education - חינוך אגף מדעים - כימיה המזכרות הפדגוגית אגף א' לפיתוח פדגוגי אגף אמנות אגף מדעים אגף מורשת אגף חברה ורוח אגף שפות

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
מבחן פיזה - רציונאל
 

פיזה 2006 המסגרת לאוריינות מדעית

(על פי טיוטה - 14 באוקטובר 2003)

(סיכמה ד"ר ברוריה אגרסט)

 

תמצית

 

ראוי להדגיש כי המסמך שלהלן מייצג טיוטה (מאוקטובר 2003) של הרציונל ל - PISA 2006  ועשויים לחול בו שינויים עד למועד סיום הדיונים של מנהלי הפרוייקט לקראת ביצועו.



מבחן PISA  [1]  הוא מבחן בינלאומי של מדינות ה [2]OECD  הבודק אוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומים: אוריינות קריאה, אוריינות מדעית ואוריינות מתימטית.

הרעיון של הערכת תלמידים בני 15 מתבסס על ההנחה כי ברוב מדינות העולם, מסתיים חינוך החובה בגיל זה, ועל כן הערכה של תלמידים אלה עשויה לתת מושג על יכולותיהם של התלמידים האלה כאזרחים עתידיים בעולם שבו הֶקשרים של מדע וטכנולוגיה יהיו חלק בלתי נפרד מחייהם.

כבסיס להערכה בינלאומית סביר לשאול – כאזרחים: מה חשוב לדעת, להעריך, ולהיות מסוגל לעשות במצבים הקשורים למדע וטכנולוגיה? שאלה זו עומדת במרכז  PISA 2006- המסגרת לאוריינות מדעית. התשובה לשאלה תיתן את הבסיס להערכה של מה תלמיד בגיל 15, האזרח לעתיד, יודע, מעריך, ומסוגל לעשות במצבים הקשורים למדע וטכנולוגיה.

 

במבחן  PISA 2006 הדגש יהיה על אוריינות מדעית. הקווים המנחים את המתכננים  ואשר ניתן להם פומבי עד כה, מציגים את הרציונל שעומד בבסיס השאלות שיוצגו לתלמידים, והם:

 

א. התלמיד צריך להיות מסוגל להתייחס לשאלות הקשורות למדע בחיי יום יום בהֶקשר אישי, חברתי וגלובלי.

ב. ההנחה היא שתכניות הלימודים אינן זהות בכל המדינות ולכן המבחן בודק בעיקר אוריינות.

ג. מאחר שאי אפשר לשאול על אוריינות ללא תוכן, ייכללו במבחן גם תכנים בסיסיים ועקרונות שמניחים כי הם נכללים בתכניות הלימודים של כל המדינות.

הבעיה הכרוכה בזיהוי מה אזרחים יודעים, מעריכים ומסוגלים לעשות במצבים הקשורים למדע וטכנולוגיה נראית פשוטה וישירה. ההתייחסות לבעיה פותחת את התחומים של ההבנה המדעית, אך גם לוקחת בחשבון את המשתתף – האזרח. כאזרח, מה הידע החשוב לו ביותר אשר ישרת אותו בצורה מיטבית? תשובה לשאלה זו כוללת כמובן מושגי יסוד של הדיסציפלינות המדעיות, אך ידע זה יבוא לידי שימוש בראש ובראשונה בהֶקשרים שהאזרח ייתקל בהם בחייו. נוסף על כך, האזרח נתקל לעיתים קרובות במצבים הדורשים הבנה כלשהי במדע כדיסציפלינה, כלומר כתהליך המייצר ידע ומציע הסברים על עולם הטבע. יתר על כן, האזרח  צריך לדעת שקיימים הבדלים בין מדע  לבין טכנולוגיה וכן להבין איך שני התחומים האלה משלימים זה את זה.

