education - חינוך

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
'מהו בית?' - יחידת הוראה מודולרית שבמרכזה יצירת עגנון
כתבו: ד"ר שלמה הרציג והגר אור
 

מה ביחידה

יחידת הוראה זו נבנתה לכבוד אירועי שנת 'היובל לנובל', אך כמובן שהיא עשויה לשמש את המורים לספרות המעוניינים להעמיק בהוראת יצירתו של עגנון אף לאחר סיום שנה זו, כמו גם את המורים המעוניינים להרחיב את העיסוק הספרותי בנושא 'מהו בית?'. היחידה בנויה בצורה מודולארית, ומאפשרת שילובים שונים בהוראת היצירות הנזכרות בה.  

 

מסגרת הוראת היחידה

בפני בי"ס שיבחר ללמד יחידה זו, מספר אפשרויות לשלבה בההוראה:

  • במסגרת היחידה השלישית במגמת ההגברה.
  • במסגרת יחידת השכלה כללית (30 ש').
  • ניתן לשלב הוראת חלק מן היצירות שביחידה במסגרת הוראה תמאטית הן בהערכה החלופית הבית ספרית - 30% והן בהוראת ספרות לקראת בחינת הבגרות - 70%. (להזכירכם, הפיקוח על הוראת ספרות ממליץ 'לערבב' בהוראת שתי התכניות: של ה-70% ושל ה-30%.)

 

מבנה היחידה

חלקה הראשון של היחידה מוקדש לכמה מיצירות ש"י עגנון הנכללות בתכנה"ל בספרות לחט"ע, שמוטיב הבית, במשמעויותיו המגוונות, מצוי במרכזן. במגמה להרחיב את הדעת, משולבות ביחידת הוראה זו יצירות של יוצרות/ים נוספות/ים, שיצירותיהם נוגעות בנושא 'הבית'. התייחסות ליצירות אלו תמצאו בחלקה השני של היחידה. בשני החלקים הראשונים, בנוסף לפרשנות קצרה של היצירות, מוצעות לכל יצירה ויצירה שאלות הממקדות את הלמידה במשמעויות השונות של 'הבית' והופעותיו ביצירה. בחלק השלישי מוצעות פעילויות הוראה-למידה המותאמות לגישות 'הלמידה המשמעותית' וההערכה החלופית בעידן 'החממה הפדגוגית'. בחלקה הרביעי של היחידה מוגשות הצעות להוראת היצירות בהתאם לתתי-נושאים הנובעים מן הנושא המרכזי - 'מהו בית?'. מובן כי יצירת עגנון עומדת גם במרכזו של כל תת-נושא.

 


ש"י עגנון בספריית ביתו. באדיבות בית עגנון

 

מהו בית? משמעותו ודרכי עיצובו של הבית במבחר מיצירות עגנון וביצירות נוספות


מהי התחושה המידית, או האסוציאציה הראשונה, העולה בכם למשמע המלה 'בית'? האם אתם חושבים על ארבעה קירות וגג, או שמא על מה שקורה ביניהם ובתוכם? במקורותינו נכתב: "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב" (משלי י"ז א) מאי קא משמע לן? מהו הבית ה'נכון' לפי מחברו של ספר משלי? ובכן, על פי המטפוריקה של הפסוק דלעיל, ברור שטיבו של הבית אינו נמדד בערכים חומריים- כספיים, אלא בערכים משפחתיים של מידת השלום והשלווה השוררים בבית.

 בעולמנו החצוי מסמל, בדרך כלל, הבית - חום ומשפחתיות, עוגן של יציבות ('נמל הבית') ביטחון והגנה. במילים אחרות, בית איננו רק אותה ישות חומרית שאדריכל תכנן, המהנדס רקח והבנאים בנו בחומר ובלבנים. עבור מרבית בני האדם, הבית כרוך במכלול של דימויים ורגשות, הרגלים והטבעות, רצונות וזיכרונות, הזיות וחלומות. יתר על כן,  בית  הוא מושג כמעט ריק כשלעצמו,  מושג מופשט שאינו קיים באופן מובחן, אלא על פי האופן שבו אנחנו מגדירים אותו, מסמנים אותו, בונים אותו וחווים אותו בפועל.

אין תמה אפוא שסופרים ומשוררים הרבו לעסוק ביצירתם בנושא הבית, בין אם ממשי הוא, ובין אם מטאפורי-סימבולי; בין אם מתגוררים בו בהווה, או בין אם מתגעגעים אליו וכמהים לשוב ולהתגורר בו. מסעו של אודיסאוס לביתו אחרי מלחמת טרויה הוא אולי השיבה המאוחרת הביתה הידועה ביותר בכרוניקה הספרותית. אבל, כאמור הבית הוא מוטיב מפתח ביצירות ספרות רבות נוספות: קיומו או היעדרו, התחושות המתלוות אליו, הכמיהה אליו, דרכי עיצובו ועוד.

ביחידת הוראה זו הנכתבת, כאמור, לכבוד 'היובל לנובל' של גדול המספרים העבריים בעת החדשה, שמואל יוסף עגנון, תיחשף העובדה כי לבית החומרי ולבית הרגשי משמעות עמוקה, לא רק בחיי גיבוריו של עגנון, אלא גם בעולמו של מחבר היצירות עצמו. את עובדת מרכזיותו של הבית על היבטיו השונים ביצירת עגנון נבליט בדברים הבאים, תוך שימת דגש על יצירות עגנון שבתכנית הלימודים בספרות. למותר לציין, שעיון אינטנסיבי בכל אחת מהיצירות שביחידה ובדרכים להוראתן, מצריך עמידה על היבטים משמעותיים נוספים ביצירה.

 


בית משפחת עגנון בתלפיות בירושלים - הבית הישן.
באדיבות 'בית עגנון'.

לצדו של עגנון יככבו ביחידת הוראה זו יוצרים נוספים: סופרים, משוררים ומחזאים. המורים מוזמנים לבנות לעצמם על פי צרכיהם ועל פי צרכי תלמידיהם את השילובים הראויים בעיניהם בין פרוזה, שירה ודרמה.

לעיסוק בפניו המגוונות של הבית ביצירת עגנון יתלווה אפארט דידקטי מגוון הכולל דרכי הערכה קונבנציונליות וחלופיות. [1]

רגע לפני שנצא לדרך נציע שאלות כלליות לדוגמה שיוכלו ללוות את תהליכי ההוראה-למידה לאורך כל היחידה:

  1. מה היא משמעות הבית ביצירה שלמדת? נמק/י והדגם/י את דבריך.
  2. מהן דרכי העיצוב של הבית ביצירה שלמדת? נמק/י והדגם/י את דבריך.
  3. מה בבית, או בבתים, שבסיפור עורר את הזדהותך? בסס/י דבריך על מובאות מהסיפור.

בהמשך היחידה יוצגו שאלות ספציפיות לדוגמה על כל אחד מסיפורי עגנון הרלוונטיים.

עבודה פורייה ומהנה!


