education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.4 חינוך לערכים

8–9.4  חינוך לפיתוח בר-קיימא

 

1.     מבוא

1.1     תמצית

סעיף זה קורא לבתי הספר לחנך לפיתוח בר-קיימא תוך הטמעת העקרונות לאורך הזמן ובדגש על ניהול נכון של משאבי הטבע (ובכלל זה מחזור) בשנת הלימודים התשס"ט.

1.2     מטרת הפרסום

          א.   התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2008

          ב.    התחולה: בתי הספר היסודיים בכל המגזרים והזרמים

          ג.    הסטטוס:  חדש

          ד.    חוזרים קודמים בנושאים קשורים: חוזר הוראות הקבע סד/5(ב), סעיף 5–9.4, "יישום החינוך לפיתוח בר-קיימא במערכת החינוך"בתוקף.

1.3     התפוצה: מנהלי בתי הספר היסודיים, המפקחים, מנהלי המכללות, מנהלי מרכזי הפסג"ה, מנהלי מחלקות החינוך ברשויות.

1.4     הגורם האחראי

          א.   שם היחידה: המינהל למדע ולטכנולוגיה

          ב.    בעל התפקיד: מנהל המינהל למדע ולטכנולוגיה

          ג.    מספר הטלפון: 050-6282373

          ד.    הדוא"ל: hanavin@education.gov.il.

1.5     נספחים

נספח א:  מכתב שרת החינוך למנהלים ולמורים בנושא של חינוך לפיתוח בר-קיימא

          נספח ב: רשימת הרפרנטים המחוזיים והארציים

          נספח ג:   כתובות אתרים העוסקים בחינוך לפיתוח בר-קיימא

          נספח ד: רשימת רכזי החינוך הסביבתי במשרד להגנת הסביבה.

 

2.     רקע

החברה האנושית בתקופתנו מכירה בעובדה שאנו חיים בעידן של משבר סביבתי גלובלי שהוביל להסכמה בינלאומית שנדרשת דרך חדשה של פיתוח מקיים (פיתוח בר קיימא) העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לקבל מענה לצורכיהם. ההתמודדות עם המשבר דורשת הבנה שבעיות סביבתיות הן גם בעיות חברתיות ושאי אפשר להגיע לפתרונות בלי שינוי תודעתי זה.

ממשלת ישראל שותפה לדאגה לסביבה, ולכן היא קיבלה החלטה במאי 2003 לקדם מדיניות של פיתוח בר-קיימא בכל משרדי הממשלה. משרד החינוך נענה לאתגר וחבר לגופים העוסקים בעניין בארץ ובעולם, והוא מגבש, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, תכניות להטמעת הנושא במערכת החינוך.

אין כל ספק כי חובתנו לגדל את דור הילדים והנוער שחינוכו מופקד בידינו להבנה כי בכל צעד וצעד שהם מבצעים עתה ויבצעו בעתיד עליהם לנסות למצוא את האיזון שבין חברה, כלכלה וסביבה, כמו גם את האיזון בין צורכי הפרט לצורכי הסביבה למען יצירת חברה בריאה, מאוזנת וצודקת, כפי שמציעה המועצה הכלכלית של אירופה לפיתוח בר קיימא: "החזון שלנו לעתיד הוא אזור שחולק ערכים משותפים בין אנשים, מדינות ודורות. זהו אזור המתאפיין בפיתוח בר-קיימא, לרבות חיוניות כלכלית, צדק, לכידות חברתית, הגנה על הסביבה וניהול בר-קיימא של משאבי טבע, כדי למלא את הצרכים של הדור הבא בלי לסכן את יכולתם של דורות העתיד למלא את צורכיהם" (תורגם ממסמך האסטרטגיה הבינלאומית של המועצה בחסות ארגון האומות המאוחדות, 2005).

התכניות החינוכיות לפיתוח בר-קיימא נגזרות ממסמכי הסכמים בינלאומיים שנחתמו בשנים האחרונות, כגון "אג'נדה 21" והאסטרטגיה הבינלאומית שישראל הייתה בין המדינות שתרמו לגיבושה. בכל אלה ניכרת התפיסה שפיתוח ערכים להגנת הסביבה אינו עוד מקצוע בסל המקצועות הבית-ספריים אלא יסוד מארגן הכרחי של החינוך בימינו. לפיכך נחוץ מודל בית-ספרי חדשני ליישומו תוך התבססות על שילוב רב-תחומי של הקיים בכל תחומי הלימוד, במסגרות הפורמאליות והבלתי-פורמאליות כאחד, ובדגש על תחומי דעת ועל אירועים חינוכיים המזמנים עיסוק בנושא בבית הספר ובסביבה, ובכלל אלה עשייה למען הסביבה.

