education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

8. עובדי הוראה ועובדי חינוך

8.2 הכשרת ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה

8.2-23  נוהל הערכה של עובדי הוראה וניהול

 

הוראה זו הועברה לאתר החדש של חוזרי מנכ"ל

למעבר להוראה

מבוא

תמצית

הוראה זו היא הוראה חדשה הבאה למסד ולעגן את התפיסה החינוכית ואת תהליכי המשוב וההערכה של צוותי החינוך, ההוראה והניהול כפי שפותחו והתגבשו מאז חתימת הסכם "אופק חדש" (2008). עם סיום הפיתוח וההפעלה הניסיונית עלה הצורך להסדיר ולמסד את נוהל העבודה  במערכת החינוך.

תהליכי ההערכה והמשוב מכוונים בעיקר לקידום ולשיפור עבודתם של  עובדי החינוך, ההוראה והניהול[1] במערכת החינוכית שבה הם  פועלים. יעד זה משתלב עם היעדים המרכזיים של משרד החינוך ומשלים אותם. התהליכים הללו מתבססים על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה מהוות פעולות תומכות ושלובות זו בזו ומעגנות את תכליתם ותפקידם המרכזיים של גן הילדים ובית הספר בחברה.  

תהליכי הערכה ומשוב המעוגנים בראיות ובעדויות תומכות המתקיימים במוסדות החינוך, יסייעו להאיר את עבודת צוותי החינוך, ההוראה והניהול בגן, בבית הספר ובמוסדות חינוך נוספים, והם עשויים ליצור תנאים לשיפור ולטיוב הביצועים בהוראה, בלמידה ובפעילות החינוכית ולשמש את עובד ההוראה בעיצוב זהותו המקצועית ובהתפתחותו.
תהליכי ההערכה מבוססים על תצפיות במרכיבי עבודה מגוונים של עובד ההוראה ובעקבותיהם על קיום שיח פדגוגי מתמשך בינו לבין המנהל/המפקח הממונה עליו בנקודות זמן במהלך השנה. 

כלי ההערכה ישמשו לשם מתן קביעות ולשם קידום מקצועי. במקרים מסוימים ישמשו כלי ההערכה, בעיקר בשלב ההתמחות והקביעות, כסנן בפני מי שנמצא כי אינו ראוי להשתלב כעובד הוראה במערכת החינוך.
הכלים פותחו על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), והם מצויים לשם צפייה ושימוש באתר הערכת עובדי ההוראה והניהול.
החוזר בנוי מפרקים המתייחסים לאוכלוסיות היעד השונות בתהליך ההערכה. הפרקים הראשונים הם כוללים ומייצגים את התפיסה והעקרונות המשותפים לכולן. לנוחות הקוראים, ביתר הפרקים קיימת לעתים חזרה על העקרונות הכוללים לצד פירוט הנהלים הקבועים והייחודיים לכל אוכלוסיה ובהתאמה לתפקידיהם של המשתתפים השונים בתהליך ההערכה(עובד הוראה/מנהל/מפקח).

התוקף:  החל מ-2 בנובמבר 2014.

התחולה: כלל אוכלוסיית עובדי ההוראה והניהול בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הרשמיים שבהם יושמה רפורמת "אופק חדש".

הסטטוס: חדש.

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

סעיף 8.2-14 בחוזר הוראות הקבע סד/9(ב), "התמחות בהוראה – הסטאז'" – בתוקף.

הגורם האחראי

א. שם היחידה הארגונית: הערכת עובדי ההוראה והניהול – מינהל עובדי הוראה

ב. בעל התפקיד: הממונה על הערכת איכות עובדי ההוראה והניהול

ג. מספר הטלפון: 02-5603854

ד. כתובת הדוא"ל:  .haarachot@education.gov.il

תוכן העניינים

1. רציונאל

2. הערכת גננות

3. הערכת מתמחים בהוראה

4. הערכת מורים ומורים לחינוך גופני

5. הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות

6. הערכת יועצים חינוכיים

7. הערכת סגני מנהלים

8. הערכת מנהלים

9. הערכת מנהלי מרכז פסג"ה וסגניהם.

 

1.      רציונאל

1.1    רקע

נוהל זה מופעל לתקופת הפעלה ניסיונית ולכן יתעדכן לאחר הפקת לקחים בעקבות יישומו.

הצורך בפיתוח תהליכי הערכה לעובדי ההוראה עלה, כמדיניות ממלכתית, עם החתימה על הסכם "אופק חדש" (בשנת 2008). מאז פועל משרד החינוך לשינוי נרחב ולמיסוד ממלכתי של תהליכי המשוב וההערכה של עובדי חינוך, הוראה וניהול במוסדות החינוך. לשם כך פותחו כלי הערכה (ס"ק 1.2) והוגדר נוהל לביצוע התהליך. תהליכי משוב וההערכה אלה מבוססים על יצירת תנאי שיתוף ואמון בין המעריך והמוערך ובין שותפים שונים ליישומו ומהווים יעד מכונן בקידום ושיפור עבודת צוותי החינוך, ההוראה והניהול [2]במערכת החינוכית שבה הם פועלים. יעד זה  משתלב עם היעדים המרכזיים של משרד החינוך ומשלים אותם.

תהליך ההערכה אינו מהווה נתיב יחיד ובלעדי לשיפור ביצועי הוראה ולמידה במוסדות החינוך, אך הוא משמש מצע חשוב לקידום תהליכים ולשיפור איכותם. תהליכים אלו מתבססים על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה מהוות פעולות תומכות ושלובות זו בזו ומעגנות את תכליתם ותפקידם המרכזיים של גן הילדים ובית הספר בחברה.  

תהליכי הערכה ומשוב  המעוגנים בראיות ובעדויות תומכות המתקיימים במוסדות החינוך יסייעו להאיר את עבודתם של צוותי החינוך, ההוראה והניהול בגן, בכיתה, בבית הספר ובמוסדות חינוך נוספים, והם עשויים ליצור תנאים לשיפור ולטיוב הביצועים בהוראה, בלמידה ובפעילות החינוכית וכן לשמש את עובד ההוראה בעיצוב זהותו המקצועית ובהתפתחותו המקצועית.

כמו כן במקרים מסוימים ישמש כלי ההערכה, בעיקר בשלב ההתמחות והקביעות, כסנן בפני מי שנמצא כי אינו ראוי להשתלב כעובד הוראה במערכת החינוך.

בחינת עבודתם של עובדי ההוראה ובעקבותיה מתן משוב למוערכים מהוות נדבך משמעותי בתפקידיהם של המעריכים בהנהגת עבודת החינוך, ההוראה והלמידה. עשייה חינוכית נרחבת במכלול המרכיבים של תפקיד עובד ההוראה מהווה חלק משלים וחשוב בעבודתם של עובדי  החינוך, ההוראה והניהול. ככל שההערכה תשקף את מכלול מרחבי הפעולה הארגוניים, החברתיים והקהילתיים של המעורבים ותיתן ביטוי לפועלם, קיים סיכוי שהערכה תהיה תקפה ומהימנה ותיתן ביטוי הולם למורכבות המשימות החינוכיות המוטלות על כתפי השותפים ולמידת מחויבותם ואחריותם לביצוען.

עבור עובד ההוראה יהוו בית הספר, גן הילדים, פעילות של עבודה בקבוצות, מפגשים אישיים עם ילדים והוריהם, ההוראה בכיתה וההוראה הפרטנית – צירים תפקודיים חשובים כמרחבי צפייה, משוב והערכה וישמשו לקידום איכותם של תהליכי ההוראה-למידה.

מרכיבי תפקיד אלה ייבחנו ויידונו באמצעות שיח ומשוב פדגוגי בתוך מוסדות החינוך, בקהילות למידה מקצועיות של עובדי הוראה ובעלי תפקידים ובמפגשים עם מנהלים, מפקחי בתי הספר, מפקחי גני הילדים ומדריכיהם. השיח יחתור לבאר, לבחון ולעורר לחשיבה רפלקטיבית על שיפור איכות ההוראה והניהול לצורך יצירת תנאים לשיפורם ובמיוחד לקידום השותפות הפעילה והלמידה כערכים משמעותיים בצמיחתם של המעורבים. 

על בסיס השיחות התומכות והמתמשכות וכחלק מעיצוב תרבות של ארגון לומד, התומך בתהליכי ההתפתחות המקצועיים של עמיתיו, אפשר יהיה לבסס את ההכרה גם בחשיבות תהליכי הערכה מסכמים ולחזק את האחריותיות של אנשי החינוך לגבי ביצוע תהליכים ובדיקת תוצאותיהם  כעיקרון פרופסיונאלי חשוב בממד האישי, ההוראתי והארגוני.

לפיכך הערכה ומשוב מהווים כלים חשובים לכל המעורבים בתהליך, אשר ישכילו לנתבו לתכליות המרכזיות של התמודדות עם אתגרי החינוך, שיפור וצמיחה מקצועית. תכליות אלה יאפשרו לכל המעורבים לעצב את זהותם המקצועית, תפיסותיהם, ערכיהם ופועלם לשם פיתוח מציאות חינוכית טובה, משמעותית וראויה יותר בעיניהם ובעיני תלמידיהם.     

 

1.2      תהליך פיתוח כלי הערכה לעובדי ההוראה והניהול

הצורך בפיתוח כלים מערכתיים להערכת עובדי ההוראה  עלה, כמדיניות ממלכתית, עם החתימה על הסכם "אופק חדש" (בשנת 2008), הכולל גם הערכה של עובדי ההוראה (מורים, מנהלים, סגני מנהלים, יועצים חינוכיים ועוד) כחלק מקידומם המקצועי.

פיתוח הכלים השונים להערכת עובדי הוראה נעשה על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) תוך שמירה על  כמה עקרונות:

1.2.1    למידה מהקיים בארץ ובעולם: תהליך הפיתוח של כלי הערכה חדש התבסס על למידה מן הקיים בארץ ובעולם. על סמך היכרות עם הסטנדרטים ו/או המדדים המרכזיים המשמשים מדינות אחרות בעולם בהערכת מורים [3] הוחלט להתמקד בארבעה מדדי-על של הוראה במיטבה: (1) תפיסת התפקיד ואתיקה מקצועית;  (2) תחום הדעת; (3) תהליכים לימודיים וחינוכיים; (4) שותפות בקהילה מקצועית.

מדדים אלו משקפים את מורכבות עבודתו של עובד ההוראה ומאפשרים ליצור שפה משותפת בין כלל הגורמים במשרד החינוך (מפקחים, מנהלים, מורים, מדריכים ואנשי מטה) בכל הנוגע לביצועים המצופים ממורה.

1.2.2    ביסוס הקשר בין כלי ההערכה לבין הפיתוח המקצועי של עובד ההוראה: הניסיון בארצות אחרות מדגיש את חשיבות החיבור הנדרש בין הערכת עובד ההוראה לבין תהליכי הפיתוח המקצועי שלו  כדי שהתהליך יהיה בעל משמעות עבורו ועבור המנהל. 

כלי הערכה שונים המשמשים במדינות שונות מתאפיינים בהיותם כלים מחווניים (rubrics), המבוססים על תיאורים התנהגותיים המצופים  מעובד ההוראה  בכמה רמות ביצוע. אחד מכלי ההערכה הנפוץ ביותר כיום, ששימש גם הוא כבסיס ללמידה   לצורך הערכת מורים בישראל, הוא המסגרת המושגית שפותחה על ידי שרלוט דניאלסון ((Danielson, 2009. בעקבות הניסיון בעולם נבנה אף הכלי להערכת מורים בישראל כמחוון (rubric) ובו תיאורים התנהגותיים של כל אחד ממרכיביו, על פני שלוש רמות ביצוע: בסיס, מיומן ומצטיין. בנוסף מתוארת רמת ביצוע מתחת לרמת הבסיס, המתייחסת למורים או לכל עובד הוראה אחר שאינם עומדים בדרישות הסף המצופות מהם. המחוון כולל תיאורים התנהגותיים מפורטים של ביצועי עובד ההוראה במרכיבים השונים שהוגדרו בכלי, וככזה הוא מאפשר לסמן את הכיוונים הנדרשים לפיתוח מקצועי.

תהליך ההערכה כולל הערכה עצמית על בסיס אותם מדדי הערכה ומאפשר לעובד ההוראה מעורבות ונקיטת עמדה בנוגע לביצועיו ולפיתוחו המקצועי.

1.2.3    האיזון בין הרצוי למצוי: תהליך הפיתוח של כלי ההערכה אופיין בחשיבה על המתח המובנה בין דמות עובד ההוראה הרצוי לבין דמות עובד ההוראה המצוי בבתי הספר ובהתמודדות עם השאלה עד כמה אפשר לכלול התנהגויות שעולות מהמחקר החינוכי כהתנהגויות הנדרשות להוראה במיטבה. זאת במיוחד לאור העובדה כי רוב עובדי ההוראה – מורים וגננות – עדיין לא רכשו ידע זה ואף לא קיימות מסגרות פיתוח מקצועי המקדמות ידע זה בקרבם. מאידך, הכלי להערכת עובדי ההוראה השונים מציב ציפיות מציבור עובדי ההוראה, ממוריהם של המורים וממסגרות ההכשרה למורים ולגננות בנוגע לפיתוח המקצועי של המורים בשלבי הקריירה השונים.

1.2.4    האיזון בין פשטות למורכבות: בתהליך הפיתוח ניתנה העדפה לכלי שאמנם הוא מורכב ופחות ידידותי אך הוא משקף נאמנה את כל מרכיבי התפקיד  הנתון להערכה. לפיכך פותח כלי מורכב הכולל 30 מרכיבים, המציגים מגוון רחב מאוד של התנהגויות המצופות מהמורה, אשר  מביא לידי ביטוי ומכבד את המורכבות שבתפקיד ההוראה, מאפשר הסתכלות על רצף הקריירה של המורה ומקדם שיח פדגוגי מעמיק ומורכב בנושא ההוראה במיטבה.

1.2.5    שיתוף גורמים שונים במערכת החינוך ומחוצה לה: כלי ההערכה פותחו בשיתוף נציגי ראמ"ה ונציגי משרד החינוך במטה ובמחוזות. שיתוף זה משלב בין ההערכה המקצועית לבין הידע הפדגוגי-דידקטי, הטיפולי והניהולי בעת העיסוק בתחומי האחריות של עובד ההוראה במקצועות השונים ובציפיות ממנו ברמות ביצוע מגוונות. נציגי האגף לשירות פסיכולוגי ייעוצי היו שותפים לפיתוח הכלי להערכת עובדי הייעוץ החינוכי, והסטנדרטים של הייעוץ החינוכי היוו בסיס להגדרת ההתנהגויות המצופות מיועץ חינוכי ברמות ביצוע שונות. נציגי "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית היו שותפים לפיתוח הכלי להערכת מנהלים, הציבו את הציפיות מהמנהלים על בסיס מסמך תפיסת התפקיד של המנהל והגדירו את רמות הביצוע השונות המצופות מהם. שותפות זו בין ראמ"ה לנציגי המשרד או האחראים על בעל התפקיד היא הכרחית גם בהמשך, בתהליך הטמעת כלי ההערכה החדש.

1.2.6    גיבוש ופיתוח כלי ההערכה: התהליך נעשה בשלבים והורחב בכל שנה לגבי אוכלוסייה נוספת הנדרשת להערכה. השנים הראשונות היו ניסיוניות ומתוכן נלמדו הכללים הראויים להחלה כהוראה קבועה.

 

1.3   הנחות היסוד שבבסיס תהליך המשוב והערכה

1.3.1    קיומה של שפה מוסכמת, המבוססת על קריטריונים ואמות מידה אחידות, לאפיון ביצועים בהערכת צוותי חינוך, הוראה וניהול בכל מוסדות החינוך בארץ הינה חשובה וחיונית לטיוב איכות ההוראה והניהול.

1.3.2    שיתופם ומעורבותם הפעילה של צוותי ההוראה, הגן והניהול בתהליך ההערכה יסייעו לשיפור איכות ההוראה ולטיוב גן הילדים ובית הספר וישמשו אמצעי מרכזי לקידום הלמידה והחינוך של ילדי הגן ושל תלמידי המוסדות החינוכיים ולרווחתם.

1.3.3    הערכת צוותי החינוך, ההוראה והניהול את עצמם, הערכת המפקח את עבודת הגננות, הערכת המנהל את עבודת המתמחים, המורים, בעלי התפקידים, היועצים החינוכיים וסגני המנהלים והערכת המפקח את עבודת המנהל במכלול התחומים בגן ובבית הספר יסייעו בעיצוב דמותם וזהותם המקצועית של עובדי החינוך, ההוראה והניהול, בשיפור תוצאותיהם והישגיהם הכוללים ובטיפוח תהליכי למידה.

1.3.4    הערכה מתמשכת וקבועה של צוותי החינוך, ההוראה והניהול מבוססת על תרבות ארגונית שבמרכזה נורמות וקודים אתיים מחייבים של כבוד, אמון, הוגנות, דיאלוג רפלקטיבי ושותפות, ועל כן הם מהווים נדבך חשוב בהבניית קהילה מקצועית המכוונת לשיפור הגן ומוסדות החינוך ולקידום מערכת החינוך.

1.3.5    תהליך מיטבי של הערכה מבוסס על הבנה מעמיקה של המעריך והמוערך את התבחינים שעל פיהם מושתתת ההערכה, תוך התייחסות להבדלים בין רמות הביצוע השונות ולשלבים הנדרשים לביצוע ההערכה.

