education - חינוך גיאוגרפיה - מולדת חברה ואזרחות

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
יחידת לימוד אינטגרטיבית לכיתה ג'
 
 
דוגמאות לבניית יחידת לימוד אינטגרטיבית - לכיתה ג'
כתבו: זיוה מימוני, עלמה וגנשטיין, יעל נדלר
 

הדוגמה מתבססת על ההצעה בתדריך היישומי יחידת הוראה – למידה 6.

התמודדות עם שינויים ועם בעיות ומחלוקות הנגרמות כתוצאה מהשינוי

 

היחידה האינטגרטיבית מדגימה שילוב בין שתי  מודולות משני צירים בתכנית הלימודים (זו אינטגרציה פנימית) ושילוב בין שני מקצועות הוראה-למידה בבית הספר (זו אינטגרציה חיצונית).

 

השילובים

 

 

להלן מוצגות דוגמאות לפעילות התלמידים

 

מבנה ההצעה:

מבוא המציג שינויים והשלכותיהם, ומחלוקות הנובעות מהכנסת השינוי

מטרות אופרטיביות

דוגמה א: מי עשה זאת? מדוע?

דוגמה ב: שינויים באזור בית הספר – אילו? מדוע?

דוגמה ג: ביחד או לחוד?

 

          

 

מבוא

 

מהו שינוי? למה הוא גורם? מהי מחלוקת? כיצד מתמודדים עם מחלוקות?

הרעיונות והתכנים:

 

שינויים הם חלק בלתי נפרד מחיינו והם מתחוללים הן בסביבה הפיזית והן בסביבה החברתית שבהן אנחנו חיים ופועלים. יש שינויים שנועדו לשפר מצב קיים אולם יש שינויים העלולים לעורר בעיות. בעיות אלו יוצרות מחלוקות בין אנשים החיים במרחב הפיזי ובסביבה החברתית.

בני אדם מגיבים לשינויים. יש שהשינוי גורם להם להתרגשות, לשמחה, למבוכה, לחרדה, לחששות, לדחייה ויש המצליחים להתמודד עם שינויים בדרכים יצירתיות. התמודדות עם שינוים אינה קלה והיא מצריכה בירור הקשיים ולימוד דרכים להתמודדות באמצעות רכישת כלים וכישורים המתאימים לדרגת הגיל ולנסיבות החיים.

התמודדות יעילה עם שינויים קשורה בלימוד  וברכישת מגוון רחב של דרכי התמודדות.  לכל אדם יש דרכים מועדפות להתמודדות, אך יש חשיבות להעשיר את מגוון דרכי התמודדות.

התמודדות עם השינוי יוצרת לעיתים מחלוקות לגבי קבלת השינוי, דחייתו או דרכי ההתמודדות עמו.

 

המחלוקות הן חלק בלתי נפרד מאורח חיינו ומסביבות החיים שלנו. מחלוקות הן מרכיב בעל חשיבות בתקשורת בין-אישית, בניהול מערכות ומסגרות חברתיות, בחיים האישיים והציבוריים, ביחסים בין בני אדם בחיי היום יום ובמסגרות אחרות.

חשוב ביותר לנהל מחלוקות ולנסות לפתור אותן באמצעות דיאלוג תוך מתן כבוד לזולת, גם אם אין מסכימים לדעות המושמעות, ובאמצעות משא ומתן תוך מניעת התנהגות אלימה במהלך פתרון המחלוקת.

 

המחלוקות נובעות מבעיות בחיי היום יום ועל פי רוב יש להן ביטוי אמוציונאלי והתנהגותי המובע בעוצמות שונות (הבעת רגשות בביטויים מילוליים או התנהגותיים מוחצנים או מופנמים – התלהבות, הרמת קול, שתיקה או ויתור). 