היערכות בית-ספרית ראויה לקידום חינוך לפיתוח בר-קיימא מעניקה מענה למטרות רבות, הן מההיבט הקוגניטיבי הנוגע לתכנים ולמיומנויות למידה וחשיבה, ובכלל אלה חקר ופתרון בעיות, והן מההיבט הריגושי, הערכי וההתנהגותי, בדגש על חינוך לסובלנות, לאהבת האדם, לפיתוח חמלה וסולידאריות, למעורבות חברתית, לאזרחות, וכן להכרה שאנו חיים בעולם של תלות הדדית.

 

3.     עשיית משרד החינוך בשנים האחרונות וההיערכות לשנה"ל התשס"ט

מערכת החינוך החלה את דרכה בנושא בהנחיות ובהמלצות לביצוע שפורסמו בחוזר הוראות הקבע סד/5(ב), סעיף 5–9.4, "יישום החינוך לפיתוח בר-קיימא במערכת החינוך".

בשנת התשס"ח קרא המשרד למעורבות בתי הספר, ובמסגרת זו התבצעו מהלכים שונים, ובכללם:

  • בתי ספר נענו לפניית המנהל הכללי בתחילת שנת הלימודים התשס"ח לקיים פעילויות חינוכיות בנושא של פיתוח בר-קיימא. בחלקם מתקיימת עשייה רחבה ובחלקם ניצני עשייה.
  • הופץ מסמך (בחודש מאי 2008) הכולל מיפוי של עקרונות לפיתוח בר-קיימא וביטוים בתכניות הלימודים של תחומי דעת כגון מדע וטכנולוגיה, גיאוגרפיה, מדעי החיים והחקלאות, של"ח ובריאות.
  • נפתחו קורסי מורים מובילים לבתי ספר יסודיים ולחטיבות ביניים, וכן קוימו כנסי מורים.
  • משרד החינוך, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, מקיים פעילות של הסמכת גני ילדים ל"גנים ירוקים", כמו גם בתי ספר ל"בתי ספר ירוקים". ב"גנים הירוקים" וב"בתי הספר הירוקים" מתבצעות פעולות חינוכיות ועשייה למען הסביבה.
  • הופץ שאלון שבדק את המצב המצוי בבתי הספר ביחס למחזור.

מהלכים אלה ואחרים נגזרו מתוך אסטרטגיה כוללת (המפורטת באתרים שכתובותיהם מובאות בנספח ב להלן), והם מאפשרים לנו לעלות מדרגה נוספת לקראת הטמעת עקרונות וסוגיות הנוגעים לפיתוח בר-קיימא, ובכללם שימוש חסכוני ויעיל במשאבי טבע, שמירה על המגוון הביולוגי, קידום הבריאות ואיכות החיים, הכרת השונות באוכלוסייה האנושית תוך חתירה לצדק חברתי, יישום מדיניות מקיימת הנשענת על שיקולים דמוגראפיים  וכלכליים, הבנת הצורך בחקיקה סביבתית, עידוד מחקר ופיתוח ויישומיהם לתועלת הסביבה, הגברת המעורבות בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות להשלכות סביבתיות, וכן – עשייה למען הסביבה תוך שיתופי פעולה בין כל הגורמים המשפיעים מההיבט המקומי, האזורי, הלאומי והגלובאלי.

מודגש כי תהליכי יישום האסטרטגיה לפיתוח בר קיימא יתבצעו במתכונת רב-שנתית מתמשכת, באמצעות תכנית בית-ספרית הנשענת על הטמעה ספיראלית של עקרונות וסוגיות פיתוח בר-קיימא במובנם הרחב ובשילוב עשייה למען הסביבה (ראו דוגמאות ב-6 להלן). במסגרת זו, ובמגמה לעורר באופן מתמיד שינוי תודעתי ופיתוח ערכים והתנהגויות, נבליט בכל שנה היבט מסוים אשר יוכרז במסגרת ארצית. העיסוק המשותף בעניין יסייע להעלאת הנושא על סדר היום החינוכי, כמו גם לקדם מודלים מצליחים בחינוך לפיתוח בר-קיימא.

