education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.4 חינוך לערכים

9.4-11  בעלי חיים במוסד החינוכי

 

מבוא

תמצית

נושא היחס לבעלי חיים והשימוש בהם כאמצעי חינוכי וטיפולי נפוץ במערכת החינוך,

ולכן המשרד רואה לנכון להביא לעובדי ההוראה את הכללים המחייבים לטיפול בבעלי חיים ולהתייחסות אליהם ולעדכנם לפי הצורך.

אנשי מערכת החינוך העוסקים בתחום של בעלי חיים כאמצעי חינוכי וטיפולי מתמקדים בעיקר בשני היבטים:

  • ההיבט הראשון עוסק ביחס של חמלה ורגישות לבעלי חיים ובהקניית התפיסה ההומנית כי חובתנו לתת לבעלי החיים כבוד ויחס הוגן ולספק להם הגנה ותנאים הולמים תוך הכרת אורחות חייהם וצורכיהם.
  • ההיבט השני עוסק בקשר המיוחד בין ילדים לבעלי חיים. הניסיון והמחקר מצביעים על

התועלת הרבה שאפשר להפיק מקשר זה ועל האפשרות להקנות ערכים, מיומנויות וכישורי חיים בעזרת בעלי חיים.

הקשר עם בעלי חיים מסייע בפיתוח אמפתיה ואחריות אישית ובהפחתת אלימות ובמניעתה, ומאפשר התייחסות לנושאים סביבתיים ואקולוגיים המסייעים לשמירת הטבע והסביבה והנרכשים דרך ההיכרות עם בעלי החיים.

כתוצאה מריבוי תכניות המשלבות בעלי חיים מיום שהופיע חוזר המנכ"ל האחרון בנושא (חוזר הוראות הקבע סו/3(ג)) נוצר הצורך בחוזר חדש שיסדיר את דרכי העבודה עם בעלי חיים, יבהיר את דרישות ההסדרה ואת ההיתרים הנדרשים לגבי החזקת בעלי חיים בשביה ויחייב לעמוד בהן ויעדכן את העוסקים בתחום בהתאם לשינויים שחלו בשנים אחרונות.

התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2013.

התחולה: גני הילדים, בתי הספר היסודיים ובתי הספר העל-יסודיים – חטיבות הביניים והתיכונים – בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים במגזר היהודי והערבי.

הסטטוס: החלפה.

חוזרים קודמים באותו נושא

-     סעיף 9.4-6 בחוזר הוראות הקבע סו/3(ג), "בעלי חיים במוסד החינוכי" – מבוטל

-     סעיף 5.1-34 בחוזר הוראות הקבע סב/9(א), "כללי אחזקה של בעלי חיים וטיפול בהם במוסדות החינוך" – בתוקף

-     סעיף 5.1-30 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), "הבטחת הבטיחות בשיעורי חקלאות במשק החקלאי, בפינות חי ובפנימיות" – בתוקף

-     סעיף 379 בחוזר נו/10, "טיפול בבעלי חיים בתקופת החופשות ממוסדות החינוך" – מבוטל.

חוזרים קודמים בנושאים קשורים

-     סעיף 2.1-12 בחוזר הוראות הקבע תשע/1(א), "יצירת אקלים בטוח וצמצום האלימות במוסדות החינוך" – בתוקף

-     סעיף 9.4-1 בחוזר סא/1(א), "יישום החוק לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים" – בתוקף.

המשנה החינוכית

טיפוח חמלה ויחס חיובי לבעלי חיים משמש גורם מקדם לטיפוח ערכים, כישורי חיים ומיומנויות אצל התלמידים ולשמירה על הטבע ועל הסביבה.

התפוצה

הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים והיועצים והחינוכיים באותן שכבות.

הגורם האחראי

א.    שם היחידה     

1.     שפ"י, המינהל הפדגוגי 

2.     המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער

ב.     בעל התפקיד  

1.     הגב' ריקי בצרי, יועצת תחום בעלי חיים בשפ"י

2.     מר אבי אלקיים, המפמ"ר למדעי החקלאות

ג.     מס' הטלפון         

1.     054-8052111

2.     050-6282423

ד.     כתובת הדוא"ל

1.     rbassry@gmail.com

2.     avie@kfar-olami.org.il

 

תוכן העניינים

1.      כללי

2.     רקע

3.     המרחב הזואולוגי ותפקיד האחראי

4.     תהליך התכנון וההקמה של מרחב זואולוגי

5.     תפעול המרחב הזואולוגי

6.     סוגי בעלי החיים המותרים והאסורים להחזקה במוסדות החינוך

7.     עקרונות הטיפול השוטף במרחב הזואולוגי

8.     פיקוח על הרבייה

9.     קליטת בעל חיים חדש במרחב הזואולוגי

10.   מוות של בעל חיים

11.   כללי התנהגות של תלמידים עם בעלי חיים

12.   הטיפול בבעלי חיים בתקופת החופשה מלימודים

13.   שילוב תלמידים במרחב הזואולוגי

14.   אלימות והתעללות בבעלי חיים

15.   ניסויים בבעלי חיים

16.   בעלי חיים שאינם חלק מהמרחב הזואולוגי במוסד החינוכי

17.   יום בעלי החיים

18.   הוראות בטיחות (בנוסף להוראות הבטיחות בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), סעיף
5.1-30, ס"ק 3)

19.  נספחים

נספח 1  החוברת "הקמה, אחזקה וטיפול בבעלי-חיים בפינות חי וסביבת לימוד במוסדות חינוך"

נספח 2  תכנון פרויקטים עם בעלי חיים בבתי ספר

נספח 3  חוקים ותקנות בנושא צער בעלי חיים והגנת חיות הבר

נספח 4  תכניות בנושא בעלי חיים

נספח 5  טופס לדיווח על גניבה/בריחת חיית בר

נספח 6   ספרות מומלצת לגיל הרך.


 

1.     כללי

חוזר זה מבוסס על חוזר הוראות הקבע סו/3(ג), סעיף 9.4-6. בחוזר זה שונה המושג "פינת חי" ל"מרחב זואולוגי". המרחבים הזואולוגיים יחליפו את פינות החי ויכללו, בנוסף לבעלי חיים בשבי, גם מרחבים אקולוגיים שיאפשרו קיום ומשיכה של בעלי חיים מהטבע ומהסביבה אל תוך המוסד החינוכי. עמידה בכל הקריטריונים המפורטים בחוזר זה תקנה למוסד החינוכי תו תקן.

התו יאושר מדי שנה.

 

2.     רקע

2.1     פינות חי רבות הוקמו ומוקמות בבתי הספר, ותופעת ההיעזרות בבעלי חיים במוסדות החינוך מתרחבת מדי שנה. במקביל אנו מדווחים על מקרים של פגיעה בבעלי חיים ועל התאכזרות אליהם, על הזנחתם או על חוסר כבוד וחוסר התחשבות בהם ובצורכיהם. תופעות אלה מתרחשות לפעמים מתוך חוסר ידע ואי-הבנה ולפעמים מתוך אכזריות לשמה. אפשר להבחין בכמה סיבות שבגללן בעלי חיים נפגעים:

א.    חוסר ידע של הנהלת בית הספר, המורים והתלמידים: כתוצאה מחוסר ידע ומאי-הכרת תנאי הגידול העומדים בקריטריונים של חוזר זה ושל חוק צער בעלי חיים מתרחשות תופעות כגון אלה: הזנחה – בעיקר בסופי שבוע ובחופשות – האכלה במזון לא מתאים, מגע לא נכון עם בעלי חיים כמו חיבוקם בחוזקה, טלטולם שלא לצורך, ליטוף בעלי חיים שאינם מותאמים לכך, אחיזה לא נכונה וכו'.  קיימת סברה מוטעית כי בעל החיים אינו חש כאב.

ב.     חוסר הבחנה של ילדים ומבוגרים בין שובבות להתאכזרות: לעתים מבוגרים וילדים מתייחסים להתעללות בבעלי חיים כאל מעשה שובבות המעורר חיוך או התעלמות, עובדה המעודדת את המשך התופעה.

ג.     סיבות רגשיות-נפשיות: תלמיד הסובל מהפרעות התנהגות, תלמיד מוכה או חשוף לסביבה אלימה – תלמיד כזה עלול  להתעלל בבעלי חיים.

חשוב לציין כי קיימת נורמה רווחת של אי-דיווח על אלימות ועל התעללות בבעלי חיים. בחוזר זה מומלץ שמנהל בית הספר והגורם הטיפולי במוסד החינוכי יהיו אחראים על הטיפול ועל הדיווח על פגיעה בבעלי החיים (ראה סעיף ב-14 להלן). מחקרים מלמדים כי ילדים המתעללים בבעלי חיים עלולים לפגוע בבני אדם בבגרותם.

