education - חינוך מנהל חברה ונוער זכויות התלמיד

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
"ונהפוך הוא - שפת הזכויות במגילת אסתר"
כתיבה: יוסי מיכל, מדריך ארצי ליישום חוק זכויות התלמיד/ה, מפקחת: טובה בן-ארי
 

 

יחידות הוראה לחג פורים המשלבות למידה של: 
- עקרונות שפת הזכויות
- אמנת זכויות הילד
- מוטיבים מרכזיים בסיפור החג ומנהגיו

יחידה 1 – זכויות אז והיום
לומדים על זכויות במגילת אסתר ובאקטואליה בת ימינו


יחידה 2 – "זכויות בתחפושת"
היכרות עם זכויות הילד


יחידה 3 – בין משלוח מנות לזכויות
הקשר בין מצוות החג ומימוש זכויות


מילון מושגים


מקורות לקריאה נוספת למורים ולתלמידים

 

 

יחידה 1 – זכויות אז והיום
לומדים על זכויות במגילת אסתר ובאקטואליה בת ימינו

מטרות:

  1. לימוד עקרונות מרכזיים בשפת זכויות – זכות, אחריות.
  2. לימוד מגילת אסתר לאור עקרונות שפת זכויות.
  3. עיבוד מצבים מהאקטואליה האזרחית והחברתית בת ימינו לאור לימוד שפת הזכויות וסיפור מגילת אסתר.

 

חומרים לסדנה:

  • טבלת עבודה (מספר טבלאות כמספר קבוצות העבודה וטבלה גדולה על בריסטול לפעילות הכיתתית)
  • ערכת רצועות עם פסוקים מתוך מגילת אסתר (ערכות כמספר קבוצות העבודה וערכה מוגדלת לפעילות עם הטבלה הכיתתית)
  • ערכת רצועות של זכויות (ערכות כמספר קבוצות העבודה וערכה גדולה לפעילות עם הטבלה הכיתתית. יש להכין מכל רצועה מספר העתקים על מנת שהילדים יוכלו לשייך זכות מסוימת למספר פסוקים או מספר זכויות לאותו פסוק)
  • דבק

 

מהלך הסדנה:

  1. המורה תציג בפני התלמידים את רשימת הזכויות (מצורפת בהמשך). התלמידים יתבקשו להתבונן ברשימה ולומר האם הם מכירים את הזכויות המופיעות והאם הם יודעים מה הכוונה מאחורי כל אחת מהזכויות.
  2. המורה תחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות עבודה קטנות. כל קבוצה תקבל טבלה כדוגמת זו המצורפת בהמשך. התלמידים יתבקשו להתאים בין פסוקים מתוך מגילת אסתר לבין זכויות שלדעתם מתממשות או נפגעות בכל פסוק.
  3. לאחר סיום הפעילות בקבוצות הקטנות תוצג טבלה גדולה. כל קבוצה תציג  את מסקנותיה והטבלה הכיתתית תמולא בהדרגה על פי תשובות התלמידים.
  4. לאחר סיום הצגת תוצרי העבודה בקבוצות ומילוי הטבלה הכיתתית המורה תקיים דיון עם התלמידים בשאלות הבאות:
        
    א. מה ניתן ללמוד ממגילת אסתר על זכויות בעת העתיקה?
    ב. האם ניתן להסיק שזכויות מומשו בתקופה זו? אם כן – כיצד הדבר   בא לידי ביטוי?

    ג.

     

    האם ניתן לאתר זכויות שנפגעו או שלא מומשו בתקופה זו? אם כן – כיצד הדבר בא לידי ביטוי ומה ההסבר לכך?

    ד.

     

    אילו זכויות בולטות במיוחד בסיפור המגילה, בין אם מומשו או לא? כיצד ניתן להסביר את זה?

    ה.