 

התכנים יהיו מהתחומים הבאים:

  • מדעי החומר - (כולל היבטים כימיים ופיזיקליים)
  • עולם היצורים החיים - (כולל התייחסות לאורגנינזמים ולמערכות אקולוגיות)
  • מדעי כדור הארץ והיקום - (כולל התייחסות למבנה מערכות כדור הארץ והשתנותן  וכן כדור הארץ בחלל).

כמו כן יתייחס המבחן ליחסי הגומלין בין מדע-טכנולוגיה-חברה, לאופן בו המדע מביא להתפתחות הטכנולוגיה ובו הטכנולוגיה משפיעה ומאפשרת את קידום המדע.

המבחן מבוסס על השיקולים הבאים:

כאזרחים, מה חשוב לדעת, להעריך, ולהיות מסוגל לעשות במצבים הקשורים למדע וטכנולוגיה? שאלה זו עומדת במרכז המסגרת לאוריינות מדעית בפיזה 2006. התשובה לשאלה תיתן את הבסיס להערכה של מה תלמיד בגיל 15, האזרח לעתיד, יודע, מעריך, ומסוגל לעשות במצבים הקשורים למדע וטכנולוגיה בהֶקשרים אישיים, חברתיים ותרבותיים.

כאזרח, מה חשוב לו להיות מסוגל לעשות? האזרח חייב לעיתים קרובות להסיק מסקנות מתאימות מהוכחות וממידע הניתן לו, וחייב לבקר תביעות המוצגות על ידי אחרים על בסיס ההוכחות המוצגות בפניו. עליו להבחין בין דעה אישית לבין הצהרות המבוססות על הוכחות.

האם מסוגל האזרח להבחין בין טענות מדעיות לבין טענות לא מדעיות? לאמיתו של דבר, האזרח איננו נקרא בדרך כלל לשפוט את ערכן של תיאוריות חשובות או של התקדמות פוטנציאלית במדע. אך הוא עושה החלטות המבוססות על עובדות בפרסום, על הוכחות בנושאים משפטיים, על מידע הנוגע לבריאות שלו, ועל סוגיות הנוגעות לסביבתו הקרובה ולמשאבי המדינה. אזרח משכיל צריך להיות מסוגל להבחין בין סוגי השאלות שהמדענים יכולים לתת להן מענה, והבעיות שמהנדסים יכולים לפתור בניגוד לאלה שאין הם מסוגלים לפתור.

 

על כן האוריינות המדעית של מסגרת  OECD/PISA 2006מתייחסת למרכיבים הבאים של אוריינות התלמיד:

ידע ושימוש בידע הזה לזיהוי שאלות, לרכישת ידע חדש, לחשיבה ביקורתית ולהסקת מסקנות מבוססות על הוכחות בדבר סוגיות הקשורות למדע;

הבנה של התכונות מאפיינות את המדע כצורה של ידע ומחקר שמבצע האדם;

מודעות לדרך שבה המדע והטכנולוגיה מעצבים את הסביבה החומרית, האינטלקטואלית והתרבותית שלנו; וכן

רצון להיות מעורב בסוגיות הקשורות במדע וברעיונות של המדע, כאזרח חושב. (סעיף זה ייבדק בתשובות פתוחות המביעות עמדות).

בדפים נספחים יובאו דוגמאות להֶקשרים של תחומי דעת בנושאי מדע וטכנולוגיה  למישורים: האישי-משפחתי, החברתי (קהילתי) והעולמי (גלובלי). וכן יובאו מסגרות להערכת ידע מדעי וידע על המדע המייצגים יחד עם המיומנויות וההֶקשרים, את האוריינות המדעית על פי   PISA 2006. 

 

צורת השאלות במבחן PISA

 

כדי לחסוך לתלמיד חשיפה לנושאים רבים בתוך הבחינה, פריטי המבחן לא ייבנו כשאלות בודדות על נושאים שונים, אלא כבעיות העוסקות בנושא אחד ועליו מס' שאלות, באופן הבא:

בכל בעיה מוצגת תופעה או תיאור סיטואציה ועליה נבנות מס' שאלות הבודקות היבטים שונים של המקרה או הסיטואציה המתוארים.

התוכן בתופעה או בסיטואציה,  תמיד קשור לאירועים מחיי יום יום או בעלי נגיעה ברורה לחיי יום יום של התלמיד וסביבתו. השאלות מכוונות את התלמיד לתת מענה תוך הפעלת המיומנויות הנדרשות כמתואר לעיל כל אלה בהֶקשרים שפורטו לעיל - אישי, חברתי, גלובלי. לעתים התלמיד מתבקש לנסח תשובה המביעה את עמדותיו הרגשיות שתוארו לעיל והמציגות את יכולתו לנקוט עמדה .

השאלות ממבחני PISA הקודמים הן חסויות מלבד מס' שאלות שהותרו לפרסום, והן עשויות לשמש מודל לפיתוח שאלות לתלמיד שיקדמו את חשיבתו המדעית.

לדוגמא:

הבעיה העוסקת בתגליתו של הרופא זמלוויס, שהופיעה במבחן PISA הקודם.

 

 

נספחים

 

נספח 1: דוגמאות  להֶקשרים (קונטקסטים) להערכה באוריינות מדעית של              OECD/PISA                                                                               

נספח 2: תחומים עיקריים להערכת הידע המדעי                                 

נספח 3: התחומים הראשיים להערכת הידע על המדע          

נספח 4: מיומנויות מדעיות לפי 2006 OECD/PISA               

נספח 5: נושאים עיקריים להערכה של עמדות ונכונות לנקוט יוזמות Attitudes 

 

נספח 1:

דוגמאות  להֶקשרים (קונטקסטים) להערכה באוריינות מדעית של OECD/PISA

 

בריאות

אישי (כגון שמירה על הבריאות, תאונות, תזונה)

חברתי (כגון בקרה על מחלות, הידבקות במחלות, בחירת המזון, בריאות הקהילה)

גלובלי (כגון מגפות, התפשטות של מחלות מדבקות)

 

משאבי טבע

אישי (כגון צריכה אישית של חומרים ואנרגיה)

חברתי (כגון קיום של אוכלוסיות אנושיות, איכות חיים, ביטחון, ייצור ותפוצת המזון)

גלובלי (כגון משאבים בעלי כושר התחדשות ושאינם בעלי כושר התחדשות, מערכות טבעיות, גידול האוכלוסייה, שימוש מושכל במינים)

___________________________________________________________

הסביבה

אישי (כגון התנהגות ידידותית לסביבה, שימוש בחומרים ברי סילוק)

חברתי (כגון התפלגות האוכלוסייה, סילוק פסולת, השפעה סביבתית, מזג האוויר המקומי)

גלובלי ( כגון מגוון ביולוגי, יכולת קיום, בקרת הזיהום, ייצור ואובדן הקרקע)

 

סכנות

אישי (כגון סכנות הנגרמות בידי אדם או על ידי הטבע, החלטות בנושא דיור)

חברתי (כגון שינויים מהירים [רעשי אדמה, מזג אוויר קיצוני], שינויים איטיים והדרגתיים [שחיקת החופים, סחיפה], הערכת סיכונים)

גלובלי (כגון שינויי אקלים, ההשפעה של המלחמה המודרנית)

 

התפתחויות עכשוויות במדע ובטכנולוגיה

אישי (כגון עניין בהסברי המדע לתופעות הטבע, תחביבים מבוססים על מדע, ספורט ועיסוקי פנאי, מוסיקה וטכנולוגיה אישית)

חברתי (כגון חומרים, מתקנים ותהליכים חדשים, שינויים גנטיים, טכנולוגיות ליצור נשק, תחבורה)

גלובלי (כגון הכחדה של מינים, חקר החלל, מקור היקום ומבנהו)

 

חזור 

נספח 2: תחומים עיקריים להערכת הידע המדעי

הרעיונות הבסיסיים בתחומי הדעת יהיו בעיקר קשורים לפירוט שלהלן:

  •  עולם החומר
  • מבנה ותכונות של חומר (כגון מוליכות חום וחשמל)
  • שינויים פיסיקליים וכימיים (כגון מצב צבירה, קצב הריאקציות)
  • תנועה וכוחות (כגון מהירות, תאוצה ותנע)
  • האנרגיה וגלגוליה (כגון שימור, בזבוז)
  • אינטראקציות בין אנרגיה לחומר (כגון גלי אור וגלי רדיו, גלי קול וגלים סיסמיים)
  • עולם היצורים החיים
  • תאים (כגון מבנה ותפקוד, DNA , צמחים ובעלי חיים)
  • בני אדם (כגון בריאות, תזונה, תת-מערכות [לדוגמה עיכול, נשימה, מחזור הדם], מחלות)
  • אוכלוסיות (כגון מינים, אבולוציה, מגוון ביולוגי, שונות גנטית)
  • מערכות אקולוגיות (כגון שרשרות מזון, חומר וזרימת אנרגיה)
  • הביוספירה (כגון שירותי המערכות האקולוגיות, יכולת קיום)
  • מערכות כדור הארץ והחלל
  • מבנה של מערכות כדור הארץ (כגון הליתוספירה, האטמוספירה וההידרוספירה)
  • האנרגיה במערכות כדור הארץ (כגון משאבים, האקלים הגלובלי)
  • השינויים במערכות כדור הארץ (כגון טקטוניקת הלוחות, המחזורים הגיאו-כימיקליים, כוחות בונים והורסים)
  • תולדות כדור הארץ (כגון מאובנים, מוצא ואבולוציה)
  • כדור הארץ בחלל (כגון כבידה, מערכת השמש)

חזור 

נספח 3: התחומים העיקריים להערכת הידע על המדע

 הידע על המדע  יכלול את הפירוט הבא:

  • טבעו של המדע וטבעה של הטכנולוגיה

המדע (כגון הבנת עולם הטבע, תשובות לשאלות, התקדמות שיכולה להשפיע על החברה)

הטכנולוגיה (כגון ניסיונות לפתור בעיות של האדם, לפתח כלים, לתכנן תהליכים, ניתוחי סיכונים, ההשפעות על החברה, הסתגלות האדם [לא מבחינה ביולוגית], בעיות חדשות שעלולות לצוץ, הידע לעיתים איננו נחלת הציבור, תועלת מול עלות, תוצאות בלתי צפויות)

המדע והטכנולוגיה (כגון המדע לעיתים מתקדם תודות לטכנולוגיות חדשות, פתרון בעיות טכנולוגיות יכול לקדם את המדע, המדע והטכנולוגיה יכולים להצביע יחדיו על מה יכול לקרות [לא מה שצריך לקרות])

 

  • מחקר מדעי

המטרה (כגון למצוא הוכחות העוזרות לענות על שאלות מדעיות, רעיונות/מודלים/תיאוריות עכשוויים מנחים את המחקרים)

תצפיות וניסויים (כגון שאלות שונות מניעות את התחלתם של מחקרים מדעיים שונים, הידע המדעי העכשווי)

נתונים ( כגון היבט כמותי [מדידות], היבט איכותי [תצפיות])

מדידות (כגון אי ודאות פנימית, יכולת לחזור על המדידה, וריאציות, דיוק/דייקנות של הציוד וההליכים)

תוצאות המחקר (כגון ידע חדש, שיטות חדשות, טכנולוגיות חדשות, מחקרים חדשים)

 

  • הסברים מדעיים

סוגים (כגון היפותזה, חוק, תיאוריה, מודל)

יצירה (כגון ידע קיים והוכחות חדשות, יצירתיות ודמיון, לוגיקה)

כללים (כגון עקביות לוגית, התבססות על הוכחות, טנטטיביות, התבססות על ידע היסטורי ועכשווי)

תוצאות (כגון ידע חדש, שיטות חדשות, מחקר חדש)

