education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.10 לימודי השואה

9.10-3  "בשבילי הזיכרון" – תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה

 

מבוא

תמצית
בהוראה זו מוצגת התכנית "בשבילי הזיכרון", תכנית חינוכית-לימודית רב גילית כוללת להוראת השואה בכל המגזרים, שגובשה על ידי משרד החינוך ויד ושם, ואשר מופעלת בכל מוסדות החינוך החל משנת הלימודים התשע"ה. התכנית נועדה להסדיר את לימודי השואה בכל שכבות הגיל, תוך ביסוס ההוראה של תכנים ומושגים הקשורים לנושא באופן ספירלי, מתפתח ומותאם לגיל. היא באה לענות על הצורך בחשיפה מבוקרת של הילדים לנושא השואה ולתת בידם כלים להתמודדות מיטבית ומעצימה עמו. התכנית מחנכת לערכים אנושיים, מוסריים ולאומיים.  

בהוראה זו מוצגים התכנית, מטרותיה ויעדיה החינוכיים, העקרונות הפדגוגיים המנחים אותה ואופן ארגון תוכני הלימוד בשכבות הגיל השונות. כמו כן מוצג אופן ההיערכות ליישומה במוסדות החינוך.

התוקף: 1 בדצמבר 2014.

התחולה: מוסדות החינוך.

הסטטוס: חדש.

 

חוזרים קודמים באותו נושא

-    סעיף 9.10-1 בחוזר הוראות הקבע נח/8(ב), "לימודי השואה – תיקון" – בתוקף

-    סעיף 9.10-2 בחוזר הוראות הקבע נט/4(א), "לימודי השואה" – בתוקף.

 

התפוצה: כלל מוסדות החינוך.

הגורם האחראי

א.    שם היחידה: המזכירות הפדגוגית   

ב.     בעל התפקיד: מנהל אגף מקצועות מדעי החברה והרוח

ג.     מספר הטלפון:  02-5603600.

 

תוכן העניינים

1.     כללי

2.     רציונאל

3.     התכנית "בשבילי הזיכרון"

4.     הפעלת התכנית

5.     השתלמויות

 

1.     כללי

"עתיד טוב יותר לאנושות טמון לא במשטר חברתי זה או אחר אלא באדם טוב יותר." (יאנוש קורצ'אק)

עם ישראל זוכר ומציין את האירועים המכוננים שעיצבו אותו, את רגעי גדולתו כמו גם את האסונות שקרו לו במהלך הדורות, באמצעות חגים ומועדים. ציונם של המאורעות הללו הופך את המורשת ההיסטורית, הדתית והתרבותית לחלק מזהותו האישית של כל יהודי ולגורם משמעותי בעיצוב הזהות הלאומית של העם היהודי בארץ ובעולם.

מערכת החינוך מחויבת להנחיל לתלמידי ישראל את זיכרון השואה על לקחיו ואת המורשת היהודית המפוארת של העולם שאותו ביקשו הנאצים להשמיד. עליה לעשות זאת בדרכים המתאימות לרוח התקופה.

משרד החינוך ויד ושם פעלו במשותף ליצירת התכנית "בשבילי הזיכרון", תכנית חינוכית-לימודית רב גילית כוללת להוראת השואה בכל המגזרים. התכנית נועדה להסדיר את לימודי השואה בכל שכבות הגיל, תוך ביסוס ההוראה של תכנים ומושגים באופן ספירלי, מתפתח ומותאם לגיל. התכנית כוללת חינוך לערכים אנושיים, מוסריים ולאומיים הקשורים לנושא.  

בהכנת התכנית שותפים בית הספר להוראת השואה ביד ושם, המזכירות הפדגוגית, אגפי הגיל במינהל הפדגוגי, צוות מיוחד מטעם שפ"י, מינהל החברה והנוער, מינהל מדע וטכנולוגיה. כמו כן שולבו בתכנית פעילויות שיצרו ארגונים נוספים העוסקים בהנצחת זיכרון השואה.

התכנית מופעלת בכל מוסדות החינוך בכל המגזרים החל משנת הלימודים התשע"ה. בהוראה זו מתוארות התכנית ומטרותיה ומוצג אופן ההיערכות ליישומה בבתי הספר.

 

2.     רציונאל

שואת העם היהודי היא אחד מרגעי השפל בתולדות האנושות וראוי לה כי תילמד ותועבר מדור לדור, בבחינת "והגדת לבנך" בכל מקום שבו שואפים לחנך לחברת מופת ערכית – חברה אשר הקבלה, החמלה, הדאגה לאחר, כבוד האדם וערכו הם נר לרגליה. לשם כך נדרשת תכנית לימודים סדורה בנושא השואה, תכנית אשר תשמש בסיס משמעותי ומהותי לגיבוש הזהות היהודית, הישראלית והאנושית.

