education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

8. עובדי הוראה ועובדי חינוך

8.2 הכשרת ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה

8.2-19  הכשרת עובדי חינוך ושילובם במסגרות החינוך הבלתי-פורמאלי

 

1.    מבוא

1.1    תמצית

ההכשרה לעבודה חינוכית עם נוער במסגרות ציבוריות (רשויות מקומיות, חברות עירוניות, בתי נוער, מתנ"סים) התקיימה בעבר במסגרות מחוזיות וארציות של משרד החינוך במינהל החברה והנוער והקנתה לעובדים במסגרות ממלכתיות תעודות "מדריך מוסמך" ו"מדריך בכיר" והיתר הדרכה מטעם מינהל החברה והנוער. בהתאם לכך נקבעו תנאי השכר ועוגנו בהסכמי שכר קיבוציים עם מרכז השלטון המקומי. בעקבות הצורך להעלות את רמת ההכשרה של עובדי נוער נפתחו חוגים אקדמיים במכללות להכשרת עובדים חינוכיים לנוער.

מטרת חוזר זה היא להסדיר את תנאי ההכשרה במסגרות החינוך הבלתי-פורמאליות לעובדים פדגוגיים-חינוכיים, קרי עובדי חינוך. במסגרת ההכשרה נכללת התמחות מעשית במסלול החברתי-קהילתי ובמסלול של קידום נוער בסיכון. תעודת עובד חינוך מאפשרת למעוניינים בכך להכשיר את עצמם כבעלי ידע פדגוגי לעבודה בתחומים אלו במסגרות חינוך בלתי-פורמאליות. התעודה מקבילה לתעודת הוראה למורים.

בנוסף מפורטות בחוזר הפעולות המצופות מבעלי התפקידים במסגרות החינוך הבלתי-פורמאליות בכל הקשור להתמחותו ולשילובו המיטבי של עובד החינוך החדש בכניסתו למקצוע החינוך מבחינה מקצועית ואישית ולעמידתו בכל התנאים הנדרשים לקבלת תעודת עובד חינוך.

 

1.2     מטרת הפרסום

          א.    התוקף: החל מ-1 בפברואר 2011

          ב.    התחולה: כל מסגרות החינוך הבלתי-פורמאלי המשתייכות למערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית

          ג.     הסטטוס: חדש

ד.     חוזרים קודמים בנושאים קשורים: סעיף 14–8.2 בחוזר הוראות הקבע סד/9(ב), "ההתמחות בהוראה – הסטאז" – בתוקף.

ה.    חוזר שכפול/ 15 התשנ"ב, "מעמדן של מסגרות חינוך על-אזוריות בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים"- מבוטל

 

1.3    התפוצה

         מנהלי המחוזות, מפקחי מינהל החברה והנוער והממונים המקצועיים, מנהלי מרכזי ההדרכה המחוזיים, המנחים, החונכים, מנהלי מחלקות הנוער, מנהלי המחלקות לקידום נוער ומנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מנהלי חטיבות הביניים ומנהלי בתי הספר העל-יסודיים, המפקחים הכוללים, הנהלת משרד החינוך והחברה למתנ"סים.

 

1.4    יישום ומעקב

המתמחה בעבודה החינוכית יגיש תכנית עבודה שנתית, באישור החונך ומנהל המסגרת החינוכית, לאישורו של המפקח הממונה המקצועי של מינהל החברה והנוער במחוז עם העתקים למנהל מרכז ההדרכה ולמרכז המסלול במוסד האקדמי שבו למד.

 

1.5    הגורם האחראי

          שם היחידה: מינהל החברה והנוער

בעל התפקיד: המפקחים באגף קידום נוער, באגף לחינוך חברתי-קהילתי ובאגף תכנים ותכניות, הכשרה והשתלמויות

          מס' הטלפון: 02-5603155

          כתובת הדוא"ל: ziyonale@education.gov.il.

 

1.6     נספחים

–       נספח 1: רשימת מנהלי מרכזי ההדרכה של מינהל החברה והנוער – שמות, כתובות ומספרי טלפון

–       נספח 2: תכנית הלימודים לתעודת עובד חינוך בהתמחות "קידום נוער בסיכון"

–       נספח 3: טופס הערכה מעצבת

–       נספח 4: טופס הערכה מסכמת

–       נספח 5: טופס אישור מסגרת ההתמחות

–       נספח 6: הודעה בענייני עובדים לצורך זכאות לגמול "כפל תואר".

 

2.     הרציונאל

תהליך הכניסה למקצוע החינוך הוא מורכב ובעל השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד החינוך הן מבחינת הנכונות להתמיד בעבודת החינוך והן מבחינת הגיבוש של תפיסת התפקיד והזהות המקצועית. מסלול מובנה של לימודים אקדמיים, המכשיר את הלומדים בו מבחינה תיאורטית ומעשית תוך התנסות והתמחות בשטח, מאפשר השתלבות טובה במערכת, התפתחות מקצועית, עיצוב זהות מקצועית, יצירת מחויבות למקצוע ומניעת נשירתם של עובדי חינוך איכותיים.

סממניה של הכשרה לפרופסיה באים לידי ביטוי בתחום ידע מובחן ובתקופת למידה והכשרה. קוד אתי, תהליכי הסמכה לתפקיד פרופסיונלי וקיומה של התאגדות מקצועית הם מסימניה של ההכרה החברתית בייחודה של אותה פרופסיה (סיברמן-קלר דיאנה, קווים לתהליכי פרופסיונליזציה בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, מכון מופ"ת, 2007, בתוך: דפים, כתב עת עיון ולמחקר בחינוך (45), עמ' 2).

התפתחותם של תהליכי פרופסיונליזציה שונים בתחום עבודת נוער (הקמת אגודות מקצועיות, פיתוח אתיקה מקצועית, פיתוח תכניות הכשרה אקדמיות ושפה ייחודית לתחום) קבעו את הצורך לעגן את ההכשרה הפדגוגית של עובדי החינוך בנוסף להכשרה הפרופסיונלית.

בדוח אריאב* מופיע המושג "תעודת עובד חינוך" כתעודה מחייבת שיקבל כל מי שמסיים לימודי חינוך בלתי-פורמאלי/חינוך חברתי-קהילתי. בהתאם למתווה אריאב יש דרכים שונות שבהן יוכלו עובדי חינוך לקבל תעודת עובד חינוך:

א.     במשולב עם לימודי התואר הראשון בחינוך (B.Ed)

ב.     לאחר רכישת תואר אקדמי או לקראת סיומו (מודל לימודים עוקב) במדעי החברה והרוח

ג.     במשולב עם לימודי M. Teach. (בהתאם להנחיות מתווה אריאב).

כמו כן אפשר ללמוד לקראת תעודת עובד חינוך בלבד (עובדים שתחום לימודיהם אינו רלוונטי לעבודה חינוכית עם נוער).

______________________

            * "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" - החלטת המועצה להשכלה גבוהה מיום 21.11.06

 

3.    הגדרות

3.1     מתמחה בחינוך: בעל תואר ב"א שאושר להתמחות בחינוך על ידי אחת מהמכללות המכשירות עובדים חינוכיים לנוער.

3.2     עובד חינוך: מי שסיים את שנת ההתמחות בחינוך בהצלחה במסלולים חינוך חברתי-קהילתי וקידום נוער.

3.3     חונך בחינוך: עובד בעל ותק של חמש שנים לפחות בעבודה חינוכית עם בני נוער החונך את המתמחה בשנת הסטאז' ובעל תעודת חונך מטעם משרד החינוך שאושר לתפקיד על ידי הממונה המקצועי במחוז.

3.4     מלווה: עובד במסגרת החינוכית שבה נקלט המתמחה, האחראי לקליטתו של מתמחה בחינוך בשנת ההתמחות. אם ייקבע חונך מתוך צוות המסגרת החינוכית, הוא ימלא גם את תפקיד המלווה.

