education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

7. חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי

7.9 פעילות חברתית וקהילתית

6–7.9  החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר העל-יסודי

 

1.    מבוא

1.1    תמצית

חוזר זה מחליף את החוזר המיוחד א', התשל"ט, "החינוך החברתי בבית הספר העל-יסודי". החוזר מתייחס לעבודת החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, למטרות, לתכנים, למתודות ולבעלי התפקידים המיישמים. הסיבה להוצאת חוזר חדש זה היא שינויים במבנה מערכת החינוך ובמטרות החינוך בכלל ובמטרות החינוך החברתי-קהילתי בפרט מאז שנת הלימודים התשל"ט. במהלך השנים התפתחה התפיסה הפדגוגית בהתאמה לצרכים משתנים בחברה הישראלית בכלל ובמערכת החינוך בפרט.

 

1.2    מטרת הפרסום

         א.     התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2009

         ב.     התחולה: חטיבות הביניים והחטיבות העליונות בכל מגזרי החינוך

         ג.     הסטאטוס: החלפה

         ד.     חוזרים קודמים באותו נושא: חוזר מיוחד א', התשל"ט, "החינוך החברתי בבית הספר העל-יסודי" – מבוטל

         ה.     חוזרים קודמים בנושאים קשורים

                  –    סעיף 32–3.1 בחוזר הוראות הקבע סח/3(א), "תכנית ליבה מחייבת לשעת חינוך בכיתות ז'-י"ב"בתוקף

                  –    סעיף 2–7.1 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ג), "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל"בתוקף.

                  –    סעיף 10–7.6 בחוזר הוראות הקבע סה/4(ב), "משלחות נוער לפולין –'את אחיי אנוכי מבקש'"  – בתוקף

                  –    סעיף 5–7.9 בחוזר הוראות הקבע סג/1(א), "מחויבות אישית – מעורבות בקהילה – זכאות להערכה בתעודת הבגרות"בתוקף

                  –    סעיף 4–7.9 בחוזר הוראות הקבע סב/3(א), "מועצת התלמידים בבית הספר"בתוקף

                  –    סעיף 3–7.9 בחוזר הוראות הקבע סב/1(א), "מועצת התלמידים בבית הספר"בתוקף

                  –    סעיף 2–7.9 בחוזר הוראות הקבע תשס/3(א), "'מחויבות אישית – שירות לזולת'" – תכנית חינוכית-חברתית-קהילתית"בתוקף

 

1.3    התפוצה

מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, רכזי החינוך החברתי-קהילתי בבתי הספר, מנהלי מחלקות החינוך ומחלקות הנוער ברשויות המקומיות, מפקחי מינהל החברה והנוער, המפקחים הכוללים, הנהלת משרד החינוך.

 

1.4    יישום ומעקב

רכז החינוך החברתי יגיש את התכנית הבית-ספרית, באישור מנהל בית הספר, למפקח מינהל החברה והנוער, עם העתק למפקח הכולל של בית הספר. תפקיד מפקח מינהל החברה והנוער לאשר את התכנית, לעקוב אחר יישומה ולתת משוב והערכה על הביצוע.

 

1.5    הגורם האחראי

         א.     שם היחידה: אגף החינוך החברתי-קהילתי במינהל החברה והנוער

         ב.     בעל התפקיד: מנהל האגף והמפקח הארצי על החינוך החברתי-קהילתי

         ג.     מס' הטלפון: 02-5603192

         ד.     כתובת הדוא"ל: malkaai@education.gov.il.

 

1.6    נספחים

נספח 1:   סטנדרטים של תרבות ואקלים של בית הספר

נספח 2:   שאלון להערכה עצמית של מחנכי כיתות

נספח 3:   חומרי עזר – רשימה ביבליוגרפית

נספח 4:   לשכות מינהל החברה והנוער במחוזות

נספח 5: רשימת מרכזי ההדרכה בארץ.

 

2.    רציונאל

החברה בישראל מתמודדת עם סוגיות הנוגעות לצביונה החברתי, התרבותי, המדיני והכלכלי במציאות מורכבת. התמודדות זו מעמידה אתגרים ייחודיים גם בפני מערכת החינוך. לצד קידום הישגים לימודיים בתי הספר משמשים מסגרת ערכית, תומכת ואכפתית, הקשובה לצורכי בני הנוער, נותנת מענה לשאלות אישיות וחברתיות ומחזקת את המכנה החברתי-ערכי המשותף בקרב תלמידיה.

החינוך החברתי מכוון לטפח את הלמידה החברתית כחלק גלוי מתכנית הלימודים. בבסיס הלמידה החברתית מונח העיקרון של "למידה מתוך התנסות" (דיואי, אריקסון), שהיא מתודה מרכזית להפנמת ערכים. למידה זו מתרחשת באורח החיים הבית-ספרי תוך יצירת רצף של אחריות חינוכית בין בית הספר למסגרות החוץ-הבית-ספריות.

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי שואף להשפיע על אורח החיים הבית-ספרי באמצעות קידום דיאלוג ושיתוף פעולה בין התלמידים, המורים וההורים וכל באי בית הספר מתוך כבוד הדדי. פעולתו של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר מקדמת מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך. בטווח הקצר הוא מכונן חברת נעורים המטפחת שייכות ומעורבות חברתית ומסייעת לתלמידים לברר את זהותם האישית והחברתית ולבחון את סולם הערכים שלהם תוך התנסות במצבי חיים כאן ועכשיו. בטווח הארוך החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוון להכין את התלמידים לחיי קהילה וחברה בעתיד ולקדם את התפתחותם כאזרחים מעורבים ואכפתיים.

פועלו של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, במשולב עם המסרים הערכיים של תחומי הדעת השונים, מעצים את היכולת להעניק לתלמידים חינוך ערכי במסגרת תכנית הלימודים הבית-ספרית ותורם להפנמתו.

מטרות החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

אחת ממטרות החינוך בישראל היא "...לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו" (מתוך חוק החינוך הממלכתי, התשי"ג–1953). בהתאם לכך החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוון למטרות על פי המוקדים שלהלן:

מוקד הפרט

א.       לפתח את אישיותו של התלמיד, את כישרונותיו ואת תחומי התעניינותו ולאפשר לו לבטא את הייחודי שבו ולמצות את יכולתו

ב.       לעורר את מודעות התלמיד ואת רגישותו לצורכי החברה ולפתח בו אכפתיות ונכונות לקחת אחריות ולפעול בהתאם

ג.       לפתח יכולות ומיומנויות חברתיות של התלמיד לקידום תהליכי הסתגלות מושכלים ולהגברת תחושת השייכות, המעורבות והאחריות לקבוצה ולקהילה שהוא חי בה

ד.       לסייע לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חיים ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית.

מוקד הקהילה והחברה

א.       לטפח חיי חברה וקהילה בבית הספר, מעורבות חברתית ומנהיגות ייצוגית של חברת התלמידים

ב.       לטפח שייכות ואחריות הדדית בין באי בית הספר

ג.       לקדם הפנמת ערכים ונורמות ההולמים את אורח החיים בחברה דמוקרטית ולהכשיר לאזרחות פעילה בבית הספר, בקהילה ובחברה

ד.       לעודד יזמה, מעורבות חברתית, התנדבות ותרומה לקהילה ולחנך לנטילת אחריות במילוי משימות ותפקידים חברתיים

ה.       לחנך לסולידריות ולרגישות לצדק חברתי המושתתים על כבוד האדם ועל מימוש זכויותיו.

מוקד המדינה והלאום

א.       לטפח זהות יהודית תרבותית – ובמגזרים הערבי והדרוזי תרבות ערבית
ודרוזית – המושתתת על ההכרה במגוון מורשות, מסורות, מנהגים ושפות שהתפתחו לאורך הדורות

ב.       להכיר בזכותן של כל האוכלוסיות בחברה הישראלית – רוב כמיעוט – לטפח את זהותן התרבותית

ג.       לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף לכל אזרחי המדינה

ד.       לחנך להזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, לשותפות בעיצוב אופייה ואורח החיים בה ולתרומה לשגשוגה.

להשגת המטרות החינוכיות יש ליצור, בין היתר, רצף חינוכי "מבוקר עד ערב" בין המסגרות החינוכיות השונות. לכן מינהל החברה והנוער מוביל ברשויות המקומיות תפיסה מערכתית באחריות ראש הרשות. סביב שולחנות עגולים נפגשים כל הגורמים העוסקים בנוער ברשות, מבתי הספר ומהמסגרות החוץ-בית-ספריות, בשיתוף נציגות נבחרת של מועצת התלמידים והנוער הרשותית. במפגשים מתקיימים דיונים בין אנשי החינוך ונציגי הנוער ובין ארגונים ומגזרים כגון המגזר הציבורי, המגזר השלישי והמגזר הפרטי. יחד הם מקבלים החלטות ותורמים לאיכות החיים של הנוער ושל כלל האזרחים בקהילה. תפיסה מערכתית זו מסייעת להעמקת החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, מרחיבה את תחומי המעורבות הפעילה של בני הנוער בקהילה ותורמת להעצמה אישית של כל השותפים, ובמיוחד של בני הנוער.

