הספרות המקצועית העוסקת במחוננים אינה מספקת הגדרה אחידה לגבי מושג המחוננות. האגף אימץ כבסיס לפעולה את גישתה של של ועדת ההיגוי לחינוך מחוננים כפי שהובאה ב- דו"ח ועדת ההיגוי לחינוך מחוננים בישראל התשס"ד. להלן דברי הוועדה:
יש שמבחינים בין "מחוננים" (gifted) המצטיינים בתחומים סכולסטיים לבין "מוכשרים"
(talented) המצטיינים בתחומי האמנות או הספורט. הוועדה החליטה להשתמש במונח "מחוננים" עבור כל סוגי ההצטיינות, ובתנאי שיעמדו בקריטריונים של "מחוננות".
להלן תחומי המחוננות:
-
יכולת לימודית כללית/רמת אינטליגנציה כללית
-
כישרון אמנותי: במוזיקה, באמנויות פלסטיות, באמנויות הכתיבה
-
הצטיינות לימודית ספציפית: במתמטיקה, במחשב, בשפות וכדומה
-
כישרון ספורטיבי
רמות המחוננות: הגדרה סטטיסטית בודקת מהי רמת הנדירות של הכישרון המגדירה את קו המחוננות. נמצא שככל שסף המחוננות גבוה יותר (מחמיר יותר), כך הנדירות עולה, כלומר יימצאו פחות מחוננים עבור כל אחד מהתחומים המוזכרים.
הוועדה קובעת את ההגדרה הסטטיסטית הבאה: האחוזון העליון של האוכלוסייה בכל שנתון, בכל אחד מתחומי המחוננות כפי שהוגדרו לעיל, ובתנאי שעמדו גם בקריטריונים של מוטיבציה ויצירתיות(ראה בהמשך), במונחים של I.Q מדובר על מנת משכל של 135 ומעלה.
הבהרה:" אחוזון עליון" משמעו כי מתוך שנתון של 100,000 תלמידים אחוז אחד הם בעלי מנת משכל גבוהה מ-135.
דרישות נלוות להגדרת המחוננות כוללת שני תנאים נוספים מעבר לחריגות הסטטיסטית הייחודית:
-
רמת מוטיבציה (התמדה, נחישות) שהיא מעל לחציון השנתון
-
רמת יצירתיות (מקוריות) שהיא מעל לחציון השנתון
למידע נוסף – מאגר הידע - מהי מחוננות?