education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

9. תכניות לימודים

9.8 הנושא המרכז והנושא השנתי

(תשעב) 9.8-2  חוזר מנכל מיוחד לשנת "אורח חיים בריא ופעיל" במערכת החינוך
 

 

דבר שר החינוך, מר גדעון סער

דבר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני

דבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת

 

1.

 מדיניות קידום הבריאות והחינוך הגופני במערכת החינוך

1.1  דבר המפקחת על תחום הבריאות, הגב' עירית ליבנה
1.2  דבר המפקח על החינוך הגופני, מר אברהם זוכמן
1.3 מטרות מרכזיות לשנת אורח חיים בריא ופעיל במערכת החינוך
1.4 מבחר נושאים בחינוך לבריאות
1.5  קביעת מדיניות ודרכי הפעלה במוסדות החינוך
1.6  דרכי מדידה והערכה
1.7 

הנחיות כלליות לבחירת תכניות ופעילויות

 

2.  רקע עיוני - מידע, סקירות והמלצות
2.1  תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ומה שביניהן,
המדען הראשי, פרופ' זכריה מדר
2.2  הקשר בין אורח חיים בריא ופעיל  לבין רווחה נפשית ובריאות נפשית

 

3. תכניות ופעילויות של משרד החינוך
3.1 תכניות קבועות לקידום הבריאות במשרד החינוך
3.2 

פעילויות ייחודיות לקידום הבריאות לשנה"ל התשע"ב

 

4.  תכניות המותאמות לגיל ולאוכלוסיות תלמידים מיוחדות

4.1

חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בגיל הרך: מהלכה למעשה
4.2  חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בחינוך היסודי
4.3  חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בחינוך העל יסודי
4.4 

חינוך לאורח חיים בריא ופעיל במוסדות החינוך הממלכתי-דתי

4.5 

חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בחינוך החרדי

4.6  חינוך לאורח חיים בריא ופעיל במסגרת החינוך החברתי והחינוך הבלתי-פורמאלי
4.7  תכניות לקידום אורח חיים בריא לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים
4.8  קידום הבריאות בקרב העולים החדשים

4.9

תכניות קידום הבריאות  למחוננים ולמצטיינים
4.10 חינוך לבריאות בראי המורשת של עדות ומגזרים שונים

 

 

חזור

 

1.     מדיניות קידום הבריאות והחינוך הגופני במערכת החינוך

 

1.1    דבר המפקחת על תחום הבריאות, הגב' עירית ליבנה

הבריאות היא משאב המאפשר איכות חיים, פיתוח יכולות והשתלבות בחיי החברה והכלכלה.

בעיות בריאות אצל ילדים עלולות לפגוע ביכולות למידתם, בהשתתפותם במסגרת הלימודים ובהפקת המיטב ממנה לתועלתם הם ולתועלת החברה. כמו כן הן עלולות לגרום לליקויים בהתפתחותם במהלך החיים. מכאן חשיבותם הרבה של השמירה על הבריאות והחינוך לבריאות.

המונח בריאות התלמיד מוגדר כמונח כוללני של רווחה גופנית, נפשית, חברתית וסביבתית של התלמידים במוסד החינוכי כתנאי חיוני למימוש יכולתם האישית והלימודית וכחלק מתהליך החינוך. גורמים שונים משפיעים על בריאות התלמיד, ביניהם: אורחות חייו, אפיוני משפחתו, הסביבה הפיסית והחברתית במוסד החינוכי ובקהילה, המצב החברתי-כלכלי ורמת שירותי הבריאות.

בהתאם לכך, החזון של מערכת החינוך הוא לאפשר את קידום הבריאות ואת מימוש היכולות הלימודיות, התפקודיות והחברתיות לכל התלמידים, תוך מימוש חובתה הממלכתית של המדינה לבריאות התלמידים בסטנדרטים המיטביים. חזון זה מבוסס על ערכים עקרוניים: בריאות כזכות בסיסית של כל תלמידה ותלמיד, הוגנות, צדק חברתי, שותפות, כבוד האדם, סובלנות, אחריות אישית, הדדיות מוסדית וארגונית.

כחלק ממדיניות זאת הכריז שר החינוך על "אורח חיים בריא ופעיל" כנושא השנתי בשנת הלימודים התשע"ב. העיסוק בנושא יתקיים כחלק מאורח החיים של בית הספר, תוך שילוב בין הוראת תכנים חינוכיים ושיפור רמת הידע והמודעות של התלמידים לבין הנהגת מדיניות בריאות בית-ספרית והפעלת שירותי הבריאות לתלמידים. תכניות מקדמות בריאות שיזם המשרד ותכניות משלימות חוץ מוסדיות יופעלו בבתי הספר ובגני הילדים, וזאת במטרה להקנות ידע, עמדות ומיומנויות אשר יובילו להתנהגות מקדמת בריאות ולמניעת התנהגויות סיכוניות. תכניות אלו יפעלו תוך תיאום ושילוב כוחות בין כל הפועלים בשטח ברמת המוסד החינוכי וקהילתו.

מטרת מערכת החינוך היא להביא לשינוי התנהגותי בנושא הבריאות במסגרת הבית והמשפחה, שינוי שיוטמע באמצעות הילדים. לשם כך יש לעסוק בנושא בגן ובבית הספר כחלק משגרת יום הלימודים ולשלבו בתכנית הלימודים במקצועות השונים ובפעילויות העשרה תוך שיתוף ההורים בתהליך ועידוד מעורבותם בתכניות במוסדות החינוך.

מערכת החינוך שמה דגש על סיוע לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים בתחום הבריאות באופן שיקל על השתלבותם הלימודית והחברתית. חוזר מנכ"ל זה עוסק בקידום בריאות בלבד, ולא בהנחיות בנושא הסיוע לאוכלוסיות ייחודיות אלו. את ההנחיות העוסקות בתלמידים בעלי צרכים ייחודיים אפשר למצוא בהוראות הקבע השונות בנושא ובאתר הפיקוח על הבריאות.

הצוותים החינוכיים במוסדות החינוך הם המובילים והמטמיעים בפועל את הנושא. במטרה לתת להם כלים, לכך מוצעות השתלמויות ופעילויות העשרה רבות הן במרכזי הפסג"ה והן כהשתלמויות ארציות שהמטה יוזם. מנהלי מוסדות החינוך נקראים לעודד את הצוות החינוכי לקחת חלק בהשתלמויות אלו.

חוזר מנכ"ל זה מתמקד בתכניות ובפעילויות ייחודיות המוקדשות לקידום הבריאות, תכניות שהמערכת מחויבת ללמדן ולהטמיע אותן באופן מיטבי, כשם שהיא מחויבת לתכניות פדגוגיות ולימודיות אחרות.

במהלך השנה יפורסמו בחוזרי מנכ"ל ובאתר האינטרנט של המשרד הנחיות, תכנים ופעילויות נוספים. מנהלי המחוזות, המפקחים ומנהלי מוסדות החינוך נקראים לעקוב אחר פרסומים אלו ולהסתייע בהם ובחומרים שבחוזר זה בתהליך הטמעת הנושא. כמו כן קיימות הנחיות מפורטות לפעילותם של שירותי הבריאות בשגרת שנת הלימודים בחוזרים קודמים שונים.

אנו מקווים שבמהלך שנה זו נזכה ליהנות משמירה על בריאותנו ועל סביבתנו בכל מוסדות החינוך ובקהילה הרחבה. לו תהא שנה זו פתח לשנים בריאות רבות לכל התלמידים, המורים והורי התלמידים במערכת החינוך.

 

חזור

 

1.2    דבר המפקח על החינוך הגופני, מר אברהם זוכמן

מדינת ישראל היא חלק מתרבות המערב שאחד מאפיוניה הוא הקדמה הטכנולוגית. קדמה זו הביאה לשינויים דרמטיים בדפוסי ההתנהגות שלנו, המבוגרים, ועוד יותר של הילדים, שאחד המרכזיים בהם הוא המיעוט בפעילות גופנית.

מרבית ממטלות היום-יום שאפיינו את שגרת חיינו והיו כרוכות בתנועה ובפעילות גופנית התחלפו בישיבה ממושכת לפני המחשב והטלוויזיה ובתנועה מוגבלת. ישיבה ממושכת זו מלווה פעמים רבות בצריכת מזון מהיר ומשקאות קלים עתירי קלוריות.

גוף האדם דורש מטבעו תנועה ופעילות גופנית המסייעות להתפתחות המוטוריקה והקואורדינציה שהיא תנאי יסוד להפעלת הרוח, החוויה והרגש ולשיפור יכולת החשיבה והלמידה. הפעילות הגופנית מעצבת בסיס בריאותי פיזי ונפשי לחיים. ילד פעיל הוא בעל סיכוי רב יותר להפוך למבוגר פעיל, והפעילות הגופנית מגנה עליו מפני הופעה עתידית של מחלות נפוצות כמו השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם ועוד. הימנעות מפעילות גופנית אף מגבירה את הסיכון להחמרתן של מחלות כרוניות רבות הנובעות מאורח חיים פסיבי.

בית הספר הוא המקום הטבעי שבו כל ילד מבלה שעות רבות במהלך היום, חלקן הגדול בישיבה ליד שולחן הכיתה. עם כל שעת לימוד שחולפת מידת הריכוז שלו פוחתת, וכך גם יכולת החשיבה והרוגע הנפשי. פעילות גופנית כחלק משגרת הלימודים עשויה לשפר את התפקוד הלימודי.

בית הספר הוא המקום שבו השינוי התפיסתי והמעשי באשר לחשיבות הפעילות הגופנית יכול להתחיל. חשוב אפוא להשקיע מאמץ בנושא זה, לקבל את הקדמה בחכמה ולשלב אורח חיים פעיל מהגיל הצעיר ולאורך כל החיים במטרה להעלות את תוחלת חיינו ולשפר את איכותם. 

שנת הלימודים התשע"ב הוכרזה כשנת אורח חיים פעיל ובריא. במהלכה נגביר את הפעילות הגופנית בבתי הספר במטרה להטמיע הרגלי חיים בריאים יותר ולהביא להתפתחות דורות עתידיים בעלי חוסן נפשי בגוף בריא, בבחינת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

 

חזור

                                       

        

1.3    מטרות מרכזיות לשנת אורח חיים בריא ופעיל במערכת החינוך

שנת הלימודים התשע"ב הוכרזה כשנת "אורח חיים בריא ופעיל" במערכת החינוך במטרה לעצב התנהגות בריאה ולקדם את בריאות התלמידים. לאור זאת תתמקד תכנית העבודה השנה בהפיכת סביבת המוסד החינוכי למקדמת בריאות, ותשקוד על הבריאות הגופנית, הנפשית, החברתית  והסביבתית ועל השמירה עליה, וזאת כחלק בלתי נפרד מהקהילה על צרכיה ועל מאפייניה. נושא הבריאות יוטמע כנושא בין-תחומי בתכנית הלימודים הבית-ספרית ובתכניות ההעשרה, תוך הקניית ידע, עמדות, כישורי חיים ומיומנויות הנדרשות  לתלמידים בתהליך של אימוץ התנהגויות בריאות.

המטרות המרכזיות בתכנית העבודה בשנה זו:

  • להקנות ידע ולפתח הבנה בנושא אורח חיים בריא ופעיל
  • לטפח אחריות לבריאות ברמת הפרט והחברה – התלמיד, הצוות החינוכי, ההורה והקהילה
  • להטמיע את נושא הבריאות כחלק מתרבות החיים במוסד החינוכי
  • לאפשר לתלמידים לאמץ התנהגויות מקדמות בריאות.

לשם השגת המטרות הללו תכלול תכנית העבודה אירועים מיוחדים ותכניות מקוריות ברמת הפרט, ברמה המוסדית, ברמה המחוזית וברמה הארצית, שישקפו את ייחודיות הנושא ואת חשיבותו ויסייעו בהטמעת הבריאות כאורח חיים וכתרבות התנהגותית. לצדם נציע הדגשים של נושאי בריאות ושילובם במקצועות הלימוד השונים.

הנושא השנתי הוא בעל מעמד מיוחד בשנת הלימודים הקרובה. יחד עם זאת, הוא איננו נושא חד-שנתי; יתרה מכך, על מערכת החינוך להדגיש את חשיבות העיסוק ב"אורח חיים בריא ופעיל" ולשמר אותו בשגרת היום-יום באופן קבוע ומתמשך בכל שנה ושנה במוסד החינוכי, במסגרת המשפחה  ובקהילה.

 

חזור

 

1.4    מבחר נושאים בחינוך לבריאות

אפשר לעסוק בנושאים המוצעים להלן בתחום החינוך לבריאות באופנים שונים. חלקם מזמנים לימוד מעמיק והעמקת מודעות, וחלקם מעלים תכנים ערכיים לבירור. חלק מן הנושאים מערבים פעילות פיזית מעשית, ואחרים נוגעים בתחום העשייה החברתית. כל מוסד חינוכי יחליט באילו נושאים לעסוק, באיזו שכבת גיל ובאילו אופנים.

  • חינוך תזונתי
    עקרונות התזונה הנבונה; אכילה מסודרת ומגוונת מכל קבוצות המזון; פירמידת המזון; רכיבי מזון (דגנים ומוצרי מאפה, מזונות עשירים בשומן, מזונות עשירים בחלבונים, ירקות ופֵרות); סימון תזונתי; צרכנות בריאה; היגיינה של המזון והפיקוח על המזון; הארוחה כערך; המעטה בצריכת ממתקים ומשקאות ממותקים בסוכר; שתיית מים; תרבות; מסורת ומזון.
  • שגרת יום פעילה
    פעילות גופנית מותאמת המונעת נזקים ומחלות; פעילות גופנית מרגיעה; פעילות גופנית אירובית ואנאירובית במהלך יום הלימודים ובשעות הפנאי; הכרת יכולות הגוף לפעילות בריאה; הקשבה לצרכים בריאותיים של הגוף; הקשר בין המצב הבריאותי לתפקוד; פעילויות שאפשר לשלב בשגרת יום הלימודים כמו רכיבה על אופניים, ריקודים, משחקי כדור, רכיבה על קורקינט, הליכה קצבית וכדומה.
  • מניעת התנהגות מסכנת
    איתור ילדים ונוער במצבי סיכון; פיתוח תכניות טיפול לתלמיד, למשפחתו ולקבוצות בבית הספר בהתאם למצבי הסיכון השונים; בניית מערך הדרכה ותמיכה לצוות המורים; ליווי התלמיד ומעקב אחריו  תוך תמיכה והיצמדות  למטרה: הפיכת סיכון לסיכוי.
  • תרומת איברים
    הצלת חיים; תרומת איברים, דילמות – בעד ונגד תרומת איברים; גורמים מעכבים תרומת איברים; מצב תרומות האיברים בארץ ובעולם; תהליך ההתאמה לתרומה; תהליך ההשתלה.
  • קרינת השמש  ונזקיה לבריאות 
    חשיבות קרינת השמש לבריאות (ויטמין D); חשיפה מבוקרת לשמש; נזקים כתוצאה מחשיפה לשמש; קרינה מרשת החשמל וממכשירים כמו מחשב, מיקרוגל וטלפון סלולרי.
  • תרופות וחומרים מסוכנים
    מידע אודות הסיכונים מהשימוש לרעה בתרופות ובחומרים מסוכנים; הפעלת תכניות מניעה העוסקות בשימוש בתרופות –  מותר ואסור; מניעת עישון סיגריות, נרגילות וסמים; טיפול פרטני ומערכתי במצבי שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים.
  • בריאות השן והיגיינת הפה
    מבנה הפה; השיניים, הרוק, הלשון ותפקידם; תזונה, היגיינה  ובטיחות; עששת – דרכים למניעה; חשיבות הצחצוח; מברשת השיניים; המשחה והפלואוריד; מרפאת השיניים –  חשיבות הטיפול בשיניים; סוגי טיפול (איטום חריצים, יישור שיניים); היכרות עם תפקידי צוות המרפאה; בריאות הפה והשיניים בקרב מתבגרים (השפעת פירסינג, חבלות ועישון).
  • סביבה ובריאות האדם
    הקשר בין שמירה על סביבה בריאה לבין בריאותם של החיים בה; מודעות לנושא ברמות של ממשל, רשות מקומית, ציבור וקהילה; מחזור נייר, פסולת, זכוכית, פלסטיק; תאגיד המחזור; זיהום אוויר, מים וסביבה.
  • יציבה
    מאפייני יציבה נכונה; הרפיה ושחרור מתח שרירי מיותר; תרגילי נשימה ולימוד תנועתיות האגן; ייצוב הגוף בישיבה; לקויות יציבה; משקל, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית המשפיעים על היציבה; ארגונומיה –  הרמת משאות באופן הנכון; ישיבה נכונה מול מחשב.
  • אתיקה והוגנות בבריאות
    חוק ביטוח הבריאות הממלכתי; שירותי הבריאות, המחקר בתחום הבריאות.
  • תחלואה והדבקה 
    חיסונים, מחלות עונתיות, מחלות מידבקות – איידס, צהבת, כינמת ומחלות מין.
  • תקשורת ובריאות
    קשרי הגומלין שבין תקשורת לבריאות; פרסום ובריאות; בריאות במדינות השונות.
  • עזרה ראשונה והצלת חיים
    החשיבות של הגשת העזרה הראשונה להצלת חיים; אחריות וסמכות בהגשת עזרה ראשונה; כללי הגשת עזרה ראשונה.
  • מניעת מחלות לב וכלי דם
    סיבות גנטיות וסביבתיות והרגלי תזונה לא בריאים ומניעת תחלואת לב וכלי דם; צריכה מבוקרת של שומן רווי, ושומן טראנס (מזון  מתועש, ג'אנק פוד); שילוב של תזונה מאוזנת  ופעילות גופנית לשמירה על בריאות הלב.
  • מניעת היפגעות
    שמירה על סביבה פיזית בטוחה; שמירה על איכות הסביבה של המוסד החינוכי למניעת פגיעה בבריאות; התאמת הסביבה החינוכית, הריהוט ואבזרים שונים לגיל התלמידים ולרמת התפתחותם; רעש – שמירה על סביבה מונעת רעש.
  • היגיינה אישית וסביבתית
    היגיינה אישית וכללי התנהגות לשמירתה; היגיינה סביבתית וכללי התנהגות לשמירתה.
  • התמודדות עם מצבי לחץ
    הכשרת צוותי החינוך והתלמידים בהתמודדות יעילה ומושכלת במצבי לחץ ומשבר בחיי היום-יום.
  • חינוך לבטיחות בדרכים
    הכשרת התלמידים לתפקוד נכון ובטוח במערכת התעבורה, כהולכי רגל וכנהגים.

