רשת האינטרנט נולדה, בשנת 1969, לתוך עולם אפוף תקשורת. הוריה, מכוני המחקר האוניברסיטאיים ומרכזי המידע של צבא ארה"ב, לא ראו בה אמצעי להרחבת ערוצי התקשורת ולייעולם, אלא בעיקר אמצעי מאובטח ביותר להעברת מידע.  אולם, כאשר רשת האינטרנט התבגרה ויצאה לעולם בסוף שנות השמונים, הסתבר שאופייה שונה לחלוטין: רשת מידע פרוצה וחשופה לכל, בלתי מבוקרת, ללא מרכז מכוון, אין מי שמנהל אותה, אין לה מנגנוני בקרה ואין עליה פיקוח.  השם WWW (World Wide Web), שהוצמד לה בסוף שנות השמונים, מעיד על אופייה הפתוח, הכלל עולמי, הרחב וחסר הגבולות.

הארכיטקטורה המבוזרת של הרשת, ההתפרצות הבלתי נשלטת של המידע, המרחב העצום של האפשרויות להתקשרות ישירה, עניינית ומיידית בין אנשים שלא נפגשו מעולם, כל אלה השפיעו השפעה אדירה על תרבות השיח, על משמעות המידע והשימוש בו, על יחסים של ידידות, על המושג "אינטימיות", על שחיקת הסמכות של בעלי המידע, על זכויות הפרט, על גבולות חופש הביטוי ועל הרבה מושגים, נורמות וערכים, שהתבצרו בתרבות האנושית של המאה העשרים.

השפעתה של רשת האינטרנט עצומה ומהירה, עד שלא ניתן לעצור אותה, לא את החדשנות שבה ולא את הנזקים שהיא עלולה לגרום.

היות והרשת הדיגיטאלית היא פרוצה ופתוחה מעצם מהותה, היות והמידע המתרוצץ ברשת אינו מבוקר, אין בו יד מכוונת, אין לו מרכז ואין עליו שליטה, צריכה מערכת החינוך לעשות כל שביכולתה כדי להכין את תלמידיה לקראת המפגש הזה עם מערבולות המידע, עם אמצעי התקשורת הבלתי מוגבלים. יחד עם הכשרת בני הנוער להשתמש, בצורה מושכלת ויעילה, בעושר המידע המתרוצץ ברשת, צריך לחנך אותם לנצל את המידע בביקורתיות, בזהירות ובתבונה, באחריות, ביושר ובכבוד כלפי הזולת וכלפי המידע, כדי שלא יפגעו וכדי שלא יפגעו בזולתם.

צריך ללמד את התלמידים להיות צרכנים נבונים של מידע, תוך הבחנה בין מידע ראוי לבין מידע טפל, מוטה, שגוי או אף מטעה במתכוון. צריך להרגיל את התלמידים לנצל כל מקור של מידע כדי לדעת יותר, ללמוד מאחרים, לעבד את המידע כדי לפתח רעיונות חדשים, אך בלי לפגוע בזכויותיהם של בעלי המידע והרעיונות המקוריים.  צריך לעודד את התלמידים לחלוק את המידע שבידם עם אחרים, להפיץ את הידע, הדעות, היצירות והרעיונות של עצמם ברבים. אולם, צריך לחנך אותם לעשות זאת במידה רבה של אחריות, בזהירות ובצניעות, תוך גילוי נאות של העובדות ושל המקורות. צריך לפתוח בפני התלמידים את דרכי התקשורת המגוונות ולהזהיר אותם מפני הסכנות. הם צריכים להבין את המשמעות של הקלות הבלתי נסבלת בה מאפשרת הרשת לפרוץ, לגנוב, לפגוע ברכוש הזולת, לחדור לתחום הפרט, לזייף, לרמות, להסית ועוד כיוצא באלה מרעין בישין, שבן תרבות צריך למנוע את עצמו מהם ואף להיאבק בהם.