 

2.2     מוסדות חינוך רבים מחזיקים בעלי חיים במטרה לחנך לאהבה, לשמירה על הטבע, לאחריות ולחמלה ובמחשבה שאחזקת בעלי חיים תתרום להתפתחותם הרגשית של תלמידיהם. קיימים מוסדות חינוך המשמשים דוגמה חיובית באופן הטיפול בבעלי החיים ובדרך החזקתם, המאפשרת למידה והפנמת ערכים, אולם לעתים אנו נתקלים בפינות חי שתנאי ההחזקה בהם ירודים ואופן הטיפול בבעלי החיים משמש מודל שלילי לתלמידים, שאינו הולם את הערכים שמוסדות החינוך מטפחים, ואף מנוגד להם.

 

2.3     בחוזר זה מושם דגש על הנקודות האלה:

א.    החובה לשמור על רווחת בעלי החיים ולהקפיד על מתן יחס הוגן להם

ב.     האפשרויות ללמוד לכבד את צורכי בעלי החיים גם ללא מרחב זואולוגי

ג.     שילוב נכון ובטוח של תלמידים בפעילויות עם בעלי חיים

ד.     מניעת אלימות ופיתוח חמלה ורגישות כלפי בעלי חיים

ה.    התנאים המחייבים את המעוניינים לגדל בעלי חיים במוסדות החינוך

ו.     היחס לבעלי החיים בתוך המרחב הזואולוגי ומחוצה לו

ז.     התנאים המחייבים את המעוניינים להביא מפעיל עם בעלי חיים לתוך המוסד החינוכי

ח.    מיני בעלי החיים המתאימים לשילוב במסגרת מוסדות החינוך

 

3.     המרחב הזואולוגי ותפקידי האחראי

3.1    הגדרת מרחב זואולוגי

לפי חוזר זה מרחב זואולוגי הוא כל מקום או כל מתקן שמוחזקים בהם בעלי חיים בדרך קבע. גם בעל חיים אחד במוסד החינוכי מחייב את קיום הנהלים המפורטים בחוזר.

3.2    תפקידי האחראי על המרחב הזואולוגי והכשרתו

א.    בכל מוסד חינוכי שיש בו מרחב זואולוגי ימנה מנהל בית הספר אחראי מצוות בית הספר.

ב.     האחראי על המרחב הזואולוגי יישא באחריות על שלומם של בעלי החיים, על בריאותם ועל רווחתם על כל המשתמע מכך.

ג.     האחראי על המרחב הזואולוגי ידאג לאחזקת בעלי החיים ולטיפול הנאות בהם גם בחופשות.

ד.     האחראי על המרחב הזואולוגי יהיה בעל ידע וכלים לגידול מיני בעלי החיים שבאחריותו.

ה.    לאחראי על המרחב הזואולוגי ימונה ממלא מקום בוגר, שידאג לבעלי החיים בעת היעדרו.

ו.     האחראי על המרחב הזואולוגי או ממלא מקומו יערכו ביקורות במרחב הזואולוגי פעמיים ביום לפחות, בתחילת יום הלימודים ובסופו.

ז.     האחראי יוודא כי יוסדרו כל ההיתרים הנדרשים להחזקת בעלי החיים במקום מרשות הטבע והגנים, מהשירותים הווטרינרים ומגופים אחרים, על פי הצורך.

ח.    הכשרת האחראי למרחב הזואולוגי תיעשה באמצעות השתלמות באחת מהמכללות המוכרות על ידי משרד החינוך או בהשתלמות במשרד החינוך.

ההכשרה, בהיקף של 90 שעות לפחות, תכלול השתלמות בנושאים אלו:  הוראות בטיחות, חוקים ותקנות; עקרונות גידול בעלי חיים בשבי; רווחת בעלי החיים ומניעת צער בעלי חיים (60 שעות); היבטים פדגוגיים בעבודה עם ילדים ועם בעלי חיים (30 שעות).

אחראי על מרחב זואולוגי קטן (עד 3 כלובים או פחות מעשרה פרטים) ישתתף בהשתלמות מצומצמת (30 שעות).

מטפל המחזיק חיות בר יעבור הכשרה למטפל בחיות בר בהתאם למדיניות רשות הטבע והגנים.

4.     תהליך התכנון וההקמה של מרחב זואולוגי

4.1    מחויבות לעמוד בהוראות ובכללים

א.    מוסד חינוכי המקים מרחב זואולוגי, או שברשותו מרחב זואולוגי, חייב לקבל תו תקן. תו התקן יחודש מדי שנה.

ב.     הקמת מרחב זואולוגי במוסדות חינוך מחייבת חשיבה ושיקול דעת מעמיקים. מדובר באחריות לטווח ארוך ובפעילות שאינה נפסקת גם בשבתות ובחופשות. הזנחה וחוסר מתן תשומת לב עלולים לגרום סבל לבעלי החיים ולהעביר מסרים מנוגדים לערכים שמערכת החינוך מתכוונת להנחיל לתלמידים, כמו כבוד, רגישות, חמלה וכד'.

ג.     אין לבנות מרחב זואולוגי ואין להחזיק במוסד החינוכי בעלי חיים ללא היכולת לעמוד בהוראות החקיקה הרלוונטית ובכללים המפורטים בחוזר זה. מוסד חינוכי השוקל להקים מרחב זואולוגי חייב, בשלב קבלת ההחלטות, להיוועץ בגורמים האלה:

1)     מדריכים מטעם היחידה לייעוץ והדרכה בנושא בעלי חיים במערכת החינוך:

-    בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים: הגב' יפית בר-און, טל' 050-7632741, דוא"ל yafit.bo@gmail.com; מר ז'אן אטלי, טל' 052-4847686, דוא"ל erez1986@012.net.il

-    בגני ילדים: הגב' ברברה אנדרס, טל' 054-4751453, דוא"ל barbaraan@education.gov.il 

2)     הרופא הווטרינר הרשותי

3)     במקרה של החזקת חיות בר (בהתאם להגדרתן בחוק להגנת חיית הבר) – הממונה על החזקת חיות בר בשביה ברשות הטבע והגנים, מר אורי ליניאל, טל' 0577762222, מירס 77*2222, orilin@npa.org.il

 

4.2    הקמת ועדת היגוי

מוסד חינוכי השוקל להקים מרחב זואולוגי חייב למנות ועדת היגוי שתלווה את ההקמה ואת התפעול של המרחב הזואולוגי. בוועדת ההיגוי רצוי שישתתפו מנהל בית הספר או סגנו, היועץ החינוכי, נציג ועד ההורים, נציג מועצת התלמידים, פסיכולוג חינוכי, וטרינר ומורים המעוניינים להיות חלק פעיל מהמרחב הזואולוגי ומדריך מלווה.

4.3    פעילות חינוכית מקדימה

המוסד החינוכי חייב לדאוג לפעילות חינוכית המשלבת נושאים אלו: היכרות עם בעלי החיים המועמדים לאכלס את המרחב הזואולוגי, רקע תיאורטי, שמירה על הטבע, חוק צער בעלי חיים ותקנותיו, החוק להגנת חיית הבר (ראה בנספחים) וכד'.

 

4.4    תהליך הקמת המרחב הזואולוגי

א.    תהליך הקמת המרחב הזואולוגי יכלול שלושה שלבים:

שלב א'

ועדת ההיגוי תנסח את ה"אני מאמין" של המרחב הזואולוגי תוך התייחסות לנושאים האלה:

-    מטרת הקמתו של המרחב הזואולוגי

-    הפעילות המתוכננת במרחב הזואולוגי

-    מגוון בעלי החיים במרחב הזואולוגי ומספרם

-    אופיו וגודלו של המרחב הזואולוגי והתאמתו לצורכי בעלי החיים, לאוכלוסיית התלמידים, לצוות בית הספר ולמטרות שהציבה הוועדה

-    מקורות המימון להקמת המרחב הזואולוגי (בכפיפות לעמידה בהוראות חוזר המנכ"ל בנושא "תשלומי הורים")

-    מקורות המימון לאחזקה שוטפת של המרחב הזואולוגי, ובכלל זה הזנה מתאימה, טיפולים וטרינריים ותגמול האחראי למרחב הזואולוגי.


שלב ב'

משהוחלט על הקמת מרחב זואולוגי יש לפעול כדלקמן:

-    יש להגדיר את גודלו.

-    יש להגדיר את מגוון בעלי החיים בו.

-    יש להגדיר את מספר בעלי החיים בו.