חזור

 

1.5    קביעת מדיניות ודרכי הפעלה במוסדות החינוך

כל מוסד חינוכי יקבע את מדיניותו ויבחר תכניות מקדמות בריאות בזיקה למדיניות המשרד ובהתאם להנחיות בחוזר זה. הקדימויות, סדרי העדיפויות והקצאת המשאבים ייקבעו בתהליך של איתור הצרכים, ובעקבות זאת תותאמנה התכניות ודרכי הפעולה.

 

מטרות

1)      פיתוח  מדיניות מוסדית המאפשרת צמיחה של תרבות מקדמת בריאות ברמות של: המערך הלימודי, המודעות, מתן כלים, הקניית מיומנויות ועיצוב התנהגויות

2)      הגדרת מטרות בתחום של קידום הבריאות המתאימות למוסד החינוכי ולקהילתו על פי צרכיו הייחודיים, דרכו החינוכית ואופני העבודה הנהוגים בו

3)       יצירת סביבה בריאה ובטוחה המגנה על בריאותם הגופנית, הרגשית והחברתית של התלמידים

4)       הענקת יחס אישי לתלמידים בהתאם לצורכיהם המיוחדים בתחום של בריאות הגוף והנפש.

 

פעולות נדרשות

כדי להטמיע בצורה מיטבית את תחום הבריאות במוסד החינוכי נדרשות הפעולות האלה:

1)      מינוי מוביל בריאות בעל כישורים ויכולות מתאימים מקרב הצוות החינוכי

2)      בניית  צוות היגוי לפיתוח מדיניות ולמימושה, שיהיו שותפים בו אנשי הצוות החינוכי, תלמידים, הורים ונציגי הקהילה

3)      שילוב הורים, אנשי מקצוע, אגודות וגופים בקהילה בפעילויות ובתכניות

4)      קיום השתלמויות והעשרה לצוות בית-הספר ולהורים בנושאי בריאות במטרה להעמיק את מודעותם לנושא ולהטמיע הרגלי התנהגות בריאה, ובדרך זו להפכם לסוכני שינוי בעלי השפעה

5)      איסוף נתונים מוסדיים וקהילתיים על מדדי בריאות וכן מיפוי שירותים, תכניות ופעילויות קיימות באמצעות כלים קיימים כמו מסמך הסטנדרטים לבריאות

6)      בניית תכנית רב-שנתית המשלבת את החינוך לבריאות בגישה מערכתית בינתחומית תוך שימוש בתכניות המוצעות בהמשך החוזר, תכנית שתותאם לממצאים של מדדי הבריאות שנבדקו

7)       שינוי סביבת בית ספר במטרה לאפשר אורח חיים בריא בתוכה

8)       ביצוע התכנית תוך מעקב, מדידה והערכה.

כדי לאפשר את הטמעת תחום הבריאות כחלק ממדיניות המוסד החינוכי בשיתוף הצוות החינוכי, התלמידים, ההורים והקהילה כפי שתואר בסעיפים קודמים, מומלץ לבתי הספר לאמץ את מודל ההפעלה שלהלן:

 

מודל הפעלה בית ספרי

 

מודל עבודה להטמעת תכנית לקידום בריאות

 

חזור

 

1.6    דרכי מדידה והערכה

1.6.1 מיפוי הצרכים והערכת מועילותה של התכנית

מיפוי צרכיו של  בית הספר ושל מועילות התכניות בתחום הבריאות ייעשה באמצעות מסמך הסטנדרטים בבריאות ובאמצעות שאלונים להערכת הידע, העמדות וההתנהגויות הבריאותיות של קהילת בית הספר, כמפורט להלן:

א.      מסמך הסטנדרטים בבריאות

מסמך הסטנדרטים בבריאות מגדיר את המיומנויות, את התכנים ואת ההתנהגויות שיוערכו ואת רמת הביצוע המצופה מהצוות במוסד החינוכי ומאפשר למוסדות להעריך את רמת עבודתם  בתחום הבריאות.

הסטנדרטים מבוססים על העיקרון של שיתוף כלל קהילת המוסד החינוכי בתהליכי גיבוש המדיניות וכן על קיום מערך דיווח על התהליכים ועל התוצאות. הם משמשים כלי חשוב בשיפור התהליך של קידום הבריאות הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה. הכרת הסטנדרטים מבטיחה את הקניית הידע והכלים הנחוצים לשיפור ברמת הבריאות בבית הספר.

מסמך הסטנדרטים מחולק ל-5 תחומים: מדיניות, תכניות חינוך לבריאות, סביבת בית הספר, הון אנושי ושירותי בריאות לתלמיד והתייחסות לצורכי/למצבי בריאות מיוחדים. המסמך עצמו וההנחיות למילוי השאלונים הקשורים בו נמצאים בקישורית זו:

/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Briut/
HatmaatBriut/Mismach.htm

ב.      שאלונים להערכת הידע, העמדות וההתנהגויות הבריאותיות של התלמידים, של צוות המוסד החינוכי ושל חברי הקהילה

בתהליך הטמעתה של תכנית מקדמת בריאות קיימת חשיבות רבה להערכת מצב הידע, העמדות, המיומנויות וההתנהגויות בתחום הבריאות בקרב התלמידים, הצוות החינוכי והקהילה. לשם כך חוברו שאלונים למילוי עצמי המותאמים לגילה ולאופייה של האוכלוסייה הנבדקת. לאחר מילוי השאלונים מומלץ להכניס את הנתונים לקובץ נתונים (כדוגמת אקסל) ולבצע עיבוד נתונים בסיסי שיאפשר הערכה ותיאור של המשתנים הנבדקים השונים. לנתונים הללו חשיבות ככלי למיפוי הצרכים ולבניית תכנית העבודה וכן ככלי להערכה.

מומלץ למלא הן את מסמך הסטנדרטים ואת השאלונים פעמיים: בתחילת העבודה ועם סיומה.

 

1.6.2  הערכת תהליכי העבודה

להערכת התהליכים חשיבות רבה הן בהערכת התכנית והפעילויות עצמן (בדיקה של תפוקות מול תכנון, שותפויות, כמות משתתפים, מחסומים מול גורמים להצלחת התכנית, מדדי שביעות רצון ועוד) והן כגורם המעלה את התכנית לסדר היום ומדגיש ומבליט אותה. הערכת התכנית גם מאפשרת לבחון את סיכוייה להמשכיות.

הסבר בנושא הערכת התהליכים וכלים מעשיים לביצוע ההערכה אפשר למצוא באתר הפיקוח על הבריאות, בקישורית זו:

/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/briut/odot

 

חזור

 

 

1.7    הנחיות כלליות לבחירת תכניות ופעילויות

בחוזר זה כלולות המלצות על מגוון פעילויות מקדמות בריאות ותכניות חינוכיות. מוסדות החינוך יבחרו תכניות ופעילויות מתוך המגוון הרחב המוצע להלן וממקורות נוספים, על פי שיקול דעתם ובהתאמה לצורכיהם, ויפעילו אותן במהלך השנה.

כל מוסדות החינוך  מתבקשים לעסוק בנושא אורח חיים בריא ופעיל בשני אופנים:

 1.      בלמידה השגרתית, תוך שילוב יסודות מארגנים מתחום הבריאות בתכנית הלימודים בתחומי הדעת השונים ובחינוך החברתי ערכי. לצורך זה כלולות בחוזר הצעות לפעילויות לימודיות במסגרת מקצועות הלימוד ופעילויות המשלבות כמה תחומי דעת.

 2.      בלמידה ייחודית וחווייתית אודות הנושא במסגרת תכניות העשרה בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי. בהמשך חוזר זה מוצעות יזמות ופעילויות.

העיסוק בנושא, גם בלמידה השגרתית וגם בלמידה החווייתית הייחודית, כולל פעילויות המשלבות אנשי מקצוע ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות, שיסייעו בתמיכה מקצועית ובליווי של הצוותים החינוכיים. כמו כן משולבים ההורים, הן כשותפים בתכנון ובביצוע כאנשי מקצוע על פי תחום התמחותם והן כצלע משמעותית בקשר תלמיד-הורה-מורה בתחום הבריאות.

בחוזר מפורטת המדיניות ומוצעות תכניות ייעודיות למסגרות השונות ולגילאים השונים: תלמידי החינוך הקדם-יסודי, היסודי  והעל-יסודי, תלמידי החינוך המיוחד, העולים החדשים ועוד. בנספח 1 מובא מפתח לבחירת התכניות בהתאמה למוסד החינוכי. לגבי התכניות שהן באחריות בעלי התפקידים במטה משרד החינוך מצוינים בנוסף לתיאור התכניות גם הפרטים הדרושים ליצירת קשר או לקבלת סיוע. אפשר גם לפנות לצוותי ההדרכה בחינוך לבריאות וכן למפקחים ולמדריכים בחינוך הגופני  במחוזות השונים ובמטה (ראה בנספח 2).

כמו כן אפשר להיעזר בגופים חיצוניים המציעים תכניות נוספות ושונות. על בית ספר השוקל בחירת תכנית חיצונית לפעול על פי ההנחיות בסעיף 3.7-63 בחוזר הוראות הקבע עא/4 (א), "הנוהל לאישור תכניות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית)". כמו כן, בתהליך של איתור תכניות ופעילויות מתאימות אפשר להיעזר במשרדי ממשלה ובגופים מקדמי בריאות נוספים על פי הפירוט בנספח 3.

 

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות 
טל' 02-5603220, דוא"ל
briut@education.gov.il

 

 

 

2.     רקע עיוני - מידע, סקירות והמלצות

2.1    תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ומה שביניהן,

המדען הראשי, פרופ' זכריה מדר[1]

א.   מבוא

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ישראל נמצאת בין עשר המדינות הראשונות בעולם בנושא של עודף משקל והשמנת יתר. מבין 44 מדינות אירופה דורגו הנשים הישראליות במקום השני והלא מחמיא, והגברים הישראלים מדורגים גם הם במקום "מכובד": במקום ה-12. בסך הכול, העובדות מראות על צמיחה של 2% במעגל ההשמנה בישראל בשנה. כיום עומד שיעור המתבגרים והילדים הסובלים מעודף משקל על כ-60%, וכרבע מתוכם סובלים מהשמנת יתר. נתון מטריד נוסף הוא ש-90% מהילדים שהוגדרו כבעלי עודף משקל או כסובלים מהשמנה בגיל שלוש שמרו על המשקל העודף גם בגיל שש ובגיל עשר (מחקר שערך ד"ר יאיר בר דוד). תוצאות מחקר שנערך במשך 4 שנים העלו שהשמנת יתר בילדים הייתה קשורה לסימנים ראשונים של מחלות לב, סוכרת ואירועים מוחיים בבגרות.

"מילת הקסם" למניעת עודף משקל היא איזון מלשון מאזניים. כדי שכפות המאזניים תהיינה מאוזנות ואף כף לא תכריע את חברתה יש להגיע לאיזון בין הכמות הנאכלת שבכף האחת לבין זו המנוצלת שבכף השנייה, וכך לא יגיע האדם לעודף משקל.

להבדיל מחשבון בנק, שבו אנו רוצים יותר הכנסות ופחות הוצאות, כאן השאיפה היא ליותר הוצאות ואף למאזן שלילי. כדי להגיע למאזן שלילי אנו חייבים בפעילות גופנית המלווה בהקטנת הכמות הנאכלת. אם הבאנו את עצמנו למאזן חיובי פירוש הדבר שצברנו עודף משקל. אמנם המשימה קשה, אבל אנו כמחנכים מקבלים על עצמנו לעזור לילדינו להימנע מההפרעות המטבוליות שמנינו לעיל. עלינו לשמש מודל לחיקוי עבור תלמידינו ולהטמיע בקרבם הרגלי אכילה מאוזנים ומגוונים, המותאמים למין ולגיל.


ב.   סיבות וגורמים לעודף משקל בילדים

הרגלי תזונה

חלה עלייה בצריכת האנרגיה, בעיקר של מאכלים בעלי צפיפות קלורית גבוהה כמו ממתקים, חטיפים ומזון מתועש. במקביל, הילדים צורכים כמות נמוכה מאוד יחסית של ירקות ופרות, הרבה פחות מהמומלץ. הדבר חמור במיוחד לאור העובדה שקבוצות הירקות והפרות, הדלות יחסית בקלוריות, הן בעלות יתרונות לבריאות האדם בשל היותן עשירות בוויטמינים, במינרלים, באנטי-אוקסידנטים ובסיבים תזונתיים.

המשקאות הממותקים הם גורם תזונתי נוסף התורם לעלייה בצריכת אנרגיה. בשלושת העשורים האחרונים גדלה צריכת המשקאות הממותקים פי שלושה, במקביל לעלייה בשיעורי ההשמנה. מתברר שעם העלייה בגיל ילדים צורכים יותר משקאות ממותקים. בני הנוער בישראל תופסים מקום ראשון בשתייה של משקאות ממותקים. סקר הראה ש-53% מהילדים ומבני הנוער שותים לפחות פעם אחת ביום משקה ממותק. הצריכה הקלורית הממוצעת שמקורה בשתיית משקאות ממותקים מגיעה ל-16% מסך צריכת הקלוריות היומית. לצערנו העלייה בצריכה קלורית שמקורה במשקאות אינה מלווה בירידה בצריכת מזון. הווה אומר, צריכת משקאות מתוקים היא תוספת קלורית נטו.

 

פעילות גופנית

אורח חיי הילדים השתנה עם ההתפתחות הטכנולוגית. יש ירידה ניכרת בהוצאה האנרגטית היומית שאפשר להשיג באמצעות הפעילות הגופנית. ילדים רבים אינם צועדים לבית הספר, אלא מגיעים במכונית או בהסעה, ואף אינם משחקים ברחוב כבעבר. במקביל, עם ההתפתחות הטכנולוגית חלה עלייה בפעילות יושבנית (מלשון לשבת), המתבטאת בישיבה מול המחשב והטלוויזיה. כתוצאה מכך העלייה בצריכה הקלורית בקרב הילדים מלווה במאזן אנרגיה חיובי.

 

פרסומות

הצפייה בטלוויזיה ובמחשב חושפת את הילדים לשלל פרסומות של חברות ותאגידים לממתקים, לחטיפים, למזון מהיר ולמשקאות ממותקים. פרסומות אלה, בעיקר אלו המבטיחות לכאורה "מתנה-הפתעה", מעודדות את הצריכה הקלורית המוגברת. מחקר בארה"ב מצא שילד צופה בכ-40,000 פרסומות בשנה, רובן על מזון ומשקאות. סביר להניח שנתון דומה יימצא גם בישראל, לאור ערוצי הטלוויזיה הרבים שילדים צופים בהם. מחקר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב, מצא שצפייה בטלוויזיה גורמת להפחתה בצריכת ירקות ופרות ולהחלפתם במזונות שמרבים לפרסם בטלוויזיה. נמצא גם קשר בין הרגלי צפייה בטלוויזיה לעמדות כלפי הרגלי אכילה של ילדים: ילדים אשר צפו בקביעות שעות מרובות בטלוויזיה גילו עמדות חיוביות ביחס למזון מהיר. כמו כן, הדיווח על צריכת מזונות אלו היה גבוה בהשוואה לאלו שצפו בטלוויזיה פחות שעות ביום. מעודד לציין שפרסומות שבהן יש מסר למזון מזין הביאו לשיפור הידע והעמדות של הילדים כלפי מזון בריא. אין ספק ששינוי באופי הפרסומות והחלפתן בפרסומות "בריאות", עשוי להשפיע על אכילה בריאה בקרב ילדים. 

