education - חינוך הפיקוח על עבודות הגמר
 
 
 
 
 
 
 
 
הנחיות לכתיבת עבודת חקר בהיסטוריה
 

(הוכן ע"י שלי פריד, ז"ל לדיון בהשתלמות מורים להיסטוריה, קיץ תש"ס)

 

עבודת חקר בהיסטוריה היא עבודה המגדירה שאלת חקר היסטורית, והנכתבת לאורה של שאלה זו. היא בודקת את השאלה באמצעי המחקר ההיסטוריים המקובלים. עבודת החקר מתבצעת באופן עצמאי על ידי התלמיד, בהדרכה של מנחה בעל הכשרה היסטורית. במהלך העבודה לומד התלמיד להפיק את המרב מהמידע הרב והמגוון הקיים היום בערוצי המידע השונים ( לרבות ערוצים אלקטורניים, ואף בשפות שונות). התוצר הסופי של העבודה הוא מסמך כתוב, המציג שאלת מחקר ומסקנות לאחר בדיקתה. לכן, הכנת עבודת חקר בהיסטוריה מסייעת לתלמיד לפתח ראייה היסטורית ולהפנים תפיסת מחקר ממוקדת ומאירה יותר מאשר בדרכי הלימוד הרגילות.

 

מהותו של כל מחקר היסטורי הוא בהגדרה ממוקדת וברורה של שאלת חקר, שבאמצעותה ולאורה, ניתן לערוך מחקר היסטורי. המידע ההיסטורי הוא רב, לכן, הכנת עבודת חקר בהיסטוריה מאפשרת לימוד טוב תוך בחירה וברירה של מידע והפקת המרב מן המידע הממוקד והרלוונטי. מגוון הנושאים הרחב שמציע מדע ההיסטוריה מאפשר לתלמידים רבים למצוא ביטוי אישי, בהתאם לנושא שקרוב לליבם. מאחר שאין אחד יכול לשלוט במגוון נושאים כה רחב, הוא מהווה מדריך ומכוון לדיסציפלינה ולשיטות עבודה, יותר מאשר "מעביר חומר".

 

ההנחיות המובאות כאן נועדו לכוון ולהקל על התלמידים הבוחרים לכתוב עבודת חקר בתחום ההיסטוריה. ההנחיות אינן כלליות, אלא בבחינת בהדרכה ברורה, כיצד יש לגשת לעבודת חקר בהיסטוריה, ומהם הכללים עליהם יש להקפיד ועליהם לעמוד כדי שעבודת החקר תשיג את מטרתה.

 

שאלת החקר

המאפיין את "מבנה הדעת" של "המקצוע היסטוריה" הוא הניסיון לשחזר תופעות מהעבר ולתת הסברים לשינויים שקרו בהוויה ובתודעה האנושית, כפי שבאו לידי ביטוי בזמן ובמקום מוגדרים, ולהשפעות ולהשלכות של שינויים אלו, בטווחי זמן שונים. כל שאלת חקר צריכה להיות מנוסחת.

 

לפני שניגשים לניסוח ומיקוד שאלת החקר, על התלמיד לבחור נושא.

 

במהלך של בחירת הנושא יש מיקוד הדרגתי.

 

  • התלמיד בוחר לעסוק בהיסטוריה.

  • הוא בוחר את תחום הזמן הכולל: היסטוריה מודרנית, היסטוריה עתיקה, תקופת השואה, גילוי אמריקה, היסטוריה צבאית.

  • יש צורך להתמקד בפרשייה היסטורית אחת.

דוגמאות לנושאים לעבודת חקר:

 

  • הצהרת כורש ושיבת ציון

  • מבנה החברה היהודית בשלטון החשמונאים

  • הופעתם של מוחמד והאיסלם

  • ויליאם הכובש והשתלטות הנורמנים על אנגליה

  • שחרור העבדים בארה"ב

  • החיים בגיטו ורשה

  • המחתרות בארץ ישראל

  • מלחמת העצמאות של ישראל

  • מלחמת ויאטנם

  • מלחמת לבנון

    לאחר שנבחר הנושא הנחקר, יש לנסח את שאלת המחקר.

 

את שאלת המחקר ניתן להגדיר גם בנוסחה, כגון:

 

"התהליך X, במהלך השנים Y עד Z, במקום E - סיבות, או מאפיינים, או השלכות".

