חינוך - education למידה משמעותית
 
 
 
 
 
 
 
 
הוראה ולמידה מונחות ערכים ועמדות
 

 

שילוב ערכים בלמידה חוברת הדרכה מאגר מקוון  מערכי שיעורים משלבי ערכים

"לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל,
המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו".
 (מתוך מטרות החינוך הממלכתי 2000)

מתוך החוברת: "נתיבים להוראה משמעותית" (ע"מ 93-98)

בסיס רעיוני

מימוש מטרה זו ממטרות החינוך בישראל, מחייבת גישה אינטגרטיבית בעבודת בית הספר, אשר תביא ליצירת הלימה בין מסרים ערכיים הנובעים מהוראת תחומי הדעת לבין מסרים ערכיים בחינוך ערכי חברתי – חינוך פרו-חברתי.


בתהליך למידה של תחומי הדעת יש, מטבע הדברים, עדיפות לתכנים המחייבים של הדיסציפלינה שבהם נדרשת שליטה בידע. השאלה העקרונית היא, האם סוגיות ערכיות הן חלק בלתי נפרד מלמידת תחום הדעת. התפיסה של למידה משמעותית משיבה בחיוב לשאלה זו וגורסת שיש לעסוק במשמעויות לתלמיד ולחברה בכל אינטראקציה חינוכית.

 

ברור כי בכל אחד מתחומי הדעת יש תכנים היכולים לזמן שיח ערכי. כל מורה יוכל לזהות סוגיות ערכיות ודילמות מוסריות העולות מחומר הלימוד, מחיי היומיום בכיתה, ומנושאים שעל סדר היום הציבורי (אקטואליה), ולשלב את הדיון בהן במהלך ההוראה בכיתה, כדי להגביר את העניין של התלמידים ולפתח בקרבם חשיבה ביקורתית ומורכבת.

בחירת המתודות והכלים צריכה לשמור על איזון עדין של שתי הפנים של החינוך הערכי: ערכי החברה וערכי הפרט. הדרכים שייבחרו צריכות ליצור חיבור בין המכוונות למסרים ערכיים בעבודת המורים, לבין התהליך של בחירה ערכית ונקיטת עמדה אישית של התלמידים. על המורים להתמודד עם סוגיה פדגוגית ואתית – כיצד מכוונים, ככוכב הצפון, לערכים נשאפים של החברה בישראל, כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות ובמטרות החינוך, מבלי "לחטוא" באינדוקטרינציה. מהניסיון למדנו כי למידה מונחית ערכים מזמנת קשר בין רכישת ידע רחב ומעמיק בתחומי הדעת לבין חינוך פרו-חברתי - חינוך לערכים, למוסר ולמידות טובות.

 

העיסוק השיטתי הגלוי והמובחן בסוגיות ערכיות תורם לפיתוח תפיסת עולם ערכית, לעיצוב זהותם הערכית והתרבותית של התלמידים, לחיזוק מודעותם החברתית ולהכשרתם להיות אזרחים בחברה דמוקרטית. זאת, בצד הקניית ידע, תכנים, מיומנויות, וחשיבה ביקורתית. העיסוק בסוגיות ערכיות מסייע גם לטיפוח כישורים אישיים, בין-אישיים וחברתיים, ומקנה כלים להתמודדות עם רגשות, עם עמדות ערכיות, ועם התנהגויות במצבים מורכבים. שיח ערכי לסוגיו השונים מסייע להגברת המוטיבציה לרכישת ידע בתחומי הדעת השונים, לפיתוח חשיבה ביקורתית מנומקת על בסיס ערכי, ליכולת אבחנה בין הערכות, דעות ועובדות, ולטיפוח סובלנות תוך חשיפה למגוון דעות ונקודות מבט. הפעלתה של למידה מוכוונת ערכים צריכה להיות בהתאמה לשלב ההתפתחות המוסרית של התלמידים.

איך נראית ההוראה-למידה בדרך זו?