-    יש למנות את צוות התכנון שלו.

-    יש למנות את צוות התפעול שלו, הכולל את האחראי על המרחב הזואולוגי ואת מחליפו.

-    יש לדאוג להסדרת היתרים מתאימים לאחזקת חיות בר מרשות הטבע והגנים (לרבות היתר העברה) ומהשירותים הווטרינרים.


שלב ג'

בתכנון המרחב הזואולוגי יש למלא דרישות אלו:  

-    חובה לגייס לצוות התכנון אנשי מקצוע: זואולוג המתמחה בתכנון מרחבים זואולוגיים ואדריכל.

-    יש להכין תכניות ביצוע.

-    יש לדאוג לאישורים לבנייה מהרשות המקומית.

-    בכל מקרה של הקמת מרחב זואולוגי מחוץ למבנה של המוסד החינוכי ובכל מקרה שבונים בו כלוב עם גג יש צורך לקבל אישור של מהנדס בטיחות.

-    יש להחליט על מיני בעלי החיים שיוחזקו במרחב הזואולוגי ולבנות את הכלובים בהתאם.

ב.     הנחיות מפורטות וקריטריונים לתכנון ולבנייה המותאמים לצורכי בעלי החיים נמצאים במדריך להקמה, לאחזקה ולטיפול בבעלי חיים בפינות חי במוסדות החינוך (ראה בנספח 1). לגבי חיות בר, תנאי הסף המחייבים לגבי חלק מהמינים מפורסמים באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים. אפשר להגיע אליהם גם באמצעות הממונה על חיות הבר בשביה ברשות הטבע והגנים.

ג.     בתכנון מרחב זואולוגי בחצר המוסד החינוכי מומלץ לשלב סביבות חיים כגון עצים, שיחים, גינת פרפרים, ערוגת פרחי בר, קן נמלים, גינות ירק וכד'. מעקב ותצפית בסביבה טבעית מאפשרים גם את הבנת הקשר בין עונת השנה ובין הופעת בעלי החיים ואופן התנהגותם. 

 

5.     תפעול המרחב הזואולוגי

5.1     מוסדות חינוך שיש בהם פינת חי ישנה או מרחבים זואולוגיים חדשים חייבים לבדוק אם הם עומדים בהנחיות ובכללים המופיעים בחוזר זה ולהיערך בהתאם כדי לקבל תו תקן.

          מומלץ להיוועץ ביחידה לייעוץ ולהדרכה בנושא בעלי חיים במערכת החינוך.

5.2     הכלובים במרחב הזואולוגי חייבים להיבנות לפי המינימום הנדרש על פי הנחיות רשות הטבע והגנים לגבי חיות בר וכן על פי הפירוט הקיים במדריך להקמה, לאחזקה ולטיפול בבעלי חיים בפינות חי במוסדות החינוך (ראה בנספח 1). במקרה של אי-התאמה בדרישות יש לפעול לפי הדרישה המחמירה.

5.3     הכלובים יותאמו לצורכי המטפל, הווטרינר והתלמידים, ויאפשרו גישה לתצפית נוחה, בלי להפריע לבעלי החיים הנצפים.

5.4     המרחב הזואולוגי חייב להיות בפיקוח ובמעקב וטרינרי. אפשר להסתייע בשירות הווטרינרי הרשותי.

5.5     נוסף להוראות ולכללים בחוזר זה על מנהל המוסד החינוכי לדאוג לקיום חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, והחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, כולל תקנותיהם (ראה נספחים).

5.6     אחזקת חיות בר במרחב הזואולוגי מחייבת קבלת היתר בכתב מראש מרשות הטבע והגנים. על כל מוסד חינוכי לפנות באופן עצמאי לקבלת ההיתר באמצעות האחראי על המרחב הזואולוגי. ההיתר יופק על שמו של האחראי ותחול עליו אחריות פלילית לכל חריגה מההיתר להחזקת חיות בר במקום.

5.7     חשוב להדגיש כי החזקת חיות בר ללא היתר בתוקף היא עברה פלילית. במקרה של הגעת חיית בר לתחומי המוסד החינוכי יש לדאוג לה לתנאי גידול הכרחיים כמו מזון ומחסה, לדווח  לפקח רשות הטבע והגנים ולפעול לפי הוראותיו.

5.8     תפעול המרחב הזואולוגי יהיה באחריותו של הממונה, בהתאם להוראות חוזר זה, בשיתוף צוות המורים והתלמידים, וילווה בתהליך לימודי-חינוכי.

 

6.     סוגי בעלי החיים המותרים והאסורים להחזקה במוסדות החינוך

6.1    בעלי החיים המותרים לגידול בתוך מבנה בית הספר וגן הילדים

א.    יונקים

-    מכרסמים: אוגר זהוב, אוגר סיבירי, חולדה, עכבר מצוי וגרביל

-    קבייתיים וארנביים: קבייה וארנבון (מומלצים מינים ננסיים כמו פני-אריה ושמוטי אוזניים)

-    צ'ינצ'לתיים: צ'ינצילה צמרית ודגו

-    טורפים: חמוס (אסור לגדלו בגן הילדים)

-    חתוליים: חתול בית.

הערה: להדרכה בנושא חתולי בית יש לפנות אל מר ארנון פרימוב, מנהל היחידה לחינוך, אגודת S.O.S חיות, טל' 03-7441349, או אל הגב' ישראלה פוקס, מדריכת שפ"י, טל' 054-9701955.

ב.     עופות

-    ציפורי שיר: פינקים וכנרים

-    תוכיים: תוכון גמדי, קוקטיל, תוכי אהבה, דררה, קניור, קוואקר, רוסלות ולורי ממינים המותרים לסחר בישראל על פי מדיניות רשות הטבע והגנים.

-    יונאיים: תורים ממינים שונים (תור טבעת, תור יהלום וכו') המותרים לסחר בישראל על פי מדיניות רשות הטבע והגנים ולא ממינים ישראלים.

הערה: הפגיעה בעופות למטרת הגידול (קיצוץ כנפיים או מקור וכד') אסורה. מעשה זה נוגד את עקרון הכבוד והחמלה לבעלי חיים.

ג.     זוחלים

-    נחשים: בירית, נחש מלך, כרכן ובול סנק (אסור לגדל נחשים  בגני הילדים)

-    לטאות: חרדונים, שממיות וחומטים לא ממינים ישראלים המותרים בסחר. (לדוגמה: לטאת צלחת סודנית, חומט כחול לשון, שממית נמרית, חרדון מזוקן ואיגואנה; מומלץ לא לגדל זוחלים בגן הילדים).

ד.     דו-חיים

מחלקת הדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה בגלל היעלמותן של סביבות חיים לחות; לכן אין לאסוף אותם מהסביבה הטבעית ולגדל אותם בתוך המוסד החינוכי. בהתאם למדיניות רשות הטבע והגנים דו-חיים למיניהם אסורים באופן גורף להחזקה במרחבים זואולוגים גם בשל מחלות שונות שהם עשויים לשאת ולהעביר.

על מרחבים זואולוגים שהיה בהם מצאי דו-חיים בעבר לפנות לרשות הטבע והגנים לשם קבלת היתר החזקה.

אפשר להציל דו-חיים – צפרדעים וקרפדות – לעודד את הגעתם למרחב הזואולוגי ולעקוב אחר התפתחות הראשנים על ידי בניית ברכה אקולוגית המאושרת על ידי רשות הטבע והגנים.

ה.    דגים

דגים משריצים ודגים מטילי ביצים, למעט אלו המופיעים ברשימת בעלי החיים האסורים לגידול ומינים ישראלים מאיסוף בטבע.

ו.     רכיכות

מינים מזדמנים מהטבע, כמו שבלול השדה, קדמום ודרחול השיח.

ז.     חרקים

-    טוואי המשי, ארבה המדבר, מקלונים, חיפושיות קמח וצרצרים

-    חרקים חברתיים כמו דבורים ונמלים (יש להקפיד שלכוורת תהיה יציאה רחוקה ממקום הילדים).

 

6.2    בעלי חיים המותרים לגידול מחוץ למבנה בית הספר וגן הילדים

א.    כל בעלי החיים המותרים לגידול בתוך המבנה, בתנאי שאפשר לספק להם את התנאים הדרושים לגידולם

ב.     בנוסף אליהם:

-    יונקים: כבשים, עזים וחזירים

-    עופות מים: ברכיות, ברברים, מנדרינים, קרולינים, נטה ועוד, למעט מינים ישראלים

-    תרנגולאיים: תרנגולים ממינים שונים, פניניות, פסיונים ושלווים, למעט מינים ישראלים

-    יונאיים: יונים מזנים שונים (דואר, מסולסלות, טווסיות וכו'), למעט מינים ישראלים.