 

חלק 1 - משמעותו ודרכי עיצובו של ה'בית' במבחר מיצירות עגנון

 

נצא לדרך וניווכח לדעת עד כמה הבית הוא נושא מרכזי בהבנת משמעותה של יצירת עגנון. כך למשל, כל מהלכי עלילת הסיפור הנלמד ביותר במערכת החינוך "האדונית והרוכל" [2] מבוססים על היעדרו של הבית, הן זה החומרי-משפחתי והן זה הסימבולי-לאומי (קרי, בית שהוא מקלט לעם היהודי). צרתו הגדולה של הרוכל יוסף היא ש"אישה ובנים לא היו לו ולא היה לו על מי יתגעגע, ובכן היה דר עם אותה אדונית."  (עמ' 110). לשון אחר, הוא נדד ממקום למקום במרחבי אירופה הקרה והמנוכרת, ולא היה לו 'בית' אמתי (הבית האמתי מזוהה אצל עגנון עם משפחתיות ומחויבות), לכן חיפש לו 'תחליף בית' אצל אישה-ערפדית, נוצרייה מוצצת דם אדם ואוכלת בשר בעליה. אולם, מתברר שההנאות החומריות בבית האדונית הלני גברו על זהותו היהודית של יוסף והפילו אותו במלכודת היצרים. למותר לציין, שגם במישור האלגורי-לאומי יוצא עגנון כנגד הקיום ללא 'בית' של העם היהודי בגולה. העובדה שבסיום הסיפור חוזר הרוכל לסורו, למרות החוויות הנוראות שחווה בבית האדונית עלולה להיות מקור אסונו הבא: "ואותו רוכל נטל את קופתו וחיזר ממקום למקום וחיזר והכריז על סחורתו." (עמ' 116).

שאלות רלוונטיות על הסיפור "האדונית והרוכל" בהקשר לבית:

  1. מהי תרומת אורח החיים ה'רגיל' של יוסף לנפילתו בפח האדונית?
  2. מה מאפיין את ביתה של האדונית? במה שונה הוא מבית 'רגיל'?
  3. אלו ערכים הקשורים ב'בית', הבאים לידי ביטוי בסיפור, רלוונטיים גם למציאות ימינו?

 

 

גם בסיפור "מדירה לדירה" [3] תופס הבית מקום מרכזי, ואף כאן באותה משמעות של משפחתיות חמה ומגוננת, אלא שההגעה אל אותה 'משפחתיות', ולו גם בדרך עקיפה ומרומזת, כרוכה במסע חיפוש (בעיקר חיפוש עצמי) לא פשוט, כפי שניתן ללמוד משמו של הסיפור. גיבור היצירה, מספר בגוף ראשון, שהוא בן דמותו של הסופר, אינו מוצא את מקומו באף לא אחד מן הבתים (והמקומות) בהם הוא מתגורר. הוא נודד מדירה לדירה בניסיון נואש למצוא לעצמו 'בית' אמתי. אכן, אין הוא מודע לחלוטין לצרכיו העמוקים התת-סיפיים, ומצוקתו הרגשית המסתווה כמצוקה גופנית (מחלה), דוחפת אותו לעבור ממקום למקום. בסופו של דבר, ובאופן אינטואיטיבי, הוא מוצא את מקומו דווקא בבית שבו מתגורר ה'תינוק' (פעוט) זב החוטם וטרוט העיניים המשמש לו תחליף משפחה והוא, המספר, כלל לא ידע שהוא כזה, כלומר שמקור אסונו הוא החסרים הרגשיים-המשפחתיים. הסיפור "מדירה לדירה" מסתיים במפגש המחודש של המספר עם התינוק המזוהה עם הבית החסר: "פשטתי את בגדי ונשתטחתי על מיטתי. האבטובוסים ניסרו לפני חלוני ומוכרי הגזוז מזגו וצווחו. אבל כל הקולות הללו נתרופפו והלכו. חוץ מבת קולו של תינוק שהייתה מחליקה את אזני. עשיתי אזני כאפרכסת כדי שאשמע עוד." (עמ' 181).

שאלות על הסיפור "מדירה לדירה":

  1. מהם הבתים השונים אותם פוגש המספר במהלך שיטוטיו בארץ? מה מאפיין כל אחד מהם?
  2. מהי להבנתך משמעותו הרגשית והקוגניטיבית של סיום הסיפור? כיצד מתקשר הסיום למושג 'בית'?
  3. בחר/י דמות מהסיפור עמה הזדהית / לא הזדהית. הסבר/הסבירי והדגם/י את בחירתך.

 

סוגיית הבית מרכזית לא פחות להבנת משמעותו של סיפור פופולרי להוראה נוסף של עגנון, "פרנהיים" [4]. וכך נפתח הסיפור: "בחזירתו מצא את ביתו נעול." (עמ' 71). משפט פתיחה קצרצר זה מתמצת עולם תודעתי ורגשי שלם לפיו מקור אסונו של ורנר פרנהיים, החייל השב משדה הקרב ומן השבי, הוא בעובדה שהבית החומרי ובעיקר, הבית הרגשי-משפחתי ננעלו בפניו, ואולי לעולמים. העובדה שהוא חזר מן המלחמה ומן השבייה רק מעצימה את הטראומה. הזוועה בסיפור מקורה בעובדה, שביתו של ורנר אינו פתוח עוד בפניו - אשתו אינגה נטשה אותו לטובת אהוב נעוריה, קרל נייס, ובנו התינוק מת בזמן שהותו בשבי. לאורך ארבעת פרקי הסיפור הולכת ומתעצמת חווית ההשפלה של ורנר פרנהיים, הן מול דלת ביתו שלו והן מול דלתות 'נעולות' נוספות בבית משפחת שטיינר. גם סיומו של הסיפור מבליט את סגירתו של העולם הביתי-משפחתי בפניו של פרנהיים: "שעה קטנה עמד לו בחדר זה שפירשה ממנו אינגה. אחר כך חזר לאחוריו ובא לו אצל הדלת. השקיף על החדר ויצא וסגר את הדלת." (עמ' 83).

שאלות על הסיפור "פרנהיים":

  1. מהם הבתים המופיעים בסיפור "פרנהיים" ומה מאפיין כל אחד מהם?
  2. הסבר/הסבירי את תרומת שמו של הסיפור לבניית משמעותו. הדגם/י דבריך.
  3. לו יכולת להשיא עצה לפרנהיים, מה היית מייעץ/ת לו? בסס/י דבריך על ההתרחשויות בסיפור.

 

 

הבית כמחוז חפץ וכמתחם שיש להיאבק עליו ולהילחם עבורו עומד במרכזו של הסיפור "מאויב לאוהב" [5]. המספר בגוף ראשון, אף הוא בן דמותו של הסופר שבנה לו את ביתו בתלפיות, אחת השכונות הראשונות שמחוץ לחומות העיר ירושלים. על פי סיפור אלגורי זה רואה עגנון עצמו כמי שייסד את שכונת תלפיות, תוך שהוא נאבק שוב ושוב ברוח (פגעי הטבע? ערביי א"י? מאבק פנימי?) המנסה לגרשו מביתו. בכל פעם בונה לו המספר בית חזק ויציב יותר, אך בכל פעם מצליח הרוח להרסו. עד שבסופו של דבר בונה לו המספר, בעזרתם של פועלים מקצועיים, שהוא אישית משגיח עליהם, בית אבן יציב ועמוק יסודות, ובנוסף הוא נוטע סביבו גן ועצים.

