education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.2 חינוך לדמוקרטיה ולאזרחות פעילה

1–9.2  הנחיות ויעדים פדגוגיים לקראת בחירות ולקראת ביקור נבחרי ציבור בבתי הספר

 

חוזר זה מבוטל

למעבר לחוזר מעודכן

 

1.     מבוא

1.1    תמצית

          בתי ספר רבים עוסקים בחינוך לתודעה פוליטית, הן בתקופה שלקראת בחירות לכנסת והן במהלך השוטף של שנת הלימודים. משרד החינוך מעודד עיסוק בחינוך לתודעה פוליטית, וכן מפגש של תלמידים עם נבחרי ציבור. אולם, בהתאם לחוק ובהתאם לתפיסה החינוכית של חינוך לתודעה פוליטית, פעולות אלו חייבות לעמוד באמות מידה חינוכיות ופדגוגיות. אמות מידה אלו, וכן הכללים וההנחיות לצוותים החינוכיים, מפורטים בסעיף זה. הסעיף כולל פירוט של האבחנה המשמעותית בין חינוך לתודעה ולמעורבות פוליטית ואזרחית, שהוא מותר ואף רצוי, ובין חינוך לתפיסה פוליטית-מפלגתית מסוימת, שהוא פסול ואסור על-פי החוק. אבחנה זו מוצאת ביטוי גם בהנחיות המעשיות לקיום פעילות בית ספרית שמשתתפים בה נבחרי ציבור.

1.2     מטרת הפרסום

          א.      התוקף: החל מ-1 באפריל 2009

          ב.      התחולה: כלל מערכת החינוך

          ג.      הסטטוס: החלפה

          ד.      חוזרים קודמים באותו נושא: סעיף 9.2-1 בחוזר "הודעות ומידע" סט/5, "הנחיות ויעדים פדגוגיים לקראת בחירות"מבוטל

          ה.      חוזרים קודמים בנושאים קשורים:  סעיף 59–3.7 בחוזר הוראות קבע סט/8(א), "הנחיות כלליות לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה"בתוקף.

1.3     התפוצה: החוזר יופץ לכל מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך בכל מגזרי מערכת החינוך, בחינוך הכללי, הדתי, הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ובחינוך המיוחד, בכל חטיבות הגיל.

1.4     יישום ומעקב

          מנהלי המחוזות, בתיאום עם הפיקוח המקצועי, יעודדו את בתי הספר לעסוק בחינוך לתודעה פוליטית. המפקחים הכוללים על בתי הספר יוודאו את קיומם של הנהלים וההנחיות המפורטים בחוזר זה.

1.5     הגורם האחראי

          א.      שם היחידה: המזכירות הפדגוגית

          ב.      בעל התפקיד: המפמ"ר לאזרחות ומנהל המטה ליישום דוח קרמניצר

          ג.      הדוא"ל: shoshiyi@gmail.com

 

2.     החינוך לתודעה ולמעורבות פוליטית – הגדרתו וחשיבותו

הליך הבחירות לשלטון המקומי והמרכזי הוא תנאי חיוני לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינה. מבחינה חינוכית אחת המטרות החשובות היא להטמיע בתלמידים את חשיבות ההשתתפות בהליך הדמוקרטי, המעורבות בו והאחריות כלפיו ולא לראות בו צעד טכני או חסר משמעות. במציאות שבה שיעורי ההצבעה הולכים ויורדים והאי-אמון של הציבור במוסדות המדינה והניכור למערכת הפוליטית הולכים ומתרחבים שומה על מערכת החינוך לחזק את חשיבות התודעה והמעורבות הפוליטית והאזרחית של תלמידיה. מערכת החינוך שמה לה למטרה לחנך לגיבוש תודעה פוליטית, כלומר לחשוף כל תלמיד למגוון של ידע, עמדות ודעות  כדי שיוכל לפתח לעצמו תפיסת עולם והשקפה משלו, מתוך תחושת אחריות ומעורבות בנעשה במדינה ובחברה. מטרות אלה עולות מסעיף 2 לחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג–1953, סעיפים קטנים (1), (2), (7) ו-(9).