 

התהליך X - הגדרה לתהליך היסטורי נמצאת בפתיחת המסמך. הדוגמאות שיובאו בהמשך יבהירו זאת טוב באופן ברור.

 

  • במהלך השנים Y עד Z: עבודת חקר צריכה להיות מוגבלת בזמן (מוגדר מאירוע עד אירוע, שהסתיים בעבר).

  • יש לשים לב שהתקופה לא תהיה ארוכה מדי, כך שתלמיד המכין עבודת חקר יוכל להתמודד איתה.

  • בעת המודרנית, עדיף לבחור תקופה של עשורים אחדים. בעת העתיקה (ובוודאי בפרה-היסטוריה), ולעיתים גם בימי הביניים, ניתן להרחיב את מימד הזמן, ולחקור התפתחות במאות שנים.
    הגדרת הזמן היא ע"פ דעתו של המנחה, ומשתנה בהתאם לתחום החקר בו עוסקים. אך יש להיזהר מהתפרסות לא ממוקדת.

  • בעבודת השוואה - ישנה אפשרות להשוות א התקופה ביותר ממקום אחד, או, להשוות בין שתי תקופות שונות: ההשוואה תהיה בין שתי תקופות זמן מוגדרות - למשל, שנות ה-20 של המאה ה-19 מול שנות ה-80 של המאה ה-19.

  • בעבודה בהיסטוריה עוסקים באירוע שהסתיים בעבר.

    אין אפשרות לחקור תופעות עכשוויות, או תופעות קרובות מאוד למציאות ימינו. אין אפשרות להגדיר את "ימינו" כתאריך לסיום בדיקה של שאלת חקר היסטורית, ואין גם אפשרות לעסוק בתופעות עתידיות, כמו, למשל, הסיכוי להתרחשות עתידית נוספת של אירוע שנבדק בעבר.

 

במקום E: עבודת חקר צריכה לבדוק התרחשות במקום אחד מצומצם בהיקפו, התואם לעבודת חקר. היינו אדם/עיר/ארץ לכל היותר. עבודה בה עורכים השוואה, יש לבדוק מקומות מוגדרים. אין להשוות יותר מ-3 מקומות. מומלץ להשוות בין 2 מקומות בלבד.

 

סיבות, או מאפיינים, או השלכות: זו הנקודה בה מתחברים כל הכללים לכלל שאלת חקר אחת: התהליך/הנושא הנבדק מוצג, ושאלת החקר מבהירה באילו שנים, ובאילו דגשים (מקום), ייבדקו אילו נושאים. מאחר שמדובר בשאלת חקר של תלמיד תיכון, יש להתייחס או לסיבות לתהליך, או למאפייניו, או להשלכותיו, ולא ניתן לכתוב על יותר מאשר אחד מהם. כל עיסוק ביותר מגורם אחד ייצור עומס על העבודה (הדוגמאות בהמשך ימחישו זאת).

 

דוגמאות לשאלות חקר לפי הנושאים המוצגים למעלה

הנושא: הצהרת כורש ושיבת ציון

שאלות: מה היה מקומה של הצהרת כורש, בשנת 538 לפני הספירה, במדיניות הכוללת של כורש מלך פרס?

מה היו הסיבות למיעוט השבים לארץ ישראל מבבל?

 

הנושא: מלחמות החשמונאים

השאלה: הגורמים להצלחתו הצבאית של יהודה המכבי, מתחילת מרד החשמונאים (167 לפני הספירה) ועד למותו קרב אלעשה בשנת 161 לפני הספירה) - האם ניתן להגדיר את שיטת לחימתו כמלחמת גרילה?

 

הנושא: הופעתם של מוחמד והאיסלם

שאלה: מהן הסיבות שאיפשרו למוחמד (570 לערך עד מותו ב632-), להפוך לנביא מקובל בין שבטי ערב, ולהקים מסגרת דתית חדשה?

שאלת השוואה: מהן הסיבות לכשלון מוחמד במכה מול הצלחתו במדינה?

 

הנושא: ויליאם הכובש והשתלטות הנורמנים על אנגליה

שאלות: קרב הייסטינגס (Hastings) ב1066- - מדוע נזקק וילאם הכובש לקרב אחד בלבד כדי להכריע את הרולד ה2- מלך אנגליה?

שאלה בין תחומית: השטיח הגדול (Tapestry) בבאייה (Bayeux) - האם הוא מציג נאמנה את הקרב בהייסטינגס?

שאלת השוואה בין זמנים שונים: מה היו הסיבות להצלחת הפלישה הנורמנית לאנגליה ב1066-, מול כשלון נפוליאון (1815-1799)?

 

הנושא: שחרור העבדים בארה"ב

השאלה: מה היו הסיבות של נשיא ארה"ב לינקולן לפרסום הצו לשחרור העבדים ב1863-1862-?

 

הנושא: החיים בגיטו ורשה

שאלות: פעולות החינוך שיועדו לילדים (גילאי 12-6), בגיטו ורשה, 1943-1939 (מהקמת הגיטו ועד לסופו)?

מרדכי אנילביץ' כמנהיג מרד גיטו ורשה (ינואר-מאי 1943) - מה היה תפקידו באיגוד כלל המחתרות בגיטו לארגון אחד?

סיפורו האישי של בן משפחה של התלמיד, כמצייג את המאורעות בגיטו בשנים Y-X?

שאלת השוואה: מהו הדומה והשונה בין הנהגת היהודים (יודנראט) בגיטו ורשה מול גיטו לודג'?

 

הנושא: המחתרות בארץ ישראל

שאלות: מה היו הסיבות להקמת תנועת המרי העברי (אוקטובר 1945) ולפירוקה (יולי 1946)?

פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946) - האם חייב את פירוק תנועת המרי העברי, או שהיה תירוץ בלבד להגנה להפסיק את השותפות עם האצ"ל והלח"י?

 

שאלות (דוגמא לשאלות העוסקות בסיבות, או מאפניים, או השלכות):

הנושא: מלחמת העצמאות

תכנית ד' - מה היו הסיבות והגורמים לגיבושה של תכנית ד'?

מה היו המאפיינים וקווי היסוד של תכנית ד'?

כיצד בוצעה תכנית ד' הלכה למעשה בחודשים אפריל-מאי 1948?

 

הנושא: מלחמת ויאטנם

שאלות: מה היו הסיבות לתחילת מעורבות ארה"ב בויאטנם בשלטון קנדי (1963-1960)?

מי היה בעל היתרון הצבאי במלחמת ויאטנם (1973-1964)?

מה היו תפקידו וחשיבותו של המסוק במלחמת ויאטנם (1973-1964)?

מה היו השלכות מלחמת ויאטנם על החברה האמריקאית - פסטיבל וודסטוק (1969) כמקרה מייצג?

 

הנושא: מלחמת לבנון

שאלות: מה היו הסיבות לתחילת מבצע שלום הגליל (יוני 1982)?

המדיניות הצרפתית בלבנון בשנות המנדט (1945-1920) - מה היו השלכותיה על המבנה העדתי של לבנון?

 

הערות נוספות לגבי ניסוח שאלת החקר

מוצגות כאן הנחיות ועצות אחדות (טיפים) המבוססות על הניסיון שהצטבר מטיפול בעבודות חקר בהיסטוריה, של תלמידים - בשנים האחרונות- ובחינת שאלות התקר שלהן.

 

  • מה נאמר בסיכום?

    כדי להבטיח ששאלת החקר תהיה טובה, יש לשאול, למעשה, מה ייאמר בסיכומה של העבודה. בעבודת חקר טובה, התלמיד צריך להגיע אל הסיכום כשביכולתו להביע דעה על התהליך שבדק. למשל, להצביע על הסיבות החשובות, לדעתו, להסבר תהליך מסוים. לכן, כאשר מנסחים שאלת חקר, חשו לבדוק האם זו שאלה שניתן להשיב עליה לבסוף בתשובה שהבדיקה עשויה לגלות (ניתן כמובן להגיע למסקנה כי בעבודה הנוכחית התלמיד לא הגיע למסקנות מספקות כדי לתת מסקנה חד-משמעית). ניסוח שאלת מחקר כ: "החיים בגטו ורשה" אינו מאפשר תשובה ברורה בסיכום. ניסוח כפי שמופיע בדוגמאות שלעייל מאפשר זאת ביתר בהירות.

  • הימנע ממסקנות מראש בשאלת החקר

    שאלת החקר אינה צריכה לכלול בתוכה מסקנות מראש, שייקבעו את התלמיד לסיכום בטרם כתיבה. לדוגמא, שאלת החקר "מנהיגותו המזהירה של דוד בן-גוריון בהחלטה על הקמת מדינת ישראל", כוללת בתוכה מסקנה על חשיבותו ומרכזיותו של בן-גוריון בהחלטה על הקמת מדינת ישראל. אין הכוונה לומר שאין זה נכון, אבל, רצוי ששאלת החקר לא תחייב מראש מסקנה, ותהיה מנוסחת באופן "פתוח" יותר, למשל: "תפקידו ומקומו של דוד בן-גוריון בהחלטה על הקמת מדינת ישראל, נובמבר 1947 - מאי 1948".

  • מגבלות המחקר של תלמיד בי"ס תיכון

    יש לבחור שאלות חקר שניתן להגיע אליהן לתשובה במסגרת עבודת חקר של תלמיד. השאלה "מי רצח את קנדי בנובמבר 1963?" עונה לקריטריונים של שאלת חקר שהוצגו למעלה, אך האם יכול תלמיד תיכון ישראלי להגיע למסקנה בסוגיה זו? כך גם לגבי שאלות כגון "מי חטף את ילדי תימן?", או "האמת על מפגשים עם חייזרים". לכן, יש לבחור שאלות חקר שמאפשרות בדיקה מעמיקה באמצעים העומדים לרשות תלמיד תיכון בישראל.

  • הימנעות משאלות שאינן ניתנות לבדיקה

    במקרים רבים בהם שאלות חקר נראות כשאלות היסטוריות, מאחר שהן עוסקות בתהליכים היסטוריים. למעשה אין הן מתחום ההיסטוריה. למשל, שאלות כגון "מהן הסיבות לרצון לשרוד באושוויץ?" אינן היסטוריות, אלא חברתיות/נפשיות, וספק אם הן ניתנות בכלל לבדיקה. כך גם השאלות בדבר "המנגנון הנפשי של הנשיא קנדי בעת המשבר בקובה ב1962-" - כיצד ניתן לבחון את נפשו של הנשיא האמריקאי? אין לכך כלים היסטוריים.

  • מקומן של שאלות עכשוויות ו/או עתידיות

    על-אף שבעבודה בהיסטוריה, אין לחקור תופעות עכשוויות ו/או עתידיות, בעבודות חקר העוסקות בהיסטוריה ישראלית, יש נטייה טבעית לעסוק באקטואליה. כדי שלא להשאיר את התלמיד ללא יכולת לעסוק בנושא, ניתן, בסופו של הסיכום, לאחר שנכתבה מסקנת העבודה, לכתוב בקצרה דעה אישית על העניין העכשווי, אך "העכשוויות" אינה יכולה להיות מרכז העבודה. למשל, העבודה לא יכולה לחקור האם יש סיכוי להסדר בלבנון, אבל ניתן, בסוף הסיכום, לקבוע עמדה לגבי הסדר עכשווי, לאור המסקנות מן העבר שנבדקו בעבודה.

  • מקומה של עבודת שורשים בעבודת חקר

    לחלק מן התלמידים יש עניין בנושא מסוים, בגלל היבט משפחתי המקשר אותם לנושא. הדבר בולט במיוחד בנושאים הקשורים לשואה, העלייה לארץ וההתיישבות, ומלחמות ישראל.
    בעבודת חקר ההיסטוריה לא ניתן לספר את סיפור המשפחה כפשוטו, מאחר שזו תהיה עבודת שורשים. אבל, ניתן לספר את סיפור המשפחה בתוך הסיפור ההיסטורי הכולל. שאלת החקר תבדוק את מידת ההתאמה בין הסיפור האישי לסיפור הכללי.

    לדוגמא:

    • "יהודי הכפר טריבק בשנים 1945-1940 כמאפיינים את גורל יהודי הולנד בשואה"

    • "משפחת שכטר כמאפיינת את גורל יהודי אוסטריה בשואה"

    • "מסע עלייתה של סבתי מבגדד לרמת-גן, כמייצג את עליית יהודי עיראק לישראל ומידת קליטתם בה"

    • "סיפורו של אבי, לוחם במלחמת יום הכיפורים, כמייצג את גורל המעוזים בתעלת סואץ"

  • נגישות לחומר (בעברית)

    יש להיות מודעים לכך, כי לעיתים בוחר תלמיד נושא המעניין אותו מאוד, אך אין יכולת להשיג חומר מתאים בעברית, בספריית בית הספר או הספרייה העירונית, וכו'. כמובן עדיף ששיקול זה יהיה משני, וכי תלמיד יחקור את שבחר, בלי קשר למצאי החומר. אבל, רצוי לבחון מגבלה זו בעת ניסוח שאלת החקר, כדי למנוע קשיים בהמשך העבודה.