     

    האם לדעתכם ניתן היה ליצור בסיפור המגילה מצבים בהם יש לקחת אחריות למימוש ושמירה על זכויות שציינתם כזכויות שנפגעו?
  5. "ונהפוך הוא" – המורה תבקש מהתלמידים לחזור לקבוצות העבודה בהן הם עבדו בחלק הראשון של הסדנה. כל קבוצה תתבקש להכין "מגילת אסתר חדשה" שבה כל הזכויות נשמרות. ניתן להכין את המגילות באמצעות כתיבה מחודשת של סיפור המגילה או ציור של אירועים מתוך הסיפור (רצוי להביא דפי קלף עליהם ייכתב הסיפור או יצוירו הציורים). אפשרות נוספת היא לבקש מהתלמידים להכין המחזה של סיפור מגילה מחודש המבטא מימוש ושמירה על זכויות. (למורה – מומלץ לתת לתלמידים להכין חלק במסגרת משימת בית)
  6. התלמידים יציגו את תוצרי העבודה בקבוצות, והמורה תקיים עימם דיון בשאלות הבאות:

א.

כיצד ניתן לממש את הזכויות שנפגעו, לדעתכם, בסיפור המגילה?

ב.

על מי מוטלת האחריות למימושן?

ג.

מה צריך לעשות על מנת לממש זכויות אלו בסיפור המגילה?

ד.

 

מה אחריותו של המלך אחשוורוש כשליט הממלכה במימוש ובשמירה על זכויות?

ה.

 

 

האם במדינה בה יש מלוכה ניתן לדעתכם לשמור על זכויות? חשוב שהמורה תציג בפני התלמידים דוגמאות למדינות בהן קיימת כיום מלוכה וזכויות נשמרות כגון הולנד, בריטניה או יפן.

ו.

מה ניתן ללמוד על זכויות נשים בעת העתיקה?

ז.

מה ניתן ללמוד על זכויות של מיעוטים בעת העתיקה?

ח.

 

 

האם כיום אתם יכולים לראות פגיעה בזכויות של מיעוטים, נשים או קבוצות אחרות (ילדים, נכים, עובדים זרים) שאליהן התייחסתם בסיפור המגילה? הביאו דוגמאות והסבירו מדוע וכיצד באה לידי ביטוי הפגיעה בזכויות אלה?

ט.

 

התייחסו לכל אחת מהדוגמאות שהבאתם וציינו מה האחריות המוטלת על המעורבים – המדינה, האזרחים, מוסדות שונים – על מנת שהזכות המתוארת לא תפגע?

י.

אילו חובות צריכות להתקיים כדי שהזכויות המתוארות בדוגמאות לא תפגענה?

יא.

על מי מוטלות חובות אלה? הסבירו ונמקו?

יב.

 מה ניתן ללמוד מהפעילות על זכויות?

       

טבלת עבודה

התאימו בין הפסוקים ממגילת אסתר לבין הזכויות המצורפות ברצועות שלפניכם*:

 

פסוק מתוך מגילת אסתר זכות המתממשת או נפגעת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

* דוגמאות אפשריות להתאמה בין פסוקי המגילה לזכויות –


"וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן" – בתיאור זה מתבטא מצבן של הנשים בממלכת פרס העתיקה. משפט זה יכול ללמד על אי מימוש הזכות לשוויון כלפי נשים שהתבטא גם במעשה וושתי וגם בתיאורי הנשים המגיעות לארמון המלך לקראת בחירתו בכלה.

 

"ויאמר המן למלך אחשוורוש – ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך; ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים" – בפסוק זה מתבטאת הפגיעה בזכות לחופש דת. חופש הדת היא זכות אשר מאפשרת לכל אדם לממש את דתו על פי רצונו ודרכו כל עוד אינו פוגע במימוש חופש הדת של אחרים. אמירתו של המן למלך אחשוורוש כי העם היהודי לא מקיים את דת המלך, ורצונו בהמשך להשמידם עקב כך מבטאת פגיעה בזכות זו.