שינויים אלו באורחות החיים מושפעים ממגוון משתנים ומן המסגרות שבהן הילדים חיים, ומומחים מתחום הבריאות מצביעים על הצורך בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עמם בדגש על בעיית ההשמנה במטרה לעודד ילדים לאכילה בריאה ולהגברת הפעילות הגופנית.

 

ג.    חינוך תזונתי בבית הספר

הסביבה הבית-ספרית יכולה להשפיע באופן משמעותי על תזונת הילדים ולמלא תפקיד חשוב בלימוד ובוויסות מתאים להתנהגות בריאותית לנוכח העובדה ש-95% מהילדים בגיל 17-5 נמצאים בבית הספר ולאור היותו גורם משפיע הן על רכישת ידע רלוונטי לנושא והן על עיצוב נורמות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער.

לסביבה הבית-ספרית השפעה מובהקת על השיפור ועל העיצוב של הרגלי האכילה. בגיל צעיר מחנכי הכיתה נמצאים עם התלמידים מרבית היום, גם בזמן הארוחות. הם יכולים לסייע בהטמעת המסרים התזונתיים הנלמדים ובהצגת דוגמה אישית ליישומם.

לרגל שנת הבריאות במערכת החינוך בתי הספר מוזמנים להנהיג אורח חיים בריא בין כותלי בית הספר, בבחינת "נאה דורש נאה מקיים", באמצעים אלו:

1.   הרחקת המכונות של המשקאות הקלים משטח בית הספר

2.   הטמעת מושגים בתזונה נכונה לילדים: החשיבות של צריכת פרות וירקות, הסיכונים  בצריכת משקאות חריפים ומזונות עתירי אנרגיה והסכנות שבעישון, בקרינה ובחשיפה לשמש

3.   הדגשת ערכה של הפעילות הגופנית (60 דקות ליום) ויצירת הזדמנויות הפעלה במסגרת יום הלימודים.

 

אפשר לפנות אל לשכת המדען הראשי בבקשת סיוע לארגון הרצאות,
ימי עיון וכנסים בתחום התזונה הבריאה והצגת מחקרים רלוונטיים לנושא,
טל' 054-8820390, 02-5602956/7/8, 050-6202419.
כמו כן אפשר למצוא חומרים נוספים בנושא הבריאות באתר המדען הראשי, בכתובת זו:
/EducationCMS/UNITS/Scientist

 

 

חזור


 

2.2    הקשר בין אורח חיים בריא ופעיל  לבין רווחה נפשית ובריאות נפשית [2]

 

א. מבוא

הביטוי "נפש בריאה בגוף בריא" נראה שמתקיים עוד מימי יוון העתיקה. ביטוי זה קושר כבר מקדמת דנא בין הגוף לנפש ורואה אותם כשני היבטים של ישות אחת. ביטויים לקשר זה בשני הכיוונים אפשר לראות בחיי היום-יום: דפיקות לב, הזעה או כאבי בטן  לפני מבחן הם תגובה גופנית למצב נפשי של לחץ. סימפטומים גופניים יכולים לבוא לידי ביטוי במצבי רוח שונים כמו התאהבות, דיכאון, התרגשות רבה ועוד. ידוע כי יש מצבים רפואיים כגון תסמונת המעי הרגיז, מיגרנה, אסטמה ועוד, שיש להם גורמי סיכון נפשיים ואפילו סיבות נפשיות. מדובר במצבים רפואיים. גם מצבי רוח של מתבגרים קשורים לעתים קרובות לשינויים הגופניים שהם עוברים.

ידע שהתגבש בעולם ממחקרים רבים, בעיקר בעשור האחרון, מעלה כי קיים קשר אמיץ בין בריאותו הגופנית של האדם לבין הרווחה הנפשית שלו.  מחקרים אלה מעלים כי הקשר בין גוף לנפש הוא דו- כיווני וכי אכן, כמאמר היוונים הקדמונים, בריאותו של הגוף משפיעה על בריאותה של הנפש ועל הרווחה הנפשית שלה, אך הממצאים שהצטברו לאחרונה מעידים כי הרווחה הנפשית משפיעה כפליים על בריאותו של הגוף. השפעה זו פועלת כמובן גם לטוב וגם לרע.

 

כיצד מגדירים את המושג "בריאות"?

המושג "בריאות" מתאר מצב אובייקטיבי, המוגדר כהיעדר מחלה, היעדר סימפטומים או ממצאי בדיקות המעידים על המחלה, אך גם כמצב סובייקטיבי המתאר את תפיסתו של האדם את בריאותו. מתברר כי התפיסה העצמית של האדם את עצמו כאדם בריא יש לה השפעה רבה גם על המצב האובייקטיבי שלו. לכן שני היבטים אלה, גם היעדר המחלה וגם התפיסה העצמית המושפעת מרמת הרווחה הנפשית של האדם, מרכיבים את המושג "בריאות".

 

מהי רווחה נפשית?

המושג "רווחה נפשית" הוטבע באמצע המאה ה-20, אך קיבל משמעות נוספת בתחילת המאה ה-21, עם ייסוד זרם הפסיכולוגיה החיובית. זרם זה הרחיב את תחום המחקר והעניין של מדע הפסיכולוגיה מהתמקדות רק בחלק אחד של מכלול החיים הרגשיים של האדם, חקר הסיבות להפרעות ולמחלות הנפשיות, להתמקדות בחוזקות וביכולות האנושיות המאפשרות לאדם לשגשג, לצמוח ולחוות אושר. מדובר בהיבט המשלים את התמונה במלואה, החוקר ומבין את האדם, על המצבים הטובים ביותר שלו ועל חולשותיו ועל מחלותיו.

רווחה נפשית (סובייקטיבית) מוגדרת כיחס של לפחות 3 ל-1 בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים ותחושת שביעות רצון מהחיים. הגדרות נוספות לרווחה נפשית מדברות על חוויה של משמעות בחיים, בקיומה של ובמטרה וביצירת מערכות קשרים חברתיים. המשותף לכל ההגדרות הוא קיומם של רגשות חיוביים כחלק ממאפייני הרווחה הנפשית.

 

ב. תמצית ממצאי מחקרים

 השפעת הרווחה הנפשית על הבריאות

מחקרים רבים מגלים קשר בין רגשות חיוביים לבין בריאות. אופטימיות ותקווה, למשל, נקשרו לשכיחות נמוכה יותר של מחלות לב או להחלמה מהירה יותר ממחלות אלה, לשיפור במערכת החיסונית ולעלייה בתוחלת החיים.

מן המחקר אפשר להסיק גם על קשר בין מצבים פסיכולוגיים שונים, ובעיקר מצבי לחץ ודחק, לבין פגיעה במערכת החיסונית של האדם. אצל אדם בוגר מצבי לחץ יכולים לפגוע במערכת החיסונית לתקופת זמן מוגבלת, ואילו בגיל הינקות, או אפילו טרום-הלידה, הפגיעה במערכת החיסונית עלולה להיות בעלת השלכות אימונולוגיות לאורך כל החיים. הוכחות על הפגיעה החיסונית בקרב יילודים סופקו במחקר שבו הפרידו החוקרים בין קופים יילודים לבין אמם, פגעו בתנאי הגידול הטבעי שלהם ויצרו מצבי דחק בקרב האמהות בשלב ההיריון. כל המניפולציות הללו השפיעו לרעה על המערכת החיסונית של הקופים היילודים.[3]

הקשר בין תחושת שביעות הרצון מהחיים ורגשות חיוביים לבין מניעת התנהגויות סיכון

שורה של מחקרים מהעשור האחרון מעידים כי תחושה של שביעות רצון מהחיים בקרב מתבגרים קשורה בקשר שלילי לצריכת אלכוהול, סיגריות וסמים, למעורבות באלימות הכרוכה בטיפול רפואי, לניסיונות אבדניים ולהתנהגויות סיכון מיניות כמו קיום יחסי מין לא בטוחים בגיל צעיר או עם עם בני זוג רבים.

 

השפעת הפעילות הגופנית על הרווחה הנפשית

מתוך מחקרים שבדקו את הקשר בין פעילות גופנית לבין רווחה נפשית עולה המסקנה כי פעילות גופנית קשורה להפחתת חרדה ודיכאון, לשיפור במצב הרוח, לשיפור באיכות הבריאות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, לשיפור בתפיסת הגוף ובתפיסת ערך העצמי, באיכות השינה ובתפקוד הקוגניטיבי. השפעות אלה רלוונטיות לשני המינים ולכל טווח הגילים, והן מתגברות ככל שההתערבות הכוללת פעילות גופנית נמשכת זמן רב יותר. מעניין לציין כי גם כאשר הפעילות הגופנית אינה תורמת להיווצרות שינוי אובייקטיבי בכושר הגופני יש לה השפעה פסיכולוגית על הרווחה הנפשית.

 

ג. תפקיד מערכת החינוך בקידום רווחה נפשית ובפיתוח חוסן

תלמידים מגיעים למערכת ממשפחות שונות, עם נתונים גנטיים שונים,  ולעתים לאחר שעברו חוויות אישיות קשות. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בקונטקסט הבריאות והרווחה הנפשית: קידום הרווחה הנפשית של כלל התלמידים ופיתוח החוסן שלהם ואיתור תלמידים הזקוקים להתערבות טיפולית מעבר למענה האוניברסאלי.

השימוש במונח "שגשוג" ((flourishing מקובל היום לתיאור אנשים בעלי רווחה נפשית המתפקדים במיטבם, תוך יכולת ליצור קשרים חברתיים, להציב לעצמם מטרה ולחוות חוויה של משמעות בחיים. אין ספק כי פיתוח של תלמידים משגשגים הוא אחד התפקידים של מערכת החינוך שכן תלמידים כאלה ימצו את הפוטנציאל הלימודי שלהם, יגלו גישה חיובית כלפי בית הספר, ייצרו יחסים משמעותיים עם חבריהם ועם מוריהם ויהיו מסוגלים לתרום לזולת.

תפקיד חשוב לא פחות הוא לסייע לתלמידים כולם בהקניית כלים לניהול מתחים ולהתמודדות עם מצבים קשים כל אחד חווה מדי פעם  והכוונתם לכיוון של שגשוג. מטעמים אלה תכניות לקידום רווחה נפשית צריכות לכלול מרכיבים של פיתוח חוסן והתמודדות עם מצבי קושי.

בתוך המערכת נמצאת קבוצה של התלמידים השרויה במצוקה. מצוקה זו עשויה להתבטא בביטוי התנהגותי מופנם (דיכאון, חרדה, מחשבות אבדניות, נשירה, הפרעות אכילה, שימוש בסמים או צריכת אלכוהול ועוד) או בביטוי התנהגותי מוחצן (אלימות, התנהגות מינית מוחצנת ועוד). לכל הביטויים ההתנהגותיים הללו היבט גופני הרסני. למערכת החינוך תפקיד מרכזי באיתור תלמידים אלה ובהפנייתם לקבלת סיוע נפשי שהוא  הכרחי לצורך שיפור מצבם ומגדיל את הסיכוי שיוכלו לעבור אל הצד המשגשג והבריא של הרצף.

כדי למלא את תפקידם זה על מוסדות החינוך לקיים את הפעולות האלה:

1.   לקבוע מפגשי למידה להגברת המודעות של הצוותים החינוכיים לקשר שבין רווחה נפשית, התנהגות ותפקוד ולצורך הדגשת חשיבותם של רגשות חיוביים כתורמים לבריאות ולרווחה נפשית

2.   לחזק את המיומנות של הצוותים החינוכיים לראות את התלמיד כמכלול – על ההיבטים הגופניים והרגשיים שלו

3.   לוודא כי תכניות הנוגעות לנושאי בריאות גופנית (אכילה בריאה, אימון גופני) יכללו שיקולים רגשיים

4.   לחזק את המיומנות של הצוותים החינוכיים להתמקד בכוחות וביכולות של התלמידים כדרך לקדם רווחה נפשית, בריאות ומוטיבציה ללמידה.

בפרק 3, "תכניות ופעילויות של משרד החינוך", מפורטות התכניות של השירות הפסיכולוגי-הייעוצי הנוגעות לנושא.

 


[1] המדען הראשי פרופ' זכריה מדר הוא חוקר באוניברסיטה העברית בשטח התזונה והביוכימיה של התזונה.

[2] נכתב על ידי הגב' שוש צימרמן, מנהלת האגף לתכניות סיוע ומניעה, השרות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י)

[3] C. L. Coe & G. R. Lubach (2006), Social Context and Other Psychological Influences on the Development of Immunity, in C. D. Ryff (ed.), Emotions, Social Relationship & Health, Oxford University Press, pp. 243-258

 

חזור

 

3.     תכניות ופעילויות של משרד החינוך

פרק זה נועד לספק מידע על תכניות קבועות של משרד החינוך, כמו גם על יזמות ייחודיות שלו המוצעות בשנה זאת. בתי הספר נקראים לבחור מתוך מגוון התכניות והיזמות המוצעות, על פי התאמתן לאוכלוסיית התלמידים ולצורכי בית הספר. יזמות ייחודיות המוצעות על ידי אגפי הגיל והמפמ"רים השונים מוצגות בפרקים נפרדים.

3.1    תכניות קבועות לקידום הבריאות במשרד החינוך

 

3.1.1 בתי ספר מקדמי בריאות  

רקע: מוסד חינוכי מקדם בריאות מחזק באופן קבוע ורציף את יכולותיו בתחום ופועל כל העת בנושא. מוסד כזה מטמיע את תחום הבריאות באופנים שונים: הוא מכיר בצורך לעסוק בנושא הבריאות כמדיניות, בונה תכנית רצף רב-שנתית הכוללת מטרות, תכנים, פעילויות, מעקב והערכה ומיישם אותה כחלק מאורח החיים במוסד, מציב לעצמו כמטרה להקנות ידע ומיומנויות המסייעים בעיצוב התנהגות בריאותית, שומר על סביבה בריאה ובטוחה, שם דגש על הכשרת הצוות החינוכי ומשתף את ההורים בעשייה.

מוסד חינוכי מקדם בריאות המקיים את כל העקרונות הללו מטמיע את נושא הבריאות בצורה מיטבית ומסייע בכך לבריאות התלמידים והקהילה.

קהל היעד: כלל בתי הספר במערכת החינוך.

השותפים: משרדי החינוך והבריאות.

המטרה: יצירת מודל חברתי המשמש מסגרת תומכת המשפיעה על העמקת הידע בנושאי הבריאות  ועל עיצוב ערכי בריאות, כמו גם על התנהגות מקדמת בריאות בקרב התלמידים, העובדים ובעלי התפקידים בבית הספר.

 

פירוט

בתי ספר מקדמי בריאות משמשים דוגמה להטמעת קידום הבריאות במוסד החינוכי בצורה מיטבית. קידום הבריאות מוטמע כחלק משגרת החיים בבית הספר וכולל קביעת מדיניות בית-ספרית מקדמת בריאות, עיצוב סביבה בית- ספרית בריאה, הטמעת חינוך לבריאות וכישורי חיים כחלק מתכנית הלימודים והפעלת תכניות ההעשרה, תוך שיתוף ההורים והקהילה בתהליך ובפעילויות.

 

פעולות הנדרשות להכרה כבית ספר מקדם בריאות

ברמה הבית-ספרית

מבית הספר נדרשת מחויבות מוצהרת ועשייה בפועל לפיתוחו ולטיפוחו של בית הספר כמקדם בריאות תוך שיתופם של  המורים, התלמידים ההורים והקהילה הרחבה. 

על בית הספר להטמיע את מסמך הסטנדרטים לתחום הבריאות.

מנהל בית הספר וצוות ההיגוי מחויבים לקשר שוטף עם הצוות המחוזי המלווה  ממשרדי החינוך והבריאות.

על בית הספר להגיש לצוות המחוזי מסמך ביצוע מול תכנון בתום כל שנת לימודים.

 

ברמה המחוזית

  • צוות הבריאות במחוז מלווה את בתי הספר שמצטרפים לתהליך ומעניק להם תמיכה מקצועית.
  • ועדה שתפעל במחוז ותכלול נציגי פיקוח כולל, פיקוח מקצועי ונציגים של משרד הבריאות  תעניק הכרה לבתי ספר מקדמי בריאות שיעמדו ברמה הנדרשת. בית ספר המצטרף לתכנית מתחייב להתמיד בה במשך שלוש שנים לפחות.