1.3.6    ממצאי ההערכה ולקחיהם עשויים לשמש להשגת התועלות  האלה: הכשרת גננות והצמחת עתודה, הכשרת מורים, סגנים ומנהלים והצמחת עתודה, קידום ושיפור תהליכי ההוראה, הלמידה והחינוך, עיצוב ההתפתחות המקצועית של כלל השותפים בתהליך ההערכה והפקת לקחים על אופן ביצוע ההערכה. כל זאת תוך ביסוס תהליכי עבודה מקצועיים המושתתים על חשיבות חיסיון המידע שנאסף ועשיית שימוש ראוי והוגן בו.

 

1.4    מטרות תהליך ההערכה והמשוב

1.4.1    לפתח תרבות ואורחות חיים במוסדות החינוך, שבהם תהליכי ההערכה והמשוב הינם אמצעי מעצב ומסכם לקידום ההוראה, הלמידה וההתפתחות המקצועית 

1.4.2    להבנות את תפיסות התפקיד של הגננות, המפקחים על גני ילדים, המתמחים, המורים, סגני המנהלים, המנהלים והמפקחים בזיקה ליעדים שעל סדר היום החינוכי ולתוצאות ההערכה

1.4.3    להציב מדדי איכות ורמות ביצוע מוסכמים ברמה הארצית, המשמשים שפה מנחה משותפת בתהליך הערכת סגל החינוך, ההוראה והניהול, תוך התחשבות במורכבות התפקידים והמשימות ותוך הכרה בייחודיות של כל אחד מהם

1.4.4    להגביר את הזיקה בין תהליכי הערכה מעצבים לבין שיפור ביצועים והגברת האחריותיות (accountability) כערך מנחה בעבודת המוערכים במערכת החינוך

1.4.5    לסייע בתכנון תהליכי פיתוח מקצועי של המוערכים, בהתאמה לצרכים ולאתגרים שזוהו בתהליך ההערכה

1.4.6    לספק מידע שיטתי ולהרחיב את שיקול הדעת בתהליך קבלת ההחלטות לצורך מתן רישיון לעיסוק בהוראה, מתן קביעות, קידום בסולם הדרגות ומילוי תפקידים במוסדות החינוך

1.4.7    לפתח שיח רפלקטיבי המקדם למידה ובוחן באופן ביקורתי את הסוגיות המוסריות, ההצלחות, הקשיים והאתגרים בתהליך ההערכה.

 

1.5    קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

1.5.1    ממצאי ההערכה אמורים לשמש בשני אופנים עיקריים: כהערכה מעצבת וכהערכה מסכמת. הערכה מעצבת מכוונת לשיפור  ולטיוב של ההוראה, הלמידה והחינוך במוסדות החינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.
ממצאי ההערכה המסכמת והמלצות המעריכים ישמשו בידי המערכת לקבלת החלטות בשלושה נושאים אלה:

א.    מתן רישיון להוראה ומתן רישיון לעיסוק בייעוץ

ב.    קביעת מעמד בהעסקה - מתן קביעות, הארכת ניסיון או המלצה לאי מתן קביעות

ג.     קביעת הזכאות לקידום בדרגות 9-7 בכפיפות להסכם אופק חדש. המורים בדרגות אלה אשר הערכתם עמדה בסף מזכה קידום כפי שנקבע על ידי משרד החינוך, יקודמו בכפוף לקיומן של מכסות פנויות.

1.5.2   הוועדה המחוזית תסתייע בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות לעיצוב הכרעות  העוסקות בתהליכי ההתפתחות המקצועיים של סגל החינוך, ההוראה והניהול לקידום ההוראה והלמידה.

 1.5.3  קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה ויישומן תתבצע ברמות השונות כדלקמן:

א.    ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת, יפעל המעריך  לסכם בשיחות המשוב את חוות דעתו ולקבוע עם המוערך, אם יש צורך בכך, פעולות נדרשות שעל המוערך יהיה לבצע בהמשך. לאחר קבלת הקביעות יקבעו המעריך והמוערך תכנית להתפתחותו המקצועית של המוערך.

לאחר קבלת קידום בדרגה יקבעו המעריך והמוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של המוערך או לקבלת תפקיד במוסד החינוכי.  

ב.     ברמה המוסדית

המעריך יפעל לבסס תרבות הערכה הנשענת על הממצאים,  כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית, השתלמות מוסדית בבית הספר, עידוד מורים וגננות להשתתף בהשתלמויות, למידת עמיתים, הדגמות של מורים במסגרת חדר מורים לומד, גננות בקהילות למידה, צילום שיעורי הדגמה והעלאתם לאתר המוסדי וכדומה.

ג.     ברמה המחוזית

בכל מחוז תפעל ועדה אשר בראשה יעמוד מנהל המחוז (מנהל המחוז יכול להאציל את סמכותו לבעל תפקיד בכיר שיתמנה ליו"ר הוועדה המחוזית להערכת עובדי ההוראה והניהול). מטרת הוועדה להטמיע את תהליכי הערכת עובדי ההוראה והניהול כחלק מתרבות מערכתית, לשמרם ולהעמיק את איכותם, תוך הקפדה על נורמות וקודים אתיים מחייבים של כבוד, אמון, הוגנות, דיאלוג רפלקטיבי ושותפות. על הוועדה המחוזית לרכז את תהליך הערכת עובדי ההוראה והניהול,  הן בראייה פדגוגית והן בראייה ניהולית ארגונית.

ד.     ברמת מטה משרד החינוך
מטה משרד החינוך ינתח וילמד את ההשלכות הנובעות מביצוע תהליכי ההוראה מדי שנה, על תהליכי ביצוע ההערכה  ועל הנתונים הנובעים  מהם, במטרה לסייע בעיצוב המדיניות  ובבניית מסלולי ההתפתחות המקצועית הנגזרת מכך לתחומי ההוראה והניהול.

1.5.4    הרכב הוועדה המחוזית

-    מנהל המחוז או מי מטעמו – יושב ראש

-    מפקח המחוז

-    מפקח כולל של המגזר שאליו שייך בית הספר (מגזר ערבי, חינוך ממלכתי-דתי וכו')

-    מפקח התפתחות מקצועית

-    נציגים אחרים על פי החלטת המחוז.

1.5.5    תפקידיה של הוועדה המחוזית

א.    תפקידים פדגוגיים

לבחון ולבקר את יישום תהליכי ההערכה תוך שמירה על שלבי הנוהל להערכה ומחויבות לערכים המנחים העומדים בבסיסו

לאסוף נתונים על הערכת עובדי הוראה וניהול לאורך זמן מתוך המערכת המקוונת לנתח וללמוד את המשמעויות הנובעות מנתונים אלה מדי שנה כדי לסייע בעיצוב המדיניות המחוזית ובבניית מסלולי התפתחות מקצועית לעובדי ההוראה  והניהול

לקבל החלטות הנובעות מסיכום ממצאי ההערכה ולבחון את השלכותיהם לגבי מדיניות המחוז, מדיניות הפיתוח המקצועי ויעדים להמשך

לקדם תהליכי הכשרה ולמידה מחוזיים למעריכים ולמוערכים (מפקחים, מנהלים, בעלי תפקידים) בהתאמה לצורכיהם

לקיים דיון בערעורים שהוגשו ולקבל החלטות בשיתוף המפקחים הכוללים/המקצועיים וגורמים אחראים מקצועיים נוספים.

הוועדה רשאית:

·     בהערכה לקראת קביעות – להחליט על שנה נוספת של ניסיון לעובד ההוראה המוערך לקראת קביעות, ובסיומה תיערך ההערכה הסופית.

·     בהערכה לצורך קידום בדרגה – לקבוע מעריך נוסף ולוח זמנים מחודש כדי לקבל החלטה מעודכנת.

תהליכי ניתוח נתונים ולמידה מקצועיים, עקביים ומערכתיים יסייעו בפיתוח ויישום תהליכים רפלקטיביים על אופן ביצוע תהליך ההערכה ועל השפעתו על ההוראה ותרומתו לשיפורה.

ב.     תפקידים ארגוניים-מנהליים

לסייע בארגון תהליכי ההערכה על פי נוהל ההערכה ולספק מענה לקשיים העולים במסגרת תהליכים אלו.

לבחון מול כוח-אדם בהוראה, המספק את רשימות ההערכה, את רשימות המועמדים הנדרשים להערכה, לספק מענה על השאלות ולהסדיר אי התאמות בנתוני המועמדים  הנשלחות למפקחים ומנהלים לצורך ביצוע תהליכי ההערכה.

לעקוב אחר מצב ביצוע ההערכות שנעשות על ידי המפקחים והמנהלים, בהלימה ללוח הזמנים השנתי שנקבע בנוהל לפי הפירוט  להלן:

עד 30.11 קשירת יחסי מעריך-מוערך במערכת המקוונת לפתיחת ההערכה, עד 31 בינואר – סיום תצפית ראשונה, עד 15 באפריל – סיום הערכה לקביעות, עד 31 במאי – סיום הערכה לקידום לכל שנה.

במהלך השנה תקיים הוועדה ישיבות כדי לדון ולקבל החלטות בעקבות סיכום ממצאי ההערכה והשלכותיהם על מדיניות המחוז.

1.5.6    נוהל הגשת ערר לוועדה המחוזית על הערכת עובד הוראה והניהול

עובד הוראה המבקש לערער על החלטה שנעשתה בעקבות  הערכתו רשאי לפנות לוועדה המחוזית באמצעות פקיד כוח אדם בהוראה  המטפל בענייניו. עובד ההוראה ימלא את "טופס בקשת ערר על הערכת עובד ההוראה" המצוי באתר הערכת עובדי ההוראה והניהול.
הערעור יתקבל בוועדה לא יאוחר מ-30 יום  לאחר מסירת דוח ההערכה לידי העובד המוערך.

1.5.7    הרכב ועדת הערר

-    יושב ראש הוועדה המחוזית להערכת עובדי הוראה

-    מפקח כולל של עובד ההוראה

-    מפקח כולל נוסף

-    מנהל כוח אדם במחוז או נציג מטעמו.

1.5.8    אחריות יושב ראש הוועדה לפני זימון דיון בוועדת ערר

-    לקראת הדיון בוועדה לבחון את בקשת הערר ולבקש ממפקח בית הספר חוות דעת על ביצוע נוהל ההערכה ובירור סיבות הערר בטופס המצוי באתר הערכת עובדי ההוראה והניהול.

-    לבדוק את בקשת הערר

-    לקבוע לוחות זמנים לכינוס הוועדה ולזמן את המשתתפים.

1.5.9    מהלך הדיון בוועדת הערר

-    הוועדה תבחן האם הערכה בוצעה על פי נוהל הערכת עובדי הוראה.

-    הוועדה תבחן את הסיבות לערר תוך התייחסות לנימוקים ולראיות שהועלו על ידי עובד ההוראה והמנהל.

-    הוועדה תבחן במסגרת שיקוליה את חוות הדעת של המפקח הכולל שהוגשה לה.

-    במקרה של אי הסכמה בין חברי הוועדה או חוסר בהירות לגבי מהות הערר, הוועדה מוסמכת לזמן ישיבה נוספת שבה יהיו  נוכחים, על פי הצורך, עובד ההוראה/ המנהל/מומחה תחום או כל אדם שיוכל להבהיר סוגיות בנושא הערר. 

-    בתום הדיון תחליט הוועדה אם הערר מוצדק ותנסח את החלטתה בטופס "החלטת ועדה מחוזית – סיכום דיון הערר על הערכת עובד ההוראה". 

אם תמצא הוועדה כי הערר של עובד ההוראה מוצדק, היא רשאית  להפעיל אחת מהפעולות האלה:

·     להורות על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש

·     להמליץ על מתן קביעות או על הערכה נוספת של המפקח שתיערך בתוך 45 יום

·     להמליץ על ביטול ההערכה שבוצעה שלא ע"פ הנוהל ולהמליץ על הערכה חוזרת**

·     לקבוע מעריך נוסף ולוח זמנים מחודש כדי לקבל החלטה מעודכנת.

על הוועדה לסיים את הטיפול בערעורים שהובאו לפניה לצורך קבלת קביעות עד אמצע חודש אוגוסט.

1.5.10   באחריות יושב ראש הוועדה בעקבות הדיון

·     להעביר את החלטת הוועדה למגיש  הערר ולנמענים לא יאוחר מ-14 יום מיום קבלת ההחלטה על ידי הוועדה המחוזית

·     לוודא כי הליך הערעור מהגשתו ועד השלמת ההכרעות הכרוכות בו יסתיים  בתוך 60 ימים 

·     לבצע מעקב אחר ביצוע המלצות הוועדה

·     להפיק תובנות ולהסיק מסקנות מהערעורים שהוגשו ולחשוף אותם בפני הוועדה המחוזית להערכת עובדי הוראה לצורך שיפור תהליכי ההערכה במחוז ובמטה

·     לדווח למפקח המחוז ולממונה על הערכת עובדי הוראה על כלל בקשות הערר שהוגשו בשנת הערכה על נושאי הערר, על מעמד המערער ועל החלטות הוועדה. אפשרות הערעור תינתן לעובד ההוראה והניהול רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת תקופת הניסיון או על אי קידום בדרגה. לא תינתן אפשרות לערער בגין פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  הליך לקבלת החלטה).

1.6    הכשרה, התפתחות ולמידה לשם הערכת עובדי החינוך, ההוראה והניהול

1.6.1    הערכת עובדי ההוראה והניהול והאחריות המתלווה להם מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת עובדי הוראה באופן שוטף מדי שנה בתכנית מתואמת בין המטה והנהלת המחוז. עובדי ההוראה המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

1.6.2    התכניות להכשרה והתפתחות מקצועית יתוכננו בהלימה למתווה התכנית להתפתחות מקצועית, שיוגדר על ידי היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול בשיתוף מכון "אבני ראשה" (בהקשר להערכה של מנהלי בתי ספר).

1.6.3    תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית תהיה באחריות המחוזות ובתיאום עם מכון "אבני ראשה" (לגבי מנהלי בתי הספר) והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

1.7         השימוש במערכת המקוונת להערכת עובדי חינוך, הוראה וניהול

1.7.1   תהליך ההערכה שפותח  הוא מתוקשב, והוא מצוי באתר הערכת עובדי ההוראה והניהול

המערכת המקוונת עומדת בתנאים מחמירים של אבטחת מידע, כאשר הנתונים נשמרים חסויים במאגרי משרד החינוך.

1.7.2    כל מעריך שיעריך בפעם הראשונה באמצעות המערכת המקוונת יוכל להסתייע בהדרכה מקוונת באתר לצורך מילוי הפרטים הנדרשים במערכת המקוונת.

1.7.3    הכניסה למערכת המקוונת תתאפשר רק באמצעות ססמה אישית של המוערך והמעריך.

1.7.4    חוות הדעת המסכמות של כל עובדי החינוך, ההוראה והניהול שהוערכו במהלך השנה לצורך קביעות תשוגרנה באמצעות המערכת המקוונת עד ל-15 באפריל בכל שנה.

חוות דעת  לצורך קידום של עובדי ההוראה תשוגרנה עד 31 במאי בכל שנה.

1.7.5    דוחות ביניים על ביצוע תהליכי ההערכה יוצגו על פי הצורך למפקח הכולל על ידי מנהל המוסד החינוכי.

 

2.      הערכת גננות

תכליתו של תהליך ההערכה היא שיפור ביצועי הוראה ולמידה בגן הילדים. ההערכה עשויה להוות מצע חשוב לקידום תהליכים לשיפור האיכות המקצועית  המתבססים על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה מהוות פעולות התומכות ושלובות זו בזו ומעגנות את תכליתו ותפקידו המרכזי של גן הילדים. כמו כן ההערכה משמשת לצורך קבלת קביעות ולשם קידום בדרגות.  

 

2.1    אפיון אוכלוסיית הגננות המוערכות

הערכת הגננות תתבצע בתהליך מתמשך וקבוע, ועליה לשמש חלק מתרבות העבודה בגן הילדים. להערכת הגננת מאפיינים של הערכה מעצבת, והיא מזמנת התפתחות מקצועית על ידי זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק של הגננת, מתן משוב בונה על אופן עבודתה ובניית נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות ההוראה והחינוך שלה. יחד עם זאת להערכה גם מאפיינים של הערכה מסכמת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה ולצורך קידום בדרגות, והיא תתקיים לאוכלוסיות הגננות כמפורט להלן:

2.1.1    גננת תוערך עם סיום השנה הראשונה בסוף ההתמחות*.

2.1.2    גננת תוערך עם סיום השנה השניה לשם קבלת קביעות*.

 2.1.3   גננת בדרגות 8-6 תוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

 2.1.4   בנוסף לאמור לעיל המפקח על גני הילדים רשאי לבצע הערכה לגננת על פי שיקולי הפיקוח, (מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל בהוראות 2.1.2 ו-2.1.1), כחלק מהאחריות הפדגוגית לשיפור איכות העבודה בגן הילדים.

 2.2   תפקיד הגננת בתהליך ההערכה

הערכת הגננת מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי המפקח על גני הילדים, תהליך המתקיים בדיאלוג בינו לבין הגננת וכולל גם את הערכת הגננת את עצמה. לשם קיום תהליך זה על הגננת לפעול על פי הפירוט  הזה:

2.2.1    על הגננת להכיר את מהלך הערכת הגננת, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותה הפעילה בתהליך.

2.2.2    במהלך שיחת ההכנה לקראת התצפית תיתן הגננת למפקח על גני הילדים את מערך הפעילות המיועד לצפייה. המהלך עשוי לסייע בידי המפקח להבין את שיקול הדעת של הגננת בתכנון הפעילויות.

2.2.3    הגננת תבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם המפקח על גני הילדים.

2.2.4    במהלך תהליך ההערכה תונחה הגננת על ידי המפקח על גני הילדים לאסוף מגוון ראיות תומכות לעבודתה, כמו תיק ניהול הגן, תכניות עבודה פרטניות לילדים, תכנית לימודים, איתור ילדים בעלי צרכים ייחודיים, סיכום פגישות וכדומה. הראיות התומכות יהוו בסיס לדיאלוג בשיחת המשוב המסכמת.