במגמה להגביר את המודעות, כמו גם את המעורבות ואת העשייה בתחום, נכריז על שנת התשס"ט כשנת חינוך ירוק כבסיס חינוכי לפעילות מקדמת קיימות לאורך זמן.

בשנת הלימודים התשס"ט נתמקד בסוגיה של ניהול חסכוני ויעיל של משאבי הטבע (בדגש על אלה הקשורים בחומרים, באנרגיה ובטכנולוגיות הקשורות בהם) תוך צריכתם באופן מבוקר, מניעת דלדולם וצמצום הזיהום הסביבתי באמצעות סילוק פסולת ומחזור.

העיסוק הפדגוגי, הערכי וההתנהגותי ילווה בקריאה ארצית לעידוד תלמידי בתי ספר יסודיים לאסוף חומרים המיועדים למחזור או לסילוק מוסדר.

כל בתי הספר היסודיים נקראים להקים "פינת מחזור" שיהיו בה אמצעים לאיסוף נייר, סוללות, וכן מכלי משקה, כמפורט ב-5 להלן. "פינת המחזור" היא ביטוי "נקודתי" לכך שבה ומעבר לה (בבית הספר ובקהילה) מתקיימת למידה הכרוכה בעשייה חינוכית-ערכית הנוגעת לניהול נבון של משאבי טבע ולהשלכות הסביבתיות הנובעות ממעשה ידי האדם.

מהלך זה יתקיים על ידי משרד החינוך בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי וגורמים חיצוניים נוספים שיירתמו לקידום העניין, בכפיפות לנוהלי המשרד. הלמידה והעשייה בעקרונות הקיימות בכלל ובניהול בר-קיימא של משאבי הטבע בפרט ילוו במעורבות מנהלי המחוזות והפיקוח הכולל והמקצועי, המינהל הפדגוגי באמצעות האגף לחינוך יסודי, המזכירות הפדגוגית, המינהל למדע ולטכנולוגיה, מינהל החברה והנוער, וכן גורמים מקצועיים חיצוניים.

במהלך שנת הלימודים התשס"ט תפורסם כתובת של אתר מיוחד בתחום של פיתוח בר-קיימא הנמצא בשלבי הכנה במשרד החינוך. אתר זה יכלול ריכוז של חומר עיוני בתחום, אסטרטגיות לפיתוח בר-קיימא בארץ ובעולם, הצעות לפעילות, רשימת בתי ספר פעילים, הפניות לאתרים רלוונטיים נוספים, עדכונים ועוד. בשלב זה אפשר להסתייע באתרים שכתובותיהם מובאות בנספח ב להלן.

חוזר זה עתיר במידע לוגיסטי, אך אין בכך כדי להמעיט מהחשיבות שאנו מייחסים להיבטים הפדגוגיים, הערכיים וההתנהגותיים אשר יורחבו בפרסומים הנוספים בנושא.

 

4.     הנחיות להקמת "פינת מחזור"

4.1     כל בתי הספר היסודיים נקראים להקים "פינת מחזור" בתוך שטח בית הספר, במתחם המאפשר נעילה בשעות שאין בהן פעילות בבית הספר.

4.2     בית הספר ימנה רפרנט אחראי לנושא, וימסור את פרטיו לרפרנט המחוזי (ראו את פרטי הרפרנטים המחוזיים בנספח א להלן). הרפרנט הבית-ספרי יידרש לטפל בהיבטים הלוגיסטיים והטכניים  של הנושא ויפעל בשיתוף עם הרפרנט הרלוונטי ברשות המקומית.

4.3     בתי הספר נקראים לקיים תהליכים חינוכיים-לימודיים, כמו גם פעילות יצירתית, לעיצוב "פינת המחזור". נוסף על פעילות התלמידים, המורים והקהילה יוצעו לבתי הספר כרזות ומפרט של פעילויות חינוכיות להפעלה.

4.4     ב"פינת המחזור" יהיו:

  • מתקנים/מכלים לאיסוף נייר
  • מתקן או אמצעי אחר לאיסוף סוללות
  • מתקנים או מכלים אחרים (כגון שקים, שקיות) לאיסוף מכלי משקה מפלסטיק ופחיות שתייה
  • אמצעים לאיסוף חומרים נוספים (כגון טיונרים, קרטונים, פסולת אלקטרונית) לפי שיקול בית הספר ובכפיפות לאפשרות סילוקם באופן מסודר ומבוקר.

