education - חינוך פילוסופיה
 
 
 
 
 
 
 
 
פרידריך ניטשה - מעבר לטוב ולרוע
 

הערות דידקטיות
שאלות הכנה לקראת השיעור הראשון
מהלך הדיון

מוקדי דיון אפשריים
ביבליוגרפיה


 

הערות דידקטיות

כל דיון במעבר לטוב ולרוע מעלה בעיות מיוחדות הנובעות מכתיבתו המקוטעת של ניטשה בספר זה : אין למצוא טיעון אחד שלם בכל קטע, וכתוצאה מכך הניסיון לדון בקטע נפרד הופך אותו בהכרח לבלתי ניתן להבנה.

‏ממצב עניינים זה עשוי המורה להסיק שמוטב להתייחס אל כל הקטעים ביחד ולדלות מהם את "עיקרי תורתו" של ניטשה. הסיכון שבהעדפה זו גדול עוד יותר מן הסיכון הכרוך בקריאה רצופה של הטקסט : היא עלולה להוביל לדיון שטחי על ניטשה או אף לפרשנות עליו - כאשר הטקסט עצמו נשאר סתום כבהתחלה.

מתוך שתי האפשרויות הנפתחות בפני המורה בחרנו אפוא להציע קריאה רצופה של הטקסט. עם זאת, רצוי לדרוש מן התלמידים קריאה מוקדמת של כל הקטעים שבחוברת. כך יוכל המורה להיעזר בקטעים אחרים כאשר ידון בכיתה במשמעותו של כל אחד מהם.

 

‏שאלות הכנה לקראת השיעור הראשון

1.

ניטשה מבחין בין" מוסר העבדים" ‏לבין " מוסר האדונים".

א.

נסו לערוך רשימה ומיפוי של הערכים או המידות המוסריות הנחשבים על ידו "עבדותיים" ‏או "אדנותיים".

ב.

מהי התייחסותו של ניטשה אל הרחמים? אל אהבת הזולת?

ג.

האם אתם רואים קשר בין ערכי מוסר ה "‏עבדים" ‏לבין ערכי המוסר הנוצרי או היהודי? בין הערכים של מוסר העבדים לביו שיטת המוסר התועלתנית, לבין שיטת המוסר הקאנטיאנית?

2.

מה הופך את  "‏החיים עלי אדמות" ‏לכדאיים, לדעת ניטשה? תנו דוגמאות ונסו להסביר.

3.

מהי המשימה המוטלת על הפילוסוף החדש, לפי ניטשה : להוכיח טענה או לפרש "סימפטומים"?

                                                 ‏

מהלך הדיון

‏רצוי להעדיף את הסדר הבא על סדר הקטעים שבחוברת :

1.

260 ‏- אפיון ראשון של "מוסר העבדים"  ‏לעומת " מוסר האדונים".

2.

201 ‏- " ‏מוסר העבדים"  מהו?

ביקורתו של ניטשה כלפי הערכים הנוצריים הקשורים בצו המוסרי "ואהבת לרעך"·

3.

323  ‏-  "מוסר העבדים" מהו?

‏ביקורתו של ניטשה כלפי המוסר המתבסס על כוונות ועל הכרה עצמית.

4.

188 ‏- "אילוף הרצון"

‏הערכתו הדו-משמעית של ניטשה את המוסר המתבסס על הרצון : ‏אם כי עשוי הוא להפוך למוסר עבדים, יש בו מקור אריסטוקראטי.

5.

259 ‏, 260 ‏- הרצון לעוצמה ו"מוסר האדונים".

 

   

 

‏מוקדי דיון אפשריים

1. 

קטע 260

‏מוקד דיון עיקרי : אפיון ראשון של מוסר העבדים

א.

ניתן לפתוח בטיפולוגיה או במיפוי של הערכים ה "עבדותיים" לעומת הערכים
ה"אדנותיים" לפי ניטשה.

 

ב.

מן הניסיון לתאר את מוסר העבדים בעזרת דוגמאות יוכל המורה לעבור לדיון במהותו של מוסר זה לפי ניטשה. בדיון זה רצוי להתמקד בהתייחסותו של ניטשה לשאלה המוסרית ה "עבדותית" : מדוע היו מעשי הרחמים זוכים לשבח? ולהבהיר שניטשה איננו מבקר אך ורק את הערך "רחמים" אלא את סוג ההערכה הכרוך בשאיפה "לזכות בשבח", ושהשאיפה "לזכות בשבח" שונה מן הרצון הקובע דרגות או ערכים.

‏(השוו עם לגניאלוגיה של המוסר הקדמה 8 ‏ מאמר ראשון 2 ‏, 4 ‏, 10 ; ‏מאמר שני .)

 

ג.

משוני זה בהערכה נובעת הבחנתו של ניטשה בין "טוב ורוע" ו"טוב ורע". רצוי להבהיר :

  1. שני סוגי המוסר עשויים להימצא בנפש אחת - אין כאן הבחנה פשוטה בין אדונים לבין עבדים, אלא ניסיון לאבחן את השפלות ו/או האריסטוקרטיות שבכל רצון אנושי.
  2. מדובר בטיפולוגיה של התנהגויות מוסריות ולא בהיסטוריה, בסוציולוגיה או אף בפסיכולוגיה גרידא.

הערה: מוטב להסתפק בשלב הראשון באפיון בסיסי של מוסר העבדים ולעבור ישר לדיון בקטעים האחרים. לאחר הדיון בקטעים האחרים יוכל המורה לחזור לקטע 260  ‏ולפתח את טענותיו של ניטשה.

 

 

2.

קטע 201

‏מוקד דיון עיקרי : מוסר העבדים מהו?  

‏ביקורתו של ניטשה את העיקרון המוסרי "ואהבת לרעך".

א.

אזכור: מהם הערכים הקשורים לעיקרון זה, לפי ניטשה? (ראה גם 260 ‏).

 

ב.

ניטשה כותב שמוסר העבדים הוא בעיקר מוסר התועלת  (260 ‏). במה?

 

‏יש להדגיש שמושג "התועלת" של ניטשה איננו מושג "תועלתני" גרידא. מן ההיקש של 260 ‏ (וכן, מלגניאלוגיה של המוסר הקדמה 2 ‏, מאמר ראשון) ניתן להבין, שה"מועיל" הוא "המאפשר לשאת את עקת הקיום" ומכאן להסיק שהוא כולל גם תכונות כגון : רחמים, טוב לב ואף העדר אנוכיות, וכן כל מה שהופך את האדם ל"טוב" יותר, זאת אומרת "מסוכן" פחות (השוו עם לגניאלוגיה של המוסר מאמר שלישי, 21 ‏). אם כן, עבור ניטשה שיטות המוסר התועלתניות מהוות חלק של '"מוסר העבדים" (השווה עם לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, 3,2 ‏; מעבר לטוב ולרוע, 198 ‏; 285 ‏, 228).

 

ג.

מוסר העבדים הוא מוסר "עדרי" - במה?

 

‏ניטשה איננו טוען כאן, שבמצבים חברתיים מסוימים אחדותה של הקבוצה, החברה או המדינה מוגנת או אף נשמרת בעזרת הפצתם של ערכים מוסריים מסוג מסוים. הוא אינו טוען שהמוסר ממלא "פונקציות" חברתיות או פוליטיות מסוימות, אם כי
טענה זו נובעת מגישתו. נושא הדיון שלו איננו החברה אלא האדם עצמו והתנהגותו הערכית. הוא מעמיד זה מול זה את היחיד ואת ה"עדר", וטוען שאינסטינקט העדר הוא אינסטינקט החלשים, המאמינים שכוחם בהתאחדות, בהזדהות זה עם זה, בשוויון
המבוסס על בינוניות. לעומתם, היחיד הוא האישיות בעלת הרצון החזק המחייבת את מקוריותה ואת השוני בינה לבין האחרים. גם כאן, יש לציין, יש מקום לקהילייה, אם כי לקהילייה מסוג אחר - שתהיה מבוססת על ידידות והערכה הדדית.

‏(השוו עם לגניאלוגיה של המוסר מאמר שלישי, 18 ‏; מעבר לטוב ולרוע, 26 ‏, 29 ‏, 202 ‏.)

 

ד.

‏מכאן ניתן - ואף רצוי - לפתח את ביקורתו של ניטשה כלפי מוסדות המדינה והכנסייה, וכן כלפי עקרונות הדמוקרטיה והשוויון (ראו גם : לגניאלוגיה של המוסר מאמר ראשון ; מעבר לטוב ולרוע, 199 ‏,203,202 ‏)

 

ה.

רעיון ה"קדמה" - אף הוא נתון לביקורת (ראו גם מעבר לטוב ולרוע, 242 ‏).

 

‏הערכת ה"אהבה" וה"רחמים" שבעיקרון הנוצרי "ואהבת לרעך" : למנוע כאב וסבל, האין זו מטרה מוסרית? מדוע ניטשה מתנגד לכך? (על שאלות אלו ,השוו עם לגניאלוגיה של המוסר, הקדמה, 6 ‏, 7 ‏, 8 ‏, מעבר לטוב ולרוע, (229,220,216,44

 

‏מכאן ראוי להבהיר את עמדתו הדו- משמעית של ניטשה כלפי הכאב והעונש .טענתם המוסרית של העבדים היא, שלפושע מגיע עונש מפני שהוא אחראי על מעשיו וחופשי (על נקודה זו ראו לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, 5 ‏, 8 ‏). למעשה, הם מקדשים את הנקמה בתור צדק - מתנקמים בבעלי הרצון החזק בדרך היחידה הפתוחה להם בתור חלשים - היווצרות
המוסר (ראו גם לגניאלוגיה של המוסר ,מאמר שני, 11 ‏). לסבל ולעונש ,לדעת ניטשה, היה גס תפקיד אחר (ראו גם לגניאלוגיה של המוסר, הקדמה, 3 ‏, מאמר שני עד 6 ‏, 13 ‏, 14 ‏) : הם הולידו אדם בעל זיכרון ורצון, אדם המסוגל להבטיח ולקיים.

  • יתירה מזו : חוסר יכולתנו לשאת את הכאב (ובכד הרחמים, שאותם אנו רוחשים כלפי הפושע) הוא סימפטום המבטא את חוסר יכולתנו לשאת את החיים עצמם. במלים אחרות, הוא ביטוי לניהיליזם - שלילת החיים במהותם (השוו עם לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני). 
  • המורה יוכל לפתח את טענתו של ניטשה על היווצרות המוסר (מוסר העבדים) ועל אהבה לזולת (ראו גס לגניאלוגיה של המוסר, מאמר ראשון, 13 ‏), ובכך לעבור לשאלה הבאה, שבה ניטשה דן בעיקר בקטע 32 ‏: מהי התועלת שבהערכת הפעולה המוסרית לפי תוצאותיה?

 

 

3.

קטע 32

‏מוקד דיון עיקרי : מוסר העבדים מהו?

‏ביקורתו של ניטשה כלפי המוסר המתבסס על כוונות והכרה עצמית.

 א.

מהי ה"תועלת" שבהערכת הפעולה המוסרית לפי תוצאותיה? (ראו קטע  201 ‏בחוברת). ‏בתקופה שבה שלטה "אימת הרע" (ולא אהבת הזולת), ברור הוא שה"תועלת" של הפעולה המוסרית איננה כרוכה ב"הקלת קיומו של הסובל" אלא בערכים אחרים. רצוי לפרט ולציין כמה מן הערכים האלה (מקורות נוספים בנושא זה : לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, 10,9 ‏). יתירה מזו : רצוי להדגיש שבתקופה זו המוסר נבע מ"פחד" מסוג אחר (ראה גס לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, 19 ‏).

 

המורה יוכל להבהיר גם, שלא שלטה בתקופה זו אמונה בחירות הרצון ובאחריות האדם על מעשיו (ראו לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, 4 ‏).

 

ב.

התקופה ה"מוסרית" : היווצרות ה"תודעה", הערכת הפעולה לפי הכוונות אשר הנחו אותה, היווצרותו של ה "מצפון הרע". המורה יוכל להבהיר את הסברו של ניטשה על אודות היווצרותס של רעיונות אלה, מתוך ההפנמה וה- ressentiment ‏ או נטירת האיבה (ראו לגניאלוגיה של המוסר, מאמר ראשון, 11,10  ‏מעבר לטוב ולרוע, 16 ‏, 36 ,34 ,17 ‏, 54 ‏).