 

פסוקים מהמגילה:

 

"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה "  (אסתר, א', א')

 

"בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.  לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא." (אסתר, א', י'-י"א)

 

"וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ." (אסתר, א', י"ב)

 

"כִּי-יֵצֵא דְבַר-הַמַּלְכָּה עַל-כָּל-הַנָּשִׁים, לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן:  בְּאָמְרָם, הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו- וְלֹא-בָאָה. וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶך וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף." (אסתר, א', י"ז-י"ח)

 

"וְכָל-הַנָּשִׁים, יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן--לְמִגָּדוֹל, וְעַד-קָטָן." (אסתר, א', כ')

 

"אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ-אִישׁ יְמִינִי. אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה-אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל." (אסתר, ב', ה'-ו')

 

"לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר, אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ:  כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ, אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד." (אסתר, ב', י')

 

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת-הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי--וַיְנַשְּׂאֵהוּ; וַיָּשֶׂם, אֶת-כִּסְאוֹ, מֵעַל, כָּל-הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.  וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן- כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ הַמֶּלֶךְ" (אסתר, ג', א'-ב')

 

"וּמָרְדֳּכַי--לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.  וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ--לְמָרְדֳּכָי:  מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר, אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.  וַיְהִי, באמרם (כְּאָמְרָם) אֵלָיו יוֹם וָיוֹם, וְלֹא שָׁמַע, אֲלֵיהֶם; וַיַּגִּידוּ לְהָמָן, לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי--כִּי-הִגִּיד לָהֶם, אֲשֶׁר-הוּא יְהוּדִי." (אסתר, ג', ב'-ד')

 

"וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם;" (אסתר, ג', ח')

 

"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי-הַמֶּלֶךְ וְאֶל-הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל-מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל-שָׂרֵי עַם וָעָם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ:" (אסתר, ג', י"ב)

 

"וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ-לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר; וּשְׁלָלָם, לָבוֹז." (אסתר, ג', י"ג)

 

"וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי, אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר. וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ;" (אסתר, ד', י"ב-י"ד)

 

"וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל-אֹהֲבָיו, יַעֲשׂוּ-עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת-מָרְדֳּכַי עָלָיו" (אסתר, ה', י"ד)

 

"וַיָּבוֹא, הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַה-לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וַיֹּאמֶר הָמָן, אֶל-הַמֶּלֶךְ: אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ; וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹ.  וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס, עַל-יַד-אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל-הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ." (אסתר, ו', ו'-ט')

 

"וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַתֹּאמַר--אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב:  תִּנָּתֶן-לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד; וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנו" (אסתר, ז', ג'-ד')

 

"הִנֵּה בֵית-הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר, וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל-הָעֵץ--עַל אֲשֶׁר-שָׁלַח יָדוֹ, ביהודיים (בַּיְּהוּדִים).  וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל-הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ" (אסתר, ח', ז'-ח')

 

"אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-עִיר-וָעִיר, לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל-נַפְשָׁם-לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם, טַף וְנָשִׁים; וּשְׁלָלָם, לָבוֹז." (אסתר, ח', י"א)

 

"וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים-כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם." (אסתר, ח', י"ז)

 

"בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.  נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם; וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים." (אסתר, ט', א'-ב')

 

"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב--יִנָּתֵן גַּם-מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן, לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם; וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי-הָמָן, יִתְלוּ עַל-הָעֵץ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן, וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן; וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי-הָמָן, תָּלוּ. וַיִּקָּהֲלוּ היהודיים (הַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן, גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ; וּבַבִּזָּה--לֹא שָׁלְחוּ, אֶת-יָדָם." (אסתר, ט', י"ג-ט"ו)

 

"כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים." (אסתר, ט', כ"ב)

 

זכויות:

 

הזכות לשוויון

 

הזכות להיות שונה

 

חופש הביטוי

 

הזכות לבחור

 

הזכות לחיים

 

הזכות לכבוד

 

הזכות לתרבות

 

הזכות להליך שיפוטי הוגן

 

חופש התנועה

 

חופש הדת

 

הזכות ל...

 

הזכות ל...

חזרה

 

יחידה 2 – "זכויות בתחפושת"

היכרות עם זכויות הילד

   

מטרות:

  1. לימוד המאפיינים והמרכיבים המרכזיים באמנת זכויות הילד.
  2. לימוד ובירור המשמעות של זכויות של ילדים המופיעות באמנה.
  3. הצגת תפיסות אישיות של תלמידים בנוגע לזכויות ילדים שונות ברוח פורים.

