education - חינוך לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
מבוא
 

קווים מנחים להוראה

התכנית שלפנינו עוסקת בארכיאולוגיה של ארץ ישראל מהופעת האדם ועד ימי הביניים המאוחרים. מתוכה יוכל המורה לבחור פרקים על פי היקף היחידות לבגרות מחברי התכנית ראו לנכון להשאיר פתח למורה-הארכיאולוג לשלב תחומי התמחות או נושאי מחקר אישיים בהוראה, על מנת להעשיר את מהלך הלימודים. גמישות זו גם מאפשרת למורה, לפי בחירתו, להתרכז בנושאים ובאתרים המצויים בסביבתם הקרובה של התלמידים (כגון בחירת יחידה בפרה-היסטוריה באזור חיפה והכרמל, יחידה בימי בית שני באזור ירושלים וכו'). יחד עם זאת, התכנית מבקשת להימנע מריכוז כל הלימודים בתחום או באזור אחד וממליצה על הרחבה להיבטים אוניברסליים. לדוגמה: כיצד האדם מוצא את מקום מגוריו? כיצד הוא מתמודד, בעבר ובהווה, עם איתני הטבע? מה הן המערכות החברתיות השונות ומה היא השפעתן על עיצוב הנוף והסביבה?


חפירה ארכיאולוגית

 

א. המטרות
בתחום ההכרתי
1. התלמיד יבין את חשיבות התרומה של המחקר הארכיאולוגי להכרת אורחות החיים בתקופות הפרה-היסטוריות וההיסטוריות.
2. התלמיד יכיר את תהליכי המחקר, על תולדותיו והישגיו, ותרומתם של המדעים השונים לארכיאולוגיה.
3. התלמיד יכיר את ההתפתחות הטכנולוגית של התרבות האנושית ותרומתה לאדם.
4. התלמיד יתנסה בעבודה ארכיאולוגית מעשית, כגון חפירה, סקר, רפאות ושחזור.
5.

התלמיד יתנסה (במסגרת של סדנה או מוזיאון פעיל) בעבודה יצירתית מגוונת ומושכת בתחום הטכנולוגיות העתיקות כגון קדרות, תעשיית כלי צור, ייצור פסיפסים, חקלאות עתיקה.

6. התלמיד יכיר את קשרי הגומלין בין החברות שחיו ויצרו במזרח בתקופות הקדומות, למרות הבדלים בדת ואמונה, בלשון ובמוצא אתני. שחזור נאות של תרבויות העבר יסייע לתלמיד בהבנת שורשיה של תרבות זמננו ובעקירת דעות פונדמנטליסטיות. התלמיד ילמד להעריך את הטכנולוגיה והיצירה האמנותית של תרבויות העבר השונות כחלק ממורשת הציוויליזציה העולמית.

בתחום הריגושי
1. התלמיד יעמיק את היכרותו עם הארץ, נופיה ותולדותיה ויתהדק הקשר שלו עם ארץ ישראל ונכסי עברה, בעזרת לימודים בכיתה וסיורים חוץ-כיתתיים באתרים, במוזיאונים וכדומה.
2. התלמיד יפתח מודעות לשמירת עתיקות.
3. התלמיד יגביר את מודעותו לסביבה שבה הוא חי.

ב.

אוכלוסיית היעד
התכנית מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה (כיתות י'-י"ב) בבתי הספר הממלכתיים, במגזר היהודי והערבי. אין מניעה כי בתי ספר מן המגזר הדתי יכללו במסגרות הלימוד שלהם את פרק המבוא וחלק מן התקופות לפי בחירתם.

ג. עקרונות לסיור, לסקר, לחפירה ולסדנה
המייחד את מקצוע הארכיאולוגיה הוא המחקר בשדה בעזרת החפירות והסקרים. לפיכך, סיורים בשטח והשתתפות פעילה בסקרים ובחפירות הם חלק בלתי נפרד מהתכנית. יש לתאם ביקורים במוזיאונים או באוספים ארכיאולוגיים כדי להציג בפני התלמידים את הממצאים שנאספו באתרים.
1. הסיור:
הסיור ילווה את הלימודים העיוניים בכיתה. הסיורים ישולבו כחלק אורגני של תכנית הלימודים וייתכן כי נושא מסוים יועבר בעיקר באמצעות הסיור (לדוגמה, פרק החקלאות יכול להילמד באמצעות הסיור בשטחי מדרגות, גתות ובתי בד). המורה יחליט על האתרים המתאימים לתכנית ההוראה שהרכיב לכיתתו. הסיורים ייערכו באתרים מסוגים שונים (תלים, שטחי חקלאות, מערות קבורה וכו'). כיתות שתלמידיהן אינם משתתפים בחפירה יבקרו באתרים כאשר מתקיימות בהם חפירות. יחד עם זאת, יש להקפיד על העמקה ולימוד יסודי ולהימנע מביקור שטחי באתרים רבים. בכך יובדל הסיור הארכיאולוגי מן ה"טיול" הרגיל.
2. הסקר:
מדי שנה מתבצעים ברחבי הארץ סקרים ארכיאולוגיים שונים, אשר ניתן לשלב בהם קבוצות קטנות של בני נוער. הסקרים מבוססים על סריקה שיטתית של יחידות שטח מוגדרות, רישום שרידים ואיסוף ממצאים. ההשתתפות בסקר מחדדת את כושר ההתבוננות ומקנה דרך עבודה שיטתית. התלמידים יונחו על ידי הארכיאולוג הסוקר. בגלל קשיים טכניים וארגוניים יש להניח כי רק תלמידים מעטים יחסית יוכלו להשתלב בעבודה זו.
3. החפירה:
מספר החפירות המתבצעות מדי שנה בישראל הוא מן הגדולים בעולם. החפירה מחייבת שילוב של עבודה פיזית קשה יחד עם שיטות מתוחכמות ומדויקות של תיעוד, איתור השכבות הארכיאולוגיות ורישום הממצאים. התלמידים ישולבו בדרך כלל בעבודת החפירה בשדה, אך יקבלו הדרכה והסבר על השלבים המתקדמים של התיעוד, העיבוד והפירוש המדעי. יצוין כי העבודה עם תלמידים המגיעים לשהות קצרה מהווה עומס על החופר באתר, ויש לתכנן היטב את השילוב של התלמידים בחפירה. נוכחות המורה בחפירה והשתתפותו בעבודה הן תנאי הכרחי להצלחת שלב לימודים זה. התלמידים יגישו דו"ח חפירה על השטח שבו פעלו.
4. הסדנה:
העבודה בסדנה היא חלק אינטגרלי של לימוד המקצוע. מאחר שהארכיאולוגיה עוסקת בתרבות החומרית, העבודה בסגנה מאפשרת הפעלת כישורים יצירתיים של התלמידים, היכרות עם חומרים שונים והתמודדות עם בעיות הכרוכות בעיבוד חומרים אלה. ההתנסות המעשית מקשרת בין עבר להווה בעיקר כשמדובר בטכנולוגיות המשמרות מסורות של תעשייה קדומה, כגון קדרות, אריגה וטווייה, עיבוד מתכות, הכנת חומרי בנייה ועבודות חקלאיות. יש לקשור כמובן את העבודה בסדנה עם פרקי הלימוד המתאימים בכיתה.
ד. עזרי הלימוד
על בית הספר מוטלת החובה להצטייד בכמה עזרים הכרחיים, שבלעדיהם אין לקיים את התכנית. לרשות התלמידים יש להעמיד ספרייה מצומצמת של ספרי עזר בארכיאולוגיה. לרשות המורים יש להעמיד מקרן שקופיות ותקציב להכנת שקופיות או לרכישתן. כמו כן יש להעמיד תקציב לצילום מתוך ספרים מקצועיים ודו"חות חפירה, אשר אין לצפות כי בית הספר יוכל לרכשם. אם יוכל בית הספר להקצות למגמה חדר מיוחד, דוגמת המעבדות או חדרי הטבע, שהגישה אליו מבוקרת ומוגבלת, אפשר יהיה להחזיק בו אוסף לימודי קטן, על פי הנהלים והתנאים המקובלים על האחראי על אוצרות המדינה ברשות העתיקות.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  07/07/2012