2.2.5    הגננת תקיים דיאלוג עם המפקח על גני הילדים על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודתה ולהבטחת המשך התפתחותה המקצועית.

2.2.6    הגננת תבצע את הפעולות הנדרשות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר התצפית.

2.2.7    גננת תוכל לערער על החלטת המפקח על גני הילדים. הערעור יוגש למפקח המחוז המרכז את הפיקוח במחוז*.

2.3    תפקיד המפקח על גני הילדים בהערכת הגננת

2.3.1    על המפקח להכיר את מהלך הערכת הגננת, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת  המקוונת לצורך קיום הערכה מקצועית וכחלק מהשתתפותו הפעילה בתהליך.

2.3.2    על המפקח להציג בתחילת השנה בפני קבוצת הגננות שתחת פיקוחו את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו ועקרונותיו. כמו כן עליו להציג בפני הגננות את הכלי להערכת הגננת על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת. המפקח ישתף את הגננות בחשיבות פיתוחה של תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי הגננת והצוות וידגיש כי תהליך ההערכה ייעשה בשיתוף הגננת המוערכת, וכי הוא תהליך מתמשך שבו מעורבים הן המפקח והן  הגננת עצמה.

2.3.3    המפקח על גני הילדים יקבל בתחילת שנת הלימודים,  באמצעות המערכת המקוונת, את רשימת הגננות המיועדות להערכה. המפקח יודיע לגננת המוערכת בשיחה אישית על פתיחת תהליך ההערכה עד חודש אוקטובר. בשיחה זו תוצג בפני הגננת התכנית להערכה אישית על מטרותיה ושלביה השונים כחלק מתכנית העבודה השנתית של המפקח בגן הילדים.

 

2.4    איסוף נתוני ההערכה המעצבת - תצפית, ראיות  תומכות  ומשוב

תהליך ההערכה יחל בכל שנת לימודים בחודש אוקטובר ויסתיים עד סוף חודש מרס לגננות המועמדות לקביעות, או עד סוף חודש מאי לגננות המועמדות לקידום, בהתאמה.

2.4.1    ביצוע תצפית ומשוב

א.    במהלך תקופת ההערכה (אוקטובר עד אפריל) יקיים המפקח על גני הילדים שלוש תצפיות בעבודתן של הגננות המועמדות למתן קביעות, הכוללות צפייה במרחבי הוראה שונים בגן ושתי תצפיות בעבודתן של הגננות המועמדות לקידום. לפני קיום התצפית יערוך המפקח שיחה מקדימה עם הגננת לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיימת הפעילות ועל מטרותיה ולצורך הצבת ציפיות מוקדמות.

ב.     לא יאוחר משבוע מיום התצפית תיערך שיחת משוב עם הגננת המוערכת.

ג.     בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך ההתפתחות המקצועית של הגננת המוערכת.

ד.     המפקח על גני הילדים יתעד בכתב את מהלך השיחה המקדימה, את התצפית ואת המשוב,  ובכלל זה את תגובת הגננת המוערכת, לא יאוחר משבוע מהמועד שבו התקיימה התצפית. התיעוד יישמר בתיקה האישי של הגננת.

ה.    המפקח יבסס את הערכתו על  מגוון של ראיות מעבודת הגננת, כמו  תיק גן, מיפוי ילדי הגן, תכניות מותאמות, אתר הגן ועוד. הגננת תוכל גם היא להוסיף ראיות על עבודתה במהלך השנה כחלק מתהליך ההערכה.

ו.     בהערכת הגננת המועמדת לקביעות המפקח רשאי להסתייע בגננת מלווה תומכת הערכה לשם קיום התצפית הראשונה. המפקח יבצע תצפית שנייה בגן הילדים ומפגש קבוצתי כתצפית שלישית. במפגש הקבוצתי תשתתפנה עד 6 גננות מועמדות לקביעות וכן הגננת המלווה. בהערכת הגננת המועמדת לקידום יקיים המפקח שתי תצפיות בלבד,  מהן אחת במהלך ביקור בגן הילדים והשנייה במסגרת מפגש קבוצתי שבו תשתתפנה עד 6 גננות המועמדות לקידום.

2.4.2    ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

א.    המפקח על גני הילדים ישלים את הערכת הגננת בכל מדדי העל בכלי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עמה, בלי לשלוח  את הדיווח בשלב זה.

ב.     הגננת תשלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי מדדי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם המפקח על גני הילדים.

ג.     המפקח על גני הילדים יקיים שיחת משוב מסכמת עם הגננת על בסיס הערכת הגננת לקביעות בכלי להערכת הגננת עד 15 באפריל ובכלי להערכת הגננת לקידום עד סוף חודש מאי. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המפקח על גני הילדים והגננת.

ד.     התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקה האישי של הגננת ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

ה.    המפקח על גני הילדים יסיים את הערכת הגננת וישלח אותה במערכת המקוונת עד 15 בחודש אפריל לגננות המועמדות לקביעות, או עד סוף חודש מאי לגננות המועמדות לקידום,  בהתאמה.

ו.     המפקח ייתן לגננת המוערכת העתק של דוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת.

 

2.5    תפקיד המפקח על גני הילדים בהערכת גננת בראשית דרכה

2.5.1    ביצוע תהליכי הערכה מיטביים נדרשים בכל תהליך של הערכה, ובמיוחד לגבי גננת מתחילה המועמדת לקביעות, בשל העובדה שהם משמשים תשתית לעיצוב דפוסי עבודה מקצועיים ומסייעים בפיתוח זהותה המקצועית של הגננת בראשית דרכה. תהליכי משוב והערכה מיטביים מבנים עבור הגננת המתחילה את הציפיות והנורמות הנדרשות מהוראה איכותית וראויה, ועל כן יש לבצעם בזהירות וברגישות גבוהה, תוך הכרת המהלך של הערכת גננת בראשית דרכה, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת.

2.5.2    המפקח על גני הילדים יקדיש תשומת לב מיוחדת להכנתה של הגננת המתחילה לתהליך ההערכה ולהצגת הציפיות מעבודתה והתבחינים שעל פיהם תוערך. המפקח רשאי לשתף בתהליך גננת מלווה תומכת הערכה, מדריכה, בעלי תפקידים ומומחים ממרכזי הפסג"ה.

2.5.3    ראוי לשתף את הגננת המלווה בתהליך ההערכה וזאת כדי שהגננת המתחילה המועמדת לקביעות תוכל להתייעץ עמה בכל עת ולהיעזר בניסיונה, תוך חשיפתה לדגמי הוראה שונים ומגוונים. כך ייווצר תהליך המושתת על פיתוח הדרגתי של תחושת מסוגלות עצמית התואמת את יכולותיה הפדגוגיות ואת סגנונה האישי והייחודי של הגננת המתחילה.

2.5.4    חשוב מאוד שבתהליך המשוב והערכה יסופקו לגננת המתחילה הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית ואפשרויות לבאר באווירה נינוחה את שיקול דעתה בתכנון הפעילויות ובמצבי ההוראה-למידה בפועל. חשוב גם לסייע לגננת לזהות בכוחות עצמה את צומתי הקושי והאתגר בפעילויות ולפתח עמה חלופות מיטביות לשיפור תפקודה בהמשך.

2.5.5    בתהליכי ההערכה המסכמים יש לעודד את הגננת המתחילה להביא מגוון ראיות המשקפות את מעורבותה ואת מכלול משימותיה בגן. חשוב שהראיות שייאספו ישקפו את מרחבי הפעילות השונים שבהם התערתה והצליחה להשפיע על המתרחש בגן הילדים.

 

2.6    הטיפול בערעורים של גננות

2.6.1    הטיפול בערעורים יבוצע באמצעות הוועדה המחוזית (ראה פירוט בסעיף 1.6).

2.6.2    גננת המבקשת לערער על הערכת המפקח על גני הילדים, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – תגיש ערעור למפקח המחוז ולוועדה המחוזית.

2.6.3    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור הגננת המועמדת לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת, שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

2.6.4    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור הגננת המועמדת לקידום מוצדק,  הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

2.6.5    אפשרות הערעור תינתן לגננת רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  תהליך לקראת קבלת החלטה).

 

2.7    קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

2.7.1    ממצאי הערכה אמורים לשמש בשני אופנים עיקריים: כהערכה מעצבת וכהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת לשיפור  וטיוב של ההוראה, הלמידה והחינוך בגני הילדים, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז, האגף לחינוך קדם יסודי והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול. הערכה מסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של הגננות המוערכות ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

2.7.2    הוועדה המחוזית תסתייע בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות לעיצוב הכרעות  העוסקות בתהליכי ההתפתחות המקצועיים של הגננות.

2.7.3    קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה ויישומן תתבצענה ברמות השונות כדלקמן:

א.    ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת, יסכם המפקח בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם הגננת, אם יש צורך בכך, פעולות נדרשות שעל הגננת יהיה לבצע בהמשך. לאחר קבלת הקביעות יקבעו המפקח והגננת תכנית להמשך התפתחותה המקצועית.

לאחר קבלת קידום בדרגה יקבעו המפקח והגננת תכנית להמשך קידומה המקצועי.  

ב.     ברמת אזור הפיקוח

המפקח יפעל לבסס תרבות של שיפור ולמידה בקהילת הגננות הנשענת על ממצאי הערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית במגוון מסגרות, למידת עמיתים, הדגמות של גננות במסגרת קהילות למידה וכדומה.

2.7.4    הכשרה לשם ביצוע תהליך הערכת גננות

הערכת גננות והאחריות המתלווה לה מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת הגננות. הגננות המוערכות יעברו גם הן סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

 

3.     הערכת מתמחים בהוראה

לצד תהליכי תמיכה, חונכות וליווי מתקיימים תהליכי הערכה על איכות תפקודו של כל מתמחה בהוראה. תהליכים אלו מהווים תשתית לעיצוב זהותו המקצועית ולהבניית דפוסי עבודה פרופסיונאליים עבורו, לצד היותם בעלי חשיבות לשם קבלת החלטה על אודות המשך עבודתו במערכת החינוך.

 

3.1    הגדרת אוכלוסיית המתמחים המוערכים

מתמחה הוא עובד הוראה, מורה או גננת בשנת עבודתם הראשונה במערכת החינוך, המועסק בהיקף של שליש משרה לפחות במשך שנת לימודים ולא פחות משישה חודשים באותה השנה, ואשר עדיין אינו בעל רישיון לעיסוק בהוראה.

 

3.2    תפקיד המתמחה בתהליך ההערכה

הערכת המתמחה מתבצעת בתהליך הערכה שיטתי על ידי המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונכים. תהליך זה מתקיים בדיאלוג בינם לבין המתמחה וכולל גם את הערכת המתמחה את עצמו. לשם ביצוע תהליך הערכה זה על המתמחה לפעול על פי הפירוט  הזה:

3.2.1    על המתמחה להכיר את מהלך הערכת המתמחה, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך. מנחי סדנאות ההתמחות במוסדות האקדמיים עשויים לתרום לתהליך על ידי הצגת כלי ההערכה ובעזרת הדגמה והדרכה של אפשרויות השימוש בכלי כמחוון להתפתחות מקצועית.

3.2.2    המתמחה יקיים שיחת תיאום עם המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונכים לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף עדויות וראיות המציגות את מקצועיותו.

3.2.3    קודם כניסתו של המעריך לצפייה בשיעור יעביר לו המתמחה את מערך השיעור כדי שהמעריך יוכל להבין את שיקול הדעת של המתמחה בתכנון השיעור.

3.2.4    לקראת ביצוע שיחת משוב מסכמת יונחה המתמחה על ידי הגננת/מנהל המוסד החינוכי/המורה החונך לסיים את איסוף הראיות על עבודתו. על המתמחה להעביר את העדויות והראיות למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי.

3.2.5    המתמחה יבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת להערכת  עובדי הוראה המצויה בכתובת זו:

/EducationCMS/Units/ HaarachatOvdeyHoraa/ovdioraa/harachat_mitmachim.htm.

3.2.6    בעקבות שיחות המשוב  עם המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי ושותפיו על ממצאי ההערכה שבהם זוהו תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודת המתמחה, יבצע המתמחה את הפעולות שהוחלט לגביהן לאחר התצפית לשם המשך התפתחותו המקצועית וטיוב עבודתו.

3.2.7    מתמחה יוכל לערער על החלטת המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי. הערעור יוגש לוועדת הערר באגף ההתמחות והכניסה להוראה (ראה פירוט בסעיף 3.7).

          3.3    תפקיד המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי בהערכת המתמחים

על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי להכיר את מהלך הערכת המתמחים, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך קיום הערכה מקצועית וכחלק מהשתתפותו הפעילה בתהליך.

3.3.1    על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי להציג בתחילת השנה בפני כלל המורים/הגננות לרבות המתמחים את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו. כמו כן עליו להציג את כלי ההערכה על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת.

3.3.2    המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יקבל בתחילת שנת הלימודים את רשימת המתמחים המיועדים להערכה. בעקבות  זאת יציג בפני המתמחה המוערך בשיחה אישית את התכנית להערכה אישית על מטרותיה ושלביה השונים וידגיש בפניו את חשיבותה לשם קידומו המקצועי של המתמחה.

3.3.3    עם פתיחת תהליך ההערכה יסביר המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי למתמחה המוערך כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים המפקח/מנהל המוסד החינוכי, המתמחה מוערך והגננת/המורה החונך. יש לקיים את השיחה בנוכחות הגננת/המורה החונך.

3.3.4    בתהליך הערכת המתמחה יתקיימו שני שלבים מרכזיים: הערכה מעצבת הכוללת משוב אמצע-שנתי שתתקיים עד 15 בינואר בכל שנת לימודים, והערכה מסכמת שתתקיים עד 30 ביוני באותה שנה. האחריות על מתן המשוב האמצע-שנתי מוטלת על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי וכן על המורה החונך בבית הספר/הגננת החונכת בתיאום עם הפיקוח בגני הילדים.

3.3.5    על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי לוודא שתהליך ההערכה ייעשה בשיתוף המוערך.

3.3.6    המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יצפה במתמחה לפחות פעם אחת בכל מחצית ויקיים עמו שיחת משוב בעקבות התצפית.

3.3.7    קיימת חשיבות שבתהליך המשוב והערכה יסופקו למתמחה הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית, שבהן יתאפשר לו לחשוף באופן נינוח את  שיקול דעתו בתכנון השיעורים שבהם נצפה ובמצבי הוראה-למידה בפועל. חשוב גם לסייע לו לזהות בכוחות עצמו את צומתי הקושי והאתגר בשיעור ולסייע בידו לפתח חלופות מיטביות לשיפור תפקודו בהמשך.

3.3.8    בתהליך ההערכה המסכמת יש חשיבות רבה  לעידוד המתמחה המוערך להביא מגוון ראיות המשקפות את מעורבותו ואת מכלול משימותיו בכיתות ובשכבות שבהן הוא עובד. חשוב שהראיות שייאספו ישקפו את מגוון מרחבי הפעילות שבהם התערה המתמחה והצליח להשפיע על המתרחש בבית הספר/בגן הילדים.

3.3.9    המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יקיים מפגש עם המתמחה להערכה מסכמת. בשיחה זו יסתייע בגננת/מורה חונך וברכז המקצוע/שכבה בהצגת ראיות על תהליכי צפייה ותיעוד של עבודת המתמחה במהלך השנה. ראיות תומכות אלה תתווספנה לתצפיות בשיעורים שיבוצעו על ידי המנהל.

3.3.10  בתום השיחה יסכם המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי את תוצאות הערכתו בפני המתמחה ויתעד אותן במערכת המקוונת להערכת עובדי הוראה ומתמחים.

 

3.4    תפקיד החונך בהערכת המתמחה

הגננת/המורה החונך הינו  עובד הוראה ותיק, המלווה  את המתמחה בהוראה מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית במהלך שנת ההתמחות בהוראה.

 לחונך תפקיד מרכזי בעיצוב חוויית הלמידה וההתפתחות המקצועית של המתמחה, והוא מהווה ציר מרכזי בתהליך ההערכה המעצבת שלה תפקיד משמעותי בקידומו המקצועי של המתמחה. בתהליך ההערכה המעצבת נחשפות נקודות חוזק ונושאים לשיפור של המוערך, ניתן משוב בונה על אופן עבודתו ונבנה עבורו נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות ההוראה והחינוך שלו. התהליך מתבצע באמצעות צפייה בשיעורים, דיאלוג מנחה, ליווי בהכנת שיעורים ועוד.

3.4.1    הגננת/המורה החונך יצפו במתמחה לפחות פעמיים בכל מחצית ויקיימו עמו שיחת משוב בעקבות התצפית. החונך יתעד במערכת המקוונת לפחות ארבעה אירועי צפייה בשיעורים/בפעילויות בגן/בבית הספר ואירועים  מהליווי השוטף במהלך השנה.

3.4.2    הגננת/המורה החונך יסייעו למתמחה בהכנה לקראת שיעורי הצפייה ובאיסוף הראיות התומכות לעבודתו.

 3.4.3   הגננת/המורה  החונך ייתנו משוב אמצע שנתי למתמחה ויתעדו אותו בטופס המיועד לכך המפורסם באתר בכתובת זו: /EducationCMS/Units/Staj/Tfasim/tfasim.htm . 

3.4.4    בתהליך ההערכה המסכמת חשוב לעודד את המוערך להביא מגוון ראיות המשקפות את מעורבותו ואת מכלול משימותיו בכיתות ובשכבות שבהן הוא עובד. על הראיות שייאספו לשקף את מרחבי הפעילות השונים שבהם הצליח המתמחה להתערות ולהשפיע על המתרחש בבית הספר/בגן הילדים. ראיות תומכות אלה תתווספנה לתצפיות בשיעורים שבוצעו על ידי המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונך.