חומרים לסדנה:

  • שמיניות בריסטול (להכנת מסכות)
  • חומרי צביעה ויצירה
  • גומיות להכנת המסכות.

 

מהלך הסדנה:

  1. המורה תציג בפני התלמידים את אמנת זכויות הילד (גרסה ידידותית לילדים תצורף). התלמידים יתבקשו לקרוא את האמנה, והמורה תדון עימם בשאלות הבאות:

    א.

     

     

    הביעו את דעתכם האישית בנוגע לאמנה ולזכויות המופיעות בה? חשוב לאפשר בשלב זה לכל תלמיד ותלמידה להביע את דעתם ביחס לאמנה גם אם היא אינה תואמת תפיסות אחרות שמוצגות.
    ב. האם חשוב שתהיה אמנה כזו נפרדת לילדים? הסבירו את דעתכם.

    ג.

    הצביעו על זכות אחת הכלולה באמנה, והסבירו – מדוע היא חשובה בעיניכם?

    ד.

     

    הצביעו על זכות אחת הכלולה באמנה שאינכם מבינים את משמעותה, ונסו לברר יחד עם שאר התלמידים והמורה מהי משמעות הזכות הזו.
  2. כל תלמיד יתבקש לבחור בזכות אחת, ולחקור אותה – מה משמעותה, למה לדעתו היא כלולה באמנה, כיצד היא באה לידי ביטוי בחיי ילדים בבית ספר, בבית ובקהילה. מומלץ להציע לתלמידים להיעזר בהורים ומורים ולהיכנס לאתר זכויות התלמיד של משרד החינוך לקריאה של מידע נוסף.
  3. בעקבות חקר הזכות כל תלמיד יתבקש לתכנן מסכה או תחפושת שמבטאים את הזכות שבחר. על המסיכה או התחפושת להביא לידי ביטוי מסקנות ותובנות של התלמיד בנושא הזכות. לדוגמה: תלמיד שבוחר בזכות לפרטיות יכול להכין מסכה שעליה מצוירים מגירה סגורה, דלת נעולה, יומן תלמיד או מוטיבים אחרים המבטאים את הזכות. אם המורה בוחרת לתת לתלמידים משימה להכין תחפושת כדאי להציע משימה זו כמשימת בית. חשוב להדגיש בפני התלמידים שלא לשלב את המילים המפורשות בהן הזכות מנוסחת במסכה או בתחפושת.
  4. בכיתה יציג כל אחד מהתלמידים את המסכה או התחפושת שהכין, ושאר התלמידים יתבקשו לנחש איזו זכות מוצגת. המורה תתעד את כל האלמנטים והמאפיינים שלפיהם הוצגו זכויות שונות.
  5. תלמיד שהזכות שלו זוהתה יתבקש לספר על הזכות הזו מנקודת מבטה או "בנעליה": "אני הזכות לפרטיות....."
  6. המורה תקיים דיון המבוסס על הפעילות והתיעוד (כדאי להתמקד בזכות אחת בכל פעם במהלך הדיון בשאלות המוצגות) –
    א.

    מדוע נבחרו מאפיינים מסוימים לתאר את הזכות?

    ב.

    מה ניתן ללמוד על הזכות מהמסכות או התחפושות שהוכנו?

    ג.

     

    האם תלמידים שונים שבחרו להציג את אותה זכות הציגו אותה באופן דומה או שונה? מה הן נקודות הדמיון והשוני בהצגת הזכות?

    ד.

    האם הזכות הנידונה היא זכות חשובה? הסבירו את דעתכם.

    ה.

    האם חשוב שזכות זו תהיה חלק מאמנת זכויות הילד?

    ו.

     

    הביאו דוגמאות מחיי היום יום בכיתה, בבית הספר, בבית, בעיר או במדינה העוסקות בזכות זו? האם הדוגמאות מציגות מימוש של הזכות או פגיעה בה?