 

הפעילות בשנים קודמות

בתחילת שנת הלימודים  התשע"א התפרסם קול קורא לבתי הספר להצטרף לתכנית. נקבעו תבחינים הכוללים: מינוי מוביל ועדת בריאות, כתיבת תכנית עבודה בית-ספרית רב-שנתית המשלבת נושאים שונים מתחום הבריאות על פי צורכי בית הספר, אופיו והאוכלוסייה שבו, הערכת התכנית ושיתוף קהילת

בית הספר. לאחר הערכת התכניות שהוגשו לוועדה המחוזית הוכרו כשמונים וחמישה בתי ספר כמקדמי בריאות. בתי ספר אלו זכו במענק כספי ובליווי צוות ההדרכה המחוזי. כמו כן השתתפו מובילי הבריאות הבית-ספריים בהשתלמויות. 

 

הפעילות בשנת הלימודים התשע"ב

בראשית שנת הלימודים התשע"ב התפרסם קול קורא נוסף (בחוזר "הודעות ומידע" עב/1), במטרה להרחיב את מספר בתי הספר המוכרים כמקדמי בריאות. התבחינים להצטרפות לתכנית גם נשלחו בדוא"ל לכלל בתי הספר. מנהלי בתי הספר נקראים ללמוד את התבחינים, להכין את תכניות העבודה ולהגיש את מועמדותם לצוות המחוזי.

לגבי בתי הספר שהוכרו ותוקצבו בשנת הלימודים התשע"א הקול הקורא מפרט את התבחינים הנוספים להכרה ולתקצוב בשנת הלימודים התשע"ב. מנהלי בתי הספר נקראים ללמוד את התבחינים ולהמשיך בהטמעת התכנית על פי התפיסה המוצעת.

 

3.1.2  " אורח חיים בריא ומניעת השמנה"

קהל היעד: בתי הספר היסודיים.

מטרת התכנית: להקנות, לעצב, לשפר ולשמר הרגלי חיים בריאים תוך הדגשת החשיבות של תזונה נבונה ופעילות גופנית כאורח חיים.

 

פירוט: התכנית שמה דגש על הקניית הרגלי תזונה מאוזנים ועל הטמעת הפעילות הגופנית כאורח חיים, וזאת כחלק מהתכנית הלאומית למניעת השמנה. בתי הספר משתמשים בתכנית "תפור עליי" (ראה סעיף קטן 3.1.3) ככלי להטמעת נושאי התזונה והפעילות הגופנית. צוות המורים וההנהגה החינוכית עוברים הכשרה, והתהליך מלווה בהערכה והדרכה של ראמ"ה ושל צוות ההדרכה המחוזי.

הפעילות בשנים קודמות

התכנית הוטמעה לראשונה בשנת הלימודים התש"ע כפיילוט בשיתוף מכון גרטנר. בשנת הלימודים התשע"א הוחל בתהליך של הרחבת התכנית לכמאה בתי ספר נוספים, במסגרתו יצא קול קורא לבתי הספר להצטרף לתכנית, ובעקבותיו נקבעו בתי הספר שהתחילו תהליך של מינוי מוביל ועדת בריאות והכשרתו, איתור צרכים וכתיבת תכנית העבודה הבית-ספרית.

הפעילות בשנת הלימודים התשע"ב

בשנה זו תוטמע התכנית בבתי ספר שהצטרפו אליה בשנת הלימודים הקודמת והחלו בתהליך. בנוסף פורסם קול קורא לקבלת תקצוב כספי לבתי ספר המפעילים תכנית בנושא. בתי ספר שיוכרו לקבלת תקצוב יחלו בתהליך התכנון, הכולל מינוי מוביל ועדת בריאות בית-ספרית, השתתפות בהשתלמות, חשיפת התכנית לצוות החינוכי ולהורים וכתיבת תכנית עבודה בית-ספרית.

 

3.1.3  "תפור עליי"

קהל היעד: כלל גני הילדים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.

שותפים: משרד החינוך, משרד הבריאות וחברות מסחריות.

מטרת התכנית: להקנות לתלמידים ידע וכלים לתמיכה בתהליכי שינוי והתפתחות אישית.

 

פירוט

התכנית מתמקדת בחינוך לתזונה נבונה ועוסקת בכמה תחומים עיקריים: דגש על חשיבותה של ארוחת הבוקר, הגברת המודעות לפעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא, חשיבות ההגיינה האישית וליווי תהליך ההתפתחות בקרב מתבגרים. התכנית מוטמעת במערכת החינוך ובקהילות עירוניות. את שני המודלים שנבנו, הן למערכת החינוך והן לקהילות עירוניות, מנחים ומובילים צוותים רב-מקצועיים תוך שיתוף ומעורבות רחבה של הורים, אנשי מקצוע מקומיים, מוסדות במערכת הבריאות ואנשי מפתח בקהילה.

לכל שכבת גיל תכנית ייחודית המורכבת מערכות עבודה. ערכות אלו הן "ארגז הכלים" של הצוותים החינוכיים, והן כוללות מערכי שיעור, כרזות לתלייה בכיתה ובגן, משחקי הפעלה חינוכיים ומשחקי מולטימדיה ללימוד במחשב. כל מערך מלווה בתמיכה מקצועית ובמאגרי תוכן נרחבים.

ההצטרפות לתכנית היא ללא תשלום. ההרשמה פתוחה לכלל מוסדות החינוך והצוותים החינוכיים. התכנית כולה מתוקשבת; חומריה מצויים באתר האינטרנט, ובו גם מתנהל תהליך ההרשמה.

הפעילות בשנים קודמות: התכנית פועלת משנת 2001 בשיתוף הרשויות המקומיות ומיושמת במאות  בתי ספר וגני ילדים בכל המגזרים.

 

פעילויות ייחודיות בתכנית בשנת הלימודים התשע"ב

א.    חלוקת קופסאות אוכל רב שימושיות לתלמידי כיתות א'

במטרה לקדם אורח חיים בריא ומקיים ולעודד את תלמידי בתי הספר לצרוך מזון מגוון חולקו במסגרת התכנית קופסאות אוכל רב פעמיות לכלל התלמידים שהחלו את לימודיהם בכיתה א' בשנת הלימודים התשע"ב. מטרת השימוש בקופסאות האוכל היא שימור הסביבה באמצעות הקטנת השימוש בשקיות פלסטיק.

הקופסאות, הבנויות מכמה תאים, מאפשרות אכסון של מזון מגוון. עם הקופסאות חולק גם עלון מידע להורים המסביר כיצד להשתמש בהן באופן מיטבי.

מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים בכיתות א' מתבקשים לעודד את השימוש בקופסאות וללוות את תהליך הטמעתו בתכנית חינוכית מתאימה. חומרי התכנית "תפור עליי" עומדים לרשותם בתהליך זה. למנהלי בתי הספר נשלחה גם מצגת המסייעת בתהליך.


ב.    הרחבת מספר המוסדות המשתתפים בתכנית

מוסדות חינוך נוספים נקראים להצטרף לתכנית באמצעות האתר, כחלק מהטמעת נושא הבריאות. מנהלים, מורים וגננות מוזמנים לעיין בחומרים שהיא מציעה  וליהנות ממגון המשאבים הרחב המוצע בה.

הקישורית לאתר התכנית: http://www.tafuralay.co.il

 

3.1.4  "בריא בריבוע"

קהל היעד: בתי הספר העל-יסודיים.

השותפים: משרד החינוך ועמותת "עתיד" (עמותת הדיאטניות).

מטרת התכנית: לעודד אימוץ הרגלים בריאים באמצעות יצירת מזנון בית-ספרי בריא ורווחי ושינוי היצע המזון המוצע למכירה במזנונים ובקיוסקים בבתי הספר.

 

פירוט

במסגרת התכנית התלמידים נחשפים ליעדים רלוונטיים בתחום התזונה והפעילות הגופנית ונבנית סביבה מקדמת בריאות בתחום המזון בבית הספר. את התכנית מובילים תלמידי בית הספר במסגרת שעות המחויבות האישית בכיתות י'. זאת בליווי איש צוות, הורה ונציג מועצת התלמידים ובשיתוף הרשות המקומית.

עמותת "עתיד" מעמידה לרשות בית הספר דיאטנית המלווה ומדריכה את בית הספר ואת קבוצת התלמידים המובילה את התכנית בתהליך ההטמעה. מלבד זאת על הרשות להעמיד לרשות בית הספר מומחה שילווה את הפעילות בתחום החינוך הגופני.

 

הפעילות בשנים קודמות

במהלך שנת הלימודים התש"ע הוטמעה התכנית בהצלחה כפיילוט בקבוצת בתי ספר בהוד השרון. 

 

הפעילות בשנת הלימודים התשע"ב

נעשה מאמץ להרחבת מספר בתי הספר המשתתפים בתכנית. להצטרפות אפשר לפנות אל צוותי ההדרכה המחוזיים בחינוך לבריאות.

 

3.1.5  פיילוט "בתי ספר נקיים מעישון"

קהל היעד: בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

השותפים: משרדי החינוך והבריאות וארגוני המורים.

פירוט

בהתאם להחלטת הממשלה יחלו משרדי החינוך והבריאות, בשיתוף ארגוני המורים, בפיילוט של מדיניות "בתי ספר נקיים מעישון" בשנת הלימודים הקרובה, מתוך כוונה ליישם אותה בהמשך בכל מוסדות החינוך.

על פי המדיניות המוצעת לא תותר אף הקצאת "חדר עישון"- בחצר ובתוך המבנה (סעיף 2.5-6 בחוזר הוראות הקבע סב/3(ב) אוסר על כך מזה כמה שנים). האיסור יחול הן על תלמידים, הן על מורים ועל אנשי צוות בית הספר והן על מבקרים. 

במסגרת הפיילוט תגובש "חבילת תמיכה" לכל בית ספר, שתכלול:

א.    סיוע ביישום המדיניות בבית הספר;

ב.    סיוע בגמילה מעישון למורים ולאנשי צוות בית הספר בשיתוף קופות החולים (אם יהיה ביקוש, יהיה אפשר לפתוח סדנת גמילה מעישון בבית הספר);

ג.     סיוע בפעילות מניעה והסברה: הפעלת תכניות חינוכיות בנושא מניעת העישון בשכבות הגיל השונות בבית הספר: בבתי ספר יסודיים על ידי צוות בית הספר ובחטיבות הביניים ובתיכונים באחריות המובילים הבית-ספריים של שפ"י בנושא מניעת שימוש באלכוהול, בסמים ובטבק (אפשר לקבל סיוע בהסברה גם מהאגודה למלחמה בסרטן).

באתר "שפינט" מופיעות כל התכניות הקיימות בנושא. מלבד זאת קיימות גם כמה תכניות התערבות נוספות הנמצאות בשלבי סיום ושתהיינה זמינות בחודשים הקרובים.

הפיילוט ילווה בהערכה שתתבצע  לפני התחלת היישום וגם בסוף השנה ותבוסס על שאלונים שיופצו בקרב מורים ובקרב תלמידים. צוות היגוי יוביל וילווה את הפיילוט ויכלול את נציגי משרדי החינוך והבריאות, ארגון המורים, הסתדרות המורים וכן נציגות הורים ארצית ונציג של מועצת התלמידים הארצית.

כדי להצטרף לפיילוט על הנהלת בית הספר לקבל את הסכמתם של שבעים וחמישה אחוז מהמורים.

בתי ספר המעוניינים להצטרף לפיילוט מתבקשים לפנות לצוות ההדרכה המחוזי בחינוך לבריאות.

 

3.1.6  שמירה על בריאות השן

שמירה על בריאות הפה והשיניים היא גורם משמעותי בקידום הבריאות. שילוב פעילותם של שירותי בריאות השן בבתי הספר עם הטמעת התכנית "שנלי" על ידי הצוותים החינוכיים יאפשר את בנייתה של סביבה תומכת בריאות במוסדות החינוך, כמפורט להלן:

א.    שירותי בריאות השן לתלמיד 

קהל היעד: גני חובה וכיתות א'-ט'.

השותפים: משרד הבריאות ורשויות מקומיות.

 

פירוט

שירותי בריאות השן לתלמיד מופעלים בקרב תלמידים החל מגן חובה ועד לכיתות ט' במטרה לקדם את  בריאות הפה והשיניים של התלמידים, להקנות להם מיומנויות הדרושות לשמירה על בריאותם ולתרום לבניית סביבה תומכת בריאות במוסדות החינוך. השירות מופעל על ידי רשויות מקומיות במימון מלא של משרד הבריאות ומשלב את תחום בריאות השיניים במערך הרפואה המונעת בגנים ובבתי ספר.

השירות כולל:

–    בדיקה שנתית של רופא שיניים בבתי ספר והעברת הודעה להורים עם הממצאים ועם ההמלצות; 

–    חינוך לבריאות הפה והשיניים בהיקף של 3 שעות בשנה לכל כיתה;                                   

–    חלוקת מברשת שיניים ומשחת שיניים לכל תלמיד פעם בשנה.

 

ב.   "שנלי" - תכנית לימודים לחינוך לבריאות הפה והשיניים

קהל היעד בשנת הלימודים התשע"ב: גני החובה וכיתות א'-ג'.

השותפים: משרדי הבריאות והחינוך

מטרת התכנית: לשמש כלי דידקטי בהעברת שיעורי חינוך בנושא בריאות הפה והשיניים בכיתות.

 

פירוט

התכנית מכילה מידע, תכנים ומערכי שיעור בנושא בריאות הפה והשיניים בהתאמה לכל יחידת גיל. השיעורים נלמדים ברצף במהלך שנת הלימודים. בכל שיעור מוקדש מקום נרחב לחזרה ולביסוס התכנים שנלמדו בשיעור שלפניו, כמו גם למושגים ורעיונות חדשים המוקנים על בסיס זה.

חלקה הראשון של התכנית, "שנלי גן-ג' ", יופץ בתחילת שנת הלימודים התשע"ב לצוותי חינוך לבריאות של שירותי בריאות השן לתלמיד ולמוסדות החינוך. בהמשך תפותח התכנית ותורחב לשכבות גיל נוספות, ובמקביל מתבצעת התאמה של התכנית לשפה הערבית.

למידע נוסף אפשר לפנות אל רופאי השיניים בלשכות הבריאות המחוזיות ולצוותי ההדרכה בחינוך לבריאות במחוזות השונים במשרד החינוך.

 

3.1.7  "מסע בשביל החל"ב"

קהל היעד: כלל הצוותים החינוכיים במערכת החינוך.

הכותבים: האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

מטרת התכנית: לספק לצוותים החינוכיים מדריך לתכנון תכנית לימודים דינמית בנושא החינוך לבריאות ולהטמעתה.

 

פירוט

זוהי תכנית מסגרת המסייעת לבתי הספר לבנות את תכנית העבודה שלהם בנושא הבריאות, לתכנן מודל פעילות, לעקוב אחר ביצוע היעדים ולהעריכו. במסגרת התכנית מוצעים נושאים בתחום החינוך לבריאות ותיאוריות בנושא. מתוך היצע זה כל בית ספר וכל מורה יכולים לבחור את הנושאים המתאימים לצורכיהם. התכנון הדינמי הוא מעין מסע המכונה "מסע בשביל החל"ב".

אפשר למצוא את התכנית בקישורית זו:

/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Briut/Odot

 

3.1.8  תכנית העשרה לתלמידים בקידום הבריאות במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד

קהל היעד: תלמידי כיתות א', ג', ה', ז' ו-ט'.

השותפים: משרדי החינוך והבריאות וחברת "נטלי".

מטרת הפעילות: הגברת המודעות של התלמידים בנושאי תזונה ופעילות גופנית.

 

פירוט

במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד תפעיל חברת "נטלי" מערך הדרכה מקצועי לקידום הבריאות לתלמידי השכבות המשתתפות בתכנית. בכל כיתה יתקיימו שני מפגשים, אחד בנושא תזונה מאוזנת והשני בנושא פעילות גופנית. הפעילויות מבוססות על חומרי התכנית "תפור עליי".

הדרכה זו היא חלק בלתי נפרד מהתכניות לקידום הבריאות שבית הספר מחויב אליהן.

מדריכי "נטלי" יסייעו לתלמידי בתי הספר להעמיק את הידע ואת המודעות בנושאי התזונה המאוזנת והפעילות הגופנית ולהנחיל הרגלי בריאות חדשים בבית הספר. הצוות החינוכי ימשיך את הפעילות במהלך שנת הלימודים.

תיאום ההדרכות יבוצע על ידי חברת "נטלי" עם הנהלת בית הספר במהלך השנה. אם לא תתקבל פנייה של חברת "נטלי"  יש לפנות למוקד הטלפוני שלה שמספרו 1-700-504-121. שעות הפעילות של המוקד: 16:00-07:30.

למידע נוסף: www.natali.co.il

 

3.1.9  פר"ח חל"ב

קהל היעד: תלמידים בגנים ובכיתות ג'-ו' באזורים שמדד הסוציואקונומי שלהם נמוך.

