בס"ד, ה' כסלו תשע"ב
בחינוך - המורה אינו הולך (רק) לעבודה, הוא שותף לשליחות!
אחיי ורעיי, מנהיגי החינוך היקרים מאוד!
בשני מקומות הפרשה מאירה את נושא "מוסר העבודה";
פעם ראשונה: "וירא והנה באר בשדה והנה שם שלושה עדרי צאן רבצים עליה... ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו".
אומר רש"י: "לפי שראה אותם רובצים, כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד. אמר להם: הן עוד היום גדול, כלומר אם שכירים אתם לא שילמתם פעולת היום, ואם הבהמות שלכם אף על פי כן לא עת האסף המקנה".
יעקב אבינו, מבלי שהכיר את האנשים קודם, פונה אליהם באהבה ובקרבה: "אחי מאין אתם", ובו זמנית - האכפתיות והקריאה למוסר העבודה "הן עוד היום גדול" בוקעת ממנו.
פעם שנייה: אחרי המרדף של לבן וחיפוש התרפים, אומר לו יעקב, בין היתר: "זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי... גנבתי יום וגנבתי לילה. הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני".
הרס"ג הסביר: "גנבתי- טרחתי ויגעתי ביום ובלילה".
החזקוני באר את "ואילי צאנך לא אכלתי- מנהג הרועה כשהוא נוהג צאן למקום רחוק למצוא מרעה דשא ואינו מוצא לקנות לו מזון לפי שנתרחק מן היישוב, לוקח לו מאילי הצאן שאינם ראויין לפרייה ואוכלן, אבל אני אילי צאנך לא אכלתי".
וכך הרד"ק על "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה- לפי שלא הייתי רוצה לנטוש הצאן על רועה אחר תחתי, הייתי סובל חמימות השמש ביום וקרח בלילה ונדדה גם כן שנתי מעיני הן מפני הקור,הן מפני שהיה לבי טרוד אל הצאן שמא יבואו זאבים לטרוף או לגנוב".
יעקב אבינו מלמד אותנו מוסר עבודה מהו; לא נוטש את הצאן בשום מקרה, לא מנצל, חלילה "טובות הנאה" אפשריות, לא אוכל גם מה שמקובל אצל רועים אחרים, ולא יכול להבין כיצד אדם המקבל שכר, מתבטל לרגע בזמן העבודה...
זכיתי ללמוד אצל ר"מ שכך הקפיד כל חייו; ר' יעקב צ'רבוניץ בישיבת נחלים, לפני שנים רבות, לא הפסיד אף לא פעם מללמד 45 דקות כל שיעור.
"אני מקבל שכר על כך, וביטול של דקה אחת מהשיעור זהו גזל..".
וכך, כשהיה צריך לסיים סדר לימוד במקום שבו למדו מאות תלמידים, הוא לא הסכים להיות זה שמכה על הסטנדר להפסיק את הלימוד: "יושבים בבית המדרש מאות תלמידים - עוד דקה שנמשך סדר הלימוד, היא מאות דקות של לימוד תורה... איך אפשר להפסיק..." הנושא דורש חיזוק ולימוד אצל כולנו.
מוסר העבודה, כפי שהובא בפרשה, מזמן העלאת נושא של שביתת הרופאים, שביתות מורים ושביתות בכלל, בכל תחום.
הנושא מורכב בכל תחום עיסוק; על המעביד מוטלת החובה לשלם שכר הגון ובזמן. אי עמידה בכך, יש בה פגיעה, הן במישור של בין אדם למקום והן במישור של בין אדם לחברו. חובותיו של המועסק מפורטים ברמב"ם (סוף הלכות שכירות) –
בין היתר- לא לגזול את בעל הבית בביטול זמן, ואפילו הקלו לא לברך ברכה רביעית בברכת המזון כדי שלא יתבטלו ממלאכה.
מאידך, כידוע, יש דיון רחב (ב"מ עז, ב) האם פועל יכול לחזור בו בחצי היום, ובאילו מקרים (האם תמיד? אולי לא כשיש הפסד ממשי לבעל הבית).
ננסה להביא כיוון מחשבה (אין בדברים שום דבר אופרטיבי, פתח למחשבה בלבד) לנו, כמי שמנסים ליטול על עצמם את המחויבות והשליחות החינוכית. (עיקרי הדברים נכתבו בעלון 'צהר' האחרון).
"האם מותר למורים להשתמש בנשק השביתה לשם העלאת שכרם"?
שאלה זו נשאלו גדולי ישראל בזמנים שונים; שני כיוונים ניתן למצוא בין המשיבים.