למידה מונחית ערכים ועמדות מתאפיינת ב

  • דיאלוג סביב נושאים ערכיים, לעתים שנויים במחלוקת, בין מורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם מתוך פתיחות, כנות, אמון וכבוד הדדי
  • עידוד חופש המחשבה והבחירה של הלומד
  • מתן תוקף לדעותיו, לעמדותיו ולצרכיו של הלומד
  • מעורבות פעילה של הלומד באמצעות מתן הזדמנויות לנקיטת עמדה אישית
  • אתגור חשיבה ביקורתית בנושאים ערכיים מוסריים דרך שאלות הבהרה סוקרטיות
  • למידה התנסותית המשלבת בין חוויה רגשית, למידה חברתית והעמקת ידע
  • הפיכת נושא נלמד לרלוונטי באמצעות גישור בין התוכן הנלמד לעולמו של הלומד
  • הפעלת מגוון דרכי הוראה, הדרכה, הנחיה, כגון: תרגילי עמדות, דיון בדילמות, בימות דיון, משפטים מבוימים, משחקי תפקידים, סימולציות ועוד

 הניסיון בארץ ובעולם מלמד, כי לעתים קרובות הדיון בערכים משלב עיסוק בנושאים שנויים במחלוקת ובכללם נושאים פוליטיים ואקטואליים. על כן מומלץ לעיין בחוזר המנכ"ל תשע"ה/1 המכיל הנחיות לניהול שיח מסוג זה. 

 

דרכי הוראה וכלים 

תרגילי עמדות

תרגיל עמדות הוא אמצעי להפעלת תלמידים הבא לאפשר בנייה וגיבוש עמדות וערכים של היחיד או של הקבוצה. בירור העמדות נעשה סביב סוגיות שנויות במחלוקת וסביב דילמות ערכיות, והוא מאפשר דיאלוג ונקיטת עמדה מתוך חשיבה ביקורתית. ההיחשפות למגוון הדעות מפתחת ומעודדת סובלנות וכבוד לזולת, ומכשירה את הלומד לחיים בחברה פלורליסטית. תרגילי עמדות מבוססים על השיטה של הבהרת ערכים. לפי תפיסה זו, על כל אדם מוטלת האחריות לבחון את רגשותיו, רעיונותיו והתנהגויותיו ולבחור את ערכיו ועמדותיו באופן עצמאי.

תרגילי עמדות מיועדים לסייע לתלמידים להבהיר לעצמם את עמדותיהם ותפיסותיהם הערכיות, ולבדוק את ההתנהגויות הנובעות מהעמדות שנקטו. בתהליך בירור הערכים, התלמיד נחשף למגוון עמדות ונקודות מבט של עמיתיו, ובאמצעותן בוחן מחדש את עמדותיו.

דוגמאות:
חשוב לי לחיות בישראל: מסכים מאוד / מסכים / יושב על הגדר / מתנגד / מתנגד מאוד, כי.... חשוב לזכור את השואה: מסכים מאוד / מסכים / יושב על הגדר / מתנגד / מתנגד מאוד, כי....

דיוני דילמה

קישור לחוברת: ניהול דיוני דילמה לקידום החשיבה המוסרית
דילמה מוסרית היא מצב שבו קיימת התנגשות בין ערכים, ומתבקשת הכרעה מוסרית. במצב של קונפליקט בין שתי עמדות ערכיות, שכל אחת מהן מקובלת על פי אמות המידה המוסריות של החברה, ההכרעה קשה ומצריכה יכולת חשיבה מורכבת.

המתודה לניהול דיונים בדילמות מוסריות היא מתודה מובנית, שפותחה במטרה לקדם את החשיבה המוסרית של המשתתפים בדיונים. המהלך כולל שלב אישי, שלב קבוצתי ודיון במליאה, תוך חשיפת הקונפליקט המוסרי, הפעלת שיקול דעת אישי ונקיטת עמדה ערכית מנומקת.

 

דיוני הדילמה מבוססים על תאוריית התפתחות החשיבה המוסרית של לורנס קולברג, המבוססת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית ועל תפיסת הצדק על פי הפילוסופיה של אפלטון וקאנט, והמצביעה על כך שניתן לפתח חשיבה מוסרית באמצעות ניהול דיונים בדילמות מוסריות.

 

תפקיד המורה לאתר סוגיות ערכיות העולות מתוכנית הלימודים ומהאקטואליה ולפעול כמתערב סוקרטי המאתגר את תלמידיו. זאת, באמצעות שאלות להבהרת העמדות, לחידוד הקונפליקט המוסרי, לחיפוש הנמקות, לבדיקת התוצאות הכלליות של העמדות הערכיות שהביעו ולבדיקת מידת תקפותן כאשר הסיטואציה משתנה.
דוגמאות לדילמות: בחוברת "ניהול דיוני דילמה" באתר מינהל חברה ונוער.