אמנם תלמידים בארץ חשופים לנושא השואה מגיל צעיר ביותר, והוא מלווה אותם לאורך שנות התבגרותם, אולם פעמים רבות החשיפה איננה מבוקרת ואינה תואמת את התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית. לפיכך גובשה במשרד החינוך בשיתוף עם "יד ושם" תכנית מוסדרת רב-גילית להוראת השואה.

העיסוק המוסדר בנושא במסגרות החינוכיות יסייע לילדים לעבד את התכנים המורכבים ולעתים הקשים ביותר (כגון סוגיית הרשע בעולם, שנאה, אכזריות, חוסר אנושיות, התמודדות האדם בדחף תוקפני בלתי נשלט וכדומה) בצורה מיטבית ובהתאמה לגילם.

התכנית מאזנת – במינון ובאופן מותאם לגיל – בין למידה על מאורעות השואה לבין סיפורי הצלה, טוב לב וגבורה שמהם אפשר לשאוב עידוד; בין ידע היסטורי-עובדתי לבין חינוך מוסרי-ערכי; בין היכרות עם העולם שאבד לבין היכרות עם סיפורי תחייה והתחדשות במדינת ישראל.

התכנית בנויה על היכרות עם סיפורים אישיים של אנשים שעברו את השואה, ועל סיפורים שנכתבו עליה ומהם נגזרות המשמעויות הערכיות. היא חושפת בפני התלמידים את העולם שהיה ואיננו: אנשים, משפחות וקהילות, כמו גם נכסי תרבות ורוח.

התכנית מציפה את השאלות כיצד התמודדו בני אדם בתקופת השואה עם דילמות אנושיות-מוסריות קשות, במה התחבטו ומדוע בחרו כפי שבחרו. היא חושפת את כוחות הנפש ואת גדולתה של רוח האדם בתקופה חשוכה זו.

התכנית עוסקת בבחירות שעשו הקרבנות כמו גם באלו שעשו הפושעים הנאצים, מי שסייעו בידם, אלא שעמדו מן הצד באופן פאסיבי, ומהעבר השני – חסידי אומות העולם. הבחירות הללו מזמנות עיסוק ודיון בשאלות אנושיות ומוסריות הרלבנטיות גם לימינו אנו.

כמו כן התכנית עוסקת בחוסן ובכוחות הנפש שהתגלו אצל ניצולי השואה ובלקחים שאפשר ללמוד מתהליך החזרה לחיים של הניצולים ומתרומתם להקמת המדינה.

 

3.     התכנית "בשבילי הזיכרון"

3.1      מטרות התכנית

א.      מטרות כלליות

-    הכרת אירועי השואה

-    הכרת העולם היהודי שאבד

-    יצירת אמפתיה כלפי קרבנות השואה

-    הדגשת גילוייה של רוח האדם בשואה וביטוייה בתחומי היצירה, התרבות ההגות והאמנות

-    העצמת תחושת המסוגלות העצמית באמצעות כלים קוגניטיביים ורגשיים להתמודדות עם סיפור השואה.

ב.       מטרות ערכיות

-    חיזוק ערכים יהודיים וערכים הומניסטיים כלל אנושיים

-    חיזוק ערכי הדמוקרטיה והסובלנות וטיפוח שאיפה לכינון חברת מופת

-    טיפוח רגישות אנושית

-    מחויבות להמשך קיומו של העם היהודי

-    מחויבות למאבק בגזענות

-    מחויבות לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית.

 

3.2      עקרונות פדגוגיים

א.      העיסוק בנושא השואה במערכת החינוך יאורגן באופן ספירלי החל מגיל הגן ועד לחטיבה העליונה, בהתאם להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של התלמידים, והוא יתנהל תוך עיסוק במעגלי שייכות מתרחבים: החל בעולמו של הילד, דרך המשפחה, הקהילה והעם וכלה במשמעות האנושית הכללית. תכנית ספירלית תאפשר למורה להכיר את התכנים שאליהם נחשפו תלמידיו בעבר ובעקבות זאת לבנות נדבך חינוכי נוסף ברצף.

ב.       התכנית תילמד תוך מתן עוגנים רגשיים המשרים ביטחון ומפתחים תחושת מסוגלות. העוגנים יבואו לידי ביטוי בדמות המורה המלמד ובבחירת התוכן הנלמד. התהליך יובל על ידי מחנכים ומורים בעלי קשר משמעותי וקבוע עם התלמידים.

ג.       העיסוק באבדן, במוראות השואה ובשיטת ההשמדה הנאצית ייעשה בהתאמה ליכולת הרגשית והקוגניטיבית של הלומדים ותוך הקפדה על הימנעות מתיאורים גרפיים בוטים, מזוועות ומשימוש בסימולציות.

ד.       הלימוד ייעשה תוך הדגשת היבטים של תעצומות נפש, גדולת רוח האדם ונטיעת התקווה והשאיפה לעולם טוב יותר.

ה.      הלימוד ייעשה תוך עיגון התכנים בהקשרים של מקום וזמן ותוך הצגת מורכבות הסוגיות הנדונות.

ו.       לשם יצירת למידה משמעותית של נושא השואה ולעיבוד החוויה הרגשית יושם דגש על אסטרטגיות הוראה מגוונות, הכוללות דרכי הוראה רב תחומיות ותכנים השאובים מתחומי האמנויות השונים ומיצירות ספרותיות.

 

3.3      ארגון תוכני הלימוד

א.      בכל אחת מחטיבות הגיל יש להתייחס לארבעה נושאים מרכזיים אלה:

1)       העולם היהודי בטרם שואה: הקהילות השונות והמגוון התרבותי 

2)       ביטוייה השונים של רוח האדם בשואה: דרכי התמודדות שונות של יהודים בשואה, פעילותם של הנאצים ומי ששיתפו עמם פעולה, התמודדותם של מי שעמדו מן הצד ולא עשו דבר בעת שהתרחשו מעשי אכזריות כלפי זולתם, ולעומתה – התמודדותם של חסידי אומות העולם ומי שסיכנו עצמם לשם עזרה והצלה             

3)       החזרה לחיים והתקומה לאחר השואה בממד האישי ובממד הלאומי

4)       מושגי יסוד ואירועי תקופת השואה.

ב.       הלימוד הספירלי יתרחב, ובכל שלב גיל הוא יותאם לשלב ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של התלמידים, על פי הפירוט להלן:

1)       עולמו של הילד וסביבתו הקרובה: בחטיבה הצעירה ילמדו התלמידים את נושא השואה תוך התמקדות בסיפורו של היחיד. הלימוד יבסס "עוגנים רגשיים" הבאים לידי ביטוי באופן העברת הנושא ובתכנים שיקלו על התלמידים את ההתמודדות. באמצעות המפגש עם סיפורה של דמות מרכזית אחת ייחשפו מושגי יסוד ראשוניים הקשורים לנושא ותיווצר אמפתיה לדמותם. בניית נרטיב שראשיתו בחוזק (היהדות לפני השואה) וסיומו בחוזק (הישרדות ותקומה) תסייע לתלמידים בפיתוח תחושת החוסן הנחוץ להתמודדות עם תכנים כואבים.

2)       המשפחה וסביבתה בשואה: בשלב השני יורחב המעגל אל סיפורה של המשפחה. ההיכרות עם עולמה של המשפחה בשואה מרחיבה את העיסוק בנושא לדמויות נוספות ולאינטראקציות בין אנשים בתקופה קשה זו. כל זאת תוך התייחסות למגוון הערכים שמושג המשפחה, שהוא כה משמעותי לילדים, מכיל בתוכו.

3)       הקהילה: לקראת חטיבת הביניים יתווסף מעגל הקהילה, אשר יאפשר את הרחבת הפריסה הגאוגרפית של נושא השואה, ויפגיש את התלמידים עם גורלן השונה של קהילות. העיסוק בנושא זה יחשוף את התמודדות היהודים עם התמורות שחלו בחברה ובקהילה הסובבת אותם לפני מלחמת העולם השנייה ובזמן השואה. בשלב זה אפשר לעסוק במקביל בנושאים פחות קונקרטיים ולהרחיב את הלימוד לשאלות של זהות, ערכים ומורשת באותם זמנים ולבחינת יחסי הגומלין שבין האדם לחברה הסובבת אותו באותה תקופה.  

4)       העם היהודי והשואה בהקשר האנושי הכללי: בתיכון יתקיים תהליך של העמקת הידע ההיסטורי במבט בין-תחומי. ייערכו דיונים בנושאים ערכיים ובדילמות הקשורות לתקופה וכן יידונו שאלות בנושא זהות יהודית, היחיד והקהילה, בין שבר להמשכיות. כמו כן יעסקו התלמידים בתופעת האנטישמיות ובתורת הגזע.

 

3.4      אתר התכנית "בשבילי הזיכרון"

לשם הפעלת התכנית נבנה אתר שבו מסמך המפרט את המטרות, העקרונות והתכנים הפדגוגיים של התכנית הכוללת, רציונל לשכבות הגיל השונות וכן ערכות להוראה. כל ערכה כוללת הפעלות מגוונות ורב-תחומיות המותאמות מבחינה פדגוגית ורגשית לקבוצת הגיל. לכל הפעלה נלווה דף פתיחה המתאר את תוכנה ואת שיקול הדעת בהפעלתה ומציג תמצית של הפעילות.

האתר בנוי על פי שכבות הגיל וההפעלות המיועדות לכל המגזרים מופיעות בו יחד. בדפי ההסבר מצוין אלו הפעלות מיועדות באופן ייחודי למגזרים השונים.

הערכות מכילות הפעלות רבות, כך שבתי הספר יכולים לבחור מתוכן את ההפעלות המתאימות להם בהתאם לגישתם החינוכית ובהתאמה לתלמידים הלומדים בהם.

ערכות אחדות מתבססות על ספרים שלמים שנבחרו בהתאמה לגיל ואינם דורשים קריאה מרובה. העלאת הספרים הללו לרשת תוכל להתבצע רק לאחר קבלת זכויות יוצרים. בשלב זה מתבקשים בתי הספר להזמין את הספרים הללו לספריית בית הספר ולהעביר אותם בסבב לשימוש בכיתות. 

האתר "בשבילי הזיכרון" מצוי בכתובת זו:

/EducationCMS/UNITS/Moe/Shoa/hpnew.htm.

התכנית מצויה בשלביה הראשונים. בשנה הקרובה יורחבו התכנים ויתווספו חומרים לאתר – הן לקבוצות הגיל השונות והן למגזרים השונים.

 

4.     הפעלת התכנית

4.1      בניית תכנית בית-ספרית

על מנהל בית הספר ועל צוות המוסד החינוכי חלה האחריות לבנות תכנית בית-ספרית ספירלית בעלת רציונל רב-שנתי ואשר תואמת את רוח בית הספר.                                          

התכנית מיועדת להפעלה בהיקף של 15-10 שיעורים במהלך כל שנה על פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי. זאת לצד הלימוד של פרק השואה בתכנית הלימודים בהיסטוריה בכיתות י"א-י"ב. לכל בית ספר יש גמישות פדגוגית לבנות את התכנית הבית-ספרית ולבחור את ההפעלות והמערכים  המתאימים לקהילה הבית ספרית.  

בתכנון הבית-ספרי ייקבע אלו שיעורים, תכנים והפעלות יועברו על ידי מחנכי הכיתות ואלו על ידי מורים אחרים. שיקולים אלה יהיו בהתאמה לתכנים ולצוות המורים המלמד בכל שכבה.  

אפשר לבחור מתוך האתר שיעורים והפעלות המתאימים למועדי השנה, כמו יום זכויות האדם, יום השואה הבין-לאומי, יום הסובלנות הבין-לאומי, יום האישה הבין-לאומי, היום למלחמה בגזענות ועשרה בטבת, וכמובן לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

 

4.2      שלבים בהפעלת התכנית בבית הספר

א.      לפני הפעלת התכנית יש לקיים בכל בית ספר ישיבת מורים לשם לימוד, חשיבה והיערכות ליישומה. על הישיבה לכלול סקירה היסטורית של אירועי השואה.

ב.       שיחה עם פסיכולוג בית הספר או היועץ החינוכי על ההיבטים הפסיכולוגיים והרגשיים ועל השאלות שעמן צפויים המורים להתמודד בעת העיסוק בנושא השואה בכיתות. 

ג.       הצגת התכנית – הרציונל והיערכות להוראה.

 ד.       חלוקה לקבוצות על פי שכבות ובחירת ההפעלות המתאימות והמורים שיפעילו אותן בכיתות. 

ה.      טקס יום השואה עשוי להיות שיאו של התהליך החינוכי. יש להתאימו מבחינה פדגוגית ורגשית לכל התלמידים המשתתפים בו. אם תוכני הטקס אינם מתאימים לתלמידי כיתות א'-ב', יש להכין פעילות מיוחדת נפרדת עבורם ליום השואה. 

 

5.     השתלמויות

הוראת השואה מעוררת בצוות החינוכי שאלות רבות העוסקות הן בתחום החינוכי והן בתחום הרגשי. יחד עם הרחבת האתר תתקיימנה השתלמויות למורים בכל רחבי הארץ, מתוך רצון להעניק להם כלים וידע בכל הקשור להוראת הנושא.                                                          

על פי סעיף 9.10-1 בחוזר הודעות עב/5, "השתלמויות מורים בנושא השואה", יש לקיים בכל בית ספר השתלמות מוסדית בנושא הוראת השואה אחת לחמש שנים. מתווים של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" להשתלמויות הללו נמצאים באתר של האגף לפיתוח מקצועי במינהל ההשתלמויות. צוות בית הספר להוראת השואה ערוך להגיע לבתי הספר ו/או למרכזי הפסגה כדי להעביר השתלמויות על התכנית "בשבילי הזיכרון" ובנושא הוראת השואה בכלל.

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעה/4(א), ט' בכסלו התשע"ה, 01 בדצמבר 2014

 
   תאריך עדכון אחרון:  04/12/2014