 

5.     דרכים לסילוק החומרים שנאספו משטח בית הספר

5.1     סילוק נייר

          5.1.1    יש להבחין בין נייר עיתון, נייר נטול עץ (מחברות וספרים ישנים, דברי דואר, דפים לבנים וכיוצא בהם) וקרטונים. 

          5.1.2    אין לאסוף נייר עיתון ב"פינת המחזור". עם זאת, יש לעודד את תלמידי בית הספר והקהילה לאסוף עיתונים ולהעבירם למתקני איסוף שהרשות המקומית מעמידה. משרד החינוך פנה אל הרשויות המקומיות בבקשה להעמיד מתקנים סמוך לבתי הספר.

          5.1.3    ב"פינת המחזור" בבית הספר יש להעמיד אמצעים לאיסוף נייר לבן/משרדי. איסוף קרטונים ייעשה בכפיפות לאפשרות סילוקם, כמפורט להלן, ועל פי שיקול בית הספר.

          5.1.4    פרטים הנוגעים לאמצעי האיסוף (שקיות/שקים) ולתנאי ההתקשרות ולדרכים לסילוק הנייר אפשר לקבל מהספקים לאיסוף נייר. המשרד להגנת הסביבה מכין בימים אלה רשימה עדכנית של ספקים לסילוק נייר שתפורסם באתר המשרד להגנת הסביבה. במרבית המקרים מדובר בהעמדת שקים מספר (לפי הנחיית הספק) שתכולתם תסולק בזמן סביר (עד שבוע ימים), בהתאם למיקום בית הספר ובכפיפות למסה מינימאלית (על פי הנחיות הספק).

          5.1.5    ההתקשרות הראשונית עם הספקים תיעשה על פי נוהלי הרכש של הרשות המקומית.

5.2     סילוק סוללות

          5.2.1    איסוף הסוללות וסילוקן אינם כרוכים בתשלום, והנהלים להפעלתם נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה.

          5.2.2    קיימים בשוק מתקנים ומכלים שונים לאיסוף סוללות, ורכישת חלקם כרוכה בתשלום. קרטונים לאיסוף סוללות אפשר לקבל חינם מהמשרד להגנת הסביבה, על פי הנחיות שתימסרנה על ידי רכזי החינוך הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה במחוזות (ראו את רשימת הרכזים בנספח ג להלן). בתי ספר המאלתרים קרטונים באופן עצמי נדרשים להכין קרטונים שיכולים לשאת 15-10 ק"ג ובכפיפות להנחיות חברת הדואר (דואר שליחים או דואר נע) שנשכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה להעברת הסוללות לנקודות ריכוז ברשות המקומית ומשם על ידי קבלן לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.

          5.2.3    לצורך סילוק הסוללות מבית הספר יפנה הרפרנט אל חברת הדואר. על הרפרנט להתקשר עם מוקד דואר שליחים, טל' 1-700-701-171, והפנייה תטופל על ידי המוקד הארצי או על ידי המוקד האזורי. 

5.3     איסוף ומחזור של מכלי משקה

          5.3.1    מוצע להבחין כבר בתהליך האיסוף בין מכלי המשקה מפלסטיק ומפחיות ולהעמיד אמצעי איסוף נפרדים לכל סוג. מסיבות בטיחותיות אין לאסוף בקבוקי זכוכית.

          5.3.2    יש להבחין בין מכלי משקה חייבי פיקדון (על פי חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט) ובין מכלים שאין החזר פיקדון עבורם. מכלי משקה חייבי פיקדון הם מכלי פלסטיק או פחיות שהקיבולת שלהם היא עד ליטר וחצי (לא כולל) ומצוין עליהם כי הם חייבי פיקדון.

          5.3.3    ברשויות שיש בהן איסוף מסודר של מכלי משקה שאינם חייבים בפיקדון (מכלים גדולים) מומלץ להתחיל באיסוף כל הסוגים של מכלי השתייה. ברשויות שאין בהן איסוף כזה מוצע להתחיל באיסוף מכלי משקה בני פיקדון, וכן להרחיב את האיסוף בשלב מאוחר יותר, בתיאום עם הרשות המקומית ובכפיפות להליכי סילוק מבוקרים שייעשו על ידי הרשות המקומית על פי הנהלים. משרד החינוך פנה אל הרשויות המקומיות בבקשה להעמיד כלובי איסוף למכלים שאינם חייבים בפיקדון בסמוך לבתי הספר.