לצד החשיבות הרבה של החינוך לאזרחות ולמעורבות פעילה ושל חיזוק התודעה האזרחית-פוליטית-חברתית של התלמידים החוק אוסר על מערכת החינוך לקיים פעילות מפלגתית ומונע את קידומה של אידיאולוגיה פוליטית-מפלגתית מסוימת במסגרת בית הספר.

כיוון שכך, פעילות מפלגתית-פוליטית, הן ביחס לבחירות לשלטון המקומי והן ביחס לבחירות לשלטון המרכזי, בתוך כותלי בית-הספר, בקרב עובדי הוראה ותלמידים, איננה לגיטימית אלא בגבולות ובסייגים שיוגדרו להלן.

חשוב להבהיר ולהדגיש את האבחנה המשמעותית בין חינוך לתודעה ולמעורבות פוליטית-חברתית ואזרחית, שהוא מותר ואף רצוי, ובין חינוך לתפיסה פוליטית-מפלגתית מסוימת, שהוא פסול ואסור על-פי החוק:

–     חינוך לתודעה פוליטית ואזרחית משמעותו כי המערכת תעודד את התלמידים לצבור ידע לגבי הנעשה בזירה הציבורית בישראל, לנהל דיון בעניינים אלו ולגבש עמדות, כל אחד על פי השקפתו ובאופן מנומק. מטרה זו היא ראויה וחשובה בכל מדינה דמוקרטית וגם במדינת ישראל.

 –    חינוך לתפיסה פוליטית-מפלגתית מסוימת משמעותי כי המערכת מכוונת את התלמיד לדעה או לעמדה מסוימת דווקא, ודבר זה הוא פסול ואסור, הן על-פי החוק והן על פי התפיסה הדמוקרטית של חופש הדעה והמצפון.

עובדי ההוראה נדרשים להסביר ולהבהיר לתלמידים את השקפות העולם ואת נקודות המבט השונות הקיימות במערכת הפוליטית, ועליהם לעשות זאת ביושר אינטלקטואלי, בהגינות ובאופן מאוזן. התפיסה החינוכית סביב חינוך לתודעה אזרחית-פוליטית גורסת כי המורה צריך להעביר את תלמידיו תהליך שבמסגרתו ייחשפו למציאות הקיימת ויוכלו לגבש את עמדתם באופן מנומק.

על עובד ההוראה להסביר לתלמידיו ולחשוף אותם להשקפות המנוגדות באופן שווה, בשפה ראויה ונקייה, בלי לעודד ולהעדיף השקפה אחת על רעותה; עליו לעודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית, להנחיל בהם את ערכי ההליך הדמוקרטי, להסביר להם את החשיבות של הדמוקרטיה ושל בחירות חופשיות ולעודדם ליזום, להסתקרן, לשאול ולהבין ולהיות מודעים למצעי המפלגות השונות המתמודדות בבחירות לכנסת, אך בד בבד לעודד סובלנות וכבוד הדדי, לברר את השקפות העולם השונות שלהם ושל נבחרי הציבור בדו-שיח רציני ותרבותי ולנהל ויכוח לגיטימי בצורה מכובדת ותרבותית, ללא "אלימות פוליטית" ותוך שמירה על זכותו של הפרט להביע דעה פרטית  ולחיות את חייו על פי אמונתו.

תפיסה פדגוגית זו מעוגנת בהמלצות של דוח קרמניצר (התשנ"ו–1996): "לא ניתן לחנך חינוך ממשי לאזרחות ללא עיסוק אינטנסיבי שוטף באקטואלי ובשנוי במחלוקת. ראוי להבהיר כי מותר למורה לנקוט עמדה בנושא שנוי במחלוקת, ובלבד שאין הוא מקנה לעמדתו מעמד של עמדה מחייבת... המתודה החינוכית צריכה להתאפיין בגיוון הדרכים והשיטות, שתכליתן להפעיל את הלומד ולסייע בידיו לעצב את עצמו כאזרח פעיל, ליצור מרחב של אופציות שונות לבחירה של התלמיד ולעודד יזמה ויצירתיות של הלומדים... המתודה החינוכית צריכה להיות הולמת את תפיסת העולם הדמוקרטית ולממש אותה..."