 

3.    פרק א': התפיסה החינוכית-ערכית של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

לקידום מטרות החינוך החברתי-ערכי-קהילתי גובשה התפיסה החינוכית-ערכית, הוגדרו אבני היסוד ופותחה הגישה הפדגוגית, כמפורט להלן:

 

3.1    התפיסה החינוכית-ערכית

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי עוסק באופן ישיר וממוקד בתכנים ערכיים-חברתיים. הפעולות המגוונות שהחינוך החברתי-ערכי-קהילתי מציע למתבגר מאפשרות לו לברר לעצמו את מערכת הערכים שלו ולבחון את יישומן במציאות.

בית הספר והקהילה הם בין הזירות המרכזיות שבהן אפשר לקדם את מימושם של ערכים בחיי היום-יום ולעודד את התפתחותם של אזרחים מעורבים, שותפים ואכפתיים. הבירור הערכי בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי נע במרחב שבין מגמות וצרכים שונים: בין צורכי ההווה לצורכי העתיד, בין צורכי הפרט לצורכי הכלל, בין ערכים מחייבים לגישה ביקורתית, בין הכרה בערכים לבין מימושם הלכה למעשה. ההתמודדות עם סוגיות אלה מסייעת לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חירום ויתרום לצמיחתו החברתית.

 

3.2    אבני היסוד – הנושאים והתכנים המרכזיים

הנושאים והתכנים ממוקדם ומעוגנים בכמה אבני יסוד: סולידריות ואחריות חברתית, טיפוח מנהיגות נוער, קהילתיות, טיפוח זהות יהודית וישראלית –ובמגזרים הערבי והדרוזי טיפוח זהות ערבית ודרוזית – חינוך לאורח חיים דמוקרטי ומחויבת למדינת ישראל, כמפורט להלן:

א.    סולידריות ואחריות חברתית

מידת הסולידריות של החברה הישראלית תקבע את דמותה ואת יכולת עמידתה באתגרי העתיד. הכרה ביסודות המשותפים לבני האדם באשר הם, מעורבות במתרחש בחברה ורגישות לצדק חברתי יוצרות אחריות חברתית של הפרט ושל החברה גם יחד. עקרונות אלה, לצד הקמתם של מנגנונים חברתיים מתאימים, הם הבסיס ליצירת סולידריות לאומית, חברתית ואזרחית. החינוך החברתי בבית הספר מכוון ליצירת אקלים ואורח חיים המחדדים עירנות לתחושות עוול בחברת השווים ומחנכים למעורבות תוך דיון באקטואליה על בסיס ערכי.

ב.    טיפוח מנהיגות נוער

התנסות בתפקידי מנהיגות מקדמת העצמה של בני הנוער. החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מאפשר לבני הנוער לפתח כישורים ומיומנויות ולהתנסות בתפקידי מנהיגות בבית הספר, ביישוב ובקהילה. מחקרים מלמדים כי התפתחותו של מנהיג היא תהליך למידה לאורך כל החיים וכי אפשר, באמצעות הכשרה מקצועית, לטפח את פוטנציאל המנהיגות המצוי בבני הנוער. תרומה מיוחדת לצמיחה יש להתנסוּת בתפקידי מנהיגות בגיל צעיר (ואן-לינדן ופרטמן, סער, פופר, גיבונס). החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מבנה מסגרות חברתיות שבהן תלמידים פועלים וממלאים תפקידים רבים ומגוונים שיש בהם העצמה, אתגר אישי ותרומה לחברה.

ג.    קהילתיות

בבסיס הקהילתיות עומד הצורך האנושי להיות יחד. פיתוח של תחושת קהילתיות ושייכות קהילתית עשוי לצמצם את הניכור בחברה ולתרום לחוסנה.

השתתפות פעילה במסגרת בית הספר ובמסגרות חוץ-בית-ספריות מאפשרת, מחד גיסא, את העצמת הפרט על ידי פיתוח מיומנויות ויכולות המחזקות תחושה של הערכה עצמית וביטחון עצמי, ומאידך גיסא העצמה קהילתית.

מטרת מימושה של התפיסה הקהילתית בבית הספר היא ליצור זיקה ותחושת השתייכות של התלמידים לקהילת בית הספר. בנוסף ליצירת קהילה בית-ספרית יש חשיבות לשילובם של תלמידים ובני נוער גם מחוץ לכותלי בית הספר, בחיי הקהילה שהם חיים בתוכה. ככל שהתלמידים מעורבים יותר בחיי קהילתם, כך גוברת אחריותם לגבי חובותיהם הן כתלמידים והן כאזרחים צעירים. לפיכך חשוב לעודד התנדבות ומוכנות לתרום למען הקהילה במטרה לטפח תרבות קהילתית-ערכית.

בית הספר הקהילתי הוא דוגמה למימוש התפיסה: קיימות בו שותפויות והסכמות בין אוכלוסיית בית הספר – ההנהלה, המורים, התלמידים וההורים – לבין הרשות המקומית והקהילה.

ד.    טיפוח זהות יהודית וישראלית

הזהות התרבותית של החברה הישראלית נמצאת בתהליך של הבניה והתהוות. הרוב היהודי של החברה הישראלית נשען על מורשת תרבותית יהודית רבת-שנים. עם זאת, יש בחברה הישראלית קבוצות מיעוטים בעלות מאפיינים דתיים ותרבותיים משלהן, ולכן נעשית התאמה לאוכלוסייתן.

רב-תרבותיות היא מציאות קיומית במדינת ישראל. כדי להגיע ליציבות וליצירת מרקם משותף לכל אזרחיה החברה הישראלית חייבת להגן על זכותו של כל אזרח לתת ביטוי לתרבותו הייחודית, ובה בעת עליה לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף. תפקיד החינוך החברתי-ערכי-קהילתי הוא לסייע לתלמיד להכיר את תרבותו, להיחשף לגווניה ולהתוודע לתרבויות אחרות. העיסוק בשאלות של זהות יתרום להעמקת הזהות היהודית-ציונית של התלמידים היהודים, להכרת המורשת ההיסטורית שלהם והישגי המפעל הציוני, ובבתי הספר דוברי הערבית יתרום העיסוק בשאלות של זהות להכרת המורשות הערבית והדרוזית.

בית הספר יחזק את התרבות האזרחית הישראלית על ידי הבלטת המשותף: אורח חיים המבוסס על ערכים של כבוד לכל אדם, מתן שוויון הזדמנויות וכיבוד חובות וזכויות.

ה.    חינוך לאורח חיים דמוקרטי

החינוך לאורח חיים דמוקרטי מושתת על מגילת העצמאות ועל מטרות החינוך הממלכתי כפי שהן נוסחו בכנסת, המדגישות את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית דמוקרטית. לימוד תיאורטי בלבד של יסודות הדמוקרטיה, ללא התנסות, אינו מכשיר את בני הנוער לחיות בחברה דמוקרטית; לכן החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מתמקד בטיפוח אורח חיים דמוקרטי בבית הספר על ידי פעילות מובנית בשגרת היום-יום.

הפעילויות והתכניות של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוונות ליצור בבית הספר קהילה חברתית המתנסה הלכה למעשה באורח חיים דמוקרטי, הכולל יצירת מסגרות חברתיות, כגון חברת תלמידים, מועצת תלמידים, ועדות רב-גיליות ועוד. מסגרות אלה מיועדות לאפשר התנסות של התלמידים בהליכים דמוקרטיים, בניהול דיאלוגים, בהשתתפות ובשותפות ובתפקידי מנהיגות. כל מוסד חינוכי יחליט על תחומי ההתנסות של התלמידים ועל גבולות הסמכות שלהם בשלבי הגיל השונים, בהתאם לאוכלוסייתו ולקהילתו.

ו.     מחויבות למדינת ישראל

מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית, ולפיכך יש להתייחס הן לאופייה היהודי כמשקף מכנה משותף לאומי והן לאופייה הדמוקרטי כמשקף מכנה משותף של כלל אזרחיה.

אופייה היהודי של מדינת ישראל מושתת על התרבות היהודית, על ההיסטוריה היהודית ועל האידיאולוגיה הציונית. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מבטאת את הזכות של כל אזרחיה לשוויון, לשוויון הזדמנויות ולשוויון בפני החוק, ובכך נוצרת תשתית אזרחית משותפת.

המחויבות לשמור על קיומה ועל ביטחונה של המדינה ולתרום לשגשוגה, תוך מעורבות בנעשה בה, מחזקת אצל המתבגר תחושת שותפות ושייכות לעם ולמדינה.

 

3.3    הגישה הפדגוגית-מתודית: למידה חברתית

הלמידה החברתית היא ביטוי של התפיסה הפדגוגית של החינוך החברתי. היא מכוונת להתפתחות ולצמיחה של הפרט, לפיתוח תפיסה חברתית-ערכית, להקניית מיומנויות חברתיות ולטיפוח המסוגלות החברתית.