 

6.3    בעלי חיים האסורים לגידול

א.    טורפים שמשקלם בבגרותם מעל 5 ק"ג

ב.     בעלי חיים ארסיים

ג.     פרימאטים (קופים) מכל סוג שהוא

ד.     עופות גדולים כמו יען, אמו וקזואר

ה.    זוחלים שמשקלם בבגרותם מעל 3 ק"ג

ו.     דגים טורפים שמשקלם בבגרותם עולה על ק"ג אחד

ז.     דגי פרינאה

ח.    חיות בר של ארץ ישראל שנאספו מהטבע, כגון צבי יבשה.

 

6.4     בעלי חיים האסורים לגידול בתוך מבנה בית הספר אך מותרים לגידול מחוץ למבנה

-    טורפים שמשקלם בבגרותם מעל 2 ק"ג (אסור לגדלם בגן הילדים)

-    פרסתניים כגון צבאים, יעלים, עזים, כבשים, סוסים וחמורים

-    אווז הבית ואווז סיני (אסור לגדלם בגן הילדים).

 

7.     עקרונות הטיפול השוטף במרחב הזואולוגי

7.1    תזונה

א.    האחראי על המרחב הזואולוגי ידאג להזנה קבועה של בעלי החיים.

ב.     המזון יותאם על פי צורכי בעל החיים ובהתאם להנחיות האחראי. הזנת בעלי החיים תיעשה בשיתוף עם התלמידים. אין לבסס האכלת בעלי חיים במרחב הזואולוגי על שאריות מזון.

ג.     המזון לבעלי החיים יוחזק באגף נפרד, בכלים סגורים, מוגן מפני השמש והלחות ומפני עובש, מזיקים ומזהמים.

ד.     על כלי המזון יירשם תוכנו ותאריך תפוגתו של המזון. כמו כן יירשם על כלי המזון לאילו בעלי חיים הוא מיועד.

ה.    המזון יירכש באופן מסודר ומרוכז, ממקורות בדוקים, ויאושר על ידי הווטרינר.

ו.     אסור להאכיל בעלי חיים בבשר ובדגים ממקור לא ידוע שלא בפיקוח וטרינרי.

ז.     אסור להאכיל בעלי חיים טורפים, כולל נחשים, בבעל חיים חי.

ח.    אין לאפשר לתלמידי המוסד החינוכי להשתתף או לצפות בהאכלה בבעל חיים שלם (גם אם הוא מת). יש להאכיל את בעל החיים הזה לאחר שהתלמידים עזבו את בית הספר.

 

7.2    ניקיון והיגיינה

א.    האחראי על המרחב הזואולוגי ידאג לתנאים ההיגייניים המלאים הנדרשים לגידול בעלי חיים.

ב.     יש לרחוץ את בעלי החיים רק על פי הנחיות ברורות של הווטרינר/הזואולוג ובאופן שלא יסכן את חייהם ואת בריאותם.

ג.     חובה לשמור על ניקיון סביבתו של בעל החיים כדי למנוע חולי, תמותה וזיהום הסביבה.

ד.     מומלץ כי השמירה על הניקיון ועל ההיגיינה של בעלי החיים תיעשה בשיתוף עם התלמידים.

ה.    חייב להיות במרחב הזואולוגי ברז לנטילת ידיים. התלמידים ישטפו ידיים לאחר כל פעילות עם בעלי חיים.

ו.     חייבים להיות במרחב הזואולוגי חומרי ניקוי וחיטוי שיוחזקו בארון סגור ובאריזות מקוריות, מסומנות היטב.

 

7.3    טיפול וטרינרי

בעלי החיים במרחב הזואולוגי חייבים להיות בפיקוח וטרינרי שוטף ובכללו חיסון בעלי החיים. הווטרינר צריך להכיר את המקום ולהיות בעל ידע מתאים לטיפול בכל מגוון החיות הנמצאות בו.

הווטרינר חייב להיות זמין להגעה למקום במקרי חירום ולטיפולי שגרה בהתאם לצורך וכן לנהל יומן טיפולים מסודר שיישמר במקום, בהתאם לתקנות צער בעלי חיים (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ט-2009.

 

7.4    הטיפול בבעל חיים חולה

 א.   יש לבחון את ההתנהגות של בעלי החיים ולדאוג לבדיקה פיזית תקופתית במטרה להבחין בשינויים חריגים העלולים להצביע על חולי.

ב.     בכל מקרה של חשד למחלה או לפגיעה בבעל חיים ידאג האחראי על המרחב הזואולוגי לבדיקת בעל החיים על ידי וטרינר ולטיפול בו באותו היום, תוך פרק זמן סביר.

ג.     בעלי חיים חולים, או חשודים כחולים, יופרדו משאר בעלי החיים בכלוב או במתקן מתאים ויוחזקו בפינת ההסגר.

ד.     הטיפול בבעלי חיים אלו ייעשה אך ורק על ידי האחראי על המרחב הזואולוגי או על ידי ממונה מבוגר מטעמו, ובשום פנים ואופן לא על ידי הילדים.

ה.    יש למנוע סבל מבעלי החיים. מתן טיפול רפואי מיידי ישמש מודל התנהגות נכון לחיקוי וללמידה.

 

7.5    בריחת בעלי חיים

א.    יש להודיע מיד לאחראי על המרחב הזואולוגי על בריחת בעל חיים ובמקביל לחסום במידת האפשר את דרכי המילוט שלו.

 ב.    יש להימנע מהפחדת בעל החיים הבורח, דבר העלול לגרום לו להתנהג באופן אגרסיבי ולפגוע בעצמו או באחרים.

 ג.    במקרה של בריחת בעל חיים העלול לפגוע פיזית בבני אדם או בבעלי חיים אחרים (טורפים, פרסתנים וכו') חובה ליידע מיד את השירות הווטרינרי העירוני ואת המשטרה. במקרה של בריחה או גנבה של חיית בר חובה לפעול בהתאם לנוהלי רשות הטבע והגנים ולהעביר דיווח כתוב בטופס מתאים.

 

7.6    ניהול מידע – רישום ותיעוד

א.    האחראי ירכז תיק בעבור כל סוג בעל חיים שיכלול –  

·     מידע כללי על סוג בעל החיים, לרבות התנאים הנדרשים להחזקתו, הזנתו, היבטים רפואיים וחיסונים נדרשים והעשרות שיש לספק לו;

·     רישום מעקב אחר ילודה ותמותה;

·     תיעוד רפואי.

ב.     האחראי ינהל מעקב אחר צריכת המזון ותכנון הרכישה העתידית.

 

8.     פיקוח על הרבייה

8.1     חובה לדאוג לבקרה ולפיקוח על התרבות בעלי החיים כדי להימנע מצפיפות ומתנאי אחזקה לא נאותים.

8.2     יש לדאוג לפתרון עבור הצאצאים לפני תחילת הרבייה ולהכין מקום מתאים במרחב הזואולוגי עצמו או מקום מתאים שהצאצאים יועברו אליו.

8.3     אם לא נמצא פתרון ראוי עבור הצאצאים, חובה לנקוט אמצעים למניעת רבייה:

א.    עיקור או סירוס: ניתוח הנעשה על ידי וטרינר ומתאים למרבית היונקים המוחזקים במרחבים הזואולוגיים. לטיפול זה יתרון, בנוסף למניעת הרבייה: בעלי החיים הופכים נוחים יותר לאחזקה הן מבחינת מערכות היחסים בין בעלי החיים בקבוצה והן מבחינת תוקפנותם כלפי בני האדם הבאים אתם במגע. לגבי בעלי חיים מיוחדים (אקזוטיים) יש ליצור קשר עם וטרינר המתמצא במין הרלוונטי. היתרון המרכזי בעיקור ובסירוס הוא שהטיפול חד-פעמי ואינו מצריך מעקב וטיפולים עתידיים. לגבי חיות בר יש לתאם את מדיניות העיקור עם רשות הטבע והגנים.

ב.     הפרדת הזכרים מהנקבות

-    יש להקפיד שבעת הוצאת בעלי חיים מהקבוצה יהיו כל האנשים הפועלים במרחב הזואולוגי מודעים להפרדה וידעו להימנע מ"ערבוב" בין קבוצות. היתרון המרכזי בשיטת ההפרדה הוא שהיא הפיכה ומאפשרת ריבוי מבוקר בתקופות שונות.

-    חשוב להתייחס לצרכיו החברתיים של המין ולבחון אם שיטה זו מתאימה גם בהתאם למצבו של בעל החיים.