3.5     התמחות בחינוך: תקופת ההתמחות במהלך שנת עבודה מלאה בהיקף של שליש משרה לפחות.

3.6     סדנת התמחות: מסגרת לימודים למתמחים בחינוך המתקיימת במכללות להכשרת עובדי הוראה באוניברסיטאות המכשירות עובדים חינוכיים לנוער.

3.7     קורס חונכים: מסגרת לימודים המוכרת על ידי מינהל החברה והנוער ועל ידי גף הסטאז' במשרדנו, המכשירה חונכים למתמחים בעבודה חינוכית עם נוער.

3.8     הערכת מתמחה: תהליכי הערכה מעצבת ומסכמת של עבודת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ובסיומה לצורך החלטה על מתן תעודת עובד חינוך.

3.9     ממונה מקצועי במחוז: מפקח הממונה מטעם אגף קידום הנוער או האגף החברתי-קהילתי – תלמידים ונוער על העובדים במחוז. הממונה המקצועי  שותף למנהל מרכז ההדרכה באיתור מקומות התמחות ואחראי על אישור המסגרת החינוכית להתמחות בשותפות עם מנהל מרכז ההדרכה.

3.10   מנהל מרכז הדרכה מחוזי של מינהל החברה והנוער: עובד פדגוגי מטעם מינהל החברה והנוער המנהל את כל מערך ההכשרה וההשתלמויות של עובדי החינוך והנוער במחוז. בעניין המתמחים-עובדי החינוך הוא שותף לממונה המקצועי באיתור מקומות להתמחות וחבר הוועדה לאישור זכאות לרישיון הדרכה קבוע ולהנפקתו.

3.11   ועדה להערכת מתמחים: ועדה המעריכה את תפקוד המתמחה בשנת הסטאז' ומאשרת את זכאותו לתעודת חינוך.

 

4.    בעלי התפקידים המרכזיים המלווים את המתמחה בחינוך בשלב הכניסה לעבודה במסגרות החינוך הבלתי פורמאלי

 

4.1    במסגרת ההתנסות החינוכית

4.1.1     מנהל המסגרת החינוכית

למנהל המסגרת החינוכית תפקיד מרכזי בהצלחתו של עובד החינוך להשתלב במערכת החינוך הבלתי-פורמאלי. המנהל מבנה את סביבת העבודה ויוצר תנאים מאפשרי הצלחה.

תפקידיו העיקריים של המנהל בבניית תהליכי ההשתלבות של המתמחה בחינוך הם: קיום פגישות אישיות למטרת תיאום ציפיות, הגדרת התפקיד בהתאם להכשרה, הפגת מתחים וחששות, מינוי מלווה, הצגת המתמחה בפני צוות המסגרת החינוכית, צפייה במתמחה ומעקב אחר עבודתו ומתן הערכה.

 

4.1.2     החונך

             החונך הוא עובד נוער ותיק שאושר על ידי הממונה המחוזי על קידום נוער או על ידי הממונה המחוזי על חינוך חברתי-קהילתי.   תפקידיו: א. בתחום המקצועי – סיוע למתמחה והעשרתו בידע רלוונטי לתהליכי ההתערבות החינוכית הפרטנית, הקבוצתית והקהילתית ב. בתחום הרגשי – סיוע בבניית יחסי אמון ובטיפוח זהות מקצועית.

4.1.3     המלווה

             המלווה הוא עובד נוער ותיק במסגרת החינוכית שבה נקלט המתמחה אשר אושר לשמש כמלווה על ידי מנהל המסגרת.

             תפקידיו: א. סיוע למתמחה בקליטתו במסגרת החינוכית ובהבנת התרבות הארגונית ב. סיוע בהיכרות עם בעלי תפקידים במסגרת, עם נוהלי המסגרת ועם הזכויות והחובות של העובד במסגרת.

 

4.2    במערך ההדרכה במשרד החינוך

4.2.1     אגף תכנים, תכניות הכשרה והשתלמויות

             אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות הוא אגף בינתחומי המתמקד בפיתוח תכניות ובהטמעתן, בהכשרה ובהשתלמויות, במחקר ובהערכה. האגף בוחן תיאוריות ומחקרים חדשים, מתעדכן ומעדכן את מפקחי המינהל, תורם לקידום עבודתם המקצועית ופועל לניהול הידע המצטבר במינהל ולהרחבתו. האגף פועל בתיאום ובשיתוף פעולה עם כל אגפי המינהל ויחידותיו במטה ובמחוזות, ונותן מענה לצורכי האגפים באמצעות רפרנטים (נציגים), והוא גם אחראי על תהליכי ההכשרה וההתמחות של עובדי חינוך במסגרות חינוך בלתי-פורמאליות.

             במטה האגף מגבשים את התפיסה המקצועית של התהליכים, מעבירים את הידע ואת המדיניות למחוזות לצורך ההפעלה ומבצעים פעולות בקרה אחר ביצוע הפעילויות המתקיימות במוסדות המכשירים עובדי חינוך באמצעות מערך מינהלי-ארגוני מלווה המנהל מאגרי מידע של מתמחים, עובדי חינוך חדשים, חונכים ומלווים. בנוסף האגף מנפיק את האישורים למתמחים בסיום שנת ההתמחות באמצעות המנהלים של מרכזי ההדרכה המחוזיים.

4.2.2     הצוות המחוזי

             הצוות המחוזי מרכז את הטיפול הפדגוגי והארגוני במתמחים בחינוך ובעובדי חינוך חדשים וכולל את בעלי התפקידים האלה:

             א.      הממונה המקצועי של אגפי קידום נוער וחינוך חברתי-קהילתי -  תלמידים ונוער במחוז

             ב.      מנהל מרכז ההדרכה המחוזי

             ג.       מפקח רשותי ומדריך מקצועי.

             הצוות המחוזי מרכז את הפעילויות החינוכיות והארגוניות הרלוונטיות למתמחים בחינוך ולעובדי חינוך חדשים מטעם הנהלת המחוז, ונמצא בקשר שוטף עם הנהלת האגף לתכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות בכל הקשור לפעילויות הנדרשות לצורך הכניסה לעבודה במסגרת החינוכית.

             פעילויות הצוות מההיבט הפדגוגי: הטמעת התפיסה המקצועית הנדרשת בתקופת ההתמחות בחינוך ובשנות העבודה הראשונות בקרב חונכים, מלווים ומנהלים במחוז; מעורבות בפתרון בעיות; מעקב אחרי תהליכי ההערכה; קיום קשר עם הרכזים במוסדות להכשרת עובדי חינוך המפעילים את הסדנאות למתמחים; קיום ימי עיון ומפגשים מחוזיים בנושא.

             פעילויות הצוות מההיבט הארגוני: ריכוז מידע עדכני ומפורט ככל האפשר של שמות המתמחים ועובדי החינוך החדשים במחוז; מעקב אחר מינוי חונכים על פי המאגר המחוזי של החונכים והמלווים שהוכשרו לתפקידם; מעקב אחר קיומם של תהליכי ההערכה המחוזיים וריכוז תוצאות ההערכה; מעקב אחר ביצוע ההנחיות בחוזר זה ונהלים רלוונטיים אחרים במסגרות החינוכיות ובמחוז.

4.2.3     מנהל מרכז ההדרכה

             מנהל מרכז ההדרכה שותף בתהליך ההערכה של המתמחים, מרכז את המידע על המתמחים ועל החונכים במחוז, שותף בארגון ההשתלמויות וימי העיון המחוזיים, חבר בוועדה להערכת התפקוד של העובדים החדשים לצורך מתן רישיון הדרכה קבוע ואחראי להפקתם ולהנפקתם של רישיונות ההדרכה הקבועים.