3.4.5    לצורך ההערכה המסכמת יסייעו הגננת/המורה החונך למפקח על גני הילדים/ מנהל המוסד החינוכי בהצגת תהליכי צפייה ותיעוד של עבודת המתמחה שבוצעו במהלך השנה.

 

3.5    ביצוע תצפית ומשוב

3.5.1    במהלך תקופת ההערכה (מדצמבר עד מאי) יקיימו המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונך תצפיות על עבודת המתמחה המוערך בכיתה/בגן הילדים. המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יצפה במתמחה לפחות פעם אחת בכל מחצית ויקיים עמו שיחת משוב בעקבותיה.

3.5.2    לפני קיום התצפית על עבודת המתמחה בכיתה/בגן הילדים תיערך עמו שיחה מקדימה לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיימת הפעילות ועל מטרותיה ולצורך הצבת ציפיות מוקדמות מן השותפות בין המעריך והמוערך בתהליך ההערכה.

3.5.3    לא יאוחר משבוע מיום הצפייה בעבודת המתמחה תיערך עמו שיחת משוב.

3.5.4    בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך התפתחותו המקצועית של המתמחה המוערך.

3.5.5    המעריך יתעד בכתב את השיחה המקדימה, התצפית והמשוב ובכלל זה את תגובת המתמחה לא יאוחר משבוע מהמועד שבו התקיימה התצפית. התיעוד יישמר בתיקו האישי של המתמחה במוסד החינוכי/אצל המפקח על גני הילדים.

 

3.6    ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

3.6.1    לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המוערך, ישלימו המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונך את מילוי ההערכה בכל מדדי ההערכה בכלי להערכת המתמחים במערכת המקוונת מבלי לשלוח אותה בשלב זה.

3.6.2    לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם המפקח על גני הילדים/ מנהל המוסד החינוכי ישלימו הגננת/המורה המתמחה את מילוי ההערכה העצמית לגבי כל מדדי ההערכה במערכת המקוונת.

3.6.3    המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי ושותפיהם יקיימו שיחת משוב מסכמת עם המתמחה המוערך על בסיס ההערכה בארבעת מדדי ההערכה עד סוף חודש מאי. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המעריך לבין המוערך.

3.6.4    התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של המתמחה. הן יהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך וישמשו בסיס לאישור למתן רישיון לעיסוק בהוראה.

 3.6.5   המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יסיימו את הערכת המתמחה עד 30 ביוני וישלחו את ההערכה המסכמת במערכת המקוונת בהתאם להמלצות ההערכה האפשריות למתמחים שהוגדרו במערכת המקוונת: מצטיין, מתאים לקבלת רישיון, נדרש לשנת התמחות  נוספת, אינו מתאים לקבלת רישיון.

3.6.6    יש להקפיד לשלוח את ההערכה במועד, מאחר שמתמחה שנותר ללא הערכה יהיה חסום מלהשתבץ בהוראה בשנת הלימודים הבאה.

 

3.7    נוהל הגשת ערר על המלצת ההערכה המסכמת

3.7.1    מתמחה יוכל להגיש בקשת ערר על גבי טופס המפורסם באתר של האגף להתמחות וכניסה להוראה ולפרט את נימוקיו בצירוף עותק של ההערכה המעצבת.

3.7.2    טופס הערר בצירוף כל המסמכים הנדרשים יישלח למזכירות ועדת הערר באגף התמחות וכניסה להוראה, רח' דבורה הנביאה 2, ירושלים, מיקוד 91911.

3.7.3    מסמכי הערר יוגשו בתוך חודש מהיום שבו קיבל המתמחה את הערכתו, ולא יאוחר מסוף חודש ספטמבר הסמוך לסיום שנת ההתמחות. מומלץ להגיש את הערר בהקדם האפשרי.

3.7.4    מזכירות ועדת הערר תשלח עותק של בקשת הערר למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי לצורך קבלת תגובה על הערר.

3.7.5    עותק של הבקשה לקבלת תגובה על הערר יישלח גם למפקח הרפרנט על ההתמחות והכניסה להוראה במחוז.

3.7.6    מרכז ועדת הערר יידע את המפקח הרפרנט המחוזי על מקרים שבהם  המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי לא הגיב על הערר.

3.7.7    ועדת הערר תתכנס לדיוניה שלוש פעמים בשנה, החל מחודש יולי הסמוך לשנת ההתמחות.

3.7.8    ועדת הערר תדון בבקשת הערר על בסיס המסמכים האלה: הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, בקשת ערר מנומקת של המתמחה, מכתב תגובה של המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי על בקשת הערר.

3.7.9    ועדת הערר תתקיים במועדה גם במקרים שבהם לא תגיע לוועדה תגובה מהמפקח על גני ילדים/מנהל המוסד החינוכי.

3.7.10  סמכויות ועדת הערר הן: לדחות את הערר, לקבל את הערר במלואו או לקבלו בתנאים מסוימים.

3.7.11  מי שנדחה עררו ולא יוכל להשתלב עוד במערכת החינוך – יוכל לבקש להופיע בפני הוועדה  ולהשמיע את דברו. לשיחת השימוע יוזמן גם נציג המערכת החינוכית שבה עבד המתמחה.

3.7.12  החלטת ועדת הערר תישלח לעורר בתוך שבועיים מיום ישיבתה בעניינו ותעודכן במערכת המקוונת המנהלת את תוצאות ההערכה כדי לבטל את החסימה לשיבוץ אם הערר   התקבל.

3.7.13  העתקים של החלטת הוועדה יישלחו ליושב ראש הוועדה המחוזית להערכת עובדי הוראה, למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי  ולמפקח הרפרנט במחוז.

 

4.     הערכת מורים ומורים לחינוך גופני

תכליתו של תהליך ההערכה היא שיפור ביצועי הוראה ולמידה בבית הספר. ההערכה עשויה להוות מצע חשוב לקידום תהליכים לשיפור איכות מקצועית. במוסדות שבהם מבוססת תרבות שבה למידה, הוראה והערכת המורה מתבצעות בתהליך מתמשך וקבוע ההערכה משמשת בשני אופנים: כהערכה מעצבת היא מזמנת התפתחות מקצועית של המורים באמצעות זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק שלהם, מתן משוב בונה על תפקודם המקצועי ובניית נתיב להתפתחותם ולשיפור מיומנויותיהם בתחום ההוראה והחינוך, וכהערכה מסכמת היא משמשת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה ולצורך קידום בדרגות.

בכל הקשור להערכת מורים לחינוך גופני נדרשת שותפות ומעורבות של המפקח המקצועי כחלק מאחריותו המקצועית. בתחומי דעת אחרים מנהל המוסד החינוכי רשאי לשתף רכזי מקצוע, מפקח מקצועי/ת ובעלי תפקידים נוספים לשם הרחבת ההתבוננות בתהליך ההערכה. תהליך ההערכה של המורים לשם קביעות ולשם קידום יחל בכל שנת לימודים בחודש אוקטובר ויסתיים עד אמצע חודש אפריל או סוף מאי בהתאמה.

4.1    אפיון אוכלוסיית המורים המוערכים

ההערכה תתקיים לפי הפירוט  הזה:

4.1.1    מורה יוערך החל משנת עבודתו השנייה (מהשנה הראשונה שלאחר שנת
            ההתמחות) –
לצורך קבלת קביעות במערכת החינוך.

4.1.2    מורה בדרגות 8-6 יוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

4.1.3    בנוסף לאמור לעיל מנהל המוסד החינוכי רשאי לבצע הערכה למורה על פי שיקול דעתו, מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל, כחלק מתפקידו ומאחריותו הפדגוגית לשיפור איכות ההוראה והלמידה בבית הספר.

 

4.2    תפקיד המורה בתהליך ההערכה

הערכת המורה מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי מנהל המוסד החינוכי, תהליך  המתקיים בדיאלוג בינו לבין המורה וכולל גם את הערכת המורה את עצמו. לשם קיום מהלך זה  יפעל המורה על פי הפירוט  הזה:

4.2.1    על המורה להכיר את מהלך הערכת המורה, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

4.2.2    על המורה לקיים שיחת תיאום עם המנהל לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף הראיות התומכות המציגות את מקצועיותו וכן לגבי השותפים שיצטרפו לתהליך הערכת המורה בבית הספר.

4.2.3    קודם לכניסתו של המנהל לכיתה יעביר לו המורה את מערך השיעור המיועד לצפייה, לשם הבנת שיקול הדעת של המורה בתכנון השיעור.

4.2.4    לקראת ביצוע שיחת המשוב המסכמת יסיים המורה את איסוף הראיות [4]  התומכות לעבודתו וכל מידע רלוונטי אחר לשם הערכת עבודתו ויעבירו למנהל.

4.2.5    המורה יבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת.

4.2.6    המורה יקיים דיאלוג עם המנהל ושותפיו על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודתו ולהבטחת המשך התפתחותו המקצועית.

4.2.7    המורה יבצע את הפעולות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר התצפית.

4.2.8    מורה יוכל לערער על החלטת המנהל. הערעור יוגש למפקח המוסד החינוכי (ראה פירוט בסעיף 4.9).*

 

4.3    תפקיד המנהל בתהליך הערכת מורים

4.3.1    על המנהל להכיר את מהלך הערכת המורים והמורים לחינוך גופני, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית המכוונת לקידומו ולהתפתחותו של עובד ההוראה.

4.3.2    על מנהל המוסד החינוכי להציג בתחילת השנה בפני צוות המורים ובכללם המתמחים את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו. כמו כן עליו להציג את הכלי להערכת המורים על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת.

4.3.3    המנהל ישתף את המורה המוערך בחשיבות פיתוחה של תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי המורה ובעלי התפקידים במוסד החינוכי.

4.3.4    מנהל המוסד החינוכי יקבל בתחילת שנת הלימודים באמצעות המערכת המקוונת את רשימת המורים המיועדים להערכה. לאחר מכן יזמן את המורה המוערך לשיחה שבה יציג בפניו את תכנית ההערכה האישית על מטרותיה ושלביה השונים וידגיש את חשיבותה לפיתוח תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי המורים ובעלי התפקידים. המנהל יסביר למורה המוערך כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים מנהל המוסד החינוכי, המוערך עצמו ובעלי תפקידים נוספים.

4.3.5    המנהל יוודא שתהליך ההערכה ייעשה בשיתוף המוערך.

4.3.6    במרכזן של הראיות התומכות בהערכת עבודת המורה [5] עומדות התצפיות בשיעור. אליהן תתווספנה ראיות נוספות. המוערך יוכל גם הוא להוסיף ראיות על עבודתו במהלך השנה כחלק מתהליך ההערכה.

4.3.7    בהערכת המורה לקביעות יסתייע המנהל בבעלי תפקידים בבית הספר, כגון רכזים, יועץ החינוכי ועוד.

 

4.4    ביצוע תצפית ומשוב

4.4.1    במהלך תקופת ההערכה (בחודשים אוקטובר עד מאי) יקיים מנהל המוסד החינוכי לפחות שתי תצפיות בשיעוריו של המורה המוערך בכיתה ועוד תצפית אחת בשיעור פרטני.

 4.4.2   אחת התצפיות בשיעוריהם של המורים לחינוך גופני תיערך בשיתוף עם המפקח על החינוך הגופני. רצוי שיהיה זה שיעור הצפייה הראשון.

4.4.3    לפני קיום התצפית יערוך המנהל שיחה מקדימה עם המורה לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיים השיעור ומטרותיו ולצורך הגדרת ציפיות לקראת תהליך ההכנה  והיערכות של המוערך.

4.4.4    לאחר התצפית, ולא יאוחר משבוע מיום התצפית, תיערך שיחת משוב עם המורה המוערך.

4.4.5    בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך התפתחותו המקצועית של המורה המוערך.

4.4.6    מנהל בית הספר יתעד בכתב את השיחה המקדימה, את התצפית ואת המשוב ובכלל זה את תגובת המוערך לא יאוחר משבוע  מיום התצפית. התיעוד יישמר בתיקו האישי של המורה.

 

4.5    ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

4.5.1    מנהל המוסד החינוכי ישלים את מילוי הערכת המורה בכל ארבעת מדדי ההערכה של הכלי להערכת המורים במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עמו, בלי לשלוח אותה בשלב זה.

4.5.2    המורה המוערך ישלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי ארבעת מדדי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחה ההערכה המסכמת עם מנהל המוסד החינוכי.

4.5.3    מנהל המוסד החינוכי יקיים שיחת משוב מסכמת עם המוערך על בסיס ההערכה בארבעת מדדי ההערכה. יש לקיים את השיחה עם המורים המועמדים לקביעות עד סוף חודש מרס, ועם המורים המועמדים לקידום עד אמצע חודש מאי. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המנהל לבין  המורה המוערך.

4.5.4    התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של המורה ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

4.5.5    מנהל המוסד החינוכי יסיים את ההערכות המסכמות של המורים המועמדים לקביעות עד 15 באפריל ואת הערכות המורים המועמדים לקידום עד 31 במאי וישלח אותן עד למועד זה במערכת המקוונת.

4.5.6    מנהל המוסד החינוכי ימסור למורה המוערך העתק של דוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת.

4.5.7    על מנהל המוסד החינוכי להביא לידיעת המפקח את  ההחלטה על ההערכה המסכמת למורים המועמדים לקביעות ולקידום.

4.5.8    לאחר סיכום תהליך ההערכה יביא מנהל המוסד החינוכי לידיעת המפקח את החלטתו על מתן המלצה לאי מתן קביעות לעובד ההוראה. במקרים אלה יחל תהליך הערכה חדש בשנה הבאה בהשתתפות המפקח.

4.5.9    הערכה מסכמת למורה לחינוך גופני

א.    ההמלצה על קביעות ו/או עלייה בדרגה למורה לחינוך גופני תיעשה על ידי מנהל המוסד החינוכי בשיתוף ובתיאום עם המפקח על החינוך הגופני.

ב.     חתימה על טופס ההערכה המסכמת של מורה לחינוך גופני תיעשה על ידי מנהל המוסד החינוכי בתיאום עם המפקח על החינוך הגופני.

 

4.6    תפקיד המנהל בהערכת מורה בראשית דרכו

תהליכי הערכה מיטביים נדרשים בכל תהליך של הערכה, ובמיוחד לגבי איכות תפקודו של מורה מתחיל, בשל העובדה שהם משמשים תשתית לעיצוב דפוסי עבודה מקצועיים ומסייעים בפיתוחה של זהות מקצועית למורים בראשית דרכם. תהליכי משוב והערכה מיטביים מבנים עבור המורים המתחילים את הנורמות הנדרשות להוראה איכותית וראויה. הם מתקיימים בתקופה לא פשוטה בחייהם של המורים המתחילים ועל כן יש לבצעם בזהירות וברגישות גבוהה.

4.6.1    המנהל יקדיש תשומת-לב מיוחדת להכנתם של המורים המתחילים, להצגת הציפיות מהם וללימוד המדדים שעל פיהם יוערכו.

4.6.2    המנהל ישתף את המורים המלווים ו/או בעלי תפקידים נוספים בתהליכי הקליטה וההערכה של המורה המתחיל.

4.6.3    המנהל ישתף את המורה המלווה בתהליך זה, כדי שהמורה המתחיל יוכל להתייעץ עמו בכל עת, ללמוד מניסיונו, להיחשף לדגמי הוראה שונים ומגוונים ולפתח בעקבות כך מסוגלות וזהות מקצועית התואמות את יכולותיו הפדגוגיות ואת סגנונו האישי והייחודי.

4.6.4    קיימת חשיבות שבתהליך המשוב והערכה יסופקו למורה המתחיל הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית וכן אפשרות לבאר את שיקול דעתו בתכנון השיעורים ובמצבי ההוראה-למידה בפועל. חשוב לסייע למורה לזהות בכוחות עצמו את צומתי הקושי והאתגר בשיעור ולפתח חלופות מיטביות לשיפור תפקודו בהמשך.

4.6.5    לצורך ההערכה המסכמת יסתייע מנהל המוסד החינוכי במורה המלווה וברכז המקצוע/השכבה בהבאת ראיות מצטברות על תהליכי צפייה ותיעוד שבוצעו במהלך השנה. ראיות תומכות אלה יתווספו לשלוש התצפיות בשיעורים שיבוצעו על ידי המנהל.

4.6.6    מורה העובד בכמה מוסדות יוערך על ידי מנהל בית הספר הראשון שיחל את תהליך ההערכה. לפיכך מומלץ כי בטרם יחל תהליך ההערכה יתקיימו התייעצות ותיאום בין מנהלי המוסדות שבהם  המורה מלמד, לשם קבלת החלטה מי מהם יבצע את תהליך ההערכה ויהיה המנהל המתכלל האחראי לביצועו. על המנהל לרכז את כל הראיות וחוות הדעת מכל השותפים לתהליך ההערכה, לסכם את התהליך ולבצע את ההערכה המקוונת.

 

4.7    תפקיד המפקח הכולל בהערכת מורים

4.7.1    המפקח יוביל תהליכים להתפתחות מקצועית של מנהלים בנושא הערכת סגל החינוך, ההוראה והניהול ובהבניית שיח פדגוגי כמנוף לשיפור איכות ההוראה והלמידה.

4.7.2    המפקח יכיר את מדיניות הערכת צוותי החינוך וההוראה, יתעדכן בדרכים ליישומה וישתתף במסגרות למידה בנושא.