שני המרכיבים – שינוי ומחלוקת -  כרוכים יחדיו לעתים. התלמידים אמורים ללמוד כיצד מתמודדים עם הכנסת שינוי - מתוכנן ומכוון או בלתי מתוכנן ובלתי מכוון – במגוון דרכים: הידברות ובירור מהות המחלוקת, הסכמה על סדרים ונהלים, מציאת פשרה, שכנוע, הפרדה בין דעה לעמדה ביחס לעובדות לבין התייחסות בהיבט אישי-אמוציונאלי.

 

הערה: מומלץ להסתייע בתכנית כישורי חיים בדיון על דרכי התמודדות עם שינויים והתמודדות עם מחלוקות וכן ביועץ/ת בית הספר.

 

 חזרה

 

מטרות אופרטיביות

 

הלומדים:

  1. יצפו במרחב ויזהו שינויים פיזיים ושינויים חברתיים באזור המגורים, באזור בית הספר ובדרך מביתם לבית הספר ובמקומות שבהם הם פועלים למשל: מתנ"ס, מרכז ספורט, בית התפילה.
  2. יתארו את השינויים (בעל-פה ובכתב) ויגדירו את עוצמתם, דוגמה: שינוי גדול לעומת שינוי קטן, ארוך טווח לעומת קצר טווח.
  3. יאספו מידע ממקורות שונים: מאנשים, מהתקשורת הכתובה והמשודרת (מהעיתונות המקומית) בנושאים ובשאלות הבאות: מי גרם לשינוי? מהן הסיבות לשינוי? במי השינוי פוגע? ממתי השינוי? מהו משך זמן השינוי? האם כל הנוגעים בדבר מסכימים לשינוי? מדוע? אילו בעיות ייגרמו כתוצאה מהכנסת השינוי? כיצד מתכוננים לפתור אותן? מי יפתור?
  4. יארגנו את המידע שנאסף ויציגו את התופעה על כל המרכיבים שנבחנו.
  5. יזהו מחלוקות  הנוגעות לשינוי.
  6. יביאו דוגמאות למחלוקות מחייהם ויגדירו מי החלוקים ועל מה. (משימה זו נועדה להבהיר את המושג מחלוקת).
  7. ירכשו כלים להתמודדות עם מחלוקות.
  8. יביעו עמדה ביחס למחלוקות בין הנוגעים בדבר.
  9. יציעו פתרונות לניהול המחלוקת באמצעות דיאלוג ומציאת פתרון המקובל על השותפים ומונע התנהגות אלימה.
  10. יתרגלו ניהול דיון בסוגיה אחרת שנויה במחלוקת (אפשר במשחק תפקידים).
  11. יתנו משוב לדרך התנהלות הדיון ויסיקו מסקנות באשר לשיפור דרכי ההתנהגות בניהול המחלוקת.

ראו מטרה 10

 

 חזרה

 

דוגמאות למשימות הוראה-למידה

 

דוגמה א': מי עשה זאת? מדוע?

 

אבני היסוד: תהליכי שינוי, מחלוקת, הוגנות, הידברות, הסכמה, פישור, סובלנות, התחשבות הדדית, מניעת אלימות, אחריות, יחיד-חברה, האדם משפיע על הסביבה  מושפע ממנה ואחראי לתוצאות

אבני היסוד הן אלו: רעיונות, ערכים, מושגים – והם המהווים את הליבה של התכנית.

 

תיאור מקרה:

ביום ראשון בבוקר הופתעו תלמידי בית הספר והמורים לראות שבחצר בית הספר חופרים תעלה ומתכוננים לעקור את עצי הזית שניטעו על ידי הילדים והוריהם.

מנהל העבודה אמר: "הפועלים נשלחו על ידי העירייה כדי להתקין מערכת צינורות מים חדשה לבית הספר.  שורשי העצים חיבלו בצנרת, הסיבה  שיש לעוקרם ולהניח צינורות מים חדשים."

התלמידים והמורים הציעו שכדאי לחשוב על אפשרויות אחרות,  כדי לפתור את הבעיה בדרך שתמנע את עקירת עצי הזית.

מנהל העבודה אמר: "אין ברירה, צריך לעקור את העצים, כי זו האפשרות הטובה ביותר לחסוך כסף וזמן עבודה".

 

דיון או פעילות בכתב:

  1. מדוע תכננו לעקור את עצי הזית?
  2. מדוע התלמידים והמורים התנגדו לעקירת העצים?
  3. מה הבעיה המוצגת?
  4. כיצד הרגישו הילדים?
  5. אלו פתרונות אפשריים קיימים?
  6. האם קרה לכם מקרה דומה?  תארו אותו ואת תגובתכם.

 

לעקור את עצי הזית או לחשוב על פתרון חלופי?

  1. הלומדים יביעו את דעתם על הפתרון שהציג מנהל העבודה ועל ההצעה הנגדית שהוצעה על ידי התלמידים והמורים.
  2. הכיתה תתחלק לפעילות בקבוצות למשחק תפקידים:  קבוצה אחת -  תייצג את נציגי העירייה, קבוצה שנייה -  התלמידים והמורים המתנגדים לשינוי, קבוצה שלישית - המחייבים את השינוי, קבוצה רביעית -  תצפה בדיון ותביע את התרשמותה בסופו.  כל קבוצה תציג עמדה מגובשת ומנומקת כדי לשכנע את הקבוצה השנייה. ההידברות והשכנוע אמורים להתייחס לעובדות, לבעיה, לדעות שונות, לסגנון דיבור. 
  3. מתן מידע לקבוצות: דוגמאות לשכנוע ולניהול דיון – היעזרו בתכנית חינוך לשוני , טקסטים למטרות טעון ושכנוע והישג נדרש מס' 1
    דוגמאות לנימוקים במשחק התפקידים

    - מנהל העבודה: אין ברירה, זו תכנית העבודה שקיבלתי ממהנדס העירייה; העבודה צריכה להתבצע במהירות; יהיה מחסור במים במשך כמה ימים אם נשנה את תוואי הצינור; תפנו לאגף המים בעירייה.

    - התלמידים והמורים: אנחנו נטענו את העצים וטיפחנו אותם; אל נא תעקור נטוע – בל תשחית; בזכות העצים יש לנו צל; תכננו למסוק את הזיתים; הזית הוא עץ מוגן.

  4. לאחר משחק התפקידים יתקיים דיון באשר לסגנון הדיבור בין הדוברים, לאופן השכנוע, למתן כבוד לדעות שונות ומנוגדות.

  5. כתיבת כתבה לעיתון המדווחת על האירוע, על המחלוקת ועל הצעות לפתרון. היעזרו בתכנית חינוך לשוני הישג נדרש מס' 2

     

 חזרה

 

דוגמה ב': האם יש שינויים באזור בית הספר? אילו? מדוע?

 

אבני יסוד: תהליכי שינוי, ארגון מרחבי, מקום, אתר, אחריות, יחיד-חברה, האדם משפיע על הסביבה ומושפע ממנה, הכול קשור בכול, פרשנות מרחבית, הידברות, סובלנות, הסכמה, מחלוקת, התחשבות הדדית.

 

הלומדים:

  1. יערכו  תצפית מכונת בסביבה הקרובה לבית הספר במהלך כמה ימים, יבחנו שינויים המתרחשים בה ויאספו מידע עליהם. ראו קריאת מפה, מטרה 10
  2. יתארו את הממצאים שנצפו. דוגמה לתיאור ענייני: סוללים כביש. (חשוב לציין שעל התיאור להיות רלוונטי לסוגיה).  יתארו במושגי מרחב וסיבה, דוגמה: סוללים כביש חדש ברחוב הגפן כדי להרחיבו; שינו את נתיבי הנסיעה למסלול אחד כדי לא להפריע בעבודת הסלילה; המכוניות נוסעות לאט – זו אחר זו -  ונוצר פקק; עקרו עצים ושיחים שהיו בצד הצפוני של הכביש מפני שהם הפריעו; הרעש בסביבה חזק והאבק רב.
    דוגמה לתיאור לא ענייני: הטרקטור שעובד בכביש הוא בצבע צהוב; העובדים אוכלים בזמן  העבודה. היעזרו בתכנית הלימודים חינוך לשוני, סוגה תיאור ודיווח.
  3. יתארו את השינוי -  האם הוא חד פעמי או מתמשך? יסבירו כיצד הגיעו למסקנות. (יתארו במושגי זמן, מרחב ומקום, סיבה ותכלית). היעזרו בתכנית חינוך לשוני דיווח ובתדריך יישומי למורה, במולדת  

  4. יבררו וישאלו מי גרם לשינוי? מדוע?

  5. יראיינו אנשים וילדים - באיזו מידה השינוי מפריע או מועיל להם?

  6. יארגנו את המידע שנאסף על פי קריטריונים שיוחלט עליהם. (דוגמה: השינוי, מקום התרחשות השינוי, הסביבה שבה מתרחש השינוי, הגורם לשינוי, דעות מרואיינים בעד/ נגד).

  7. יסיקו מסקנות מהנתונים שאספו:

    א. לדעות האנשים על השינוי ועל הבעיות שהוא גורם.

    ב. האם התעוררו מחלוקות בעקבות השינוי? אם כן, אלו? בין מי למי?

  8. יביעו דעתם על שינוי ומחלוקת.

  9. דיון: בעד ונגד - הכיתה תתארגן בקבוצות: אלו המצדדים בשינוי ולאלה המתנגדים לו. בדיון יועלו הנימוקים והדעות השונות. (מוצע לומר מראש לכמה תלמידים להביע עמדתם בסגנון בוטה).  חינוך לשוני, הישג נדרש 1.

  10. דיון על ניהול המחלוקת: סגנון הדיבור, נימוקים משכנעים, הצמדות לעובדות, כבוד לדברי האחרים, התחשבות בדברי הזולת, חשיבה על מציאת פשרה או מכנה משותף כלשהו.

  11. הבהרת המושג מחלוקת וניהול דיון שבמחלוקת: הבאת דוגמה אקטואלית או סיפור על ניהול מחלוקות. (היעזרו בחוברת שונות ומחלוקת, תשנ"ח, האגף לת"ל). ראו תדריך יישומי, סעיפים 1.1 -1.2 , ומטרה 10.5.

  12. הלומדים יספרו על מקרים שונים שבהם היתה להם מחלוקת על בעיה כלשהי עם חברים או עם הוריהם, כיצד ניהלו את המחלוקת? האם התנהגותם הייתה ראויה או לא ראויה, אלימה או בוטה? כיצד פתרו את המחלוקת?

  13. יציעו הצעות נוספות לפתרון מחלוקת -  איך אפשר אחרת -  כיצד לנהל דיון במחלוקת באופן שמכבד את הזולת גם אם לא מסכימים לדעותיו?

  14. יביעו עמדה ביחס למחלוקות בין הנוגעים בדבר.

 חזרה

 

דוגמה ג:  השינוי גורם למחלוקת: ביחד או לחוד?

 

אבני יסוד: רוב ומיעוט, הוגנות, מניעת אלימות, ראוי לא ראוי, כבוד האדם, סובלנות, תהליכי שינוי, הידברות, הסכמה, התחשבות הדדית.

 

אפשר לנהל מחלוקת אחרת

תיאור מקרה:

המורה הודיעה לכיתה ג' ראשונה: "מהשבוע יהיו שינויים במערכת השיעורים. בין השינויים -  בשיעורי התעמלות  תלמדו יחד עם כיתה ג' שנייה, בימי שלישי וחמישי."

 רוב התלמידים התנגדו ותלמידים אחדים שמחו.

בהפסקה החלו התלמידים להתווכח – התנהלה מחלוקת ביניהם.

רוב התלמידים שהתנגדו כעסו, ואחד הילדים אמר: "אנחנו יותר טובים מהם, כי יש שם ילדים שמנים.  אנחנו לא רוצים להתעמל אתם." ילדה אחרת הוסיפה: "הם לא משחקים בצורה הוגנת". שני ילדים צעקו: "רובם עולים חדשים ונמאס לנו מהם!"

בעת הוויכוח החלו צעקות, תלמידים קמו וכעסו אלה על אלה.  כמה ילדים קיללו את אלה שהביעו דעה שונה משלהם....

רוב התלמידים איימו להפריע לתלמידי כיתה ג' שנייה במהלך השיעור.

תלמידים אחדים, שהיו במיעוט,  פחדו לומר את דעתם.

היו תלמידים שכעסו ואמרו שהם לא ישחקו עם אלה המתנגדים לשיעורים המשותפים.

המחלוקת הייתה קשה.

 

 

התלמידים ידונו בסוגיה

דוגמה לנקודות התייחסות:

 

פירוש תיאור המקרה

  • מה השינוי שגרם למחלוקת? מדוע הדעות נחלקו?
  • כיצד ניהלו תלמידי כיתה ג' ראשונה את המחלוקת?
  • כיצד הגיבו רוב תלמידי הכיתה? כיצד הגיבו התלמידים שהיו במיעוט?
  • מה היו הנימוקים שהוצגו על ידי התלמידים שהתנגדו לשינוי?

 

הבעת דעה מנומקת

  • מה דעתך על ניהול המחלוקת בכיתה ג' ראשונה?
  • מה דעתכם על הנימוקים שהציגו התלמידים? אילו מהם הם מן העניין ואילו לא? מדוע?
  • בוויכוח הועלו טיעונים המתבססים על דעה קדומה.

א. הלומדים יזהו את המשפטים המבטאים דעות קדומות.

ב. יסבירו אלו סכנות יש כאשר שופטים את  האחרים על סמך דעות
                קדומות.

ג. יביאו דוגמאות להתנהגות המתבססת על דעות קדומות במסגרות
               החיים שלהם. יציינו
מצבים שהם או מישהו מהסובבים אותם נפגעו מדעה
                קדומה..

ד. יתארו מה הרגישו? מה חשבו? מה עשו?

 

התייחסות לבעיה מזווית ראייה של הזולת

  • יביעו דעה: כיצד הרגישו התלמידים שהיו במיעוט?
  • יתנסו בהעלאת חלופות לפתרון המחלוקת  מזווית ראייה אחרת:

א. יציעו דרך אחרת לניהול המחלוקת  בלי אלימות.

ב. ידונו בהצעות (חשוב לאפשר הבעת  מספר הצעות).

 

דוגמאות מהאקטואליה (מהעיתונות המקומית) לניהול מחלוקת שמובעת בה דעה קדומה

  • לכיתה יובאו דוגמאות למחלוקות בין רוב למיעוט.

א. מחלוקות הנובעות מהתייחסות של הצדדים לדעות קדומות.

ב. מחלוקות המתנהלות ללא אלימות אלא תוך מתן כבוד לזולת.

ג. מחלוקות המתנהלות באלימות ובחוסר כבוד לזולת.

  • הלומדים יזהו את הבעיה בכל אחת מהדוגמאות, יגדירו מי החלוקים ועל מה הם חלוקים.
  • יביעו עמדה אישית ביחס לפתרון המוצע.

 חזרה

 

"מקוריות, אין פירושה לומר משהו שאיש עוד לא אמר, אלא לומר בדיוק נמרץ מה שאתה עצמך חושב."

 

ג'יימס סטיבן

 
 
 
  תאריך עדכון אחרון:  08/11/2017