הלמידה החברתית מיועדת להביא ליצירת גשר וקשר בין התפיסה הערכית של התלמיד לבין התנהגותו. להלן העקרונות המנחים של הלמידה החברתית:

א.   למידה מתוך התנסות  (learning by doing, על פי  דיואי ואריקסון)

העיקרון המנחה המרכזי של תהליך הלמידה החברתית הוא למידה מתוך התנסות. הלמידה החברתית מאופיינת בתהליך שיטתי ומובנה שבו שלושה ממדים מרכזיים, שאינם היררכיים אלא מתקיימים זה בצד זה ומצטרפים לתהליך שלם של הלמידה:

      1)     הממד ההתנסותי-סימולטיבי

התנסות במצבים היפותטיים, כמו דיון בדילמה מוסרית ומשחק סימולציה על תופעות חברתיות, כדי לבחון באופן רפלקטיבי את התנהגותם של התלמידים במצבי המשחק ולהפיק לקחים מההתנסות.

                2)     הממד הקוגניטיבי

התייחסות עקרונית והמשגה של התכנים הנלמדים, בעיקר דרך דיון ורפלקציה, כגון דיון בדילמה מוסרית.

                3)     הממד ההתנסותי-יישומי

מתן הזדמנות להתנסות במצבי אמת במסגרות בית הספר או בקהילה, ליישם עקרונות ומיומנויות שנרכשו ולהסתייע במבוגר מלווה בניתוח תפקודם של התלמידים ובהפקת לקחים לשיפור תפקודם החברתי (ניסוי וטעייה).

פיתוח המיומנויות החברתיות של בני נוער על ידי התנסות מאפשר להם לתפקד במסגרת החברתית שהם משתייכים אליה, למצות את הפוטנציאל האישי שלהם, ועם זאת להתמקד ביעדים שיביאו לרווחת הפרט והקבוצה גם יחד.

ב.   עידוד השונות

ההנחה בבסיס עיקרון זה היא כי השונות בין בני האדם היא ערך ומשאב שיש לטפחו תוך פיתוח סובלנות וקבלת השונה. עידוד השונות מאפשר לכל פרט בבית הספר לתת ביטוי לייחודי שבו, על כלל מרכיבי אישיותו, ובכללם יכולות חברתיות, אינטלקטואליות, רגשיות ופיזיות.

ההכרה בייחוד שבכל תלמיד והבלטת נקודות החוזק שלו תורמות לדימוי אישי חיובי, מסייעות בגיבוש זהות אישית ומקדמות את מימוש הפוטנציאל האישי.

טיפוח השונות ועידוד הסובלנות, מן הראוי שיתרחשו בכל עת ובכל אתר בבית הספר במהלך פעילויות פורמאליות ובלתי-פורמאליות. תפקידו של בית הספר ליצור מסגרות והזדמנויות רבות לגילוי ולפיתוח של ייחודיות תלמידיו ולביטויה המעשי.

הצוות החינוכי יזהה את התחומים המייחדים את הפרט ויהיה קשוב לקולות השונים בכיתה, ויטפח אקלים של תמיכה וקבלה הדדית, שבו מתפתחות זהות אישית לצד זהות חברתית. 

ג.   חירות הבחירה

העיקרון של חירות הבחירה מאפשר לפרט ולקבוצה להשפיע על מציאות החיים ולקדם תחושה של עוצמה ואופטימיות. הצטרפות מתוך בחירה אישית משמרת את המוטיבציה ומעודדת נטילת אחריות.

הבחירה יוצרת מחויבות למסגרת, לעשייה ולשותפות, הן לגבי תהליכים של למידה וחקר והן לגבי פעילות חברתית בבית הספר ומחוצה לו.

הנוכחות בבית הספר היא חובה המעוגנת בחוק. עם זאת, חשוב לאפשר גם בבית הספר מידה של בחירה חופשית, כדי לאפשר לתלמידים ביטוי אישי והכרה בכישרונותיהם הייחודיים.

תפקיד הצוות החינוכי הוא ליצור תנאים והזדמנויות להתנסות בתהליכי בחירה ובהערכתם, כדי שהתלמיד יוכל לבחון אלטרנטיבות ולהפעיל שיקולי דעת בבחירת האלטרנטיבה הרצויה לה.

ד.   שיתופיות

משימות ואתגרים משותפים מעצימים את הפרט ובונים קבוצה סינרגטית, שהישגיה טובים יותר מההישגים שכל פרט יכול להשיג בנפרד. שיתוף בקבלת החלטות ובביצוען מעורר עניין, מעודד יזמה ומפתח אחריות הדדית. כמו כן שותפות יוצרת תחושת שייכות, מחזקת את הסולידריות ואת האכפתיות בין חברי הקבוצה, ובמקביל מסייעת לפרט להפיק תועלת מן הקבוצה וללמוד בתנאים של תמיכה.

ההתנסות בפעילות שיתופית מפתחת מסוגלות חברתית ומיומנויות כגון הקשבה, ניהול משא ומתן, קבלת החלטות, קבלת משוב ומתן משוב ויכולת ויתור והתפשרות לשם קידום מטרה משותפת הוגנת.

תפקיד הצוות החינוכי ליזום התנסויות בפעילויות שיתופיות ולסייע ביצירת אקלים ותנאים שבהם שיתוף הפעולה בין התלמידים יושתת על יתרונה של הגישה השיתופית-חברתית.

ה.   הדדיות ודיאלוגיות

החינוך הדיאלוגי מאפשר חופש מחשבה ובחירה. עיקרון זה מוביל למיסוד היחסים בין באי בית הספר, מבוגרים כצעירים, באופן שיהיו מבוססים על פתיחות ועל כבוד הדדי המאפשרים ביקורת הוגנת ומעודדים יחסי אמון הדדי ביניהם.

תפקיד הצוות החינוכי ליצור מסגרות של שיח משמעותי בין מורים לתלמידים, שבהן יוכלו התלמידים להשפיע על תחומים משמעותיים בחיי בית הספר. מסגרות אלה מחייבות תיאום הדדי ושותפות בהחלטות. הן מזמנות לבני הנוער דיאלוג עם עולם המבוגרים, המבוסס על שכנוע הדדי לגבי המטרות והדרכים הלגיטימיות להשגתן.

 

4.     פרק ב': תכנית הליבה לשעות חינוך לטיפוח שייכות, מימוש עצמי ומעורבות חברתית לכיתות ז'-י"ב

4.1    כללי

תכנית הליבה לשעות חינוך לכיתות ז'-י"ב מושתתת על אבני היסוד של החינוך החברתי.

התכנית מאפשרת לארגן את הלמידה החברתית באופן שיטתי ומובנה ברצף שש-שנתי ובשעות חינוך קבועות במערכת (שעה שבועית אחת לפחות).

במסגרת התכנית מיושמים התכנים ותהליכי הלמידה החברתית תוך הדגשת ההיבטים הערכיים. היבטים אלו יבואו לידי ביטוי גם בהוראת תחומי הדעת השונים. בכל חודש מחודשי השנה מוצע עיסוק בנושאים קבועים: נושא ערכי מרכזי, מועדים בלוח השנה וסוגיות אקטואליות שעל סדר היום הכיתתי והציבורי. התכנים של מערכי השיעורים מותאמים לכל שכבת גיל על פי מאפייניה הייחודיים.

תכנית הליבה מותאמת לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ולבתי הספר דוברי הערבית. התכנית מוטמעת בתכנית הבית-ספרית ועליה להלום את מטרות בית הספר ואת ה"אני מאמין" שלו.

 

4.2    צירים מארגנים בתכנית הליבה

בתכנית הליבה לשעות חינוך שלושה צירים מארגנים:

א.   הציר הערכי

הציר הערכי ממוקד בתחומי התוכן הבאים של אבני היסוד של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי: חינוך לאורח חיים דמוקרטי, סולידריות ואחריות חברתית, מנהיגות נוער, קהילתיות, זהות ציונית-יהודית-ישראלית (במגזרים הערבי והדרוזי – זהות ערבית-ישראלית, זהות דרוזית-ישראלית) ומחויבות למדינת ישראל. 

          ב.   ציר התפתחות התלמיד

התכנית בנויה במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים מהפרט אל הכלל בהתאמה לשלבי ההתפתחות וההתבגרות, ומושם בה דגש על התפתחות החשיבה המוסרית ועל הרחבת הפרספקטיבה  החברתית של התלמידים.

          ג.   ציר הזמן הבית-ספרי

                ציר הזמן הבית-ספרי מתייחס לשלושה היבטים:

  • שלבים בהתפתחות הכיתה כקבוצה חברתית מתחילת השנה ועד סופה
  • לוח הזמנים הבית-ספרי
  • לוח השנה (חגים, מועדים, ימי לוח).

 

4.3    עקרונות פדגוגיים ומבניים בתכנית הליבה לשעת חינוך

א.   למידה חברתית

התכנית בנויה על עקרונות מתודיים של למידה חברתית שבבסיסה למידה מתוך התנסות. תהליך הלמידה החברתית משלב ממד קוגניטיבי וממד התנסותי. יישום התהליך חיוני להפנמת ערכים ולהתנהגות חברתית (ראה הרחבה בפרק א' לעיל).

ב.   ספירליות

הנושאים המרכיבים את תכנית הליבה מתפתחים באופן ספירלי לאורך שנות הלימוד בכיתות ז'-י"ב. העיסוק בנושאים הוא הדרגתי ומותאם ליכולות ולמאפיינים של שכבות הגיל השונות.