4.7.3    המפקח יסייע למנהל וילווה אותו בתכנון ובביצוע תהליך הערכת צוותי החינוך וההוראה בבית ספרו, לרבות הכנת תכנית עבודה בהתאם לתהליכים ולנהלים הנדרשים.

4.7.4    המפקח יתעדכן לגבי התקדמות מהלכי ההערכה ברמה המוסדית בכלל ולגבי המורים המוערכים בפרט.

4.7.5    המפקח יוודא שתהליך ההערכה וסיכומו נעשו באופן מלא ותקין על פי תכנון המנהל ובהלימה לנהלים.

4.7.6    המפקח יבחן מעת לעת את יישום החלטותיו של מנהל המוסד החינוכי שהתקבלו בראשיתו של תהליך ההערכה, במהלכו ולאחר סיכומו, כגון השתתפות מורים בהשתלמות, ביצוע השתלמות מוסדית וכיוצא בזה.

4.7.7    המפקח יבצע יחד עם מנהל המוסד החינוכי ו/או צוות המנהלים שתחת פיקוחו ניתוח ולמידה של הממצאים שעלו בתהליך הערכת המורים לשם שיפור החינוך, ההוראה, הלמידה ודרכי ההערכה במוסד החינוכי.

4.7.8    המפקח יהיה שותף בדיונים בוועדה המחוזית להערכת איכות עובדי הוראה וניהול בנושא ערעורים על הערכה מסכמת של מורים.

 

 

4.8    תפקיד המפקח בחינוך הגופני בהערכת מורי החינוך הגופני

4.8.1    המפקח בחינוך הגופני ישתתף באחת מהתצפיות בתהליך ההערכה. רצוי לתת עדיפות לתצפית הראשונה.

4.8.2    המפקח בחינוך הגופני יתעדכן בדבר החלטה על מתן קביעות ו/או על מתן העלאה בדרגה של מורה לחינוך גופני, בתוכן ההערכה המסכמת  ובדבר ערעור של מורה בחינוך הגופני.

 

4.9    הטיפול בערעורים של מורים

4.9.1    טיפול בערעורים יבוצע באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5).

4.9.2    מורה המבקש לערער על הערכת מנהל המוסד החינוכי, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום, יגיש ערעור למפקח המוסד החינוכי ולוועדה המחוזית באמצעות כוח אדם בהוראה במחוז.

4.9.3    מורה לחינוך גופני המבקש לערער על הערכת מנהל המוסד החינוכי, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום, יגיש ערעור למפקח בחינוך הגופני ולוועדה המחוזית באמצעות כוח אדם בהוראה במחוז.

4.9.4    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המורה המועמד לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

4.9.5    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המורה המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

4.9.6    יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם יתקבל ערעורו של המוערך.

4.9.7    אפשרות הערעור תינתן למורה רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  תהליך לקראת קבלת החלטה).

 

4.10  קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

4.10.1 ממצאי ההערכה אמורים לשמש לשני צרכים עיקריים: להערכה מעצבת ולהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת  לשיפור  ולטיוב של ההוראה והלמידה במוסדות החינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול. ההערכה המסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של המורה המוערך ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

4.10.2  תהליך ההערכה והמשוב יעזור לעובדי ההוראה והחינוך בבתי הספר בשיפור עבודתם המקצועית.

4.10.3  תהליך ההערכה יבסס שיח פדגוגי עם המוערך לשם תכנון התפתחותו המקצועית ובכך יתרום הן לקידומו והן למוסד החינוכי כארגון.

4.10.4  הוועדה המחוזית תסתייע בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות ולשכלול ההוראה והלמידה. היא אף תבחן את השלכותיה של ההערכה ברמת המחוז ותסתייע בה לעיצוב הכרעות הנוגעות לתהליכי ההתפתחות המקצועיים של סגלי החינוך, ההוראה והניהול.

4.10.5  קבלת ההחלטות תתבצע בשתי רמות:

א.    ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת, יסכם המעריך בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם המורה המוערך פעולות נדרשות שעל המוערך יהיה לבצע בהמשך.

          לאחר קבלת הקביעות יתוו המנהל והמורה המוערך תכנית להמשך התפתחותו המקצועית של המורה.

לאחר קבלת קידום בדרגה יתוו המנהל והמורה המוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של המורה ו/או לקבלת תפקיד במוסד החינוכי.  

ב.     ברמה הבית-ספרית

מנהל המוסד החינוכי יפעל לבסס תרבות הערכה הנשענת על ממצאי הערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית, השתלמות מוסדית בבית הספר, עידוד מורים להשתתפות בהשתלמויות, למידת עמיתים, הדגמות של מורים במסגרת חדר מורים לומד, צילום שיעורי הדגמה והעלאתם לאתר הבית-ספרי וכדומה.

 

4.11  הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת עובדי הוראה וחינוך

4.11.1      הערכת עובדי הוראה וחינוך והאחריות המתלווה לה מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת עובדי הוראה, חינוך וניהול. עובדי ההוראה המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

4.11.2      תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

 

5.     הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות

5.1    אפיון אוכלוסיית עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המוערכים

הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות תתבצע בתהליך מתמשך וקבוע כחלק מתרבות מוסדות המתי"א ובית-הספר. להערכה זו מאפיינים של הערכה מעצבת והיא מזמנת התפתחות מקצועית על ידי זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק של המוערכים, מתן משוב בונה על עבודתם ובניית נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות הטיפול שלהם. יחד עם זאת היא משמשת כהערכה מסכמת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה וכן לצורך קידום בדרגות, לפי הפירוט  הזה:  

5.1.1    עובד הוראה במקצועות הבריאות, בעל מומחיות בתחומי הטיפול, בהפרעות בתקשורת, בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק, בטיפול באומנויות, הנמצא בשנת העבודה השנייה המחויב לסיים את לימודי ההסבה – יוערך לצורך קבלת קביעות במערכת החינוך.

5.1.2    עובד הוראה במקצועות הבריאות בדרגות 8-6 יוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

5.1.3    בנוסף לאמור לעיל מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד רשאי לבצע הערכה לעובד הוראה במקצועות הבריאות על פי שיקול דעתו, מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל, כחלק מתפקידו ומאחריותו הפדגוגית לשיפור איכות העבודה המקצועית ולקידום ההוראה והלמידה בבית הספר.

 

5.2    תפקיד עובד הוראה במקצועות הבריאות  בתהליך ההערכה

הערכת תפקידו של עובד הוראה במקצועות הבריאות מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי מנהל המוסד החינוכי, תהליך המתקיים בדיאלוג בינו לבין עובד ההוראה וכולל גם את הערכת עובד ההוראה את עצמו. לשם קיום תהליך זה על עובד ההוראה לפעול על פי הפירוט  הזה:

5.2.1    על עובד ההוראה להכיר את מהלך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית כחלק מההשתתפות פעילה בתהליך.

5.2.2    על עובד ההוראה לקיים תיאום ציפיות עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ומומחה התחום לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף העדויות והראיות המציגות את מקצועיותו וכן לגבי השותפים שיצטרפו לתהליך הערכה.

5.2.3    לקראת ביצוע שיחת המשוב המסכמת יונחה עובד ההוראה במקצועות הבריאות על ידי המנהל המתכלל לסיים את איסוף הראיות התומכות לטיב עבודתו. לשם כך יקפיד עובד ההוראה לאסוף מידע רלוונטי מבוסס ראיות על עבודתו ולהעבירו למעריך.

5.2.4    עובד הוראה במקצועות הבריאות יבצע הערכה עצמית.

5.2.5    לקראת ההערכה המסכמת יקיים עובד ההוראה במקצועות הבריאות שיחה עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ושותפיו על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק והתחומים הדורשים שיפור בעבודתו ולהבטחת המשך התפתחותו המקצועית.

5.2.6    עובד ההוראה במקצועות הבריאות יפעל לביצוע הפעולות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר אירוע ההערכה.

5.2.7    עובד ההוראה במקצועות הבריאות יוכל לערער על החלטת המנהל המעריך. הערעור יוגש למפקח על החינוך המיוחד במוסד החינוכי (ראה פירוט בסעיף 5.6).*

 

5.3    תפקיד מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד בתהליך ההערכה

5.3.1    מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ישמש כמנהל מתכלל בתהליך הערכת עובד ההוראה במקצועות הבריאות במתי"א כמפורט להלן.

5.3.2    עובד ההוראה במקצועות הבריאות העובד בכמה מוסדות יוערך על ידי מנהל המוסד הראשון שיחל את תהליך ההערכה. לפיכך מומלץ כי בטרם יחל תהליך ההערכה יתקיימו התייעצות ותיאום בין מנהלי המוסדות השונים לשם קבלת ההחלטה מי מהם יבצע את תהליך ההערכה ויהיה המנהל המתכלל האחראי לביצועו. על המנהל לרכז את כל הראיות וחוות הדעת מכל השותפים לתהליך ההערכה, לסכם את התהליך ולבצע את ההערכה המקוונת. 

5.3.3    על המנהל להכיר את מהלך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית המכוונת לקידומו ולהתפתחותו של עובד ההוראה כתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

5.3.4    מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יציג את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו בפני כלל עובדי ההוראה במקצועות הבריאות באזור השירות של המתי"א ובהשתתפות מומחי התחום. כמו כן עליו להציג בפניהם את הכלי המותאם להערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות על מרכיביו השונים ואופן השימוש במערכת המקוונת.

5.3.5    מנהל המתי"א/מנהל ביה"ס לחינוך מיוחד ישתף את עובד ההוראה במקצועות הבריאות המוערך בחשיבות פיתוח תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי עובד ההוראה.

5.3.6    מנהל המתי"א/מנהל ביה"ס לחינוך מיוחד יקבל בתחילת שנת הלימודים באמצעות המערכת המקוונת את רשימת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המיועדים להערכה. לאחר מכן יזמן המנהל את עובד ההוראה במקצועות הבריאות המוערך לשיחה אישית שבה יציג בפניו את תכנית ההערכה האישית  על מטרותיה ושלביה השונים כחלק מתכנית העבודה השנתית של בית הספר. שיחה זו תתקיים יחד עם מומחה התחום במקצועות הבריאות השונים: הפרעות בתקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנויות. בשיחה יציג המנהל בפני עובד ההוראה את תהליך הערכתו ויסביר לו כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים מומחה התחום, מנהלי המסגרות השונות שבהן הוא עובד, המוערך עצמו ושותפים ובעלי תפקידים רלוונטיים בבית הספר הרגיל/בית הספר לחינוך מיוחד.

5.3.7    בשיחה תובהר החשיבות הרבה של ביצוע הערכה עצמית על ידי המוערך, מתוך תפיסה המייחסת משמעות למכוונות עצמית ולאחריות אישית של עובד ההוראה במקצועות הבריאות בתהליך ההערכה.

5.3.8    על המנהל להקפיד כי תהליך הערכה ייעשה בשיתוף עובד ההוראה המוערך. 

5.3.9    מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יבהיר את טיבן של הראיות התומכות הנדרשות לשם ההערכה ויבנה עם המוערך את לוחות הזמנים לביצוע שלבי ההערכה השונים.

5.3.10  איסוף ראיות תומכות לעבודתו של עובד ההוראה על ידי מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ייעשה בשיתוף ובליווי מקצועי של מומחה התחום ממקצועות הבריאות בתהליך מתמשך במהלך שנת הלימודים. הראיות התומכות יכללו:

א.    הערכה עצמית של המוערך, הערכת מומחה תחום ממקצועות הבריאות ומקורות נוספים הכוללים מידע ממנהל בית הספר לחינוך רגיל, מנהלת הגן, מומחה תחום שילוב וגורמים נוספים בתוך המוסד החינוכי בהתאם לשיקול דעת המנהל.

ב.     עדויות ישירות ועדויות עקיפות הנקבעות בשיתוף המוערך ובתיאום עמו בשלושה אירועי הערכה שונים.

עדויות ישירות הן צפייה במרחבי פעילות שונים, על פי שיקול הדעת של מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, מומחה התחום והמוערך: מרחב טיפולי, טיפול פרטני (למעט בטיפול באמנויות), טיפול קבוצתי וכיתה כקבוצה. תצפית בעבודת המוערך תתקיים לאחר תיאום מראש עם המוערך. ההחלטה על מסגרת התצפית תיקבע בשיתוף מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, מומחה התחום והמוערך, וכל זאת כדי שלא לפגוע בתהליך הטיפולי.

עדויות עקיפות הן עדויות המספקות מידע על ביצועי המוערך: הצגת תיאורי מקרה (case study), אבחונים ותהליכי הערכה, תכנית העבודה עם התלמיד (תח"י, תל"א, תח"א(, ניהול תיק מטפל ועוד.  

 

5.4    ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

5.4.1    מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ישלים את מילוי ההערכה בכל מדדי ההערכה בכלי להערכת מקצועות הבריאות במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המוערך, בלי לשלוח אותה בשלב זה.

5.4.2    המוערך ישלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי ארבעת מדדי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחה ההערכה המסכמת עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד.

5.4.3    מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ומומחה התחום יקיימו דיאלוג עם המוערך על בסיס ההערכה בארבעת מדדי ההערכה, לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור והבטחת המשך למידה והתפתחות מקצועית ברמת הפרט ובראייה מערכתית בית ספרית.

5.4.4    בתום תהליך ההערכה יקיים מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד  סיכום של תהליך ההערכה במערכת המקוונת וישגר אותו.

5.4.5    המנהל יעביר העתק מדוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת לידי עובד ההוראה המוערך.

5.4.6    מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יסיים את ההערכה המסכמת של עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המועמדים לקביעות עד 15 באפריל ואת הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המועמדים לקידום עד 31 במאי וישלח אותן עד למועד זה במערכת המקוונת.

5.4.7    התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של עובד ההוראה ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

5.4.8    במקרים שבהם אין הסכמה על הערכת ביצועי עובד ההוראה במקצועות הבריאות בין שותפי ההערכה (מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ומומחה התחום), יש לשתף את המפקח המקצועי או את המדריך הארצי בתחום המקצועי הרלוונטי בתהליך קבלת ההחלטות.

 5.4.9   על מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד להביא לידיעת המפקח את דבר ההחלטה בעקבות ההערכה המסכמת בנוגע לעובדי ההוראה המועמדים לקביעות ולקידום.

5.4.10  לאחר סיכום תהליך ההערכה יביא מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד לידיעת המפקח את החלטתו על מתן המלצה לאי מתן קביעות לעובד הוראה. במקרים אלה יחל תהליך הערכה חדש בשנה הבאה בהשתתפות המפקח.

 

5.5    תפקיד המפקח בחינוך המיוחד בהערכת עובדי הוראה במקצועות הבריאות ובהערכת מורי החינוך המיוחד

5.5.1    המפקח בחינוך המיוחד יוביל תהליכים להתפתחות מקצועית של המנהלים בנושא הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות ובהבניית שיח פדגוגי כמנוף לשיפור איכות הלמידה והשילוב.

5.5.2    המפקח בחינוך המיוחד יכיר את מדיניות הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות, יתעדכן בדרכים ליישומה וישתתף במסגרות למידה בנושא הערכת  עובדי חינוך והוראה.

5.5.3    המפקח בחינוך המיוחד יסייע למנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד וילווה אותו בתכנון ובביצוע תהליך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות במתי"א ובמוסדות לחינוך מיוחד, לרבות הכנת תכנית העבודה, בהתאם לתהליכים ולנהלים הנדרשים.

5.5.4    המפקח בחינוך המיוחד יתעדכן לגבי התקדמות מהלכי ההערכה ברמה המוסדית  בכלל  ולגבי עובדי ההוראה  המוערכים  בפרט.

5.5.5    המפקח בחינוך המיוחד יוודא שתהליך ההערכה וסיכום ההערכה נעשו באופן מלא ותקין על פי תכנון מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ובהלימה לנהלים.

5.5.6    המפקח בחינוך המיוחד יבחן את יישום ההחלטות של מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד שהתקבלו במהלך תהליך ההערכה ולאחר עריכת הסיכום.

5.5.7    המפקח יבצע יחד עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ו/או צוות המנהלים שתחת פיקוחו ניתוח ולמידה של הממצאים שעלו בתהליך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות לשם שיפור איכות ההערכה במוסדות החינוך באזור הפיקוח שעליו הוא מופקד.

5.5.8    המפקח בחינוך המיוחד יהיה שותף בדיוני הוועדה המחוזית להערכת איכות עובדי ההוראה במקצועות הבריאות בנושא ערעורים על הערכה מסכמת של עובדי ההוראה במקצועות הבריאות ושל מורים בחינוך המיוחד.

 

5.6    הטיפול בערעורים של עובדי הוראה במקצועות הבריאות

5.6.1    הערעורים יטופלו באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5)

5.6.2    עובד הוראה במקצועות הבריאות המבקש לערער על הערכת מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – יגיש ערעור למפקח המוסד החינוכי ולוועדה המחוזית.

5.6.3    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור עובד הוראה במקצועות הבריאות המועמד לקביעות מוצדק,  הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

5.6.4    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור עובד הוראה במקצועות הבריאות המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

5.6.5    יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם התקבל ערעורו של המוערך.

5.6.6    אפשרות הערעור תינתן לעובד הוראה במקצועות הבריאות רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  תהליך  לקראת קבלת החלטה).

 

5.7    קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

5.7.1    ממצאי ההערכה אמורים לשמש לשני צרכים עיקריים: להערכה מעצבת ולהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת לשיפור וטיוב של ההוראה והלמידה במוסדות החינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול. ההערכה המסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של המוערך ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

5.7.2    תהליך ההערכה והמשוב יעזור לעובדי הוראה במקצועות הבריאות לשפר את עבודתם המקצועית.