וכשמגיע הרוח כדרכו לפוח בבית ולהרסו, ניצב הבית איתן על מכונו ואינו נסוט ממקומו. בתוך כדי כך מצליח המספר לאלף את הרוח ולהפכו לשכן טוב. הסיפור מסתיים בהשלמה ופיוס בין המספר לרוח; השלמה, שאינה נעדרת קמצוץ של התנשאות אירונית, מצד המספר, כפי שעולה מן המשפט החותם את הסיפור: "מכאן ואילך נתנמכה רוחו של רוח ובא בדרך ארץ. והואיל שהוא נוהג עמי בדרך ארץ נוהג אף אני עמו בדרך ארץ. כשהוא בא יוצא אני לקראתו ומבקש ממנו לישב עמי על ספסל שבגן שבין האילנות. והוא בא ויושב...וכשהוא פורש ממני והולך לו אני מבקש ממנו שיחזור ויבוא, כדך שנוהגים עם שכן טוב. ובאמת שכנים טובים אנו, ואני אוהב אותו אהבה גמורה. ואפשר שאף הוא אוהב אותי." (עמ' 9).

שאלות לדוגמא על הסיפור "מאויב לאוהב":

  1. הצג/הציגי את הבתים השונים שבונה המספר בשכונת תלפיות. מה מאפיין כל אחד מהם?
  2. הסבר/הסבירי את ייחודו של הבית האחרון שבונה המספר בשכונה. מה תרומת בית זה להבנת משמעות הסיפור?
  3. האם לדעתך עדיף 'בית' שנבנה ללא התנגדות, או כזה שבנייתו כרוכה בסבל וייסורים? בתשובתך התייחס/י למשמעות הסמלית של ה'בית' בסיפור. נמק/י והדגם/י דבריך.

 

 

למותר לציין, עד כמה מרכזי הוא הבית ברומן התבגרות הידוע של עגנון ספור פשוט [6]. עלילת הסיפור נעה בין כמה בתים, החל מביתה של מירל האלמנה אמה של בלומה, דרך ביתם של בני משפחת הורביץ והירשל בתוכם, אל ביתם של הצימליכים הוריה של מינה, עבור אל בית עקביה ותרצה מזל אליו עוברת בלומה במהלך עלילת הסיפור, ועד לביתו של הזוג הנשוי הירשל ומינה.

כאשר צירל, אמו של הירשל, רוצה להביע את מורת רוחה מקשר האהבהבים כלשונה הנרקם בין בנה לבין בלומה המשמשת כמשרתת בביתם, יורדת צירל אל מרתף הבית בעקבות הירשל וכך, בין היתר, היא אומרת לו: "בן בעלי בתים אתה הירשל ולגדולה מזו אתה מתוקן" (עמ' 50). במשפט תמציתי אחד המבחין בין בעלי בתים לבין מי שהיא חסרת בית, טמונה כל תפיסת עולמה המעמדית של צירל (ואולי של שבוש כולה), והמניע למהלכיה המכוונים להפריד בין הירשל לבלומה הענייה, ולקרב בין הירשל למינה בת העשירים (שהיא גם בתם של בעלי בתים). לבסוף הירשל, לאחר מסע תלאות וייסורים אין קץ

משלים, לפחות למראית עין, עם אבדנה של בלומה - כיצד מעוצב תהליך התבגרותו והתברגנותו בחברה ה'שבושית'? כמובן באמצעות מוטיב הבית. וכאשר מטייל הירשל עם מינה אשתו ברחובות העיר מעיד עליו המספר כי: "דרך הילוכם מגיעים אצל בית חדש שנבנה, הירשל נכנס לתוכו ובודק את הכתלים ואת החדרים, את המשקוף ואת החלונות. אדם שעד שלא נולד כבר היה ביתו מוכן לפניו כדאי לו שיראה צורת בית שלא נגמר בניינו." (עמ' 222) ובמקום אחר: "שוב נפתח ביתו של הירשל לפני הבריות. בראשונה הוא מכניס אורחים, כדי להראות להם את ביתו, עכשיו הוא מכניס אורחים מפני שדרכו של איש לשיח עם חבריו." (עמ' 228).

שאלות על "סיפור פשוט":

  1. א) תאר/י כל אחד מן הבתים העיקריים ברומן סיפור פשוט. מה מאפיין כל בית? מהו העולם המעמדי והרגשי הנלווה לכל אחד מן הבתים הללו?
    ב) באילו מן הבתים היית רוצה / לא רוצה לחיות? הסבר/י מדוע.
  2. הסבר/הסבירי כיצד קשור ביתם של הירשל ומינה לתהליך ההתבגרות והשיקום של בני הזוג.

 

 

בית אחר לחלוטין, וליתר דיוק, ארמון ולא בית, ואף מגמה תמטית ואידאית שונה מאד מגולמת בסיפור הקצרצר "האדריכל והקיסר" המופיע בתוך הנובלה 'עד הנה' לעגנון [7]. בפתיחת הסיפור מבקש הקיסר מהאדריכל המוכשר שלו לבנות לו ארמון. אך האדריכל שהזקין ו"לא הלך לבו אחר העצים והאבנים" (סמל לדברים חומריים ונחותים) בחר לצייר ציור מופלא של ארמון, כתחליף לארמון החומרי שנתבקש לבנות. עבור האדריכל מלאכת האמנות של הציור מצויה בסְפֵרה הגבוהה והאמתית של מעשה היצירה, אותה גילה באחרית ימיו. עבור הקיסר, בעל הסמכות השלטונית, הארמון החומרי הקונוונציונאלי הוא הדבר האמיתי. סתירה זו בין הבית החומרי לבין הבית המדומיין (בציור) איננה ניתנת לגישור. בסופו של דבר, כיוון שנותר האמן לא מובן, הוא נאלץ (או שמא בחר) לבצע את הצעד האולטימטיבי של פרידה מהעולם החומרי, שהיא גם פרידה מעולם החיים, לטובת עולם היצירה: "הקיש באצבע על הדלת המצוירת. נפתחה הדלת ונכנס האדריכל ושוב לא יצא משם."  

שאלות על הסיפור הקצרצר "האדריכל והקיסר":

  1. כיצד מעצב היחס לבית את תפיסת העולם השונה של האדריכל בהשוואה לזו של הקיסר?
  2. הסבר/הסבירי מהי משמעותו הסימבולית (הסמלית) של סיום הסיפור. כיצד מתקשר סיום זה למשמעותו של מושג הבית ביצירה?
  3. איזו משתי הגישות למושג 'בית' (הגישה החומרית, או הגישה האמנותית) מדברת יותר אל לבך? נמק/י תשובתך.


ש"י עגנון על סולם בספריית ביתו. באדיבות 'בית עגנון'

 

 

חלק 2 - משמעותו ודרכי עיצובו של הבית במבחר יצירות ספרות מתכנית הלימודים בספרות



שירה

"אודיסס" מאת חיים גורי [8]

שירו של המשורר חיים גורי "אודיסס" מעמיד במרכזו את חווית השיבה המאוחרת, שהיא מעצם טיבה בעידן המודרני, חוויה כואבת ומתסכלת. בקריאה ראשונה נדמה, שהשיר, לפחות על פי שמו, משחזר את שיבתו לביתו, ממלחמת טרויה, לאחר עשרים שנה, של אודיסס, הגיבור היווני המיתולוגי. בקריאה שנייה, יסתבר שבניגוד לשיבתו הגואלת של אודיסס המקורי, הרי שגיבור השיר נקלע לעולם זר ומנוכר, שאיננו מכיר בו ובמעשי גבורתו. ברובד האלגורי ניתן לראות באיש את הלוחם העברי במלחמת השחרור הישראלית (או כל מלחמה אחרת) השב הביתה, אך ביתו-מקומו לא יכירנו. אחד הגילויים הבולטים בשיר של המציאות הזרה והמנוכרת אליה נקלע אודיסס מצוי במוטיב הבית בבית השישי בשיר:

קָמוּ הַמְּבוּגָרִים וְנָטְלוּ אֶת הַיְּלָדִים שֶעָמְדוּ סְבִיבוֹ בְּמַעְגָל
וּמָשְכוּ אוֹתָם.
וְאוֹר אַחַר אוֹר הִצְהִיב בְּבַיִת אַחַר בַּית  .

