שם ההפעלה: דמוגרפיה יהודית.

נושא ההפעלה: קהילות יהודיות בעולם – נתונים וקשרי גומלין.

כתיבה: עליזה להב , בית ספר גילה ג' מ"מ ירושלים.

שכתוב : רגב חיה.

קהל היעד: כיתות ה'-ו' וחטיבות הביניים.

משך ההפעלה: שני שיעורים.

נושאים ורעיונות מרכזיים:

1.         קיימות קהילות יהודיות רבות ברחבי העולם, בהן שני מרכזים יהודיים גדולים במיוחד הכוללים כיום את הרוב המכריע של העם היהודי: יהדות ארצות הברית ומדינת ישראל,וכן קהילות בינוניות וקהילות קטנות.

2.         חלק מהמרכזים היהודיים הולכים וקטנים וחלקם הולכים וגדלים בעקבות הגירה ו/או עלייה. כל הגירה ניתן להסביר באמצעות גורמי דחייה מהארץ שממנה רוצים להגר וגורמי משיכה לארץ שאליה מהגרים או עולים, כמו מדינת ישראל.

3.         חלק גדול מהיהודים גרים בימינו בערי המטרופולין הגדולות בעולם, עובדה המצביעה על אופי העיסוקים, רמת ההשכלה, רמת החיים וכד' של יהודים רבים.

4.         למרות הפיזור הרב וההבדלים בין הקהילות היהודיות בארצות השונות, היהודים מקיימים ביניהם קשרי גומלין וחשים ערבים זה בזה.

5.         מדינת ישראל שונה מן המרכזים היהודיים האחרים בהיותה מדינה שבה לבני העם היהודי יש עצמאות, ריבונות ויכולת לקבל אחריות על עתידם.

מושגים: נתונים דמוגרפיים, הגירה, עליה, מרכזים  יהודיים, שייכות, מעורבות.

מטרות:

1.         התלמידים יכירו את מפת הקהילות היהודיות בימינו.

2.         התלמידים ילמדו לקרוא נתונים דמוגרפיים ולהסיק מהם מסקנות.

3.         התלמידים ידונו בקשרים שבין הקהילות היהודיות בימינו.

חומרים-דפי עבודה לתלמידים:

נספח 1 מפת העולם

נספח 2 האוכלוסייה היהודית בעולם,2001 נתונים דמוגרפיים.

נספח 3 מדרש תמונה

דרישות מקדימות: ראה משימות לתלמיד

תיאור ההפעלה:

שלב ראשון: הכרת מפת הקהילות היהודיות בימינו

משימות לתלמידים:

לקראת השיעור מתבקשים התלמידים לראיין את ההורים והסבים: מהי ארץ המוצא שלהם?

 מתי עלו לישראל וכיצד עלו. מהן הסיבות לעזיבת מקום הולדתם ומדוע בחרו לעלות לארץ- ישראל ?  האם כל בני המשפחה עלו לישראל? אם לא-להיכן הגרו?

כל אחד מהתלמידים מקבל את מפת העולם (נספח 1) ומסמן עליה את ארץ המוצא של ההורים או של  הסבים והסבתות, ולאן נדדו בני משפחתם.

המורה תבקש מכמה תלמידים לספר את סיפור ההגירה/ העלייה של בני משפחתם. בעקבות סיפורם ניתן להקנות את המושגים הגירה, עלייה, גורמי דחייה וגורמי משיכה.

 על מפת עולם גדולה התלויה על הלוח יסמן כל תלמיד את נדודי משפחתו ויציין את שנת ההגירה/ העלייה. מהמפה המשותפת עשויה להתקבל תמונה מגוונת יותר של מפת הקהילות היהודיות ושל כיווני הגירת יהודים בימינו.

שלב שני: הקהילות היהודיות בעולם – נתונים דמוגרפיים

משימה לתלמידים:

התלמידים מקבלים דף נתונים על הקהילות היהודיות בשנת 2001 (נספח 2).

ומתבקשים לעיין בו ולענות:

   בכמה מדינות בעולם קיימות קהילות יהודיות?

   ציין את שני המרכזים היהודיים הגדולים בעולם. כמה יהודים  גרים  בהם? מה חלקם באוכלוסייה היהודית בעולם?

   ציין מרכזים יהודיים גדולים אחרים.

   ציין מרכזים יהודיים קטנים במיוחד.

   סמן על מפת העולם בצבעים שונים מרכזים יהודיים לפי גודלם (למשל, מרכזים שגרים בהם מעל מיליון יהודים, מרכזים שגרים בהם מעל מאה אלף יהודים, מרכזים שגרים בהם מעל עשרת אלפים יהודים וכן הלאה).

הערות:

   בכיתות גבוהות או בכיתות שבהן התלמידים מתורגלים בקריאת דפי נתונים אפשר לבקש מהתלמידים לנסח את השאלות המתבקשות מעיון במסמך.

   בכיתה מתקדמת ניתן לנתח את הנתונים העוסקים בריכוזי היהודים בערי המטרופולין בעולם, ולדון במשמעות תופעת העיור והשלכותיה על רמת ההשכלה, רמת ההכנסה, מאפייני התעסוקה ורמת החיים של מרבית היהודים בעולם כיום.

   לאחר הכרת מפת הקהילות אפשר לבקש מן התלמידים לשאול שאלות על הקיום היהודי במדינות שונות בעולם. מה ההבדל בין קיום יהודי במדינת ישראל לקיום יהודי במדינות אחרות בעולם?  מה ידוע להם מידיעה אישית ומה הם רוצים לדעת וללמוד?

   השיחה שתתפתח יכולה להיות נקודת מוצא ללימוד מעמיק יותר על קהילה/ות יהודיות ואורח חייהן.

שלב שלישי: קשרי גומלין וערבות הדדית בין הקהילות היהודיות בעולם

משימה לתלמידים: מדרש תמונה (נספח 3).

מוצע לתלמידים דף ובו איורים שונים. התלמידים מתבקשים לבחור שני איורים שמשקפים לדעתם אחד מהמאפיינים של העם היהודי או של הקהילות היהודיות.

התלמידים יכולים לפרש את התמונות לפי הבנתם.

להלן פירושים שניתנו על ידי תלמידים: קשר הדדי בין היהודים בעולם, עזרה הדדית ושיתוף פעולה, התקהלות הידברות והסכמה, חוליות בשרשרת העם היהודי, זיקה בין עבר ועתיד.

 בעקבות הפרשנות על האיורים אפשר לבקש מהתלמידים להציע איורים משלהם שיבטאו רעיונות אלה.

 הצעות נוספות:

 אפשר לבקש מהתלמידים להביא דוגמאות של קשרים הידועים להם בין יהודים ברחבי העולם לבין מדינת ישראל, בין קהילות שונות בינן לבין עצמן (למשל, מבצעי העזרה ליהדות ברית המועצות לשעבר, ליהודי אתיופיה).

  ניתן להביא קטעי עיתונות שהם אקטואליים בעת לימוד הנושא.  

 אפשר לעודד תלמידים ליצור קשר עם בני משפחתם בחו"ל ולבקש מהם לספר על חייהם ועל הדילמות שהם מתמודדים עמן כיהודים במדינות שבהן קיים רוב לא יהודי.

 אפשר ליצור קשרים בין כיתה או בית ספר בארץ לבין כיתה או בית ספר יהודי בתפוצות.