ארגון העבודה ואיסוף החומר

השלב הראשון בעבודה הוא קביעת שאלת החקר. מרגע ששלב זה הושלם, התלמיד ממוקד בתופעה אותה הוא חוקר, במיקומה, במקומה ובזמנה. מכאן, עליו לגשת לקריאת הספרות המתאימה.

 

אבל, כמובן, שלפני ניסוח שאלת החקר, התלמיד כבר קרא חומר, כדי לדעת מה ברצונו לבדוק. כדי למנוע, במיוחד מתלמיד המתבלט בין נושאים אחדים, קריאה מפוזרת ומבולבלת במספר תחומים, בשלב הראשוני רצוי להפנות דווקא לספרים כלליים מאוד, כאנציקלופדיות וספרי לימוד. חומר זה יוכל לתת את הבסיס לקיום הדיון בין התלמיד לבין המורה.

 

מנקבעה שאלת החקר, יש לבחור ספר/מאמר אחד עד שלושה, אותם יקרא התלמיד בעיון. חומר זה ישמש עבורו את הבסיס לעבודת החקר: מהם יקח את הנתונים כדי לקיים את הדיון, כפי שדורשת שאלת החקר שניסח. כמובן שיוכל ורצוי שיקרא ספרים ומאמרים נוספים. אבל, משנקבעה מסגרת שאלת החקר, יש להיות מודע לכך, שלא כל הספרים והמאמרים עוסקים בה ישירות ובאופן מובהק. לכן יש להוציא מהם רק את הנדרש לשאלת החקר. בכל מקרה, תפקידם של המחקרים לתת לתלמיד כלים לחקור את הנושא שבחר לאור שאלת החקר, ולהציג את דעתו על המחקרים בעבודה. אין הכוונה שיסכם את הכתוב בהם, ואין הכרח שיקח מכל מקור את כל מה שהוא מכיל. עליו לקחת מכל מקור את מה שחשוב לעניינו, ואותו בלבד.

 

בעת הכתיבה, התלמיד יפנה את הקורא למקורות שקרא, באמצעות מראי מקום. מעבר לכך, עליו גם בסופה של העבודה להציג רשימת ספרות (ביבליוגרפיה) מסודרת. את ההפניות יש לעשות בהתאם למקובל במחקר היסטורי (ראו סעיפים נפרדים).

 

מבנה הפרקים

עבודת חקר בהיסטוריה מכילה מבוא, את גוף העבודה, וסיכום.

 

המבוא:

תפקיד המבוא להציג את שאלת החקר, ואת השיטה שבה תיחקר שאלת החקר. במבוא יוצג לכן ההמבנה של ראשי הפרקים, בצירוף הבהרות מדוע בנויים הפרקים בסדר זה, ומתוך איזו שיטת עבודה. לכן, המבוא צריך להיות קצר ( בעבודה של כ -10 עמודים, אינו צריך לעלות על עמוד!)

 

גוף העבודה:

בגוף העבודה יופיעו מספר פרקים, בהם תיבחן שאלת החקר לפי שלבים. ראשי פרקים צריכים להוביל את הקורא מנושא לנושא, כאשר בכל נושא ושלב מתחדד שאלת החקר והתלמיד מקרב את הקורא למרכזה. למשל, אם עוסקים בסיבות להצלחת מוחמד בערב, ניתן לעבוד בדרכים שונות.

 

דרך אפשרות א' - לבדוק:

בפרק הראשון - את המצב בערב ערב הופעת מוחמד, בפרק השני - את אופי פעילותו של מוחמד, ואז ניתן, בפרק שלישי - לבדוק כיצד תאם אופי פעילותו את המצב בערב באותה תקופה. ומכאן הדרך למסקנה ברורה בסיכום, לגבי התאמת פעילות מוחמד לתקופתו ( זו תהיה דרך קלה).

 

דרך אפשרות ב' -

להקדיש שפרק אחד לסקירה של עיקר פעילותו של מוחמד. הפרקים האחרים יוקדשו לסיבות אפשריות להצלחתו: פרק למסר הדתי שלו, פרק להשפעת היהדות והנצרות, פרק למבנה החברתי (שחיפש אולי גורם מאחד), פרק - לקשר שיצר בין המסורת האלילית לבין האיסלם באמצעות הכעבה במכה, פרק על מנהיגותו הצבאית, וכו'. מכאן הדרך למסקנה ברורה בסיכום - מה היה גורם להצלחה ומה לא, תהיה קלה יותר.

