ניתן להציע לתלמידים לבחור מתוך "התפילה לשלום המדינה" פסוק שהכי דיבר אליהם, לרשום אותו ככותר, ולהביע אותו באמצעים מגוונים (ציור, מודל תלת-ממדי, פיסול, מוסיקה) בליווי תיעוד התלמיד. את הסדנה ניתן לבצע עם הורים וילדים בכיתות הנמוכות; בכיתות גבוהות יותר ניתן לבצע בשיתוף המורה לאמנות תוך התאמת הטכניקות והחומרים. ניתן להציג את התוצרים בתערוכה בלובי בית הספר בליווי תיעוד התלמיד, לשם לימוד עמיתים.
	להרחבה נוספת, ניתן ללמוד את התפילה "מי שברך לחיילי צה"ל", וכן את התפילה "לשלום הנעדרים ונפגעי פעולות הטרור" שחוברה לאחרונה. גם תפילות אלה נקראות בבית הכנסת בכל שבת.
	לפיתוח שיחה על כלל ישראל ניתן להתייחס ל"תפילת ראש חודש", בפסוק "[ . . . ] יחדשהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו בית ישראל בכל מקום שהם לטובה ולברכה [ . . . ] (ראו נספחים). התפילה לראש חודש מתייחסת לעם והתפילה לשלום המדינה מתייחסת למדינת ישראל. ניתן לבקש מהתלמידים לחבר תפילה לעם היהודי.
	להרחבה נוספת המורה יציג את "התפילה לשלום המלכות"* - ניתן להקריא את "התפילה לשלום מלכות" ולהתייחס לנושא ישראל תפוצות על פי שאלות ועניין שמגלים התלמידים. ניתן להתמקד בנושא ישראל מדינה ריבונית יהודית, הערך המוסף של חיים יהודיים במדינה ריבונית יהודית.
	להרחבה נוספת ניתן לערוך השוואה בין סידורי תפילה שונים מישראל ומהתפוצות ולעמוד על ההבדלים בניסוחים של "התפילה לשלום המדינה" (ראו נספחים ), ומה ניתן ללמוד מכך.
	ניתן לערוך חיפוש באתרים רלוונטיים (ראו רשימה באתר האגף) לרעיונות נוספים לגבי התפילה לשלום המדינה ולהפעלות מתוקשבות בנושא.

	עבודות התלמידים שהוצגו בתערוכה היו מרגשות וביטאו היבט אישי של התלמיד לתפילה.
	התלמידים נהנו מהפעילות, הביעו התפעלות מעצמת המילים שבתפילה לשלום המדינה ונהנו מכך שהיא תאמה לאיחולים שאיחלו הם למדינה.
	התלמידים פיתחו זיקה אל "סידור התפילה" וחיפשו בו תפילות נוספות על פי תוכן העניינים.

נספחים:דברי הסבר ומקורות מידע

נספח - 1  "סידור התפילה" :הוא טקסט המלווה את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. כל יום, לאורך כל חגי השנה, באירועים של עצב ובאירועים של שמחה. הוא מגלם בתוכו את הערכים והמאוויים של העם היהודי. במהלך שנות הפיזור של העם בתפוצות, התפתחו נוסחים שונים לטקסט הבסיסי של התפילה כגון נוסח ספרד, נוסח אשכנז ובימינו נוסחים של קונסרבטיבים ורפורמים. למרות הנוסחים השונים יש דמיון בסיסי ביניהם. מילות התפילה נאמרות על ידי יהודים בכל העולם באותו זמן עם הפנים לירושלים. התפילות מהוות שפה משותפת לעם היהודי.

נספח - 2  "התפילה לשלום המדינה" :  היא תפילה שחוברה לאחר קום המדינה והיא באה במקום "התפילה לשלום מלכות" המכונה גם בשם "הנותן תשועה", אותה נהגו יהודים להתפלל למען שלומה של המלכות שתחת משטרה חיו, כדי שיהיה חוק וסדר ויישמרו זכויותיהם. שכן נאמר: " הווה מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (מסכת אבות ג, ב ). התפילה לשלום מלכות נאמרת גם כיום בתפוצות.

ישנן דעות שונות לגבי מקור התפילה

דעה א - התפילה חוברה על ידי הסופר שי עגנון ביזמת הרב הרצוג.

דעה ב – הרב מימון חיבר את התפילה

התפילה נאמרת בשבתות ובחגים, ביום העצמאות וביום ירושלים.

התפילה אינה מקובלת בחוגים החרדיים, ולכן אינה מופיעה בכל סידורי התפילה.

לתפילה נוצרו נוסחים שונים בארץ ובתפוצות (ראו סעיף 7 להלן, מאמרו של יואל רפל

" מקורותיה של התפילה לשלום המדינה").

נספח - 3  "התפילה לשלום המלכות" : תפילה שנהגו ועדיין נוהגים יהודים בתפוצות להתפלל במשך כל הדורות לשלום השלטון שתחתיו הם חיו. התפילה מהווה ביטוי לתמיכה בשלטון וללויאליות כלפיו, כדי  שהסדר  החברתי יישמר, ויהיה טוב ליהודים.
עם קום המדינה, חוברה התפילה לשלום מדינת ישראל כתחליף לתפילה לשלום מלכות. בתפוצות כיום נוהגים לומר  את "התפילה לשלום מלכות", וגם את "התפילה לשלום המדינה בניסוחים שונים".

נספח - 4  טקסט "התפילה לשלום המדינה"

נספח - 5  טקסט ה"תפילה לראש חודש"

נספח - 6  טקסט "תפילה לשלום מלכות"

נספח - 7   מאמר "מקורותיה של התפילה לשלום המדינה" מאת יואל רפל.

נספח - 8  נוסחים שונים של התפילה לשלום המדינה" בסידורי תפילה בארץ ובתפוצות.

נספח - 9  התפילה לשלום המדינה - עיבוד דידקטי/ ריקי יונה