"מדעי המידע" הוא תחום העוסק בתיאוריות של הפקה, איסוף, ארגון, עיבוד, אחסון, אחזור, ייצוג והפצה של מידע.

תחום מדעי המידע הוא "תחום דעת החוקר את מאפייני המידע ואת טיבעו של תהליך העברת המידע, במטרה לקדם את התובנה של המציאות באמצעות טכנולוגיות של מידע ותקשורת

(Information and Communication Technology -- ICT)

תחום מדעי המידע מהווה חלק אינטגרלי מקבוצת מדעים שניתן לכלול אותם תחת הכותרת "מדעי המידע", דהיינו, מדעים שמטרתם קידום התובנה של  המציאות באמצעות הטכנולוגיה (Debones 1997, Bottle 1993).

המטרה של הוראת מדעי המידע היא להכשיר אדם העושה שימוש מושכל בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות.

בעידן שבו הופך מידע למשאב חשוב ולמקור עוצמה ושגשוג ליחידים, לארגונים, לתרבויות ולאומות, לא ניתן לוותר על מדעי המידע בתוכנית הלימודים הבית ספרית ובהכשרתו של כל אדם.

תחום "מדעי המידע" שואב את יסודותיו מהפרדיגמה המדעית של העתיד, שנוסחה על ידי Dyson Freeman. פרימן נחשב לאחד הפיסיקאים וההוגים המדעיים הגדולים של סוף המאה ה- 20. בספרו "עולמות דמיוניים" (1998) הוא פיתח מושג חדש בשם "פרדיגמת כלים" (Tool-Paradigm). המושג הזה כולל בתוכו תפיסה מערכתית חדשה של עקרונות הנוגעים לטכנולוגיה, והוא עומד למול המושג הידוע Paradigm. דייסון עושה אבחנה חדשה ומחלק את הפרדיגמות לשתי קבוצות, האחת פרדיגמת מושגים (Concept Paradigm) והשניה פרדיגמת כלים (Tool Paradigm).

 עד כה היה מקובל לחשוב כי התפתחותה של קונצפציה מדעית (פרדיגמה) חדשה היא זו המובילה להמצאת כלים חדשים ומשוכללים יותר. ברגע שהובחנו שני סוגי פרדיגמות הרי שאפשר יהיה להניח שגם פיתוח כלים מוביל לפיתוח קונצפציות. זוהי כנראה הספירלה השלמה של התפתחות התרבות האנושית, טוען דייסון פרימן.

 Dyson Freeman מביא דוגמאות שונות התומכות בטענתו כי גם כלים מייצרים קונצפציות ולא רק ההפך. הוא אומר, למשל, כי במאה ה - 21 נוכל לראות כלים מעניינים ויעילים שיורכבו בעזרת סינתזה בין מחשבים ובין הנדסה גנטית. כלים אלו יפרצו לנו פתחים חדשים אל תיאוריות מדעיות חדשות שבלעדיהם לא היינו מגיעים אליהן. הדוגמא הקלאסית אותה הוא מביא הוא הטלסקופ. זה הניע מדעים רבים מתחומי הביולוגיה, הכימיה ועד האסטרופיסיקה. בלעדיו, הפרדיגמות והתיאוריות החדישות ביותר בדבר מקור היקום ומסלול חייו של כוכב, לא היו אפשריים. הדוגמה החיה למול עיננו היא המחשב האישי אשר הולך ומעצב את התיאוריות החשובות ביותר של המין האנושי בתחילת המאה ה- 21 במתמטיקה, בפיסיקה ובביולוגיה. פרויקט הגנום האנושי ופרויקט הפרוטאום לעולם לא היו אפשריים לולא מדעי המידע (Bioinformatics).

תפקידו של מדעי המידע כתחום דעת, להכשיר בוגרים מתמחים שיהיו מסוגלים להמשיך ולפתח כלים ופרדיגמות אשר יהיה בכוחם לפתח תיאוריות מדעיות חדשות. הוראת מדעי המידע תכלול, למשל, את תורת השפות וביטוייהן במערכות איחזור מידע, מתודולוגיות ישנות וחדשות לקיטלוג המידע האנושי ולמיפוי הידע המצטבר, אלגוריתמיקה ותיאוריות בפיתוח כלי חיפוש, ועוד.

ביבליוגראפיה

Bottle, R.T. (1997)”Information Science”. In Feather, J. and Sturges, P. (eds.) International Encyclopedia of Information Science. London, Routledge, pp. 212-214

Debons, A. (1993), “Information Science”. In Allen Kent, Carolyn M Hall ( editors) .  World Encyclopedia of Library and Information Science. 3rd  edition, CRC Press ,  pp. 365‑368.