה: קייטנות הכוללות לינת לילה מעל יומיים במבנה קבע בתנאי פנימייה, והחניכים נמצאים במסגרת הקייטנה ובאחריות המארגנים 24 שעות ביממה. במסגרת זו נכללים גם סמינרים.

הערה: פעילות של טיול בתנועות נוער, במתנ"ס, ברשות מקומית או בכל מסגרת אחרת היוצאת לכמה ימים ולילות איננה קייטנה.

7.2     קייטנות למוסדות חינוך ממלכתיים וממלכתיים-דתיים

          7.2.1    קייטנות המאורגנות בידי רשות מקומית שיש בה הן מוסדות חינוך ממלכתיים והן מוסדות ממלכתיים-דתיים תתקיימנה בנפרד לכל מגזר, בתנאי שבכל קייטנה ישתתפו 50 חניכים לפחות.

          7.2.2    אם מספר החניכים בכל מגזר קטן מ-50 ויש משום הקלה ארגונית בהקמת קייטנה אחת, יש לחפש מנהל אחראי לקייטנה היודע מראש כי לפניו קייטנה מעורבת. לקבוצות החניכים הדתיים ימונו מדריכים דתיים ותובטח להם השמירה על שגרת קיום המצוות (תפילה, ברכת המזון וכד').

          7.2.3    קייטנות הכוללות פנימייה תתקיימנה בכל מקרה בנפרד לכל מגזר. אם מספר החניכים אינו מספיק כדי לקיים קייטנה נפרדת יש לצרף מוסדות חינוך מרשויות מקומיות שונות המשתייכים לאותו מגזר.

 

8.     התכנית החינוכית הערכית-החברתית של הקייטנות

8.1     כללי

הקייטנה היא מסגרת המצויה בתפר שבין המסגרת הפורמאלית למסגרת הבלתי-פורמאלית. מצד אחד יש לה מאפיינים פורמאליים: מרבית הילדים נשלחים לשם על ידי ההורים, יש בקייטנה הירארכיה של בעלי תפקידים, ויש בה תכנית מתוכננת מראש וקבועה, הפועלת תחת מגבלות והנחיות ביטחון ובטיחות. מצד שני יש לקייטנה מאפיינים בלתי-פורמאליים: אפשרות בחירה בין הפעילויות, יחסים בלתי-פורמאליים עם המדריכים, חיים מעורבים בקבוצה, מגוון גדול של פעילויות ועוד.

בשל אופייה הייחודי הקייטנה יכולה להעניק למשתתפיה חוויה חברתית מהנה תוך כדי למידה משמעותית של נושאים הקשורים לחיי הפרט, לחיי הקבוצה והקהילה ולחיי החברה בכלל (בהתאמה לשכבת הגיל ולרמה).

בהיותו חלק בקבוצה יחווה המשתתף תהליך של למידה חברתית הכוללת ערכים ומיומנויות תוך התנסות במצבי אמת: סובלנות, הקשבה, מתן כבוד הדדי, התדיינות במצבי קונפליקט, תהליכי קבלת החלטות ועוד. הקבוצה מאפשרת למשתתף לממש את המיומנויות החברתיות הנלמדות ולחוש את תחושת ה"יחד" המביאה לידי התרוממות רוח ולתחושת שייכות, וכל זאת באווירה של נופש ופנאי.

הקייטנה מציעה למשתתפיה מגוון רחב של פעילויות ותחומי עניין והם יכולים לבחור בתחומים המתאימים להם, לפתח כישורים ותחביבים ולחוות עקב כך הצלחה המפתחת תחושת מסוגלות עצמית, וכן הנאה והפגת מתחים.

אפשר לקיים קייטנות הממוקדות בנושא מסוים (אמנויות, טבע, ספורט וכד'). קייטנה תוגדר כמתמקדת בנושא מסוים אם לפחות 50% מהתכנית תוקדש לנושא שנבחר. במקרה כזה יש לוודא שהמדריכים המקצועיים מוכשרים ומוסמכים להדריך בתחום זה.