5.7.3    במהלך התהליך יקיים המנהל המעריך שיח פדגוגי עם המוערך שיתרום להתפתחותו המקצועית של עובד ההוראה ולשיפור תהליכי הלמידה במוסד החינוכי.

5.7.4    הוועדה המחוזית תשתמש בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות ולשכלול ההוראה והלמידה. היא אף תבחן את השלכותיה של ההערכה ברמת המחוז ותסתייע בהן לעיצוב הכרעות הנוגעות  לתהליכי ההתפתחות המקצועיים של עובדי הוראה במקצועות הבריאות.

5.7.5    קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה תתבצע ברמות השונות כדלקמן:

א.    ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת יסכם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם עובד ההוראה המוערך, אם יש צורך בכך,  פעולות נדרשות שיהיה על המוערך  לבצע בהמשך.

לאחר קבלת הקביעות יתוו מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ועובד ההוראה המוערך תכנית להמשך התפתחותו המקצועית של עובד ההוראה במקצועות הבריאות.

לאחר קבלת קידום בדרגה יתוו מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ועובד ההוראה המוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של עובד ההוראה במקצועות הבריאות ו/או לקבלת תפקיד במוסד החינוכי.  

ב.     ברמה הבית-ספרית
מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יפעל לבסס תרבות של שיפור ולמידה הנשענת על ממצאי ההערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית, השתלמות מוסדית בבית הספר או במתי"א, עידוד מורים להשתתף בהשתלמויות, למידת עמיתים, השתתפות בקבוצות הנחייה, סופרויז'ן אישי או קבוצתי ועוד.

 

5.8    הכשרה, התפתחות ולמידה לשם הערכת עובדי החינוך, ההוראה והניהול

5.8.1    הערכת עובדי הוראה במקצועות הבריאות והאחריות המתלווה להם מחייבים למידה והתפתחות מקצועית מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים והמוערכים סדנאות הכשרה להערכת עובדי ההוראה, החינוך והניהול.

5.8.2    התכניות להכשרה והתפתחות מקצועית יתוכננו בהלימה למתווה התכנית להתפתחות מקצועית שיוגדר על ידי  היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול, על פי צורכי המחוז ובשיתוף האגף לחינוך מיוחד.

 

6.     הערכת יועצים חינוכיים

הייעוץ החינוכי הוא מקצוע מסייע המתאפיין באוריינטציה אקדמית-פרופסיונאלית ונשען על ידע רב-תחומי ובין-תחומי: חינוך על היבטיו הפילוסופיים והיישומיים, תהליכי למידה והוראה, פסיכולוגיה על ענפיה השונים (בעיקר התפתחותית, חברתית ואבנורמלית), סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וייעוץ ארגוני.

בשל המטלות הרבות והאחריות המוטלת על היועץ החינוכי המקצוע מחייב השכלה אקדמית ברמה של תואר שני לפחות ותעודת הוראה. ההשכלה האקדמית מהווה נדבך ראשון ועיקרי בשלב הכניסה למקצוע, אך על היועצים החינוכיים מוטלת האחריות להמשיך את תהליך הלמידה וההתפתחות המקצועית שלהם במהלך שנות עבודתם כדי להגיע לתפקוד מקצועי מיטבי.

מבחינה ארגונית הפיקוח על היועצים החינוכיים נעשה על ידי היועצים הבכירים הפועלים במסגרת השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך ומהווים גוף של מנהיגות וסמכות מקצועית בתחום הייעוץ החינוכי. פעילותם נועדה להבטיח שירות ייעוצי מיטבי. הם מובילים את תהליכי הפיתוח המקצועי של היועצים במוסדות החינוך ומכאן גם אחריותם לתהליכי ההערכה כנדבך של פיתוח מקצועי. היועצים הבכירים אחראים גם לעיצוב ולהכוונה מקצועית של היועצים החינוכיים, תוך הקפדה על ביצוע מדיניות, סטנדרטים ומטרות הנקבעים על ידי אגף ייעוץ בשפ"י.

6.1    אפיון אוכלוסיית היועצים החינוכיים המוערכים

הערכת היועצים החינוכיים תתבצע בתהליך מתמשך וקבוע, ועליה לשמש חלק מתרבות העבודה  בבית הספר. להערכת היועץ החינוכי מאפיינים של הערכה מעצבת, והיא מזמנת התפתחות מקצועית על ידי זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק של  היועץ החינוכי המצוי בתהליך ההערכה, מתן משוב בונה על אופן עבודתו ובניית נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות ההוראה והחינוך שלו. יחד עם זאת להערכה גם מאפיינים של הערכה מסכמת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה ולצורך קידום בדרגות.  

הערכת היועץ החינוכי תתבצע על ידי המפקח הבכיר על הייעוץ לצורך קבלת רישיון ולצורך קידום בדרגות, לפי הפרוט שלהלן:  

6.1.1    יועץ חינוכי במעמד של רישיון ייעוץ זמני יוערך לאחר שתי שנות עבודה ראשונות שבהן הועסק, לקראת קבלת רישיון מקצועי קבוע. 

6.1.2    יועץ חינוכי בדרגות 8-6 יוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

6.1.3    בנוסף לאמור לעיל, המפקח הבכיר על הייעוץ/מנהל המוסד החינוכי רשאי לבצע הערכה של עבודת היועץ החינוכי  על פי שיקול דעתו, מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל (6.1.2-6.1.1), כחלק מתפקידו ומאחריותו המקצועית לשיפור איכות השירות הייעוצי במוסדות החינוך.

 

6.2    תפקיד המפקח הבכיר על הייעוץ בהערכת היועץ החינוכי

6.2.1    הערכת היועץ החינוכי תיעשה על ידי המפקח הבכיר על הייעוץ בשיתוף מנהל המוסד החינוכי.

6.2.2    ליועצי הגיל הרך יתקיים תהליך הערכה על ידי המפקח הבכיר על הייעוץ בשיתוף המפקח על גני הילדים.

6.2.3    תהליך ההערכה של היועץ החינוכי לקראת קבלת הרישיון יהווה סיכום שתי שנות  ליווי, תצפית, תהליכי הדרכה ושיחות משוב עם מנהל המוסד החינוכי והמדריך.

6.2.4    בתום השנה הראשונה לעבודת היועץ החינוכי יקיים המפקח הבכיר על הייעוץ שיחת משוב מעצבת על עבודת היועץ החינוכי ויתעד את עיקריה. בשנה השנייה יקיים המפקח יום תצפית אחד לפחות בשלושה מוקדי עשייה של עבודת היועץ החינוכי ויסכם את מערך הליווי שלו באופן שיכלול הצגת עדויות וראיות מגוונות, כגון תכנית עבודה, תכנית התערבות, תיעוד תהליכים ייעוציים וכדומה.

6.2.5    תהליך ההערכה בשנתיים הראשונות לעבודת היועץ החינוכי ישמש להחלטה על קבלת אישור לרישיון ייעוץ קבוע.

6.2.6    תהליך הערכת היועצים החינוכיים המועמדים לקבלת רישיון ולקידום בדרגה יחל בחודש אוקטובר ויסתיים עד סוף  חודש מאי.

6.2.7    המפקח הבכיר על הייעוץ יקיים מפגשי למידה בתחילת השנה עם פורום היועצים החינוכיים באזור הפיקוח שלו, שבהם ישתף אותם בחשיבות התהליך ותרומתו לקידום האיכות של ביצועי היועץ החינוכי במוסדות החינוך. המפקח יקדיש תשומת-לב מיוחדת להכנתם של היועצים החינוכיים המתחילים לתהליך ולהצגת המדדים שעל פיהם יוערכו.        

6.2.8    המפקח הבכיר על הייעוץ יידע בשיחה אישית את היועץ החינוכי על השתתפותו בתהליך ההערכה. בשיחה זו תוצג תכנית ההערכה האישית על מטרותיה ושלביה השונים כחלק מתכנית העבודה השנתית של המפקח ומנהל המוסד החינוכי. המפקח יסביר ליועץ החינוכי כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך ויוודא עמו שהוא מכיר את נוהל ההערכה, את כלי ההערכה, את המערכת המקוונת, את התצפית ומושאיה.

6.2.9    במהלך השנה יקיימו המפקח הבכיר על הייעוץ ומנהל המוסד החינוכי תצפיות על עבודת היועץ החינוכי. המפקח הבכיר על הייעוץ יקיים במהלך השנתיים הראשונות לעבודת היועץ החינוכי יום תצפית אחד לפחות בכל שנה. המנהל יקיים תצפית אחת לפחות בכל שנה על עבודה קבוצתית של היועץ החינוכי במוסד החינוכי.

6.2.10  המפקח הבכיר על הייעוץ/מנהל המוסד החינוכי יקיים שיחה מכינה עם היועץ החינוכי לקראת התצפית שיערוך לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו תתקיים, להבנת מטרותיה ולהגדרת ציפיות מוקדמות לקראתה. על המפקח לתעד את השיחה.

6.2.11  המפקח יתעד את התצפית ביום העבודה ויציין את מגוון ההתערבויות של היועץ החינוכי.

6.2.12  בתום יום הצפייה ולא יאוחר משבוע מקיום הצפייה, תיערך שיחת משוב עם היועץ החינוכי, שבה יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך התפתחותו המקצועית של היועץ החינוכי.

 

6.3    ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

6.3.1    המפקח הבכיר על הייעוץ ישלים את מילוי ההערכה בכל מדדי ההערכה בכלי להערכת היועצים החינוכיים במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עם היועץ, בלי לשלוח אותה בשלב זה.

6.3.2    היועץ ישלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי כל  מדדי ההערכה בכלי להערכת היועצים החינוכיים במערכת המקוונת לקראת שיחה ההערכה המסכמת עם המפקח.

6.3.3    המפקח הבכיר על הייעוץ ומנהל המוסד החינוכי יקיימו שיחת משוב עם היועץ החינוכי על בסיס ההערכה על פי המדדים המותאמים להערכת היועץ החינוכי.

6.3.4    בהערכה לקראת קבלת רישיון קבוע יקיים היועץ הבכיר שיחת משוב עם מדריך הסופרויז'ן ועם היועץ המוערך על תהליכי ההדרכה וההתפתחות המקצועית שלו.

6.3.5    חשוב מאוד שבתהליך המשוב וההערכה יסופקו ליועץ החינוכי המתחיל הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית, שבהן יתאפשר לו לחשוף באופן נינוח את שיקול דעתו בתכנון ההתערבויות. חשוב גם לסייע לו לזהות בכוחות עצמו את צומתי הקושי והאתגר בעבודתו ולפתח חלופות מיטביות לשיפור תפקודו בהמשך.

 

6.4    תפקיד היועץ החינוכי בתהליך ההערכה

6.4.1    על היועץ החינוכי להכיר את מהלך הערכת היועצים החינוכיים לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

6.4.2    על היועץ החינוכי לקיים שיחת תיאום עם היועץ  הבכיר והמנהל לגבי הכלים שישמשו באופן מיטבי לאיסוף העדויות והראיות המציגות את מקצועיותו וכן לגבי השותפים שיצטרפו לתהליך ההערכה.

6.4.3    היועץ החינוכי יכין את המנהל לצפייה במרחבי הפעולה שבהם המנהל עתיד לצפות בעבודתו, כגון הנחיית מורים, הובלת תהליכים מוסדיים, הנחיית גננות ועוד, כדי שיוכל להבין את שיקול הדעת של היועץ החינוכי בתכנון פעולותיו.

6.4.5    היועץ החינוכי יבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת לקראת השיחה המסכמת עם היועץ הבכיר.

6.4.6    היועץ החינוכי יקיים דיאלוג עם היועץ הבכיר, המנהל ושותפיו על ממצאי ההערכה, לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודתו ולהבטחת המשך התפתחותו המקצועית.

6.4.7    היועץ החינוכי יבצע את הפעולות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו בעקבות התצפית.

6.4.8    יועץ חינוכי יוכל לערער על החלטת היועץ הבכיר. הערעור יוגש לוועדה המחוזית.*

6.5    הטיפול בערעורים של יועצים חינוכיים

 6.5.1   הערעורים יטופלו באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5).

6.5.2    יועץ חינוכי  המבקש לערער על הערכת היועץ הבכיר, הן לגבי קבלת רישיון והן לגבי קידום – יגיש ערעור למפקח המחוז ולוועדה המחוזית.

6.5.3    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית  כי ערעור היועץ החינוכי המועמד לקבלת רישיון מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

6.5.4    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור היועץ החינוכי המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת הערכה מעודכנת.

6.5.5    אפשרות הערעור תינתן ליועץ החינוכי רק אם הוחלט על אי מתן רישיון, על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של תהליך לקראת קבלת החלטה).

 

6.6    קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

6.6.1    ממצאי ההערכה אמורים לשמש לשני צרכים עיקריים: להערכה מעצבת ולהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת לשיפור וטיוב של ההוראה והחינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והמטה. ההערכה המסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של היועץ החינוכי המוערך ולשם מתן רישיון לייעוץ או לקידום בדרגות המקצועיות. 

תהליך ההערכה והמשוב יעזרו ליועץ הבכיר וליועצים החינוכיים המוערכים לשפר את עבודתם המקצועית.

6.6.2    הוועדה המחוזית  תדון  בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות ולשכלול ההוראה והלמידה. היא אף תבחן את ההשלכות של ההערכה ברמת המחוז ותסתייע בהן לעיצוב הכרעות הנוגעות לתהליכי ההתפתחות המקצועיים של היועצים החינוכיים.

6.6.3    קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה תתבצע ברמות  האלה:

א.    ברמה הפרטנית

המעריך יסכם בשיחת המשוב את חוות דעתו ויקבע עם היועץ המוערך  פעולות  שיהיה עליו  לבצע בהמשך.

לאחר קבלת הרישיון יתוו המפקח הבכיר על הייעוץ והיועץ המוערך תכנית להמשך התפתחותו המקצועית.

לאחר קבלת קידום בדרגה יתוו המפקח הבכיר על הייעוץ והיועץ החינוכי המוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של היועץ החינוכי.  

ב.     ברמת  אזור הפקוח והמחוז

היועץ הבכיר יפעל לביסוס תרבות של שיפור מתמיד ולמידה בקהילת היועצים החינוכיים, תרבות הנשענת על  ממצאי ההערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית במגוון מסגרות, למידת עמיתים, הדגמות של יועצים חינוכיים במסגרת קהילות למידה וכדומה.

 

6.7    הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת יועצים חינוכיים 

6.7.1    הערכת היועצים והאחריות המתלווה להם מחייבות למידה והתפתחות מקצועית מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת היועצים החינוכיים. היועצים החינוכיים המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

6.7.2    תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול בשיתוף אגף הייעוץ בשפ"י.

 

7.     הערכת סגני מנהלים

הערכת סגן המנהל מבוססת על תהליך משוב והערכה מתמשך וקבוע כחלק משגרת עבודתו של סגן מנהל המוסד החינוכי. הערכת הסגן תתבצע על ידי מנהל המוסד החינוכי.

7.1    הערכת סגן המנהל תתבצע לצורך קידום בארבע דרגות. משך השהייה בכל דרגה הוא שלוש שנות ותק לפחות, לפי הפירוט  שלהלן:

7.1.1    בשלוש שנות עבודתו הראשונות של הסגן בתפקיד לקראת קבלת קביעות, יבוצעו על ידי מנהל המוסד החינוכי תהליכי הערכה בשני שלבים מרכזיים: הערכה מעצבת הכוללת משוב בתום כל שנה, והערכה מסכמת עד 15 באפריל  בשנת עבודתו השלישית.

7.1.2    בשנה השלישית יקיים מנהל המוסד החינוכי שלושה אירועי צפייה במרחבי תפקידיו של סגן המנהל.

7.1.3    החל מהשנה הרביעית לעבודתו כסגן תבוצע הערכה במעבר מדרגה לדרגה מדי שלוש שנים.

7.1.4    לסגן מנהל מכהן הנמצא בחצי דרגה יבצע המנהל הערכה אחת עם השלמת הדרישות לדרגה מלאה.

7.1.5    בנוסף לאמור לעיל ועל פי הצורך יתקיימו הערכות נוספות על פי שיקול דעתו של מנהל המוסד החינוכי בהתייעצות עם מפקח המוסד החינוכי, כחלק מתפקידו ומאחריותו הפדגוגית לשיפור איכות וההוראה והלמידה בבית הספר.

 

7.2    תפקיד סגני המנהלים בתהליך ההערכה

הערכת סגן המנהל מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי מנהל המוסד החינוכי, תהליך המתקיים בדיאלוג בינו לבין הסגן וכולל גם את הערכת הסגן את עצמו. לשם קיום מהלך זה יפעל סגן המנהל  על פי הפירוט  שלהלן:

7.2.1    על סגן המנהל להכיר את מהלך הערכת סגן המנהל, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית, וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

7.2.2    על סגן המנהל לקיים שיחת תיאום עם המנהל לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף העדויות והראיות המציגות את מקצועיותו.

7.2.3    לקראת ביצוע שיחת משוב מסכמת יונחה סגן המנהל על ידי המנהל לסיים את איסוף הראיות. סגן המנהל יאסוף מידע רלוונטי מבוסס ראיות ועדויות תומכות ממגוון היבטים על עבודתו ויעבירו למנהל.

7.2.4    הסגן יכין את המנהל לצפייה במרחבי הפעולה שבהם עתיד המנהל לצפות בו בעבודתו, כגון הנחיית מורים והובלת תהליכים מוסדיים, כדי שהמנהל יוכל להבין את שיקול הדעת של הסגן  בתכנון פעולותיו.

7.2.5    סגן המנהל יבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת לקראת השיחה המסכמת עם מנהל בית הספר.