-    אסור להפריד נקבות חמוסים לצורך מניעת ריבוי. אם אין מחזיקים קבוצת רבייה, חובה לעקר את הנקבות. נקבות לא מעוקרות עלולות למות מאנמיה כתוצאה מאיבוד דם.

-    אסור לבצע הפרדה בין הורים לצאצאים בזמן הטיפול בהם למעט מקרים שבהם יש חשש לבריאותו של הצאצא.

-    אסור להחזיק בעל חיים ממחלקת היונקים בנפרד מאמו לפני שהגיע לגיל גמילה.

-    אסור לגדל גוזל שגילו פחות מארבעה ימים בנפרד מבוגרים בני מינו, אלא אם ההפרדה נועדה להגנתם או לרווחתם של האם או צאצאיה.

8.4     אסור לאפשר רביית בעלי חיים המועמדים לפיזור בבתי התלמידים כמה חודשים לפני תחילת חופשה, כדי למנוע המלטה בבית התלמידים או העברת ולדות יונקים (מספר החודשים תלוי במשך תקופת ההיריון וההנקה של כל אחד מבעלי החיים).

 

9.     קליטת בעל חיים חדש במרחב הזואולוגי

9.1     האחראי על המרחב הזואולוגי יקלוט רק בעלי חיים המתאימים לאופי המוסד ולתנאים הפיזיים הקיימים במקום. יש לוודא שבחירתם תהיה ממקור מהימן, הדואג לבריאותן של החיות ולטיפול בהן. קליטה של חיות בר מחייבת היתר החזקה של רשות הטבע והגנים לגבי חיות בר.

9.2     יש לקנות בעל חיים רק ממקומות מוכרים, הנמצאים בפיקוח וטרינרי ובעלי היתר סחר של רשות הטבע והגנים לגבי חיות בר. בעל חיים בריא ניכר בכסות גופו המסודרת והמבריקה, בהתנהגותו, במידת העירנות שלו ובסדירות האכילה.

9.3     אחזקת חיות בר מהארץ ומהעולם והעברתן מחייבות קבלת היתר בכתב מרשות הטבע והגנים.

9.4     יש לדאוג לבדיקה וטרינרית של כל בעל חיים חדש לפני הכנסתו למרחב הזואולוגי ולביצוע החיסונים הנדרשים.

9.5     יש לבודד בעל חיים חדש, או קבוצת בעלי חיים שהגיעו יחד, למשך עשרה ימים לפחות בפינת ההסגר שתהיה במקום מרווח ובפיקוח שוטף.

9.6     אחרי תקופת הבידוד אפשר לצרף את בעל החיים לקבוצה באופן הדרגתי, באמצעות מתקן הפרדה מתאים, במטרה להגן עליו ועל הקבוצה. אפשר למשל להציב רשת המפרידה בין בעלי החיים אך מאפשרת לחיה המבודדת לצפות בבני מינה.

9.7     רצוי לבדוק את בעל החיים בדיקה פיזית לפני תקופת הבידוד ואחריה.

9.8     יש לבחון את התנהגותו של בעל החיים.

9.9     אין לאפשר לתלמידים לגעת בבעל החיים בתקופת הבידוד.

9.10   בכל מקרה שבו מתעורר חשד למצבו הבריאותי של בעל החיים יש לפנות לווטרינר.

 

10.   מוות של בעל חיים

10.1  מוות של בעל חיים במוסד החינוכי

בעל החיים במרחב הזואולוגי עלול למות גם אם הוא קיבל טיפול טוב והולם (מוות טבעי או ממחלה או מכל סיבה אחרת). יש לנהוג לפי ההנחיות האלה:

א.    הטיפול בגופת בעלי החיים ייעשה על פי הנחיות הווטרינר ובאחריות האחראי על המרחב הזואולוגי.

ב.     אסור לאפשר לתלמידים לטפל בגופת בעל החיים. יש להשאיר את הטיפול בגווייה לווטרינר או לאחראי על המרחב הזואולוגי.

ג.     יש להחליט עם הווטרינר המטפל או עם הווטרינר הרשותי אם להעביר את גופת בעל החיים לבדיקה פתולוגית.

ד.     בכל אירוע של מוות חריג ובכל מקרה שבו מת יותר מבעל חיים אחד באותו בית גידול או בסמיכות זמנים יש להעביר את אחת הגופות לבדיקה פתולוגית, להתייעץ עם הווטרינר המטפל ולבחון הפקת לקחים למניעת הישנות האירוע במידת האפשר. בכל מקרה של מוות חריג יש לוודא כי הווטרינר יוציא דוח מתאים, ויש לתעד את הדוח ולשמרו בתיק הרפואי.

ה.    במקרה של גסיסה של בעל חיים יש להזמין וטרינר מיד. אין לאפשר לתלמידים לשהות במקום.

ו.     יש לשוחח עם התלמידים על אירוע המוות ולענות בכנות על שאלותיהם. רצוי לערב את היועץ או את הפסיכולוג של המוסד החינוכי.

ז.     אם המורה מתרשם שמות בעל החיים משפיע באופן קשה על התלמיד והוא מביע את תחושותיו בהתרגשות רבה מהרגיל, יש לפעול להרגעתו ולהעביר את הטיפול בו ליועץ או לפסיכולוג החינוכי של המוסד החינוכי.

10.2  מוות של בעל חיים מחוץ לבית הספר

א.    ילדים חווים לעתים מוות של בעל חיים אהוב, שלהם או בסביבתם, כאירוע קשה, ויש להתייחס אליהם בהבנה ובכובד ראש. אין לנסות לבטל את החוויה ולהפחית מעוצמתה.

ב.     מומלץ לשוחח עם התלמיד או להפנותו אל יועץ בית הספר לפגישה שבה יוכל לבטא את רגשותיו.

ג.     יש לאפשר לילד להתאבל על מות חיית מחמד שהוא היה קשור טליה ולסייע לו בתהליך הפרדה.

ד.     יועץ בית הספר יכול להתייחס למות בעל החיים כאל אירוע מזמן לשיחה עם התלמידים בנושא המוות.

 

11.   כללי ההתנהגות של תלמידים עם בעלי חיים

1.1    כללי

א.    בעלי חיים אינם יכולים להתלונן. חובתנו להגן עליהם, לשמור על רווחתם הגופנית והנפשית ולמנוע מהם סבל. אחת הדרכים להגנה עליהם היא קביעת כללי התנהגות.

ב.     מומלץ לעבוד על גיבוש כללי התנהגות בשיתוף עם התלמידים ועם הצוות כדי להשיג שיתוף פעולה ומעורבות גדולה יותר של התלמידים ושל הוריהם.

ג.     על התלמידים ללמוד מה הם צורכי בעלי החיים ולהכיר את התנהגותם לפני שמאפשרים להם כניסה למרחב הזואולוגי.

ד.     יש להדגיש כי הכניסה למרחב הזואולוגי היא כניסה לעולם שמתקיימים בו כללים שיש לכבדם. הכללים נקבעים לא רק כדי להבהיר לתלמידים מה מותר ומה אסור אלא גם כדי להעביר מסר שאין לזלזל בחיי בעלי החיים ובצורכיהם וכדי למנוע את הטרדתם ואת הפגיעה בהם.

 

11.2  כללי ההתנהגות

יש להציב שלט ועליו כללי ההתנהגות המפורטים להלן במקום בולט לעין:

א.    מותר לגעת בבעלי החיים רק בנוכחות מבוגר או באישורו ורק על פי הנחיות שנקבעו מראש.

ב.     בעת יצירת מגע ראשוני עם בעל חיים יש לאפשר לבעל החיים לגשת לתלמיד מיזמתו.

ג.     יש להתקרב אל בעל החיים בהדרגה ובעדינות.

ד.     יש להימנע מביצוע תנועות מוגזמות, העלולות להפחיד את בעל החיים.

ה.    יש לשמור על שקט ולהימנע מקולניות בקרבת בעלי החיים.

ו.     אסור להטריד בעלי חיים, ובמיוחד את אלה המטפלים בגורים, בגוזלים וכד'.

ז.     יש לאפשר לבעל החיים להיכנס למקום מסתור ומחסה הממוקם בכלוב על פי רצונו.

ח.    יש להקפיד על סגירת כלובים ושערים במטרה למנוע את בריחת בעל החיים המסכנת את קיומו.

ט.    אסור לקשור בעל חיים או להגביל את תנועתו באופן שייגרם לו סבל.

י.     אסור להכות בעל חיים או לפגוע בגופו.

יא.   חובה לדווח לאחראי על המרחב הזואולוגי או לכל איש צוות על תלמיד או על מבוגר הפוגע בבעל חיים או מציק לו.