 

חשוב להדגיש, כי מאחר שראשי הפרקים צריכים לבחון את שאלת החקר מכיוונים שונים, על הפרקים להציג תהליך, ולא כרונולוגיה. למשל, שאלת חקר על מדינת ישראל, בה הפרקים יהיו "פרק א: מ1948- עד 1956. פרק ב: מ1956- עד 1967. וכו'" - פרקים אלה סוקרים באופן כרונולוגי. לעומת זאת, ראשי הפרקים "פרק א: מ1948- עד 1956 - שנות ההתארגנות. פרק ב: מ1956- עד 1967 - שנות ההתבססות. וכו'". פרקים אלה מאפיינים תהליכים.

 

החלוקה לפרקים לפי נושאים, היא שתאפשר באופן ברור להסיק מסקנה ברורה בסיכום.

 

הסיכום:

תפקיד הסיכום הוא לתת תשובה ברורה לשאלת החקר שהוצגה במבוא.
לכן, סיכום טוב חייב להציג באופן ברור מהי תשובתו של התלמיד לשאלת החקר שהציג. לכן, מבוא וסיכום טובים יכולים להיקרא ברצף, זה אחרי זה. כמו כן, סיכום טוב צריך להיות קצר. ( בעבודה של כ- 10 עמודים, אינו צריך לעלות על עמוד).

 

שימוש בראיונות:

כיצד לשלב ראיונות בעבודת חקר בהיסטוריה? כאשר שימוש בראיונות - למשל, בנושאים המשלבים עבודות שורשים, או מפגש עם אנשים המהווים עדות חיה לאירועים שונים - יש נטייה להביא את הראיונות שנעשו עימם בסוף העבודה, כנספח. כדאי להימנע מכך, מאחר שזהו סרבול המקשה על הקורא. בדרך זו,על הקורא לאחר שסיים לקרוא את העבודה כולה, הוא קורא גם את הראיון במלואו, ולהפיק ממנו למעשה מסקנות בעצמו. לכן, עדיף לשלב את הראיונות בגוף העבודה, ולהביא מובאות, או מסקנות ממנו, באמצעות מראי מקום. כך יעשה התלמיד את הראיון לכלי מחקר היסטורי, ויסיק ממנו מסקנות בעצמו. כמובן.

 

לעיתים תלמיד מעוניין, מסיבות שונות, שהראיון יופיע בעבודה גם במלואו. במקרה כזה, ניתן כמובן שיופיע בנספח, אבל בנוסף לשיבוץ עיקרי הראיון בעבודה באמצעות מראי מקום, ולא במקום זאת.

 

נספח א: איזכור כללי הציטוט בגוף העבודה

  1. קטע מצוטט יופיע ב "מרכאות".

  2. אם הקטע המצוטט ארוך מאוד - יותר מ - 4- שורות - רצוי לשימו בפיסקה מיוחדת, צרה יותר משאר הטקסט.

  3. אם משמיטים מלה או חלקים מן הטקסט המצוטט יש לציין זאת בשלוש נקודות - ...

  4. אם מדגישים מילים שלא הודגשו במקור, יש לציין בהערה כי ההדגשה נעשתה על ידכם. (הדגשה - מ.כ., היינו משה כהן).

  5. כדי לצרף מלים לציטוט יש להשתמש בסוגריים מרובעים. לדוגמא: במקור כתוב "הילד לשם", וניתן לכתוב "הילד [הלך] לשם".

נספח ב: רשימה ספרות (ביבליוגרפיה)

  1. רשימה הספרות (ביבליוגרפיה) מופיעה בסוף העבודה, ובה רשומים כל הפריטים בה נעזר התלמיד בעבודתו.

  2. הרשימה תחולק לקטגוריות, מן המקורות הראשוניים אל המקורות המשניים:

    מקורות ראשוניים: חומרי ארכיון, ראיונות, קטעי עיתונות מן התקופה הנחקרת, ספרי זכרונות.


    מקורות משניים: מאמרי מחקר, ספרי מחקר, ספרות יפה.

  3. בכל קטגוריה יופיעו תחילה הפריטים בעברית, ואחריהם באנגלית.