8.2     כדי שהקייטנה תאפשר למשתתפיה את כל אלה על מארגניה לתת את הדעת לנושאים המפורטים להלן:

          8.2.1    תכנית הקייטנה תשים דגש על גיבוש הקבוצה

תקוימנה פעילויות שמטרתן לטפח "גאוות יחידה" בקבוצת האם כיחידה חברתית. ליצירת התחושה של השייכות תטופחנה בקבוצה נורמות כמו ניהול עצמי על בסיס דמוקרטי, מעורבות חברתית, עזרה לזולת, כבוד לאחר ולשונה, סובלנות ועוד, שיקרינו על ההתנהלות בקייטנה בכלל. בין היתר כדאי ליצור סמלים וטקסים המייחדים את הקבוצה ומאפיינים אותה ולפעול במשותף לביצוע משימות שונות.

          8.2.2    תכנית הקייטנה תציע מגוון של פעילויות ואפשרויות בחירה

במהלך הקייטנה תוצע למשתתף בחירה חופשית כדי ליצור עניין ומחויבות. על המשתתף יהיה להפעיל שיקול דעת ולבחור בפעילויות בהתאם להעדפתו. מגוון הפעילויות תאפשרנה לכל משתתף לבחור בפעילויות שהוא מוכשר ומיומן לבצע ושההשתתפות בהן תביא עמה חוויית הצלחה, ועם זאת לבחור גם בפעילויות שתעזורנה לפתח מיומנויות וכישורים חדשים. חלק מהפעילויות תאפשרנה למשתתף הפעלה עצמית שהוא ייזום ויבצע ויבהיר לעצמו את משמעותה.

הקייטנה מזמנת אפשרות לגלות ולהפעיל מגוון אינטליגנציות ללא אימת התעודה והציונים. חוויה חיובית בקייטנה יכולה לתרום לחיזוק הדימוי העצמי החיובי ולעודד חיפוש של תחומי עניין חדשים.

          8.2.3    תכנית הקייטנה תציע פעילויות הפגה והנאה

משום אופייה הבלתי-פורמאלי של הקייטנה מתבקש לשלב בה פעילויות שמטרתן הפגה והנאה, אולם חשוב לזכור כי כדאי לשלב בתוך פעילויות כאלה תכנים ומסרים חברתיים-ערכיים כמו גם נושאים הפועלים להרחבת אופקים.

          8.2.4     דמות המדריך

למדריך תפקיד חינוכי-ערכי-ארגוני. עליו ליצור סביבה תומכת ומקבלת ולהיות גורם מתווך בין הילדים לבין חבריהם בקבוצה ובין הקבוצה לקבוצות האחרות. משום התפקיד המשמעותי של המדריך בקייטנה כדאי להעלות את מעורבותו על ידי שיתופו בבנייתה של תכנית הקייטנה. כבר בהכשרתו לתפקיד המדריך צריך להבין כי ביחסיו עם חניכיו יש התחייבות הדדית ותלות הדדית ועל שניהם לפעול במשותף להצלחת הקייטנה. המדריך חייב לדעת מה מידת החופש המותרת לחניכיו (כמו בבחירת הפעילויות) ואיך עליו לפעול כשתתעוררנה בעיות משמעת.

מסגרת הקייטנה מאפשרת יצירת מערכת יחסים עם המדריך שבה במקום סנקציות וציונים יש הסבר על התנהגות לקויה, למידה משגיאות וחזרה מתקנת על פעילות שגויה. יחד עם זה המדריך ממשיך לכוון ולהדריך את חניכיו בכל הקשור בפעילויותיהם ובהתנהגותם, שכן גם במערכת יחסים שיש בה יסודות בלתי-פורמאליים יש כללים ונורמות שיש להקפיד עליהם. רצוי שהגבולות יהיו ברורים לחניכים מראש.

8.3    לסיכום, הקייטנה תאפשר למשתתפים בה לפעול על הרצף הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי. תכנון נכון של הקייטנה ובחירת אנשי הדרכה ראויים והכשרתם יבטיחו למשתתפים חוויה מהנה שמשולבים בה צמיחה אישית, הרחבת הידע, פיתוח כישורים ומיומנויות ולמידה חברתית.

8.4     אישור התכנית

          8.4.1    על מפעיל הקייטנה לקבל אישור פדגוגי לתכנית הקייטנה מהגוף שהוסמך לכך בידי שר החינוך (להלן – נותן האישור). הגוף הנותן את האישור במשרד הוא המפקח על הקייטנות במחוז.