שאלה:
כיצד חותר השיר ''אודיסס'' כנגד מוסכמות 'השיבה הביתה' בכלל, ובתרבות הישראלית, בפרט?

 

 

"כאשר היית פה" מאת זלדה [9]


שיר נוסף שבמרכזו חוויה של תסכול ומצוקה המועצמים לנוכח עבר עשיר ומפואר הוא שירה של זלדה "כאשר היית פה". את הזוגיות המאושרת שהתקיימה בינה לבין בעלה מתארת המשוררת, בבית השני בשיר, באמצעות מטונימיית קירות הבית:


כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עִמָּדִי
בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הַחוֹלְפִים
הָיוּ הַקִּירוֹת בְּנֵי-בַּיִת קְשִׁישִׁים
שֶׁסִפְּרוּ מַעֲשִׂיוֹת עַתִּיקוֹת
בָּעֶרֶב
כַּאֲשֶׁר שָׁתִינוּ תֵּה.


התסכול והמצוקה בהווה, לאחר הסתלקותו מן העולם של בן זוגה האהוב, מגולמים בתמונת הסיום של השיר, כאשר אותם קירות אינם משמשים עוד מחסה למשוררת והופכים: "יסוד זר \ חומר לא עונה כמוות."

שאלות:

  1. כיצד מעוצב הבית בהווה מול הבית בעבר בשירה של זלדה: "כאשר היית פה"?
  2. האם הגעגועים ל'בית' החם המשתקפים בשיר מעוררים אצלך הזדהות, למרות פער הגילים העצום? הסבר/הסברי מדוע.

 

 

"הבית עומד ומסביבו יש עצים" מאת יונה וולך [10]

מהיבטים דומים מעניין לבחון את שירה של יונה וולך: "הבית עומד ומסביבו יש עצים"


הבית עומד ומסביבו יש עצים
ואני לא בבית אני לא בפנים
ככה חלפו הרבה ימים והצטברו לשנים
כל זה ואני הננו לרגעים מזוהים

הובא כאן רק הבית הראשון בשיר, אך כבר בו ניכרת המגמה הרעיונית והרגשית של הפער בין התשוקה להיות בתוך החלום (בית וסביבו עצים) לבין מציאות ארוכת שנים בה המשוררת מצויה מחוץ לבית על כל המטען החוויתי והסימבולי הנלווה לחוויית גירוש זו. תחושת ההחמצה הולכת ונמשכת גם בשני הבתים החותמים את השיר, וכך מסתיים השיר: "איך שלא היה הלך אז ליבנו אי אחרי הבלים".


שאלה:
כיצד מעוצבת התשוקה לבית בשירה של יונה וולך: "הבית עומד וסביבו יש עצים"?

 

 

"פיגומים" מאת ארז ביטון [11]


פער הדורות בין בן לאב משתקף היטב במוטיב הבית בשירו של ארז ביטון "פיגומים". המשורר מתאר בשיר את אביו עומד "על סף חצי בית בארץ ישראל", כשהוא רוקם חלומות גאולה משיחיים: "בהריסות האלה / נבנה פעם מטבח / לבשל בו זנב לוויתן / ושור הבר". בניגוד לאתוס הגאולה הארצי ה'אשכנזי',  חלומות הגאולה של האב קשורים בבניה של מטבח שבו יתבשלו המאכלים השמורים לצדיקים בגן העדן. החזון המשיחי- דתי נמשך גם בטורי השיר הבאים: "נקים פינת תפילה / למצוא מקום / למקדש מעט." מקדש מעט הוא כינוי פיוטי לבית כנסת או לבית מדרש, והללו משקפים את עולמו הרוחני של האב.

"אבי נשאר בסף" מעיד המשורר ומציב עצמו כממשיך דרכו של אביו. אך בה בעת הוא מגחיך את יומרנותו שלו לנסות ולמלא את החלל שהותיר אביו. האירוניה באה לידי ביטוי באמצעות תמונת בנייה המקושרת באופן אסוציאטיבי למגדל בבל המקראי: "ואני כול ימי / מציב פיגומים / אל לב השמים."


שאלות:

  1. כיצד מעומת בשיר "פיגומים" חלום הבית של האב עם חלומו של הבן, הדובר בשיר?
  2. האם פער הדורות המשתקף בשיר, רלוונטי גם לימינו?

 

 

"שיר קניה בדיזנגוב" מאת ארז ביטון [12]

את תסכולו של המהגר שאיננו בן המקום, איננו חלק מן האליטה החברתית  התל-אביבית, ואף איננו דובר ילידי של שפת ה'מקום', מבטא המשורר במונולוג וידויי, שבמרכזו ניסיון השתלבות כושל (שלו) בעולמו המיתולוגי של רחוב דיזנגוף; הרחוב שלפחות בעבר שימש כמרכז תרבות, קניות ובילוי של השמנה והסלתה של אוכלוסיית העיר תל-אביב. את כישלון ההשתלבות באמצעות המהלך הכלכלי, הגיאוגרפי והלשוני מבטא המשורר במגוון דרכים סיפוריות ורטוריות. לעניינינו, חשובה סצנת העמידה של המשורר המאוכזב אל מול בתיה ה'גבוהים' של השכונה התל-אביבית הצפונית: "והבתים העומדים כאן עלי / גבוהים כאן עלי, / והפתחים הפתוחים כאן / בלתי חדירים כאן." סיומו של השיר בהתקפלות מול סמלי הסטאטוס המקומיים וחזרה "לפרברים / ולעברית האחרת."


שאלות:

  1. כיצד מעצב מוטיב הבתים ב"שיר קנייה בדיזנגוב" את עמדתו האידיאית והרגשית של המשורר?
  2. מה תחושתך לגבי המרחק בין המרכז לשוליים המתואר בשיר? נמק/י דבריך

 

 

"המנון ילדי העובדים הזרים" מאת רוני סומק [13]

שירו של רוני סומק כתוב כולו כמונולוג בגוף ראשון רבים המעמת בין "אנחנו" מפורש (ילדי העובדים הזרים) לבין 'אתם' מובלע. השיר איננו עוסק ישירות בבית הממשי או המטאפורי, אך הוא בהחלט עוסק בהיעדרו של הבית, על שלל משמעויותיו, מחייהם של ילדי העובדים הזרים. השורות הנזכרות בדיוק במוקד השיר, ובהן תיאור החדרים אותם מנקה אמם של הדוברים: "... שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם / אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת / חַדְרֵי הַלֵּב," ממחישות את ההבדל התהומי בין 'לנו' - ילדי העובדים הזרים לבין 'לכם' – אזרחי המדינה. 'חדרי הבית' הם אך ורק ביתם של 'בעלי הבתים', מן הסתם, המתגוררים בעיר הגדולה. ואילו העובדים הזרים הם בני בלי בית וכמוהם גם ילדיהם. קיומם של הילדים בשיר איננו קיום חומרי-בורגני, אלא רגשי במובהק.