השותפים: פרויקט החונכות (פר"ח) ומשרד החינוך.

המטרה: להקנות לתלמידים ידע בנושאי בריאות, לעודדם לנקוט עמדות ולשנות הרגלים בתחום, לתרום לרווחתם הגופנית והנפשית ולשפר את איכות חייהן של המשפחות והקהילות שהם חיים בהן.

 

פירוט

הפעילות מתקיימת החל מחודש נובמבר ועד לסיום שנת הלימודים, במפגשים חד-שבועיים של שעה המתקיימים במסגרת יום הלימודים. משך התכנית מחצית השנה או שנה שלמה, ובכל פעם לוקחות בה חלק שלוש עד ארבע כיתות. בכיתות שאינן משתתפות בפרויקט אפשר לערוך ימי שיא. הנושאים הנכללים בפעילויות הם מערכות הגוף, תזונה נבונה, מחלות לב וכלי דם, נזקי שמש, היגיינה, חינוך מיני ועוד.

מחויבות בית הספר: שיבוץ התכנית בתוך מערכת השעות במהלך יום הלימודים, נוכחות של מורה בכיתה בזמן השיעור, מינוי איש קשר בין בית הספר לבין הסטודנטים המדריכים, מימון העלויות שכפול ואספקה שוטפת של ציוד לפעילות.

לפרטים ולהרשמה יש לפנות כדלקמן:

–   אזור הדרום, טל' 054-7735206 ו- 054-7735205

–   אזור ירושלים, טל'  054-7735105

–   גליל עליון, טל' 054-7735805

–   גליל תחתון, חיפה והקריות, טל' 054-7735605

–   אזור המרכז ותל אביב, טל' 054-7735405.

–   אפשר לפנות גם לאתר זה: limor.goldner@weizmann.ac.il

 

3.1.10  תכניות המובלות ע"י הייעוץ הפסיכולוגי-החינוכי (שפ"י)

הפסיכולוגים החינוכיים והיועצים החינוכיים אמונים על בריאותה הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית של אוכלוסיית התלמידים. בבסיסה של משימה זו עומדות  תפיסה הוליסטית של הפרט והמערכת והתייחסות ליחסי הגומלין בין בריאות פיזית לבין רווחה נפשית ובריאות נפשית.

להלן שלוש מבין תכניות שפ"י המדגישות את יחסי הגומלין הללו:

 

3.1.10.1  "כישורי חיים"

קהל היעד: כלל תלמידי בתי הספר בכיתות א'- י"ב.

 

פירוט

"כישורי חיים" היא תכנית לקידום רווחה נפשית. היא מכוונת לפתח יכולות רגשיות וקוגניטיביות בקרב התלמידים וכן דרכי התמודדות פעילות במצבי חיים בהווה ולקראת אורח חיים בריא ומשמעותי בעתיד. התכנית מסייעת לתלמידים לווסת רגשות, להפעיל שיקול דעת במצבים שונים ולבחור בחירות ערכיות ומצפוניות, וכן לפתח יכולות התמודדות עם מצבי סיכון תוך חיזוק המסוגלות להתנהלות במצבי לחץ. התכנית היא כוללנית, והיא נוגעת בכל תחומי החיים.

התכנית פועלת בכמה רמות: ברמה הקוגניטיבית (זיהוי מחשבות מכשילות, פיתוח דיבור פנימי חיובי),  ברמה הגופנית (תרגילי נשימה להרפיית השרירים), ברמה הרגשית (עיבוד חוויות רגשיות, יצירת דימויים חיוביים תוך שימוש בכלים מורכבים לוויסות רגשות ולניהולם) וברמה הבין-אישית (יצירת קשרים משמעותיים בין-אישיים תוך למידת כלים לניהול קונפליקטים).

בנספח 4 מצויה טבלה הממפה את תוכני המפגשים העוסקים בפיתוח יכולות התמודדות במצבי חיים שונים ומדגימים את הקשר בין הגוף לנפש.

פירוט נוסף לגבי התכנית אפשר למצוא בקישורית זו: 
/educationcms/units/shefi/kishureichaim/meytaviyut/
kishureihaimlahativa.htm

 

 

3.1.10.2  התכנית המערכתית לקידום אקלים בטוח ולמניעת אלימות

קהל היעד: כלל תלמידי מוסדות החינוך, מהקדם-יסודי ועד כיתה י"ב.

 

פירוט

התכנית מבוססת על שבעת הסטנדרטים לאקלים שפותחו על ידי ועדה בין-אגפית במשרד: מוגנות ובטיחות, קשר ותקשורת בין באי בית הספר, למידה רגשית-חברתית, אקלים לימודי, מענה דיפרנציאלי לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים, יחסי גומלין בין בית הספר להורים ומכוונות לקהילה והסביבה הפיזית.

כל הסטנדרטים יוצרים תשתית המאפשרת את התפתחותה של רווחה נפשית, אך שלושה מהם נמצאו בעלי השפעה רבה במיוחד על הרווחה הנפשית:

   מוגנות וביטחון: מדובר בחוויה בסיסית המשמשת תשתית ליכולתו של האדם לצמוח. במצבי איום האדם עסוק בהישרדות, והאנרגיה הנפשית שלו מתועלת בכיוון זה.

  קשר ותקשורת בין באי בית הספר: קשר ונוכחות פיזית ורגשית של מבוגרים בחיי התלמידים נמצאו כמשתנים המשפיעים על הרווחה הנפשית. שורה של מחקרים (כולל מחקרים שנעשו במשרד) מעידים כי למבוגר משמעותי, תומך ומכוון, בעל יכולת הקשבה והכלה, יש פוטנציאל השפעה על מהלך חייו של המתבגר באופן שיסיט אותו ממסלול הסיכון אל מסלול הצמיחה.  

יחסי גומלין בין בית הספר להורים ומכוונות לקהילה: גם בנושא זה קיימים מחקרים רבים המעידים כי תקשורת בונה בין בית הספר להורים הממוקדת בתלמיד תורמת לשיפור האקלים הבית-ספרי אך גם משפיעה לטובה על הלמידה ועל תחושת הערך של התלמידים.

פירוט נוסף אפשר למצוא בקישורית זו:
/EducationCMS/Units/Shefi/aklim/aklimHinuchi/
tochniyot/TochnitMaarachtit1.htm

 

3.1.10.3 התכנית הלאומית לצמצום שתייה מופרזת של אלכוהול בקרב צעירים

קהל היעד: כלל תלמידי בתי הספר בכיתות א'-י"ב.

השותפים: המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ומשרד החינוך.

 

פירוט

כדי להתמודד עם התופעות המדאיגות של מגמת הגידול בשיעור הצעירים המדווחים על שתיית אלכוהול ועל השתכרות כחלק מבילוי ושל הירידה בגיל התחלת השתייה (גיל 12) הונהגה התכנית הלאומית, ולוקחים בה חלק משרדי ממשלה שונים בהובלה של המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. שר החינוך הורה להעצים ולחזק את הפעילות החינוכית וההסברתית בבתי הספר נגד השימוש באלכוהול תוך התבססות על  גישתו של ארגון הבריאות העולמי הממליץ על נקיטת מדיניות כוללנית שלפיה מוטמעים מסרים בריאותיים באמצעות תכנית הלימודים הפורמאלית והבלתי-פורמאלית, מדיניות בית הספר, סביבת בית הספר הפיזית והחברתית, שירותי הבריאות, המעורבות הקהילתית ושיתופי פעולה בין-ארגוניים. התכנית, שתופעל במערכת החינוך גם בשנת הלימודים הנוכחית, מדגישה את השיח סביב סוגיית האלכוהול, ההשפעה המזיקה של שתיית אלכוהול בגיל צעיר וחיזוק הכוחות ומיומנויות ההתמודדות עם מצבי חיים המזמנים צריכת אלכוהול.

 

לקבלת פרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' שוש צימרמן,
מנהלת האגף לתכניות סיוע ומניעה בשפ"י, טל' 02-5603874,
דוא"ל
shoshzi@education.gov.il

 

 

חזור

 


 

3.2    פעילויות ייחודיות לקידום הבריאות לשנה"ל התשע"ב

3.2.1  התחרות "יזמות בריאות"

קהל היעד: כלל מוסדות החינוך.

 

פירוט

במהלך שנת הלימודים התשע"ב יוענקו פרסים למוסדות החינוך על יזמות ייחודיות בפעילות להטמעת אורח חיים בריא. המטרה היא לעודד בתי ספר וגני ילדים נוספים שעדיין לא פעלו בתחום ולא זכו להכרה או לתמיכה בתחום וכאלה שפיתחו יזמה ייחודית שלא הוצגה ולא זכתה למענק מכל גורם שהוא.

התחרות תהיה בת שני שלבים:

א.    תחרות מחוזית, ובה ייבחרו 16 מוסדות מצטיינים ביזמות ובהפעלתן במחוז

ב.    תחרות ארצית, ובה יתחרו ארבעה מוסדות  מצטיינים  מכל מחוז שצברו את מספר הנקודות הגבוה ביותר.

28 מוסדות יעלו לשלב הארצי, לפחות שניים מכל מחוז. צוות ארצי (מפקחים ומדריכים פדגוגיים ממטה המשרד) ידרג את  המוסדות שהומלצו על ידי המחוזות, ומתוכם ייבחרו 10 מוסדות מצטיינים ברמה הארצית. 

מידע מפורט הכולל קריטריונים לבחירה נשלח לכלל מוסדות החינוך בדוא"ל ויפורסם באתר הפיקוח על הבריאות. אפשר להיעזר בצוותי ההדרכה המחוזיים בחינוך לבריאות.

המפקחים הכוללים נקראים לעודד את בתי הספר שבפיקוחם ליזום פעולות ייחודיות  העונות על הקריטריונים שנקבעו ולהגיש יזמות אלו להערכת הוועדה המחוזית. מנהלי מוסדות החינוך נקראים לקחת חלק בתחרות זאת.

 

3.2.2  תחרות המחוז המצטיין בהטמעת הנושא השנתי

קהל היעד: מנהלי המחוזות, צוות העובדים במחוז ובבתי הספר השונים.

 

פירוט

במסגרת הפעילויות החינוכיות המגוונות להטמעת אורח חיים בריא ופעיל במוסדות החינוך מושם דגש גם על פעילויות שישפיעו על אורח החיים הבריא של עובדי המחוז, אנשי המינהל, המפקחים והמנהלים. העמקת מודעותם לנושא ואימוץ הרגלים בריאים יאפשרו להם להיטיב את  איכות חייהם וכן להשפיע באופן זה על אימוץ הרגלים בריאים בקרב התלמידים והמורים בכלל המערכת.

פרס הכולל מענק כספי יוענק לשלושת המחוזות שיצטיינו בפעילות לקידום ולהטמעה של אורח חיים  בריא ופעיל הן בקרב העובדים והן בקרב מוסדות החינוך .

מכתב מפורט הכולל את הקריטריונים שהמחוזות יוערכו על פיהם נשלח למנהלי המחוז. מנהלי המחוזות נקראים לפעול לקידום ולהטמעה של הנושא בקרב עובדי המחוז ומוסדות החינוך השייכים אליו ובהלימה לקריטריונים שפורטו.

 

3.2.3  המשחק "בריאוטמון" –  מחפשים אוצרות ומטמונים

קהל יעד: כלל התלמידים בבתי הספר ומשפחותיהם.

 

פירוט

"הבריאוטמון" הוא משחק רשת שישמש בסיס להתמודדות ארצית בין ילדי כיתות בתי ספר בישראל ובני משפחותיהם. באמצעות ממשק אינטרנטי מושקע ומתקדם יוזמנו תלמידים, כיתות ומשפחות להירשם ולהשתתף בפיצוח אתגרי חידה שבועיים שיעסקו בנושאים כגון תזונה נכונה, פעילות גופנית, מניעת מחלות, מניעת השמנה, שמירה על היגיינה אישית, חיזוק הדימוי העצמי, טיפוח הגוף והקפדה על סביבה נקייה ובנושאים נוספים בתחום הבריאות הפיזית והרגשית.

המשחק יעלה לרשת במהלך השליש הראשון של שנת הלימודים. מידע וקריאה להשתתפות יישלחו לכל בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים ויפורסמו באתרי המשרד והפיקוח על הבריאות.

 

3.2.4  תחרות עיצוב בולים בנושאי בריאות

קהל היעד: כלל תלמידי בתי הספר.

 

פירוט

התחרות תהיה ברמה ארצית ותתחלק לשתי שכבות גיל: בתי ספר יסודיים ובתי ספר על-יסודיים.  פרטים ותנאי השתתפות יפורסמו באתר האינרטנט של המשרד ויישלחו לכלל בתי הספר.

 

3.2.5  תחרות כרזות בנושאי בריאות

קהל היעד: כלל תלמידי בתי הספר.

 

פירוט

התחרות תתקיים ברמה ארצית ותתחלק לשתי שכבות גיל: בתי ספר יסודיים ובתי ספר על-יסודיים. פרטים ותנאי השתתפות יפורסמו באתר האינרטנט של המשרד ויישלחו לכלל בתי הספר.

 

3.2.6  מועצה צעירה ארצית לבריאות

קהל היעד: נציגי  מועצת התלמידים הארצית.

 

פירוט

במהלך שנת הלימודים התשע"ב תוקם מועצה צעירה לבריאות. מועצה זאת תשמש שופר לדעות התלמידים והנוער בתחום הבריאות במדינת ישראל ותבדוק ותפרסם את הזכויות ואת החובות של בני הנוער והצעירים בנוגע לבריאותם.

המועצה תפעל כמועצה לכל דבר, תקיים דיונים, כנסים ושולחנות עגולים, תהיה מעורבת ותיוצג במהלכים ציבוריים בתחום הבריאות, תיקח חלק בוועדות, בימי עיון ובכנסים בנושא בריאות צעירים ונוער, תגבש עמדות ותשלח מנשרים ודפי עמדה.

המועצה תיבחר מתוך מועצת התלמידים הארצית ותפעל על פי המקובל במועצות התלמידים, ויחולו עליה הכללים שנקבעו על ידי מינהל החברה והנוער.

המועצה הצעירה לבריאות תוכרז לראשונה באופן רשמי בכנס הבריאות שיתקיים בט' בכסלו התשע"ב, 5 בדצמבר 2011, בבנייני האומה בירושלים.

מידע נוסף לגבי פעילות המועצה יישלח לבתי הספר ויפורסם באתר המשרד.

 

3.2.7  הפקת כרזות וחומרי למידה

קהל היעד: כלל הצוותים החינוכיים ותלמידי בתי הספר.

הפיקוח על הבריאות, בשיתוף גורמים נוספים במשרד, יפיק במהלך השנה כרזות  בנושאי בריאות שונים. כמו כן יופקו חומרי למידה ומסמכי מדיניות במטרה לסייע לבתי הספר בהטמעת הנושא השנתי.

הכרזות והחומרים השונים יופצו לבתי הספר לאחר הפקתם.
 

חזור

 

4.     תכניות המותאמות לגיל ולאוכלוסיות תלמידים מיוחדות

בפרק זה מוצעות לצוותים החינוכיים תכניות ופעילויות על פי גיל התלמידים ואוכלוסיות היעד השונות. תכניות ופעילויות על פי מקצועות הלימוד מופיעות בפרק נפרד. חלק מהתכניות של תחומי הדעת ויחידות המשרד השונות מותאמות לחינוך העל-יסודי, ולכן הן תפורטנה בפרק המתאים (ראה גם  את רשימת כלל התכניות לשנת אורח חיים בריא ופעיל על פי גיל בנספח 1).

 

 

 4.1   חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בגיל הרך: מהלכה למעשה

4.1.1  ההלכה

א.    מבוא

אורח חיים בריא ופעיל  הוא תנאי בסיסי לשמירה על רווחת הילד ולקידום התפתחותו תוך מיצוי יכולתו האישית, וכן לצמצום תחלואה ולמניעתה ולקיום התהליך החינוכי שהילד עובר מרגע היכנסו למסגרת הגן. אורח חיים בריא ופעיל מספק מענה לצרכיו הגופניים, הרגשיים, החברתיים והאינטלקטואליים של הילד.

חינוך לאורח חיים בריא ופעיל כבר בגיל הרך, חינוך שבבסיסו עומדים הקניית ידע ומודעות והטמעת מיומנויות והתנהגויות בריאות, משמש יסוד מוצק לשמירה על הרגלים בריאים ונבונים של הילד בהווה וגם בעתיד כמבוגר.

גן הילדים כמסגרת חינוכית הוא גורם משפיע, בנוסף על הבית ועל המשפחה, המקדם התנהגות בריאה. הקניית הרגלי אורח חיים בריא ופעיל לילדים היא משימה חינוכית חיונית, שיש להתמיד בה ולקיימה באופן שוטף ועקבי, כחלק מתכנית העבודה השנתית. יש להקפיד על קיומה  במהלך כל שנות שהותם של הילדים בגן, תוך התאמתה לשלבי התפתחותם השונים וכן לאופייה של הקהילה שהם משתייכים אליה. 