          8.4.2    נותן האישור החינוכי מטעם משרד החינוך יבדוק אם תכנית הקייטנה ונספחיה אינם סותרים את אחת ממטרותיו של החינוך הממלכתי, בהתאם לסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953 (להלן – חוק חינוך ממלכתי), ויגיש חוות דעת בכתב בעניין זה למחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 21 יום ממועד הגשת התכנית ונספחיה לבדיקה. האישור יינתן בהתאם לנאמר בחוק רישוי עסקים.

          8.4.3    נותן האישור החינוכי רשאי לתת לבעל הרישיון את ההוראות הדרושות לדעתו כדי להבטיח שהפעילות בקייטנה תושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק החינוך הממלכתי או שלא תסתור כל דין.

          8.4.4    קייטנות הפטורות מרישוי עסק: קייטנות הפטורות מרישוי עסק המגישות את התכנית החינוכית ואת תכנית כוח האדם למשרד החינוך תצגנה לנותן האישור החינוכי אישור של קב"ט רשות ושל יועץ בטיחות, וכן אישור של משטרת ישראל בעניין העדר מניעה להעסקתו של בגיר לפי החוק למניעת העסקה של בעלי עברות מין. אם אין קב"ט ברשות, יש לפנות לקב"ט המחוזי של משרד החינוך. אם יש הכנה של מזון בקייטנה יש להציג אישור של משרד הבריאות.

          8.4.5    גני ילדים: מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית יגיש לפיקוח על גני הילדים במשרד החינוך את התכניות החינוכיות של קייטנות גני הילדים המופעלות בידי הרשות ואת רשימת הגננות והסייעות שאושרו מטעמו לשמש מנהלות בקייטנות אלה. הפיקוח על גני הילדים יעביר את הנתונים הללו למפקחי הקייטנות המחוזיים של משרד החינוך, והם יזמנו את מנהלות הקייטנות להשתלמויות המחוזיות.

                      במקרה של אשכול קייטנות גני ילדים אפשר להסתפק באישור אחד לאשכול כולו.

                      קייטנות פרטיות וכן קייטנות שאינן בבעלות רשות מקומית תגשנה את בקשתן לאישור התכנית החינוכית וכוח האדם לפיקוח על גני הילדים במשרד החינוך. הפיקוח על גני הילדים יעביר את האישור למפקחי הקייטנות המחוזיים של משרד החינוך, והם יזמנו את מנהלות הקייטנות להשתלמויות מחוזיות.

          8.4.6    בקייטנה המיועדת לילדים בעלי צרכים מיוחדים, או בקבוצה בקייטנה המיועדת לילדים בעלי צרכים מיוחדים, יהיו מספר המדריכים, וכן הסמכתם והכשרתם, לפי קביעת המפקח לחינוך מיוחד המתאם במחוז משרד החינוך ובאישורו.

 

 

9.     בעלי התפקידים בקייטנה

9.1     מנהל הקייטנה או המדריך הראשי

בתפקיד זה רשאי לשמש אך ורק אדם העונה על אחד או יותר מתנאים אלו:

9.1.1     בעל תעודה של מורה או מדריך מוסמך, או מדריך מקצועי מוסמך, או בוגר באוניברסיטה בתחום החינוך (או החינוך המיוחד), או בוגר מכללה להוראה מוכרת ובעל ותק של 3 שנים לפחות בהוראה או בהדרכה.

9.1.2     בוגר אחד מקורסי ההכוון המאושרים על ידי מינהל החברה והנוער.

9.1.3     כל מדריך בוגר כיתה י"ב המשמש מדריך בתנועת נוער במסגרת שנת שירות ובעל תעודה בתוקף שהנפיק מינהל החברה והנוער המעידה על כשירותו כמנהל קייטנה וכמדריך ראשי, בתנאי שפעילות זו היא פעילות המשך מול אוכלוסייה דומה.

9.2     מדריך

          9.2.1    בתפקיד זה רשאים לשמש מורה, מדריך מוסמך, מדריך בלתי מוסמך בעל רקע בהדרכת נוער, סטודנט בעל רקע בהדרכת נוער, תלמיד סמינר ומדריך צעיר בוגר כיתה י' ומעלה (מד"ץ),* או כל מדריך אחר שאושר על ידי מינהל החברה והנוער.

