מי מאיתנו לא מתלבט בשאלה מה מאפיין את החשיבה ההיסטורית ומה מטרת העיון ההיסטורי?
בחרתי להביא כחומר למחשבה מבחר ציטוטים מהפרק מעמדה של ההיסטוריה בין מדעי הרוח בספרו של יהושוע אריאלי, היסטוריה ופוליטיקה, בהוצאת עם עובד.
"ההיסטוריה – כמו המציאות – היא אינטגרטיבית; עניינה בכוליות החיים האנושיים; במהלכם למעשה ובמכלול האקטואליות שלהם.
לעומת מדעי החברה נמנעת ההיסטוריה מן ההכללה המשעבדת את הקיום הקונקרטי לדגם תיאורטי, היא מתמקדת בעיון ובחקר התופעה הקונקרטית ביחודה כפי שהיא נגלית בזיכרון, במחקר ובעיון ההיסטורי.
תכליתו של העיסוק ההיסטורי הוא לגבש ולקיים זיכרון ציבורי קיבוצי לגבי עבר משותף שבאמצעותו מתקיים ציבור מסוים, קהילה, עם או מדינה ושומר על המשך קיומה.
התודעה ההיסטורית מהווה מרכיב מרכזי באוריינטציה של האדם והחברה אל עצמם, אל החברה, המדינה והמוסר ומעל לכל אל ממדי העבר, ההווה והעתיד.
הידע ההיסטורי הופך מכשיר לשם קיום וקידום עמדות, אינטרסים ומאבקים בהווה.
הידע על העבר לא זו בלבד שבא להסביר את ההווה על יחודו אלא אף לשפוט אותו.
כפי שהמאבק על ההווה, החתירה ללגיטימציה של עמדות, זכויות ותביעות בהווה שואבים את טיעוניהם מן ההיסטוריה.
ההתבוננות ההיסטורית היא מעין דיאלוג, דו שיח של ההווה עם העבר.
העיון ההיסטורי מחייב תמיד התמודדות עם הבלתי נודע והשונה מאיתנו. קסמה של ההיסטוריה היא בהרפתקת התגלית, בהכרח זה של התמודדות עם עבר זר וייחודי בהופעתו.
ההבנה ההיסטורית כובשת באמצעות חדירה שיטתית אל משמעות התופעה והתהליכים ההיסטוריים המתגלים בעיון ההיסטורי".
אני מקווה שכל מורה יצליח, למרות כל הקשיים העצומים עימם הוא נאלץ להתמודד, להעניק לתלמידיו את טעם הקסם החבוי בהרפתקת התגלית המאפיינת את הלימוד ההיסטורי הנעשה בדרך משמעותית.
אתר זה ינוהל על ידי מרים עופר, המדריכה הארצית להוראת עולים חדשים ולהוראה בסביבה מתוקשבת. הנכם מוזמנים להציע הצעות, להעיר הערות.
אני מקווה שאתר זה יהיה לכם לעזר.
בברכה מיכאל ירון