4.2.4     המפקח (הממונה) המקצועי במחוז – מפקח מינהל החברה והנוער

             הממונה המקצועי במחוז מאשר את ההעסקה בחינוך באחת המסגרות החינוכיות שבפיקוחו ומוודא כי השתלבותו של המתמחה ושל עובד החינוך החדש במערכת מתבצעים באופן מיטבי. עליו לקיים שיחות עם מתמחים ועם עובדי חינוך חדשים במהלך ביקוריו במסגרות החינוכיות כדי להתרשם מאיכות השתלבותם המקצועית.

 

5.     הכשרת עובדי חינוך         

5.1     עקרונות וקווים מנחים להכשרת עובדי חינוך      

          5.1.1    קבלת תעודת עובד חינוך מאשרת שעובד החינוך במסגרות החינוך החברתי הקהילתי/החינוך הבלתי-פורמאלי החוץ-בית-ספרי עבר הכשרה פדגוגית.

5.1.2   הלימודים לקבלת התעודה כוללים לימוד אקדמי של סך תוכני הליבה והתמחות (סטאז') כמקובל בתהליך הכשרתם של עובדי הוראה.

5.1.3   הלימודים כוללים 18-12 שעות שבועיות של לימודים  עיוניים  ו-9-6 שעות עבודה מעשית ללומדים במסגרת דו-חוגית ו-36-30 שעות שבועיות של לימודים עיוניים ו-15-9 שעות עבודה מעשית ללומדים במסגרת חד-חוגית (בהתאם למתווה אריאב).

5.1.4    הלימודים יתקיימו במוסדות אקדמיים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה (ראה ב-9 להלן).

5.1.5    רישיון עובד חינוך יוענק לבעלי תעודת עובד חינוך בהתאם לתחום התמחותם, לאחר שיעברו בהצלחה  תקופת התמחות של שנה אחת בשכר (סטאז'), בהיקף של שליש משרה לפחות (כמקובל בהכשרת עובדי הוראה). כמו כן הם ישתתפו בסדנת התמחות במוסד המכשיר.

 

5.2    תוכני ליבה משותפים למתמחים בתחומי החינוך החברתי-קהילתי וקידום נוער

           5.2.1    לימוד עיוני

 

הנושא

התכנים

תפיסה ועקרונות של החינוך החברתי-קהילתי/החינוך הבלתי-פורמאלי ודרכי יישומם

 

תיאוריות בסיסיות להסברה ולהגדרה של מנותקות חברתית; היכרות עם האידיאולוגיה של החינוך הבלתי-פורמאלי; ממדי החינוך הבלתי-פורמאלי, כיווני השפעתם ודרכי יישומם; ניתוח תכניות ופרויקטים על פי הממדים; קשיים וסוגיות בחינוך  הבלתי-פורמאלי; חיבורים ושילובים בין החינוך הבלתי-

פורמאלי לחינוך הפורמאלי בבתי ספר; התפתחות החינוך החברתי-קהילתי/החינוך הבלתי-פורמאלי בארץ ובעולם; היכרות עם שירותים לטיפול בנוער בסיכון (במגזר הציבורי/ הוולונטרי/ הפרטי)

מאפיינים פסיכולוגיים, התפתחותיים וסוציולוגיים של ילדים ונוער 

 

 

יסודות בפסיכולוגיה התפתחותית של מתבגרים על פי 3-2 תיאוריות התפתחות מרכזיות; ילדים ונוער במשפחה ויחסי הורים-מתבגרים; אינטליגנציה רב-ממדית בהתפתחותם של מתבגרים; הנוער בתקופה הפוסט-מודרנית; התרומה הייחודית של החינוך החברתי-קהילתי להתפתחותם של ילדים ונוער; התנהגות  תורמת והתנהגות סיכון של ילדים ובני נוער בשעות הפנאי;  תופעת הנשירה (הסמויה/ הגלויה) מבתי ספר והשלכותיה; סטייה והתנהגויות סיכון  בקרב מתבגרים; עבריינות בקרב מתבגרים; נערות בסיכון

קהילה, חינוך וחברה מומלץ כשיעור מלווה לעבודה מעשית – תצפיות בשטח

סוגי קהילות והשפעתן על הפרט, על הקבוצה ועל החברה; כלים למיפוי קהילה; הקהילה כמקור לימוד והעצמה של הפרט; המגזר השלישי ותפקידו בקהילה; מטרות קהילתיות, מטרות חברתיות ומטרות חינוכיות – היכן הן נפגשות?; שירותים לנוער בישראל – ממלכתיים, ציבוריים, המגזר השלישי, פרטיים

תיאוריה ומעשה בטיפוח ערכים של אכפתיות, אחריות, מעורבות קהילתית ומנהיגות אצל ילדים ובני נוער בתרבויות שונות

 

 

 

תיאוריות בחינוך ערכי; התפיסה ההתפתחותית בחינוך מוסרי של קולברג ותרגומה לתכניות חינוכיות; היכרות והתנסות עם כלים ועם תכניות לחינוך ערכי בקרב כל בני הנוער; תיאוריות, מטרות חינוכיות וחברתיות וכלים בפיתוח מנהיגות ומעורבות של ילדים ובני נוער; תרבות נוער, תרבות פנאי ופיתוח מנהיגות ומעורבות של בני נוער; תרומתה של התנדבות להתפתחות נוער; מועצות תלמידים ונוער ברשויות המקומיות ובבתי הספר – מודלים, תהליכי הכשרה, דרכי מעורבות ופעילות

תהליכים קבוצתיים ועבודה קבוצתית (מומלץ לשלב למידה של תכנים רלוונטיים בחינוך חברתי-קהילתי-נוער וקהילה וקידום נוער יחד עם למידה של תהליכים  קבוצתיים ועבודה קבוצתית, אם המנחה מתמצא בשניהם)

סוגי קבוצות (קבוצה טיפולית, קבוצת משימה, קבוצה חברתית) וייחודן; חשיבות הקבוצה בפיתוח מיומנויות חברתיות בקרב מתבגרים; שלבי התפתחות של קבוצה; עקרונות בסיסיים וכלים בבניית קבוצה; ניהול והנחיה של קבוצה; זיהוי בעלי תפקידים בקבוצה; תקשורת בקבוצה; סגנונות בהנחיית קבוצות; יצירת קשר בין תוכן לתהליך הקבוצתי; הנחיית צוות; שילוב בין עבודה קבוצתית ופרטנית

מתודות בלתי פורמאליות בהדרכת נוער ומבוגרים

 

 

ניהול דיון; שילוב סרט, סיפור ודרמה,  דיון בדילמות ערכיות, התנסות באתגרים בשטח  (O.D.T), סימולציות, ניתוח אירועים; טיולים ועוד

תכנון, פיתוח והתאמה של תכניות חינוכיות בתחום החינוך החברתי-קהילתי/החינוך הבלתי-פורמאלי והערכתן

 

הבנת העקרונות של התכניות והתנסות בהפעלתן; סיגול והתאמה ובחירה מושכלת של תכניות; הגדרת מדדים להצלחה; הערכת ביצועים – תשומות ותפוקות

ביצוע מחקר איכותני או אמפירי על סוגיה חינוכית הקשורה לחינוך חברתי  קהילתי/ לחינוך בלתי-פורמאלי, מחקר שיכלול סקירה תיאורטית ובדיקה מעשית בשטח ויהיה קשור לתחום ההתמחות

 

ביצוע מחקר מלווה למיזם/לפרויקט חינוכי; הקשר בין החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר לבין הפעילות במסגרות חוץ-בית-ספריות; דרכי התמודדות  עם אלימות של נוער בקהילה; תכנית להעצמת מנהיגות נוער בקהילה מוגדרת; תכנית מעורבות של נוער בקהילה מוגדרת; עבודה עם הורים לנוער בסיכון; אבחון והתערבות בנושא השימוש בסמים ובאלכוהול

 

           5.2.2    עבודה מעשית בשדה

העבודה המעשית תכלול תצפיות על חמישה סוגים של מסגרות נוער ועל חמישה בעלי תפקידים שונים במסגרות חוץ-בית-ספריות בשתי  רשויות שונות לפחות (קטנה, בינונית, גדולה)  וביצוע ראיונות אישיים וראיונות בשיטת קבוצת מיקוד בשטח.

5.3     תוכני ליבה בהכשרת מתמחים בחינוך חברתי-קהילתי

5.3.1     לימוד עיוני

 

הנושא

התכנים

עיצוב תפיסת התפקיד של עובד נוער בקהילה (מומלץ כסדנה מלווה לעבודה המעשית)

גיבוש עמדה בסוגיות הקשורות בנוער; חזון חינוכי ותרגומו לעבודה; מדיניות הנוער בישראל; השלטון המקומי והנוער – מחלקות נוער, מחלקות חינוך, יחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות; מחלקות הנוער וקשריהן עם ביה"ס; מודלים של יחידות נוער בארץ ובעולם; חוקי נוער בתחומי הרווחה, החינוך והמשפחה; נוער וצעירים בקהילה; מתנ"סים ומרכזים קהילתיים; מסגרות התנדבות לנוער ועבור נוער; מקומן של תנועות הנוער בישראל

פיתוח, יישום וניהול של פרויקטים חינוכיים (מומלץ כסדנה מלווה לעבודה המעשית)

איתור צרכים, הגדרת מטרות ותרגום הצרכים והמטרות לפרויקטים; תקצוב שוטף וגיוס תרומות ומתנדבים לפרויקטים קהילתיים לילדים ולנוער; שיתופי פעולה בקהילה; יסודות  בתקצוב; יסודות בעבודת צוות ובהנעת עובדים; ניהול ישיבות; ניהול אירועים וטקסים, שיווק ופרסום; הפעלת פרויקטים עם בני נוער ועוד

 

5.3.2      עבודה מעשית

  העבודה המעשית תכלול:

–    ליווי והדרכה של פרויקט קבוצתי לנוער;

–    תכנון והפעלה של פרויקט/מיזם חינוכי;

–    ליווי "שולחן  עגול"  ברשות המקומית בנושא הקשור בנוער.

 

5.4     תוכני ליבה בהכשרת מתמחים בקידום נוער בסיכון

 

5.4.1        לימוד עיוני

הנושא

התכנים

עיצוב התפקיד של עובד קידום נוער (מומלץ כסדנה מלווה לעבודה המעשית)

מדיניות, חזון מקצועי, מטרות, ערכים מרכזיים, עקרונות עבודה ותכניות מרכזיות בעבודת קידום נוער בישראל; אתיקה מקצועית ודילמות אתיות בעבודה עם נוער מנותק; חוקי נוער בתחומי הרווחה, החינוך והמשפחה ודילמות בחקיקת חוק העובד החינוכי-טיפולי לנוער בסיכון; מדדים להצלחה בעבודת קידום נוער; מוסדות חינוך ממלכתיים וציבוריים לנוער בסיכון: יחידות לקידום נוער, שירות מבחן לנוער, מחלקת נוער במשטרה, נוער וצעירים במשרד הרווחה; השירות לנערות במצוקה; פנימיות לנוער בסיכון; הרשות למלחמה בסמים; עמותות ("אחריי", "עלם", "אשלים", גו'ינט ישראל, ארגוני נשים ועוד)

תהליכים ושיטות בעבודה פרטנית ובעבודה קבוצתית עם נוער בסיכון

יישוג (Reaching Out) ועיצוב הקשר הטיפולי עם נוער בסיכון; אבחון (גורמי סיכון וגורמי חוסן); קביעת יעדים ועריכת חוזה טיפולי; שיטות התערבות בנוער בסיכון, כגון שאלת שאלות, שיקוף רגשות, דיווח התנהגותי, ונטילציה אמפתית, עימות קוגניטיבי ועוד; סיום טיפול והערכת תוצאות; שלבים בעבודה קבוצתית עם נוער בסיכון: גיוס, מיון ועריכת חוזה קבוצתי; שילוב בין תוכן לתהליך; שיטות הנחיה והתמודדות עם קשיים וסיום תהליך העבודה עם קבוצה.

 

          5.4.2     עבודה מעשית

                        העבודה המעשית תכלול:

                             ליווי והדרכה בפרויקט קבוצתי לנוער בסיכון;

                      –       טיפול פרטני בארבעה בני נוער בסיכון.

 

6.     תקופת ההתמחות בעבודת חינוך (סטאז')

6.1     היקף המשרה למתמחה

היקף המשרה  הנדרש בשנת ההתמחות הוא לפחות שליש. שעות עבודה אלה יכללו עבודה חינוכית/טיפולית אישית,  הדרכה  חברתית קבוצתית והשתתפות בפעילויות המסגרת שבה ההתמחות מתבצעת. המתמחה בשנת ההתמחות הוא חלק מצוות המסגרת החינוכית, והיקף ההעסקה ואופן השיבוץ שלו בתכנית העבודה ייעשו בהתאם לצורכי המסגרת החינוכית ויאושרו על ידי  הממונה המקצועי  במחוז.

6.2     איתור מקום התמחות

איתור מקום ההתמחות הוא באחריות המתמחה. על המתמחה לפנות בבקשה למקום התמחות לממונים המקצועיים במחוזות, בצירוף קורות חיים,  באמצעות הפקס' והדואר האלקטרוני. מתמחה שאיתר מקום התמחות בכוחות עצמו יפנה לממונה המקצועי במחוז כדי לקבל אישור  על מקום ההתמחות ועל מסגרתו ועל החונך.

6.3     קליטת המתמחים במסגרת חינוכית     

להלן התהליכים המתבצעים עם המפגש הראשוני של המועמדים להתמחות עם מנהל המסגרת החינוכית לצורך שיבוצם בעבודה בתקופת ההתמחות, בהתאם להכשרתם, לכישוריהם ולצורכי המסגרת החינוכית: 

הפעילות

פירוט הפעילות

הגורם האחראי

מפגש לקבלת המתמחה לעבודה במסגרת החינוכית

1. מפגש ראשוני עם המועמד לקראת הכניסה לעבודה ועריכת תיאום ציפיות

2. מינוי מלווה למועמד מצוות המסגרת החינוכית

3. סיכום בכתב של המפגש, תיעודו בתיק האישי ומתן העתק לממונה המקצועי, למנהל מרכז ההדרכה המחוזי, לחונך ולמתמחה

4. מינוי חונך שהוכשר לתפקיד ועריכת היכרות בין החונך למתמחה

 

מנהל מסגרת החינוכית

 

 

 

 

מנחה רשותי או ממונה מקצועי במחוז

שילוב המתמחה  בתכנית העבודה השנתית של המסגרת החינוכית, בהיערכות לשנת העבודה ובישיבות צוות

1. זימון המתמחה לכל הפעילויות  של  צוות המסגרת החינוכית ושיבוצו בפעילויות על פי יכולתו וכישוריו

2. הצגת המתמחה לפני צוות המסגרת החינוכית

 

מנהל המסגרת החינוכית

ריכוז רשימות המתמחים במחוז

העברת רשימות המתמחים אל הממונה המקצועי לשילובם בעבודה החינוכית במחוז

מנהל מרכז ההדרכה  המחוזי של מינהל החברה והנוער

העברת פרטי המידע לרכז ההתמחות במוסד להכשרת עובדי חינוך

החתמת הממונה המקצועי ו/או מנהל מרכז ההדרכה המחוזי על אישור מסגרת ההתמחות ומסירת האישור לרכז ההתמחות במוסד להכשרת עובדי חינוך

 

המתמחה בחינוך

 

6.4     המפגש הראשוני עם מנהל המסגרת החינוכית

6.4.1    ככלל ירואיין המועמד להתמחות  שסיים את חובותיו לתואר ב"א על ידי המפקח הממונה על התחום  המקצועי במחוז או על ידי המנחה המקצועי. המפקח המקצועי  והמנחה יבחנו את התאמתו של המועמד לאחת המסגרות החינוכיות שבפיקוחם.