ג.   סיגול והתאמה

תכנית הליבה מציעה מגוון של פעילויות בכל הנושאים ליישום הציר המארגן והנושאים המרכזיים של שכבת הגיל. המחנכים, בשיתוף הרכז לחינוך חברתי-קהילתי, יבחרו את החלופות המתאימות להם, תוך סיגול והתאמה לכיתותיהם.

ד.   דיון בנושאים שעל סדר היום

ההתייחסות לאירועים שעל סדר היום הבית-ספרי והציבורי תיעשה על פי שיקול דעת המחנך. אפשר להסתייע לשם כך ב"מודל להתמודדות עם אקטואליה", בפעילויות מדגימות ובסדרת  פרסומי מינהל החברה והנוער "על סדר היום" ו"חמ"דת" המופיעים באופן שוטף  באתר מינהל החברה והנוער.

 

4.4    נושאים מרכזיים לכיתות ז'-י"ב

כיתה ז'

–    תהליכים / שלבים מרכזיים: מעבר לחטיבת הביניים, שנת בר מצווה

–    מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: הכיתה כקבוצה חברתית

–    בחמ"ד – תוספת: מינקות לבגרות – על קבלת עול מצוות

–    במגזר הערבי: –   זהות הערבים בישראל –"هوية العرب في إسرائيل"

                            –   חגים ומועדים –"أعياد ومناسبات".

כיתה ח'*

–    תהליכים/שלבים מרכזיים: בניית עולם החברות

–    מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: בית הספר כארגון וכחברת תלמידים

–    בחמ"ד – תוספת: ערבות הדדית ומעגלי צדק

–    במגזר הערבי:   חגים ומועדים – "أعياد ومناسبات".                               

כיתה ט'

–    תהליכים/שלבים מרכזיים: סיום חטיבת הביניים – פרדה מהכיתה, מהחברים ומבית הספר

–    מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: בית הספר, הקהילה, השכונה

–    בחמ"ד – תוספת: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" – על צניעות, אמונה ותפילה

–    במגזר הערבי: –   חגים ומועדים –"أعياد ومناسبات"

                            –   טוהר הבחינות – "نزاهة الامتحانات".

כיתה י'

–    תהליכים / שלבים מרכזיים: מעבר לחטיבה העליונה, קבלת תעודת הזהות, הכנה לבחינות הבגרות (כולל טוהר הבחינות)

–    מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות:  פעילות מתמשכת בקהילה במסגרת התכנית "מחויבות אישית"

–    בחמ"ד – תוספת: זהות אישית אמונית ואורח חיים של חסד ונתינה

–    במגזר הערבי: –   זהות הערבים בישראל –"هوية العرب في إسرائيل"

                            –   חגים ומועדים –"أعياد ومناسبات".

כיתה י"א

–    תהליכים / שלבים מרכזיים: שלבים ראשונים בהכנה לגיוס לצה"ל; בחינות בגרות

–    מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית; מדינת ישראל

–    בחמ"ד – תוספת: בנתיבי הציונות הדתית, נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל

–    במגזר הערבי: –   הכנה לקריירה –"التحضير للمستقبل"

                            –   ערבות ומעורבות –"التكافل والتداخل"

                            –   טוהר הבחינות –"نزاهة الامتحانات".

כיתה י"ב

–    תהליכים / שלבים מרכזיים: לקראת גיוס לצה"ל, בחינות בגרות, סיום הלימודים כסיום שלב בחיים

–    מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: החברה הישראלית, מדינת ישראל

–    בחמ"ד – תוספת: "ראשית צמיחת גאולתנו" – משמעותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי

–    במגזר הערבי: –   הכנה לקריירה –"التحضير للمستقبل"

                            –   ערבות ומעורבות –"التكافل والتداخل"

                            –   טוהר הבחינות –"نزاهة الامتحانات"

                            –   תהליך קבלת החלטות –"عملية اتخاذ القرارات".

 

תכנית הליבה לשעות החינוך למחנך הכיתה נמצאת במלואה באתר של מינהל

החברה והנוער, וכל מחנך יקבל מהרכז תקליטור של התכנית. כמו כן יש באתר

האינטרנט של מינהל החברה והנוער מבחר גדול של תכניות ומערכי שיעור סביב

כל נושא ומאגר מאמרים להעשרה. כתובת האתר: noar.education.gov.il.

 

___________

* בתי ספר שהתלמידים מסיימים בהם לימודיהם בכיתה זו ישלבו את נושא הפרדה כמוצע בכיתה ט'.

 

5.    פרק ג': ארגון החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בראייה מערכתית

5.1    מבוא

א.   כללי

התכנית החינוכית-חברתית היא חלק אינטגראלי מהתכנית הבית-ספרית, ועליה לתרום ליצירת הלימה בין הלמידה העיונית, הלמידה החברתית ואורח החיים בבית הספר.

ב.   היערכות לתכנון ולביצוע של התכנית החינוכית

מנהל בית הספר אחראי לבניית התכנית החינוכית הבית-ספרית ולמינוי רכז חינוך חברתי ומורים לצוות היגוי לחינוך החברתי.

בראש צוות ההיגוי לחינוך החברתי-ערכי-קהילתי עומד הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי, ולצדו נציגי הנהלת בית הספר, מנחה מועצת התלמידים, רכז המחויבות האישית והמעורבות החברתית, רב בית הספר, המורה לשל"ח ועוד. צוות זה יעמוד בקשר עם נציגי הרשות, כגון מנהל אגף החינוך, מנהל יחידת הנוער ורכזי תנועות הנוער, לשם יישום התפיסה המערכתית היוצרת רצף חינוכי מבוקר עד ערב.

רכז החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, כחבר הנהלת בית הספר, הוא שותף בכיר בגיבוש התפיסה החינוכית והמדיניות של בית הספר בזיקה למטרות החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.

הרכז אחראי על התכנון, על הביצוע ועל ההערכה של התכנית החינוכית ושל הפעילות החברתית-ערכית בבית הספר. הערכת התכנית על מרכיביה השונים תתקיים באופן שוטף ותסייע לרכז ולצוות להביא ליתר הלימה בין המטרות לבין מימושן באורח החיים הבית-ספרי. 

ג.    עקרונות לבניית תכנית חברתית-קהילתית

      1)   בניית תכנית החינוך החברתי ברצף גילאי התפתחותי מכיתה ז' עד כיתה י"ב המופעלת במסגרת כיתות-האם, המסגרות השכבתיות והמסגרות הכלל-בית-ספריות

      2)   שילוב תכנית הליבה לשעות חינוך לטיפוח שייכות, מימוש עצמי ומעורבות חברתית כציר מארגן לתכנית הבית-ספרית

      3)   יישום העקרונות הפדגוגיים  שבבסיס הלמידה החברתית בכל ההוויה הבית-ספרית, כגון יישום למידה תוך התנסות, הרחבת אפשרויות הבחירה בתחומי הלמידה, מתן הערכה על מגוון כישורי התלמיד ומתן אפשרות לשותפות בקבלת החלטות בחיי בית הספר

      4)   הקצאת מסגרות "זמן בית ספר" ללמידה חברתית, כגון הפסקות, פורומים של מורים ותלמידים ובמות דיון לנושאים אקטואליים

      5)   חיבור ושילוב הלמידה החברתית עם הלמידה בתחומי הדעת.

ד.   התכנית תיבנה תוך שמירה על הרצפים האלה:

  • רצף פדגוגי-חינוכי בין הלמידה בתחומי הדעת ובין הלמידה החברתית
  • רצף של למידה חברתית בין הפעילות בכיתת-האם לבין הפעילות במסגרות שכבתיות ובית-ספריות
  • רצף פעילות בין בית הספר למסגרות בקהילה.

 

5.2    מסגרות הפעולה של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר ובקהילה

א.   כללי

מימוש תכנית החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מתבסס על קיום מסגרות פעולה ללמידה חברתית. ריבוי מסגרות בבית הספר ובקהילה מאפשר לכל תלמיד לבחור אפיקים למימוש עצמי ולתרומה לחברה. ההתנסות בפעילות במגוון מסגרות מקדמת את תחושת השייכות לבית הספר ותורמת ליצירת מערכות יחסים בין התלמידים ולהבניית הקשר עם הקהילה.

ב.   מסגרות פעולה כיתתיות

               1)   כיתת האם כתא חברתי

כיתת האם היא מסגרת שמתרחשים בה תהליכים אישיים ובין-אישיים במישור הלימודי והחברתי. חיי היום-יום משמשים מנוף לבניית נורמות חברתיות של כבוד הדדי, אכפתיות, עזרה הדדית וסולידריות, ועם כל אלה שמירה על זכויות הפרט. התערבות מתוכננת ומובנית בתהליכים אלה מאפשרת צמיחה אישית וחברתית.

               2)   שעת החינוך

שעת החינוך היא מסגרת שבועית קבועה ומתמשכת ליישום תכנית הליבה ולטיפוח הכיתה כתא חברתי. היא חוליה מרכזית במכלול הפעילות החינוכית-חברתית-קהילתית של בית הספר.