 

3.     הנחיות כלליות לחינוך לתודעה ולמעורבות פוליטיות

על בית הספר לחנך את תלמידיו להיות אזרחים מעורבים ופעילים בתהליכים הדמוקרטיים והפוליטיים במדינה. ניהול שיח כיתתי ודיון בנושאים אלו צריך לעמוד באמות המידה האלה:

3.1     תוצגנה לפני התלמידים (בע"פ, בכתב או במדיום ויזואלי) קשת העמדות והדעות לגבי כל נושא במגבלות של איסור הסתה, גזענות ועידוד לאלימות.

3.2     התלמידים יוזמנו לערוך דיון פתוח וביקורתי בעמדות השונות שהוצגו.

3.3     המורה יעודד את התלמידים לגבש עמדה ולהביע אותה באופן מנומק, תוך מתן אפשרות להשמעת עמדות שונות ומגוונות וכיבודן על ידו ועל ידי התלמידים האחרים (גם זאת במגבלות של איסור הסתה, גזענות או עידוד לאלימות).

 

4.     מפגשים של תלמידים עם מועמדים ועם נבחרי ציבור

מפגש תלמידים עם נבחרי ציבור ועם מועמדים למטרות חינוכיות הוא חריג לאיסור גורף על תעמולה מפלגתית, ועל כן הוא חייב לעמוד בכללים ובסייגים שיפורטו להלן:

4.1     ככלל המפגש עם נבחרי ציבור ועם אנשים מן המערכת הפוליטית חשוב ורצוי. על התלמידים להיחשף למגוון העמדות במערכת הפוליטית, להכיר מקרוב את עבודתם ואת פעולתם של נבחרי הציבור, להיות מסוגלים לנהל עמם שיח מכובד וביקורתי, להעלות שאלות ולגבש דעות.

4.2     כל מפגש של תלמידים עם נבחרי ציבור צריך לעמוד באמות המידה האלה:

          א.      התלמידים יעברו הכנה מקדימה עם המורה בכיתה, ובה ילמדו אודות הנושא, יכינו שאלות, ויתכוננו למפגש.

          ב.      התלמידים ייחשפו למגוון של עמדות מהקשת הפוליטית-מפלגתית בישראל, בהתאם לנושא הדיון. אין להזמין מועמדים רק מצד אחד של המחלוקת או השיח הפוליטי (לדוגמה: בדיון בנושא "דת ומדינה" לא יוזמנו נבחרי ציבור המשקפים רק תפיסות עולם דתיות או רק תפיסות עולם חילוניות).

          ג.       המפגש יתקיים באופן תרבותי, מכובד ומכבד ושאינו נוגד את חוקי המדינה.

          ד.      לאחר המפגש יערכו התלמידים עם המורה בכיתה עיבוד ורפלקציה על המפגש.

          ה.      בכל מקרה ייאסר לחלק במפגש כל חומרי תעמולה פוליטית-מפלגתית.

          ו.       אסור להזמין נבחרי ציבור או מועמדים בעלי רישום פלילי, למעט במקרים חריגים, בנסיבות מיוחדות ובאישור חריג מראש ובכתב מאת מנהל המחוז.

4.3     בשנת לימודים שבמהלכה מתקיימות בחירות לכנסת אין להזמין לבית הספר נציגי מפלגות 21 ימים טרם התקיימותן של הבחירות ועד למחרת יום הבחירות. כמו כן, אין לקיים בתקופה זו קלפיות ניסיוניות של תלמידים ומורים בבית הספר ויש להימנע מהזמנה לבית הספר לצורך שיחה או הרצאה כל אדם שהוא מועמד של אחת המפלגות.

באשר לבחירות לרשויות המקומיות, ההודעה לגבי הפסקת הפעילויות החינוכיות הללו תיקבע על ידי המנכ"ל בהודעה נפרדת לפני קיומן של הבחירות.

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשסט/8(א), ז' בניסן התשס"ט, 01 באפריל 2009

 
   תאריך עדכון אחרון:  04/09/2014