המורה אני רוצה לישון!

מדוע תלמיד בגיל העשרה עלול להגיע לבית הספר עייף או לא מרוכז?
לא מעט תלמידים   בגיל העשרה אוהבים ללכת לישון מאוחר ולהמשיך את שנתם בשעות הבוקר המאוחרות. לעיתים תלמידים אלו ינמנמו אל מול עיניו המשתאות של המורה או יירדמו מספר פעמים במהלך השיעור.
יתכן שישנו בזה  סוג של מרד אופייני לגיל ההתבגרות, אך רצוי שההורים והמורים יכירו את התופעה  הנגרמת בעיקר   משינויים הורמונלים הגורמים לכיוונו מחדש של ה"שעון הביולוגי" . השעון הביולוגי הינו שעון פנימי המפקח על זמני השינה והערות.

זהו מנגנון הקובע מתי נהיה עייפים ומתי נהיה ערניים ופעילים.

השעון הביולוגי מתואם עם הסביבה החיצונית ומשום כך אנו נוטים לישון בלילה כשבחוץ חשוך ומתעוררים בבוקר כשהשמש מאירה. בהיותו מנגנון פנימי השעון הביולוגי שונה מאדם לאדם,  משום כך, ישנם "טיפוסי בוקר" ו"טיפוסי לילה".

דר' ניר פלד מומחה לרפואת שינה  מסביר  אודות  תופעת "דחיית השעון הביולוגי של השינה": דחיית פאזת השינה הנה תופעה שכיחה בקרב אוכלוסית המתבגרים. מדובר בדפוס שינה המתאפיין בקשיי הירדמות בערבים וקשיי יקיצה בבקרים. אין מדובר באירועים בודדים של בילוי מאוחר וקימה מאוחרת לאחריו. בתסמונת זו יש איחור בהפרשת הורמון המלטונין ולכן גם איחור באינדוקצית (השרית) השינה. הורמונים הנם חלקיקים קטנים המופרשים מן המוח ואברי הגוף השונים, ובאמצעות  זרם הדם נודדים לאתרים אחרים בגוף ומשפיעים על פעולתם .

הורמון המלטונין, קובע מתי נהיה פעילים ומתי נישן.
  המוח יודע מתי להפריש את המלטונין לדם  באמצעות בלוטת האיצטרובל שהינו איבר המושפע משינויי האור והחושך הנקלטים ע"י מערכת הראיה באמצעות מסלול של אותות חשמליים.
המלטונין מיוצר בחושך, מופרש לזרם הדם ובאמצעותו מגיע למרכזי השינה במוח ואז למעשה החל תהליך השינה.
דר' פלד מוסיף שחשוב להדגיש כי שנתם של אלו אשר שעונם הביולוגי "דחוי" הינה תקינה לחלוטין.

בני הנוער המגיעים מוקדם לבית הספר, מכינים עבודות ושיעורי בית , מתכוננים למבחנים רבים  ומשלבים בחייהם פעילות חברתית ענפה, ישנים רק 6-7 שעות ביום במקום   9-10 שעות ביום שזו מכסת השעות המומלצת ע"י מומחים ברפואת שינה. לשם השוואה מבוגר או  נער/ה עד גיל 12 יכולים להסתפק ב- 8 שעות שינה ביום.

אצל חלק מבני הנוער השעון הביולוגי יושפע באופן מינורי מהשינויים ההורמונלים ולכן הם יצליחו  להתמודד עם חוסר השינה, אלו שאינם מצליחים נאלצים להתמודד עם בעיה  אמיתית ומורכבת. במחקר שנעשה ע"י אונ' פלורידה, דיווחו  23%  מבני הנוער בקבוצת המחקר  על עייפות כרונית במהלך יום הלימודים. 20% דיווחו על הרדמות מלאה במהלך כל השיעורים בבית הספר. התלמידים  דיווחו שאינם מתלוננים על התופעה מפני שהם חוששים שהוריהם ישלחו אותם מוקדם לישון.  המחקר מראה שבנוסף לבעיית השינה אצל התלמידים הללו ישנם בד"כ בעיות נוספות כגון: הפרעות בזיכרון, הבנה לקוייה, חוסר יצירתיות, חרדה, עצבנות , חוש הומור ירוד במיוחד, ונטייה לסמים ואלכוהול.

בנוגע לטיפול מסביר דר' פלד שהטיפול בדפוס שינה זה קשה ומורכב בפרט בגיל הנעורים. "השכבה" מוקדמת על ידי ההורים אינה תורמת ואף גורמת לקשיי הירדמות מסוג אינסומניה (אל-שינה) של המבוגר בהמשך. לאחרונה נפוץ השימוש בהורמון המלטונין כעזר לאינדוקצית השינה אך הורמון זה אינו מאושר לשימוש בגיל צעיר מ- 16 שנים בשל מעורבותו בבשלות מינית תקינה. נסיונות לטיפולים התנהגותיים כגון ישיבה מול מנורה בשעות הבוקר המוקדמות קשים ליישום ונועדים לכשלון. פעמים רבות לאחר יציאה ממסגרת נוקשה (בי"ס, צבא, אוניברסיטה) אותם אלו עם דפוס שינה זה מוצאים עצמם עוסקים במקצעות חופשיים המאפשרים להם דפוסי שינה "דחויים".

מה בכל זאת ניתן לעשות?

להלן  מספר טיפים לשינה טובה.

• זמני שינה קבועים – יש ללכת לישון בשעה פחות או יותר קבועה ולכוון שעון מעורר לשעה קבועה בבוקר.
  
  
• שתייה - יש להימנע משתית קפה או שוקו לפני השינה – משקאות אלו מעוררים!!!
  
  
• מומלץ לשתות לפני השינה חלב  העוזר להירדם.
  
  
• אכילה - אין להרבות באכילה לפני השינה.
  
  
• עייפות - אין ללכת לישון כשלא  עייפים.
  
  
• פעילות - יש להימנע מפעילות גופנית לפני השינה.
  
  
• פעילות גופנית במשך היום משפרת את איכות השינה.
  
  
• רוגע - יש לנסות להירגע  ממחשבות מטרידות לפני השינה.
  
  
• סביבת השינה -  יש לוודא שסביבת השינה  נוחה ושקטה , יש להקפיד על מזרון נוח  וחדר מאוורר.