education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
כבוד האדם: זכויות האדם וכבודו
 
 

חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" / נתקבל בכנסת ביום י"ב באדר ב' התשנ"ב

על חוק כבוד האדם וחירותו / מנחם אלון

האם חוק כבוד האדם מייצג את מורשת ישראל? / פרופ' אליעזר שביד

נשמע לזולתנו! / זבולון המר

שביתת המורים וחוק "כבוד האדם וחירותו" / משה נגבי

גדול כבוד הבריות / ר' מנחם המאירי

 

 

 

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

.1

 

חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

.2

 

אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

.3

 

אין פוגעים בקניינו של אדם.

.4

 

כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.

.5

 

אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

.6

 

(א) כל אדם חופשי לצאת מישראל. (ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.

.7

 

(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו. (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

 

דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת

יצחק שמיר
ראש הממשלה

חיים הרצוג
נשיא המדינה

 

נתקבל בכנסת ביום י"ב באדר ב' התשנ"ב, ‏17 במארס ‏1992.
ספר החוקים ‏1391, כ' באדר ב' התשנ"ב, ‏25.3.1992

 

 

 

על חוק כבוד האדם וחירותו


באשר לפרשנות מהותן של זכויות אלה נעמוד מתוך עיון בסעיף הראשון של חוק היסוד, אשר זה לשונו: "חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". המושגים "כבוד האדם וחירותו" צריך יתפרשו ויתמלאו תוכן לפי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו אפוא ייחודן של כויות האדם האמורות על כל המשתמע מהן והכרוך בהן בחוקיה של מדינת ישראל: באות הן לעגן לא רק את ערכיה של מדינה דמוקרטית, כמקובל בחוקותיהן של מדינות דמוקרטיות מערביות, אלא את ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית. ודוק: מדינה יהודית ראשונה, ואחריה מדינה דמוקרטית. ומקובל על הכל שמטרתו של האמור בסעיף זה היא מציאת סינתיזה בין ערכיה של מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. ברור, שמונח זה כולל את תוכן ערכיה של מורשת ישראל לדורותיה, משפטה, והגותה, לרבות ערכיה של תקופת התחייה, הציונות והקמתה של מדינת ישראל.

 

...לעתים קרובות, במקום הביטוי "כבוד האדם" בא הביטוי "כבוד הבריות". והלא דבר אחד הוא. "כבוד הבריות" פירושו כבודם של הנבראים, של כל הנברא בצלם אלוקים.

מנחם אלון כבוד האדם וחירותו, בבת הנשיא, ירושלים תשנ"ה, עמ' ‏22-15

 

 

 

האם חוק כבוד האדם מייצג את מורשת ישראל?


האם יש בו חובות אנוש, כגון המצווה הידועה: "ואהבת לרעך כמוך", וכגון "הציווי הקטגורי" של קנט המחייב כל אדם באשר הוא אדם לראות בזולתו יעד של הטבה ולא רק אמצעי לתועליות אנוכית?...

 

...לפנינו חוק שנתנסח על פי דגם המקובל בדמוקרטיה הליברלית האמריקנית, שהשקפת העולם שהוא מיישם היא שאיפת הצלחה ואושר אינדיבידואליסטיים ותחרותיים. ...על רקע זה אציע בקצרה את תפיסת ה"חירות" הנגדית של התורה, הן זו שבכתב והן זו שבעל-פה. ראשית - מצוות השבת. משמעותה בזיקה לתפיסת ה"חירות" התורנית היא מרכזית: השבת מגבילה את העבודה הפיסית שממנה באה פרנסת האדם ורווחתו, ושלה הוא נוטה להשתעבד ביותר. השבת אינה "מזכה" אפוא את בני ישראל במנוחה, אלא מצווה עליהם מנוחה על יסוד של שוויון כל בני החברה לפני הסמכות המחוקקת. באופן זה היא מאחדת את רעיון החירות לא עם רעיון הזכות כי אם עם רעיון הצדק החברתי: הזכות הניתנת בפועל לכולם היא מלכתחילה חובה החלה על היחידים, גם ביחס לעצמם אבל בייחוד ביחס לזולתם. שכן רק באופן זה יוכלו הכל לממש אותה. אחר כך בא המעמד העיקרי: הברית שנכרתה למרגלות סיני. שוב מעמד של הצטוות על חובות שבין אדם לאלוקיו ובין אדם לחברו וחברתו, ושוב המצטווים ערבים זה לזה שיוכלו לקיים יחד את כל המצוה עליהם.