          9.2.2    בני נוער יועסקו כמד"צים בקייטנות על פי הכללים שלהלן: תלמידים בוגרי כיתה י' ומעלה שברשותם תעודת מדריך צעיר, תעודת מדריך של"ח צעיר, תעודת מדריך בתנועת נוער או תעודה מכל מסגרת אחרת המכשירה מדריכים צעירים והמוכרת על ידי משרד החינוך – כל אלו יהיו זכאים לקבלת תשלום כספי עבור עבודתם בקייטנה, כמקובל על פי חוק העסקת הנוער, וייחשבו חלק מסגל המדריכים בקייטנה.

9.3     מדריך מקצועי

                      בתפקיד זה רשאי לשמש רק אדם בעל  הכשרה ותעודה מקצועית מוכרת בתחום שהוא עתיר להדריך.

9.4     מנהלת הקייטנה בגן ילדים ברשויות המקומיות והאזוריות

          9.4.1    בתפקיד מנהלת קייטנה בגן ילדים יכולים לשמש –

                      א.      גננת מוסמכת;

                      ב.      סייעת העובדת באותו גן במהלך השנה.

את הסייעת כמנהלת קייטנה יאשר מנהל המחלקה לחינוך של הרשות המקומית.

          9.4.2    עיקר תפקידה הוא לנהל את הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

9.5     מנהלת אשכול קייטנות גני ילדים ברשויות המקומיות והאזוריות

          9.5.1    בתפקיד זה יכולה לשמש גננת מוסמכת בלבד.

          9.5.2    עיקר תפקידה הוא לרכז את הנושאים החינוכיים והמנהליים ולפקח על פעילות הקייטנות בגני ילדים.

          9.5.3    בקייטנות של גני הילדים אפשר למנות מנהל אשכול גנים אחד לכמה קייטנות על פי הכללים האלה:

                      א.      במגזר העירוני אפשר למנות מנהל אחד ל-5 קייטנות לכל היותר, וזאת בתנאי שכל חמשת הגנים מצויים באותה שכונה וברדיוס שאינו עולה על 5 ק"מ.

                      ב.      במגזר הכפרי אפשר למנות מנהל אחד ל-5 יישובים לכל היותר, וזאת בתנאי שהמרחק בין שני היישובים הרחוקים ביותר אינו עולה על 5 ק"מ.

9.6     מנהלת קייטנה בגן ילדים בבעלות פרטית

          9.6.1    בתפקיד זה יכולה לשמש גננת מוסמכת בלבד.

                   9.6.2    עיקר תפקידה הוא לנהל את הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

9.7     סייעת קייטנה בגן ילדים ציבורי

                   9.7.1    בתפקיד זה יכולה לשמש בקייטנות ציבוריות סייעת שאושרה על ידי המחלקה לחינוך ברשות או במועצה, על פי הקריטריונים המקובלים בחוזר השלטון המקומי.

                   9.7.2    עיקר תפקידה הוא לסייע בניהול הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

9.8     סייעת קייטנה בגן ילדים בבעלות פרטית

          9.8.1    בתפקיד זה יכולה לשמש בקייטנה סייעת שאושרה על ידי הבעלות הפרטית בהתאם לקריטריונים הקיימים בחוזר המנכ"ל של מרכז השלטון המקומי.

          9.8.2    עיקר תפקידה הוא לסייע בניהול הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

 

______________
* מדריך צעיר הוא בוגר כיתה י'-י"ב שהשתתף בקורס הדרכה של מינהל החברה והנוער במשרד החינוך או בקורס הדרכת של תנועת נוער כלשהי והוא בעל ניסיון בעבודה עם נוער.