           

11.3  הפעולות להטמעת כללי ההתנהגות

א.    כללי ההתנהגות ייכתבו על כרזה וייתלו במקום בולט בכניסה למרחב הזואולוגי. כללי התנהגות ייחודיים לסוג בעל החיים ייתלו בחזית הכלוב ובכניסה אליו.

ב.     האחראי על המרחב הזואולוגי יקרא בקול רם וידגים לכל תלמיד או קבוצת תלמידים את הכללים לפני כניסתם לפעילות במרחב הזואולוגי או בכלוב.

ג.     האחראי יוודא את ידיעותיהם של התלמידים בכל הקשור לכללי ההתנהגות. רצוי לנהל דיון עם התלמידים על הסיבות לקביעת הכללים ועל החשיבות של אכיפתם.

ד.     תלמיד שלא יעמוד בכללים לא יורשה להשתתף בפעילויות עם בעלי חיים.

ה.    הפעילות בנושא קביעת כללי ההתנהגות במרחב הזואולוגי מזמנת הזדמנות לשוחח עם התלמידים על התייחסותם אל בעלי חיים בסביבתם הקרובה ומאפשרת היכרות עם בעלי החיים, התבוננות ממוקדת בהם וזיהוי צורכיהם. כמו כן היא מחדדת את הרגישות ואת האכפתיות ומעודדת יזמה, כמו למשל הגשת מים ומזון לבעל חיים ברחוב, מציאת מחסה לבעל החיים בקור, השתתפות פעילה ביזמות למען קידום השמירה על הטבע ועוד.

 

12.   הטיפול בבעלי חיים בתקופת החופשה מלימודים

12.1   מומלץ לא להעביר את בעלי החיים בתקופת החופשה לבתי התלמידים. על המוסד החינוכי לדאוג לטיפול בבעלי החיים בזמן חופשות, אם באמצעות תלמידים תורנים בליווי מבוגר שיגיעו לבית הספר ואם באמצעות עובד מיומן שימונה על ידי האחראי על המרחב הזואולוגי. העברת חיות בר לבתי התלמידים חייבת בדיווח ובקבלת היתר מראש מרשות הטבע והגנים.

12.2   במקרה שלא נמצא פתרון נאות לטיפול בבעל החיים בתוך המוסד החינוכי והוחלט להעבירו לטיפול בבית התלמידים יש לנהוג כמפורט להלן:

א.    חובה לקבל אישור בכתב מהורי התלמיד. האחראי על המרחב הזואולוגי יוודא שהורי התלמיד מוכנים לטפל בבעל החיים ומודעים לאחריות הכרוכה בכך, ואף ידריך אותם באופן הטיפול בבעל החיים.

ב.     בעלי חיים שיועברו לטיפול בבית התלמיד יימסרו בכלובים מתאימים לגידול ולשהייה ממושכת, בצירוף הנחיות ברורות לטיפול בכתב.

ג.     חובה לתת לתלמיד המטפל בביתו בבעל החיים את מספרי הטלפון של האחראי על המרחב הזואולוגי במוסד החינוכי ושל הווטרינר המפקח למקרה של חשד למחלה או פציעה ולמקרה של פגיעה בבעל החיים או ממנו.

ד.     אסור לתת לילדים בעלי חיים טורפים לטיפול בבית, למעט חמוסים.

ה.    בכל מקרה, כל בעלי החיים של המרחב הזואולוגי חייבים להיות בפיקוח יום-יומי של אדם מבוגר שיהיה מסוגל לתת מענה לכל בעיה שתתעורר גם בזמן החופשות.

 

13.   שילוב תלמידים במרחב הזואולוגי

13.1   שילוב תלמידים במרחב הזואולוגי ייעשה בכל השלבים: בתכנון, בהקמה, בתחזוקה ובניהול של המרחב הזואולוגי. התלמידים יעסקו בלמידה ובמעקב מתמשכים. שילוב התלמידים במרחב הזואולוגי ייעשה תוך הנחלה והפנמה של האחריות לשלומם ולרווחתם של בעלי החיים. יש לדאוג להפיכת המרחב הזואולוגי למוקד לימודי רב-תחומי, המשלב הוראת עמיתים ומרכז סביבו מגוון רחב של פעילויות בית ספריות ופעילויות הנוגעות לשמירה על הטבע.

13.2   שהיית תלמיד במרחב הזואולוגי לבדו, ללא מבוגר או בפיקוחו, אסורה.

13.3   אין לאפשר לתלמידים לטפל בבעלי חיים חולים ללא האחראי על המרחב הזואולוגי.

13.4   אסור לתלמידים לטפל בחיות גוססות ובגופות בעלי חיים.

 

14.   אלימות והתעללות בבעלי חיים

14.1   כללי

         מרבית הילדים אוהבים בעלי חיים ורוצים ברווחתם, אולם יש מקרים שבהם תלמידים מתאכזרים לבעלי חיים ופוגעים בהם. יש להתמודד עם פגיעה בבעלי חיים בשלושה מישורים: מוסרי-הומני, פסיכולוגי וחוקי, כמפורט להלן:

א.    המישור המוסרי-הומאני: יש להדגיש שמדובר ביצור חי, בעל רגישות לכאב, וראוי להגנה ולחמלה.

ב.     המישור הפסיכולוגי: יש להתייחס לעובדה שפגיעה בבעלי חיים מסירה את העכבות הטבעיות מפני פגיעה בגוף חי ובכך עלולה לזרז פגיעה בבני אדם. מחקרים מצביעים כי התעללות בבעלי חיים היא אות מקדים להתנהגות אלימה כלפי בני אדם ועל כן היא חייבת להדליק נורות אדומות לגבי מצבו הנפשי של הפוגע. לעתים התנהגות פוגעת בבעלי חיים מטרימה התנהגות פוגעת אחרת בהמשך (מינית או פיזית). לא אחת מתברר כי ילד הפוגע בבעלי חיים הוא קרבן להתעללות בביתו או בבית הספר.

ג.     המישור החוקי: יש להדגיש שהתעללות ופגיעה בבעלי חיים היא עברה פלילית, שהעונש עליה יכול להגיע לשלוש שנות מאסר.

 

14.2  הפעולות שיש לנקוט במקרה של פגיעה בבעל חיים

התעלמות מפגיעה בבעל חיים מונעת טיפול בתלמיד ועלולה לגרום להישנות התופעה, לעידוד אלימות גם כלפי בני אדם ולפגיעה ברגשות התלמידים והצוות. לכן יש לנקוט את הפעולות האלה:

א.    יש לדווח למנהל בית הספר ולצוות הטיפולי.

ב.     מנהל בית הספר והצוות הטיפולי ישקלו דיווח לפקיד סעד או למשטרה.

ג.     חובה ליידע את הורי התלמיד הפוגע ולהתריע בפניהם בדבר ההשלכות האישיות, החברתיות והפליליות של הפגיעה.

ד.     על הצוות להעניש את  התלמיד ולהרחיקו מיד מבעל החיים כדי למנוע הישנות מקרים של התעללות בבעלי חיים. יחד עם זאת חשוב ללמוד ולהבין את גורמי ההתנהגות השלילית של התלמיד ולפעול בהתאם.

ה.    יש לבנות תכנית התערבות טיפולית לתלמיד בשיתוף עם היועץ החינוכי ועם הפסיכולוג החינוכי.

ו.     יש ליזום פעילות חינוכית, לשוחח עם כלל התלמידים על נסיבות המקרה ולדון בתוצאות ובהשלכות של הפגיעה בבעל חיים.

ז.     על מקרה של התעללות בבעל חיים שבו זהות התוקף אינה ידועה יש לדווח מיד למשטרה, ובהמשך יש לקיים שיחות עם התלמידים.

ח.    הדיווח של מנהל בית הספר ייעשה על פי כללי הדיווח על אלימות (ראה את חוזר הוראות הקבע תשע/1(א), "יצירת אקלים בטוח וצמצום האלימות במוסדות החינוך").

 

14.3  מניעת התאכזרות לבעלי חיים

א.    יש להבהיר לתלמידים שגם לבעלי החיים יש רגשות והם נהנים או סובלים כתוצאה מההתנהגויות שלנו.

ב.     כדי לאפשר יחס הוגן לבעל החיים בשבי יש ללמוד על בעל החיים, על אורח חייו ועל מקומו בטבע, על העדפותיו ועל האופן שבו עלינו להתייחס אליו במרחב הזואולוגי.

