education - חינוך לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
ג. התקופה ההלניסטית והמרד החשמונאי (מ- 332 לפנה"ס עד 141 לפנה"ס)
(5 שעות)
 

מטרות:

  • יכירו את ביטויי התרבות ההלניסטית ויסבירו את השפעתה על אופייה של העיר.
  • יעריכו את הדעות השונות באשר לאיתורה של החקרא.
  • יבינו את תהליך השתנות הידע בעקבות הצטברותו של מידע חדש. יסבירו את תהליך הצטברות הידע על איתורה של החקרא ואת תרומתם של ממצאים חדשים לעדכון הידע.

 

בלימוד נושא זה נדרש ידע מוקדם בנושאים אלו: השלטון ההלניסטי בארץ ישראל, תופעת ההתייוונות, כפי שמופיע בתכנית הלימודים בהיסטוריה לחט"ע.

 

מקורות מידע לתקופה: ספר דניאל, ספרים חיצוניים: ספרי המכבים, בן סירא, אגרת אריסטיאס, יוסף בן מתתיהו - יוספוס פלביוס (קדמוניות ומלחמות) וממצאים בשטח

נושאי הלימוד

רעיונות מרכזיים, מוקדי הוראה ולימוד בשטח

אפשרויות לפיתוח אסטרטגיות חשיבה שהתכנים מזמנים

הצעות דידקטיות

ירושלים בתקופה

ההלניסטית

(5 שעות)

 

 

- השפעת המפגש של התרבות היהודית עם התרבות ההלניסטית על אופייה של העיר:

  • תכנון העיר, סגנון הבנייה ועיטורים
  •  אורח החיים (בניית גימנסיון)
  • מעמד העיר כפוליס (אנטיוכיה בירושלים)
  •  חדירת מילים ושמות יווניים לשפה העברית (למשל:אוויר, סנדל, אמבטיה, פנס, מלפפון, פרקליט, ספסל, שמות פרטיים: יסון, מנלאוס)

פנים לכאן ולכאן - סוגיה לדיון:

הפולמוס על איתורה של החקרא

 

 

השוואה:

ינתחו, ישוו ויסבירו את השפעת התרבות ההלניסטית והתרבות היהודית על אופייה של העיר,

לדוגמה: בניית בתים בסגנון הלניסטי, אך ללא שימוש בדמויות אדם או חיה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיעון והערכה:

יעלו טענות וטענות נגד, מבוססות ומנומקות, בשאלת איתורה של החקרא,

לדוגמה: "התפר" בחומה וה"ברכה הקטורה" מדרום להר הבית.

 

 

ההשפעה של התרבות ההלניסטית שהחלה בתקופה זו לא הייתה גורפת בכל תחומי החיים, ועם זאת היא לא הייתה תופעת שולית. העיסוק בנושא היחס בין התרבויות עשוי לספק הזדמנות לקשר את הדיון לממצאים שהתלמידים יפגשו בסיורים בתקופת בית שני. שאלת מיקומה של החקרא טרם באה על פתרונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

- פעולות לחיזוק מעמדה של ירושלים כמרכז דתי וכעיר בירה:

  • טיהור המקדש ( 164 לפנה"ס)  
  • חידוש הפולחן במקדש ועלייה לרגל 
  • בניית הארמון וקביעת מושב השליטים בעיר
  • גירוש המתייוונים     

הצדקת הידע והערכתו - השוואה בין מידע חדש לבין מידע קיים והצלבתם לצורך בדיקה והערכה מחדש של אמינותו ותקפותו של המידע הקיים:

יעקבו אחרי תהליך הצטברות המידע ויסבירו כיצד ממצאים וטיעונים חדשים מערערים מוסכמות קודמות,

לדוגמה: חשיפת הבריכה הקטורה הביאה לבחינה מחודשת לגבי איתורה של החקרא מדרום להר הבית.

 

זיהוי קשרים - סיבה ותוצאה:

יסבירו מדוע הפעולות שנעשו הביאו לחיזוק מעמדה של העיר,

 

לדוגמה: טיהור המקדש אפשר את המשך תפקודו כמרכז פולחני לעם היהודי.

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  19/07/2012