 

במה לדיון פומבי בבית הספר

במת דיון היא מסגרת לדיון פומבי מובנה בנושא שנוי במחלוקת. הנושא יכול להיות אקטואלי או כל נושא אחר מתחומי הלימוד שיש בו רלוונטיות לחיי התלמידים. הדיון נערך בפני קהל ובשיתופו. את הדיון מנהל יושב ראש שנבחר למטרה זו ולצדו כמה דוברים, שהתמחו בבעיה הנדונה והם מייצגים עמדות שונות בנושא.

כדי למנוע הקשבה פסיבית של קהל התלמידים ולאפשר לכולם הזדמנות ללמידה משמעותית, נערך בכיתות דיון מקדים בנושא. התלמידים מגיעים לאולם עם ידע בנושא והם מוזמנים להשתתף בדיון על ידי הצגת שאלות לדוברים או הבעת דעה. המורים משתתפים בדיון הן כמציגי עמדות בפנל והן כמגיבים מן הקהל. עליהם לשאול שאלות הבהרה במידת הצורך ולסייע למיקוד הדיון. דוגמאות לשאלות: שימוש בסמרטפונים בבית הספר – בעד או נגד?; קטיפת פרחים מוגנים – בעד או נגד?; הצטרפות למרד החשמונאים או למרד הגדול – בעד או נגד?

שיג ושיח (דיבייט - Debate)

הדיבייט הוא פעילות מאורגנת של ויכוח פורמלי בעל פה סביב נושאים חברתיים ואזרחייםשנויים במחלוקת, שמטרתה לפתח את היכולות הרטוריות של המשתתפים. הדיבייט מאפשר למשתתפים לשפר באופן משמעותי את כושר השכנוע שלהם ואת אופן עמידתם מול קהל. הוא מפתח חשיבה מסודרת, הקשבה ביקורתית ותרבות דיון. התלמידים המשתתפים בדיבייט רוכשים כלים שמסייעים להם להבין ולהפנים נושאים חברתיים ואזרחים במקביל לפיתוח יכולות אישיות בהם יוכלו לעשות שימוש גם בעתיד. הדיבייט נערך במתכונת תחרותית, ברמה המקומית והארצית, כאשר בכל ויכוח משתתפות שתי נבחרות המציגות בצורה מובנית עמדות מנוגדות ביחס לסוגיה הנדונה. דוגמאות לנושאים שנתיים: ביטול בחינות הבגרות, ביטול הזרמים בחינוך.


משפט מבוים

המשפט המבוים הוא כלי לימודי המאפשר לקבוצה של תלמידים לדמות הליך משפטי תוך כדי התמודדות עם סוגיה שנויה במחלוקת. המשפט המבוים מייצר חוויה ייחודית אשר מזמינה את התלמידים להעמיק בתחום הדעת, לפתח יכולות חשיבה מסדר גבוה, להתנסות בניסוח טיעונים משכנעים ולוגיים התומכים או מתנגדים לסוגיה, ולתרגל מיומנויות של עמידה בפני קהל ועבודת צוות. המשפט מאפשר לתלמידים המשתתפים בו התנסות ייחודית בתפקיד כלשהו מהעולם המשפטי: עורך דין/סנגור/שופט וכדומה סביב נושא מתוך תחום הדעת.

עשרה תלמידים, אשר נבחרים על ידי המורה, מנתחים את המצב המשפטי בקבוצות – אחת לייצוג העותרים (או התובעים), והשנייה לייצוג המשיבים (או הנתבעים) ולאחר מכן מייצגים את הצדדים בהליך. שאר תלמידי הכיתה משמשים כחבר מושבעים, על פי קריטריונים מובנים ומוכתבים מראש. בסיום תהליך העבודה נערך משפט פומבי מבוים בפני הכיתה. למשפט מוזמנים תלמידים, הורים, מורים ומכובדים נוספים. לכל צד יינתן זמן קצוב להצגת טיעוניו ובסיום המשפט יינתן פסק הדין. דוגמאות לנושאים למשפט מבוים: דמותו של הורדוס, דמותה של אנטיגונה.

 
    תאריך עדכון אחרון:  15/03/2016