education - חינוך האגף לחינוך מבוגרים

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 

העורך: ד"ר עידו בסוק
יושבת ראש המערכת: מגי קורן
חברי המערכת:  ד"ר שרה רובינשטיין,  ד"ר רבקה בליבוים,  רינה זסלבסקי,  יהודית גיגי, יהודית אסרף,  בלהה נעים,  אפרת גובר,  ציפי מזר 
תאריך פרסום:  קיץ תשע"ד-2014
גרפיקה :סטודיו  "שחר שושנה"  מקבוצת "סקורפיו"

 

תוכן העניינים

נושא במוקד: עלייה וקליטה של יהודי אתיופיה

שרה רובינשטיין – אתגרי קליטתם הלשונית של עולים מבוגרים יוצאי אתיופיה בשנים 2013-1998

האגף עודד יוזמות של ניסוי פְנים-אולפני מבוקר, ניתוח סיפורי הצלחה וכישלון ונקיטת דרכים חדשות ומשופרות. חזון שיפור השפה בכלל והשפה התעסוקתית במיוחד ימומש בהצלחה, בתנאי שביישובים עתירי עולים מאתיופיה נקדם מסגרות לימוד, המבוססות על תכנון, יעילות, תמיכת למידה ועל התבוננות הוליסטית  של כל שותפי העשייה.

 

אורלי קיים - חסמי לשון אצל עולות מאתיופיה בנתניה - ניתוח-מקרה

מחקר זה בוחן את חסמי הלשון שחוות נשים עולות מאתיופיה החיות בעיר נתניה. מחסומי השפה משפיעים על כלל חיי היומיום שלהן, בייחוד בתחומי החינוך והתעסוקה

 

רונית וינטראוב - פדגוגיה בהוראת עולים ממוצא אתיופי - מבט אישי

באמצעות יומן שניהלתי עקבתי אחר העשייה החינוכית שלי בכיתת אתיופים, תיעדתי סיפורי הצלחה וכישלון תוך יצירת יחסי גומלין עם התלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על קשר הדוק בין  תרבות, למידה והוראה

 

רבקה בליבוים - שני סיפורים על תלמידים מאתיופיה

הבנתי שוב את מה שהבחנתי בו קודם. שטָקֶבָּה חכם. שהוא נפלא. שהוא רוצה ושהוא התקבל לאחד החוגים שקשה מאוד להתקבל אליהם. עד היום מלווה אותי החיוך שלו. וגם השמחה שלי שהבנתי בזמן שהוא תלמיד של 'כן'

 

'גשר לעבור גאולים' - יצירת הבנה הדדית בין העולים מאתיופיה לחברה הישראלית - ראיון עם הרב מנחם ולדמן

אי אפשר להשוות את עליית יהודי אתיופיה לשום עלייה. מדינת ישראל קלטה את עולי אתיופיה, אבל הפערים התרבותיים וההשכלתיים בינם לבין האוכלוסייה הוותיקה הם גדולים מאוד. באשר לעולים עצמם: יש ציפיית-יתר לגבי מהירות ההתערות שלהם.

 

תלמיד-עולה שהפך למורה ושליח - ראיון עם אגרו קאסה, מורה ליהדות לפלאשמורה באתיופיה ובארץ

ב-1998 הייתה ועדת שרים שהחליטה להעלות את 'שארית יהודי אתיופיה'. אז התחילו להביא את אנשי ה'פאלשמורה' במספרים גדולים. צריך היה לארגן אותם במתחמים שבהם הם נמצאו באתיופיה, להסביר להם את החיים בארץ, מה זה 'להיות יהודי'. אנחנו, בני הקהילה שהתנצרה לפני יותר ממאה שנה, הרגשנו את עצמנו תמיד יהודים. מבחינת ה'גויים' לא היה הבדל בין היהודים לבין היהודים שהתנצרו.

 

מחקרים בקליטת העלייה

אורלי יעקובזון ואיילה כהן - פרקטיקת מדיניות לשילובם התעסוקתי של עולי הפלאשמורה המתגוררים במרכזי הקליטה באמצעות הכנת 'מערך תעסוקה'

מוקד הפעולה הראשון שהמאמר מציע נועד לקדם את שילובם של המובטלים בתעסוקה מתאימה בשוק העבודה באמצעות שילוב בהכשרה מקצועית, פיתוח מיומנויות להשגת עבודה, השמה לעבודה. מוקד הפעולה השני נועד להרחיב את שילובם של המובטלים בשוק העבודה באמצעות זיהוי של היקף הבעיה, פיתוח מודעות קהילתית לבעיה ושינוי נוהלי עבודה לא תקינים. מוקד הפעולה השלישי – ניסיון להשפיע על מקבלי החלטות.

 

מחקרים בלימוד הלשון ורכישתה

טובי רומנו - התועלת בשימוש בטקסט מנוקד בהוראת עברית כשפה זרה למבוגרים דוברי אנגלית (מחקר תאורטי)

למרות היכולת להבין ולתקשר בשפה הדבורה, ילדים דוברי עברית כשפת אם לומדים לקרוא באמצעות טקסטים מנוקדים בשנים הראשונות ללימוד הקריאה. הדרישה מלומדי עברית כשפה זרה לקרוא טקסטים ללא ניקוד בשלבים הראשונים של לימוד השפה נראית מכשול מיותר. למבוגרים הלומדים את השפה ברמות מתחילים או ביניים יש לקסיקון מוגבל וידע מועט של תבניות דקדוקיות, ולכן, ברוב המקרים, אין להם הקשר שעליו יוכלו להסתמך.

 

שרון ערמון - לוטם - להיות ילד דו - לשוני: מיתוסים בראי המחקר

גלי ההגירה הרבים ששטפו את העולם המערבי בעשורים האחרונים הביאו לעלייה ניכרת במספר הילדים הגדלים בסביבה רב-לשונית. דבר זה בולט בישראל שבה נקלטו כמיליון עולים מחבר המדינות לשעבר. רבים מילדיהם  של עולים אלה מתחילים לרכוש עברית רק עם הגיעם למערכת החינוך הפורמלית, ולפחות לזמן-מה הם פחות רהוטים בעברית מעמיתיהם החד-לשוניים. מצד שני, הם נהנים משליטה בשתי שפות שמקנה להם חיבור לשני עולמות שונים ושתי תרבויות שונות.

 

דרכי הוראה

אמנון ברוק ואלנה בריסביץ' - 'כואב לי ראש' - על הקניית השימוש בתווית היידוע ללומדי עברית ששפת אִמם רוסית

הדרך הסמנטית אינה טובה לשמש לדוברי הרוסית כהסבר לגבי טיב ההקשר ה'ספציפי המחייב יידוע.

אנו מאמינים שיש להדגיש את השימוש ביידוע במבנים מורפו-תחביריים לפחות פעמיים: בפעם הראשונה כאשר המבנה מוקנה כמות שהוא, ובפעם השנייה תוך התמקדות בסוגיית היידוע בלבד.

 

אירנה בלנקי וברוריה מרגולין - פרויקט מקוון בינלאומי 'לומדים עברית - יוזמה משותפת לוינסקי-אמסטרדם'

בפרויקט המקוון של הוראת הלשון העברית באוניברסיטת אמסטרדם רכשו הסטודנטיות הישראליות כלים עיקריים להוראת העברית כשפה זרה בסביבה מתוקשבת. אלה כללו חיפוש חומרים רלוונטיים לתוכני השיעורים, בניית יחידות לימוד ומטלות ברורות ומאורגנות היטב, הוראת שיעורים בדרכים מגוונות ומועילות תוך הקפדה על קצב דיבור מתאים, מתן הסברים מפורטים, הוראה שיתופית ושילוב הומור בהוראה

 

תמר ס' דרוקר - בלי פוליטיקה, בבקשה - האומנם?

רובם של לומדי העברית ברחבי העולם זוכים ללמוד את השפה מדובריה הילידים. עבור חלקם, זהו גם מפגש ראשון, ואולי חד-פעמי, עם ישראלי, ודווקא בשל כך יש מקום למורה להציג דעות ו'משנה אידאולוגית' אישיות, על מנת להדגיש את העובדה שהחברה הישראלית בנויה ממכלול של יחידים, ממגוון של דעות, רקעים ומעמדות, ומתוך כך גם להכיר בשונות ובייחוד של כל אחד מהתלמידים.

 

חיי האולפן

ג'רמי ביימה - מורים לעברית ששפת אמם אינה עברית

לא רק בחו"ל, גם בארץ, ניתן למצוא מורים המלמדים עברית על אף שזו אינה שפת אם שלהם. הביקוש הרב להוראת עברית כשפה מדוברת ברחבי העולם מוסיף לחשיבותו של עיון מעמיק יותר בנושא זה.

 

העברית שלנו

אריה אולמן - חלומות באספמיה או chateaux en Espagne?

 

לשון בראי הספרות

רות בורשטיין - לשונן של מטפלות זרות במחזאות ובספרות

 

תולדות הנחלת הלשון

יפה ישראלי - כינויי עובדים בראי ספרות חז"ל בטקסטים ללימוד עברית כשפה חיה בכורדיסטאן האיראנית

צפורה שחורי-רובין - 'מפי עוללים ויֹנקים יסדת עז': כיצד תרמו ילדי הגן בירושלים להפצת הלשון העברית

 

ספרים

רבקה בליבוים - על ספרו של עוזי אורנן (על בראשית היה השפה מאת עוזי אורנן)

 

רחל טוקטלי - דינמיקה של חליפין? היבטים חדשים בהתערות עולי רוסיה בארץ (על 'רוסים' בישראל – הפרגמטיקה של תרבות בהגירה, קובץ מאמרים בעריכת יוליה לרנר ורבקה פלדחי)

 

חגית חובב - מדבריות סודן וצחיחות השיכונים: הסתגלותם של העולים מאתיופיה לחיים בארץ מנקודת ראות פסיכולוגית ופסיכיאטרית (על היבטים חברתיים, תרבותיים וקליניים של עולי אתיופיה בישראל, קובץ מאמרים בעריכת נמרוד גריסרו ואליעזר ויצטום)

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  26/05/2017