education - חינוך לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתווה לתכנית לימודים לבתי הספר היסודיים
 

במסגרת תכניות העשרה לבחירה וכחלק מהאוטונומיה הבית ספרית אנו מצרפים תכנית לבתי הספר היסודיים.

 

אנו מבקשים כי בתי הספר המעוניינים בתכנית ידווחו לפיקוח על בחירתם.

 

רציונל:

ממטרותיו של חוק חינוך ממלכתי (1953, תוקן בשנת 2000) הן:

 

ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. (סעיף 3); לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל (סעיף 1); לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח (סעיף 10).

 

כל מטרות אלה, מופיעות במטרותיו ובבסיס תכנית המקצוע לימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה: המקצוע עוסק בלימוד שיטתי של אתריה, נופיה, טבעה ותולדותיה של ארץ ישראל לדורותיה. כל אלה בהתייחס לאוכלוסייה היהודית ולתרבויות השונות שהיו כאן בעבר ובהווה.

 

מחוק זה, נגזרת חובתנו לעסוק בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וללמד בכל גיל את ההקשר ההיסטורי, התרבותי והערכי של ארצנו. מטרתנו היא לחשוף את התלמידים – אזרחי ישראל ומנהיגי העתיד של מחר- להיסטוריה העשירה, לשרידי המורשת התרבותית של הארץ. תכנית זו מאפשרת לטפח את המודעות לשמירה על עתיקות הארץ, להכיר ולחבר את התלמידים לסביבה הקרובה אליהם. מעל לכל היא מחדדת את המחויבות לעבר כחברה וכקהילה ואת הבנת הצורך בשמירה ובחקר עתיקות ארצנו.

 

לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה הוא מקצוע בינתחומי ורב-תחומי בהגדרתו. בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה משולבים בקשר הדוק ובלתי ניתן לניתוק בין היתר הדיסציפלינות הבאות: היסטוריה, ארכיאולוגיה, מקרא וחקר המזרח התיכון הקדום, גיאוגרפיה פיזית, יישובית, אנושית וגיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל, מדעי הטבע, מדעי החיים ועוד. לפיכך, התכנית המוצגת להלן, מיועדת גם למנף מקצועות אחרים שנלמדים בבתי הספר ולקשור הקשרים למקצועות כמו מדע, היסטוריה, תנ"ך, מולדת וספרות. הרעיון הוא ליצור תיאום בין מה שנלמד בארכיאולוגיה כולל היציאה לשטח לבין תכנית הלימודים הקיימת.

ייחודו של המקצוע הוא בלמידה החוץ כיתתית. הוראה ייחודית זו מזמנת פיתוח ערכים ובראשם: טיפוח זיקה לארץ ישראל, לנופיה, לאתריה ולתולדותיה.

 

הפעילויות המוצגת בתכנית הן  מגוונת וחווייתיות ונועדו לעורר את סקרנותו של התלמיד באשר לעברו, לסביבתו הקרובה, להיסטוריה ולתולדותיה של מולדתו וחושפת בפניו את התרבויות השונות שחיו בה – כיום ובעבר. התכנית מאפשרת לו להתנסות במדע הארכיאולוגיה על כל תחומיו והיבטיו ומציגה לו את ההיבטים השונים של החיים בעת העתיקה.

 

התכנית מורכבת משתי יחידות : הראשונה, נופיה של ארץ ישראל, ייחודו  של הנוף הארץ ישראלי בסביבה הקרובה של הלומד . השנייה, ארכיאולוגיה בארץ ישראל.

 

קהל יעד

בתי ספר יסודיים כיתות א- ו.

יחידה ראשונה: לכיתות א - ב: נופיה של ארץ ישראל: מה מייחד את הנוף הארץ ישראלי בסביבה הקרובה.

יחידה שנייה: לכיתות ג- ו: ארכיאולוגיה בארץ ישראל.

 

מטרות התכנית

מטרת-העל של לימוד המקצוע היא לטפח אצל הלומדים את הזיקה לארץ ישראל, לנופיה, לאתריה ולתולדותיה באמצעות לימוד בשטח ולימוד עיוני. ממטרה זו נגזרות המטרות הכלליות

הלומדים:

  1. יכירו את תולדות הארץ, נופיה  ואתריה.
  2. יגלו סקרנות ועניין להבנת התהליכים שעיצבו את הסביבה הטבעית והאנושית של ארץ ישראל בתקופות השונות.
  3. יגלו אחריות אישית, אכפתיות ומעורבות פעילה לשימור אתרי מורשת ומערכות נוף טבעי בארץ ישראל למען הדורות הבאים.
  4. יפתחו יחס של סובלנות ומתן כבוד לדתות ולתרבויות אתניות בארץ.
  5. יפתחו יחס של כבוד והערכה למקורות הכתובים העוסקים בתולדות הארץ.
  6. ירכשו ויפעילו אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה וכישורים מטה-קוגניטיביים שתוכני הלימוד מזמנים.
  7. ירכשו ויפעילו מיומנויות מידענות באמצעות ממצאים בשטח ומקורות היסטוריים להסברת תופעות ותהליכים בסביבות הפיזית והאנושית בארץ ישראל בהווה ובעבר.

דרכי הוראה למידה והערכה

שילוב וטיפוח ערכים: שילוב ההיבט  הערכי בתכנית הלימודים. הנושאים שנבחרו מזמנים דיון וטיפוח של ערכים כמו אהבת העם והארץ, נאמנות למדינת ישראל, כיבוד המורשת והזהות  של הלומד ...

 

למידה חווייתית משמעותית: למידה מתוך משמעות אישית ורגשית, חדווה ויצירתיות, המערבת היבטים מגוונים של התנסויות. המפגשים נועדו ללמד בצורה חוויתית ולפיכך הן כוללות סדנאות, הפעלות יצירתיות, משחקים, פעילות בחצר ועוד.

 

למידה חוץ כיתתית: תכנית הלימודים מתייחסת לאתרים רבים ברחבי הארץ. יציאה אל השטח  ונוכחות באתרים ובסביבה הגיאוגרפית מוסיפים גוון מוחשי חוויתי ורלבנטי לתהליך הלמידה הלימוד בשטח הוא חלק מהותי בהוראה המקצוע, דבר זה בא לידי ביטוי בתכנית. ההצעות ללימוד בשטח משולבות עניינית בסוגיות הלימוד.

 

הלימוד העיוני בכיתה קודם, בדרך כלל, ללימוד בשטח. בכיתה ניתן הרקע לעבודה בשטח באמצעים טקסטואליים וויזואליים (מפות, תרשימים, תמונות וכד'). בשלב הבא מתבצעת העבודה בשטח בה מיישמים התלמידים את מה שלמדו בכיתה וכן לומדים נושאים נוספים חדשים שהשטח מְזַמֵן.  ניתן גם ללמוד בסדר שונה, להתחיל מהלמידה בשטח ולהפיק מידע מהממצאים והתופעות בשטח,  להעלות שאלות והשערות וללבן אותן לאחר מכן בכיתה. הלימוד בשטח מפגיש את הלומדים בדרך בלתי אמצעית עם תופעות למיניהן (לדוגמה: חי, צומח, צורות נוף), עם ממצאים ארכאולוגיים. בשלב הבא משלימים בכיתה פרטי מידע  שלא ניתן היה לראותם בשטח, מנסים לתת תשובות לשאלות שעלו בעת הלמידה בשטח, ומקשרים את החומר שנלמד עם הנושא שבא אחריו.

 

שילוב של אסטרטגיות חשיבה בהוראה: במהלך  כל ההוראה הלומדים פעילים ורוב הלמידה  מבוססת על אסטרטגיות חשיבה: גילוי וחקר, יצירתיות, שאילת שאלות, העלאת השערות, מיון, ניתוח ממצאים ועוד.

 

הוראה מתוקשבת: שימוש בחומרי הוראה מתוקשבים, צילומים, תמונות מפות, תרשימים.

 

הערכה: ההערכה  תתבצע בהתאם למקובל בבי"ס. ההערכה בנויה מאופי השתתפות התלמיד במפגשים; לקיחת חלק פעיל בדיונים הכיתתיים הכנת תוצר בסדנאות והשתתפות בפרויקטים הקבוצתיים.

 

מיומנויות קוגנטיביות

  1. מיומנויות מוטוריות בסיסיות.
  2. פיתוח היכולת להבין תהליכים ארוכי טווח.
  3. חידוד יכולות אישיות; קשב וריכוז,  ושיתוף פעולה בעבודת צוות.

 

מודלה א: כיתות א-ב

יושם דגש בלימוד הטבע, תרומתו לאדם וההקשרים השונים שבין האדם לבינו. זאת, באמצעות למידה על בעלי חיים וצמחים החיים באזור הקרוב הפקת מזונותיו של האדם וכן למידה על צמחי מרפא.

 

דגש נוסף החגים מזמנים לנו שלל אפשרויות של למידה על אתרים וכן העמקה באירועים היסטוריים כפי שהתרחשו בעבר תוך שילוב מקורות מתחומי דעת שונים למידה זו חשובה גם להמשך הלימוד העתידי בהיסטוריה.

 

נושאים מרכזיים:

  • נופיה של ארץ ישראל- ייחודו של הנוף הארץ ישראלי בסביבה הקרובה ללומדים.
  • הכרת הנוף בסביבה הקרובה ללומד(חי צומח, דומם)
  • נוף אנושי בסביבה הקרובה ובמעגלים נרחבים; אירועים בתולדות היישוב ; הכרת אתרים מיוחדים הנמצאים בסביבה (יום הקמת היישוב) ; שמות רחובות;
  • יחסי גומלין:  צומח בשימוש באדם; חי בשימוש האדם; הקשר בין מים לבין מסלע; בין חי לבין צומח; מלאכות האדם
  • זיקה בין תחומי דעת שונים לסביבה הקרובה. ( למשל אם בסביבה הקרובה ללומדים קיים באר, .תל, מזבח,   לצאת לשטח ללמוד ולקשר לתחום התנ"ך)
  • לימוד אתרי ישראל וההיסטוריה שלה דרך החגים. זיקה לתרבות ולמורשת ולמועדי השנה. כל  חג, אירוע במהלך השנה מזמן למידה וחקר.

 

מודלה ב: ארכיאולוגיה בארץ ישראל ג-ו

בחוויה הארכיאולוגית- הקשר אל העבר ההיסטורי. ארכיאולוגיה מזמנת לתלמידים צעירים 'הרפתקה בלשית מרתקת' בפענוח סודות העבר: חיפוש אחר רמזים מהם אפשר ללמוד על העבר והתנסויות בפעילויות מחיי היום יום בעבר. הנושאים המובאים מלווים את נושאי הלימודים מגוונים אותם ומוסיפם לסל החשיבה של התלמידים. התכנים לקוחים כולם מעולמם של הילדים, הן הפיסי (בית, אוכל, לבוש, חפצים) והן התכנים (סיפורים מוכרים, חגים, נושאים הנלמדים). מתוך רשימת נושאים מאוד גדולה ומגוונת,  ניתן לבחור את התכנים והנושאים הרצויים ולתת את הדגש המתאים ללומדים

 

נושאים מרכזיים:

ארכיאולוגיה מהי?

  • מה זה עבר? כיצד לומדים את העבר?
  • מושגי יסוד: שכבתיות; תיארוך; עבודתו של הארכיאולוג: סקר, חפירה מיון.
  • לימוד ממצא קטן: מה ניתן ללמוד ממנו: פסיפס, רפאות, מטבעות, נרות, חרסים. (סדנת התנסות).
  • איך אפשר ללמוד על מה שחשבו מתוך מה שעשו : אמונות דתיות (קבורה- תנך; פולחן)
  • חיי היום יום: עבודות הבית; כלי נשק; אמצעי יצור; כלים (האדם הקדמון); גפן;
  • חקלאות קדומה: חלב, צמר ומוצרי החלק, גפן, זית, לחם
  • אפיגרפיה: כתב (סוגי כתב: עברי קדום; חרטומים; יתדות)
  • אמצעי תחבורה
  • ציר זמן

 

אדריכלות

  • מבנה פולחן
  • מבנה ציבור
  • העיר הקדומה והמודרנית

 

אתרים ייחודיים

  • תילים, ערי נמל, ערים היסטוריות:
  • ירושלים
  • יפו
  • עכו
  • עיר נמל: קיסריה הקדומה
  • בית שאן- רצף של תקופות ויש היום עיר
  • התילים המקראיים
  • הערים הנבטיות בנגב
  • מבצרים (קיסריה, קלעת נמרוד)
  • אתרים קדושים ואתרי פולחן (בניאס, נבי שועייב, ירושלים)

 

מלחמות בעולם העתיק

  • כולל השוואה לסיפורי התנ"ך

 

חגים ומועדים

  • לוח שנה (לוח גזר)
  • סמלים: סמלים יהודיים; סמלים עתיקים; סמלים לאומיים
  • חנוכה- חשמונאים: שמנים (סוגי שמנים מהצומח ומהחי); נרות חרס; מכבים מי הם; נרות
  • טו בשבט
  • פורים: תחפושות בעולם הטבע
  • פסח: שרשרת מזון (חד גדיא)
  • אייר: הישרדות
 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  01/09/2016