 

  • המדע והטכנולוגיה בחברה

השפעה (כגון מדע וטכנולוגיה משפיעים על החברה באמצעות הידע, ההליכים, התוצרים והשקפות העולם)

אתגרים (כגון סוגיות חברתיות ושאיפות נותנות לעיתים השראה לשאלות למחקר המדעי ולבעיות לפתרון באמצעות חידושים טכנולוגיים)

מגבלות (כגון המדע איננו יכול לתת מענה לכל השאלות והטכנולוגיה איננה יכולה לפתור את כל הבעיות החברתיות או לספק את כל שאיפות האדם)

 

חזור

נספח 4: מיומנויות מדעיות לפי 2006 OECD/PISA

 

המיומנויות המדעיות העיקריות שייבדקו בהקשרים שלעיל הן:

  • זיהוי שאלות מדעיות

חיפוש, זיהוי, ויישום של ידע מדעי רלוונטי וידע על המדע

פענוח הוכחות, חשיבה ביקורתית, והסקת מסקנות מדעיות על בסיס הוכחות

       -     ניסוח וביטוי של רעיונות מדעיים - הצגת רעיונות מדעיים לאחרים

 

בנוסף לאלה תיבדק יכולתם של התלמידים לנקוט עמדות, להשליך על התנהגויות ולהביע דעות אישיות בנוגע לנושאים הקשורים למדע וטכנולוגיה בחיי יום יום מה שמכונה "תגובות רגשיות".

התחומים הם: הבנת מקומו של המדע, גילוי עניין במדע, הבנת הערך של המחקר המדעי, אחריות כלפי משאבי הטבע והסביבה  (ראה נספח 5).

 

חזור

נספח 5: נושאים עיקריים להערכה של עמדות ונכונות לנקוט יוזמות  Attitudes

 

  • הבנת מקומו של המדע

מעריך את תפקיד המדע והטכנולוגיה ואת תרומתם להבנת תופעות הטבע והעולם הבנוי

מבין שיישומי המדע והטכנולוגיה יכולים לעורר סוגיות בתחום האתי

מעריך את התרומות לפיתוח המדע והטכנולוגיה של נשים וגברים בני חברות שונות ורקע תרבותי שונה 

  • גילוי עניין במדע

מגלה סקרנות  כלפי המדע וכלפי סוגיות ופרויקטים הקשורים במדע

רוכש, תוך עניין וביטחון עצמי, מיומנויות וידע נוספים במדע, תוך שימוש במגוון מקורות ושיטות

מגלה נכונות לחפש מידע ולגלות התעניינות מתמשכת במדע, כולל מחשבה על קריירה הקשורה במדע 

  • הבנת הערך של המחקר המדעי

מעריך את חשיבות השיקול של נקודות מבט, רעיונות והסברים חלופיים

מעריך את השימוש במידע עובדתי והסברים רציונליים כאשר מנתח ומעריך

מעריך אינטראקציות חברתיות לשם הסקת מסקנות רציונליות המבוססות על הוכחות

מעריך תהליכים לוגיים וזהירים להסקת מסקנות 

  • אחריות כלפי משאבי הטבע והסביבה

מגלה חוש אחריות אישית ומשותפת לשימור סביבה שתוכל להתקיים

מסוגל להבין את התוצאות האישיות, החברתיות והסביבתיות של פעולות הפרט

מגלה נכונות לנקוט יוזמה לשימור סביבה שתוכל להתקיים

 

 

 פרסומים נוספים בנושא

 

 

 

 

 



[1] המלה PISA היא ראשי תיבות: Programs for International Student Assesment

 

[2]  המלה OECD היא ראשי תיבות של Organisation for Economic Co-operation and Development   בארגון חברות 30 מדינות (ובהן המדינות הגדולות), ויש מדינות נלוות שעדיין לא חברות כגון: ישראל, המשתתפות רק בחלק מהפעולות.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  14/08/2016