ג.     אין לראות בהתעללות מעשה קונדס, הן בשל השלכותיה על בעל החיים והן בשל היותה מרמזת על קיומם של קשיים ומצוקות אצל הפוגע. יש להתייחס בחומרה לתופעות של פגיעה בבעלי החיים.

ד.     יש להכיר את חוק צער בעלי חיים, התשנ"ד-1994, את תקנות צער בעלי חיים (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ט-2009,  ואת החוק להגנת חיית הבר, ולדעת שבעלי חיים מוגנים גם על פי החוק. עברה על חוקים אלו היא חמורה, והעונש על מבצעה כבד.

ה.    יש ללמד את ההבדל בין חובת-דיווח להלשנה ולהציג לתלמידים דרכים שתאפשרנה להם לדווח על מקרי התעללות ללא חשש.

ו.     יש לקיים שיעורים בנושא של היבטים הומאניים בהתייחסות אל בעלי חיים. מומלץ לעסוק בפיתוח רגישות, אחריות, מחויבות וחמלה (ראה נספח 4).

 

15.   ניסויים בבעלי חיים

15.1   אסור בהחלט לנתח ולהרוג בעלי חיים או לערוך בהם ניסויים שיש בהם התערבות פולשנית מכל סוג שהוא. ככלל, למידה אפקטיבית יכולה להתרחש בלי לערוך ניסויים בבעלי חיים.

15.2   אסור לבצע ניסויים שבהם נגרם לבעל החיים סבל מכל סוג שהוא, כגון הרעבתם, האכלתם במזון שאינו מיועד להם, בדיקת הישרדותם במצבים קשים, עריכת שינויים במבנה החברתי שלהם הגורמים לתוקפנות וכד'.

 

16.   בעלי חיים שאינם חלק מהמרחב הזואולוגי במוסד החינוכי

16.1   מומלץ להפגיש תלמידים עם בעלי חיים מחוץ למוסד החינוכי. יש להקפיד שהסיורים ייערכו רק במקומות מוסדרים שבהם רמת החזקת בעלי החיים גבוהה. המקומות המומלצים הם גני החיות השייכים לארגון גני החיות בישראל: ספארי רמת גן, גן החיות התנכי בירושלים, גן גורו וגן החיות בקריית מוצקין ואתרים העומדים בתו התקן המפורט בחוזר זה ושקיבלו אישור ממשרד החינוך.

16.2   אין להפעיל תכניות שבהן המפעילים – חברות חיצוניות – מגיעים עם בעלי החיים למוסד החינוכי, למעט כלבים. הובלת בעלי חיים לפעילות מחוץ למקום גידולם הרגיל גורמת להם סבל רב, והובלה של עופות וזוחלים אף כרוכה בסכנה לבריאותם.

16.3   במקרים חריגים, שבהם תחליט בכל זאת הנהלת המוסד החינוכי להפעיל תכנית כזו, חלה על המפעיל חובת עמידה בהוראות הנוהל לאישור תכניות חיצוניות המובא בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), סעיף 3.7-63.

16.4   בנוסף, על המפעיל להציג אישור לניוד בעלי חיים ממשרד החינוך:

-    לגני הילדים: האגף לחינוך קדם-יסודי, הגב' ברברה אנדרס, טל' 054-4751453, דוא"ל barbaraan@education.gov  

-    לבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים: הגב' יפית בר-און, טל' 050-7632741, דוא"ל  yafit.bo@gmail.com; מר ז'אן אטלי, טל' 052-4847686, דוא"ל  erez1986@012.net.il.   

מנהל המוסד החינוכי אחראי לקבל מהגוף המפעיל אישור, או, לחלופין, עליו לדווח לגורמים הנ"ל על כוונתו להעסיק גורם חיצוני ולשלוח את פרטיו לצורך קבלת האישור. האישור יינתן בכפיפות לעמידה בקריטריונים האלה:

א.    מפעיל התכנית המביא את בעלי החיים למוסד החינוכי חייב לעמוד בתנאי האחזקה וההובלה בהתאם לדרישת חוק "תקנות צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים (החזקה שלא לצרכים חקלאיים)" המעודכן.

ב.     על המפעיל להציג למנהל בית הספר או למנהל גן הילדים את התכנית ובכלל זה פירוט בעלי החיים שיוצגו במהלך התכנית.

ג.     פעילות חד-פעמית עם בעלי חיים אסורה; יש לדרוש מהמפעיל תכנית מתמשכת, הכוללת גם פעילות עיונית, ללא בעלי חיים, במטרה להוביל תהליך היכרות משמעותי עם בעלי החיים ולעורר את רגישותם של התלמידים לצורכיהם.

ד.     על המפעיל להציג כללי התנהגות ברורים לתלמידים לפני הפעלת התכנית במטרה לשמור על רווחת בעלי החיים שיוצגו במפגשים; למשל: מניעת התגודדות בלתי מבוקרת סביב בעל החיים, שמירה על השקט, הימנעות מביצוע תנועות מוגזמות העלולות להפחיד את בעל החיים וכיו"ב.

ה.    אחד המפגשים חייב להיות מוקדש לנושא רווחת בעלי החיים ולמניעת התאכזרות.

ו.     בעלי החיים שיותרו להבאה למוסד החינוכי במקרים החריגים הם יונקים המותרים לגידול בתוך מבנה בית הספר או בגן הילדים, כמפורט להלן:

1)   מותר להביא זוחלים רק בחודשים מאי ויוני.

2)   אסור להביא לבית הספר או לגן הילדים בעלי חיים האסורים לגידול כמו דוּ-חיים או נחשים.

3)   מומלץ להביא לפעילויות בעיקר כלבים.

ז.     המפעיל ידאג לאישור רפואי המעיד על בריאות בעלי החיים המוכנסים למוסד החינוכי והבאים במגע עם הילדים.          

16.5   מנהל המוסד החינוכי אחראי לוודא שהסביבה שבה תלמידיו פועלים ומבקרים במסגרת פעילות הקשורה לבעלי חיים, אם בתוך כותלי המוסד החינוכי ואם מחוצה לו, עומדת בהוראות של חוזר זה.

16.6   כלבים או חתולים המגיעים למוסד החינוכי מבתי התלמידים, מבתי המורים או מעמותות לפעילות אחת או יותר חייבים להיות מחוסנים. חיות אחרות המגיעות למוסד החינוכי מבתי התלמידים חייבות להיות בריאות ובפיקוח וטרינרי.

 

17.   יום בעלי החיים

17.1  יום י"א באייר – יום בעלי החיים בבתי הספר

יום י"א באייר נקבע כיום בעלי החיים בבתי הספר. אנו ממליצים על קיום יום זה שייצג את חשיבות בעלי החיים כחלק בלתי נפרד מחיינו ומסביבתנו ואת חובתנו לכבדם, לדאוג לרווחתם ולשמור על הסביבה שהם ואנו נמצאים בה.

יום זה יוקדש לקשר וליחסי הגומלין בין בני האדם לבעלי החיים ולשמירה על הטבע. מומלץ להתייחס גם לחיות משק ולתנאי החזקתן. יש חשיבות רבה בתכנון פעילות ולמידה מקדימות בנושא.

להלן תאריכים בינלאומיים המוקדשים לרווחת בעלי החיים:

-           יום המגוון הביולוגי: 22 במאי        

-           יום למען חיות משק : 2 באוקטובר

-           יום שימור חיות הבר: 4 בדצמבר

-           יום זכויות בעלי חיים: 10 בדצמבר

 

17.2  רעיונות והצעות לפעילות בבתי הספר ב"יום בעלי החיים בישראל"

א.    אירועים: טקס בית-ספרי, אירוע קהילתי, יום פעילות ויצירה.

ב.     פעילויות: ארגון ימי אימוץ; גיוס מתנדבים לפעילות למען בעלי החיים; פעילות רב-גילאית המשלבת תלמידים מבתי ספר שונים, בוגרים והורים; הפעלות יצירה; יצירת העשרות ומתקנים עבור בעלי החיים; ארגון משחקים, חידונים ושעשועונים בנושא בעלי חיים ושמירה על הטבע; העברת שיעורים על ידי תלמידים בכיתות וכד'.

ג.     אירוח: אירוח של נציגי עמותות למען בעלי חיים, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, נציגי רשות עירונית, פקח אזורי מרשות הטבע והגנים, מאמן כלבי נחייה לעיוורים, כלבי משטרה/צבא, וטרינר, זואולוג.

ד.     יזמות תלמידים: עצומות שתלמידים ייזמו למען בעלי חיים, חלוקת חומר הסברה לקהילה, שמירה על ניקיון היישוב מהצרכים של בעלי החיים, יזמות בנושא של קידום שמירת טבע וסביבה, התנדבות ושיתוף פעולה עם שמורות טבע באזור, עם כלביות עירוניות ועם עמותות למען בעלי חיים.

