education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
שבת הארץ: היסטוריה
 

 אוצר בית דין

 שמיטה בימי בית שני - ד"ר יחזקאל כהן

 אלכסנדר הגדול פוטר ממסים - יוסף בן מתיתיהו

 פקודת יוליוס קיסר - יוסף בן מתיתיהו

 ישיחו בי

 שנת בטלה

 שביתה ממלחמה - ד"ר יחזקאל כהן

 כתובת רחוב

 רבי התיר...

 מסים בשביעית

 שביעית בימי חז"ל - פרופ' שמואל ספראי

 

 

 

 אוצר בית דין

 

בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות בתוך ידו, נוטלין אותן ממנו ונותנין לו מהן מזון שלוש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים - שלוחי בית דין שוכרין פועלים ובוצרים אותן ודורכין אותן בגת וכובשין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר... ומחלקין אותן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו.
הגיע זמן שעת הביעור... מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור, מחלק מהן לשכניו, לקרוביו וליודעיו, ומוציא ומניח על פתח ביתו, ואומר: "אחינו בית ישראל, כל מי שצריך ליטול יבוא ויטול", וחוזר ומכניס לתוך ביתו ואוכל והולך עד שעה שיוכלו.

 

תוספתא, שביעית, ח ה"א-ה"ב

 

 

 שמיטה בימי בית שני - ד"ר יחזקאל כהן

 

מצוות השמיטה היתה מאז ומתמיד בין המצוות שקיומן קשה בחברה שכלכלתה התבססה בעיקר על עבודה חקלאית. מכיוון שהחקלאות היתה יסוד לכלכלה היהודית בארץ-ישראל במשך כל ימי הבית השני, עמד הציבור היהודי בפני קשיים רבים ברצותו לקיים מצווה זו לפרטיה כפי שנתנסחו במשנתם של חכמים.

...יותר מכל היקשה על קיומם עול המיסים. מעטים בלבד יכלו לנטוש את שדותיהם בשביעית ועם זאת להעלות לשלטונות את המיסים השנתיים כרגיל. ניתן לומר, שלגבי הציבור היהודי, גם אם לא לגבי יחידים בתוכו, קיומה של המצווה היה מותנה בראש ובראשונה בשחרור ממיסים בשנה זו. מכיוון שהעצמאות היהודית בימי הבית השני התקיימה כמאה שנים בלבד, ובשאר חמש מאות שנותיו של הבית נתונים היו יהודי ארץ-ישראל לשלטון נוכרי, בצורות שונות, ישירות או עקיפות, הרי שהשחרור ממיסים בשנה זו ובעקבותיו קיומה של השמיטה, היו תלויים ברצונו של השליט הזר, ביכולתו להבין את אורח החיים היהודי המיוחד ובנכונותו לוותר על הכנסות כספיות לא מבוטלות.
מאז ומתמיד לא גילו נוכרים, כולל שליטים נוכרים, הבנה לאורחותיה של היהדות. גורלה של השביעית, בעניין זה, לא היה טוב מגורלן של מצוות רבות אחרות.

 

ד"ר יחזקאל כהן, עדויות על קיום מצוות שביעית בימי שני, בתוך:
שמיטה-מקורות, הגות, מחקר, האגף לתרבות תורנית, עמ' ‏98, 99.

 

 

 אלכסנדר הגדול פוטר ממסים - יוסף בן מתיתיהו

 

למחרת קרא (אלכסנדר הגדול) ואמר להם לבקש מתנות כחפצם.
אז ביקש הכהן הגדול, שיורשה להם לקיים את חוקי אבותיהם ושתהא השנה השביעית פטורה ממסים. והוא נתן להם הכל.

 

יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, יא ח, ה (‏338)

 

 

 פקודת יוליוס קיסר - יוסף בן מתיתיהו

 

יהודי א"י היו פטורים ממס בשנת השמיטה. מצב זה קיבל חיזוק ואישור בפקודה שפירסם יוליוס קיסר בשנת ‏47 לפנה"ס. זו לשון הפקודה, כמצוטט אצל יוסף בן מתיתיהו:

גאיוס קיסר אימפרטור (דיקטטור) בשניה, קבע, שהיהודים יעלו מס לירושלים העיר, להוציא את יפו, מדי שנה, חוץ מהשנה השביעית, שהם קוראים לה שנת שבתון הואיל ואינם אוספים את פרי העצים ואינם זורעים בה.

החלטה זו פירסם הקיסר בהיותו בסוריה והיא אושרה שנה לאחר מכן, בשנת ‏46 לפנה"ס, על-ידי הסנאט הרומאי.

קיסר גמל בכך ליהודי א"י על שעזרו לו בעת מלחמתו במצרים, לאחר מפלת פומפיוס.

 

יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות יהודים, יד, ו (‏202)

 

 

 ישיחו בי

 

רבי אבהו פתח: "ישיחו בי יושב שער" - אלו אומות עולם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות. "ונגינות שותי שכר" - מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין הן יושבין ומשיחין ומלעיגים בי...ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם והחלוקים שלו עליו והן אומרים אלו לאלו: על מה זה מתאבל? והן אומרים: היהודים הללו שומרי שביעית הן ואין להם ירק ואכלו החוחים של זה והוא מתאבל עליהם.

