education - חינוך גיאוגרפיה - מולדת חברה ואזרחות

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
התאמת תכנית הלימודים לחינוך הממלכתי דתי
 
 
תכנית הלימודים החדשה ב"מולדת, חברה ואזרחות" לביה"ס היסודי נגזרות והדגשים מיוחדים לבית הספר הממלכתי דתי
כתבה: חגית אהרונוף
 

הקדמה

מסמך זה מתבסס על שנים מן העקרונות המרכזיים בתכנית הלימודים החדשה, במולדת חברה ואזרחות.

עקרון 1: מכנה משותף לצד בחירה – מאחד ומייחד

עקרון 2: רלוונטיות

 

"החידושים...באים לידי ביטוי בתכנית הלימודים החדשה בהיבטים אלה:

בתכנית שהיא מכנה משותף לכלל ילדי ישראל מחד גיסא, ומאפשרת מאידך גיסא אוטונומיה תוך שמירה על ייחודיות, ואמורה לספק רצונות וצרכים של כל קבוצה באוכלוסייה" (מתוך תכנית הלימודים עמוד 9, פרק המבוא).

 

 

התכנית הלימודים החדשה מיועדת לכל מגזרי החינוך בישראל.

לחינוך הממלכתי דתי נדרשים הדגשים ציוניים ויהודיים ייחודיים, כדי להכשיר את הילד להיות אזרח בוגר התורם למדינה, על פי תפיסת הציונות הדתית.

במסמך זה מובאות דוגמאות לתוספות ולהדגשים הנדרשים

 

תוספות והדגשים

א. ערכים

ב. ציות לחוקים

ג. שמירת הסביבה וטיפוחה

ד. סמלים וטקסים

ה. ארץ ישראל

ו. מסגרות ארגוניות

ז. כלי חקר

ח. נספחים

א. ערכים

הערכים הבאים לידי ביטוי במטרות התכנית כגון: כבוד האדם, הזכות לחיים, מחויבות לזולת ולמדינה, כיבוד החוק, יחס לחריג, לשונה ולחלש, שיפוט מוסרי, שמירה על איכות הסביבה -  כל אלו ועוד יונקים מהמורשת היהודית, הגם שהם ערכים אוניברסליים.

אשר על כן בחינוך הממלכתי דתי נקודת המוצא להקניית הערכים האלה תהיה המורשת היהודית.

 

על זכויות האדם במקורות (הזכות לכבוד, הזכות לחיים וזכות הקניין וכן על הזכות לקיום ולרווחה) - ראו נספח מס' 1

 

חזרה

 

ב. ציות לחוקים

בצד המחויבות לחוק האזרחי מחויב הילד הדתי גם להלכה. לפיכך נדרשת הבחנה מהותית בין שתי מערכות החוקים הללו והדגשת הזיקה שביניהן.

במטרות תכנית הלימודים נאמר:

"התלמידים יבינו שבמדינה שבה השלטון הוא דמוקרטי האזרחים הם שקובעים, באמצעות נציגיהם, את החוקים. כל האזרחים... חייבים לציית ולהתנהג בהתאם לחוק" (מטרה 1.9, עמ' 17)

 

 בחינוך הממלכתי דתי יש להדגיש:

התלמידים יעמדו על את ההבדל המהותי בין שתי מערכות החוקים הללו. בניגוד לחוק האזרחי הנקבע על ידי אנשים וניתן לשינוי, ההלכה היא מערכת חוקים אלוקית שהעקרונות שבה אינם ניתנים לשינוי. השינוי היחיד האפשרי בהלכה הוא ההדרכה לביצוע העקרונות. הדרכה זו מוצאת את ביטויה ב"תקנות לשעתן", תקנות המתאימות למקום ולזמן.

 

חזרה

 

ג. שמירת הסביבה וטיפוחה

מטרת הלמידה בנושא זה: (מטרה 9 ,עמ' 22)

"התלמידים יבינו ששמירה על הסביבה היא מחויבות של האדם ייקחו חלק פעיל בשימור הסביבה ובטיפוחה"

 

 בחינוך הממלכתי דתי יש להוסיף:

"יכירו את גישת היהדות לנושאים הקשורים לאיכות הסביבה"

לדוגמה: המושג "בל תשחית" שמקורו באיסור כריתת עצים(בהלכה ובמדרש) ,  המורחב לכל נושא של השחתה. שמירה על יפי הנוף, נטיעת אילנות, שטחים  ירוקים, הרחקת אזורי תעשיה מאזורי מגורים בחינת "מרחיקין את הגורן מן העיר", נזקי רעש וזיהום, שכנות טובה, מחויבות בתחום הבנייה: הזק ראייה  -  איסור בניית פתח מול פתח בחינת "מה טובו אוהליך יעקב".

התלמידים יכירו את ההלכות התומכות בחוקים העירוניים שמטרתם שמירת הסביבה, כמו חוקי העזר העירוניים הבאים: איסור גרימת מפגע, איסור זריקת אשפה, איסור זיהום האוויר, איסור גרימת רעש, הפרדת אזור מגורים מאזור תעשייה ועוד.

מקורות לנושא - ראו נספח מס' 2

 

חזרה

 

ד. סמלים וטקסים

 

בנטילת חלק בטקסים לאומיים ובעיסוק בסמלים לאומיים, תודגש המשמעות היהודית – היסטורית שלהם.

בנושא: "מדינת ישראל- מדינה יהודית ודמוקרטית" (עמוד 17  סעיף 1.2)  מוגדרת מטרת הלמידה כך:

"התלמידים יכירו את סמלי מדינת ישראל, את הדגל וההמנון, את השפה העברית ואת הטקסים הייחודיים למדינת  ישראל " (מתוך מטרות התכנית עמ' 17, סעיף 1.4)

 

 בחינוך הממלכתי דתי יש להוסיף:

"ולעם ישראל" זאת מתוך הבנה שזהותו של הילד נבנית במישורים משולבים: התרבות ,המורשת וההיסטוריה העתיקה והחדשה של עם ישראל. הסמלים והטקסים על פי רוב נושאים מסרים משולבים.

 

דוגמה לסמלים ישראלים הנגזרים מסמלים יהודיים:

  • מנורת שבעת הקנים וענפי הזית - סמל שמקורו בחיזיון הנביא זכריה.

מראה מקום במקורות - ראו נספח מס' 3.

  • הדגל -  מגן דויד ופסי התכלת של הטלית

 

דוגמה למועדים ולטקסים בעלי משמעות לאומית ויהודית:

  • עשרה בטבת במשמעות היהודית -  החורבן, ובמשמעות הלאומית -  השואה והגבורה.
  • חג העצמאות    הפן הלאומי - טקסים ואירועים בהשתתפות חיילי צה"ל והפן הדתי -   בחינת "ראשית צמיחת גאולתנו"

(תפילת הלל, תפילה לשלום המדינה, תפילה לשלום חיילי צה"ל).

 

חזרה

 

ה. ארץ ישראל

 

בנושא: "אהבת הארץ ואכפתיות למתרחש במדינה" מוגדרת המטרה כך: "התלמידים יטפחו תחושת שייכות וקשר למדינת ישראל - לנופיה של הארץ, לאתריה, לתושביה - לתרבותם, לאמונתם ולעברה תוך יצירת קשר בלתי אמצעי שיעורר חוויה לימודית ורגשית יבטאו באופנים שונים את תחושת השותפות, האחריות והמחויבות שלהם למדינה, לתושביה, לארץ ולנופיה  (מתוך מטרות תכנית הלימודים, עמ' 19)

 

 בחינוך הממלכתי דתי יש להוסיף:

"יטפחו תחושת שייכות וקשר לארץ ישראל בזיקה למקורות היהדות."

בצד הזיקה למדינת ישראל יושם דגש על הזיקה לארץ ישראל , זיקה זו אינה נובעת רק מכוח ההיכרות של הילד את סביבתו, אלא מכוח ההכרה ההיסטורית - יהודית בקשר של עם ישראל לארץ ישראל, על פי מקורות ישראל .(מצוות התלויות בארץ, מצוות יישוב הארץ, גאולת קרקע, העדפת ההנהגה שבארץ ישראל על זו שבבבל לעניינים שונים כמו: סמיכה, עיבור השנה,

מאמרי חז"ל כמו:"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות", והתפילה  לכיוון ארץ ישראל.

מקורות לנושא - ראו נספח מס' 4

 

חזרה

 

ו. מסגרות ארגוניות

(מסגרות המספקות שירותים שונים:חברתיים, תרבותיים,כלכליים ואחרים)

 

בפירוט מטרות הלמידה בנושא "המסגרות הארגוניות של החברה" (עמ' 19) נאמר:

"התלמידים יבינו שהחברה יצרה ארגונים ומוסדות שמטרתם לתת מענה לצורכי הפרטים שבה ולקבוצות חברתיות שונות"

בפרק "תרומת הכלכלה, רעיונות ונקודות מרכזיות" (עמ' 40, 41) נאמר:

"קיימת תלות הדדית בין הפרט לבין החברה ולכן מתבקש שיתוף פעולה בין אנשים, תוך הבנת המשמעות של סולידריות חברתית, אחריות, הדדיות ומתן  שוויון הזדמנויות. היעדר סולידריות חברתית מגביר את אי השוויון בחברה.

אי-השוויון משפיע על יכולתם של פרטים עניים להשתלב בחברה בעתיד"

 

 בחינוך הממלכתי דתי יש להוסיף:

התלמידים יבינו שהתשתית הרעיונית לחיובו של האדם מישראל לנהוג על פי עקרון הערבות ההדדית, ולאימוץ  הצדקה והחסד בכל אורחות חייו מבוססת על הרעיון שהכסף אינו שייך לאדם המחזיק בו. הוא מופקד בידיו כדי שיעשה בו שימוש נאות. ידאג לכלכלתו ולכלכלת אנשי ביתו אך ידאג גם לזולתו ולעיצוב דמותה של חברתו.

התלמידים יכירו מושגים ייחודיים ליהדות כמו: ערבות הדדית, חסד, צדקה, מתנות לאביונים וכן מוסדות יהודיים כמו: גמ"ח, בתי תמחוי,  ומוסדות צדקה שונים 

התלמידים יכירו מצוות סוציאליות במקורות היהודיים כגון:

לקט פאה ושכחה, שמיטה ויובל, צדקה, מצוות הלוואה, גמח"ים, מתנות לאביונים בפורים, קמחא דפסחא בפסח, עקרונות כמו:'עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת' וכיו"ב.

התלמידים יכירו מקורות המדגישים את המחויבות ההדדית ואת הסולידריות בתוך עם ישראל בחינת "ישראל ערבין זה בזה"

בהדגש זה יש מימד נוסף המשקף את התפיסה הקושרת את גורלו של עם ישראל באשר הוא, בארץ ישראל ובתפוצות, זאת בנוסף לפן הישראלי - אזרחי, הגורס מחויבות של החברה במדינת ישראל כלפי הפרטים שבה.

מקורות לנושא ערבות הדדית וחסד - ראו נספח מס' 1

 

חזרה

 

ז. כלי חקר

 

בתכנית מומלצים כלי חקר כגון אלו:

תצפיות ראיונות סקרים ושאלוניםחומר ארכיוני

 

 בחינוך הממלכתי דתי יש להוסיף:

וכן: "ארון הספרים היהודי כמקור ללימוד, לעיון ולהרחבה, וכמאגר מידע לבירור נושאים שונים."

 

חזרה

 

ח. נספחים

 נספח מספר 1: ערכים (המעוגנים בחוקים אזרחיים) וזיקתם ליהדות

 נספח מספר 2: שמירת הסביבה וטיפוחה

 נספח מספר 3: סמלים וטקסים

 נספח מספר 4: ארץ ישראל

 

 חזרה

 

 כתבה: חגית אהרונוף, מפקחת על לימודי "מולדת חברה ואזרחות" בחינוך הממלכתי דתי, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים 

 
 
  תאריך עדכון אחרון:  08/11/2017