שאלות:

  1. כיצד מעצב היעדרו של הבית מן השיר "המנון ילדי העובדים הזרים" את משמעותו של השיר?
  2. השיר מעמיד במרכזו סוגיה אקטואלית לא פשוטה. האם את/ה מזדה/ת עם העמדה הרגשית והאידיאולוגית שבאה לידי ביטוי בשיר? נמק/י דבריך.

 

 




סיפורת - סיפור קצר וסיפור קצרצר


סיפור עברי


"הקן" מאת מאיה ערד [14]

השאלה: מהו בית? עומדת במוקד סיפורה הקצרצר של מאיה ערד "הקן". זהו סיפור בגוף ראשון, שעלילתו מתרחשת בארה"ב והוא מסופר מפי אם צעירה המתארחת, יחד עם בעלה ובנותיה הקטנות, על מרפסת ביתו של זוג מבוגר. מה שמושך את תשומת לבה של המספרת, כך בפתיחת הסיפור, הוא קן שהיה מונח על הקורה התומכת את גג המרפסת "כדור קטן ומשוכלל".

בעלת הבית, לעומתה עסוקה ב"פרויקט חדש" בית חלומות אותו היא בונה כעת, עם פרישתה מעבודתה, באי יווני קסום. בפרטי פרטים היא מתארת את סגולותיו הטרומיות של הבית ההולך ונבנה. בניגוד אליה, עבור בעלה זו טרחה בלתי מוצדקת. בשלב מסוים, תשומת לבה של בעלת הבית מופנית לבנותיה של המספרת המשחקות בגינה, והיא אומרת לאורחיה "התינוק שלי בן שלושים ואחת, זה עובר כל כך מהר". לפתע היא מגלה את הקן שבמרפסת ביתה וצווחה מעורבת של אימה והפתעה נפלטת מפיה. כשהיא נגשת לבדוק את הקן היא מגלה לאכזבתה שהקן ריק. אך במהרה מתעשתת: "בכל זאת" אמרה, "זאת הפתעה נעימה. סימן שמשהו עשיתי בסדר, אם הצפרים החליטו לבנות כאן את הקן שלהן."

סיום הסיפור הוא נקודת מפנה דרמטית (פואנטה) המאירה באור אירוני את כל מהלכי ההתפארות של בעלת הבית בבית המופלא ההולך ונבנה בגן העדן היווני. מסתבר שמאחורי תחושת הסיפוק העצומה של מי שעומדת לממש את כל מאווייה הגלויים והנסתרים עומדת תחושת תסכול עצומה של מי שחשה שלא טיפחה כראוי את הקן המשפחתי שלה. הבית המפואר באי היווני נועד לחפות על כך.

שאלה:
כיצד מעצבים מוטיב הבית ומוטיב הקן את משמעותו הרגשית והרעיונית של הסיפור?

 

 

'אח קטן', מאת: רונית מטלון [15]

עלילת הסיפור מתארת ערב אחד בחייו של ניסו, נער כבן חמש עשרה וחצי, בן למשפחה מזרחית, שמתגורר בשכונת מצוקה, בדרום תל אביב. בסיפור שתי עלילות מצטלבות: בעלילת ההווה מתואר ערב אחד בו חווה ניסו אירוע אלים ובמקביל חווה מפגש משמעותי עם נערה בת גילו (נקודת השיא בסיפור), שבעקבותיו הוא 'מתפייס' עם עצמו. לאורך עלילת ההווה, נפרשת לאט ובהדרגה, עלילת העבר שמתחילה כשנה לפני ההווה הסיפורי ומסתיימת כחודשיים לפניו – ובה מתואר הניסיון הכושל של אבנר (אחיו של ניסו) ביחד עם האם, לבנות בבנייה בלתי חוקית, בית מגורים לו ולמשפחתו, בצמוד לבית האם. הדבר מביא להתנגשות טרגית עם הממסד (העירייה, משרד השיכון והמשטרה), שבסופה נורה אבנר למוות על-ידי השוטרים.

לאורך הסיפור מגלה המספר את העומק הרגשי במשפחה, את מאבקי ההישרדות שלה על רקע המצוקה הכלכלית, את מאבקה אל מול ההגמוניה הממסדית המאיימת על 'הבית' ואת האירועים המשמעותיים בגיבוש זהותם האישית והקבוצתית של כל אחד מבניה ומבנותיה (במיוחד של ניסו).

לא בכדי פורסם הסיפור 'אח קטן' בתוך הספר 'זרים בבית', שכן הבית בסיפור מכיל כולו צירוף של ניגודים – זרות וקירבה, בניה והרס, מקום ארעי אל מול שאיפה מתמדת למקום של קבע ועוד. הבית שאמור להיות המקום הפרטי, הבטוח הוא, למעשה, זר ומנוכר: "לא יודעת כבר, כל הזמן נכנסים ויוצאים זרים, אני [רחל] כבר לא זוכרת איך הבית שלי נראה." (עמ' 21). אם כן, לבית תפקיד מרכזי בסיפור – סביבו מתחדדות השאלות החברתיות שהסיפור מציף, כגון: מרכז ושוליים; אלימות ממסדית; יחסי כוח בין הממסד (העירייה, בתי משפט, משטרה) לבין המשפחה והפרט.

עם זאת, התהליכים הרגשיים שחווה ניסו הם העומדים במוקד הסיפור. הסיפור מסתיים בחוויה של תיקון רגשי שעובר ניסו, המאפשרת לו תחילתה של השלמה עם הטרגדיה שחווה בעת הריסת הבית, מותו של אבנר, ותחושת הכישלון שנלוותה לאירוע.

שאלות:

  1. הסבר/י כיצד שם הספר 'זרים בבית' מייצג את עולמן הרגשי של הדמויות המרכזיות בסיפור 'אח קטן'.
  2. בחר/י באחת הסצנות בסיפור שנגעה ללבך. הצג/י אותה והסבר/י מדוע נגעה ללבך.

 

 

סיפור מתורגם

"הגן המפליג למרחקים" מאת אידה פינק [16]

"הגן המפליג למרחקים" הוא סיפור בגוף ראשון שעלילתו מסופרת מפיה של ילדה יהודייה החיה עם אחותה ואביה (האם לא נזכרת בסיפור) בפולין של תחילת מלחמת העולם השנייה. הסיפור, כפי שמעידה עליו כותרתו,  מערב בין דמיון למציאות, ועלילתו מפליאה לעצב את ראשית תהליכי ההתנפצות של עולם הילדות התמים בתקופת השואה.

"הגן המפליג למרחקים" הוא ספור מינימליסטי קצר (כמעט קצרצר), שבמרכזו תהליכים נפשיים של פרידה ועקירה מעולם מוכר מוגן ואהוב על רקע איימי מלחמת העולם השנייה. הפלגת הגן המרומזת בשם הסיפור מתרחשת כמובן בדמיונה של הילדה המספרת, אך אין כמוה לעצב תהליכי התרחקות ממשיים בין שתי משפחות, האחת פולנייה-נוצרית והאחרת פולנייה-יהודית, זו מזו, על רקע המלחמה הנוראה.

