education - חינוך ספריות בתי ספר

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
"מצעד הספרים" תשס"ח  בשנת השישים למדינת ישראל
 

 להורדת כרזה למצעד הספרים בעברית

 

רשימות הספרים המוצעים ב"מצעד הספרים" לשנת תשס"ח בכל שכבות הגיל מבקשות להציג תמונה רבת-פנים של התרבות הישראלית בכלל ושל ספרות הילדים והנוער בפרט. תמונה זו מביאה לידי ביטוי את הישגיה של מדינת ישראל בשישים שנות קיומה בכל הנוגע לתרבות ולספרות.

 

בפתח הפרק "טקסטים ספרותיים" בתכנית הלימודים החדשה לבתי הספר היסודיים, נכתב בהבלטה:

 

"קריאת ספרות יפה בבית הספר נועדה בעיקר להעניק חוויות והתנסויות אסתטיות, שבאמצעותן יבינו התלמידים טוב יותר את עצמם ואת זולתם, יפתחו את הדמיון והאינטלקט, יפתחו אהבת קריאה ומודעות ספרותית ואת היכולת להעריך יצירות ספרות. הספרות היא כלי להנחלת אוצרות התרבות והמחשבה.

על כן, בבית הספר יש –

  • לקבוע מרחב ייחודי לספרות בתוך השיח החברתי
  • להפוך את יצירות הספרות לחלק בלתי נפרד ממטענם התרבותי האישי של התלמידים
  • לאפשר לתלמידים ליהנות מיצירות ספרות רבות ומגוונות מהמורשת התרבותית הישראלית, היהודית והעולמית
  • להימנע מלהפוך את הקריאה ביצירה הספרותית לאמצעי להוראת לשון ומלתת לה להיות אך ורק כלי שרת של נושאי לימוד או תחומי דעת שונים"

 

(חינוך לשוני עברית – שפה ספרות תרבות, עמ' 56)

 

במבוא לתכנית המרועננת "הספרות והוראתה" לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה מתוארות הנחות היסוד:

 

"קריאה ספרות יפה נושאת עמה חוויות רגשיות, רוחניות ואסתטיות. אלא שהיכולת לחוות חוויות אלה היא יכולת נרכשת ונלמדת שיש לטפח מהילדות המוקדמת. טיפוח הרגלי קריאה כפעילות שוטפת של התלמיד, מילדות לבגרות, צריך אפוא להיות יעד חינוכי מרכזי ואחת מאבני היסוד בטיפוח האקלים החינוכי-התרבותי של בית הספר"

 

(התכנית בניסוחה החדש, עמוד 1)

 

בתכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה לגן הילדים הממלכתי והממלכתי-דתי, מהדורת ניסוי התשס"ו נכתב בראש הפרק "מכוונות לספר", בסעיף "הנאה מקריאה והנעה לקריאה":

 

"האזנה לספר בגיל הרך מזמינה את הילדים לפתח העדפה לקריאה כמקור להנאה. עצם ההתנסות החווייתית והמהנה מהאזנה לקריאת ספרים בגיל הרך עשויה לפתח אצל הילדים משיכה לקריאת ספרים לטווח ארוך."

  

הספרים המוצעים ל"מצעד הספרים" תשס"ח נבחרו תוך התייחסות לנאמר בתכניות הלימודים ולארבע מטרות העל של מערכת החינוך במפגשי ילדים ובני נוער עם ספרים :

  

  • האיכות הספרותית והחוויה האסתטית
  • מטען תרבותי
  • הקניית ערכים וידע
  • הספרות כתחום דעת

 

האיכות הספרותית והחוויה האסתטית 

ספרי הרשימה מבקשים להביא לידי ביטוי בראש ובראשונה את האיכות הספרותית המאפיינת את מיטב היצירות לילדים ולנוער שראו אור בעברית במהלך שישים שנות מדינה. הישג זה מאפשר להאהיב את הספרות על ילדים ועל בני נוער, כך שבבגרותם אפשר שיהיו לקוראים להוטים, עצמאיים, ביקורתיים.

 

האיכות הספרותית מודגשת כשיקול הבחירה המרכזי בכל הנוגע למפגשים של ילדים ובני נוער עם יצירות ספרות במערכת החינוך. החוויה הספרותית הנובעת ממנה מצוינת בכל תכניות הלימודים החדשות כמטרה הראשונה במעלה.

 

במטרה להציג את פניה המגוונות של התרבות הישראלית, מייצגת רשימת "מצעד הספרים" תשס"ח היבטים מגוונים של איכות ספרותית בספרים שראו אור בעברית במהלך שישים שנות המדינה:

  • נבחרו טקסטים איכותיים, שבחלק מהם בולט עיצוב הדמויות ואילו בחלק אחר בולטת השפה העשירה, חלק מהם מתמקד באירועים ובעלילה, ואילו חלק אחר בולט באמצעים האמנותיים שבו, או בתחכום שבנקודת התצפית
  • נבחרו טקסטים אחדים שהשפעתם על הקורא רגשית בעיקר, וכן טקסטים אחרים הפונים בעיקר אל הקוגניציה, וטקסטים אחרים הפונים יותר אל החושים. ישנם, כמובן, גם טקסטים הפונים אל שניים מן ההיבטים האלה גם יחד, או אל שלושתם.

 

 דוגמאות מתוך רשימות הספרים

 

מטען תרבותי 

המטרה השנייה במעלה של מפגשי ילדים ובני נוער עם ספרים במערכת החינוך היא הנחלתו של מטען תרבותי.

רשימת "מצעד הספרים" תשס"ח מבקשת לייצג את המגוון שהושג בכל הנוגע למטען התרבותי בתחום הספרות לילדים ולנוער במהלך שישים שנות המדינה. לפיכך הרשימה מציעה יצירות עכשוויות ויצירות קלאסיות (שפרצו גבולות מקום וזמן), כמו גם נכסי צאן ברזל (יצירות חשובות מבחינת המורשת המקומית או הכללית), על פי העקרונות הבאים:

  • ספרות מקור וספרות מתורגמת: הרשימה מבקשת לחשוף את הקוראים הצעירים ליצירות שנכתבו במקורן בעברית וליצירות שתורגמו לעברית. חלקה הגדול של הרשימה מורכב מספרות שנכתבה במקורה בעברית, ואולם אין אפשרות להתייחס לתרבות העברית ללא המגוון התרבותי האוניברסלי ש"יובא" מארצות שונות והומר לעברית, ולפיכך נכללו ברשימה גם ספרים ממיטב הספרות הקלאסית והעכשווית המתורגמת.
  • הרשימה חותרת להפגיש את הקוראים הצעירים עם יצירות המייצגות מגוון דורי וסגנוני כדי להרחיב את טווח המטען התרבותי שיצטיידו בו במהלך שנות לימודיהם.
  • הספרים הכלולים ברשימה נכתבו על ידי סופרים ויוצרים מרכזיים בתקופות ובתרבויות שונות.
  • הספרים משקפים מורשת ואוצרות תרבות ומחשבה לאומיים ואוניברסליים.
  • הספרים מייצגים הישגים בתחום האיור כאמנות ובתחום האינטראקציה המאתגרת והמשמעותית בין האיורים למלל.

 

 דוגמאות מתוך רשימות הספרים

 

הקניית ערכים וידע: 

מטרה שלישית הניצבת לנגד עיניהם של אנשי החינוך בבואם להפגיש ילדים ובני נוער עם יצירות ספרות היא הקנייתם של ידע-עולם וערכים. רשימת "מצעד הספרים" תשס"ח מייצגת מגוון הישגים גם במסגרת מטרה זו:

 

  • נבחרו טקסטים הדנים בנושאים שונים, ואשר בהם באים לידי ביטוי עניינים מהותיים מגוונים.
  • הרשימה כוללת טקסטים המאירים נושאים מקומיים ואוניברסליים מנקודות מבט מגוונות.
  • ברשימה נכללים טקסטים מאת יוצרים ומאת יוצרות, טקסטים שבהם הדמויות הראשיות הם בנים או גברים, וטקסטים אחרים שבהם הדמויות הראשיות הן בנות או נשים, וכן טקסטים שנקודת התצפית בהן נשית.
  • הטקסטים ברשימה מביאים לידי ביטוי ערכים לאומיים וערכים כלל אנושיים.
  • הטקסטים נותנים ביטוי למגוון של קולות בחברה ובתרבות.

 

 דוגמאות מתוך רשימות הספרים

 

הספרות כתחום דעת: 

רשימת "מצעד הספרים" תשס"ח מציגה את הישגיה של ספרות הילדים והנוער בשישים שנות מדינה בכל הנוגע לטווח הרחב של דגמי הכתיבה. חלק מן היצירות האיכותיות הכלולות ברשימה אף אינן ניתנות לסיווג חד משמעי לז'אנר זה או אחר, מאחר שהיוצרים שילבו בהן באופן מתוחכם מאפיינים של ז'אנרים שונים, ובכך המבנה והתוכן הופכים לרבי-משמעות.

 

ברשימת תשס"ח מיוצגים ז'אנרים שונים:

 

  • בפרוזה ניתן למצוא טקסטים ריאליסטיים ולא ריאליסטיים; סיפורים הומוריסטיים וסאטירות; ספרי תמונות; רומנים וספרים מאוירים; ספרות עממית; סיפורים מהווי הגן או השכונה; סיפורים קצרים ורומנים וכן הלאה.
  • נבחרו טקסטים ברמות קריאות שונות, שיאפשרו לכל התלמידים דו-שיח עם הספרות. בהקשר זה נבחרו יצירות עם מעט מלל וכן יצירות עם כמות מלל גדולה, יצירות שהמבע בהן פשוט וכן יצירות שמבען מורכב – הן מן הבחינה הלשונית והן מבחינות אחרות.
  • הטקסטים כתובים בחלקם בשפה יום-יומית ובחלקם במשלב לשוני גבוה.
  • הטקסטים מכילים אמצעים אמנותיים מרכזיים ומשמעותיים, כגון מצלול, מטאפורה, דימוי, משחקי לשון, צירופי מלים, דיאלוגים ועוד.

 

 דוגמאות מתוך רשימות הספרים

 

ביבליוגרפיה:

  • אופק, אוריאל, 1978. תנו להם ספרים. תל אביב: ספרית פועלים.
  • אופק, אוריאל, 1979. ספרות הילדים העברית - ההתחלה. אוניברסיטת תל אביב: המכון לפואטיקה וסמיוטיקה על שם פורטר, מפעלים אוניברסיטאיים.
  • אופק, אוריאל, 1985. לקסיקון אופק לספרות ילדים, שני כרכים. תל אביב: זב"מ.
  • אופק, אוריאל, 1988. ספרות הילדים העברית 1948-1900, שני כרכים. תל אביב: דביר.
  • אלמוג, גאולה. ברוך, מירי, 1996. ז'אנרים בסיפורת לילדים. מכון מופ"ת, משרד החינוך התרבות והספורט, הגף להכשרת עובדי הוראה.
  • אשד, אלי, 2002. מטרזן ועד זבנג. הסיפור של הספרות הפופולרית העברית. תל אביב: הוצאת בבל.
  • אטלס, יהודה, 2003 ילדים גדולים. תל-אביב: ידיעות אחרונות. ספרי חמד
  • ברוך, מירי, 1985. סוגיות וסוגים בשירת ילדים. משרד הביטחון, ספריית אוניברסיטה משודרת, גלי צה"ל.
  • ברוך, מירי, 1991. ילד אז - ילד עכשיו. ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
  • דר יעל, שטיימן יהודית, לבנת חנה, קוגמן טל. 2007. ברוח הזמן. החזרת ספרות הילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי. תל אביב: תמה, תיאוריה ומעשה בהכשרת מורים. מכון מופ"ת.
  • כהן, אדיר, 1985. פנים מכוערות במראה. השתקפות הסכסוך היהודי-ערבי בספרות הילדים העברית. הוצאת רשפים.
  • עולם קטן. כתב עת לספרות ילדים ונוער. 2000. גיליון 1. מרכז ימימה במכללה האקדמית בית ברל והוצאת עם עובד.
  • עולם קטן. כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער. 2004. גיליון 2. מרכז ימימה במכללה האקדמית בית ברל והוצאת זב"מ
  • עולם קטן. כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער. 2007. גיליון 3. מרכז ימימה במכללה האקדמית בית ברל והוצאת זב"מ
  • רגב, מנחם, 1992. ספרות ילדים: השתקפויות, חברה, אידיאולוגיה וערכים בספרות ילדים ישראלית. אופיר.
  • שביט, זהר. 1996. מעשה ילדות. מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, מהדורת עם עובד.
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  26/11/2009