חזרה

 

יחידה 3 – בין משלוח מנות לזכויות

הקשר בין מצוות החג ומימוש זכויות

מבוא

חז"ל מונים ארבע מצוות החלות בפורים:
קריאת מגילת אסתר – בליל החג ובבוקר החג על מנת לספר על הנס שנעשה ליהודים ולהודות על ההצלה מידי גזירת השמד של המן. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס פורים ומשום שעיקר הנס למעשה נעשה על ידי אישה. 
סעודת פורים – כנאמר במגילה נקבעו ימי פורים כ"ימי משתה ושמחה". בתלמוד נקבע שבפורים חייב אדם לאכול סעודה ביומו של החג ולשתות בה יין.
משלוח מנות – על פי הכתוב במגילת אסתר, "משלוח מנות איש לרעהו". חז"ל טענו כי שימוש בלשון רבים ל"מנות" ובלשון יחיד ל"רעהו" מרמזת על כך שכל אדם חייב לשלוח לפחות שתי מנות, לפחות לאיש אחד.
מתנות לאביונים – לפי ההלכה יש יש לתת לשני אביונים, שתי מנות או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי מאכל. הרמב"ם מציין כי "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".

 

מטרות:

  1. לימוד מצוות ומנהגי חג פורים.
  2. לימוד הקשר שבין קיום המצוות לבין מימוש זכויות.

חומרים לסדנה:

  • קטעי מידע על מצוות פורים
  • בריסטולים להכנת קולאז'ים
  • חומרי יצירה

 

מהלך הסדנה:

  1. המורה תציג בפני התלמידים את ארבעת המצוות העיקריות החלות בפורים על פי חז"ל. חשוב שהמורה תבהיר עם התלמידים את מהותן של המצוות.
  2. כל תלמיד או תלמידה יתבקשו לבחור באחת המצוות, ולהכין עבודה קצרה על פי הנקודות הבאות –

    א.

    מה מקור המצווה?
    ב. כיצד נהגו לקיים אותה בעבר?

    ג.

     

    כיצד מקיימים אותה כיום? ניתן להציע דוגמאות לאופן בו מקיימים את המצווה בקהילות יהודיות שונות בעולם, בעדות שונות, במשפחה הקרובה של התלמיד

    ד.

     

    קראו שוב את אמנת זכויות הילד, והציעו לפחות זכות אחת שמתממשת מעצם קיום המצווה? הסבירו את האופן בו הזכות מתממשת.

    הערה למורה – ניתן להציע לתלמידים להכין את העבודה המוצעת כעבודת חקר, ולקיים את המשך הסדנה על בסיס עבודות החקר שהתלמידים יכינו.

     

  3. כל תלמיד או תלמידה יציגו את מסקנות החקר שלהם בנוגע למצווה אותה בחרו ללמוד ולחקור. המורה תקיים עם התלמידים דיון בעקבות הצגת מסקנות עבודות החקר –כל תלמיד או תלמידה יציגו את מסקנות החקר שלהם בנוגע למצווה אותה בחרו ללמוד ולחקור. המורה תקיים עם התלמידים דיון בעקבות הצגת מסקנות עבודות החקר –

    א.

    במה ייחודן של מצוות פורים?
    ב. מדוע נקבעו מצוות אלה לפורים על פי מסקנות החקר ודיעותיכם האישיות?

    ג.

    מה הקשר בין מצוות פורים למימוש זכויות עליו ניתן להצביע?

    ד.

     

    אילו זכויות מרכזיות באו לידי ביטוי או מתממשות באמצעות קיום מצוות פורים?

     

  4. פעילות חוויתית ואקטואלית "אז ועכשיו" –

    א.

     

     

     

    התלמידים יתבקשו למצוא כתבות בעיתונים או בטלוויזיה שמציגות, לדעתם, נושאים העוסקים במצוות פורים. לדוגמה: כתבות העוסקת בעוני ובארגונים המסייעים במזון לנזקקים ועניים, כתבות העוסקות ביחס לנשים או נערות ובסוגיות של שוויון או אי שוויון.

    ב.

     

    כל תלמיד יביא כתבה אחת, ויצרף הסבר הכתוב לקשר שבין הכתבה והנושא המוצג בה לבין אחת ממצוות פורים.

    ג.