לכאורה, לא הבית הוא גיבור סיפורה של אידה פינק, אלא הגן המקיף אותו, ואם לדייק יותר הרי שעלילת הסיפור מספרת כביכול את סיפורם של שני גנים שכנים בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה, גן יהודי וגן פולני. אלא שבאמצעות תיאור הדמיון והקבלה בין שני הגנים (לפני המלחמה) והשבר וההתרחקות ביניהם (לאחר פרוץ המלחמה) מספר הסיפור באופן תמציתי וסימבולי את סיפורה הקשה של המשפחה היהודייה בתקופת השואה. במישור הסמלי, כל אחד מן הגנים שבסיפור הוא בבחינת בית על שלל המשמעויות הנלוות למושג 'בית'.

שאלה:
כיצד באה לידי ביטוי בסיפור "הגן המפליג למרחקים" תחושת ההתפוררות של הבית?

 


"בית בעל שם רע" מאת נג'יב מחפוז' [17]

זהו סיפור בגוף ראשון שעלילתו מתרחשת בקהיר של שלהי שנות החמישים של המאה עשרים.

גיבור הסיפור הוא אחמד, פקיד לענייני פנסיה, שלמשרדו נכנסת קשישה בבגדי אבל ואחמד מזהה אותה כידידה מן העבר הרחוק. זכרונו של אחמד לוקח אותו אחורנית אל שנת 1925 ואל בית אחד מושמץ בתוך מציאות חברתית שמרנית במיוחד. בעלת הבית הייתה אישה נאה כבת חמישים שהעזה לטפח עצמה ולצאת גלויית פנים אל הרחוב יחד עם ארבע בנותיה. הבית התנהל באופן משוחרר ופתוח וכלל מסיבות 'מעורבות' לגברים ונשים. 

זיכרונותיו של אחמד משנת 1925 מהווים את הסיפור הפנימי של סיפור המסגרת החיצוני. באותה שנה  נרקם קשר אהבה בינו לבין מימי הצעירה בבנות הבית. הם נפגשו בסתר בגן החיות, אלא שאז התברר שאחמד חושש מהתקשרות ממוסדת עם מימי בשל השם הרע שיצא לבית כ"בית פריצות". בסופו של דבר נוטשת מימי את אחמד בשל פחדנותו וכניעתו למוסכמות השמרניות של החברה הקהירית.

בסיום הסיפור, 35 שנה לאחר אותה פגישה בגן-החיות, חוזר אחמד אל העבר ומנסה להתקשר בטלפון אל אותו בית-בעל-שם-רע (בית חלאווה שמו) ואז מתברר לו שהבית הפך להיות בית מסחר לבתי פשתן.

לסיפור אופי פמיניסטי מובהק, באשר הוא מעמיד את הניגוד בין המוסכמות החברתיות השמרניות לבין הפתיחות והנאורות של בית חלאווה. מימי מטיחה באחמד אמיתות קשות בדבר אפליית הנשים, אך רק שנים רבות לאחר אותם אירועים המספר עורך חשבון נפש מאוחר ולמעשה מתוודה על אשמתו ועל כניעתו למוסכמות החברתיות השמרניות.

ישנו ניגוד ברור בין השם שיצא לבית חלאווה כבית של פריצות לבין הפתיחות והשמחה הטבעיים ששררו בבית בהובלתן של נשות הבית. מימי מתוארת כנערה בעלת עקרונות שלא הייתה מוכנה להתפשר על תפיסת עולמה הפתוחה והנאורה גם לנוכח הדימוי הנורא של ביתה בקרב החברה המצרית השמרנית להחריד.

שאלה:
הסבר/י את הפער האירוני בין הדימוי החברתי של הבית-בעל-השם-הרע, לבין עמדת המחבר בסיפור כלפי הבית. מהי הביקורת החברתית המשתמעת מפער זה? והאם היא רלוונטית גם לחברה הישראלית בימינו?

 

 

"נפילת בית אשר" מאת אדגר אלן-פו [18]


"נפילת בית אשר" הוא סיפור אימים (סיפור גוֹתי) אפל במיוחד. עלילת הסיפור מסופרת מפי מספר בגוף ראשון הרוכב אל חבל ארץ מבודד ומשמים כדי לבקר את ידידו מנוער רודריק אשר, אשר חי בטירה מבודדת יחד עם אחותו. תיאורי הבית וסביבתו, ומאוחר יותר גם תיאורם של אנשי הבית, מכניסים את הקורא לאווירה קשה ומזוויעה של מציאות סוריאליסטית הלקוחה מחלומו זוועה. לא בכדי נחשב הסופר אדגר אלן פו כמי שהקדיש את עיקר מרצו הספרותי לכתיבת ''סיפורי אימה מסויטים שחוגגים בהם המזוויע והמבעית, כאילו בכוונתו לענג את קוראיו באמצעות הפחדתם. בסיפור אלה שולטים האל-טבעי והפרוורטי, והגבול בין המתים לחיים הופך פרוץ לגמרי.'' (מתוך עטיפת הספר).

בית אשר עצמו – מקום משכנן של דמויות רפאים לבנות ומסויטות, מתואר כמבנה עצום ממדים השוכן בצד בלב הישימון, כשבסביבתו אגם שחור ועצים עירומים ללא עלים – מתואר כמבנה מוזר ביותר: מצד אחד הוא שלם והרמוני בכל חלקיו, ומצד אחר שורה בו ריקבון פנימי עצום. זאת ועוד: "עינו של מתבונן דקדקן הייתה מגלה סדק כמעט בלתי נראה, שנמשך מגג הבניין לאורך החזית ומזגזג את דרכו במורד הקיר, עד שהוא אובד במימיו הקודרים של האגם." (עמ' 216).

בעל הבית, ידידו של המספר, משתף את המספר במחלתה הקשה של אחותו שבקרוב מאוד עתידה, לדבריו, לסיים את חייה. האחות אף היא כמו כל בני הבית (המשרתים) מתוארת כדמות רפאים חולנית. ואכן, בתוך ימים ספורים מתה האחות ונקברת במרתף הבית. המספר, בניסיון נואש לעודד את ידידו בעל המרה השחורה, בליל סופה וזעם, קורא בפניו סיפור 'רומנטי' האהוב לדבריו על בעל-הבית, אלא שבאופן מקברי שומע המספר כיצד במהלך הקריאה בקול, אירועי הזוועה הנקראים מתוך הספר מקבלים ממשות חייה (או מתה) מאחורי דלת חדרם של המספר וחברו. בסופו של דבר, במקביל לסצנה הנקרא, נפרצת הדלת ובפתח מופיעה דמותה של האחות המתה וצונחת על אחיה המסיים כך את חייו. המספר נמלט באימה מן הבית כל עוד נפשו בו וחוזה בבית הקורס (הסדק, זוכרים?) אל תוך מימי האגם השחורים.

שאלות:

  1. שם הסיפור 'נפילתו של בית אשר' הוא רב משמעי. הסבר/י והדגם/י.
  2. מהן הדרכים בהן מעצים הסיפור את תחושות הזוועה והאימה בו? באיזה מובן חותרת ה'זוועה' מתחת לדימויי הבית המקובלים?