 

10.   הכשרת בעלי התפקידים בקייטנה

מבקש הרישיון להפעלת הקייטנה יהיה אחראי לקיומן של ההשתלמויות המפורטות להלן ולהשתתפותם של כל בעלי התפקידים הבאים בהשתלמויות אלה (ההשתלמויות תתקיימנה בסיועם של הרשות המקומית ומינהל החברה והנוער במחוז):

10.1   מנהל הקייטנה והמדריך הראשי

          10.1.1  מנהל הקייטנה והמדריך הראשי ישתתפו בהשתלמות בת 8 שעות שתקיף את הנושאים האלה:

                      א.      נושאים חינוכיים (2 שעות)

                               1)   עקרונות לבניית תכנית חינוכית בקייטנה

                               2)   עקרונות החינוך הבלתי-פורמאלי

                               3)   ניהול חינוכי של צוות עובדים

                               4)   שימוש בתכניות העשרה

                      ב.      ביטחון, בטיחות וגיהות (4 שעות)

                               1)   ביטחון

                                     א)   אבטחת שגרה בקייטנה (היכרות עם הוראות קיימות)

                                     ב)   הכרת חפץ חשוד (הרצאת חבלן)

                                     ג)   עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה

                               2)   בטיחות

                                     א)   הגדרת בעלי תפקידים ותחום אחריותם בנושא הבטיחות

                                     ב)   סקירת תכנית הפעילות, ניתוח הסיכונים ומתן מענה לבטיחות החניכים

                                     ג)   סקירת ההנחיות בחוזר המנכ"ל הנוגעות לבטיחות בפעילויות השונות המתקיימות בקייטנה (טיול, רחצה בברכה, רחצה בפארק מים, רכיבה על בעלי חיים וכד')

                               3)   גיהות

                                     א)   תכנון תברואי בקייטנה

                                     ב)   רחצה בחופים ובברכות

                                     ג)   טיפול במזון

                                     ד)   מי שתייה.

                      ג.      רישוי עסקים (שעה אחת)

בחלק זה יודגש תהליך קבלת רישוי העסק להפעלת קייטנה מול מחלקת רישוי העסקים ברשות המקומית. כן יודגשו כלל החובות והדרישות המתנות את קבלת האישור.

10.2   מדריכים בקייטנה

          10.2.1  כל המדריכים בקייטנה (מדריכים חברתיים, מדריכים מקצועיים* ומדריכים צעירים) ישתתפו בהשתלמות בת 11 שעות שתקיף את הנושאים האלה:

                      א.      נושאים חינוכיים (8 שעות)

                               1)  עקרונות הדרכה לגיל צעיר

                               2)  הקניית כלים ומתודות ייחודיים לעבודה עם ילדים ועם נוער בקייטנה (משחקים, מיומנויות, פעילות מחנאית וכו')

                               3)  היכרות עם תכנית הקייטנה

                      ב.      נושאי ביטחון, בטיחות וגיהות (3 שעות)

                               1)   ביטחון

                                     א)   אבטחת השגרה ומצבי חירום בקייטנה

                                     ב)   חפץ חשוד (הרצאת חבלן)

                               2)   בטיחות

                                     א)   הגדרת בעלי התפקידים ותחום אחריותם בנושא הבטיחות

                                     ב)   מעבר על תכנית הפעילות, ניתוח הסיכונים ומתן מענה לבטיחות החניכים

                                     ג)   מעבר על הנחיות חוזר המנכ"ל הנוגעות לבטיחות בפעילויות השונות המתקיימות בקייטנה (טיול, רחצה בברכה, רחצה בפארק מים, רכיבה על בעלי חיים וכד')

                               3)   גיהות

                                     א)   בריאות ותברואה בקייטנות

                                     ב)   רחצה בחופים ובברכות

                                     ג)    טיפול במזון

                                     ד)   מי שתייה.

 

______________
* מדריך מקצועי משמעותו כאן מדריך שהוא חלק מסגל המדריכים הקבועים בקייטנה ולא מדריך חיצוני הבא לתת העשרה בקייטנה.

 

 

11.   איסור העסקת עברייני מין בקייטנה

11.1   אדם בגיר המועמד לשמש מדריך בקייטנה נדרש להמציא אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסיקו לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין (מדובר על גברים בלבד, שגילם 18 ומעלה). האישור יכלול חתימה על ייפוי כוח המאפשר למנהל הקייטנה לפנות בשמו של המדריך למשטרה.

11.2   מנהל הקייטנה יחתים את המועמדים על טפסים מתאימים, ויפנה ישירות למשטרה ויבקש לקבל עבור עובדיו אישור שאינם עברייני מין.

