education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

7. חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי

7.9 פעילות חברתית וקהילתית

(תשעד) 7.9-1  יישום תכנית הליבה לשעות חינוך לכיתות ז'-י"ב לטיפוח שייכות, מימוש עצמי ומעורבות חברתית בחודש אלול (ספטמבר)
 

1.      כללי

תכנית הליבה לשעות חינוך לכיתות ז'-י"ב מאפשרת לארגן את הלמידה החברתית באופן שיטתי ומובנה ברצף שש-שנתי במסגרת שעות החינוך הקבועות במערכת. יש לקיים שעה שבועית אחת לפחות.

במסגרת התכנית מיושמים התכנים החברתיים תוך הדגשת ההיבטים הערכיים. בכל חודש מחודשי השנה מוצע עיסוק בנושאים קבועים: נושא ערכי מרכזי, מועדים בלוח השנה וסוגיות אקטואליות שעל סדר היום הכיתתי והציבורי. התכנים של מערכי השיעורים מותאמים לכל שכבת גיל על פי מאפייניה הייחודיים.

תכנית הליבה מותאמת לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ולבתי הספר דוברי הערבית. התכנית מוטמעת בתכנית הבית-ספרית ועליה להלום את מטרות בית הספר ואת ה"אני מאמין" שלו. ההנחיות בנושא מפורטות בסעיף 7.9-6 בחוזר הוראות הקבע תשע/3(ב), "החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר העל-יסודי" המצוי בכתובת

/educationcms/applications/mankal/etsmedorim/7/7-9/horaotkeva/k-2010-3b-9-7-6.htm

 

תכנית הליבה לשעת חינוך לכיתות ז'-י"ב נמצאת באתר האינטרנט של מינהל החברה והנוער.

 

2.      יישום תוכנית הליבה לשעות חינוך בראייה בית ספרית

חודש אלול (ספטמבר): פתיחת שנה, התלמיד כחלק מקבוצה חברתית

תאריכים: לקראת חגי תשרי

ערכים: זהות אישית וקולקטיבית, שייכות, כבוד האדם, נתינה וקבלה

מיומנויות: התבוננות עצמית, תקשורת בין-אישית, תרבות השיח, הקשבה

פתיחת השנה וגיבוש הכיתה כקבוצה חברתית עומדים במוקד החודש הראשון ללימודים. כל שכבה תעסוק במהלך החודש בנושא זה, בהיבט המותאם לנושא השנתי שלה ולמקומה בבית הספר.

 

פתיחת שנה

שנת הלימודים נפתחת בסמיכות לראש השנה. בשבועות הראשונים של השנה נתמקד בפעילויות שעוסקות בהתחלות: תלמידי כיתה ז' פותחים את לימודיהם בחטיבת הביניים, ותלמידי כיתה י' מגיעים לחטיבה העליונה. פתיחת השנה מהווה הזדמנות עבור התלמידים לעריכת חשבון נפש אישי, חברתי ולאומי, להתבוננות בשנה הקודמת ולעריכת תכניות לשנה החדשה.

 

גיבוש הכיתה כקבוצה חברתית

הסוציולוגיה מגדירה את האדם כיצור חברתי החי בקבוצה. למידה על חיים בקבוצה והתנסות בהם הן צורך חברתי קיומי והן מעניקות כלים להעמקת הקשרים הבין-אישיים ולפיתוח כישורים חברתיים ומיומנויות תקשורתיות. במהלך שנותיו של המתבגר בבית הספר, משמשת הכיתה עבורו קבוצת רעים שמספקת לו בסיס ומסייעת לו בגיבוש זהותו האישית. המתבגר מוצא בקבוצת הרעים מודלים לחיקוי ושדה להתנסויות חדשות. הקבוצה משמשת עבורו ראי ומצפן, היא מעניקה לו תחושת ערך ומסייעת לו בתהליך ההתבדלות מן ההורים (סמילנסקי, 1988).[1] יצירת אקלים חיובי בכיתה תסייע לתלמידים להשתלב בבית הספר ולמצות את יכולותיהם בתחומים שונים.