גישה אחת, שאותה כתב ר' שלמה זלמן אוירבעך, אחרי התלבטות הוא מצדד בנשק השביתה אפילו בידי מלמדי התורה: "ואם יראה שבאמת מקופחים הם בשכרם יש לנהוג גם בזה מנהג דרך ארץ, ואין לחוש כלל לעוון ביטול תורה של תשב"ר, והאחריות מוטלת בעיקר על הבעלי בתים ופרנסי העיר שאינם רוצים לפרנס כראוי את המלמדים ופעמים שביטולה של תורה זהו יסודה" ( שו"ת מנחת שלמה חלק א' סימן פז).
גישה אחרת, חד משמעית לאסור כתב הרב עובדיה יוסף: "וכן ראיתי להגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת 'אגרות משה' (חלק חושן משפט סימן נ"ט), שכתב שנראה שאף על פי שבעיקר דין השביתה של הפועלים, אפשר למצוא להם סימוכין בש"ס ובפוסקים, אולם שביתת מורים מתלמוד תורה הוא חטא גדול, שהרי אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, לכן אסור למורים מצד הדין לשבות כדי להעלות שכרם" (שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן מח).
הלכה למעשה: "פועל רגיל" יכול לשבות ולהפסיק את עבודתו כדי לשפר את שכרו. אין אפשרות להחליט עבור אף אחד, אם לעבוד ואיפה ובאילו תנאים. זו הזכות האלמנטארית הפשוטה שיש לכל אדם, אבל מורה – לא! (לפחות לפי חלק מהדעות).
מדוע הרב עובדיה כותב חד משמעית לאסור? הרי גם למחנכת כיתה י"א באולפנית טבריה, יש זכות להחליט אם היא רוצה לעבוד עבור סכום הכסף שהיא מקבלת?
בד"כ האדם עובד לפרנסתו, ואין ערך מיוחד לעצם העבודה. זה הסכם של כדאיות הדדית ורווח של המעביד ושל העובד.
אבל יש מקצועות שבהם האדם אינו רק "הולך לעבודה", הוא שותף לשליחות! הוא זוכה לשרת ערך נעלה. במקרה זה- אין מקום לשביתה. "אין מצב" שהערך מתבטל, ואין אפשרות בשום מקרה לראות את ערך הפרט וצרכיו, למול המשימה הלאומית, השליחותית. יוצא אפוא שאסור לבטל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן בשום מצב.
האמת היא שאנו מבינים זאת כשמדובר בכוחות הביטחון, שהרי זהו "פיקוח נפש", בצה"ל לא שובתים - החייל לא "עובד" בצה"ל, הוא חייל, הוא מבצע שליחות לאומית. וכך שאר כוחות הביטחון.
ומה עם הרופאים? האם יש לראות את תפקידם כמקצוע גרידא? כמי שהולכים לעבוד בלבד, או אולי כמי שהחליטו להקדיש את חייהם למען חיי בני אדם? אותה שאלה עומדת בפני מי שלומד הוראה והחליט לראות את חייו בתחום ההוראה. המורה - עובד במערכת החינוך בלבד? או שהר"מ בביה"ס המקיף, המלמד תורה את תלמידיו, רואה בתפקידו שליחות ערכית ולאומית מהמעלה הראשונה? הרב עובדיה יוסף, אמנם כתב רק על לימוד תורה, אך אולי ניתן להרחיב את המחויבות החינוכית מעבר ללימוד תורה? אולי נכון לומר- שגם המורה לאנגלית הוא מחנך בעצם מפגשו עם התלמיד, והמושג "הבל פיהם של תינוקות של בית רבן" נכון לעצם המפגש החינוכי של המורה ותלמידו???
ראינו א"כ שיש שלושה מעגלים:
מעגל חיצוני, של כלל העיסוקים שעליו אין ערעור מצד אחד.
מעגל פנימי של צה"ל וכל מי שעוסק בהגנה על המולדת שגם עליו אין ערעור מצד שני.
ואילו הרופאים והמחנכים נמצאים במעגל האמצעי... קרוב מאוד לחיילי צה"ל ולקציניו (הללו זוכים לעסוק בביטחון המיידי, ואנחנו בביטחון העתידי של האומה...)
בחרנו, בענווה, לזכות לחנך את ילדי ישראל. זו שליחות אמיתית, שהמציאות הפרטית שבה הולכת ומצטמצמת. כך הרופאים בבחירת שליחותם לדאגה לחיי אדם, וכך אנחנו המורים.