 

רומן

ארבעה בתים וגעגוע מאת אשכול נבו [19]

 

כשמו כן הוא, הרומן מספר את סיפורם של דיירי ארבעה בתים סמוכים במעוז ציון (מועצה מקומית הקרובה לעיר ירושלים - כיום היא חלק מ'מבשרת ציון'). בתוכם גרים ארבעה זוגות (לחלקן ילדים) בסמיכות זה לזה. חייהם של הזוגות מתערבבים ונשזרים האחד בשני, ובתוך כדי כך מתערערות מערכות היחסים שהיו קיימות ביניהם בעבר.

הספר מחולק ל-5 חלקים. ארבעת החלקים הראשונים נקראים "בית ראשון", "בית שני" וכן הלאה. (בדומה למבנה של שיר, בסיומו של כל 'בית' מובאות מילותיו של "פזמון"). החלק האחרון נקרא "גלות". שמו של הספר באנגלית הוא "Osmosis" (פעפוע) ולא בכדי - לאורך כל הספר מתקיים מעבר של מידע, רגשות ומקרים מהפן האישי אל הפן הלאומי ולהפך (לדוגמה: מות החייל גידי ואז רצח רבין, כך שבזמן השכול המשפחתי על גידי, מצטרף כל העם לשכול לאומי על רבין). ארבעת הבתים הם:

  1. הבית של נועה ועמיר (זוג חברים, דיירי משנה בביתם של סימה ומשה)
  2. הבית של סימה, משה ושני ילדיהם
  3. הבית של נחמה, ראובן ובנם יותם
  4. הבית של אברם וג´ינה

שמו של הרומאן "ארבעה בתים וגעגוע" מבטא את הנושאים המרכזיים שבו. ה"בית" וה"געגוע" מהווים יסודות המגדירים את הזהות, במישור האישי, הזוגי והקולקטיבי.

הבית שבדרך כלל מהווה סמל למרחב קבוע, יציב ומבוצר מתפוגג ביצירה. הוא מוצג כמרחב רב-פנים, המייצג דיירים שונים; כמושא מריבה בין בעלויות שונות; וכנתון לקונפליקטים ועימותים בין יהודים לערבים ובין יהודים ליהודים. ובתוך כדי כך, בזמנים מסוימים, הבית מתפרק ומאבד את תפקידו כישות תומכת ומגוננת.

שאלות:

  1. הסבר/הסבירי כיצד הרומן ארבעה בתים וגעגוע חותר תחת הקונוטציות הרגשיות של המושג 'בית'.
  2. איזה מן הבתים נגע ללבך במיוחד? נמק/י והדגם/י.

 

 


 

דרמה

בית בובות מאת הנריק איבסן

עלילת מחזהו של הנריק איבסן "בית בובות" מתרחשת במהלך חג המולד (חג ביתי ומשפחתי במהותו על פי המסורת הנוצרית). המחזה משחזר סדרת אירועים דרמטיים במיוחד בחייה של משפחה בורגנית בנורבגיה של אמצע המאה התשע-עשרה. בעל-הבית במשפחה הוא פקיד בנק אמיד בשם טורוולד הלמר, שזה עתה מונה לתפקיד מנהל הבנק, אשתו הבובתית-ילדותית היא נורה ולהם שלושה ילדים. במחזה מופיעות  סדרה של דמויות משנה נוספות.

במוקד עלילת המחזה סדרה של תככים, העמדות פנים, שקרים ופחדים שמלווים את מרבית מערכות היחסים ביצירה. לשון אחר, זהו מחזה ששרוי במתח פנימי, בין אמת לזיוף, אך כל זה מתפוצץ בסופו של המחזה, כאשר סודותיה של נורה נחשפים ודמותו האמתית של בעלה מתגלה לעיניה במלוא כיעורה. נורה מתעמתת עם האמיתות של חיי נישואיה ומעמתת את טורוולד בעלה עם אמיתות אלה. היא, בתור הדמות הראשית במחזה, מבינה שבמשך כל שנות נישואיהם, לא הרגישה כאישה, אלא כבובה שניתן לתמרן אותה תוך שהיא עצמה משתפת פעולה עם מצבה זה. וכיוון שהיא מאסה במערכת יחסים נוראה זו היא מחליטה בסוף המערכה האחרונה, לצאת מ"בית הבובות" ולהתחיל במסע של חיפוש וגילוי עצמי. ואם לדייק עוד יותר, למעשה הבית במחזה משמש כבית-בובות לכל בני המשפחה, ולא רק לנורה, גם טורוולד הוא מעין בובה של המוסכמות החברתיות, שבהן הוא שבוי לחלוטין, וגם ילדיהם הם בבחינת 'בובות' שכל מטרתם מילוי צרכיהם הרגשיים של הוריהם.

שאלות:

  1. הסבר/הסבירי כיצד שם המחזה "בית בובות" מבטא את הביקורת החברתית הבאה לידי ביטוי ביצירה?
  2. מהי עמדתך ביחס לצעדה של נורה בסיום המחזה, בו עזבה את הבית? מה היית מייעץ/ת לה לעשות?

 

 

 

חלק 3 - פעילויות הל"ה המותאמות ל'למידה משמעותית' בעידן 'החממה הפדגוגית'

 

בחלק זה נציג בפניכם פעילויות לימודיות אפשריות לשילוב ביחידת ההוראה. עם זאת, נדגיש כי כל מורה ומורה מוזמנים לשלב פעילויות נוספות מכל סוג שהוא (כולל שילוב של בחנים ומבחנים). המשימות אותן תשלבו בתהליכי הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) אלו יאוגדו בתלקיט (פורטפוליו) [20]  דיגיטלי (רצוי) ויהוו את בסיס ההערכה החלופית. כל משימה תקבל משקל יחסי באחוזים ועל פיו היא תחושב בציון הסופי.

אנחנו ממליצים, באופן קבוע, לאפשר לתלמידים בחירה בין מספר משימות, על מנת לתת מענה הולם לשונות הלומדים (מבחינה קוגניטיבית ורגשית) ולזמן להם פעילויות המקדמות את ממדי תפקודי הלומד.


 

משימות לפתיחת יחידת הלימוד

את הנושא אנו ממליצים להתחיל באמצעות 'קירוב הלבבות' של התלמידים לנושא 'מהו בית?' (לפעילות הפתיחה יוקדש לא יותר משיעור אחד). פעילויות אפשריות:

כתיבה בעקבות ציור אמנותי

חיפוש חופשי של ציור / תמונה של בית המשקף את התחושה של התלמיד/ה של שייכות, או אי-שייכות, למושג 'בית'. התלמידים יכתבו, באופן חופשי, ויגדירו מהו בית עבורם (מומלץ להגדיר כתיבה בהיקף של כעמוד). במקום חיפוש חופשי (ועל מנת ליצור הקשרים בינתחומיים עם מקצוע האמנות) אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב בעקבות ציורים אמנותיים של בתים. התלמידים יוכלו לבחור מבין הציורים הבאים (או ציור אמנותי אחר שימצאו/יציירו) :


שירים ופזמונים בנושא 'בית'

התלמידים יביאו לכיתה שירים/פזמונים בנושא 'בית', יציגו אותם במליאה, או בקבוצות, ויוסיפו הסבר בע"פ הן על משמעות השיר והן על בחירתם בו.


קטע מסרט

ועוד, כיד הדמיון הטובה של המורה.

 


משימות לשילוב בהוראה לאורך יחידת הלימוד



להלן פעילויות למידה מומלצות לשילוב במהלך הוראת היחידה [21]

דיבייט - דילמה בין שתי דמויות ביצירה, או בין דמויות משתי יצירות. כל דמות מציגה עמדה שונה, התלמידים בכיתה צריכים להכריע בין שתי העמדות.