     

     

     

     

    התלמידים יציגו את הכתבות שבחרו. כל קבוצה של תלמידים שהביאו כתבות בנושא דומה (עניים, מגדר), תכין קולאז' המבטא לדעתם בצורה הטובה ביותר את תמונת המצב בנושא זה בחברה הישראלית כיום. בקולאז' ניתן לכלול את הכתבות, תמונות, דברים כתובים על ידי התלמידים, ציורים או עיצובים רלוונטיים בחומרי יצירה.

  5. כל קבוצה תציג את הקולאז' שהכינה, ותסביר מדוע בחרה להציג את הנושא באופן המתואר. הערה למורה – מומלץ לתלות את הקולאז'ים שהוכנו על ידי התלמידים בכיתה או במסדרון ולעשות בהם שימוש להמשך פעילות על סוגיות חברתיות אקטואליות (קיר פעיל).

    הערה למורה – מומלץ לתלות את הקולאז'ים שהוכנו על ידי התלמידים בכיתה או במסדרון ולעשות בהם שימוש להמשך פעילות על סוגיות חברתיות אקטואליות (קיר פעיל).

חזרה

 

מילון מושגים

זכות – רצון או צורך שמגיע לאדם מבחינה חברתית ומוסרית, ועל החברה לתת לו אותם.
אחריות – מודעות ומחויבות שחלה על אדם באופן אישי או על קבוצת אנשים לבצע פעולות מסוימות על מנת לממש זכויות של אחרים.
מגדר – הבחנה בין תכונות ומאפיינים של נשים וגברים בדרכי חשיבה והתנהגות בהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים. 
תרבות – מכלול ערכים, אמונות, תפיסות עולם ורעיונות כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני אדם בכל חברה, עם או מדינה. בין אבני היסוד של תרבויות ניתן לכלול: סמלים, טקסים, מיתוסים, חגים ומועדים, שפה ודת.
קבוצת מיעוט – קטגוריה חברתית שאיננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת בחברה. חברי קבוצת המיעוט הם בעלי מאפיינים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים השונים מאלה של הרוב באותה חברה. קבוצות מיעוט רבות מופלות על רקע ההבדלים הללו בינם לבין קבוצות רוב בתחומים שונים כמו: חינוך, תעסוקה, חופש דת או מעמד חברתי. קבוצת מיעוט אינה בהכרח במיעוט מספרי. היא יכולה להתייחס לכל קבוצה ששונה ובדרך כלל שמופלית לרעה עקב שוני זה.
פורים – חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, ובירושלים וערים נוספות בט"ו באדר (שושן פורים). חג פורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שתיכנן עבורם המן. חג פורים הוא יום הודיה לאלוהים על הצלה זו.
משלוח מנות – אחת המצוות הנהוגות בפורים. על פי מצווה זו על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות לאדם אחד לפחות. מטרת המצווה, כנראה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בין איש לאחיו בחג הזה. על פי ההלכה המנות צריכות להיות של מיני מאכלים. בגדים, ספרים וכסף לקניית מזון אינם נחשבים כמנות. משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים ולא בלילו.
מסיכה – חפץ המכסה חלק או את כל הפנים. המסיכה משמשת כסממן לאפיון דמות שהאדם מתחפש לה. המסיכות משמשות באירועים תרבותיים וטקסים דתיים שונים. בוונציה מתקייןם מדי שנה קרנבל מסיכות, בשבטים אפריקאיים משתמשים במסיכות לטקסים דתיים וחברתיים. מקור המילה בעברית הוא כנראה ממילה לטינית Masca  שפירושה "רוח רפאים". ביהדות נעשה שימוש במסכה כחלק מתחפושת פורים.
מגילת אסתר – היא אחת מחמש מגילות (רות, אסתר, שיר השירים, איכה, קוהלת) המגוללת את סיפור נסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי אחשוורוש המלך. מאורעות המגילה לפי המסורת שימשו יסוד לקביעת חג הפורים.

חזרה

 

מקורות לקריאה נוספת למורים ולתלמידים

  פורים מבעד לעדשת ההיסטוריה

 

  הלכות המגילה על פי הרמב"ם

 

  פורים באתר משרד החינוך

 

  מסיכות רעשנים ומנהגי פורים מאוצרות המדינה

חזרה

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/04/2016