6.4.2    לאחר הריאיון עם המפקח המקצועי או עם המנחה, או לאחר קבלת אישור על מסגרת ההתמחות שהמתמחה איתר  בעצמו, יפנה המועמד,  בצירוף מסמכי ההערכה מהמוסד המכשיר, קורות חיים  ואישור בכתב מהמפקח המקצועי  במחוז, למנהל  המסגרת החינוכית.

6.4.3    המועמד אחראי לתאם טלפונית עם מנהל המסגרת החינוכית מועד למפגש אישי ולהביא עמו אישור בכתב  מהמפקח המקצועי המאשר את המסגרת החינוכית ואת החונך.

6.4.4    למפגש הראשון  של המועמד להתמחות עם מנהל המסגרת החינוכית יש חשיבות רבה, והשפעתו רבה על קליטתו ועל הצלחתו  של המועמד בהתמחות.  המפגש יתקיים בחדרו של המנהל או במקום ראוי אחר.

6.4.5    במפגש הראשון עם המנהל יציג המועמד להתמחות את עצמו מבחינה אישית ומקצועית. המנהל יציג את מדיניותו ואת חזונו החינוכיים ויערוך תיאום ציפיות בינו לבין המועמד. המנהל יתאר לו את חיי היום-יום במסגרת החינוכית,  יספר לו על צוות העובדים ויכיר לו את המלווה שמינה ללוות אותו במסגרת החינוכית. במפגש זה יודיע המנהל למועמד על קבלתו להתמחות במוסד החינוכי.

6.4.6    המנהל יציג למתמחה את  נוהלי המסגרת ואת כל הטפסים הרלוונטיים לשילובו  כעובד מן המניין במסגרת החינוכית. כמו כן יציג המנהל למתמחה את היקף משרתו ואת אופן שיבוצו במערכת השעות ויבקש את תגובתו. המנהל יתאים ככל האפשר את אוכלוסיית היעד למתמחה.

6.4.7    המנהל יצרף לשיחה בהמשך המפגש את המלווה  מתוך המסגרת החינוכית ואת החונך. לאחר היכרות קצרה יפרט המנהל את ציפיותיו   מהקשר מנהל-חונך-מלווה-מתמחה ויקבע בתיאום עם החונך ועם המלווה ארבעה מועדים למפגשים משותפים למשך תקופת ההתמחות (פעם בחודש וחצי-חודשיים). במפגשים אלה ישתתפו המתמחה, החונך,  המלווה  והמנהל. 

6.4.8    המנהל יפרט למתמחה את הליכי ההערכה הצפויים להתקיים במהלך ההתמחות.  בסיום המפגש ינסח המנהל סיכום בכתב ובו יפורטו, בין השאר,  פרטי העסקתו של המתמחה במסגרת החינוכית, התפקיד/ים  שהוא עתיד למלא, פירוט תהליך החניכה וכל מידע רלוונטי נוסף. הסיכום יאושר בחתימת המתמחה והמנהל ויתויק בתיקו האישי של  המועמד. עותק של הסיכום יישלח למפקח המקצועי ולמנהל מרכז ההדרכה המחוזי.

6.4.9    על המנהל  לדווח על העסקת המתמחה למנהל גף כוח האדם  בהוראה במחוז שבו המוסד החינוכי נמצא ולגזברות המחוז/הרשות המקומית  כדי לוודא שהמתמחה יקבל את שכרו במועד ועל פי ההנחיות והנהלים המקובלים להעסקת מתמחים.

6.4.10  מנהל המסגרת החינוכית, בתיאום עם החונך ועם המלווה, יזמין את המתמחה לקחת חלק פעיל בתכנית העבודה השנתית  של המסגרת החינוכית. הוא יציג את המתמחה לפני הצוות וישלב אותו בישיבות הצוות, בוועדות הנדרשות בתוקף עבודתו עם אוכלוסיית היעד  ובפעילויות  המרכזיות של המסגרת החינוכית.

6.4.11  לאחר המפגש ייערך סיור במסגרת החינוכית ובסביבתה. בסיור ישתתפו המתמחה, החונך והמלווה. במסגרת הסיור תיערך למתמחה היכרות עם  חברי הצוות.

6.4.12  המנהל יחתום על אישור המסגרת של פרטי העסקתו של המתמחה. המתמחה יעביר את האישור למרכז ההתמחות בחינוך במוסד להכשרת עובדי חינוך שבו סיים את לימודיו (ראו טופס בנספח 5).

6.5     התהליכים בתקופת ההתמחות

          6.5.1     כללי

נוסף לעבודה במסגרת החינוכית ישתתף המתמחה בתקופת ההתמחות בסדנת התמחות שנועדה לדון  בסוגיות בעבודה החינוכית של המתמחים. במהלך תקופה זו ילווה את המתמחה חונך וינחה אותו בעבודתו. תקופה זו מסתיימת בהערכה מסכמת המוסמכת להחליט אם המתמחה ימשיך בעבודתו במערכת החינוך כעובד חינוך.

6.5.2     התהליכים שיתקיימו בנוסף לעבודה במסגרת ההתמחות

א.   השתתפות המתמחה בסדנת התמחות המתקיימת במוסד להכשרת עובדי חינוך בהנחיית איש סגל מטעם המוסד

ב.   ליווי מקצועי של  המתמחה על ידי חונך שהוכשר לכך ומונה בראשית השנה על ידי המפקח המקצועי במחוז לחנוך את המתמחה

ג.    מעקב של מנהל המסגרת החינוכית אחר עבודת המתמחה על בסיס דוחות החונך והמלווה, צפייה בעבודת המתמחה ושיחות עמו במהלך השנה

ד.   ביצוע תהליכי הערכה מעצבת והערכה מסכמת של תפקוד המתמחה במסגרת החינוכית, כדי לקבוע אם הוא עומד בדרישות ההתמחות.

6.5.3     סדנת ההתמחות

א.   בשנת ההתמחות המתמחה נדרש להשתתף בסדנת  התמחות. מטרת הסדנה לסייע למתמחה בגיבוש דפוסי עבודה מקצועיים בראשית דרכו כעובד חינוך, לתמוך בו ולהעצימו.

ב.   סדנת ההתמחות היא קבוצת תמיכה למתמחים בשנת עבודתם הראשונה. היא מאפשרת להם מפגש עמיתים המצויים במצב דומה ומספקת הזדמנות לשיתוף, לתמיכה ולהעצמה. הסדנה
חותרת להעצמת המתמחה כאיש מקצוע וכאדם ומתמקדת במתמחים ולא בתכנים, והיא מספקת למתמחים כלים שבאמצעותם יגלו את יכולתם לפתור בעיות ויזהו את סגנון
התמודדותם עם קשיים ואת דרכי הלמידה המתאימות להם.

ג.    הסדנה תתקיים במתכונת של שתי  שעות שבועיות. מספר המתמחים המשתתפים בסדנה הוא חמישה עשר. במקרים חריגים  תתאפשר  השתתפות של עשרים מתמחים לכל היותר. ההשתתפות במפגשי הסדנה מחייבת. אישור מראש להיעדרות מהסדנה יינתן רק על ידי מרכז ההתמחות במוסד המקיים את הסדנה.

6.5.4     החונך

            א.   מאפייני החונך

החונך הוא עובד  בתחום החינוך הבלתי-פורמאלי שהוכשר לחנוך עובדים חדשים, בעל ידע וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום  העבודה עם נוער במסגרות המוכרות על ידי מינהל החברה והנוער, בעל ידע בתחומי הדעת שהמתמחה נדרש  להם ובעל יכולת להעביר ידע זה למתמחה, בעל מודעות לחשיבות של שילוב המתמחה במסגרת החינוכית מתוך היכרותו העמוקה עם התרבות הארגונית של התחום שהמסגרת החינוכית משתייכת  אליו ובעל יכולת ונכונות לתת תמיכה רגשית ומקצועית  למתמחה ולשמש כתובת לשאלותיו ולהתלבטויותיו ומקור להעצמתו.

ב.    דפוסי העבודה של החונך עם המתמחה – בהלימה להנחיות של גף ההתמחות במשרד לגבי מתמחים  בהוראה 

תהליך החונכות הוא תהליך של דיאלוג מתמיד בין החונך למתמחה. השיח ביניהם מתקיים במסגרת החינוכית ומחוצה לה. דפוסי התקשורת בין החונך למתמחה נקבעים על ידם מתוך הסכמה ועל פי הצרכים והנסיבות המיוחדים להם.  עם זאת, קיימים דפוסי עבודה המעוגנים בתפקיד, כמפורט להלן, ועל החונך להביאם לידיעת המתמחה בתחילת תהליך החונכות:

                                  1)           מפגש חונכות שבועי קבוע

פעם בשבוע ייפגש החונך עם המתמחה לשיחת חונכות שבועית. תאריכי השיחות ונושאי המפגשים יתועדו. השיחות במפגש תהיינה רפלקטיביות ודינמיות להעצמת המתמחה, בהתאם לנושאים חינוכיים שהוא חווה במהלך ההתמחות.

                                  2)           צפייה בעבודת המתמחה

החונך יצפה בשני מפגשים קבוצתיים שיונחו על ידי המתמחה. מועדי המפגשים יתואמו עם המתמחה. מטרת הצפייה לסייע למתמחה לזהות את סגנון ההנחיה שלו ולכוונו  בעת הצורך לשימוש בדרכי הנחיה נוספות הן בתחומי דעת ספציפיים והן בהיבטים מתודיים כגון תרבות שיחה, ניהול  דיון, הצבת גבולות, משוב וכדומה.

הצפייה מאפשרת מתן משמעות ותובנה עמוקה יותר להתנסות על ידי חיזוק דרכי פעולה מתאימות והחלטות נכונות שקיבל המתמחה במהלך המפגש הקבוצתי, זיהוי
נקודות קושי וטעויות  ודיון בשאלות, בספקות ובהתלבטויות שהמתמחה  מעלה.

לאחר הצפייה יעביר החונך דוח צפייה למנהל המסגרת החינוכית ולמפקח המקצועי. הדוח ישמש את המנהל בשיחות המשוב  שיקיים על פי לוח הזמנים שנקבע בהשתתפות החונך (ראו  טופס דוח צפייה בנספח 4).

                                  3)            שיחת משוב בעקבות הצפייה בעבודת המתמחה

חשיבות רבה מיוחסת לשיחת המשוב בעקבות הצפייה בעבודת המתמחה, המאפשרת לשקף למתמחה את האירועים שהתרחשו במהלך המפגש הקבוצתי שהנחה. שחזור האירועים בעת השיחה מאפשר הפעלת שיקול דעת  ובקרה על ההתנסות תוך התייחסות למטרות שהוצבו, לדרכי הפעולה שנבחרו ולתוצאות שהושגו.  בשיחה אפשר לבחון  את התאמת הפעולות למטרות ולתוצאות ולהציע חלופות נוספות להשגת אותן מטרות.

                                   4)            הערכת המתמחה

החונך יעריך את עבודת המתמחה בהערכה מעצבת באמצע השנה ויהיה שותף בהערכה המסכמת בסופה. ההערכה נועדה  לעצב דפוסי עבודה מקצועיים ולבחון את עמידתו של המתמחה בדרישות.

6.5.5     תפקידי מנהל המסגרת החינוכית בתקופת ההתמחות

מנהל המסגרת החינוכית יקיים את המפורט להלן:

א.  שיחות שוטפות עם המתמחה בחינוך ותיעודן

ב.  שיחות משותפות למנהל, למתמחה, לחונך ולמלווה  בעקבות עיון בדוחות הצפייה של החונך

ג.  הערכת המתמחה באמצע השנה ולקראת סוף תקופת ההתמחות.

6.5.6     תפקידי המפקח הממונה המקצועי

מעורבותו של המפקח  המקצועי, הממונה מטעם מינהל החברה והנוער בתחומי ההתמחות חינוך חברתי-קהילתי וקידום  נוער, תבוא לידי ביטוי בפעולות האלה:

א.   הכוונת המתמחה  למקום  ההתמחות 

ב.   מעורבות במינוי החונך למתמחה

ג.    מעקב אחר השתלבות המתמחה במסגרת החינוכית

ד.   הערכת המתמחה.

          6.5.7     תפקידי הצוות המחוזי בנושא ההתפתחות המקצועית של עובדי החינוך במחוז

הצוות המחוזי יקיים את המפורט להלן:

א.   ריכוז רשימות המתמחים במחוז

ב.   עריכת יום מחוזי לחונכים ולמתמחים

ג.    טיפול שוטף בפתרון בעיות של מתמחים

ד.   מעקב אחר התוצאות של ועדות ההערכה במחוז.

6.6     הערכת המתמחה בשנת ההתמחות

6.6.1     כללי

תהליכי ההערכה של תפקוד המתמחה בחינוך משמשים תשתית לעיצוב דפוסי עבודה מקצועיים למתמחים ומאפשרים מענה על השאלה אם המתמחה עמד בדרישות ההתמחות בחינוך.

6.6.2          רכיבי ההערכה

א.   עבודת החינוך: שליטה בתחומי הדעת;  הכרת תכניות חינוכיות ובחירה מתוכן; הכנת תכנית עבודה שנתית; תכנון התערבויות חינוכית פרטניות וקבוצתיות; שימוש במגוון טכניקות בפעילויות קבוצתיות חברתיות ומשימתיות; ארגון הזמן; עיצוב סביבה חינוכית; קיום תהליכי אבחון והערכה; שליטה בלשון והתנסחות בהירה בעל פה ובכתב. 

ב.   עבודה חינוכית-טיפולית אישית: ידע והבנה עמוקה של גיל ההתבגרות; יכולת לאבחן יכולות  וצרכים של בני נוער;  תכנון התערבות טיפולית וחינוכית פרטנית בהתאם לצרכים והפעלתה; ארגון הזמן, המקום והחוזה הטיפולי; הערכת תוצאות ההתערבות והסקת מסקנות; קיום תקשורת  חיובית עם בני הנוער; סיוע לבני הנוער בהתמודדות עם בעיות ועם מצוקות; שמירה על גבולות תוך גילוי גמישות בעת הצורך.

ג.    הדרכה חברתית קבוצתית: ידע בגיוס משתתפים לקבוצה ולפעילות; יכולת ליצור מוטיבציה להשתתפות  קבועה; ניהול וארגון יעיל של קבוצה; פיתוח נורמות התנהגות קבועות ויעילות לתפקוד הקבוצה; יצירת אקלים חברתי-חינוכי חיובי בקבוצה; איתור ואבחון של צרכים,  רצונות  ותחומי עניין של בני נוער, תכנון עבודה מובנית בהתאם ושימוש מושכל במגוון טכניקות להתערבות/לפעילות קבוצתית; ביצוע הערכה קבועה של תכניות הפעולה  ביחס  למטרות שהוצבו; יכולת לבקר ולהעריך שינויים המתרחשים בעקבות תהליך קבוצתי; יכולת הנהגה חינוכית  וערכית; יכולת לקיים תקשורת בין-אישית חיובית; תקינות לשונית.

ד.  השתלבות בארגון ובקהילה: היכרות עם ההוראות ועם הנהלים הקיימים בנושאים הרלוונטיים לתפקיד ופעולה על פיהם; גילוי יזמות חינוכית; תפקוד יעיל; שילוב בעבודת צוות; יחסי אנוש תקינים; גילוי רצון ויכולת לשיתוף פעולה עם עמיתים ועם מנהלים בארגון; קיום קשר עקבי עם בני הנוער; קיום קשר תקין ויחסי גומלין מקצועיים עם גורמים בקהילה: הורים ובעלי תפקידים  במוסדות ובארגונים רלוונטיים לתפקידו; תכנון וביצוע של פעילויות עם בני נוער או למענם בקהילה או מחוץ לארגון.

ה.  אחריות מקצועית והתנהגות אתית: גילוי בקיאות בתכניות המוצעות לפעילות והבנה בתחום; גילוי אחריות כלפי המקצוע: התפתחות מקצועית באמצעות לימוד עצמאי / השתתפות בהשתלמות מקצועית; גילוי מעורבות, אחריות ואכפתיות כלפי בני הנוער, ההורים, הקהילה  והמסגרת החינוכית;  שמירה על התנהלות אתית.

6.6.3     שלבי ההערכה ומועדיה

         עבודת המתמחה תוערך במהלך שנת הלימודים בשני שלבים:

א.      הערכה מעצבת באמצע שנת ההתמחות  (ראו בנספח 3)

ב.      הערכה מסכמת לקראת  סוף שנת ההתמחות (ראו בנספח 4).

 

6.6.4          ההערכה המעצבת

א.   האחריות על מתן ההערכה המעצבת מוטלת על החונך, בתיאום עם מנהל המסגרת החינוכית או עם המפקח המקצועי בתחום ההתמחות.

ב.   ההערכה המעצבת תינתן באמצע שנת ההתמחות.

ג.   ההערכה המעצבת תתבסס על ממצאים אלו:

  •             דוח צפייה של החונך במפגש קבוצתי אחד לפחות
  •             דוח הליווי השוטף של החונך את המתמחה
  •             דוח  עמית בכיר / מלווה מתוך המסגרת החינוכית.

מטרת ההערכה המעצבת היא לתת למתמחה משוב מפורט ומנומק על עבודתו במהלך המחצית הראשונה של שנת ההתמחות והנחיות להמשך עבודתו במחצית השנייה. ההערכה המעצבת תהיה מילולית.

ד.   לפני ההערכה המעצבת על החונך לקיים פגישה עם המתמחה כדי להגדיר את מטרותיה.

ה.   ההערכה המעצבת תישא אופי של דיאלוג בין החונך למתמחה  שבו יידון תפקודו של המתמחה בסוגיות שההערכה מתייחסת אליהן.

ו.    החונך אחראי לעדכן את מנהל המסגרת החינוכית בממצאי ההערכה המעצבת. המנהל  יוסיף את הערכתו ויחתום אף הוא על ההערכה.

          6.6.5     ההערכה המסכמת

                      א.   האחריות על מתן ההערכה המסכמת מוטלת על ועדת הערכה בראשות המפקח המקצועי הממונה של מינהל החברה והנוער במחוז בתחומי ההתמחות חינוך חברתי-קהילתי וקידום נוער.                                 

                      ב.   חברי ועדת ההערכה יהיו:

  •         המפקח הממונה של מינהל החברה והנוער במחוז / מנהל מרכז ההדרכה המחוזי של מינהל החברה והנוער –  יו"ר
  •         מנהל המסגרת החינוכית – חבר
  •         חונך – חבר
  •         עמית בכיר / מלווה מהמסגרת החינוכית – חבר.

ג.   ועדת ההערכה תתכנס ותיתן את הערכתה לא יאוחר משבועיים לפני תום שנת ההתמחות.

ד.   ההערכה המסכמת תתבסס על ממצאים אלו:

  •             טופס הערכה מעצבת למתמחה
  •             דוחות צפייה של החונך
  •             חוות דעת של בעלי תפקידים במסגרת החינוכית
  •             הערכה עצמית שתמולא על ידי המתמחה.

ה.   עותק של גיליון ההערכה המסכמת ושל כל המסמכים הנלווים ששימשו בסיס להמלצת הוועדה יתויק בתיקו האישי של המתמחה במסגרת החינוכית.

ו.    עותק של גיליון ההערכה המסכמת יתויק בתיק המתמחים במרכז ההדרכה המחוזי.

ז.    ועדת ההערכה המסכמת תחליט בתום דיוניה על אחת החלופות האלה:

1)      המתמחה סיים בהצטיינות את שנת ההתמחות.

2)      המתמחה מתאים לעבודה במסגרות החינוך הבלתי- פורמאלי.

3)      המתמחה חייב בשנת התמחות נוספת בנושא מסוים.

4)      המתמחה חייב בשנת התמחות נוספת על כל רכיביה.

5)      המתמחה לא יוכל לשמש עובד חינוך במסגרות החינוך  הבלתי-פורמאלי.

במקרים 3, 4 ו-5 המתמחה זכאי לשימוע שבו הוא יוכל להשמיע את טענותיו. לאחר קבלת תגובתו תחליט הוועדה אם יש להתחשב בטענותיו בדרך כלשהיא. המתמחה יוכל לחלופין להציג את טענותיו בכתב.

ח.   על מרכז ההדרכה המחוזי מוטלת החובה לשלוח למתמחה בדואר את ההודעה על המלצת הוועדה בעניינו. העתקים ממוכנים של ההודעה יופצו לגף כוח אדם בהוראה במחוז ולמזכירות של מינהל החברה והנוער במחוז.

ט.   בהודעה שתופק למתמחה המצטיין תצוין עובדת הצטיינותו במפורש.

י.    פרטי המתמחים אשר הומלצו על ידי ועדת ההערכה המסכמת כ"מצטיינים" יועברו לידיעת מנהל המחוז, והוא ימציא להם מכתב הערכה מטעמו ועותק שלו יתויק בתיקם  האישי.

יא.   בשנה שלאחר ההתמחות לא תוארך העסקתו של  עובד החינוך ללא הצגת הודעה בכתב על עמידתו בהצלחה בשנת התמחות, או, לחלופין, הודעת דרישה להשתלבותו בשנת התמחות נוספת.

יב.   המליצה הוועדה כי המתמחה לא יוכל לשמש עובד חינוך במסגרות החינוך הבלתי-פורמאלי והמלצתה התקבלה, יהיה המתמחה מנוע מלקבל רישיון לעיסוק בחינוך ולא יוכל להשתלב בתפקידי חינוך במסגרות החינוך הבלתי-פורמאלי.

יג.   מתמחה המבקש לערער על ההמלצה של ועדת ההערכה המסכמת יוכל להגיש ערר למרכז ההדרכה הארצי במינהל החברה והנוער על גבי טופס שיקבל במזכירות של מרכז ההדרכה הארצי, בצירוף כל המסמכים הנדרשים.

 

7.      הפסקת עבודתו של מתמחה באמצע שנת ההתמחות

7.1      מתמחה שהחליט להפסיק את עבודתו במהלך שנת ההתמחות יודיע על כך מיד לחונך, למנהל המסגרת  החינוכית ולרכז ההתמחות במוסד שהוא לומד בו בסדנת ההתמחות תוך פירוט הנסיבות להחלטה זו.

7.2     עם קבלת ההודעה יזמן מנהל המסגרת החינוכית את המתמחה לשיחה כדי ללמוד על הנסיבות שהביאו להחלטה זו. השיחה תתועד בכתב, תתויק בתיקו האישי, ותישלח למפקח המקצועי במחוז, למנהל מרכז  ההדרכה המחוזי ולמנהל מרכז ההדרכה הארצי.