על העשייה בתחום זה, כמו בכל יתר הנושאים הנלמדים בגן, לשאת אופי חווייתי ולכוון לפיתוח יחס חיובי  מצד הילדים להתנהגויות שאנו מבקשים להקנות להם כחלק משגרת היום-יום והתרבות בגן הילדים.

העיסוק בתחום הבריאות בגיל הרך יושתת על הגישה המניעתית תוך הטמעת המודעות  לבריאות ולקידום רווחה גופנית, נפשית, חברתית וסביבתית. הוא ישולב באופן אינטגרטיבי עם תחומי דעת נוספים, באופן שתיווצר סביבת גן מקדמת בריאות.

הגננת, הסייעת וצוות הגן כולו אחראים לרווחת הילד, משמשים מודל  לחיקוי  ולהזדהות עבור ילדים ברכישת התנהגויות בריאות ושותפים מלאים בהטמעת הנושא. ההורים גם הם גורם משמעותי ביותר בתהליך החינוך לבריאות, ולכן יש חשיבות רבה לשיתופם בתהליך הטמעת הנושא בגן, ויש לעודד אותם להרחיב את העיסוק בו בבית.

 

ב.    נושאים מתחום הבריאות שיודגשו בגן הילדים:

1)   חינוך תזונתי

יש ללמד את הילדים מושגים ועקרונות הקשורים לתזונה בריאה תוך התאמתם לאוכלוסיית הגן ולצרכיה,  וזאת  מתוך מגוון הנושאים האלה: אכילה מסודרת,  מאוזנת ומגוונת; הארוחה כערך; חשיבות ארוחת הבוקר; גודל מנה; חשיפה ל רכיבי מזון ; היגיינה של המזון; שתיית מים; המעטה בצריכת ממתקים ומשקאות ממותקים בסוכר; התייחסות למזון בהקשר  קהילתי-תרבותי.

 

2)   שגרת יום המשלבת פעילות גופנית    

חשוב לשלב בשגרת היום פעילות גופנית מתאימה, אירובית ואנאירובית, ולעמוד על הקשר בין פעילות גופנית לבריאות תוך  עידוד  הילדים לפעילות גופנית גם בשעות הפנאי. יש להקפיד על שעה ורבע  של פעילות גופנית במהלך יום הלימודים בגן, פעילות המבוססת על תכנית הלימודים בחינוך הגופני בגן הילדים (התשס"ח) .

 

3)   היגיינה אישית וסביבתית   

הקניית הרגלי ניקיון והיגיינה אישית וסביבתית הם הבסיס המשמעותי לשמירה על סביבה בריאה  ולמניעת הדבקה במחלות ונזקים בריאותיים לפרט ולכלל. הקפדה על הניקיון האישי עשויה לתרום להשתלבותו החברתית התקינה של הילד. לפיכך, כחלק משגרת היום בגן,  מומלץ  להטמיע הרגלי  היגיינה אישית, להקפיד על ניקיון המזון ולשים דגש על שמירת איכות הסביבה בחצר הגן ובתוכו.

 

4)   אקלים גן מיטבי

אקלים גן מיטבי פירושו סביבה חברתית-לימודית בטוחה, אסתטית, תומכת ושוויונית, המקדמת את התפתחותו ואת רווחתו של כל ילד בהיבטים  הגופניים והרגשיים. אקלים מיטבי  מאפשר  את תחושת הביטחון והמוגנות לכלל הילדים וחיוני לתהליכי התפתחות.

 

אקלים גן מיטבי מתבסס על שלושה ממדים  מרכזיים:

  • ארגון הגן: נהלים, שגרת פעילות, סדר יום ועיצוב סביבה חינוכית
  • אינטראקציות בגן: קיומו של דיאלוג בין המבוגרים בצוות החינוכי של הגן, בין המבוגרים לבין הילדים, בין הילדים לבין עצמם, וכן עם הורי הילדים
  • תכנית התפתחותית: תכנית ללמידה, למתן מענה לצרכים רגשיים וחברתיים ולביסוס ערכים.

הדגשים להתייחסות בתהליך ההטמעה

  • מתן מרחב התפתחותי מיטבי  לכל ילד בכל תחומי ההתפתחות
  • מתן מענה דיפרנציאלי לכל ילד לפי סגנונו האישי, יכולותיו וצרכיו
  • הקניית תחושת שייכות לכל ילד ומתן הזדמנות לכל ילד לקחת חלק פעיל בחיי הגן
  • התייחסות שוויונית כלפי השונה ומתן שוויון הזדמנויות לכל ילד
  • התייחסות מכבדת כלפי תרבויות שונות.

הרחבה בנושאים אלו מצויה בחוזר הוראות הקבע תשע/1(א), סעיף 2.1-12, "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך".

 

4.1.2  המעשה

מדיניות מקדמת בריאות תיקבע בגן הילדים בזיקה למדיניות המשרד בנושא, תוך התייחסות לאוכלוסיית הגן הייחודית ולצרכיה. תכנית העבודה השנתית של הגן  תיבנה על ידי הגננת ועל ידי צוות הגן ותכלול פעילויות ותוכני לימוד בתחום הבריאות שישולבו בצורה אינטגרטיבית בתחומי הדעת השונים.

בניית התכנית תתבצע על פי השלבים האלה:

1)    איתור ומיפוי הצרכים

2)    הגדרת המטרות והיעדים הרב-שנתיים, בניית תכנית עבודה בדרך אינטגרטיבית ובהתאם לחוברת "קווים מנחים לעשייה חינוכית בגיל הרך"

3)    חלוקת האחריות והסמכויות בין חברי צוות הגן ושיתוף קהילת ההורים בתכנית.

להלן המלצה לשילוב פעילויות יום-יומיות בתחום הבריאות כחלק משגרת הגן:

תזונה

שגרה פעילה

היגיינה אישית וסביבתית

רווחה רגשית

הצעות לפעילויות נוספות

-   הקפדה על תפריט בריא, מגוון ומאוזן המותאם למאפייני הגן בכל הארוחות

 

-   הקפדה על שתיית מים

-   פעילות גופנית חופשית ויזומה בגן ובחצר  בהתאם לתכנית הלימודים בחינוך הגופני לגן הילדים

-   הקפדה על רחיצת ידיים בסבון לפני כל ארוחה ולאחר השימוש בשירותים

-   שמירה על היגיינה סביבתית וטיפוחה

-   הקפדה על סביבת גן מוארת ומאווררת

 

-   הפעלת תכניות בתחום האקלים המיטבי לשמירה על מוגנות כשגרה

-   פעילויות הקשורות להיגיינת הפה

-   פעילויות "חכם בשמש" בהתאם לעונות השנה

 

 

להלן הצעות לפעילויות נוספות המשולבות בתכנית העבודה השנתית כללי:

  • שילוב אורח חיים בריא ופעיל במפגשי הורים: מתן מידע, הרצאות, פעילויות משותפות
  • שילוב הורים מומחים בתהליך
  • קריאת סיפורים וספרים  העוסקים בנושא
  • ייחוד מקום בספרייה לספרים העוסקים בנושא או קיום תצוגה (אפשר למיין את  הספרים  בנושא על פי קריטריונים: ספרי קריאה; ספרי מידע; ספרי מתכונים)
  • דיוור בריאות למשפחה- שיר, ספר, כתבה מעיתון החודש העוסקים בתחום הבריאות- בלוח ההורים, באתר הגן או בדוא"ל
  • שילוב מוטיבים מתחום הבריאות במרכזים השונים, כגון מסעדה בגן, מתכונים בריאים, אבזרי היגיינה, כרזות ואמרות בנושא

חינוך תזונתי

  • קיום ארוחות חגיגיות בריאותיות בגן בראש חודש, בחגים ובחגיגות
  • התנסות בבישול בריא בגן
  • הכנת ספר מתכונים של הגן בעקבות פעילויות הבישול
  • הקמת גינת ירק, גינת תבלינים, חממה
  • עריכת ניסויים מדעיים במזון לשם היכרות ולמידה

סביבה

  • הקניית מיומנויות בסיסיות של שמירה על איכות הסביבה בחצר הגן ובתוכו – טיפוח נוי ונוף וגינון – הקפדה על כללי זהירות בשמש ועל הצללה ופיתוח מודעות לשמירה על איכות האוויר
  • טיפוח מודעות להימנעות מגרימת מפגעים – כגון רעש, לכלוך, עשן מכוניות וסיגריות, זיהום הסביבה והמים – ולזהירות מפניהם.

פעילות גופנית

  • הקמת מוקד תנועתי וחצר תנועתית פעילה
  • שימוש במוזיקה כגורם מניע וכגורם מרגיע
  • שילוב משחקים תנועתיים של אז ועכשיו
  • יזום פעילויות תנועתיות בשיתוף הורים, כגון צעדה משותפת, הגעה לגן באמצעות אופניים, יום ספורט, יום מחול. 

ספרות מקצועית מומלצת

1.    "דרכים לשילוב ילדים עיוורים ולקויי ראייה בפעילות גופנית בגני ילדים", משרד החינוך, גף הפרסומים, ירושלים, התשס"ט (2009)

2.    "שג"ב לגן - שמור גופך בריא", תכנית לחינוך לבריאות בגיל הרך, מדריך למחנכים

 3.   "פעילויות בנושא קיימות", מט"ח, 2010.


 

שמות אתרים וקישורים בנושא בריאות לגיל הגן

 

שם האתר >  הענף

שם הפריט וקישור

התכולה

אתר האגף לחינוך קדם יסודי>

      כישורי חיים>

            בריאות

חינוך לבריאות ולבטיחות

הנחות יסוד ומטרות

בשבילי החל"ב

תכנית מסגרת לחינוך לבריאות לגן ולבית הספר הממ' והממ"ד

החינוך לבריאות במוסדות החינוך

מטרות, קווי פעולה, תכניות ועוד

"תפור עליי"  

תכנית לקידום אורח חיים בריא והקניית הרגלים בריאים בגן הילדים, תכנית משותפת למשרדי החינוך והבריאות לאיגודים מקצועיים ולנציגי התעשייה

תרבות הקול כאיכות חיים, ד"ר משה הראל

שני סטים של עשרה דיברות לגננת לשימוש נכון בקול - כיצד לנהוג וממה להימנע

אתר האגף לחינוך קדם יסודי>

      כישורי חיים>

           חינוך גופני

תכנית לימודים בחינוך גופני לגיל הרך

التربية البدنية في سن الطفولة المبكرة

תכנית הלימודים

מטרות ההוראה בחינוך הגופני בגן הילדים

מטרות בחינוך לתנועה ובחינוך לשלומות

משחקים של - פעם 60 שנות משחק

60 משחקי ילדות של פעם בשש קטגוריות, בכל אחת עשרה משחקים

פעילות גופנית בגני-ילדים במסגרת תכנית לימודים נוספת
(תל"ן)

הנחיות המבהירות מי שרשאי להורות חינוך גופני בגנים במסגרת תל"ן

אתר האגף לחינוך קדם יסודי>

      אורחות חיים >

            בריאות

 

 

אורח חיים פעיל ובריא

ההוראות בחוזר מנכ"ל הוראות קבע עא/10(א), סעיף 77 – 2.2 , "הטמעת פעילות גופנית ותזונה מאוזנת באורח חיים פעיל ובריא במוסדות חינוך"

הערה: בספרייה זו מרוכזות הוראות נוספות הנוגעות לבריאות, והמידע מתעדכן באופן שוטף.

 

אתר האגף לחינוך קדם יסודי >

אורחות חיים >

                הזנה

 

 

הזנה ותזונה

הוראות בחוזר מנכ"ל  הוראות קבע סז/3(א), סעיף 61–2.2, "הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך"

הערה: בספריה זו מרוכזות הוראות נוספות הנוגעות לתזונה, המידע מתעדכן באופן שוטף.

אתר האגף לחינוך קדם יסודי >

אורחות חיים >

גני ניסוי

שילוב תזונה בתבונה, לימור לבני בגן "שלהב"

ספר הניסוי וסרטון על הפעילות של גן ניסויי שעסק בתזונה

גנ-נט ובוסת-נט>

                כישורי חיים>

                                בריאות

 

פעילות גופנית כאורח חיים בגיל הרך, ד"ר דן נמט

הרגלי אכילה בגיל הרך, ד"ר דן נמט

כיצד ניתן למנוע השמנה בגיל הרך, ד"ר דן נמט

תזונה בריאה לילדי הגן, סמדר בן נון, דיאטנית

היגיינת הגוף בגילאי הגן, פרופ' מל רוזנברג

היגיינת הפה והשיניים בגילאי הגן, פרופ' מל רוזנברג

ועוד...

מגוון חומרים  שהוכנו להשתלמויות גננות בנושאי בריאות: הרצאות מצולמות, דיווחים מגנים ופעילויות,המרוכזים בשלוש יחידות:

·         קיץ באוויר

·         אוכלים בריא

·         ניקיון

(הובאו כאן הרצאות נבחרות)

גנ-נט ובוסת-נט>

         כישורי חיים>

                          חינוך גופני

 

חינוך גופני כאורח חיים, תמר אילון

תרומת התנועה לטיפוח יחסים חברתיים בגן הילדים, ד"ר אלה שובל

חשיבותו ומקומו של החינוך הגופני בגן הילדים, תמר אילון ו"ד' אלה שובל

מקומה של הגננת בשילוב החינוך הגופני בגן, תמר אילון וד"ר אלה שובל

המשחק התנועתי- קבוצתי בגיל הרך, דר' חגית שקדי

ועוד....

מגוון חומרים  שהוכנו להשתלמויות גננות בנושאי בריאות: הרצאות מצולמות, סרטוני מידע, דיווחים מגנים ופעילויות המרוכזים בשלוש יחידות:

·         משחק תנועתי קבוצתי

·         תכנון סביבת הגן

·         חינוך גופני כאורח חיים

(הובאו כאן הרצאות נבחרות)

גנ-נט ובוסת-נט>

       כישורי חיים>

             בטיחות בדרכים

 

בטיחות ילדים בדרכים - בערבית, נסים עאסי

חצייה בטוחה, אודי אפרת

רכיבה על אופניים, אודי אפרת

כללי התנהגות בעת נסיעה במכונית, מיכל קליין

מעורבות ילדים בתאונות דרכים, דני שטרוזמן

טיפוח תרבות של התנהגות בדרכים, ציפי סיני, גן צור בחולון

ועוד.....

הרצאה בשפה הערבית על תפקיד הגננת כמקדמת בטיחות בדרכים ובמניעת היפגעות ילדים בגיל הרך

מבחר הרצאות מצולמות בנושאי בטיחות בדרכים, דיווחים מגנים ופעילויות המאורגנים בשלוש יחידות:

·         בטוחים בשעות הפנאי

·         הליכה בטוחה

·         לילדים אין בלמים

(הובאו כאן פריטים נבחרים)

 

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל האגף לחינוך קדם-יסודי,
טל' 03-6896009/10, 
דוא"ל preschool@eaducation.gov.il

 

 

חזור

 

4.2    חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בחינוך היסודי

התכניות לחינוך היסודי מוצעות בחוזר זה במסגרת מקצועות הלימוד (ראה בפרק 5 בחוזר זה). בנוסף מוצעות תכניות ופעילויות ייחודיות על ידי יחידות המשרד השונות. ריכוז של התכניות הללו המתאימות לחינוך היסודי מופיע בטבלת הסיכום שבנספח  1 לחוזר.

בנוסף לתכניות אלה, להלן הנחיות לקידום הבריאות במסגרת החינוך החברתי בבית הספר היסודי:

4.2.1  חברת ילדים מעורבת חברתית ופועלת לקידום אורח חיים בריא

בשנת הלימודים התשע"ב תתמקד פעילותה של חברת הילדים בבתי הספר היסודיים בקידומו של אורח חיים בריא באמצעות הפעלתן של מגוון מסגרות למעורבות חברתית. תכנית העבודה הבית-ספרית בתחום החברתי תהיה מכוונת לקידומו של היעד הראשון של מערכת החינוך לשנת הלימודים הנוכחית: העמקת החינוך לערכים בדגש על משימות 1.8-1.6 (כמפורט במארז מתנ"ה) ולהבניית מגוון מסגרות למעורבות חברתית המתמקדות בתכנים ובמיומנויות הנגזרים מהנושא השנתי "אורח חיים בריא".

על מנהלי בתי הספר לוודא שתכנית העבודה הבית-ספרית בתחום החברתי-ערכי מכוונת להבניית מסגרות למעורבות חברתית כמו "שגרירי מפתח הל"ב", "נאמני אורח חיים בריא", "חונכות בריאות", "ועדות בריאות" ועוד המתמקדות בתכנים ובמיומנויות הנגזרים מאורח חיים בריא.