אולי יש מקום להפעיל את הזכות לשביתה רק "כשדגל שחור" מתנוסס על החלטה בקשר למצבו האישי של הרופא/ של המורה...
לאחרונה פנו אלינו שתי קבוצות הורים ואיימו להשבית לימודים של ילדיהם. גם ההורים צריכים לדעת איך הם רוצים לראות את מערכת החינוך... כשמרטפייה? או כמקום שמלמד, שמחנך, ושמסייע להורים לעצב את זהותו האישית של הנער? השבתת לימודים בגלל הסעות, בגלל תנאים פיזיים וכדו' - משדרת לילד שכל אלו חשובים יותר מהלימוד עצמו...
למותר לציין, שאסור לממסד לנצל זאת. ראוי שמדינת ישראל, דווקא משום שהרופאים אחראים על מצבם הפיזי של תושבי המדינה, והמורים שותפים להורים בסיוע בעיצוב עולמם הערכי / רוחני, תדאג לשכרם המלא והגבוה. יש מקום לעשות הכול, שבמדינת ישראל שכרם של הרופאים והמורים יהיה במקום הראוי בסולם השכר כיאה למדינות המפותחות בעולם, ואל מקצועות אלה יגיעו אנשים ערכיים ואיכותיים שלצד השליחות שרואים בתפקידם הם מקבלים שכר מתאים (היום, לצערנו, שכרם של המורים בישראל מדורג באחד המקומות הנמוכים ביותר במדינות ה- OECD).
מנהיגי חינוך יקרים,
בחמ"ד חרטנו על דגלנו להשתדל להיות בבתי החינוך כמשפחה.
במשפחה - אין שביתות, אין רצון להפסיק להיות הורים, השליחות אינה נפסקת, ולעולם ילדינו במרכז חיינו, באהבה גדולה ובשמחה...
ולעולמנו השוטף...
חנוכה בפתח... והשתלמויות המורים, ב"ה, הולכים ומוסיפים אור, כבית הלל. ההשתלמויות יהיו בנושאים והמקצועות הבאים: קליטת עליה; חינוך לחיים במשפחה; תכנית המלמדים; מורים לאזרחות - השתלמות משותפת למורי החמ"ד ומורים מהחינוך הממלכתי (חשוב ביותר); מורים לתקשורת ולקולנוע. בהצלחה רבה לכול המשתלמים!
תכניות חינוכיות של מינהל חברה ונוער, לקראת חנוכה ולקראת יום פטירתו של הרב נריה זצ"ל (י"ט כסליו) – לחצו על הקישורים למעבר להצעות: עשור לפטירתו של הרב נריה זצ"ל, "איזהו גיבור", על תרבות ועיצוב תודעה. בהצלחה!
בתי מדרש לבוגרים ברחבי הארץ - לחצו כאן למעבר לרשימת בתי המדרש לבוגרים; ישיבת ההסדר "מעלות" לקחה זאת על עצמה. בתי ספר הנמצאים בקרבת מקום לבתי מדרש אלה מוזמנים לפנות לרב אביב זיגלמן בכתובת: misrad@betmidrash.org. נפלא!
"לכול אדם ישנה" – אנחנו מבקשים להזכיר לכולנו, שוב, לקיים את המסוכם לגבי תאריכי שיווק ותהליכי המיון, לפי מה שנקבע.
לחצו כאן לקבלת מכתב להורי התלמידים של ביה"ס היסודי השמונה שנתי.
אנחנו מאוד מבקשים לצלם את המכתב ולהעבירו להורי התלמידים, זה יסייע לכולנו להבהרת תהליכי המיון והרישום. תודה.
* בנוסף, לחצו כאן לקבלת מכתב למנהלי בתי הספר היסודיים (א'-ו') בדבר תהליך המיון והמעבר לחטיבות הביניים.
השתלמות מתוקשבת למורי היסטריה- לחצו לקבלת הפרטים אודות הקורס המקוון ודרך ההרשמה אליו. הקורס עונה על השינוי של התוכנית החדשה. מומלץ ביותר!
הרב עוזיאל-
1. בשבוע החולף התקיים מפגש וירטואלי למדריכות שפה, על דמותו של הרב עוזיאל בדרך עופרים. התוכן הערכי המשולב במיומנויות שפה תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הוא נכון וחשוב.
2. לחצו כאן למעבר לאתר החמ"ד, בו ניתן לקבל חומרים נוספים, כולל שיעורו של הרב גוטל על "אהבת ישראל" של הרב.