 

3.      תכנים והדגשים שכבתיים

כיתה ז': אני חדש – השתלבות בחטיבת הביניים

כניסה לבית ספר חדש מלווה בחששות וכרוכה בתהליך של הגדרה מחודשת של מעמדו של התלמיד ותפקידו בקבוצה. חשוב שהתלמיד יחוש נוח בסביבה האנושית והפיזית של הכיתה ושל בית הספר כדי להקל על המעבר. לפיכך יש חשיבות רבה לבניית הכיתה כקבוצה חברתית. תהליך זה כולל היכרות בין התלמידים, תיאום ציפיות ובניית בסיס לנורמות של התנהגות, של למידה ושל התחשבות הדדית.

 

כיתה ח': אנחנו קבוצה – מקום הפרט בקבוצה

בכיתה ח' התלמידים כבר יצרו קשרי חברות כיתתיים והם מוכנים להעמקת הקשרים החברתיים בשכבת הגיל ובקהילת בית הספר. פתיחת השנה מאפשרת הזדמנות לחדש את תיאום הציפיות, לשפר את מיומנויות התקשורת והשיח ולהבהיר מחדש את הכללים ואת הנורמות להתנהגות בקבוצה ובבית הספר.

 

כיתה ט':  להיות שייך – זהות אישית, קהילתית ותרבותית

החודש הראשון של השנה מספק הזדמנות להרחיב את מעגלי השייכות מעבר לכיתה ולבית הספר ולעסוק בביטויים שונים של הזהות היהודית והישראלית.

 

כיתה י':  מעברים – השתלבות בחטיבה העליונה

בבתי ספר רבים כיתה י' היא הראשונה בחטיבה העליונה, ומצויים בה גם תלמידים שמכירים זה את זה וגם תלמידים חדשים. לכן יש צורך בתהליך מחודש של בניית הכיתה כתא חברתי. תהליך זה כולל היכרות בין התלמידים, תיאום ציפיות ובניית נורמות כיתתיות. כתלמידי החטיבה העליונה על התלמידים להכיר את תקנון בית הספר ולהיות שותפים לעדכונו.

 

כיתה י"א: שנה טובה – מועדי ישראל במדינת ישראל

בכיתה י"א יש  להעמיק את הדיון בזהות הקולקטיבית ולהרחיב את נקודת המבט לכלל החברה הישראלית. חגי תשרי המתקרבים משמשים הזדמנות לדון במשמעותם התרבותית והערכית של מועדי ישראל ובביטוייהם במרחב הציבורי במדינת ישראל.

 

כיתה י"ב: שנה אחרונה – חשבון נפש אישי וקולקטיבי

עם תחילת השנה האחרונה של התלמידים בבית הספר, הם מוזמנים לערוך חשבון נפש אישי וקולקטיבי ולברר נושאים כגון הערכים שמנחים אותם בשלב זה של חייהם, המשמעות שהם שואבים מעברם הפרטי והלאומי והיעד שאליו  מועדות פניהם.

 

4. פעילויות ייחודיות לחמ"ד

בחודשים אלול ותשרי נעמיק בנושאים של אמונה ותפילה.

מצוות חגי תשרי (תקיעה בשופר, מאכלי ראש השנה, הצום וחשבון הנפש ביום הכיפורים, היציאה מהבית לסוכה, ארבעת המינים, הזכרת הגשמים במוסף של שמיני עצרת ותחילת התפילה על הגשמים בשבעה בחשוון) וכן אתגר השיפור העצמי מעוררים את אמונתו של האדם, בבחינת "קווה אל ה', חזק ואמץ לבבך". בתקופה זו נעסוק בנושא האמונה ונדון באמצעים לחיזוקה מתוך למידה על דמויות מופת.

כמו כן יושם דגש על מקומו של בית הכנסת כבית תפילה ולימוד ועל האמונה כבסיס לתפילה משמעותית.

 



[1]     סמילנסקי, משה. אתגר ההתבגרות, רמות 1988.

 


 

למידע נוסף  אפשר לפנות אל הגב' עמליה לואין, מפקחת ארצית, אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות, מינהל החברה והנוער, טל' 02-5603105, דוא"ל amaliale@education.gov.il

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעד/1, כ"א באלול התשע"ג, 27 באוגוסט 2013

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014