הצוות החינוכי שילווה את הלמידה ואת ההתנסות במסגרות אלה יבחן עם התלמידים כיצד אפשר ליישם את  ההתנהגויות הנגזרות מערכי "מפתח הל"ב"  בזיקה לאורח חיים בריא ולשלבן בתכניות הלימודים המתאימות לגיל. בנוסף תיבחנה הדרכים שבהן יוכלו התלמידים לעודד את באי בית הספר ליישם התנהגויות בריאות בחיי היום-יום. הפעילות החברתית תתועד, ותוצריה יוצגו במרחב ובאתר הבית-ספריים.

 

4.2.2  "שגרירי מפתח הל"ב" מעודדים את יישומם של ערכי "מפתח הל"ב" בזיקה לאורח חיים בריא

בבתי ספר המיישמים את המודל "שגרירי מפתח הל"ב" יעודדו השגרירים את יישומו של הערך המרכז בתכנית בשילוב תכנים רלוונטיים המתקשרים לקידום הבריאות.

פעילות השגרירים תתבצע על פי המודל הזה:

–   למידה: למידה חברתית-ערכית בדגש על הערך המרכז בתכנית "מפתח הל"ב" בשילוב תכנים רלוונטיים המתקשרים לקידום הבריאות.

–   שיתוף: הזמנת באי בית הספר לשתף במצבים מחיי היום-יום שבהם חשוב לאמץ את ההתנהגות הערכית המקדמת אורח חיים בריא.

–   התנסות:  הזמנת באי בית הספר להתנסות ביישומו של הערך המרכז בהקשרים המקדמים אורח חיים בריא.

יישום המודל של "שגרירי מפתח הל"ב" יתבצע בדגש על העקרונות שלהלן:

  • למידה ספיראלית של ההיבטים החברתיים-ערכיים כמפורט בסילבוס "מפתח הל"ב לשעת חינוך"
  • שימוש בחומרי הוראה-למידה מגוונים בחיבור לתחומי הדעת השונים: חינוך לשוני, מדעים ותכניות בריאות המיושמות בבית-הספר
  • שיתוף התלמידים בשלבי הפעילות השונים: תכנון, ביצוע, הערכה, משוב
  • שיתוף ההורים בשלבי הפעילות השונים
  • תיעוד הפעילות בטופסי התיעוד שנשלחו לבתי הספר והעברתם למנחה המחוזית לחינוך לחיים בחברה
  • תיעוד הפעילות והצגת תוצריה במרחב הבית-ספרי, באתר הבית-ספרי ובעלונים הנשלחים להורים.

הפעילות תלווה על ידי המחלקה לחינוך לחיים בחברה שבאגף לחינוך יסודי באמצעות פיתוח ופרסום של מודלים יישומיים וכלי הערכה וקורסי התמקצעות לרכזים החברתיים, למחנכים ולמדריכים.

לסיוע אפשר לפנות אל המדריכים לחינוך לחיים בחברה ולעיין באתר האגף לחינוך יסודי, במדור "מפתח הל"ב", בקישורית זו:

/EducationCMS/Units/Yesodi/Hevra/MafteachHalev

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל:
הגב' יהודית קדש, מנהלת האגף לחינוך יסודי, ואל הגב' אורית צאירי, מרכזת תחום חינוך חברתי ערכי באגף לחינוך יסודי, טל'  02-5603283/4, דוא"ל 
orittze@education.gov.il

 

 

חזור

 

4.3    חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בחינוך העל-יסודי

התכניות לחינוך העל-יסודי מוצעות בחוזר זה במסגרת מקצועות הלימוד (ראה בפרק 5 בחוזר זה). בנוסף מוצעות תכניות ופעילויות ייחודיות על ידי יחידות המשרד השונות. ריכוז של התכניות הללו המתאימות לחינוך העל-יסודי מופיע בטבלת הסיכום שבנספח 1 לחוזר.

 

חזור

 

   4.4  חינוך לאורח חיים בריא ופעיל במוסדות החינוך הממלכתי-דתי

         מוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים יקפידו לעקוב אחר ההנחיות הכלליות במערכת החינוך ואחר תכניות הלימודים המוצעות לרגל שנת הבריאות, יבחרו מתוכן ויישמו אותן על פי רוח משנת החמ"ד.

 

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' יעל נדלר, מפקחת ארצית, נציגת החמ"ד  לנושא "אורח חיים פעיל ובריא",  דוא"ל yaelna@education.ac.il

 

חזור

 

    4.5 חינוך לאורח חיים בריא ופעיל בחינוך החרדי

4.5.1  מן המקורות

ליצירת אורח חיים בריא ופעיל חשיבות רבה במכלול ההיבטים: תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, קידום בריאות (מניעת מחלות), שמירה על היגיינה אישית, הקפדה על סביבה נקייה ואסתטית ועוד. על כל אחד מהיבטים אלה נוכל לשאוב ממקורותינו, ראשונים ואחרונים, מלוא חופניים:

–     על חשיבות התזונה הנכונה נכתב בגמרא: "מרובים המתים מאכילה גסה ממתי רעבון" (תרגום, שבת ל"ג, ע"א), והרמב"ם כתב: "ורוב החולאים באים בגלל אכילה גסה" (הל' דעות ד',  ט"ו). ועוד כתב הרמב"ם: "לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאווה.... אלא יאכל דברים המועילים לגוף, אם מרים ואם מתוקים. ולא יאכל דברים הרעים לגוף אע"פ שהם מתוקים לחיך" (הל' דעות ג', ב').

–     על חשיבות הפעילות הגופנית, כתב ר"י עמדען ("עץ אבות" פ"א, מ"י): "שרוב החולאים הבאים על האדם בסיבת מיעוט התעמלות... לפי שהתורה תושיה נקראת, שמתשת כוח, ובאמת זו מפני מיעוט עמל הגוף...ולהתמיד בריאות הגוף צריך התנועות."

–     על שמירת הגיינה אישית ומקורה הרוחני הנעלה אפשר ללמוד מהמדרש הזה: "גומל נפשו איש חסד –  זה הלל הזקן, שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם.

אמרו לו תלמידיו: ר' להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצווה. אמרו לו: וכי מה מצווה זו? אמר להן: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצווה היא? אמר להם: הן. מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות, מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני, שנבראתי בצלם ובדמות, דכתיב (בראשית ב) 'כי בצלם אלוהים עשה את האדם', על אחת כמה וכמה." (ויקרא רבה ל"ד, ג').

–     על חשיבותה של סביבה נקייה ואסתטית אפשר ללמוד מכך שלא ניתנה תורה לישראל עד שהעלה הר סיני כולו עשבים ופרחים (ומכאן המנהג בחג השבועות לקשט את בית הכנסת בפרחים ובעשבים).

 

4.5.2 נושאים לימודיים ופעילויות בתחום החינוך לבריאות

לאור חשיבות הנושא לבריאות התלמידים ובני משפחותיהם, יפעילו בתי הספר תכניות אישיות, כיתתיות, בית ספריות וקהילתיות להגברת המודעות לחינוך לבריאות.

 

מטרות התכניות

–     לימוד הנושא מתוך דברי התורה, הנביאים וגדולי ישראל בכל הדורות הלכה למעשה והגדרת מטרות בתחום של קידום הבריאות

–     פיתוח מדיניות בית-ספרית המאפשרת תרבות מקדמת בריאות הכוללת מערך לימודי, מודעות, מתן כלים, הקניית מיומנויות ועיצוב התנהגויות

–     יצירת סביבה בריאה ובטוחה המגנה על בריאותם הגופנית, הרגשית והחברתית של התלמידים

–     הענקת יחס אישי לתלמידים בהתאם למצבם הבריאותי ולצורכיהם המיוחדים בתחום הבריאות.

 

4.5.3  הצעות לנושאי לימוד ולפעילויות בבבתי הספר

א.    בריאות וחינוך לבריאות במקורות היהדות

מוצע לדון במקורות מהתורה, מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהרמב"ם, מהשולחן ערוך ועד למקורות בני ימינו העוסקים בנושאי בריאות על פי מועדי ישראל ועונות השנה:

החודש

הנושא

פירוט

אלול – תשרי

 

"נפש בריאה בגוף בריא"

-   עיסוק בנושא המידות

הקניית ידע, משחקי למידה, המחזות (הראב"ד, בספרו "בעלי הנפש", עמ' קמ"א)

מרחשוון

 

-   המים  –  מפתח   הגשמים, אחד משלושה מפתחות שלא נמסרו בידי אדם

-   מניעת מחלות בחורף

מים וזכויות, חשיבות המים לאדם, חשיבות החיסכון במים –  המוביל הארצי ("למטר השמים תשתה מים")

כסלו

 

-   היחס לגוף ביהדות

-   הספורט כפעילות גופנית בריאה

תרבות יוון בתפיסתה את הגוף לעומת היהדות ביחסה אל הגוף ולשמירה עליו, טיפוח הגוף ככלי ולא כמטרה

טבת

תזונה נכונה

הצום, אכילה בפרקי זמן קבועים, כמות האוכל אבות המזון (הלכות הרמב"ם)

שבט

ברכות הנהנין

דיני קדימה בברכות, "מה רבו מעשיך ה' "  (קיצור שולחן ערוך)

אדר

-   רגשות

-   תזונה נכונה

-   בטיחות

שמחה, משלוח מנות בריא, בטיחות בתחפושות ובאבזרים ("משנכנס אדר מרבין בשמחה")

ניסן

ניקיון, כשרות המזון

היגיינה אישית וסביבתית

 

אייר

בריאות

רפואה ורפואה מונעת במקורות היהודיים, גישת היהדות להיעזרות ברפואה ("אני ה' רופאך")

סיוון

-   תזונה בריאה

-   זהירות ובטיחות

-  מאכלי חלב, הדבש, הלחם – החיטה לסוגיה

- הקיץ: ים וברכה – הסכנות וכיצד להישמר ("ונשמרתם מאוד לנפשותיכם")

 

ב.    הצעות לפעילויות בלתי-פורמאליות במוסדות חינוך

  • הקמת תערוכות המתארות סביבה בטוחה בבית
  • הכנת מפית אוכל כחלק מהעיסוק בהיגיינה ובתזונה
  • הרכבת תפריט לארוחת עשר
  • קיום ערבי לימוד לאמהות ולבנות / לאבות ולבנים, כולל הרצאה של אחות או רופא
  • קיום פעילות גופנית בתחילת כל יום בתוך הכיתה
  • ביקור במרפאת שיניים
  • קיום ימי שיא בנושאים שונים, כגון יציבה נכונה, פעילות גופנית, תזונה בריאה.

ג.     שילוב הנושא בתחומי הדעת השונים

  • שיעורי הלכה: לימוד הלכות הקשורות לשמירה על הבריאות
  • גדולי ישראל: לימוד מתוך דברי גדולי ישראל על בריאות הגוף
  • עברית: עיסוק בטקסטים מסוגים שונים בנושא הבריאות, כגון טקסטים מידעיים, טקסטים למטרות הפעלה, טקסטים טיעוניים, סיפורי חוויה, סיפורים מהמקראות הכיתתיות, ספרי קריאה הקשורים לנושא
  • חינוך גופני: שיעורי תנועה בריאה
  • מדעים: עיסוק בנושאים מתוך תכנית הלימודים במדע ובטכנולוגיה הקשורים לבריאות ולקידומה לאורך כל שנות הלימוד בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. 

4.5.4  חינוך לבריאות בגיל הרך

לשמירה על בריאות הילדים, להקניית הרגלי אורח חיים בריא ופעיל וליצירת מודעות לחשיבותו עוד בגיל הצעיר השפעה משמעותית על הבריאות ועל אורח החיים בגיל המבוגר. להלן נושאים ללימוד ולשיחה וכן רעיונות לפעילויות לקידום החינוך לאורח חיים בריא ופעיל בגנים:

א.    נושאים לשיחה ולדיון

  • השפעת התזונה על הבריאות ועל הרוגע של הילדים
  • "משנים כיוון" – כיבוד בריא בימי הולדת, כגון פרות טריים או יבשים וירקות 
  • החשיבות בשתיית מים
  • נזקי צבעי המאכל למיניהם
  • פירמידת המזון
  • פרות וירקות בחמישה צבעים
  • חשיבות "פת שחרית"
  • חשיבות הוויטמינים והמינרלים להתפתחות תקינה
  • חשיבות שילובם של קמח מלא וסיבים תזונתיים בתזונה

ב.    פעילויות עם ילדים

  • הכנת מאכלים על פי מתכוני בריאות  בשיתוף הורים וילדים, כגון מתכונים בריאים בחגי ישראל
  • הקמת גינה בחצר הגן וגידול ירקות כגון מלפפונים ועגבניות
  • הכנת ארוחת בוקר בריאה משותפת, אפשר מתוצרי הגינה
  • הכנת גבינות בגן
  • הפעלת חוגים המתמקדים בנושאי בריאות כגון בריאות השן, תזונה נבונה ופעילות ספורטיבית
  • יצירת שיתוף פעולה עם קופת חולים והזמנת מרצים מומחים לערבי הורים, כמו רופא ילדים התפתחותי, תזונאית ודיאטנית.

ג.     השתלמויות לגננות בנושאים מקדמי בריאות

השתלמויות מחוזיות בתחום קידום הבריאות תתקיימנה בירושלים, בבני ברק ובאשדוד. להלן פירוט הנושאים בהשתלמויות:

  • חינוך לקידום בריאות בגיל הרך – הרצאת מבוא
  • קבוצות המזון ועקרונות התזונה הנכונה בגיל הרך
  • תזונה וגדילה – השפעת התזונה על הגדילה
  • תזונה נבונה ומאוזנת בגיל הרך
  • ארוחת הבוקר וחשיבותה, הכריך הבריא
  • חינוך לתזונה נכונה: העלאת המודעות לחיוניותם של  פרות וירקות מצבעים שונים  לבריאות האדם
  • היגיינה ובריאות השן והתנהגות בטוחה בשמש
  • חשיבות הפעילות הגופנית בגיל הרך
  • הרגלי יציבה נכונים כחלק מ"חינוך לשלומות" (ראה בתכנית הלימודים החדשה בחינוך גופני לילדי הגיל הרך)
  • המשחק התנועתי כחלק מתכנית הלימודים החדשה של החינוך הגופני בגיל הרך
  • הכרת התנועות הבסיסיות ושילובן בפעילויות תנועתיות במפגשים ובמוקד התנועתי
  • ארגון הגן והחצר כסביבה מאתגרת לתנועה.

כמו כן יפעלו סדנאות ומרכז למידה פעיל במרכז רימונים בבני ברק.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' תרצה יהודה,

מפקחת כוללת בחינוך המוכר שאינו רשמי (החינוך החרדי),

טל' 02-5601790 דוא"ל tirzaye@education.gov.il

 

 

חזור

 

 

4.6    חינוך לאורח חיים בריא ופעיל במסגרת החינוך החברתי והחינוך הבלתי-פורמאלי

התכניות החברתיות במסגרת החינוך החברתי והחינוך הבלתי-פורמאלי המפורטות להלן פועלות בכמה מישורים כדי לקדם נושא זה במסגרות בית-ספריות וחוץ-בית-ספריות:

א.   גיליון "על סדר היום" 111: הגיליון, בהוצאת מינהל החברה והנוער, הוקדש לנושא של אורח חיים בריא ונקרא  "העיקר להיות בריא". מטרת הפעילות בגיליון היא העלאת המודעות לחשיבותו של אורח חיים בריא והיכרות עם מרכיביו, וכן עידוד בני הנוער לאמץ אורח חיים בריא. בגיליון הצעה לפעילות של עיצוב דוכן שיווק בעזרת כרטיסי מידע ולהכנת עלון הסברה בנושאים הקשורים לאורח חיים בריא.

ב.    מועצות תלמידים ונוער מקדמות תכנית אורח חיים בריא: בכל בית ספר תוקם ועדת בריאות כחלק ממועצת התלמידים שחבריה יהיו נציגים של כלל התלמידים ותעסוק בנושא הבריאות. הנושאים העיקריים שוועדת הבריאות תעסוק בהם יהיו האוכל הנמכר בקפיטריה בבית הספר, סוג המזון המובא על ידי התלמידים לבית הספר, ניקיון השירותים והכיתות והשתתפות בשיעורי החינוך הגופני בבית הספר. כדי לקבוע את הנושאים שיועלו על סדר יומה של הוועדה ייערך סקר איתור צרכים וכן תצפית על המצב הקיים בבית הספר, בסיוע המנחה והרכז החברתי.