          5.3.4    איסוף מכלי משקה חייבי פיקדון נעשה על ידי תאגיד המחזור אל"ה (איסוף למען הסביבה) אשר קיבל הכרה מהשר להגנת הסביבה לפי חוק הפיקדון, סעיף 8א' לפעול ליישום חוק הפיקדון והפועל כתאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ. תפקידו של התאגיד לאסוף את מכלי המשקה ולהשיב את דמי הפיקדון.

 

תאגיד אל"ה יגיע חינם לכל מוסד שיאסוף לפחות 600 מכלים. מספר הטלפון של התאגיד הוא 1-700-700-310. מספרי טלפון נוספים: 03-5700187 ו-03-5101999. הכתובת: ת"ד 50502, ת"א, מ' 61500, http://www.ela-il.com/.

 

 

          5.3.5    דמי הפיקדון יועמדו לרשות בית הספר, בכפיפות לנהלים הרלוונטיים שיינתנו על ידי הרפרנט המחוזי והרשותי.

5.4     הנחיות ביטחון ובטיחות לכניסת ספקים או נהגים למטרת סילוק חומר משטח בית הספר

          5.4.1    כניסה של ספק או נהג (או עובד/ים מטעם הספק) הנחשב לנכנס קבוע (בתדירות של פעם בשבוע לפחות) מחייבת את הצגתם של שלושת האישורים האלה:

                      א.   אישור ממשטרת ישראל על העדר רישום של עברות מין

                      ב.   אישור מנהל המוסד החינוכי

                      ג.    אישור הקב"ט הרשותי.

          5.4.2    כניסה חד-פעמית של ספק או נהג או של עובד/ים מטעם הספקים מחייבת אישור של מנהל המוסד החינוכי, וכן מלווה צמוד מתוך סגל בית הספר למשך כל זמן שהותו של הספק/הנהג/העובד בין כותלי המוסד.

          5.4.3    ספק או נהג או עובד/ים המגיעים למוסד חינוך בתדירות של פחות מפעם בשבוע יטופלו לפי נוהלי הכניסה החד-פעמית, כלומר יציגו אישור של מנהל המוסד החינוכי, וכן ילוו על ידי מלווה צמוד מתוך סגל בית הספר.

          5.4.4    במקרה של כניסת ספק קבוע ונהג מתחלף יש לנהוג לפי אחת מהאפשרויות שלהלן בנוסף להצגת אישור של מנהל המוסד החינוכי:

                      א.   לדרוש מהספק אישור מהמשטרה על העדר רישום עברות מין עבור הנהגים והעובדים מטעמם שיגיעו לבית הספר

                      ב.   להצמיד לנכנס מלווה צמוד מתוך סגל בית הספר למשך כל זמן שהותו במוסד.

 

6.     דוגמאות לעשייה בית-ספרית בקהילה כחלק מתכנית רב-שנתית

הדוגמאות המפורטות להלן מתבססות על עשייה חינוכית-ערכית המתבצעת בבתי ספר רבים בארץ. בחלק מבתי הספר מתקיימת עשייה בהיקף רב-שנתי נרחב, ובאחרים ניכרת תחילתה של עשייה. משרד החינוך יעקוב אחר העשייה הכוללת בתחום וירכז רשימה של בתי ספר העשויים להדגים מודלים לחינוך לפיתוח בר-קיימא:

  • אימוץ אתר (נחל, ואדי, חוף ים, חורשה, אתר היסטורי וכד'): הכרת מרכיבי הסביבה (חיים ודוממים), ניתוח של מעורבות האדם והשפעתו, איתור מפגעים, ניקוי האתר, פעילות של "שגרירי" המקום עם הקהילה והמבקרים וכד'
  • פעילויות סביב מחזור: איסוף חומרי מחזור וסילוקם באופן מבוקר, יזמות סביב מחזור (תכנון המצאתי של מוצרים מחומרים שאפשר למחזרם), מחזור פסולת אורגנית (בניית דגמי קומפוסט, שימוש בדשן בגינת בית הספר), פעולות יצירה ואמנות מחומרים שאפשר להשתמש בהם בשימוש חוזר (הקמת תערוכות פיסול ואחרות, הכנת כרזות), שימוש חוזר בפריטים שהתלמידים משתמשים בהם (ילקוטים, ביגוד ועוד) באמצעות יצירת שוק "קח-תן" וכד'
  • פיתוח סביבה אקולוגית על פי "קודים" שיכללו מרכיבים ערכיים והתנהגותיים: תכנון בית ספר אקולוגי, הקמת גינה אקולוגית, פעילות בחממה אקולוגית, הצעות לתכנון שכונה אקולוגית
  • פיתוח מנהיגות של נוער למען הסביבה: הפעלת נוער במסגרת תנועות קיימות, גיוס נאמני סביבה ותלמידים מכיתות גבוהות החונכים צעירים.
  • ביצוע פרויקטים בנושאי השמירה על האיכות של מרכיבי הסביבה (מים, אוויר וכד'), ובכלל זה בדיקות מעקב והצעת פתרונות לצמצום זיהום ולמניעתו
  • השתתפות בתכנית להסמכת בתי ספר ירוקים (פרטים באתרי משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה)
  • ניתוח מאפייני שטחים פתוחים, אזורים אורבאניים וכפריים; בדיקת ההשפעה של מעורבות האדם, כמו גם המלצות לפיתוח בר-קיימא בנדון; דיון בדילמות הנוגעות לסלילת כבישים
  • שמירה על מגוון ביולוגי: תכנון פעילות לשמירת מינים באזורים מתאימים, כגון אתרי צפרות, פארקים וגנים לאומיים, פינות חי, הכנת חומרי הסברה והפצתם, מעקב אחר גידול בעלי חיים וטיפול בהם תוך גילוי יחס חיובי
  • קידום ערכי הטבע והסביבה: יישום תכנית רב-שנתית של סיורים וטיולים המבליטים מאפיינים של קיימות, תכנית המשתלבת בלמידה ובעשייה מתמשכים
  • פעילות משותפת עם מפעלי תעשייה מקדמי איכות סביבה בסביבה הקרובה, הכרת חומרי הגלם ותוצרי המפעל, ניתוח מרכיבים מן ההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי, כמו גם הצעת חלופות והקמת דגם של מפעל המחר
  • הכנת דגמים, פרויקטים ותחרויות הנוגעים לאמצעי חיסכון במים, שימוש בגינה "חסכונית" ובאמצעי השקייתה, הכנת תערוכת צילום של דגמים הנוגעים לטכנולוגיות הקשורות בחיסכון במים וכד'
  • יישום פעילויות לחיסכון באנרגיה ולשימוש באנרגיות נקיות: השתתפות באירועים רלוונטיים ("שבילי אופניים", עידוד הליכה ברגל לביה"ס), הכנת פרויקטים ודגמים הנוגעים לחלופות באנרגיה, ניתוק מכשירי חשמל שאינם בפעולה, שימוש באנרגיה סולארית וכד'
  • קידום הבריאות: יישום עקרונות קיימות בתזונה נבונה (תלמידים מציעים תפריטים), שמירה מפני רעש (במפעלים, בסמוך לשדות תעופה, במקומות בילוי), פעילות גופנית מבוקרת, מניעת מחלות שמקורן בזיהום סביבתי ועוד
  • תכנון סביבת בית הספר הרצויה תוך הפעלת שיקולים כלכליים, חברתיים וערכיים, בניית דגמים והתנסות מעשית
  • פרסום מאמרים מסכמים וסרטונים שהוכנו על ידי תלמידים המבליטים מעשים החושפים אחריות אישית למען הסביבה, אזרחות טובה, פיתוח בר-קיימא לקידום צדק חברתי, פיתוח בר-קיימא בחברה דמוקרטית וכד'
  • הכנת מאגר של דילמות שתלמידים ומורים מציעים ודיון בהן במסגרות הפורמאליות והבלתי-פורמאליות.

הערה: את תוצרי הפעילות של בתי הספר והקהילה (בליווי תיעוד בכתב, בתמונות ובסרטים) יש להעלות למדור פיתוח בר-קיימא באתר בית הספר, ומטה המשרד יפעל לחשיפת התוצרים.

 

7.      נספחים

נספח א     מכתב שרת החינוך למנהלים ולמורים בנושא של חינוך לפיתוח בר-קיימא

נספח ב     רשימת הרפרנטים המחוזיים והארציים

נספח ג     כתובות אתרים העוסקים בחינוך לפיתוח בר-קיימא*

נספח ד     רשימת רכזי החינוך הסביבתי במשרד להגנת הסביבה

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשסט/3(א), ד' במרחשוון התשס"ט, 02 בנובמבר 2008

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014