7.2.6    סגן המנהל יקיים דיאלוג עם המנהל על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודתו ולהבטחת המשך ההתפתחות המקצועית.

7.2.7    סגן המנהל יבצע את הפעולות הנדרשות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר התצפית.

7.2.8    סגן מנהל יוכל לערער על החלטת המנהל. הערעור יוגש למפקח בית הספר.*

7.3    תפקיד המנהל בהערכת סגן המנהל 

בתהליך ההערכה ישאף מנהל בית הספר לפיתוח תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי סגן המנהל המוערך בהלימה להגדרת תפקידו הייחודית במוסדות החינוך. התהליך יתקיים באופן מתמשך במהלך שנת הלימודים. הוא יחל בחודש אוקטובר ויסתיים עד 15 באפריל למועמדים לקביעות ועד סוף חודש מאי למועמדים לקידום.  

לשם כך על המנהל לפעול על פי הפירוט שלהלן:   

7.3.1    על המנהל להכיר את מהלך הערכת הסגנים, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

7.3.2    על מנהל בית הספר להציג בתחילת חודש ספטמבר בפני הסגן את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו. כמו כן עליו להציג בפניו את הכלי על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת. המנהל ישתף את סגן המנהל בחשיבות פיתוח תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועיו. בשיחה גם תיבנה תכנית הערכה אישית, על מטרותיה ושלביה השונים, כחלק מתכנית העבודה השנתית של בית הספר. המנהל יסביר לסגן כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים המנהל, סגן המנהל המוערך עצמו ובעלי תפקיד נוספים, כמו חברי הנהלה ורכזים שהסגן עובד במחיצתם.

7.3.3    המנהל  יוודא כי תהליך הערכה ייעשה בשיתוף הסגן המוערך.

7.3.4    במרכזן של הראיות התומכות בהערכת עבודת הסגן עומדות התצפיות בפעילויות המוסדיות. אליהן תתווספנה ראיות נוספות מפעילותו בבית הספר במרחבי תפקוד שונים, כגון תכניות עבודה שונות, מסמכי הנחיה למורים, מסמכי מעקב אחר יישום השעות הפרטניות, תיאור המערך המסייע במסגרת הטיפול בפרט ועוד. הסגן יוכל גם הוא להוסיף ראיות על עבודתו במהלך השנה כחלק מתהליך ההערכה.

7.4    ביצוע תצפית ומשוב

7.4.1    במהלך תקופת ההערכה (בחודשים אוקטובר עד אפריל/מאי בהתאמה) יקיים מנהל בית הספר לפחות שלוש  תצפיות בעבודתו של הסגן המוערך בפעילויות בית-ספריות שונות שבהן הוא מעורב.

7.4.2    לפני קיום התצפית יערוך המנהל שיחה מקדימה עם הסגן לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיימת הפעילות ועל מטרותיה ולצורך הצבת ציפיות לקראת תהליך ההכנה וההיערכות של המוערך.

7.4.3    לאחר התצפית, ולא יאוחר משבוע לאחר קיומה, תיערך שיחת משוב עם סגן המנהל המוערך.

7.4.4    בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך התפתחותו המקצועית של סגן המנהל המוערך.

7.4.5    המנהל יתעד בכתב את השיחה המקדימה, את מהלך התצפית ואת המשוב ובכלל זה את תגובת המוערך, לא יאוחר משבוע מהמועד שבו התקיימה התצפית. התיעוד יישמר בתיקו האישי של סגן המנהל בבית הספר.

 

7.5    ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

7.5.1    המנהל ישלים את מילוי ההערכה של הסגן בכל מדדי ההערכה של הכלי להערכת סגן המנהל במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עמו, בלי לשלוח אותה בשלב זה.

7.5.2    הסגן המוערך ישלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי כל  מדדי ההערכה בכלי להערכת סגן המנהל במערכת המקוונת לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם מנהל בית הספר.

7.5.3    המנהל יקיים שיחת משוב מסכמת עם הסגן המוערך על בסיס ההערכה בכל מדדי ההערכה עד אפריל או מאי בהתאמה. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המנהל לבין הסגן המוערך.

7.5.4    התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של המנהל ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

7.5.5    מנהל בית הספר יסיים את הערכת הסגן עד אמצע אפריל/מאי בהתאמה וישלח אותה עד למועד זה במערכת המקוונת.

7.5.6    המנהל ימסור לסגן המנהל המוערך העתק מדוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת.

7.5.7    המנהל יביא לידיעת המפקח את דבר המלצתו בהערכה המסכמת בנוגע לקביעות או לקידום הסגן המועמד.

7.6    תפקיד המפקח הכולל בהערכת סגני מנהלים

7.6.1    המפקח יוביל תהליכים להתפתחות מקצועית של המנהלים בנושא הערכת סגנים ובהבניית שיח פדגוגי כמנוף לשיפור איכות ההוראה והלמידה.

7.6.2    המפקח יכיר את מדיניות הערכת סגני מנהלים, יתעדכן בדרכים ליישומה וישתתף במסגרות למידה בנושא.

7.6.3    המפקח יסייע למנהל וילווה אותו בתכנון ובביצוע תהליך הערכת סגן המנהל בבית ספרו, לרבות בהכנת תכנית העבודה בהתאם לתהליכים ולנהלים.

7.6.4    המפקח יתעדכן לגבי התקדמות מהלכי ההערכה ברמה המוסדית וכן לגבי הערכת הסגן.

7.6.5    המפקח יוודא שתהליך ההערכה וסיכומו נעשו באופן מלא ותקין על פי תכנון המנהל ובהלימה לנהלים.

7.6.6    במקרים שבהם יערער סגן המנהל המוערך על ההערכה, על המפקח מוטלת האחריות לבצע תצפית נוספת בעבודתו ולבחון מחדש את חוות הדעת שניתנה על תפקודו המקצועי.

7.6.7    במקרים שבהם המפקח אינו תמים דעים עם המנהל בהערכת הסגן, עליו להציג בפני הוועדה המחוזית את שיקול דעתו לשם ביסוס עמדתו ולציין את הראיות שעליהן הסתמך בנימוקיו.

7.6.8    על המפקח לפקח על יישום ההחלטות של מנהל המוסד החינוכי  בנוגע להחלטות שהתקבלו במהלך ההערכה ולאחר סיכום תהליך ההערכה.

7.6.9    על המפקח לבצע, יחד עם מנהל בית הספר ו/או צוות המנהלים שתחת פיקוחו, ניתוח ולמידה של הממצאים שעלו בתהליך הערכת סגני המנהלים באזור הפיקוח שעליו הוא מופקד.

7.6.10  המפקח יהיה שותף ויסייע לוועדה המחוזית להערכת איכות עובדי הוראה וניהול בערעורים על ההערכה המסכמת של סגני מנהלים.

 

7.7    הטיפול בערעורים של סגני מנהלים

7.7.1    הערעורים יטופלו באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5).

7.7.2    סגן מנהל המבקש לערער על הערכת המנהל, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – יגיש ערעור למפקח בית הספר ולוועדה המחוזית.

7.7.3    הערעור יוגש לא יאוחר מ-30 יום ממועד מתן דוח ההערכה המסכמת לסגן המנהל.

7.7.4    מפקח כולל שמצא כי קיים פער בין חוות דעתו של הסגן המוערך לחוות דעת המנהל המעריך יבצע תצפית על עבודת הסגן  ויבחן את חוות הדעת ואת הראיות בשיתוף מנהל בית הספר. לאחר מכן יגיש את חוות דעתו לוועדה המחוזית.

7.7.5    דיוני הוועדה וסיכום החלטותיה בערעורים של סגני המנהלים יתבצעו לא יאוחר משלושה שבועות מיום הגשת הערעור.

7.7.6    תשובות הוועדה יועברו על ידי רכז הוועדה למגיש הערעור ולמנהל בית הספר וכן למפקח הכולל שלו, לא יאוחר משבוע מיום קבלת ההחלטה על ידי הוועדה המחוזית. הליך הערעור, מהגשתו ועד השלמת ההכרעות הכרוכות בו, יסתיים  בתוך חודש ימים בלבד.

7.7.7    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית  כי ערעור סגן המנהל המועמד לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

7.7.8    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית  כי ערעור סגן המנהל המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

7.7.9    יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם התקבל ערעורו של המוערך.

7.7.10  אפשרות הערעור תינתן לסגן רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  תהליך לקראת קבלת החלטה).

 

7.8    קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

7.8.1    ממצאי ההערכה אמורים לשמש לשני צרכים עיקריים: להערכה מעצבת ולהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת לשיפור וטיוב של ההוראה והלמידה במוסדות החינוך ולשיפור ביצועיהם של בעלי התפקידים השונים, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והמטה. תהליך ההערכה והמשוב יעזרו לסגנים המוערכים לשפר את עבודתם המקצועית. ההערכה המסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של המוערך ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

7.8.2    במהלך התהליך יקיים המנהל המעריך שיח פדגוגי עם סגן המנהל המוערך שיתרום הן לקידומו ולהתפתחותו המקצועית והן לבית הספר כארגון.

7.8.3    קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה תתבצע ברמות השונות:

א.    ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך ההערכה המעצבת יסכם המעריך בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם המוערך פעולות שיהיה על המוערך לבצע בהמשך.

לאחר קבלת הקביעות יתוו המנהל והמוערך תכנית להמשך התפתחותו המקצועית של סגן המנהל.

לאחר קבלת קידום בדרגה יתוו המנהל והסגן המוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי ו/או לקבלת תפקיד בבית הספר.

ב.     ברמת המחוז

המפקח הכולל יפעל לבסס תרבות של שיפור מתמיד ולמידה בקהילת מנהלי בתי הספר וסגניהם, תרבות הנשענת על ממצאי הערכה שונים, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית במגוון מסגרות, למידת עמיתים, שיח במסגרת קהילות למידה וכדומה.

 

7.9    הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת סגן המנהל 

7.9.1    הערכת סגני המנהלים והאחריות המתלווה לה מחייבות למידה והתפתחות מקצועית מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת סגן המנהל. סגני המנהלים המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

7.9.2    תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול בשיתוף "אבני ראשה".

 

8.     הערכת מנהלים

תפקידו של מנהל בית הספר הוא תפקיד בעל חשיבות מכרעת להצלחתו ולקידומו של המוסד החינוכי. תהליך הערכה של מנהלים בראשית דרכם שנעשה באופן מיטבי עשוי לסייע לעיצוב דפוסי עבודה מקצועיים של מנהלי בתי הספר ולתרום להתפתחותם המקצועית ומתוך כך גם לקדם את המוסדות החינוכיים שבראשם הם עומדים.

ההערכה עשויה להוות מצע חשוב לקידום תהליכים להשגת איכות מקצועית וניהולית המסייעים למימוש שליחותו הכוללת של המוסד החינוכי ומימוש תכליתו המרכזית של החינוך בחברה. 

תפקיד הניהול במהותו הוא תפקיד מורכב ועמוס הכולל משימות בעלות אופי מגוון. לפיכך תהליך ההערכה אמור לשקף את עבודתו של המנהל במכלול מרחבי  הפעולה שלו, להתבסס על מגוון ראיות ותצפיות שייעשו לאורך זמן ולכלול שיח פדגוגי בין המנהל המוערך לבין המעריך. פיתוח תהליך ההערכה  והכלי להערכת המנהל התבסס על מסמך "תפיסת התפקיד של מנהל בית הספר" כפי שנבנה במשרד החינוך בשיתוף עם מכון "אבני ראשה".

תהליך הערכת המנהלים יחל בחודש אוקטובר ויסתיים עד אמצע חודש אפריל למועמדים לקביעות, ועד סוף חודש מאי למועמדים לקידום בדרגה.

8.1    אפיון אוכלוסיית המנהלים המוערכים

הערכת המנהלים מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי המפקח הכולל שמתקיים בדיאלוג בין המפקח למנהל וכולל גם את הערכת המנהל את עצמו. הערכה זו תתבצע לצורך קידום בארבע דרגות. משך השהייה בכל דרגה הוא שלוש שנות ותק לפחות, לפי הפירוט  שלהלן:

8.1.1    בשלוש שנות עבודתו הראשונות של המנהל בתפקיד לקראת קבלת קביעות יבוצעו על ידי המפקח הכולל תהליכי הערכה בשני שלבים מרכזיים: הערכה מעצבת הכוללת משוב בתום כל שנה והערכה מסכמת עד 15 באפריל בשנת עבודתו השלישית [6]

8.1.2    הערכה לקבלת קביעות תיעשה על פי הנוהל כמפורסם ותבוצע באמצעות כלי ההערכה למנהלים לקראת קבלת הקביעות או בחלופות לקבלת קביעות. 

8.1.3    הערכה לקידום לצורך המעבר מדרגה לדרגה תבוצע מדי שלוש שנים.

8.1.4    במקרים מיוחדים ועל פי הצורך יתקיימו הערכות נוספות על פי שיקול דעתם של מפקח בית הספר והנהלת המחוז.

 

8.2    תפקיד המנהל בתהליך ההערכה

8.2.1    למנהל תפקיד פעיל בתהליכי ההערכה והמשוב על עבודתו. 

8.2.2    על המנהל לשלוח ראיות על ביצועיו ועל העשייה המתקיימת בבית הספר למפקח כשבוע לפני הגעת המפקח/ת ליום הצפייה בבית הספר. ראיות אחרות יודגמו ויוצגו בימי הצפייה בבית הספר [7]

8.2.3    המנהל ילווה את הראיות המוצגות בהסבר על מעורבותו ותרומתו בקידום התכניות, הפעילויות, התהליכים ומסגרות הפעולה המוצגות על ידו. בדברי ההסבר של המנהל יוצגו שיקול דעתו, לבטיו ודרכי התמודדותו בקבלת ההחלטות שבפניהן  עמד.

8.2.4    המנהל יחשוף בפני המפקח בימי הצפייה בבית ספרו פעילויות כגון תהליכים להתמודדות עם קבוצות ייחודיות של תלמידים, תהליכים לקידום הישגים חינוכיים בכיתות שונות, במקצועות שונים ובתחומים לימודיים וחברתיים מגוונים, תהליכי קידום למידה של צוות ההוראה ועוד.

8.2.5    המנהל יזמין את המפקח להשתתף במסגרות פעולה של עבודת צוות המורים בבית הספר, כמו ישיבות צוות פדגוגי, ישיבות מקצוע או צוותים טיפוליים וחברתיים. 

8.2.6    המנהל יציג בפני המפקח את השינויים והשיפורים שחלו בית הספר בעת כהונתו.

8.2.7    לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המפקח ישלים המנהל את ההערכה העצמית. לאחר השיחה ישלח את ההערכה במערכת המקוונת.

 

8.3    תפקיד המפקח בהערכת המנהל

8.3.1    על המפקח להכיר את המהלך של הערכת המנהלים, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך קיומה של הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך ההערכה.

8.3.2    המפקח יקיים מפגשי למידה עם פורום המנהלים באזור הפיקוח שלו בתחילת השנה, ובמסגרתם ישתף את המנהלים בחשיבות תהליך ההערכה ובתרומתו לקידום האיכות של ביצועי המנהל ובית הספר.

8.3.3    במהלך חודש ספטמבר יודיע המפקח למנהל בשיחה אישית על השתתפותו בתהליך ההערכה. בשיחה זו יציג המפקח בפני המנהל את תכנית ההערכה האישית על מטרותיה ושלביה השונים כחלק מתכנית העבודה השנתית של המפקח. המפקח יסביר למנהל המוערך כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך ויוודא עמו שהוא מכיר את נוהל ההערכה, כלי ההערכה, המערכת המקוונת, התצפית ומושאיה.

8.3.4    במהלך השנה יקיים המפקח לפחות שלושה ימי צפייה בבית הספר (בתקופה שבין אוקטובר לאפריל/מאי בהתאמה). במהלכם יתעד המפקח את יום עבודתו של המנהל ואת מגוון פעילויותיו.

8.3.5    לפני קיום יום הצפייה בבית הספר יערוך המפקח שיחה מקדימה עם המנהל לצורך תיאום ציפיות וקבלת מידע על הפעילויות  העתידות להתקיים בבית הספר.

8.3.6    בתום יום הצפייה, ולא יאוחר משבוע מיום קיומו, תיערך שיחת משוב עם המנהל שבה יוצבו יעדים לשיפור עבודתו של המנהל.

8.3.7    המפקח יתעד בכתב את השיחה המקדימה, את יום הצפייה ואת שיחת המשוב לא יאוחר משבוע מהמועד שבו התקיימה התצפית.

8.3.8    בנוסף לימי הצפייה בבית הספר ייאספו ראיות תומכות נוספות לעבודת המנהל על פי המפורט בנספח הכלי להערכת המנהל באתר.    

8.3.9    לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המנהל ישלים המפקח את ההערכה של המנהל. המפקח ישלח את הערכה המסכמת רק לאחר שיחת המשוב ולא יאוחר מ-15 באפריל לצורך קביעות ומ- 31 במאי לצורך קידום.

 

8.4    תפקיד המפקח בהערכת מנהל בראשית דרכו

 8.4.1   לאור חשיבות תפקידו ומורכבות תפקידיו של מנהל בית הספר, יקדיש המפקח המעריך תשומת לב מיוחדת בעת הכנתו של מנהל בראשית דרכו לתהליך ההערכה. במסגרת ההכנה לתהליך ההערכה מן הראוי לשתף את המנהל המוערך בהצגת הציפיות ממנו בתהליך עצמו על שלביו השונים, תוך התחשבות במורכבות התפקיד, כיבוד מרחבי הפעולה של המנהל ושיקול  הדעת העומד בבסיס עבודתו.