               3)   שעות פרטניות

השעות הפרטניות מאפשרות למחנך ולמורים ליצור מסגרות נוספות הנותנות הזדמנות להרחבת הלמידה החברתית, לצמיחה אישית ולפיתוח מצוינות חברתית. להלן מבחר הצעות:

                     –    מפגשים אישיים ("אחד על אחד") בנושאים של התנהגות חברתית: התייחסות לבעיות משמעת, היענות לבקשה של תלמיד לשיחה אישית, התמודדות עם דילמה אישית של תלמיד, התלבטות בקבלת החלטה אישית

                     –    מפגשים של קבוצות קבועות או מתחלפות של תלמידים (עד 5 בקבוצה): שיחות רפלקציה על אירועים מחיי בית הספר והכיתה, התמודדות קבוצתית עם סוגיות חברתיות-ערכיות ודתיות-אמוניות ועם תהליכי קבלת החלטות בנושאים שעל סדר היום האישי או הכיתתי, כגון התלבטויות לגבי השירות הצבאי והלאומי, הצטרפות למסע לפולין ועיבוד של מתחים בין תת-קבוצות בכיתה

                     –    מפגשים של קבוצות משימה "אד הוק" או קבועות  (עד 5 בקבוצה): היערכות לקראת ביצוע משימה: בירור מטרות המשימה, חלוקת תפקידים ומטלות, ארגון וניהול, משוב והפקת לקחים אישיים וקבוצתיים מביצוע המשימה, רפלקציה ועיבוד ההתנסות וכו'.

ג.   מסגרות כלל-בית-ספריות של חברת התלמידים ושל המנהיגות הייצוגית

               1)   מועצת התלמידים

מועצת התלמידים היא הגוף הייצוגי של כלל תלמידי בית הספר. מסגרת זו מאפשרת פיתוח מנהיגות, התנסות בתפקידי מנהיגות וייצוג הצרכים הלגיטימיים של חברת התלמידים. חשוב לטפח מסגרת זו, כדי שכל תלמיד יחווה התנסות באורח חיים דמוקרטי בבחירה, בדיווח, בביקורת ובאחריות על הביצוע. 

               2)   מועצת השכבה

מועצת השכבה מזמנת מפגש חברתי בשכבת הגיל המאפשר מענה לצורכי הגיל. יזמות לפעילויות שכבתיות תתרומנה להגברת תחושת השייכות של תלמידי השכבה.

               3)   חברת התלמידים

נוסף למבנים המטפחים בעיקר מנהיגות תלמידים הצוברים ניסיון בייצוג חבריהם יש להבנות מסגרות לטיפוח תלמידים פעילים המאפשרות להם מעורבות, שותפות ואחריות. פעילות חברת התלמידים יוצרת נורמה חברתית שעל פיה כל תלמיד לא רק מיוצג אלא שותף פעיל ומשפיע על אורח החיים הבית-ספרי. שיתופם הפעיל של כל באי בית הספר בקבלת החלטות ובקביעת חוקים ותקנונים תורם לתרבות ולאקלים של בית הספר, המצמצם ניכור ומפחית אלימות.

               4)   ועדות חוצות שכבות גיל

ועדות רב-גיליות תפעלנה בתחומי עניין שונים, תרחבנה את אפשרויות הבחירה ותבאנה לידי ביטוי יכולות וכישורים מגוונים. המפגש הרב-גילי תורם להכרה בצרכים שונים, מרחיב את הפרספקטיבה החברתית ויוצר שיח בין תלמידים בוגרים וצעירים.

ד.   טקסים, אירועים על פני לוח השנה

באורח החיים הבית-ספרי משולבים חגים, מועדים וטקסים הנותנים ביטוי ל"אני מאמין" החינוכי-ערכי-תרבותי של בית הספר והם שיאים בשגרת החיים בבית הספר.

עיצוב החג והמועד וציון ימי לוח הם עיקרון חשוב בטיפוח השייכות הקבוצתית והלאומית של התלמידים. אלו מסגרות חשובות לשיתוף פעולה בין התלמידים, המורים וההורים ובין בית הספר והקהילה. אירועים אלה מזמנים הזדמנויות חשובות ליזמות ולגילוי כישרונות של תלמידים, והם מאפשרים נתינת במה ליחיד ולקבוצות שלעתים אינם באים כלל לידי ביטוי. באירועים אלה אפשר לבטא מסורות תרבותיות מגוונות, ונכללים גם ערבי כיתה, ערבי הורים ותלמידים, חוגים, סיורים לימודיים, ימי עיון, סמינרים, חידונים, מבצעים מיוחדים ועוד.

ה.   מסגרות לטיפוח מעורבות חברתית-קהילתית ואזרחית בבית הספר ובקהילה

אחת ממטרות החינוך בישראל היא "טיפוח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל" (חוק החינוך הממלכתי, התשי"ג–1953). על בית הספר להציב מטרה זו כחלק מהחזון הבית-ספרי ולזמן מסגרות ולפתח תכניות למעורבות ולהתנדבות בבית הספר ובקהילה. להלן מבחר הצעות להתנדבות ולמעורבות:

               1)   התנדבות בכל שכבות הגיל

על בית הספר לבנות תכנית להתנסות מעשית בהתנדבות ובמעורבות במעגלים הולכים ומתרחבים:

                     –    במעגל הראשון, החברתי, תתבטא ההתנסות בפעילות בכיתה, בשכבה ובבית הספר.

                     –    במעגל השני, הקהילתי, תתבטא ההתנסות בפעילות במשפחה, בקהילה, באזור, בשכונה, ביישוב ובארגונים השייכים למגזר השלישי.

                     –    במעגל השלישי, האזרחי, תתבטא ההתנסות בפעילות הקשורה לרשות ולמוסדות השלטון ברמה הארצית.

               2)   מחויבות אישית, שירות לזולת

זוהי תכנית חינוכית-ערכית לכיתות י' המקדמת תהליך חינוכי-ערכי להתנדבות. בית ספר הבוחר בתכנית זו מחייב את תלמידי השכבה לבחור תחומי פעילות, והם נדרשים לתרום לקהילה לפחות 60 שעות במהלך השנה (ראה חוזר הוראות הקבע תשס/3(א), סעיף 2–7.9, "'מחויבות אישית – שירות לזולת' – תכנית חינוכית-חברתית-קהילתית").

               3)   קבוצות משימה של מנהיגות ייעודית

על בית הספר לחשוף את התלמידים לקיומם של מסלולים שונים לטיפוח מנהיגות נוער ולעודדם למלא בהם תפקידים פעילים. תלמידים אלה יתרמו לבית הספר ולקהילה, ויש לתת להם במה גם במסגרת הבית-הספרית.

להלן מבחר מסלולים: מדריכים צעירים (מד"צים), מדריכי של"ח צעירים (מש"צים), מנהיגי מחויבות אישית, מנהיגים קהילתיים, מנהיגות צעירה בקידום נוער, מנהיגות דרך ספורט, "זרעים של שלום", מדריכי תנועות נוער, "פרס הנוער הישראלי", "שמיניסטים לעיירות פיתוח" (של"ף) ועוד. 

ו.    מסגרות פעולה מחוץ לכותלי בית הספר

               1)   מועצת תלמידים ונוער רשותית: בכל רשות פועלת מסגרת ייצוגית לנוער המאפשרת שיח בין נציגי כלל הנוער ביישוב לבין נציגי הרשות. חברים בה נציגי מועצות תלמידים, נציגי תנועות נוער ונציגי מתנ"סים ומסגרות חינוך בלתי-פורמאליות ברשות. המועצה פועלת לייצוג צורכי הנוער ולקידום נושאים חברתיים ברשות.

               2)   "שולחן עגול" רשותי: לבית הספר תהיה נציגות במסגרות הקובעות את מדיניות החינוך והנוער ברשות. החברוּת במסגרות אלו תתבטא בשותפות ובמעורבות בחיי הקהילה ובקיום דיאלוג בין בית הספר למוסדות הקהילה. את בית הספר ייצגו נציג הנהלת בית הספר (הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי) ונציגי מועצת התלמידים הבית-ספרית.

               3)   טיולים וסיורים: סיורים במרחבי נוף שונים מחזקים את הקשר של התלמיד לנופי המולדת ולמורשת ההיסטורית ותורמים לטיפוח הזהות האישית והחברתית, וכן מזמנים מפגש עם צורות חיים שונות ועם אוכלוסיות שונות בארץ. ההתנסות בחיי שדה יוצרת חוויה חברתית המאפשרת גילוי מנהיגות ושיתוף פעולה.

               4)   אירועי תרבות מגוונים – סל תרבות: השתתפות במופעי תיאטרון, מחול ומוזיקה וביקורים במוזיאונים ובתערוכות ועוד מעשירים את ידיעותיו של התלמיד ואת חוויותיו התרבותיות והחברתיות. יציאה לפעילות מעין זו מחוץ לכותלי בית הספר מחייבת הכנה לקראתה ועיבודה לאחר סיומה.

               5)   מפגשים בין אוכלוסיות: מפגשים בין אוכלוסיות שונות, כגון עולים וּותיקים, חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים, מאפשרים היכרות עם השונה ומטפחים הידברות בין קבוצות מגוונות המרכיבות את החברה הישראלית.

 

6.    פרק ד': בעלי תפקידים בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי

6.1    כללי

בעלי התפקידים בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר הם מי שמונו על ידי מנהל בית הספר וההנהלה לקידום החינוך בבית הספר. תפקידם לקדם את החינוך החברתי בהלימה ליעדי משרד החינוך, הבעלות והרשות המקומית ולמדיניות הבית-ספרית.