ג.    ימי שיא: במסגרת ימי השיא בנושא יוקם "אוהל איכות החברה" במרכזי הערים וייתמקד יום אחד בשתיית אלכוהול ובהתנהגויות סיכוניות ויום אחד במשמעויות של קיום אורח חיים בריא. במהלך ימים אלה יעברו המשתתפים העשרה והכשרה והמשתתפים יציגו מוצרים. בבוקר יגיעו לאוהלים תלמידים, ואחר הצהריים יגיעו פעילים ומנהיגים צעירים מקרב הנוער. בשעות אחר הצהריים ובערב ישתתפו הורים ומומחים שיסייעו בהדרכה ובהעלאת המודעות לצעירים ברשות ובקהילה.

ד.   התכנית החינוכית "פיתוח בר קיימא" התכנית פועלת להגברת המודעות לנושא הקיימוּת, מקדמת עקרונות של איזון בין צורכי אוכלוסיות שונות, בין צורכי הדור הזה לצורכי הדורות הבאים ובין הצרכים לשימור הטבע ובריאות המערכות האקולוגיות לבין צורכי פיתוח, רווחה ושגשוג. התכנית מיועדת לשעות חינוך בכיתות חטיבות הביניים והחטיבות העליונות וכן לגילאי 18-12 במסגרות חוץ-בית-ספריות. התכנית כוללת ארבעה פרקים:

הפרק הראשון עוסק בבירור המושג קיימות ובהגברת המודעות לאורח חיים מקיים.

- הפרק השני עוסק בדילמה בין שמירת ערכי טבע וסביבה לפיתוח תעשייה וכלכלה.

- הפרק השלישי עוסק בתרבות הצריכה תוך כדי גיבוש כללי התנהגות לצריכה נכונה והתחייבות לפעול על פי כללים אלו.

הפרק הרביעי עוסק באורח חיים מקיים בדגש על תרומתו של היחיד לסביבה.

התכנית במלואה נמצאת באתר מינהל חברה ונוער, בכתובת זו:

/EducationCMS/Units/Noar/KatalogPirsumim/MeuravuthChevrathith-HanoarBemerkazHainyanim/barkayma.htm

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' טליה נאמן, מנהלת האגף לתכניות הדרכה והשתלמויות, מינהל החברה והנוער,
טל' 02-5603164, דוא"ל
taliane@education.gov.il

 

 

חזור


 

4.7    תכניות לקידום אורח חיים בריא לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים

מסגרות החינוך המיוחד תעסוקנה בשנת הלימודים הנוכחית בנושא השנתי על מגוון היבטיו:

–    מידע אודות אורח חיים בריא בתחומים השונים

–    התנהגויות ומיומנויות מקדמות בריאות.

לאור זאת מומלץ לתכנן את ההוראה על פי עקרונות מעגל ההפנמה בתכנית "ל"ב 21".

תלמידים המשולבים בכיתות לימוד של החינוך הרגיל ישולבו בכל תכניות הלימודים של הכיתה. אם תידרשנה התאמות, מומלץ להיוועץ עם מומחה תחום מטעם המתי"א  באזור בית הספר.

חומרי לימוד שייפורסמו על ידי אגפי הגיל או על ידי גורמים אחרים במערכת ומחוצה לה יותאמו לתלמידי החינוך המיוחד על ידי צוותי המסגרות. מומלץ להיוועץ עם המדריכים המחוזיים והארציים לתכנון פדגוגי לגבי אסטרטגיות התאמה מסוג הנגשות, שינויים וחלופות, וכן עם מדריכים בתחומי הלקויות השונות. רשימת המדריכים הארציים ודרכי ההתקשרות עמם המופיעים באתר האגף לחינוך מיוחד.

בתכנון ההוראה של הנושא במסגרות לחינוך מיוחד מומלץ להיעזר בתכנית הלימודים למדע ולטכנולוגיה בחינוך המיוחד שפורסמה באתר האגף לתכנון לימודים של משרד החינוך.

האגף לחינוך מיוחד יפרסם במהלך שנת הלימודים רעיונות לפעילויות בנושא באתר החינוך המיוחד. הפעילות תהיה במדור "תכנון לימודים", תחת הכותרת  "אורח חיים בריא". כמו כן יוצגו דגמי הוראה כיתתיים ובית-ספריים. בתי הספר מוזמנים להעביר הצעות אל הגב'  מיכל דראל,  מדריכה ארצית ליזמות מתוקשבות בחינוך המיוחד, דוא"ל michalda@education.gov.il.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל ד"ר דליה טל,

הממונה על תכנון פדגוגי בחינוך המיוחד, טל'  03-6896100,

דוא"ל  daliata@educationgcov.il

 

 

חזור

 

4.8    קידום הבריאות בקרב העולים החדשים 

תכניות מיוחדות לתלמידים עולים – "בדרך לשינוי בריא בקליטה שלי"

תלמידים עולים מגיעים לישראל ממגוון מדינות, בכל הגילים ובמהלך כל השנה. המקום שהם מגיעים ממנו שונה מישראל בהיבטים רבים: מזג האוויר, האוכל האופייני, הצמחייה, בעלי החיים, המאפיינים הגיאוגרפיים, התרבות וכן מערכות החינוך והבריאות וההרגלים של הילדים ושל בני משפחותיהם.

תהליך ההתאקלמות במדינה החדשה שהעולים מגיעים אליה נמשך כמה שנים וכולל כמה היבטים: רכישת השפה ברמה התקשורתית-חברתית, שיפור והעשרת השפה ברמה האקדמית-לימודית, השלמת פערים במקצועות הלימוד וכן היבטים רגשיים, חברתיים ותרבותיים.

חשוב מאוד להתאים את התכניות בנושא הבריאות לתלמידים העולים כדי לטפח את מודעותם לחשיבותו ולאפשר להם להטמיע התנהגויות והרגלים שיאפשרו להם אורח חיים בריא ופעיל, תוך הסתגלות לתנאי החיים בארץ.

להלן הפעולות המומלצות:

א.   בתכניות הלימודים הייחודיות של העולים ישולבו אוצר מילים, טקסטים ויחידות לימוד בנושאי בריאות.

ב.    ייעשה שימוש בסיפורים ובשירים המבוססים על תכנים בנושא הבריאות. דוגמאות לסיפורים: "סלט טוב" / מיריק שניר; "יוני סוכריוני" / איריס צדיק; : "אקו ולוגי" / תמר אבידר; דוגמאות לשירים: "הסבון בכה מאוד" / מרים ילן שטקליס, "סלט" / ע' הלל, "שיר הניקיון"/ יצחק עגן.

ג.    בשיח דבור יינתן דגש ל היבטים בריאותיים.

ד.    בבתי הספר שלומדים בהם עולים המגיעים מארצות המזמנות אתגרים בתחום הבריאותיים, כדוגמת שמירה על היגיינה אישית או הצורך בהגנה מפני השמש, יש להדגיש הקניית הרגלים אלו. אפשר להשתמש בתכניות קיימות כגון "תפור עליי", ובסיפורים מתאימים, כגון, "הכינה נחמה" /מאיר שלו; "שאולי הג'ירף ומרפאת השיניים" / איריס צדיק ועוד.

ה.   יש לטפל בהיבטים של דימוי עצמי ודימוי גוף וקבלת השונה בחברה תוך הדגשת ערכים של סובלנות, כבוד, איפוק ועוד. אפשר להיעזר ביחידות הלימוד המתאימות בתכנית "כישורי חיים" בהתאם לשכבת הגיל.

ו.    פיתוח תחושת השייכות למקום החדש ושילובם של העולים בחברת התלמידים ייעשו מתוך עקרון ההדדיות: היכרות של התלמידים ילידי הארץ ושל צוות המורים וההורים עם תרבותם של העולים והיכרות של העולים עם תרבות העם והמדינה. כמו כן יש ליזום פעילויות משותפות של התלמידים העולים והוותיקים שתתרומנה להשתלבות החברתית של העולים ותסייענה לקבלתם בקרב התלמידים הקולטים, ילידי הארץ.

ז.    האגף לקליטת תלמידים עולים יתאים יחידות הוראה שונות לתלמידים עולים בהתאם לעקרונות של הוראת שפה שנייה. חומרים אלו יופיעו באתר האגף. המנהלים והמורים מתבקשים לעקוב אחרי פרסומי האגף ולעשות שימוש מושכל בחומרים אלו.

ח.   ייעשה מאמץ לתרגם חוזרים הקשורים לנושא הבריאות לשפות הנפוצות בקרב העולים ולהפיצם להורים. מנהלי בתי הספר נקראים לנהוג באופן דומה ולתרגם את החוזרים היוצאים מטעם בית הספר.

ט.   האתר "תפור עליי", http://www.tafuralay.co.il/, יכול לספק מענה הן לעיסוק בנושאים מקדמי בריאות והן לצורך ברכישת השפה בדרך של משחקים אינטראקטיביים. באתר מצויים חומרים מגוונים הכוללים מערכי שיעור, מאמרים, דפי הפעלה ועוד לשימושם של המורים המלמדים תלמידים עולים.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' מאיה שריר,

מנהלת האגף קליטת תלמידים עולים, טל' 02-5603620,

דוא"ל  mayash@educationgcov.il

 

 

חזור

 

4.9    תכניות קידום הבריאות  למחוננים ולמצטיינים

נושא הבריאות על היבטיו הרחבים יקודם בכל מסגרות הטיפוח למחוננים ולמצטיינים באמצעות  כמה תכניות, שתעודדנה את העיסוק בו באופנים שונים:

א.   התכנית "מחונני על", מתמקדת בעבודה פרטנית של תלמיד עם חוקר מומחה-על בתחומו. השנה יכוונו התלמידים לחקור וללמוד את נושא הבריאות.

ב.    תכנית "שביל ישראל", שפותחה על ידי האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, מכוונת לאורח חיים בריא במהותה.

ג.    במסגרת התכנית "אמירים", המטפחת את התלמידים בבתי הספר, יתקיימו קורסי העשרה בנושא הבריאות שיעודדו את התלמידים לחקור את התחום.

קורס וירטואלי חדש ,"העיקר הבריאות" , לתלמידים מחוננים

לקראת שנת הבריאות ואיכות החיים נבנה קורס שעניינו קידום הבריאות בקרב תלמידים בתכניות למחוננים בכיתות ז'-ט', ואפשר להתאימו גם לתלמידים בכיתות ד'-ו'. 

מטרות הקורס

  • העלאת המודעות של התלמידים לתחומים שונים הנוגעים בבריאות שייבחנו מזוויות שונות, חלקן לא קונבנציונאליות
  • ניפוץ מיתוסים מקובלים באמצעות תהליכי חקר
  • חשיפת התלמידים לקונפליקטים עולמיים בנושאי הבריאות
  • קידום למידה רב-תחומית ובין-תחומית והבנת המורכבות של הנושאים
  • מתן במה לביטוי דעות בנושאי מוסר, רפואה ופוליטיקה הנוגעים לבריאות
  • עידוד  התלמידים לחקר ולהתעניינות
  • הפיכת התלמידים לשגרירים לקידום הבריאות בבתיהם ובבתי הספר שלהם
  • פיתוח מיומנויות טיעון והסקת מסקנות
  • פיתוח כישורי שיתוף פעולה בין תלמידים.

הנושאים המרכזיים של הקורס: בריאות וחולי – מבוא והגדרות; מערכות גוף האדם – גורמי תחלואה ופתולוגיות ואופן הטיפול בהן; רפואה לאורך ההיסטוריה -  מחוקי חמורבי, דרך הרמב"ם ואבן עזרא ועד לטכנולוגיות המאה ה-21; פנים רבות לרפואה – רפואה מודרנית ורפואה מסורתית; חינוך לתזונה בריאה בעידן השפע; חינוך גופני; הנדסה גנטית –  לאן?;  הפרעות אכילה;  הפרעות קשב וריכוז;  מערכת הבריאות במדינת ישראל – לאן?; מדינות שפע מול מדינות רעב;  אלכוהול; סמים ומשכרים נוספים;  מילת בנות.

הלימודים בקורס יהיו מבוססי PBL=  Problem Based  Learning, ובסיומם יידרשו התלמדים להציג תוצר מעשי.

 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל
הגב' שלומית רחמל,  מנהלת האגף לתלמידים מחוננים, טל' 02-5602972,
דוא"ל
shlomitra@education.gov.il

 

 

4.10 חינוך לבריאות בראי המורשת של עדות ומגזרים שונים

 

"לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה (בריאות) וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם (עצמות)" (משלי י"ז, כ"ב).

 

המורשות השונות עסקו תמיד באורח החיים הבריא תוך דאגה להנחלת עקרונותיו מדור לדור. בשנה זו יוטמע הנושא אורח חיים בריא על פי המקורות, ותוצענה תכניות לימודים לעדות ולמגזרים שונים שתתמקדנה בנושאים נפש בריאה וגוף בריא ובקשר ביניהם.

להלן תכנים שאפשר לעסוק בהם בהוראה במסגרת זו:

א.      נפש בריאה

–     מהותו הרוחנית של האדם וחשיבותה כפי שהם באים לידי ביטוי בתחומי הדת, הפילוסופיה, הספרות, השירה ועוד

–     השאיפה לשלמות אישית על כל נגזרותיה

–     אחריות האדם לחייו– עקרון הבחירה החופשית

–     אורח  החיים המאוזן (דרך האמצע למשל)

–     התמודדות עם לחץ חברתי

–     התכונות הנדרשות מן האדם (איפוק, שליטה עצמית וכיוצא בזה)

–     הדרכים להגיע לאושר, לשמחה ולשלמות (בדגש על מניעת עישון וסמים)

 

ב.      גוף בריא

–     מודעות לשמירה על בריאות הגוף

–     תזונה בריאה

–     שינה

–     מניעת מחלות וזיהומים.

 

בתי הספר יעסקו בלימוד מקורות מהתרבויות השונות תוך התמקדות בארבעה מעגלים: מעגל אישי, מעגל משפחתי, מעגל קהילתי ומעגל ציבורי.

להלן הצעות לדרכי פעולה בעיסוק בנושא הבריאות:

א.      תתקיים תחרות בין בתי הספר בכתיבת עבודות חקר רב-תחומיות מהמקורות ועד לבריאות בימינו. העבודות תעסוקנה באחד או בשניים מהמעגלים הנ"ל. בסוף השנה יתקיים טקס ובו תוצגנה העבודות המצטיינות.

ב.      בחינוך היהודי אפשר לפרוס את הוראת הנושאים בהתאם לתוכני לוח השנה העברית ולמועדיה, ובחינוך במגזרים האחרים בהתאם לחודשי השנה האזרחית, כמוצע להלן:

 

בחינוך היהודי

–     אלול: שינוי הרגלי חיים (האפשרות לשינוי, תהליך השינוי, "תשובה גופנית" – שינוי בהרגלי התזונה, התמכרויות)

–     תשרי: נפש בריאה ושמחה  –  סוכות ושמחת תורה

–     מרחשוון: סתיו, גשם, מים, חשיבות השתייה, שתייה מוגזת וממותקת,  מחלות חורף ומניעתן

–     כסלו: שמן, שמן זית, רזון יתר והשמנת יתר (כמה סופגניות לאכול?)

–     טבת: שנת חורף, שינה ובריאות, שעות שינה, שינה איכותית

–     שבט: שבעת המינים, אכילת פֵרות

–     אדר: "יין ישמח לבב אנוש"? – בין שתייה להתמכרות

–     ניסן: ניקיון, היגיינה, רחיצה, נטילת ידיים

–     אייר: יום העצמאות, חקיקה ויזמות ממשלתית, עירונית וקהילתית בתחומי הבריאות – מדינה בריאה

–     סיוון: חלב – מוצרי חלב ובריאות

–     קיץ: שמש, תרבות הפנאי בחופש הגדול

–     לקראת החופשה: דרכים, הולכי רגל ונהגים.

 

בחינוך במגזרים השונים

–     ספטמבר: חשיפת הנושא בפני התלמידים והמורים, שינוי הרגלי חיים (עיד אל פיטר)

–     אוקטובר: חינוך למודעות לאכילה נכונה, למשקל נכון ולשימוש בחומרים טבעיים (מסיק הזיתים)

–     נובמבר: סתיו, גשם, מים, חשיבות השתייה, מחלות חורף ומניעתן

–     דצמבר: התחדשות, סובלנות דתית, חשבון נפש, התחלה חדשה (חג המולד וראש השנה האזרחי)

–     ינואר: מנוחה, הקשבה לגוף

–     פברואר: יציאה לשטח, טיולים, אכילת פֵרות

–     מרס: התמכרויות באופן כללי

–     אפריל: ניקיון, היגיינה, רחצה

–     מאי: יום העצמאות, חקיקה ויזמות ממשלתית, עירונית, קהילתית ובית-ספרית

–     יוני: תרבות הפנאי בחופש הגדול.

חזור


 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' דינה דרורי, אשכול מורשת,  
טל'  02-5603165, דוא"ל 
dinadrori55@gmail.com

 


עדכוני rss

 

חוזר מנכ''ל תשעב/3(א), ד' בחשוון התשע"ב, 01 בנובמבר 2011

 
   תאריך עדכון אחרון:  13/07/2014