מבוא

המושג התפתחות כולל את התחומים הבאים: מוטוריקה גסה ועדינה, שפה ותקשורת, קוגניציה - רגש, תחושה ותפישה. בתהליך ההתפתחות באים לידי ביטוי כל התחומים הנ"ל  אשר בהיותם תקינים נותנים לילד/ה כלים להסתגלות ולמידה יעילים.

יכולותיו של הילד באות לידי ביטוי בתהליך האינטגרטיבי בין התחומים השונים.

התפתחות מוטורית – השינויים בהתנהגות התנועתית של הפרט המהווים שיפור והתקדמות ביכולת התנועתית. ההתפתחות המוטורית מושפעת משני גורמים מרכזיים תורשה וסביבה. לא ניתן להשפיע על התורשה במהלך החיים השוטף ובתהליכים חינוכיים מגוונים אך ניתן להשפיע בעזרתם על הסביבה. מהלך החיים השוטף כולל נתונים כמו הזדמנות לתנועה, הרכב המזון וכמותו והביטחון של הפרט בסביבה.

למידה מוטורית – תהליכים המתרחשים במכוון בהוראה ישירה או עקיפה ובאים להשפיע על ההתנהגות התנועתית של הפרט. הצלחת התהליכים תלויה לא רק באיכות ההוראה אלא גם בנתונים שהפרט מביא עימו לתהליך הלמידה – התורשה ומהלך החיים השוטף.

לא תמיד קל להבחין בין תהליכי התפתחות מוטורית לתהליכי למידה מוטורית כיוון שילדים בגיל הרך גדלים, מתפתחים ומתנועעים כחלק מהקוד הגנטי שלהם וכאשר רואים תנועה חדשה או תחילתה של מיומנות, קשה להבחין מה הביא לשינוי. למרות אי היכולת להבחין בין התפתחות מוטורית ללמידה מוטורית להוראה המכוונת ללמידה המוטורית תפקידים חשובים.

יש לזכור כי בילדות, עד גיל עשר בערך, מערכת התחושה ושילובה עם השרירים מתפתחת ואיתה עולה בהדרגה יכולת הלמידה המוטורית. מכנים את שלבי ההתפתחות – בשלות מוטורית. משמעות הבשלות המוטורית שקודם לשלב הבשלות אין טעם ללמד את הילד פעילויות מוטוריות התלויות בבשלות זן – חסרה לילד מוכנות ללמידה. למשל, אין טעם לעודד ילד ללכת על קורה צרה, קודם שמערכת התיאום של חושי התנועה, שיווי-משקל והראיה מאפשרים לו זאת.

סדר ההתרחשות של הבשלות המוטורית דומה אצל רוב הילדים, למשל, זחילה תתרחש לפני דרכי התקדמות אחרות, אך קצב ההתפתחות – המהירות והמרווח בין שלב לשלב שונה מילד לילד. לכן, המלמד ילדים בני גיל אחד יפגוש ברמות שונות של מוכנות ללמידה ועליו לאפשר לכולם להמשיך ולהתפתח.

ההתפתחות המוטורית היא השלב הגלוי והנראה לעין של התפתחות הילדים בתחומים אחרים – קוגניטיביים אישיים – רגשיים וחברתיים. לכן, מעקב אחר ההתפתחות המוטורית מצביע גם על ההתפתחות בכלל ועל המוכנות לכיתה א' בפרט.

קצב ההתפתחות המוטורית, השונה מילד לילד, לא מאפשר לקבוע מבחנים סטנדרטיים אחידים ללמידה המוטורית לפי גיל כרונולוגי. יחד עם זאת, כיוון שסדר התרחשות הבשלות המוטורית דומה, וכל שלב של מוכנות מאפשר למידה חדשה, ניתן לעקוב ובתצפית אחר ביצועים מוטוריים ולוודא שכל ילד נמצא בתהליך למידה. הביצועים המוטוריים בגיל הרך מתרכזים בתנועות בסיסיות.

התנועות הבסיסיות  או כפי שמכנים אותן מיומנויות יסוד או מיומנויות פשוטות הן התנועות

התנועות שהילדים מבצעים כחלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלהם, הם חלק מתהליכי ההתפתחות ומהווים בסיס ליכולת המוטורית הנרכשת בתהליכי הגדילה והבגרות. התנועות הבסיסיות כוללות סוגים שונים של תנועות העוסקות בכישורים מוטוריים גסים ובהן משתתף כל הגוף כמו התקדמות במרחב החל מזחילה, הליכה וריצה וכלה בתנועות מורכבות לכיוונים שונים כולל טיפוס מעלה, ניתור ונחיתה בדרכים שונות וגלגולים לכיוונים שונים.

התנועות הבסיסיות נרכשות בגיל הרך והן חלק מתהליך ספיראלי ההולך ומתרחב שבו הגדילה ותהליך הבשלות מאפשרים לממש את התנועות הבסיסיות ואילו התנסות חוזרת ונשנית בתנועות הבסיסיות מאפשרת את מיצוי יכולת הגדילה ומבססת את תהליך הבשלות.

מושגים בהתפתחות:

מוטוריקה גסה – מתארת את הפעילות של השרירים הגדולים של הגוף וכוללת את מנגנוני היציבה, מערכת שיווי המשקל ותנועתיות בפעולות גדולות של הגוף, כמו: הליכה, ריצה, קפיצה.

מוטוריקה עדינה – מתארת תפקוד בפעולות קטנות, עדינות, מפורטות כמו: משחק, התארגנות, תפיסת חפצים.

התחום החברתי – מתייחס להתנהגות הילד, אופן פיתוח קשריו החברתיים והאישיים, הסתגלות לכללים ולמסגרות חברתיות, חינוכיות, משפחתיות. התארגנות עצמית. קיימת השפעה הדדית בין הפרט לבין סביבתו החברתית.

התחום התפיסתי – כוללת את יכולת הלמידה, כלומר את המשמעות המוענקת

לקליטה חושית.

התחום התחושתי – כוללת מסוגלות רגשית הקיימת, המודעות לחה, היכולת לבטא אותה ולזהותה אצל הזולת.

התחום הרגשי – כולל מסוגלות רגשית קיימת, המודעות לה, היכולת לבטא אותה ולזהותה אצל הזולת.

שפה ותקשורת – כוללים מרכיבי הבנת השפה וחוקיה, הפקת מבעים, מילים בעלות משמעות, ביטויי שפה לא מילוליים לשימוש כל הנ"ל בתקשורת עם הסובבים והבנת הנקרא.

התחום הקוגניטיבי – מתייחס לתהליכי תפיסה, חשיבה, שפה,למידה, קריאה ופתרון בעיות. תהליכים קוגניטיביים הם במידה רבה ביטוי בין סוגים שונים של יכולת כולל תחום התנועה.

כתבה וערכה: תמר אילון מדריכה ארצית בפיקוח הארצי על החינוך הגופני.