 

בתורה שבכתב לא נמצא את המונח זכויות, אלא לכאורה רק מצוות, חוקים ומשפטים. אבל מתוכן החקיקה ברור שהמצוות המוטלות על כל אדם כלפי זולתו הן זכויותיו של כל אדם מלפני זולתו ומלפני החברה, ואף מלפני האלוקים.

פרופ' אליעזר שביד, בוד האדם וחירותו, שם, עמ' ‏57-47

  

 

נשמע לזולתנו!


רק מתוך סובלנות פנימית, מתוך קבלה גמורה של זכותו של חברך לחשוב ולהאמין אחרת, ולהיות יהודי, ציוני וישראלי על פי דרכו, הבנתו והכרתו - רק מתוך כך נוכל להמשיך את רקמת חיינו כאן מבלי שתתפורר. זקוקים אנו ליישם את מה שלימדונו חכמים, על "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

 

הבה נזכור ונזכיר, כי תרבות של יצירה פירושה גם תרבות של מחלוקת, וכי מאחורי כל דעה ניצב אדם. וכאשר אנו חולקים מכל הלב על הדעה, באותה שעה יימלא לבנו בידיעה כי "בצלם אלוקים ברא את האדם".

זבולון המר, מתוך דברים שנאמרו במעמד הענקת פרס ישראל, יום העצמאות, תשמ"ב

 

  

שביתת המורים וחוק "כבוד האדם וחירותו"

 

...כמובן, אם לכנסת אסור כיום להפקיע בחוק את זכות השביתה, קל וחומר שלממשלה אסור לעשות זאת באמצעות צווי ריתוק. .. צווים כפי שהוצאו השבוע נגד עובדי המכס לא היו עומדים בשום אופן במבחן בג"ץ.  

 

כל השימוש בצווי ריתוק לשבירת שביתות הוא דוגמה מחפירה במיוחד לנשיאת שם הביטחון לשווא ולניצול ציני ופסול של אמצעי חירום ביטחוניים למטרות כלכליות, שאין בינן לבין בעיות הביטחון ולא כלום... ברור שעבודת המכס השבוע איננה נכנסת לקטיגוריה הזאת. בעת המהפכה החוקתית לפני שש שנים אף נקבע במפורש בסעיף ‏50 לחוק יסוד הממשלה, שאסור לממשלה להשתמש בסמכות החירום הזאת באופן המאפשר פגיעה בכבוד האדם, וכאמור שלילת זכות השביתה היא פגיעה מובהקת כזאת.

 

היו שאמרו שבשביתתם בשבוע הראשון של שנת הלימודים, העבירו המורים לתלמידים מסר אנטי-חינוכי. אך ההיפך המוחלט הוא הנכון. הנושא המרכזי השנה במערכת החינוך - על-פי הכרעתו הברוכה של השר זבולון המר ז"ל, שאימץ גם יורשו, השר יצחק לוי - הוא "הזכות לכבוד והחובה לכבד". המסר העיקרי הטמון בנושא הזה הוא, שדמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, אלא יש זכויות וערכים – ובראשם ערך הכבוד האנושי - שגם רוב עצום ורב אינו רשאי לרמוס ואיננו יכול להפקיע, אף ממיעוט קטן. בכך שהוכיחו לרוב הנרגן שסבל משביתתם שאין ביכולתו לכפות עליהם לעבוד בעל כורחם בתנאים הנראים להם משפילים ומבזים - תרמו המורים תרומה שלא תסולא בפז להנחלת המסר הראוי והחשוב הזה. נראה שלא רק דרדקינו היו זקוקים לשיעור הזה, וצריך לקוות שלא רק הם ישננו אותו.

משה נגבי, מעריב, כ' באלול תשנ"ח/‏11.9.9

 

  

גדול כבוד הבריות

 

כבוד הבריות חביב עד מאוד. אין לך מידה חביבה ממנה.  כלל גדול אמרו: גדול כבוד הבריות שדוחה כל לא תעשה שהוא מדברי סופרים... יש דברים שהתורה הרחיבה לנו את הדרך לדחות מצוות הכתובות בתורה מפני כבוד הבריות, כגון בשב ואל תעשה.

ר' מנחם המאירי,  בית הבחירה, ברכות יט ע"ב

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss