הודעות הדוברות education - חינוך
 
 
 
 
 
 
 
 
אירועים ופרסים
 

ירושלים, ט' אדר תשס"ו

09/03/2006

 
השר שטרית הודיע  על זכייתם של פרופ' פנינה זלצמן ופרופ' מנדי רודן בפרס ישראל בתחום המוסיקה לתשס"ו
 

שר החינוך התרבות והספורט, מאיר שטרית, הודיע היום, יום ה', ט' באדר 9.3.06, כי הזוכים בפרס ישראל בתחום המוסיקה לשנת התשס"ו הם: המאסטרו פרופ' מנדי רודן מהאקדמיה למוסיקה ולמחול, גבעת רם בירושלים, והאומנית-פסנתרנית, פרופ' פנינה זלצמן.

 

חבר השופטים: פרופ' אנדרה היידו, יו"ר – מקבל פרס ישראל משנת 1997

פרופ' מירה זכאי, חברה – אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' אדוין סרוסי, חבר – האוניברסיטה העברית, ירושלים

 

פרופ' פנינה זלצמן -         Pnina Salzman

נימוקים: פרופ' פנינה זלצמן, הגברת הראשונה של הפסנתר בישראל, הינה רב אומן ופסנתרנית דגולה. היא תרמה רבות לעידוד ולקידום המוזיקה הישראלית בארץ ובעולם.

גב' זלצמן הרשימה בביצועים בלתי נשכחים בהופעותיה הרבות כסולנית, בהרכבים קאמריים ובהופעותיה עם מיטב המנצחים והתזמורות.

בהוראה לאורך השנים ובכיתות אמן, הציבה דורות של פסנתרנים מעולים ברפרטואר אוניברסלי וישראלי מרשים.

בסיוריה הרבים בחו"ל ייצגה בכבוד וקידמה את שמה של ישראל בעולם, עוד לפני הקמת המדינה.

 

פרופ' פנינה זלצמן – קורות חיים

פנינה זלצמן, הפסנתרנית הישראלית הראשונה שקיבלה מוניטין בינלאומי, נולדה בתל-אביב 1922. הייתה ילדת פלא שהחלה להופיע כבר בגיל 6. בגיל 8, לאחר ששמע אותה אלפרד קורטו, קיבלה הזמנה ומילגה מיוחדת מממשלת צרפת והברון אדוארד דה רוטשילד והחלה את לימודיה ב-"אקול נורמל דה מוזיק" בפריז. בין מוריה היו: אלפרד קורטו, נדיה בולנג'ה, פבלו קזאלס, ג'ורג' דנדלוט וסטרווינסקי. את לימודיה סיימה בשנת 1935 בהצטיינות.

 

במקביל ללימודיה קיימה סיורי קונצרטים בצרפת, פולין ופלשתינה. המשיכה ללמוד ולהשתלם אצל ארתור רובינשטיין, ואנדה לנדובסקה, ארתור שנאבל, לזר לוי וריקרדו וינייס. בשנת 1937 החלה את לימודיה בקונסרבטוריון הלאומי של פריז, שם השתלמה אצל מגדה טאגליאפרו, סיימה לאחר שנה בהצטיינות וזכתה בפרס הראשון לפסנתר. בשנת 1938 הוזמנה לנגן את הקונצרט הראשון שלה עם תזמורת בניצוחו של פול פאריי וקיימה סיורי קונצרטים באירופה.

 

בגיל 16 שמע אותה בפריז ברוניסלב הוברמן ומיד כתב ארצה לתזמורת הפילהרמונית: "זה דבר נדיר בחייו של אמן, לעבור חוויה אמנותית כמו זו שעברתי כאשר שמעתי את הילדה זאת. נא לארגן לה קונצרט עם התזמורת מיד בשובה ארצה". כך, גם שובה ארצה, ביולי 1939, הופיעה פנינה זלצמן בפעם הראשונה בשלושה קונצרטים בתל-אביב עם התזמורת הפילהרמונית.

 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נשארה בארץ והרבתה להופיע עם התזמורת הפילהרמונית לפני חיילים במצריים ובלבנון. בשנת 1944 יצאה לסיור של 65 קונצרטים בדרום אפריקה, רודזיה ומוזמביק, שהיו מלאים בקהל עד אפס מקום. שנה אחרי, עם אותו מספר קונצרטים, סיירה באוסטרליה וניו-זילנד.

 

משנת 1946 קיימה באופן שוטף סיורי קונצרטים בחמש יבשות העולם. בין השאר ניגנה באפריקה הפורטוגזית, אנגליה, הולנד, בלגיה, גרמניה, צרפת, שוויץ, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, פינלנד, ספרד, אוסטריה, איטליה, ארצות הברית, קנדה, רוב ארצות דרום אמריקה, יפן, סין ועוד. בקונצרטים שלה נכחו מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה, והביקורת הבינלאומית העמידה אותה כ-"אחת מחמשת גדולי הפסנתרנים בימינו". פנינה זלצמן ניגנה עם מיטב התזמורות תחת שרביטם של גדולי המנצחים, ביניהם: פאריי, שולטי, מהטה, ג'וליני, מינש, קריפס, דורטי, מרינר, מנדי רודן ועוד רבים אחרים. עשרות סופרים ומבקרים כתבו עליה בספריהם וציינו את ייחודה האמנותי.

 

בשנת 1963 הייתה הפסנתרנית הישראלית הראשונה שהוזמנה לנגן בברית המועצות. בסיום מסע הקונצרטים זכתה לקבלת פנים ע"י גולדה מאיר ז"ל, אז שרת החוץ של ישראל.

 

פנינה זלצמן בחרה לקבוע את ביתה בישראל, למרות הצעות מפתות רבות מחו"ל. במשך כל מערכות הלחימה בישראל, נסעה פנינה זלצמן, יום יום, לכל ישובי הספר,

ניגנה בקיבוצים ובפני חיילים בחזית, וכן ניגנה בהתנדבות מאות קונצרטים למטרות בטחון וצדקה.

 

עדן פרטוש ז"ל, מנהל האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בת"א, הזמינה להצטרף לסגל המורים של האקדמיה, בה היא מכהנת עד היום הזה, כפרופסור מן המניין. היא העמידה דור של פסנתרנים אשר רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בתחרויות שונות.

 

במהלך כל השנים הרבתה פנינה זלצמן לתת הרצאות, כיתות אמן, להשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה, בהקלטות, לכתוב מאמרים שהודפסו בארץ ובחו"ל ולהיות חברה בוועדות המוסיקה החשובות בישראל.

 

פנינה זלצמן מבוקשת כשופטת בתחרויות בינלאומיות לפסנתר מהחשובות בעולם. תחרות צ'ייקובסקי במוסקבה, תחרויות דבלין, וולנסיה, סנטנדר בספרד, פרטוריה (דרום אפריקה), סיציליה, אתונה, טוקיו ועוד. כמו כן שופטת פנינה זלצמן בקביעות בתחרות רובינשטיין ובכל התחרויות הישראלית האחרות.

 

פנינה זלצמן עשתה רבות לקידום המוסיקה הישראלית בארץ והפכה במהלך השנים לשגרירה בולטת של המוסיקה הישראלית ברחבי העולם.

גם כיום ממשיכה פנינה זלצמן את הקריירה שלה כפסנתרנית ומורה דגולה.

 

פרופ' מנדי רודן – Mendi Rodan

נימוקי השופטים: מאסטרו מנדי רודן הוא מבכירי המוזיקאים הישראלים ומן האמנים המובילים בתחום הביצוע המוזיקלי בארץ, מנצח רב השראה שהשפיע ותרם רבות לעיצוב מפת התזמורות בארץ, זאת לצד תרומתו המכרעת בהכשרת דורות של נגנים ומנצחים צעירים בראשית דרכם האמנותית.

פרופ' מנדי רודן עודד את היצירה המוזיקאלית הישראלית ותרם להפצתה בקונצרטים ובהקלטות.

הוא בצע והקליט מעל ל-300 יצירות ישראליות בארץ ובעולם.

 

פרופ' מנדי רודן – קורות חיים

תאריך לידה: 17.4.1929

מאסטרו מנדי רודן "פרופ' אמריטוס", "מנצח כבוד" ומנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשל"צ ו"מנצח כבוד" של הסינפונייטה הישראלית ב"ש -  הינו אחת הדמויות המרכזיות בנוף העשייה המוסיקלית הישראלית, הזוכה לפרסום ולהערכה רבה בארץ וברחבי העולם.

 

לצד היותו מנצח פעיל בתזמורות בארץ ובחו"ל, מוצאת תרומתו לחיי המוסיקה בישראל את ביטויה בשלושה תחומים עיקריים: א. בנייתן של תזמורות מקצועיות ותזמורות של צעירים והבאתן לרמות בינלאומיות. ב. חינוך דורות של מנצחים צעירים ומלחינים. ג. עידוד היצירה המוסיקלית המקורית – הן בדרך של הזמנת יצירות חדשות והבאתן לכלל ביצוע והן בביצועים חוזרים של יצירות קיימות של מלחינים ישראלים.

 

התחלת פעילותו המוסיקלית הייתה כמנצח ראשי של תזמורת רשות השידור הרומני, ולאחר עלייתו ארצה ב-1961 הופיע לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מאז המשיך לנצח על התזמורת לעתים קרובות. הצלחתו בפילהרמונית פתחה צוהר לעתידו המוסיקלי בארץ והביאה להזדמנויות חדשות שכללו סדרות של קונצרטים מיוחדים עם אמנים בינלאומיים והופעות במסגרת תחרות הפסנתרנים ע"ש ארתור רובינשטיין, התחרות הבינלאומית לנבל, פסטיבל ישראל ועוד.