ה.    תצוגות: תוצרים שתלמידים הכינו; כרזות מידע על בעלי חיים בסכנת הכחדה, על חיות משק, על חיות מחמד בבתי התלמידים; תצלומים ומידע על בעלי חיים בארצנו ועל בעלי חיים ביצירות אמנות; מתקני העשרה לבעלי חיים; עמדות טלוויזיה ומחשב עם סרטונים בנושא.

אפשר לפנות אל המדריכים בנושא בעלי חיים באמצעות מר אריה רוקח, טל' 054-4538385, או הגב' ריקי בצרי, טל' 03-7441349, או מר ארנון פרימוב, טל' 054-8026111.

 

18.   הוראות בטיחות (בנוסף להוראות הבטיחות בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), סעיף 5.1-30, ס"ק 3)

18.1  השגחה

א.    כל פעילות של תלמידים בסביבת בעלי חיים תיעשה בנוכחות מבוגר/בוגר או בפיקוחו.

ב.     חובה לאכסן חומרי חיטוי במקום נעול ומאוורר.

ג.     חובה לרשום על-גבי האריזות של חומרי החיטוי את כללי השימוש בהם ולציין במקום בולט את המילה רעל, בהתאם להנחיית מכון התקנים.

ד.     אסור לאכסן חומרי חיטוי באריזות מזון.

ה.    חובה לאחסן תרופות של בעלי חיים במתקן סגור ונעול (בארון).

ו.     חובה להפריד בין תרופות לבעלי חיים ובין מזון ותרופות לבני-אדם.

ז.     אסור ללכת יחף בסביבת בית גידול לבעלי חיים (מרחב זואולוגי, ספארי, חדר-חקר).

ח.    חובה להחזיק ערכת לכידה, הכוללת רשת לכידה לעופות וליונקים קטנים, מוט ללכידת נחשים, כפפות עבות וכלוב ריק.

ט.    חובה לדאוג לתאורה של 500 לוקס לפחות לטיפול בבעלי חיים בלילה/בשעות החושך, באופן שהתאורה תאפשר צפייה נוחה בכל חלקי הכלובים והחצרות שיש בהם בעלי חיים. רצוי להתקין עמעם (דימר) שיאפשר הדלקה הדרגתית של האור.

18.2  מיקום בית הגידול וסביבתו

א.    בית גידול בתוך מבנה (חדר, לובי, פטיו-חצר פנימית וכו')

1)     בית הגידול יוצב במקום נוח לטיפול, שלא יחייב אמצעים מיוחדים כדי להגיע אליו (כמו סולם וכו').

2)     יש להציב את בית הגידול על מעמד יציב, בולט ונוח לצפייה.

3)     בית הגידול יוצב במקום שלא יפריע למעבר חופשי.

4)     אסור להציב בית גידול הבולט מהמעמד שלו. בית הגידול יוצב באופן שלא יבלטו פינות חדות ואבזרים חדים כלפי מעבר הולכי הרגל.

5)     אסור להציב כלובים עם בעלי חיים במסדרון ובמעברים.

6)     אסור לבנות אקווריום/טרריום מזכוכית שהיא בעובי של פחות מ-6 מ"מ.

7)     אסור לשכן דגים בצנצנות עגולות לנוי. שהייה בצנצנות גורמת לדגים לעיוות המציאות.

8)     מומלץ לבנות כלובים מחומר פולימרי – לא מזכוכית.

9)     באקווריום/טרריום הבנוי מזכוכית יש לוודא שהפינות ושפת הזכוכית תהיינה מלוטשות לכל אורכן ומעוגלות.

10)   כל סדק בזכוכית האקווריום/טרריום פוסל את השימוש בו.

11)   אסור לבנות כלוב מרשת גמישה ללא מסגרת קשיחה.

12)   בכלוב הבנוי מרשת יש לוודא שקצות הרשת מוגנים על ידי פס הגנה.

13)   אסור לבנות כלובים מחומר שבעלי חיים מסוגלים לכרסמו.

14)   מכסה/גג בבתי גידול שרוחבם עולה על מטר אחד חייב להיות מעוגן לדפנות הכלוב או לקיר המבנה.

 

 ב.    בית גידול מחוץ למבנה

1)     מרחב זואולוגי חייב להיות סגור ומוקף בגדר רשת בצפיפות שלא תעלה על 10 ס"מ בין מרכיביה, ובכל מקרה הגדר תותאם לסוג בעלי החיים במרחב הזואולוגי.

2)     הגדר תהיה בגובה של 200 ס"מ לפחות, ובחלק העליון תהיה תוספת גדר ברוחב של 50 ס"מ בשיפוע כלפי חוץ, בזווית של  45 מעלות, כדי למנוע כניסת אנשים ובעלי חיים מבחוץ.

3)     במרחב זואולוגי שיש בו בעלי חיים המסוגלים לטפס/לקפוץ על גדרות יש לבנות גדר היקפית גם עם שיפוע עליון המוטה כלפי פנים בזווית של 45 מעלות. במרחב זואולוגי שבו בעלי החיים משוטטים בחופשיות בשטח המגודר ופועלים בו תלמידים מומלץ לדאוג לכניסה כפולה.

4)     במרחב זואולוגי שגודלו מעל חצי דונם חייבים להיות שני פתחי יציאה ברוחב של 120 ס"מ לפחות. פתחי היציאה מהמרחב הזואולוגי צריכים להיות נעולים. האמצעים לפתיחת הנעילה (מפתח, כלי פריצה וכו') חייבים להיות בסמוך לפתחים. הפתחים יהיו סגורים גם בזמן פעילות.

5)     סביב ברכה בחצר חייבת להיות גדר בגובה של לא פחות מ-110 ס"מ. הגדר תהיה בנויה באופן שתמנע מעבר חופשי לילדים, על פי תקן 1142 העדכני ליום ביצוע העבודה.

6)     אסור שמפלס המים בברכה יעלה על 40 ס"מ.

7)     ניקוז הברכה יהיה ישירות למערכת הביוב או למערכת טיהור מים מורשית, באישור הגורמים האחראים על מערכת הביוב. רצוי להתקין בברכה מערכת סינון לשילוב ניקויה עם חיסכון במים.

8)     במרחב הזואולוגי חייבת להיות פינה לחיטוי ולנטילת ידיים.

9)     במרחב הזואולוגי חייבת להיות פינה קבועה, סגורה ומסודרת לאחסון כלי עבודה (מגרפה, מעדר וכו').

10)   חייב להיות אישור מהנדס לכל שבילי התנועה, הגשרים והמתקנים במרחב הזואולוגי.

 

ג.     אבזרים ומערכות עזר לבטיחות

1)     חייבות להיות עמדות כיבוי אש תקניות ונגישות במרחב הזואולוגי, בחצר ובמבנים, בהתאם להנחיות של שירותי הכבאות.

2)     למערכת החשמל המותקנת במרחב הזואולוגי, בגן החקר, בבתי הגידול, בחצר ובמבנים חייב להיות אישור בכתב של חשמלאי מוסמך.

3)     אסור לחמם כלוב בגוף חימום גלוי ובלהבה גלויה.

4)     אסור להשאיר חוטי חשמל גלויים שאינם מושחלים בתוך צינורות ותעלות תקניים ועמידים בפני כרסום.

 

ד.     עזרה ראשונה

1)     חייבת להיות ערכת עזרה ראשונה של "מגיש עזרה ראשונה" נגישה בכל בית גידול בחצר/במבנה. הערכה צריכה להכיל גם מצאי של ציוד שיכול לשמש למתן עזרה ראשונה לבעלי חיים במקרה הצורך.

2)     חובה לפנות לגורמים רפואיים מוסמכים כדי לטפל בכל פגיעה על ידי בעל חיים - נשיכה, סריטה או התנהגות לא שגרתית של בעל החיים.

 

19.   נספחים

 

נספח 1  החוברת "הקמה, אחזקה וטיפול בבעלי-חיים בפינות חי וסביבת לימוד במוסדות חינוך"

נספח 2  תכנון פרויקטים עם בעלי חיים בבתי ספר

נספח 3  חוקים ותקנות בנושא צער בעלי חיים והגנת חיות הבר

נספח 4  תכניות בנושא בעלי חיים

נספח 5  טופס לדיווח על גניבה/בריחת חיית בר

נספח 6   ספרות מומלצת לגיל הרך


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעד/3(ב), כ"ח בחשוון התשע"ד, 01 בנובמבר 2013

 
   תאריך עדכון אחרון:  25/01/2015