אלה בעלי התפקידים:

  • הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי
  • מנחה מועצת התלמידים
  • הרכז למחויבות אישית ולמעורבות חברתית
  • מחנך הכיתה.

 

6.2    הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי

         א.   כללי

הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי הוא חבר בצוות הניהול של בית הספר ושותף בגיבוש התפיסה החינוכית-ערכית. הוא מופקד על החינוך החברתי-ערכי-קהילתי ויו"ר הצוות לחינוך חברתי-קהילתי בבית הספר הכולל את הרכז למחויבות אישית ולמעורבות חברתית, את מנחה מועצת התלמידים, את המורה לשל"ח ובעלי תפקידים נוספים. הרכז מוביל ומנחה את צוות המחנכים בתכנית הליבה לשעת החינוך.

         ב.   תיאור התפקיד

               1)   הטמעת התכנית החינוכית-חברתית

                     א)   מַבנה את התכנית הבית-ספרית ליישום למידה חברתית ולטיפוח אורח חיים חברתי בהלימה למטרות החינוך החברתי-ערכי-קהילתי ולאבני היסוד.

                     ב)   אחראי על יישום תכנית הליבה לשעות החינוך.

                     ג)    מתאם בין בעלי התפקידים הפועלים בבית הספר בזיקה לנושאי החינוך החברתי-קהילתי.

                     ד)   אחראי על משוב ועל הערכה בתחום החינוך החברתי-ערכי-קהילתי ועל הפקת לקחים בהתאם.

               2)   קידום אורח חיים חברתי-תרבותי-ערכי

                     א)   מטפח יחסי הוגנות וכבוד הדדי בקרב באי בית הספר.

                     ב)   אחראי לבניית תכנית חינוכית-חברתית במגוון תחומי תרבות.

                     ג)    מקדם מעורבות חברתית-אזרחית. 

                     ד)   מקדם מנהיגות ופעילים בבית הספר ואת פעילות חברת התלמידים לטיפוח שייכות, אחריות ומעורבות.

                     ה)   אחראי על הפעילות הבית-ספרית סביב אירועים אקטואליים ומועדים קבועים בלוח השנה.

               3)   פיתוח ההדרכה, ההנחיה וחומרי למידה

                     א)   מוביל ומנחה את הצוות לחינוך חברתי-קהילתי בבית הספר, הכולל את רכז המעורבות החברתית, את מנחה מועצת התלמידים, מורה לשל"ח ובעלי תפקידים נוספים רלוונטיים.

                     ב)   מנחה את הצוות החינוכי ליישום למידה חברתית בבית הספר.

                     ג)    אחראי על הדרכת מחנכים ביישום תכנית הליבה לשעת חינוך.

                     ד)   מרכז חומרי עזר רלוונטיים לעבודת הצוות החינוכי.

                     ה)   מזמן את הצוות החינוכי להשתלמויות ולפעילויות מחוזיות וארציות של מינהל החברה והנוער בתחום החברתי-קהילתי.

               4)   טיפוח קשר עם ההורים ועם הקהילה

                     א)   יוזם קשר ושותפות בין בית הספר להורים בנושאים חברתיים-חינוכיים.

                     ב)   מעודד קשר ושותפות בין בית הספר לבעלי תפקידים בקהילה – מנהלי יחידות הנוער, מנהלי היחידות לקידום נוער, רכזי תנועות הנוער, מנחה מועצת התלמידים הרשותית – במטרה ליצור רצף חינוכי-חברתי-קהילתי בין הפעילות בבית הספר לפעילות החוץ-בית-ספרית.

         ג.    דרישות התפקיד

               1)   לרכזים שייכנסו לתפקיד משנת התשע"א: בעל תואר שני באחת מההתמחויות מינהל חינוכי, מנהיגות חינוכית ומדיניות חינוכית – שאושר על ידי מינהל החברה והנוער ועבר השתלמות של פיתוח מקצועי במינהל החברה והנוער

               2)   חבר בצוות ההנהלה של בית הספר בתפקיד ניהולי בכיר

               3)   מורה בעל ותק של שלוש שנות הוראה וחינוך כיתה בבית הספר

               4)   אחראי להגשת תכנית חינוכית בית-ספרית למנהל בית הספר ולפיקוח על החינוך החברתי-קהילתי, להטעמתה וליישומה.

               5)   ראש צוות החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר: רכז המחויבות האישית והמעורבות החברתית, מנחה מועצת התלמידים, מורה לשל"ח ורכזי השכבות

               6)   מקיים קשר שוטף עם המפקחים ועם המנחים של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי ומשתתף בהשתלמויות ובימי עיון של מינהל החברה והנוער לשם פיתוח מקצועי.

         ד.   כישורים אישיים

               1)   יכולת לנהל ולארגן צוות

               2)   כושר מנהיגות

               3)   יכולת לעבוד בצוות

               4)   יכולת לנהל משא ומתן

               5)   כישורי הדרכה–"סופרוויז'ין" לחברי הצוות החינוכי העוסקים בתוכני החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

               6)   כישורי הנחיה וניהול דיונים

               7)   מיומנויות בתקשורת בין-אישית עם ההנהלה, המורים, בני הנוער, ההורים, אנשי הרשות והקהילה

               8)   בעל יזמה, יצירתיות ופתיחות.

         ה.   נוהל המינוי לתפקיד

               1)   מנהל בית הספר ימנה לתפקיד הרכז מורה בעל כישורים אישיים נדרשים העומד בדרישות התפקיד.

               2)   מנהל בית הספר יקבל מדי שנה אישור העסקה לרכז החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מהמפקח הממונה על החינוך החברתי – נוער וקהילה במחוז.

 

6.3    מנחה מועצת התלמידים הבית-ספרית

א.   כללי

מועצת התלמידים היא גוף נבחר המייצג את חברת התלמידים והיא קבוצת מנהיגות ייצוגית של התלמידים, המאפשרת התנסות מעשית באורח חיים דמוקרטי בבית הספר ובתפקידי מנהיגות. מנחה מועצת התלמידים ממונה על ידי מנהל בית הספר, והוא שותף בצוות החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר בהנהגת הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי. הוא מוביל ומנחה את מועצת התלמידים הנבחרת לפעילות כנציגת חברת התלמידים ומטפח פעילות חברתית-ערכית של התלמידים בבית הספר ובקהילה.

המנחה מקדם תרבות הנהגה דמוקרטית ומחזק ערכים של אזרחות פעילה הלכה למעשה, והוא מכשיר תלמידים נבחרים להנהגה ערכית ההולמת אורח חיים דמוקרטי בחברה פלורליסטית.

ב.   תיאור התפקיד

      1)   מעצים ומטפח את מנהיגות התלמידים.

      2)   מייצג את מדיניות בית הספר בקשר עם מועצת התלמידים.

      3)   אחראי לקיום בחירות דמוקרטיות למועצת התלמידים ולהכנת התלמידים וצוות המורים לקראתן.

      4)   מכשיר ומנחה את המועצה הנבחרת על פי "תקנון העל" של המועצה הארצית של תלמידים ונוער, ומקיים מפגשים קבועים לאורך השנה.

      5)   מסייע למועצת התלמידים בגיבוש תכנית עבודה שנתית.

      6)   מקיים קשר עם מועצת התלמידים והנוער הרשותית ודואג לייצוג תלמידי בית הספר במועצה.

      7)   פועל בשיתוף פעולה עם הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי, עם המחנכים ועם המורים בבית הספר לקידום העצמת התלמידים ולטיפוח המנהיגות באמצעות תכנית עבודה שנתית.

ג.    דרישות התפקיד

      1)   בעל תואר ראשון ותעודת הוראה

      2)   מורה בצוות בית הספר בעל שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה ובחינוך כיתה שהוכיח הצלחה בתפקידו

      3)   בעל עמדות חיוביות לגבי העצמת תלמידים ויישום ערכי הדמוקרטיה בבית הספר

      4)   עבר הכשרה בהיקף של 112 שעות וקיבל אישור מטעם מינהל החברה והנוער

      5)   משתתף בהשתלמויות ובימי עיון של מינהל החברה והנוער.

ד.   כישורים אישיים

      1)   כישורי הנחיה והדרכה

      2)   יכולת תקשורת בינאישית טובה עם בני הנוער ועם הצוות החינוכי, עם ההורים ועם נציגי הקהילה

      3)   מיומנויות ארגון והפעלת צוות וניהול משא ומתן

      4)   יכולת תכנון והפעלה של פרויקטים חינוכיים-חברתיים-קהילתיים

      5)   בעל יזמה, יצירתיות ופתיחות.

 

6.4    רכז "מעורבות ומחויבות אישית" בית-ספרי

         א.   כללי

הרכז מופקד על הפעלת התכנית החינוכית "מחויבות אישית – שירות לזולת" לכיתות י' ועל התכנית למעורבות חברתית-קהילתית אזרחית בבית הספר לכיתות ז'-י"ב. תפקידו של הרכז הוא להביא ליישום תכנית המקדמת ערכי נתינה לזולת ויצירת מחויבות לצורכי הפרט והקהילה, והוא חבר בצוות החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר בהנהגת הרכז לחינוך חברתי-קהילתי.