7.3      לקראת סוף השנה ירכז מנהל מרכז ההדרכה הארצי נתונים על מתמחים שהפסיקו את עבודתם במהלך שנת ההתמחות ואינם מעוניינים להמשיך לעסוק בעבודה חינוכית במסגרות החינוך הבלתי-פורמאלי, או שגורמי המחוז (מנהל מרכז ההדרכה או הממונה המקצועי) מצאו שאינם
מתאימים לעבודה במחוז. הנתונים יובאו לדיון במחוז ובמטה של המינהל החברה והנוער כדי שאפשר יהיה ללמוד  על הנסיבות  שהביאו להפסקת עבודתם של מתמחים.

 

8.     תפקידים בחינוך החברתי-קהילתי ובקידום נוער, המחייבים תעודת עובד  חינוך

8.1     כללי

8.1.1 בפרק זה יוצגו תפקידים  המחייבים תואר אקדמי  ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בארץ או תואר ממוסד להשכלה גבוהה בחו"ל שקיבל הכרה מהלשכה להערכת תארים ודיפלומות ממשרד החינוך וכן תעודת עובד חינוך ורישיון הדרכה.  תעודת עובד חינוך ורישיון הדרכה קבוע הם תנאי לקבלת קביעות בעבודה בתפקידי ניהול וריכוז במסגרות החינוך הבלתי פורמאלי: בחינוך החברתי-קהילתי ובקידום הנוער.

8.1.2 אפשר ללמוד לתעודת עובד חינוך תוך כדי עבודה בשכר בתחומי ההתמחות. משך הלימודים המרבי לא יעלה על שנתיים.

8.1.3 סטודנט העובד בשכר בתחום ההתמחות  יהיה  במעמד של  "עובד בחוזה", ויעבור למעמד "מתמחה" עם סיום הלימודים.

8.1.4 תעודת עובד חינוך תוענק על ידי המוסד המכשיר לאחר סיום הלימודים לתואר ועמידה בכל הדרישות.         

8.2     התפקידים המחייבים תעודת עובד חינוך

  •                       מנהל האגף לנוער וקהילה ברשות המקומית
  •                       מנהל המחלקה לנוער וקהילה ברשות
  •                       מנהל היחידה לנוער וקהילה ברשות
  •                       מפקח חינוכי רשותי בתחום נוער וקהילה
  •                       רכז נוער רשותי
  •                       רכז מנהיגות צעירה רשותי
  •                       מנהל היחידה להדרכה ולהשתלמות רשותי
  •                       מנהל  היחידה / המחלקה לקידום נוער ברשות
  •                       מרכז פרויקטים / מרכז תחום ליבה בקידום נוער
  •                       מרכז אזור בקידום נוער ברשות
  •                       עובד קידום נוער (במגזרים השונים)
  •                       מנהל מרכז השכלה רשותי (היל"ה)
  •                       מנהל מרכז קהילתי
  •                       רכז בית ספר קהילתי על-יסודי
  •                       רכז בתי ספר קהילתיים רשותי
  •                       רכז התנדבות רשותי
  •                       מנהל מחלקה לנוער במועצה אזורית
  •                       רכז נוער במועצה אזורית
  •                       מנהל מערכת החינוך הבלתי-פורמאלי בקיבוץ.

 

9.     הסמכה ורישוי של עובדי חינוך

9.1     כללי

כאמור לעיל, הסמכה לעבודת החינוך, הניתנת באמצעות רישיון עובד חינוך, תינתן לעובדי חינוך בעלי תעודת עובד חינוך  ותואר אקדמי ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בארץ או ממוסד בחו"ל שקיבל הכרה מהלשכה להערכת תארים ודיפלומות במשרד החינוך לאחר סיום חובות הסטאז'.

עובדים בעלי תואר ובעלי תעודת עובד חינוך זכאים לגמול כפל תואר ( כמפורט בהודעה בענייני עובדים מס' 1129.10  מיום י"ז בסיוון התש"ע, 30 במאי 2010; ראו נספח 6).

9.2    הסמכה ורישוי  לעובדי חינוך חדשים

          9.2.1    נוסף לתואר אקדמי ראשון (לפחות) ולתעודת עובד חינוך יקבלו עובדי חינוך חדשים רישיון עובד חינוך עם תום השלמת חובת הסטאז' ולאחר הערכת תפקודם בעבודה על ידי  ועדה בראשות המפקח המקצועי במחוז. רישיון עובד חינוך יוענק על ידי משרד החינוך.

          9.2.2    הוועדה  להערכת תפקודו של עובד חינוך  לצורך הענקת רישיון עובד חינוך תכלול  את בעלי התפקידים  האלה:

  •                    מפקח ממונה בתחומי ההתמחות במחוז – יו"ר
  •                    מנהל מרכז ההדרכה במחוז – חבר
  •                    מנהל המסגרת החינוכית / היחידה / המחלקה – חבר
  •                    מנחה  מקצועי / מפקח רשותי – חבר.

9.2.3    עובדי חינוך  המיועדים לתפקידים של  מנהלי יחידות נוער רשותי ומוסדי  נדרשים לתנאי סף נוסף: הצלחה במבדקים הנערכים במרכז ההערכה  במחוז.

9.2.4   עובדי חינוך המיועדים לתפקידים של מנהלי יחידות נוער ומלווי מועצות תלמידים ונוער נדרשים לתנאי סף נוסף:  הצלחה במבדקים הנערכים במרכז ההערכה הארצי של מינהל החברה והנוער.

9.3     הסמכה ורישוי לעובדי חינוך ותיקים

9.3.1    עובדי חינוך  ותיקים במסגרות חינוך בלתי-פורמאליות בקידום נוער ובחינוך חברתי-קהילתי יידרשו לעמוד בדרישות  האגפים המקצועיים שהם משתייכים אליהם: קורס הכוון של האגף החברתי-קהילתי, קורס אוריינטציה של האגף לקידום נוער והשתלמויות נוספות כנדרש (הכשרות לפיתוח מקצועי ולתכניות מרכזיות).          

          9.3.2    עובדי חינוך  ותיקים ברשויות מקומיות יידרשו לעמוד בכללי ההודעה בענייני עובדים מס' 1129/10 מיום י"ז בסיוון התש"ע, 30 במאי 2010, לצורך זכאותם לגמול "כפל תואר" (ראו נספח 6).

9.3.3    עובדי חינוך ותיקים במשרד החינוך נדרשים להיות בעלי תעודת הוראה או תעודת מדריך בכיר.

9.4     מוסדות המוכרים לצורך הכשרה לתעודת עובד חינוך

9.4.1     המוסדות המוכרים לצורך הענקת תעודת עובד חינוך הם מכללות    לחינוך שתכניתן  אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. במוסדות אלו אפשר ללמוד לתואר ראשון במסלולים הרלוונטיים לעבודה במסגרות החינוך הבלתי-פורמאלי. מסלולים אלה מזכים  בתואר ראשון ובתעודה של עובד חינוך לאחר סיום תכנית הלימודים לתואר ולתעודת עובד חינוך ועמידה בדרישות ההתמחות.   

9.4.2     להלן המכללות שתכניתן אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה:

  •         מכללת בית ברל בכפר-סבא
  •         מכללת אורנים בטבעון (כולל לימודי תואר שני במסלול "נוער בהדרה")
  •         מכללת אורות באלקנה
  •         מכללת קיי בבאר-שבע
  •         מכללת אפרתה בירושלים
  •         מכללת דוד ילין בירושלים.                    

 


.

עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעא/6(ב), כ"ז בשבט התשע"א, 01 בפברואר 2011

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014