בלוג לימודי 
הבלוג הוא 'יומן רשת' וככזה הוא מזמן כתיבה חופשית. הבלוג לשירות הוראת ספרות יכול לשמש כ: בלוג של דמות מהיצירה הספרותית; בלוג שהוא 'יומן מסע קריאה' אישי/ כיתתי ובו כותבים התלמידים את חוויותיהם בעת הקריאה ביצירה; בלוג אישי/כיתתי המתעד את תהליכי הלמידה; וכיו"ב. לדרכי שילוב הבלוג הלימודי בהוראת ספרות.

מצגת שיתופית 
שילובה של המצגת השיתופית בהוראת ספרות מזמנת חקירה בקבוצות קטנות של היבטים/מוטיבים/משמעויות שונים והצגתם במצגת אחת. בתהליך הלמידה כותבת כל קבוצה את מסקנות חקירתה על גבי 1-3 שקפים בתוך המצגת השיתופית. בסיום, נוצרת מצגת שיתופית המקיפה את הנושא הנלמד מנקודות מבט שונות. בסופו של התהליך יציגו הקבוצות השונות במליאה את נושא חקירתם. למידע נוסף על המצגת השיתופית בשירות הוראת ספרות לחצו כאן.
אפשרויות ליצירת מצגת שיתופית ביחידת הוראה זו: היבטים שונים של משמעויות 'הבית' ביצירות שונות (בהתאם לתת-הנושא); משמעויות שונות של 'הבית' ביצירה הספרותית הנלמדת; מצגת לפתיחת היחידה, או לסיכומה, ובה כל תלמידה ותלמיד יציגו (באופן סמלי – ויזואלי, גראפי, או מילולי) 'מהו בית בשבילי?'; ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכם.

'תרשים זרימה' 
יצירת תרשים זרימה (דיגיטלי, או רגיל) של היבטים שונים ביצירה הספרותית, כגון: התקדמות העלילה בסיפורת; משמעויות שונות ביצירה, מוטיבים ביצירה; ועוד.

מסלול ספרותי 
אינטר-טקסטואליות בין יצירות ספרות שמחוברות ביניהן סביב מוטיב ה'בית'. את המסלול הספרותי ייצרו התלמידים (בקבוצות למידה) באמצעות הכנת מייצג (לדוגמה, הכנת פוסטר, בציור או בתכנת מחשב). חשוב להוסיף למשימה זו הסבר מילולי בכתב ובו ניתוח קצר של משמעות/יות מוטיב הבית בכל יצירה והקשר ביניהן לבין אופן עיצוב הפוסטר. רצוי לאפשר לכל קבוצה להציג במליאה את תוצר עבודתה.

מיני חקר
המורה תלמד בכיתה 2-4 יצירות (רצוי של עגנון), בדגש על הנושא 'מהו בית?' העולה מתוכן. התלמידים, בזוגות, יחקרו 1-3 יצירות נוספות, באופן עצמאי ובהנחיית המורה ויכתבו מיני עבודת חקר (כ-5 עמודים). במהלך זה חשוב לשלב גם הוראת מאמר בכיתה בנושא 'הבית'.

מטלת ביצוע  (מטלה אותנטית, הקשורה לחיי היומיום) 
התלמידים יקבלו משימה: נתבקשתם ללמד את הכיתה/קבוצת ילדים יצירה ספרותית שבה מופיע מוטיב הבית באופן משמעותי. [אנחנו מציעים לבחור מתוך היצירות שביחידה זו]. לצורך כך עליכם לכתוב מערך שיעור ללימוד היצירה. חשבו מהן מטרות השיעור שתלמדו וכיצד תרצו ללמד בצורה מעניינות ומשמעותית. כתבו את מערך השיעור שלכם. בהמשך, תזכו ללמדו.

כתיבה יצירתית 
כתיבה חופשית, יצירתית, בנושא 'מהו בית?' – הכתיבה החופשית-יצירתית יכולה להיעשות כפתיח לנושא (תלמידים יכתבו בהקשר לחוויותיהם האישיות, ידיעותיהם ומחשבותיהם על הנושא 'מהו בית?'), או להינתן כסיכום ליחידת הלימוד (תלמידים יכתבו טקסטים בכתיבה חופשית תוך התייחסות לאחת, או יותר, מהיצירות שנלמדו).
מובן שבאפשרותכם לשלב משימה זו בכל שלב בתהליכי הלמידה.

המחזה; צילום; קריאה קולית 
התלמידים יצלמו סרטון קצר, יקריאו בקול (בדגש על פרשנותם האישית), או ימחיזו, יצירה ספרותית שנלמדה, או יצירה שנכתבה על ידם בנושא.

 

בסיומה של יחידת ההוראה שלעיל חשוב לתת משימה מסכמת, זאת על מנת ליצור תמונה שלמה וקוהרנטית של הנלמד.


 

 

חלק 4 - חלוקה להוראת היצירות בהתאם לתתי-נושאים הנובעים מן הנושא המרכזי - 'מהו בית?'

  רשימת יצירות היחידה - חלוקה על פי תת-נושאים

 

הוראה מהנה ובהצלחה!

 

הערות:

  1. ראו חלק שלישי ביחידה
  2. ש"י עגנון, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו ועוד סיפורים, שוקן, 1996, עמ' 104 - 116
  3. ש"י עגנון, סמוך ונראה, ספר המעשים, שוקן, תשכ"ז, עמ' 170 - 181
  4. ש"י עגנון, בדמי ימיה ועוד סיפורים, שוקן, 1991, עמ' 71 - 83
  5. ש"י עגנון, מאויב לאוהב ועוד סיפורים, שוקן, 1992, עמ' 7 - 9
  6. ש"י עגנון, סיפור פשוט, שוקן, 1975
  7. ש"י עגנון, עד הנה, "עד הנה", שוקן, תשכ"ב, עמ' נד
  8. חיים גורי, שושנת רוחות, הקיבוץ המאוחד, 1960
  9. זלדה, שירי זלדה, הקיבוץ המאוחד, 1985
  10. יונה וולך, תת-ההכרה נפתחת כמו מניפה, הקיבוץ המאוחד, 1992
  11. ארז ביטון, ציפור בין יבשות, הקיבוץ המאוחד, 1990
  12. שם
  13. רוני סומק, כוח סוס, זמורה-ביתן, 2013
  14. מאיה ערד, עשרים סיפורים קצרים, כנרת זמורה-ביתן, 2015. עמ' 32 - 33
  15. זרים בבית, הוצאת הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד, 1992
  16. כל הסיפורים, עם-עובד, 2004, עמ' 49 - 51
  17. הגנב והכלבים, וסיפורים אחרים, ספריית פועלים, 1970
  18. המכתב הגנוב ואחרים – סיפורים (1), מאנגלית: אלינור ברגר, הוצ' הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 213 - 231
  19. אשכול נבו, ארבעה בתים וגעגוע, הוצ' זמורה-ביתן, 2004
  20. הסבר מפורט על התלקיט ראו באתר 'הבניה מתמדת' של פרופ' מנוחה בירנבוים
  21. משימות אלו ישמרו בתלקיט של כל תלמיד/ה ויהוו חלק מתהליכי ההערכה המעצבת וההערכה המסכמת.
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  04/01/2017