         ב.   תיאור התפקיד

               1)   אחראי ליישום התכנית לקידום מעורבות והתנדבות של תלמידים בבית הספר ובקהילה.

               2)   מאתר ומאשר מסגרות וארגונים המתאימים לפעילות תלמידים בבית הספר ובקהילה.

               3)   מכין תכנית לשיבוץ תלמידים במקומות הקולטים על פי בחירתם והתאמתם לתפקיד ונותן מענה במקרה של צורך לשנות.

               4)   מתכנן ומתאם עם המקומות הקולטים את תכנית ההכשרה  וההדרכה של התלמידים במהלך הפעילות.

               5)   אחראי לתכנית ההדרכה של התלמידים בבית הספר לקראת הפעילות ולעיבוד ההתנסויות במהלכה ובסופה.

               6)   אחראי על הנחיית המחנכים ועל הכשרתם להובלת התכנית בכיתתם.

               7)   אחראי על הערכת הפעילות של התלמידים ועל תגמולם. 

               8)   פועל לפרסום הפעילות של התלמידים בבית הספר ובקהילה.

               9)   אחראי על תיעוד, משוב והערכה להפקת לקחים מהתכנית.

         ג.   דרישות התפקיד

               1)   בעל תואר ראשון ותעודת הוראה

               2)   מורה בצוות בית הספר בעל שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה ובחינוך כיתה שהוכיח הצלחה בתפקידו

               3)   בעל תפיסות חיוביות בנושא של קידום ההתנדבות והמעורבות החברתית

               4)   עבר הכשרה בהיקף של 56 שעות וקיבל אישור מטעם מינהל החברה והנוער

               5)   משתתף בהשתלמויות ובימי עיון מטעם מינהל החברה והנוער.

         ד.   כישורים אישיים

               1)   ארגון הצוות ויכולת ניהול

               2)   יכולת ניהול מתנדבים

               3)   יכולת ניהול משא ומתן

               4)   יכולת תקשורת בין-אישית עם בני נוער, עם מורים ועם אנשי רשות ומוסדות בקהילה

               5)   כישורי הנחיה והדרכה

               6)   יזמה ופתיחות.    

 

6.5    מחנך הכיתה

         א.   כללי

כיתת-האם היא מסגרת משמעותית לחיזוק תחושת השייכות של התלמיד לבית הספר ולקידום תהליכים חברתיים-ערכיים. המחנך מנהל את כיתת-האם ואחראי על התלמידים כפרטים וכקבוצה. תחומי אחריותו כוללים נושאים לימודיים, חברתיים-ערכיים ורגשיים.

         ב.   תיאור התפקיד

               לתפקיד מחנך הכיתה שני היבטים מרכזיים:

               1)   היבט פדגוגי חברתי-ערכי

                     א)   בניית תכנית חינוכית חברתית-ערכית לכיתתו

מחנך הכיתה יבנה את התכנית לאור תכנית הליבה לשעת החינוך והמדיניות הבית-ספרית בתיאום עם הרכז לחינוך חברתי-ערכי-קהילתי.

                           התכנית תתמקד בנושאים האלה:

  • טיפוח הכיתה כיחידה חברתית
  • התנסות בבניית מסגרות כיתתיות חברתיות על בסיס עקרונות דמוקרטיים
  • התייחסות לאירועי היום-יום של הכיתה
  • דיון באקטואליה – בנושאים שעל סדר היום הציבורי
  • טיפוח מעורבות חברתית למצוינות חברתית, העצמת התלמידים ופיתוח מנהיגות בכיתה, בבית הספר ובקהילה.

                     ב)   טיפוח קשר אישי עם התלמיד

על המחנך לתת מענה לצרכים של התלמיד כפרט, לטפח קשר אישי עם כל תלמידיו ולהיות קשוב ורגיש לצרכים המגוונים של כלל התלמידים בכיתתו.

               2)   היבט ניהולי-ארגוני

כאחראי על תפקוד התלמיד בהיבטים הלימודיים והחברתיים כאחד על המחנך לבנות בשיתוף עם צוות מורי הכיתה מסגרות ותהליכי עבודה שוטפים העונים על צורכי התלמידים והצוות. חברי הצוות יהיו מורים ובעלי תפקידים: רכז שכבה, רכז החינוך החברתי-קהילתי, היועץ, רב בית הספר ועוד.

                     על המחנך לנהל ולארגן את עבודתו בשני מסלולים מרכזיים:

  • ליווי התלמידים ומעקב אחר תפקודם: עליו ללוות את התלמידים ולעקוב אחר התקדמותם ותפקודם בלימודים ובפעילויות השונות.
  • קיום קשר עם ההורים: עליו לקיים קשר קבוע עם הורי התלמיד כפרט, לעדכון ולמעקב, וליזום מפגשים עם כלל ההורים לקידום שיתופי פעולה.

         ג.   הכישורים האישיים הנדרשים

               1)   מודעות ורגישות חברתית

               2)   נכונות ומחויבות לעיסוק בנושאים ערכיים-חברתיים

               3)   תפיסה פדגוגית חברתית-קהילתית

               4)   עמדות חיוביות לגבי העצמת תלמידים ויישום ערכי הדמוקרטיה בבית הספר

               5)   יכולת תקשורת בינאישית טובה ומוכחת

               6)   יכולת הנחיה וניהול דיון ושיח

               7)   יכולת עבודה בשיתוף פעולה והובלת צוות

               8)   יזמה אישית.

         ד.   דרישות התפקיד

               1)   בעל תואר ראשון ותעודת הוראה

               2)   בעל ותק של שנה בהוראה לפחות

               3)   בוגר קורס הכשרה בהיקף של 60 שעות מטעם מינהל החברה והנוער

               4)   משתתף בהשתלמויות ובימי עיון מטעם מינהל החברה והנוער.

 

7.    פרק ה': הערכת החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר

7.1    כללי

תהליכי הערכה שוטפים ושיטתיים צריכים להיות חלק בלתי נפרד מפעולתו של החינוך החברתי-קהילתי.

בפרק זה מובהר הרציונל של שאלון החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, ולאחר מכן מוצג השאלון במלואו. זאת כדי לאפשר לרַכָּז לתכנן את ההערכה ואת המשוב בתחום החינוך החברתי בבית הספר, הן לגבי ביצועיו שלו והן לגבי הביצועים של שותפיו בעלי התפקידים האחרים. נוסף לכך יוכל הרכז להיעזר בקריטריונים ובשאלונים נוספים המובאים בנספחים 1 ו-2 להלן.

 

7.2    הרציונאל של שאלון החינוך החברתי-קהילתי

         א.   כללי

שאלון החינוך החברתי-ערכי-קהילתי הוא כלי לתיעוד ולמיפוי של החינוך החברתי בבית הספר. האחריות למילוי השאלון בבית הספר מוטלת על מנהל בית הספר. לרכז החינוך החברתי אחריות משותפת בנושא זה, והוא ימלא בעצמו את חלקו הארי של השאלון. יש בשאלון פרקים שעל המחנכים ועל חברי צוות החינוך החברתי בבית הספר למלא. המידע המתקבל מתשובות הרכז והמחנכים משמש בסיס להערכת איכות העבודה בתחום החינוך החברתי בבית הספר.

מעבר להיותו של השאלון כלי להערכה ולדיווח, בעלי התפקידים הממלאים אותו עוברים תהליך של הערכה עצמית ורפלקציה אודות תפקודם הם. התמונה השלמה של כלל העשייה תוצג לכל חברי הצוות ותשמש בסיס לקבלת החלטות ולשיפור מתמיד בעבודה.

הרכז אחראי לרכז את המידע בכל שנה ולתייקו, וכך יוכל לבחון את התקדמותו לאורך שנים. ניהול ידע כזה ישמש את הנהלת בית הספר ליצירת רצף של העשייה בחינוך החברתי-ערכי בבית הספר לאורך שנים ויסייע במקרים של כניסת בעלי תפקידים חדשים לבית הספר.

האגף לחינוך חברתי-קהילתי – תלמידים ונוער – ידגום מדי שנה כמה בתי ספר כדי לקבל תמונה ארצית על כלל העשייה או על פרקים מסוימים מתוכה.

         ב.   מטרות ההערכה

               1)   לטפח תרבות של הערכה מעצבת כבסיס לקידום מדיניות החינוך החברתי-ערכי ועבודת החינוך החברתי-קהילתי בכל בית ספר

               2)   לקדם תרבות של חשיבה רפלקטיבית, של למידה מתמדת, של התפתחות והישגים בעבודת החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר

               3)   לעודד דיאלוג מתמיד לגבי צרכים בתחום החינוך החברתי-ערכי-קהילתי.

         ג.   מרכיביה ונושאיה של הערכת החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

               1)   התכנית השנתית של הפעילות החברתית-ערכית בבית הספר

               2)   דרכי עבודת הרכז ופעולתו עם שותפים לעשייה בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי 

               3)   חברת התלמידים, מועצת התלמידים ומעורבות התלמידים למען בית הספר והקהילה

               4)   אירועים כלל-בית-ספריים

               5)   מעגלי מעורבות ושותפות הורים בבית הספר

               6)   עבודת הרכז עם שותפים לעשייה חינוכית-חברתית מחוץ לבית הספר.