מח"ר (מנהיגות חינוכית יוצרת) בחמ"ד - לחצו לקבלת הזמנה ובה פרטים אודות הכנס לעתודת המנהלים עליהם המלצתם. נשתדל ללוות את המועמדים להגיע לכנס החשוב הזה. לכולנו ברור - מנהיג חינוכי מצוין מצליח להצעיד מורים, הורים, קהילה וכמובן תלמידים - למקומות רחוקים ומשמעותיים. תודה.
בתי ספר מובילים - בחכמ"ה – נכנסים לשנתם השנייה. אנחנו במטרה משותפת שבמהלך שנה"ל זו, עשרים וארבעה בתי הספר המובילים "יפיצו את תורתם", לבתי ספר נוספים שיהיו מעוניינים בכך. בתי הספר המובילים יוצאים להשתלמות בבית יציב, ע"מ לגבש את המודל אותו הם בונים, זה אשר יוצג ויילמד. בהצלחה רבה!
"לב לדעת" –התוכנית המבקשת להוביל את המורים ללמידה שיש בה הפנמה (הלב- יודע...) משתלמים בה צוות הפיקוח של מחוז ת"א. עשרות בתי ספר משתלמים עם "לב לדעת" (לחצו לקבלת רשימת בתי הספר).
מוסדות חינוך המעוניינים להצטרף להשתלמות זו (במימון מנהל החמ"ד) ייצרו קשר במייל: atarlevladaat@gmail.com או ילחצו כאן למעבר לאתר לב לדעת.
כמו כן, ניתן להיכנס לחומרים לחנוכה, מערכי שיעור בתנ"ך, ולמערכי שיעור ומאמרים נוספים.
תכנית מפתח הלב מתוך אמונה - "האם אתה רואה טוב"? לחצו כאן למעבר לסרטון מסכם בנושא "עין טובה ולימוד זכות" כחלק מהתוכנית. שנזכה...
פרס החינוך הדתי - חלוקת פרס החינוך הדתי יתקיים בעז"ה בשבוע החמ"ד. לחצו כאן לקבלת הקריטריונים והלו"ז. בהצלחה לכולנו.
חוברות חדשות! בימים הקרובים יגיעו אל כולנו שתי חוברות. "בית חינוך כמשפחה לאור דמותו של הרב עוזיאל", ו"שבוע החמ"ד" - כיווני פעילות ועשייה כפי שעלה מהשטח, כך שנוכל ללמוד זה מזה. בהצלחה!
תכנית שגרירים המופעלת עם מפעלות הציונות הדתית- יצאה בתוכנית: "אור מדור לדור" - הדלקת נרות חנוכה משותפת של בני נוער עם דור הגבורה והתקומה של ניצולי השואה. נרשמו עד כה 10,000!!! בני נוער. אין מילים... לחצו כאן לקבלת פרטי ההצטרפות למבצע.
קולות מהשטח...
o אילה חג'ג', מנהלת ביה"ס "נצח ישראל" בקרית מלאכי: "ביקרתי באופן אישי בכול בתי התלמידים- אני רוצה לדעת איפה הילד ישן". זה בית חינוך כמשפחה!
o אורלי רביב, מנהלת ביה"ס רשב"י בבאר יעקב: "תיאטרון דילמה- בו שותפים הורים ותלמידים, סייע לקהילה כולה לפתוח את הלב. זה היה פתח לדיבור ושיח אמתי בין כולנו".
o מורה לאומנות ישיבת שח"ם בקרית אתא: "אנחנו מקיימים סדנאות בקיץ בהן התלמידות מתנסות בסדנאות בנושאי אומנות שונים, ומתוך כך בוחרות במגמה המתאימה... בנות כתת החינוך המיוחד- מאוד מצליחות בתחומי האומנות. שם הן מגיעות לידי ביטוי נפלא".
o ר' חזי סחייק, מפקח עי"ס במחוז מרכז: "טיפול של בית ספר בנשירת תלמידים משפיע על העלאת תוצאות הבגרות של ביה"ס. ככול שיש פחות נשירה ההישגים עולים..." (מתכון מצוין!! ומעניין).
o יוסי גליק, מנהל ביה"ס נווה שרה הרצוג בבני ברק: "מיצוי סגולותיו של התלמיד- קבוצת תלמידות נמצאות בתכנית: 'מבגרות לתואר מהנדס' עם מכללת הרמלין בנתניה. לצד העצמת בנות כתת החינוך המיוחד" – "לכל אדם ישנה..."
מנהיגי חינוך יקרים,
המשך הצלחה רבה בעובדת הקודש!
מוקירכם מאוד,
אברהם.