 

פתיחתא דאיכה רבתי, יז

 

 

 שנת בטלה

 

ההיסטוריון הרומאי בן המאה הראשונה לספירה, טאקיטוס, מזכיר את השמיטה בספרו על תולדות רומי בסוף המאה הראשונה לספירה: "יש ואמרים, שהחליטו (היהודים) לבלות את יום שביעי במנוחה, כיוון שהיום הזה הביא קץ ליגיעותיהם. אחר כך נפתה לבם על-ידי הבטלה והם הועידו לעצלות גם את השנה השביעית.

 

היסטוריות, ה, ד

 

 

 שביתה ממלחמה - ד"ר יחזקאל כהן

 

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך מתארת את המלחמות שינהלו בני הכת עם אויביהם הקרובים והרחוקים. המלחמה תתנהל על פני ארבעים שנה. אולם, כיוון שבשנות השמיטה, שתחולנה במשך פרק זמן זה, לא תתנהלנה מלחמות, תהיינה ‏35 שנים של פעילות מלחמתית. בשנות השמיטה יעסקו בעבודת המקדש על-פי דרכם של בני הכת. וזו הלשון המגילה:
את כל אלו יסרוכו (יבצעו) במועד שנת השמיטה (הכוונה לעבודת ה' במקדש), ובשלוש ושלושים שני המלחמה הנותרות יהיו אנשי השם קרואי המועד וכל ראשי אבות העדה בחרום להם אנשי מלחמה לכל ארצות הגויים. מכל שבטי ישראל יחלוצו להם אנשי חיל לצאת לצבא כפי תעודות המלחמה שנה בשנה ובשני השמיטים לא יחלוצו לצאת לצבא כיא שבת מנוח היאה לישראל" (=כי שבת מנוחה היא לישראל).

 

י' ידין, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, פרק ב, ‏6 - 9.

 

 

פירושו של דבר, שבימים הסמוכים לימי יוחנן הורקנוס היו בישראל שסברו שאין להילחם בשנת השמיטה, להוציא אולי, מלחמת מגן.

 

ד"ר יחזקאל כהן, עדויות על קיום מצוות שביעית בימי בית שני בתוך:
שמיטה - מקורות, הגות, מחקר, האגף לתרבות תורנית, עמ' ‏107 - 108.

 

 

 כתובת רחוב

 

1. שלום הפירות הללו אסורים בבית שאן בשביעית ובשאר שבוע מתאסרין דמי הקישואין
2. והאבטיחין והמלפפונות ואסטפליני והמינתח הנאגדת בפני עצמה ופול המצרי הנאגד
3. בשיפה והקפלוטות מן העצרת עד החנוכה והזירעונין והקצע והשמשמין והחרדל והאורז
4. היבישין והאפונין הגמלונין הנימכרין במידה
והשום ובצלין בני מדינה הנימכרין במידה
5. והתמרין אפסיות והיין והשמן בשביעית שיביעית שני שבוע דמי והפת חלה לעולם.

 

קטע מתוך כתובת רחוב (ליד קיבות עין הנציב). הכתובת
עשויה פסיפס והיא כוללת ‏29 שורות ארוכות ובהן
כ - ‏1,800 אותיות. רוב הטקסט נמצא בתלמוד הירושלמי
(דמאי ב; שביעית ו) ובמקורות תנאים. כתובת זו מביאה בין
היתר גירסה מהימנה של הברייתא של תחומי ארץ ישראל

 

 

 רבי התיר...

 

רבי זעירא, רבי חייא בשם רבי יוחנן: רבי התיר בית שאן מפי יהושע זירוז בן חמיו של רבי מאיר שאמר: אני ראיתי את רבי מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה...
רבי התיר בית שאן,
רבי התיר קיסרין,
רבי התיר בית גוברין,
רבי התיר כפר צמח.

 

ירולשמי, דמאי, פ"ב, כב, ע"ג

 

 

 מסים בשביעית

 

גיבורי כח עושי דברו (תהילים קג, כ) במה הכתוב מדבר?
בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד, לשבת אחד, לחודש אחד, שמא לשאר ימות השנה?! ודין חמי חקליה ביירה, כרמיה ברייה ויהיב ארנונא ושתיק (וזה רואה שדהו בורה, כרמו בור, ונותן ארנונה ושותק).

 

ויקרא רבה, א, א

 

 

משרבו האנסין ומאי נינהו "ארנונא"\ כדמכריז רבי ינאי:
"פוקו וזרעו בשביעית משום ארנונא".

 

סנהדרין, כו, א

 

 

 שביעית בימי חז"ל - פרופ' שמואל ספראי

 

כשאנו באים לסכם את שהתברר לנו בעיוננו אנו רואים כי בדור שלאחר חורבן הבית נהגו בשביעית ואך עלה בידם להנהיג הסדרים ציבוריים-ארגוניים שהקלו בהרבה על השביעית. עם מרד בר כוכבא נתערער מעמדה מחמת דרישות המלכות למיסים בשנה השביעית והקשיים הכלכליים החמורים ורבו עוברי העבירה. מימיו של רבי יהודה הנשיא ואילך נתערער מעמדה של השביעית מחמת הקולות הרבות שהנהיג רבי והוראתו ששביעית בזמן הזה אינה אלא מדרבנן. אולם למרות קולות שנהגו בכמה מהלכותיה של שביעית היתה בהמשכה של תקופת האמוראים מעין חזרה לחיזוקה של מצוות שביעית, על אף הסבל הרב בשמירתה.

 

פרופ' שמואל ספראי, מצוות שביעית במציאות שלאחר חורבן בית שני,
בתוך: שמיטה - מקורות, הגות, מחקר, האגף לתרבות תורנית, עמ' 164.

 

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss