education - חינוך גיאוגרפיה - מולדת חברה ואזרחות

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
אגד-ערים, מטרופולין, פרוורים, ערי-בת , ערי-אם ,יישובי –לינה, עיר-ראשה,ומה שביניהם 
ד"ר איריס גרייצר 
 

אפריל 2007

 

הופנו אלי שאלות ענייניות מאד ע"י מורים ואני אנסה להשיב ולעשות "קצת סדר" במושגים

 

ההחלטה להפסיק להשתמש במושג 'אגד-ערים)' באמצע שנות ה- 90 ( ולהחליפו במושג 'מטרופולין' יצרה בלבול.

 

המונח 'אגד-ערים' תורגם מלכתחילה מהמונח 'מטרופולין' בתקופה בה היה מקובל לתרגם מונחים לועזיים לעברית. במשך השנים הוא נכנס לשימוש רב מאד בהתאגדויות של ערים לפתרון של בעיות מסויימות במרחב העירוני המשותף או כדי לספק ביחד שירות מסויים באופן יעיל יותר [ כלומר חסכוני יותר].

 

אנחנו מכירים ' אגד-ערים לכבאות', 'אגד-ערים לחינוך', אגד-ערים לתברואה', ' אגד-ערים לקבורה', 'אגד-ערים לניקוז', 'אגד-ערים להדברה ' וכו' וכו'. זאת רק אחת מהסיבות  היותר שוליות שהוחלט בארץ לחזור ולהשתמש במונח מטרופולין כדי לתאר את המרחבים העירוניים הגדולים . הסיבה היותר מהותית היא שמטרופולין הינו מונח אוניברסאלי לתיאור מרחב מטרופוליני ומשתמשים בו בכל העולם באופן זהה. לכן כשאנחנו מתייחסים למטרופולין תל-אביב ולמטרופולין חיפה אנחנו משתמשים באותן ההגדרות כפי שמתייחסים  למטרופולין לונדון ולמטרופולין שיקגו ולמטרופולינים אחרים [ראו בהמשך.

 

בעיקרון, ההגדרות של אגד-ערים [ בזמנו ] דומות  להגדרות של המטרופולין כיום, אך במשך השנים חלו שינויים בהגדרות הללו. וננסה לעקוב

בעבר, במפקדים 1961 ו- 1972 הייתה לאגד-ערים  הגדרה שהורכבה ממספר סעיפים :

 

1.  רצף פיזי בין ערים ויישובים עירוניים סביב עיר מרכזית ) שלא כלל יישובים כפריים ושטחים פתוחים, כמו היום (. רצף פיזי אסור היה שיהיה בו שטח פתוח של מעל לקילומטר אחד. שטח פתוח שמעל לקילומטר "שבר" את רציפות שטח האגד.

 

2.  במטרופולין יכלו להיכלל רק יישובים שמעל 95% מתושביהם לא עסקו  בחקלאות

 

3.  אגד-ערים  שמש "מרחב בחירה אחד" כלומר אנשים גרו, עבדו, בילו, למדו, קנו בתוך המרחב הזה ללא התייחסות לגבולות המוניציפאליים בתוכו

 

במפקד 1983 חל שינוי בהגדרות: עדיין דובר אז על 'אגד-ערים' שהוא  רצף פיזי של ערים ויישובים עירוניים סביב עיר מרכזית,   אך חל שינוי לגבי ההתייחסות לשטחים פתוחים. המגבלה של קילומטר ירדה ואם ניקח לדוגמא את אגד-ערים תל-אביב של אז, אזי הצטרפו לאגד  יישובים  בפריפריה, בשוליים המערביים של השומרון כמו אלפי-מנשה, כוכב-יאיר וכו' שלא רק שלא היה להם רצף פיזי אלא היו מרוחקים מרחק גדול. רצף פיזי נדרש ב- 1983 רק בטבעות הפנימיות של האגד ולגבי הטבעת החיצונית לא נדרש רצף פיזי משום שהיישובים במערב השומרון מלכתחילה היו בעלי זיקה חזקה לאגד ערים תל-אביב למרות המרחק, הם היו יישובים עירוניים שאוכלוסייתם עברה להתגורר בהם מתוך ערי האגד,  ומלכתחילה נשענו על תעסוקה ושירותים שנותרו במקום מגוריהם הקודם בתוך האגד . 

 

יישובים אלה היו למעשה פרוורים , כשבמונח הזה אנחנו מתייחסים לשכונת מגורים בשולי העיר הגדולה או במקרה שלנו בשולי האגד הנשענים עליה בתעסוקה ובשירותים. כשפרוור אינו מספק תעסוקה לתושביו והם מיוממים ליישובים אחרים כדי לעבוד, הוא נקרא גם ' יישוב לינה ' או ' פרוור לינה ' או ' פרוור שינה '. אגב גם ערים שאינן מספקות תעסוקה לתושביהן נקראות  'ערי-לינה' או 'ערי-שינה ' , דוגמת מודיעין שרוב תושביה מיוממים למקומות עבודה מחוצה לה – לירושלים, לתל-אביב , לפתח-תקוה ולמקומות אחרים. יש בגיאוגרפיה עירונית גם פרוורים אחרים כמו ' פרוורים תעשייתיים ' כשמדובר בשכונות או ביישובים בשוליים של העיר הגדולה שהם אזורי תעשיה או פארקים תעשייתיים של המטרופולין.

אגב,  הסעיף השני בהגדרה של אגד-ערים - 'מרחב בחירה אחד'  נותר גם בהגדרה של 1983 וגם בהגדרות של 1995.

 

במפקד 1995 חל שינוי נוסף בהגדרות כשהמונח אגד-ערים , במשמעותו הישנה בוטל והוחזר השימוש במונח מטרופולין

 

מהו מטרופולין ? מטרופולין הוא אותו מרחב שנקרא פעם אגד-ערים. הוא בנוי מטבעות ומגזרות בכול טבעת, ויש לו עיר מרכזית או גלעין המטרופולין שזאת העיר המרכזית בגבולותיה המוניציפאלייםהמטרופולין נקרא ע"ש העיר המרכזית שלו , הגלעין שלו, ולכן אנחנו מדברים על העיר תל-אביב-יפו כגלעין של 'מטרופולין תל-אביב', ועל העיר חיפה כגלעין של ' מטרופולין חיפה ' , ועל העיר באר-שבע כגלעין של 'מטרופולין באר-שבע'.  כול המרחב כולו נקרא מטרופולין. לדוגמא : העיר תל-אביב-יפו היא בת  כ- 370,000 תושבים, ומטרופולין תל-אביב הוא בן  3,000,000 תושבים.

 

מכאן ההגדרה של מט"ח " מטרופולין הוא רצף עירוני גדול הכולל  ערים, יישובים עירוניים, יישובים כפריים ושטחים פתוחים. רצף זה נוצר כתוצאה מהתפשטותם של יישובים הסמוכים זה לזה. בכל מטרופולין יש עיר מרכזית, ועל שמה נקראת המטרופולין כולה. תושבי המטרופולין מתייחסים אליה כאל עיר אחת – הם גרים ביישוב אחד, ועובדים, קונים ומבלים ביישובים אחרים ובעיקר בעיר המרכזית".  היא ההגדרה הנכונה להיום.

החידוש לגבי ההגדרה של 1995 הוא שבשולי המטרופולין יכולים להימצא בנוסף לשטחים פתוחים, גם יישובים כפריים במועצות אזוריות כפריות [ ולא עירוניות !!! ],  הנמצאים בתהליכי עיור מהירים, נטישה של החקלאות, כניסה של תעסוקות עירוניות, כניסה של תושבים חדשים המיוממים בתוך  המטרופולין , הרחבות של שכונות חדשות , כולם תהליכים המצביעים על שנוי באופי הכפרי של היישובים והפיכתם לפרוורים עירוניים בשולי המטרופולין.

 

אני הייתי מייעצת להימנע מההגדרות הסותרות ולעיתים המבלבלות של אלישע אפרת שאינן לוקחות בחשבון את השינויים בהגדרות [ בעיקר בגלל השנים השונות של ההוצאה לאור של ספריו ].

 

לגבי עיר-בת , זהו מושג שאינו נמצא הרבה בשימוש, ואין לו הגדרה ברורה ואחידה .  עיר-בת  אמורה להיות עיר  שעיקר תושביה הגרו אליה מעיר אחרת גדולה ממנהעיר-אםגבעתיים ורמת-גן וחולון היו בעבר בשנות ה-20 וה- 30 של המאה הקודמת יישובי-בת או ערי-בת של תל-אביב.  טבעון היתה עיר-בת של חיפה,  מיתר ולהבים הם  יישובי-בת של באר-שבע. מודיעין לעומת זאת ,לפי הגדרה זאת, אינה עיר-בת של תל-אביב משום שתושביה באו מירושלים ומתל-אביב ומלוד ומיישובים אחרים . אבל היא אולי כן עיר-בת של תל-אביב משום שתוכננה מלכתחילה להיות חלק ממטרופולין תל-אביב. מבלבל ? כן. כבר אמרתי שאין הגדרות חד-משמעיות.  

 

ערי-בת הן גם  פרוורים משום שהמונח פרוור אומר שהיישוב נמצא בשולי השטח העירוני נשען כלכלית ותפקודית על העיר הגדולה שלו.  מכאן קריית טבעון שהייתה בראשיתה פרוור ,היום היא עדיין קרובה לשולי המטרופולין של חיפה ואפשר להתייחס אליה כאל עיר-פרוורית של חיפה, ואפילו כעיר-לינה של חיפה. מיתר ולהבים הם גם יישובי-בת וגם פרוורים וגם פרוורי-לינה של באר-שבע. לעומת זאת רמת-גן שהייתה פעם פרוור של תל-אביב ואפילו עיר-לינה של תל-אביב היום היא בתוך הטבעת הפנימית של המטרופולין ומזמן כבר אינה פרוור.  גם חולון הייתה בשנות ה- 30  פרוור-לינה מרוחק של תל-אביב  והיום עם  אזור התעשייה , בין הגדולים במטרופולין תל-אביב , מהי של תל-אביב ???  פרוור ??  וודאי שלא. גם היא עיר בטבעת הפנימית של המטרופולין.  לעומת זאת תל-מונד, קדימה, אבן-יהודה היו פעם מושבות חקלאיות קטנות  ממזרח לנתניה ובעשרים השנים האחרונות הן נמצאות בתהליך של הפיכה ליישובים פרווריים של מטרופולין תל-אביב, ואפילו ליישובי-לינה שלה.  

 

ועוד הבהרה לגבי המושג עיר ראשה. עיר ראשה אינה מושג חופף לעיר גדולה או לעיר הגדולה ביותר. עיר ראשה הינו מושג המתכוון לעיר הגדולה ביותר במדינה בעלת מדרג של ראשות.

 

וינה היא עיר-ראשה משום שלאוסטריה יש מדרג של ראשות. ציריך שהיא העיר הגדולה בשוויץ, אינה עיר ראשה משום ששוויץ אינה בעלת מדרג של ראשות.

האם תל-אביב היא עיר ראשה ? האם למדינת ישראל מדרג של ראשות ? זה מחזיר אותנו לדיון ישן משנות ה-70 בין פרופ' אריה שחר לבין פרופ' שלום רייכמן זכרם לברכה . אם יחידת החקירה היא המטרופולינים, אז לישראל מבנה חזק של ראשות כשקרוב למחצית מאוכלוסיית המדינה יושבת במטרופולין תל-אביב [ מה שארנון סופר מכנה 'מדינת תל-אביב ']  ואז אפשר להתייחס למטרופולין תל-אביב כאל עיר ראשה. אבל אם יחידת החקירה היא הערים לפי גודלן בתחומים המוניציפאליים שלהן אז ירושלים היא הגדולה בערי-ישראל עם כשלושה רבעי מליון תושבים, ואחריה תל-אביב עם קרוב ל- 400 אלף, ואחריה חיפה עם כרבע מליון תושבים, ואז, לישראל מבנה מדורג ולא מבנה של ראשות, ואין לה עיר ראשה.

זאת שוב דוגמא לתעתועי ההגדרות.      

 

מה שאנחנו יכולים להסיק מכך זה :

  1. שהגיאוגרפיה משתנה כול הזמן והגדרות של אתמול אינן בהכרח טובות להיום.
  2. שיישובים, והמרחבים  שבתוכם הם נמצאים, עוברים תהליכי שנוי בלתי פוסקים,  והצורה שבה הוגדרו אתמול אינה מתאימה יותר למצבם היום ואולי לא תתאים יותר למצבם מחר.
  3. שאנחנו חייבים להתייחס להגדרות ולמושגים בגמישות רבה, וחשוב יותר להבין את התהליכים ואת כווני השנוי ופחות להיצמד להגדרות ישנות.

 

 
 
  תאריך עדכון אחרון:  11/02/2011