         ד.   מפתח לקריאה הערכתית של המידע שיתקבל ממילוי השאלון

               1)   בסעיף "תכנית שנתית של הפעילות החברתית-ערכית בבית הספר"

בסעיף זה מתועדות מידת המכוונות של הרכז בעבודתו לאבני היסוד של החינוך החברתי ומידת היישום של תכניות החינוך החברתי על פי תכנית הליבה לשעות החינוך וכלל תכניות החינוך החברתי בחיי בית הספר. המידע יצביע על המקצועיות ועל השיטתיות של הרכז בעבודתו.

               2)   בסעיף "שותפים לעשייה בחינוך החברתי-קהילתי"

בסעיף זה נבחנת המידה שבה הרכז ממלא את תפקידו בהתאם להגדרת התפקיד המופיעה בפרק ג' בחוזר זה:

                     –    עד כמה הרכז פועל על פי תכנית שנתית

                     –    עד כמה הוא מוביל את בעלי התפקידים בחינוך החברתי ופועל בשיתוף עמם

                     –    עד כמה הוא פועל בשיתוף עם בעלי תפקידים נוספים בבית הספר

                     –    עד כמה הוא מדריך את מחנכי הכיתות ואת המורים בעבודתם בנושאי החינוך החברתי

                     –    עד כמה הוא פועל עם הורי התלמידים

                     –    עד כמה הוא פועל בשיתוף עם הגורמים הקהילתיים השונים ביישוב.

               3)   בסעיף "חברת התלמידים ומעורבות תלמידים למען בית הספר והקהילה"

בסעיף זה נבחנת מידת העצמתם של התלמידים בהנהגת הרכז, המידה שבה ניתנת לתלמידים הזדמנות להתנסות בפועל בתפקידים בחיי בית הספר:

                     –    עד כמה משתפים את התלמידים בדיונים על התכניות החינוכיות-החברתיות בבית הספר בתכנונן ובביצוען

                     –    עד כמה משלבים את התלמידים בהתנהלות חיי בית הספר, במעורבות בחברת התלמידים ובתפקידי מנהיגות והתנדבות למען הזולת

                     –    עד כמה הרכז פועל לשילוב נציגי המועצה הבית-ספרית במועצת התלמידים והנוער היישובית.

               4)   בסעיף "אירועים כלל בית ספריים"

בסעיף זה מתועדת העשייה של החינוך לתרבות הפנאי, סל תרבות, טקסים, אירועים על פני לוח השנה, אירועי שיא, אירועים אקטואליים ואירועים הפגתיים בבית הספר.

               5)   בסעיף "מעגלי מעורבות ושותפות הורים בבית הספר"

בסעיף זה מתועדת מידת הקשר עם ההורים. התיעוד מצביע על האפשרות ליצור רצף בין העשייה החינוכית בבית הספר לבין המסרים המשפחתיים.

               6)   בסעיף "עבודת הרכז עם שותפים לעשייה חינוכית-חברתית מחוץ לבית הספר"

בסעיף זה נבחנת מידת השיתופיות בעבודת הרכז עם בעלי תפקידים בבית הספר, עם גורמי חינוך רלוונטיים ברשות המקומית, עם גורמים בקהילה ועם נציגי המגזר השלישי.

 

7.3    שאלון החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר – מיפוי ותיעוד כבסיס להערכה

תכנית החינוך החברתי-ערכי-קהילתי תיבדק תוך התייחסות לנושאים הבאים בעבודת רכז החינוך החברתי-קהילתי:

  • התכנית השנתית של הפעילות החברתית-ערכית בבית הספר
  • השותפים לעשייה בחינוך החברתי-קהילתי
  • חברת התלמידים
  • אירועים כלל-בית-ספריים
  • מעגלי מעורבות ושותפות הורים בבית הספר
  • השותפים לעשייה חינוכית-ערכית-חברתית מחוץ לבית הספר.

 השאלון

 

8.    פרק ו': המערך המסייע

8.1    צוות הפיקוח וההדרכה של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

מפקחי החינוך החברתי-ערכי-קהילתי אחראים על יישום מדיניות המשרד בתחום החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבתי הספר בהתאמה למטרות בית הספר. המפקחים מנהלים דיאלוג עם מנהל בית הספר ועם צוותו ומנחים את רכזי החינוך החברתי בבניית תכנית עבודה שנתית ומפקחים על יישומה.

המפקחים מאשרים את מינוי בעלי התפקידים ומסייעים בהקמת צוות חינוך חברתי-קהילתי בבית הספר ובהנחייתו. צוות זה כולל את רכזי החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, את מנחי מועצת התלמידים, את רכזי המעורבות והמחויבות האישית ואת המורים לשל"ח ובעלי תפקידים רלוונטיים. המפקחים מנחים תהליכים בית-ספריים ומקדמים שותפויות בין בית הספר לקהילה.

את המפקחים אפשר למצוא בלשכות מינהל החברה והנוער במחוזות (ראה רשימה בנספח 4).

 

8.2    הכשרות והשתלמויות

         א.   הכשרת בעלי תפקידים בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מקיים מערך של קורסים להכשרת בעלי התפקידים הבאים בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי ולפיתוח המקצועי שלהם:

  • רכזי חינוך חברתי-ערכי-קהילתי
  • מנחי מועצות תלמידים
  • רכזי מעורבות חברתית ומחויבות אישית
  • מחנכי כיתות.

         ב.   פיתוח מקצועי

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מקיים השתלמויות לבעלי תפקידים, למורים ולמחנכי כיתות במבחר נושאים; לדוגמה:

  • היכרות עם תכנית הליבה לשעת חינוך: הנושאים, המתודות ומסגרות הפעולה
  • למידה חברתית מהי? – עקרונות, דרכי עבודה ומיומנויות
  • נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל
  • דיונים בדילמות מוסריות על פי גישת קולברג
  • מחשיבה מוסרית להתנהגות מוסרית – הוגנות בבית הספר
  • טיפוח מנהיגות נוער
  • מיומנויות הנחיה ועבודת צוות ופיתוח צוות
  • השעות הפרטניות – דרכי עבודה פרטנית וקבוצתית.

         ג.    מפגשי פורומים – השתלמויות תוך-תפקידיות

מתנהלים פורומים קבועים במחוזות לבעלי תפקידים לפיתוח מקצועי בתחום החינוך החברתי-ערכי-קהילתי לצורך עדכון, למידת עמיתים ושיח על נושאים שעל סדר היום.

         ד.   מרכזי ההדרכה המחוזיים

מרכזי ההדרכה המחוזיים מסייעים בידי מפקחי החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבניית תכניות הכשרה ופיתוח מקצועי לבעלי התפקידים, וכן מסייעים בסיגול ובהתאמה של התכניות לצורכי השטח וליזמות מקומיות (רשימת מרכזי ההדרכה מובאת בנספח 5).

ה.   אתר האינטרנט של המינהל

אתר מינהל החברה והנוער כולל אוסף גדול ועשיר של פעילויות ותכניות חינוכיות להפעלת בני נוער במבחר נושאים. זאת בהתאמה לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ולבתי הספר דוברי הערבית. החומרים נגישים ומוכנים לשימוש מיידי ומאפשרים לכל איש חינוך, בכל עת ובכל מקום, לאתר הצעות להפעלת בני הנוער. הפעילויות המוצעות מופיעות במלואן בטקסט ערוך ומעוצב, והן כוללות קטעי מקורות, נספחים להעשרה, כרטיסיות, איורים, מצגות, טבלאות ועוד.

האתר כולל מידע על מינהל החברה והנוער, על תכניות חינוכיות-חברתיות, על פרויקטים ועל מפעלים, על אירועים, על כנסים ועל השתלמויות. אפשר למצוא באתר גם את קטלוג הפרסומים, הכולל את מרבית החוברות והתכניות שפותחו במינהל ונושאים שעל סדר היום הציבורי. באתר מתקיימת פעילות ערה של קבוצות דיון בנושאי חינוך.

 

כתובת האתר: http://noar.education.gov.il.

 

 

ו.    מרכז משאבים ארצי

במרכז המשאבים אוסף של חומרי עזר אקדמיים ויישומים בתחומים הרלוונטיים לחינוך חברתי-קהילתי: מאמרים, מחקרים, ספרים, תכניות, קורסים, תיקי נושאים ומאגרי מידע ממוחשבים.

 

מרכז המשאבים נמצא בבית הספר הארצי של עובדי החינוך והנוער בפתח-תקווה,

 רח' קפלן 42, מ' 49210, טל' 03-9180809, דוא"ל

 etila@education.gov.il.

 

 

9.     נספחים

נספח 1    סטנדרטים של תרבות ואקלים של בית הספר

נספח 2    שאלון להערכה עצמית של מחנכי כיתות

נספח 3    חומרי עזר – רשימה ביבליוגרפית

נספח 4    לשכות מינהל החברה והנוער במחוזות

נספח 5    רשימת מרכזי ההדרכה בארץ


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשע/3(ב), י"ד במרחשוון התש"ע, 01 בנובמבר 2009

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014