עקרונות הוועדה:

• לטפח בוגר המכיר את מורשתו התרבותית לגווניה ולמימדיה השונים, הבטוח בערכיו, בעל זיקה למורשת העבר, מכנה משותף בחברת ההווה, תחושת שייכות ומחוייבות לעתיד קהילתו.

• לתת כלים לעיצוב השקפת עולם ולגיבוש זהות ותרבות יהודית-ישראלית, בהתאם לנסיבות המשתנות ("תרבות יהודית בעולם משתנה"), תוך תודעה ערכית.

• לטפח אורח חיים, אוירה ואקלים תרבותי, יהודי-ישראלי, בבתי ספר ובגנים, בהתייחסות פלורליסטית ורב-מימדית: לימודית, חברתית, ערכית וקהילתית.

• ללמד את מגוון גילוייהן של תרבויות ישראל תוך ביקורת, השוואה ("עם ועולם") ויצירתיות פרשנית, במגוון של תחומי עיסוק ומקצועות לימוד ובגישה בינתחומית.

• לפתח ראייה "הומניסטית" של האדם במרכז הלימוד, העוסק במכלול היצירה והפעולה האנושית.

• לחתור למפגש ולאינטראקציה בין מסורות שונות וסיפורים אישיים וקהילתיים שונים, תוך מתן כבוד ולגיטימציה למגוון פרשנויות ואורחות חיים יהודים-ישראלים.

• לחזק את תחושת הביטחון של הלומד בערכיו וביכולותיו באמצעות חוויה הוליסטית המקנה משמעות כוללת לחומרים הנלמדים בשעורים שונים באמצעות פעולת האינטגרציה, העיסוק בדילמות והשוואת המוכר והשונה.

• לחתור ללמידה פעילה, המעמיקה בתחום דעת ובו בזמן קושרת בין תחומי ידע שונים, בין פעילות בכיתה לפעילות חוץ-כיתתית (המקום כמעבדה), וקהילתית.

• ליצור מחויבות של המורה כמחנך, מנחה ומדריך העוסק בברור שאלת הזהות היהודית-ישראלית.

• ארבעה צירים בתחומי הדעת: תרבות יהודית אוניברסלית, שפה וספרות עברית, ציונות, לימודי א"י. התייחסות למקצועות לימוד רבים בשאיפה למציאת חיבורים ביניהם.

מתודולוגיה:

I. לימוד היסטורי והתפתחותי (השתנות מתמדת ודינמיות)

II. לימוד רלבנטי, אקטואלי ומעשי (משמעות הנלמד בחיי היומיום)

III. לימוד יצירתי, ויכולת לנקיטת עמדה ביקורתית.

IV. לימוד השוואתי: בין העם לעולם, התרבות היהודית והאוניברסלית.

V. שילוב מימד ערכי בכל נושא נלמד.

לדו"ח המלא