 

12.   חישוב מספר המדריכים בקייטנה

12.1   מספר אנשי ההדרכה בקייטנה יחושב על פי הכללים האלה:

          12.1.1  בקייטנת יום (במבנה או בשטח פתוח, למעט קייטנה המתקיימת בחוף הים) יש למנות מדריך לכל קבוצה של 25 חניכים.

          12.1.2  50% מכוח ההדרכה בפועל בכל סוגי הקייטנות יהיו בוגרים, למעט קייטנות של תנועות נוער המוכרות על ידי משרד החינוך.

          12.1.3  בקייטנה המתקיימת בגן ילדים והמונה 35 ילדים לכל היותר יהיו שני בעלי תפקידים בהתאם להגדרות המופיעות בסעיף קטן 10.

          12.1.4  בקייטנת יום המתקיימת בחוף הים, וכן ביציאה לברכה, יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 חניכים.

          12.1.5  בקייטנה המתקיימת בתנאי פנימייה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 חניכים.

          12.1.6  המנהל והמדריך הראשי אינם כלולים בחישוב מספר המדריכים בפועל.

12.2   בקייטנות של גני הילדים אפשר למנות מנהל אחד לכמה קייטנות, על פי הכללים האלה:

          12.2.1  במגזר העירוני אפשר למנות מנהל אחד ל-5 קייטנות לכל היותר, בתנאי שכל חמשת הגנים מצויים באותה שכונה וברדיוס שאינו עולה על 5 ק"מ.

          12.2.2  במגזר הכפרי אפשר למנות מנהל אחד ל-5 יישובים לכל היותר, בתנאי שהמרחק בין שני היישובים הרחוקים ביותר זה מזה אינו עולה על 5 ק"מ.

 

13.   תיק מנהל הקייטנה

13.1   כל מנהל קייטנה יחזיק תיק נתונים שיכלול את כלל האישורים המחייבים לניהול תקין של קייטנה ויציג אותו במהלך ביקורת לגורמים השונים.

13.2   תכולת התיק

  • רישוי עסק מהרשות המקומית
  • אישור של משרד החינוך לתכנית החינוכית ולכוח האדם
  • אישור של קב"ט רשותי
  • אישור של יועץ בטיחות
  • אישור של יועץ בטיחות או מנהל בטיחות מוסדות חינוך של הרשות המקומית
  • אישור של משטרת ישראל על העדר עברות מין
  • אישור של משרד הבריאות (רק אם יש הכנה או חלוקה של מזון בקייטנה)
  • אישורים בנושאים נוספים העשויים להידרש על ידי מחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית
  • אישור של מנהל הקייטנה שעבר השתלמות מנהלי קייטנות מחוזית בת-תוקף ועמד בבחינה
  • תצלום של רישוי עסק של כל האתרים שהקייטנה עומדת לבקר בהם (ברכה, פארק מים, ספארי, לונה-פארק וכדומה)
  • ריכוז כתובות וטלפונים לחירום של מוסדות כמו המשטרה, מד"א, כיבוי אש, המוקד העירוני, הקב"ט הרשותי, המפקח על הקייטנות במינהל החברה והנוער במשרד החינוך
  • ריכוז כתובות וטלפונים של החניכים וצוות הקייטנה: צוות הניהול, מנהל הקייטנה, החניכים וההורים
  • ריכוז הצהרות של הורי החניכים על בריאות ילדיהם עם פירוט של בעיות רפואיות מיוחדות ואישור על כך שילדם יודע או אינו יודע לשחות
  • נוהל  פינוי קייטנה בעת חירום
  • חוזר מנכ"ל מעודכן בנושא קייטנות
  • אישור קצין בטיחות בתעבורה על תקינות האוטובוסים שהקייטנה מפעילה
  • תצלום של רישוי עסק של כל אתרי הבילוי שהקייטנה עומדת לבקר בהם
  • תעודות הסמכה של כלל המדריכים בקייטנה (מד"צים, מש"צים ומדריכים מקצועיים).


14.   נספחים

נספח 1   טופס בקשה ממשרד החינוך לאישור קיום קייטנה

נספח 2   דוח ביקור מפקח בקייטנה

נספח 3   רשימת מנהלי מִינהל החברה והנוער במחוזות והמפקחים המחוזיים

נספח 4   חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשסט/8(ב), ז' בניסן התשס"ט, 01 באפריל 2009

 
   תאריך עדכון אחרון:  19/07/2012