 

מנדי רודן כיהן כמנצחה הראשי ויועצה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים קול ישראל (1972-1963) וייסד את התזמורת הקאמרית הירושלמית. כיועץ של המרכז הבינלאומי למוסיקה "משכנות שאננים" (עם היו"ר אייזיק שטרן) - שימש במשך חמש השנים הראשונות לפעילותו.

 

בין השנים 1991-1977 כיהן כמנהל המוסיקלי והמנצח הראשי של הסינפונייטה הישראלית ב"ש וכן כמנהל המוסיקלי והמנצח הקבוע של התזמורת הלאומית הבלגית בבריסל (1989-1983).

 

מנדי רודן זכה להתמנות למנצח והמנהל האמנותי הראשון של התזמורת הקאמרית של חיל החינוך בצה"ל, ובשנים 19931997 פעל כמנצח-עמית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית לצידו של זובין מהטה.

 

בעונת הקונצרטים שעברה סיים כהונת שמונה שנים של ניהול מוסיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, המשמשת גם תזמורת האופרה הישראלית.

כשופט בתחרויות בינלאומיות לניצוח והלחנה הוזמן לתחרות ע"ש א. טוסקניני (איטליה), תחרות ע"ש פון קאראיאן (גרמניה), א. פדרלטי (איטליה), ג. פיטלברג (פולין), ל. ברנשטיין (ישראל), ואן מטצ'יצ' (קרואטיה) ולסמינר בינלאומי לניצוח באוקראינה.

 

מנדי רודן מוכר גם בעולם המוסיקה הבינלאומי כמנצח רב-השראה ודמיון והוא מוזמן לנצח על מיטב התזמורות באירופה, במזרח הרחוק, באוסטרליה, בסין, יפן, מקסיקו ובארה"ב.

 

בין התזמורות המובילות בעולם אשר מנדי רודן היה בין אורחיהן ניתן למנות את הסימפונית של לונדון, התזמורת הממלכתית והפילהרמונית של לונדון, הפילהרמונית של אוסלו, שטוקהולם, פקין, הסימפונית של פריס, פרנקפורט, לוס אנג'לס, אטלנטה, רוצ'סטר בארה"ב ועוד.

 

בין הסולנים שהופיעו עם מנדי רודן במשך השנים בארץ ובעולם: א. רובינשטיין, מ. רוסטרופוביץ', א. שטרן, ר. סרקין, ה. שרינג, ו. אשכנזי, י. פרלמן, ד. ברנבוים, ק. אראו ורבים אחרים.

כמנצח אופרה הופיע באופרה הישראלית ב"הנזל וגרטל" (הומפרדינק), "דון פסקואלה"

(דוניצטי), "הקיסר מאטלנטה" (הולמן), "שבעת החטאים" (וייל) בהצלחה מסחררת.

רודן ניצח על הקלטות רבות עבור חברות בינלאומיות, ובארץ - הקלטות רדיו וטלוויזיה.

 

כפדגוג ופרופסור לניצוח תזמורתי מלמד מאז 1962 באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לאחרונה הוזמן גם לבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת ת"א.

פרופסור מן המנין באוניברסיטת רוצ'סטר (ניו יורק), אורח באוניברסיטת בלומינגטון  -אינדיאנה (ארה"ב), קונסרבטוריון צ'ייקובסקי (מוסקבה) ואוניברסיטת "בריגהאם יאנג" סולט לייק סיטי (ארה"ב).

 

כיהן כראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (1994-1985) וכחבר המועצה להשכלה גבוהה (המועצה ה-9), חבר המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות וחבר בוועדות שונות בתחומי המוסיקה המעצבות את קווי המתאר של העשייה המוסיקלית והחינוך למוסיקה בישראל.

 

מנדי רודן זכה באות כבוד של הרפובליקה האיטלקית על הישגיו האמנותיים הרבים ועל תרומתו להפצת מוסיקה איטלקית בעולם. כמו כן הוענקה לו אזרחות כבוד של מדינת אריזונה על הופעותיו המוצלחות בארה"ב עם הפילהרמונית הנורווגית.

 

בארץ זכה רודן בשנת 1977 בפרס ע"ש פרנק פלג, הפרס השנתי לאמן מצטיין, למלגות על שמו מטעם האוניברסיטה העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים וכן בפרס לאה פורת לקידום המוסיקה בישראל ולקליטת אמנים צעירים עולים חדשים.

 

עם פרישתו לגמלאות הוענק למנדי רודן התואר "עמית כבוד" של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.                                 

 
 

 
 

 
 
   
 

 
 

 
 
   
 

 
 

 
 
   
 


 
 
מספר הפלאפון שמצוין מיועד לשימוש של אנשי תקשורת בלבד.
לפניות אישיות יש לפנות למרכז המידע של המשרד בטלפון 1-800-250025
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/02/2015    

עדכוני rss