  4. הרשימה תיכתב בסדר אלפביתי, לפי שמות המשפחה של המחברים (או העורכים). אם למחבר אחד יש מספר פריטים ברשימה, סדר הופעתם ברשימה יהיה לפי שנות הפרסום, ממוקדם למאוחר.

  5. הרישום ייעשה כך:

    רישום ספר:
    שם המחבר (שם משפחה ושם פרטי), שם הספר - וכותרת המשנה אם יש (עם קו למטה, או מודגש, או בפונט נטוי), מקום הוצאה, שם ההוצאה, שנת ההוצאה.

    לדוגמא: רבינוביץ, איתמר, השלום שחמק - יחסי ישראל-ערב 1952-1949, ירושלים, כתר, 1991, תשנ"א.


    רישום מאמר בכתב עת: שם המחבר, שם המאמר במרכאות, שם כתב-העת (עם קו למטה או כו'), שנת הוצאה, מספר הכרך, מספר העיתון, עמודים.


    לדוגמא: נווה, אייל, "רצח מנהיגים אמריקנים: טראומה, טרגדיה ומשמעות", זמנים, רבעון להיסטוריה, בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב, זמורה-ביתן, חורף 1997-1996, מס' 57, עמ' 35-23.


    רישום מאמר מתוך ספר מאמרים: שם המחבר, שם המאמר במרכאות, שם העורך, שם הספר (עם קו למטה או כו'), מקום הוצאה, שם הוצאה, שנת הוצאה, עמודים.

    לדוגמא: הראל, חיה, "דימוי המנהיגות וההנהגה בעיני הרצל ומימושו", בתוך: מלכין, עירד, וצחור, זאב, מנהיג והנהגה - קובץ מאמרים, ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, החברה ההיסטורית הישראלית, 1992, תשנ"ב, עמ' 185-165.


    רישום מאמר מתוך עיתון: שם המחבר, שם המאמר במרכאות, שם העיתון (עם קו למטה או כו'), תאריך הוצאה, עמודים.

    לדוגמא: שפי, סמדר, "אמנות של פרחים קמלים ונרות נשמה", הארץ, 23/4/1996, עמ' ד 12.


    רישום ערך מתוך אנציקלופדיה: שם הערך, שם האנציקלופדיה, כרך, עמודים.

    לדוגמא: הערך "שואה", אנציקלופדיה עברית, ירושלים, תשל"ט, כרך לא, עמ' 528-476.

    לעתים, אם כותב הערך הוא חוקר בעל שם שדבריו באנציקלופדיה הם מהותיים, יש לציין גם את שמו, בין שם הערך לשם האנציקלופדיה.


    רישום אתר אינטרנט: טרם נקבעו לרישום אתרי אינטרנט נוהלים קבועים. לעת עתה, נכון יהיה לכותבם כפשוטם בכתובתם המלאה. אפשרויות לעדכון בנושא זה ניתן למצוא באתר האינטרנט www.lib.usm.edu

נספח ג: מראי מקום

בכתיבת עבודה יש לציין את כל הציטוטים, העובדות והרעיונות שנאספו מקריאה על ידי מראי מקום. את המספרים המכוונים למראי המקום יש לסמן בגוף העבודה במספר עילי, ובסוף הקטע אליו מתייחס מראה המקום.

 

רישום הפריטים במראי המקום ייעשה במראי המקום כמקובל ברשימת הספרות, בשלושה הבדלים:

 

  1. השם הפרטי יבוא לפני שם המשפחה. לדוגמא: איתמר רבינוביץ, השלום שחמק - יחסי ישראל-ערב 1952-1949, ירושלים, כתר, 1991, תשנ"א, עמ' 100.

  2. במראה מקום, אין להסתפק בפרטי המקור, אלא יש לציין גם מספרי עמודים.

  3. כאשר פריט מופיע בפעם השנייה במראי מקום, אין צורך לרשום את כל פרטיו, אלא רק שם בעברית ("שם" למאמר), או ibid (או "ibid" למאמר) באנגלית.

למשל: בפעם השנייה יופיע רבינוביץ, כ: רבינוביץ, שם, עמ'. ואם מדובר בהופעה רצופה, ניתן גם רק שם, עמ'.

במידה ויש למחבר יותר מספר אחד, תופיע במקום שם המלה הראשונה מכותרת הספר. לדוגמא: רבינוביץ, השלום, עמ'.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  01/05/2009    

עדכוני rss