8.4.2    המפקח יאפשר למנהל המוערך לשתף את המדריך האישי המלווה אותו בראשית דרכו ולהיוועץ במנהלים עמיתים ובצוות הפדגוגי והניהולי שבבית ספרו. 

8.4.3    חשוב מאוד שבתהליך ההערכה, ובעיקר בשיחות המשוב עם המעריך, תינתן למנהל הזדמנות להתלבטויות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית ואפשרויות לזהות בכוחות עצמו את יכולותיו ואת האתגרים והקשיים שניצבים בפניו. חשוב גם לסייע בידו לפתח חלופות מיטביות וכיוונים אפשריים לשיפור תפקודו תוך זיהוי מטרות וקביעת יעדים.    

8.4.4    הערכה מיטבית לתפקיד כה מורכב ורב תחומי צריכה לאפשר למנהל המוערך להביא ראיות מתחומי עשייה שונים וממרחבי פעילות מגוונים שיעידו על איכות עבודתו הניהולית בתחומי הפדגוגיה וניהול הארגון כאחד. חשוב כי המפקח יעודד את המנהל המוערך להציג ראיות שיתארו מרחבי פעילות שבהם הצליח, לצד ראיות לתחומים שבהם הציב לעצמו אתגרים לשיפור ולהתקדמות.

8.4.5    במקרים שבהם המפקח אינו ממליץ לקדם את המנהל, תינתן למנהל הארכה לשנת ניסיון נוספת, שבמהלכה ימשיך המפקח בתהליך הערכתו של המנהל.

 

8.5    הטיפול בערעורים של מנהלים

8.5.1    הערעורים יטופלו באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5).

8.5.2    מנהל המבקש לערער על הערכת המפקח, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – יגיש ערעור למנהל המחוז ולוועדה המחוזית. תישמר זכותו להופיע בפני הוועדה על פי בקשתו.

8.5.3    הערעור יוגש לא יאוחר מ-14 יום ממועד מתן דוח ההערכה המסכם למנהל. דיוני הוועדה וסיכום החלטותיה בערעורי מנהלים יתבצעו לא יאוחר מ-60 יום מיום הגשת הערעור.

8.5.4    תשובות הוועדה יועברו על ידי יושב ראש הוועדה המחוזית למנהל המוסד החינוכי ולמפקח הכולל לא יאוחר משבוע מיום קבלת ההחלטה על ידי הוועדה המחוזית.

8.5.5    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המנהל המועמד לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

8.5.6    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המנהל המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת. יושב ראש הוועדה המחוזית יודיע על החלטת הוועדה לגבי הערעור למפקח בית הספר. הודעה על כך תימסר לא יאוחר  מ- 14 יום  ממועד החלטת הוועדה.

8.5.7    יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם התקבל ערעורו של המוערך.

 

8.6    הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת מנהלים

8.6.1    הערכת המנהלים והאחריות המתלווה לה מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת מנהלים.

8.6.2    התכניות להכשרה והתפתחות מקצועית יתוכננו בהלימה למתווה התכנית להתפתחות מקצועית שיוגדר על ידי היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול בשיתוף מכון "אבני ראשה".

8.6.3    תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות, היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול ובשיתוף מכון "אבני ראשה".

 

9.     הערכת מנהלי מרכז פסג"ה וסגניהם

מרכזי הפסג"ה מהווים זרוע מרכזית בקידום הפיתוח המקצועי הנדרש להובלת מדיניות משרד החינוך  את השינויים המיוחלים במערכת בכלל ואת שיפור איכות ההוראה והניהול בפרט.  מדיניות משרד החינוך מציבה כיום את מרכזי הפסג"ה כ"חוד החנית" בהובלה משמעותית של תהליכי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בתחומים הפדגוגיים, הדידקטיים והניהוליים-ארגוניים. רכיבי התפקיד של מנהל מרכז פסג"ה וסגנו בעידן זה עוסקים במנהיגותם הפדגוגית בהובלת תהליכי פיתוח מקצועי מיטביים של עובדי ההוראה,  בגיוס צוות הבית בתהליך קבלת החלטות,  בתקשורת יעילה בין כל שותפי התפקיד  וביצירת תרבות עבודה הדורשת איכות ומצוינות. תהליך הערכה המתבסס על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה  מתבצעים באופן מתמשך וקבוע עשוי להוות מצע חשוב לקידום תהליכים לשיפור איכות מקצועית וניהולית, שהם חלק מהשליחות הכוללת של מרכז הפסג"ה, ושל מנהל מרכז הפסג"ה וסגנו כמובילים של תהליכי פיתוח מקצועי. 

הערכת מנהל הפסג"ה תבוצע באופן שיטתי על ידי המפקח על הפיתוח המקצועי במחוז והערכת סגן מנהל מרכז הפסג"ה תבוצע על ידי מנהל הפסג"ה. המנהל וסגנו יהיו שותפים לתהליכי ההערכה שלהם,  הן בהערכת עצמם באמצעות כלי ההערכה המתאים והן בהעברת ראיות תומכות רלוונטיות לעשייתם כבסיס לשיח עם המעריך.

9.1    אפיון אוכלוסיית מנהלי מרכז פסג"ה

9.1.1    הערכה לקבלת קביעות תיעשה על פי הנוהל [8] ותבוצע באמצעות כלי ההערכה למנהלי הפסג"ה ולסגניהם לקראת  קבלת קביעות או בחלופות לקבלת קביעות. הערכה לשם קידום ולצורך המעבר מדרגה לדרגה תבוצע  מדי שלוש שנים.

9.1.2    במקרים מיוחדים ועל פי הצורך תתקיימנה הערכות נוספות על פי שיקול הדעת של  מפקח הפיתוח המקצועי ושל הנהלת המחוז.

 

9.2    תפקיד מנהלי מרכז הפסג"ה בתהליך ההערכה

9.2.1    למנהל מרכז הפסג"ה ולסגנו תפקיד מרכזי ופעיל בתהליכי ההערכה והמשוב על עבודתם, הן כמי שמעריכים את  עבודתם  באופן עצמי והן כמי שמספקים עובדות וראיות תומכות לעבודתם במגוון  פעילויותיהם.

9.2.2    לא יאוחר משבוע  לפני הגעת המפקח ליום הצפייה ישלח מנהל הפסג"ה ראיות תומכות על ביצועיו ועל העשייה המתקיימת במרכז. ראיות אחרות יודגמו ויוצגו בימי הצפייה עצמם.

9.2.3    המנהל ילווה את הראיות המוצגות בהסבר על מעורבותו ותרומתו בקידום התכניות, הפעילויות, התהליכים ומסגרות הפעולה המוצגות על ידו. בדברי ההסבר של המנהל הוא יציג את שיקול דעתו, לבטיו ודרכי התמודדות שלו בקבלת ההחלטות שניצבו בפניו.

9.2.4    המנהל יחשוף בפני המפקח בימי הצפייה פעילויות כגון תהליכי ייעץ ואיתור צורכי הפיתוח המקצועי ברמה הבית ספרית או האזורית, תהליך קביעת תכנית העבודה למרכז הפסג"ה ויישומה, תכניות לקבוצות ייחודיות של עובדי הוראה ועוד.

9.2.5    המנהל יזמין את המפקח להשתתף במסגרות פעולה של עבודת צוות המרכז, בישיבות הצוות הפדגוגי, בישיבות מקצוע וכדומה.

9.2.6    המנהל יציג בפני המפקח ראיות תומכות לתהליכים, לשינויים ולשיפורים שחלו במרכז גם  בהתייחס לשנים קודמות.

9.2.7    לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המפקח ישלים המנהל את ההערכה העצמית, יתעד אותה במערכת המקוונת ויציג אותה בשיחה יחד עם ראיות תומכות נוספות שיציג לקראת מילוי ההערכה המסכמת.

9.2.8    הערכת ביצועי המנהל חייבת להיות מבוססת על תיעוד וראיות תומכות רלוונטיות ועדכניות,  בהתאם לדגשים ולנושאי ההערכה העיקריים כפי שסוכמו עם המפקח במסגרת שיחת ההכנה שלהם  לפני תחילת תהליך ההערכה ובהתאם לנספח הדוגמאות לראיות בכלי להערכת מנהל מרכז הפסג"ה באתר הערכת עובדי ההוראה.

9.2.9    כדי לוודא כי תהליך ההערכה יתקיים באופן מיטבי, יקפיד המנהל כי בימים שבהם יתקיים אירוע ההערכה יהיה הוא וכל מי שיידרש מצוותו זמין לצורך קיום הערכה מסודרת,  וכן יהיו זמינים גם כל החומרים והמסמכים הרלוונטיים הנדרשים כפי שתואם מראש בשלב ההתארגנות.

9.2.10  בתום השיחה המסכמת ישגר מנהל מרכז הפסגה את הערכה העצמית  במערכת המקוונת.

 

9.3    תפקיד המפקח בתהליך ההערכה

9.3.1    הערכת מנהל הפסג"ה תתבצע על ידי המפקח על הפיתוח המקצועי במחוז. הערכת סגן מנהל מרכז הפסג"ה תתבצע על ידי מנהל הפסג"ה.  

9.3.2    על המפקח להכיר את מהלך הערכת המנהלים, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

9.3.3    תהליך הערכת המנהלים יחל בחודש אוקטובר ויסתיים עד אמצע חודש אפריל למועמדים לקביעות, ועד סוף חודש מאי למועמדים לקידום בדרגה.

9.3.4    המפקח יקיים מפגשי למידה בתחילת השנה עם פורום מנהלי מרכזי הפסג"ה במחוז, שבמהלכם ישתף את המנהלים בחשיבות התהליך ותרומתו לקידום האיכות של ביצועי המנהל ומרכז הפסג"ה.

9.3.5    המפקח יודיע למנהל בשיחה אישית במהלך חודש ספטמבר על השתתפותו בתהליך ההערכה. בשיחה זו תוצג למנהל התכנית להערכה אישית על מטרותיה ושלביה השונים  כחלק מתכנית העבודה השנתית של המפקח. המפקח יסביר למנהל המוערך כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך ויוודא שהוא מכיר את נוהל ההערכה, כלי ההערכה, המערכת המקוונת, התצפית ומושאיה.

9.3.6    במהלך השנה יקיים המפקח לפחות שלושה אירועי הערכה במרכז הפסג"ה (בתקופה שבין אוקטובר לאפריל/מאי בהתאמה).

9.3.7    כשבוע לפני קיום אירוע ההערכה במרכז יערוך המפקח שיחה מקדימה עם המנהל לצורך תיאום ציפיות וקבלת חומרים רלוונטיים העשויים לשפוך אור על העשייה המתקיימת במרכז ועל הנושא שעומד במרכז האירוע.

9.3.8    על המפקח לפרוס את אירועי ההערכה על פני שנת הפעילות כולה ולהקפיד על מרווח של חודש לפחות בין אירוע הערכה אחד למשנהו.

9.3.9    בתום יום הצפייה יערוך המפקח שיחת משוב עם המנהל שבה יוצבו יעדים לשיפור עבודת המנהל. אם לא יתאפשר למפקח לקיים את שיחת הסיכום באותו יום, הוא יתאם מועד אחר עם המנהל, ובכל מקרה לא יאוחר משבוע מיום הצפייה.

9.3.10  המפקח יתעד בכתב את השיחה המקדימה, את יום הצפייה ואת המשוב שנערך עם המנהל. על התיעוד להיות מפורט ככל האפשר ולהתמקד בנושאי ההערכה הרלוונטיים לאירוע ההערכה.

9.3.11  על המפקח לעודד את המנהל להביא ראיות מתחומי עשייה שונים וממרחבי פעילות מגוונים שיעידו על איכות עבודתו הניהולית בתחומי הפדגוגיה וניהול הארגון כאחד.

9.3.12  כדי לקבל תמונה רחבה ואובייקטיבית יותר יוכל המפקח לזמן לאחד ממועדי ההערכה את הממונה הפדגוגי על מרכזי הפסג"ה לביצוע הערכה. השתתפותו של הממונה בהערכה תתואם עם מנהל מרכז הפסג"ה במסגרת שלב ההתארגנות, תוך פירוט הסיבות למעורבות הממונה בתהליך.

9.3.13  חשוב מאוד שבתהליך ההערכה, ובעיקר בשיחות המשוב עם המעריך, תינתן למנהל הזדמנות להתלבטויות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית ואפשרויות לזהות בכוחות עצמו את יכולותיו ואת האתגרים והקשיים שניצבים בפניו. חשוב גם לסייע בידו לפתח חלופות מיטביות וכיוונים אפשריים לשיפור תפקודו תוך זיהוי מטרות וקביעת יעדים להמשך.    

 9.3.14 המפקח ישלים את ההערכה של המנהל לקראת שיחת המשוב המסכמת עמו. רק לאחר השיחה, ולא יאוחר מ-15 באפריל לצורכי קביעות או עד סוף מאי לצורכי קידום, ישלח המפקח את הערכה המסכמת.

 

9.4    הטיפול בערעורים של מנהלי מרכזי הפסג"ה וסגניהם

9.4.1    ערעורים של מנהלי פסגות או סגניהם יטופלו באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5) בהשתתפות מנהל האגף לפיתוח מקצועי או מי מטעמו.

9.4.2    מנהל מרכז פסג"ה או סגנו המבקש לערער על הערכת המפקח או מנהל מרכז הפסג"ה בהתאמה, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – יגיש ערעור למנהל המחוז ולוועדה המחוזית. תישמר זכותו להופיע בפני הוועדה על פי בקשתו.

9.4.3    הערעור יוגש לא יאוחר מ-14 יום ממתן דוח ההערכה המסכם למנהל.

9.4.4    דיוני הוועדה וסיכום החלטותיה בערעורי מנהלי מרכזי הפסג"ה יתקיימו לא יאוחר מ-60 מיום הגשת הערעור.

9.4.5    תשובות הוועדה יועברו על ידי יושב ראש הוועדה המחוזית למנהל מרכז הפסג"ה או לסגנו ולמפקח הכולל לא יאוחר משבוע מיום קבלת ההחלטה על ידי הוועדה המחוזית. הליך הערעור, מהגשתו ועד השלמת ההכרעות הכרוכות בו, יסתיים  בתוך חודש ימים בלבד.

9.4.6    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המנהל או סגנו המועמד לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

9.4.7    במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המנהל או סגנו המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת. יושב ראש הוועדה המחוזית יודיע על החלטת הוועדה לגבי הערעור למפקח מרכז הפסג"ה לא יאוחר מתום 14 יום  מהחלטת הוועדה.

9.4.8    יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם יתקבל ערעורו של המוערך.

9.5    הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת מנהל מרכז הפסג"ה וסגנו

9.5.1    הערכת מנהלי מרכזי הפסג"ה וסגניהם והאחריות המתלווה להם מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת מנהלים. המנהלים המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

9.5.2    תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות, האגף לפיתוח מקצועי והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

9.5.3    בתוך 14 יום לאחר סיום תהליך ההערכה ושיחת הסיכום עם המנהל יזמן המפקח המחוזי על הפיתוח המקצועי את הממונה הפדגוגי על מרכזי הפסג"ה במטה האגף לשם הצגת עיקרי ההערכות של המנהלים, תוך התייחסות לתהליך ההערכה עצמו, לנקודות החוזקה ולתחומים המחייבים שיפור בעבודתם.

9.5.4    בפגישה זו יגבשו המפקח והממונה הפדגוגי על מרכזי הפסג"ה מתווה מוסכם לפעילויות פיתוחם המקצועי של מנהלי מרכזי הפסג"ה בכלל והמנהלים המוערכים בפרט בתחומים אשר הועלו בתהליך ההערכה.

 

           *בתאריך 24/11/2015 התבצע תיקון בנושא הערעור על החלטות הנוגעות לקידומם של עובדי הההוראה והניהול.

           **בתאריך 1/12/2015 התבצע תיקון בס"ק 1.5.9 בנושא סמכויותיה של ועדת הערר.



[1] מתמחים בהוראה, גננות מתחילות, גננות ותיקות ומנוסות, מורים  מתחילים, מורים ותיקים ומנוסים וצוותי ניהול

[2] מתמחים בהוראה, גננות מתחילות, גננות ותיקות ומנוסות, מורים מתחילים, מורים ותיקים ומנוסים וצוותי ניהול

[3]  להלן רשימת מקורות חלקית למקורות ללמידה מהארץ ומהעולם: כלי למשוב, העצמה ופיתוח סגלי הוראה במחוז מרכז; כלי להערכת סגלי חינוך במחוז תל-אביב; צוות היערכות ליישום בנושא סטאז' ורישוי מורים באגף להכשרת עו"ה; מחוון להערכת השיח הלימודי, מתוך: בהבניה מתמדת;

NBPTS – National Board for Professional Teachers Standards; CLASS – Classroom Assessment Scoring System; The Danielson Group (ETS); TDA, England – Professional Standards for Teachers;  A Guide to the BEST Program for Beginning Teachers 2008–2009

[4]  ראה "כלי עזר" באתר הערכת עובדי הוראה בכתובת זו: /EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/ezerknegdi/.

[5] ראה "כלי עזר" באתר הערכת עובדי הוראה בכתובת זו: /EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/ezerknegdi/.

[6] בהלימה להליך מינוי וקביעות מנהלים כמפורסם.

[7] ראה פירוט דוגמאות לראיות תומכות בנספח הכלי להערכת מנהלים באתר הערכת עובדי הוראה (עמוד 11) בכתובת זו: /NR/rdonlyres/1A7B8797-163D-469A-B1AA-634EE41C36FE/151367/heb.pdf .

[8] בהלימה להליך מינוי וקביעות מנהלים כמפורסם. 

 

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעה/3(ב), ט' בחשוון התשע"ה, 02 בנובמבר 2014

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/01/2019