 

כאן יוכל המורה להרחיב את הדיבור על ביקורתו של ניטשה כלפי ה"צו הקטגורי" ‏של קאנט ובכך לעבור לדיון ב 188- ‏(ראו להלן, וראו גם מעבר לטוב ולרוע, 187 ‏).

רצוי גם להרחיב את הדיבור על ביקורתו של ניטשה כלפי הגישה הסוקראטית "דע את עצמך " ‏וכלפי הקשר שביו מוסר לבין ידיעה הנובעת ממנה (על הגישה הזו, ראו לגניאלוגיה של המוסר, מאמר ראשון, 5 ‏  מעבר לטוב ולרוע, 190 ‏).

 

ג.

"היפוך הפרספקטיבות" : מהו סוג ההערכה הכרוך בקביעת ערכה של פעולה :

  • על פי מוצאה
  • על פי תוצאותיה

 

מדוע אומר ניטשה שהערכת הפעולה על פי מוצאה עדיין מבטאת את שלטון הערכים ה "אריסטוקראטיים"  ‏(השוו עם 260 ‏)?

 

ד.

גישתו ה "היסטורית" ‏של ניטשה : רצוי להזכיר שכוונתו של ניטשה הינה לפתח טיפולוגיה של התנהגויות מוסריות. לטיפולוגיה זו יש משמעות היסטורית, אך ניתן למצוא בכל תקופה ותקופה - ואף בכל אדם ואדם - כל אחד מן הסוגים של התנהגות מוסרית (ראו גם מעבר לטוב ולרוע, 186 ‏).

 

ה.

גישתו ה"‏גניאלוגית" ‏של ניטשה :משימתו של פילוסוף חדש.

 

‏יש להבהיר, שהחיפוש אחרי מקורותיהן של דעות קדומות מוסריות איננו חיפוש היסטורי, אלא ניסיון להעריך את הרצון המוליד אותם (השוו עם לגניאלוגיה של המוסר, הקדמה 1 ‏עד 5 ‏).

‏על משימתו של  "‏הפילוסוף החדש" ‏, האמור "‏לפרש סימפטומים"  ‏, ראו גם מעבר לטוב ולרוע, 42 ‏ עד 44; 204 ‏עד 213 ‏).

 

 

4.   

קטע 188

‏מוקד הדיון העיקרי : הערך שבאילוף הרצון    

א. 

ביקורתו של ניטשה כלפי הגישה הקאנטיאנית : בצו המוסרי של קאנט יש כפייה ואף אילוף. ואף על פי כן ניטשה רואה בגישה המוסרית המתבססת על כוונות או אף על התבונה - " ‏אמונה טפלה" ‏. מדוע? (השוו עם 32 ‏, וראה גם לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני  1 ‏עד 7 ‏ , מעבר לטוב ולרוע, 199 ‏).     

 

ב. 

"‏ההתגברות על המוסר עצמו" ‏, זו הדרך שבה ניתן להגיע " מעבר לטוב ולרוע " ‏, ואילוף
הרצון הוא האמצעי לכך (ראו גם קטעים  32 ‏ו  260- ‏בחוברת).

‏על מה יש להתגבר, לפי ניטשה?

 

ג. 

 "העריצות נגד הטבע" : ה"טבעי" לפי ניטשה איננו התרת רסן. ניטשה מבקר את "הגישות האנרכיסטיות" המקדמות את עידודן ופיתוחן של נטיות "טבעיות" באדם. מדוע? מהו טבעי עבורו? ומהו הצו המוסרי של הטבע?

 

ד.

"משהו שלמענו כדאיים החיים". חיים למען מה?

רצוי להיעזר בדוגמאות רבות ולפתח את הדיון על מקור ה"אצילות שבהן". על אריסטוקראטים ועל ערכים "אריסטוקראטיים" ראו גם מעבר לטוב ולרוע ,257 ‏, 263 ,,261 ‏, 265 ‏, 287 ‏.

 

‏אפשרויות פיתוח נוספות :

  1. החשד המוטל ברצון "להוכיח משהו": בכך ניטשה מטיל ספק בגישות המקובלות על אנשי מדע ופילוסופים - מדוע? איזו גישה מציע הוא במקום הגישות הללו? 
  2. הניגוד בין ה "אפוליני" ל"דיוניסי" (ראו הולדת הטרגדיה) הוא הניגוד העומד בבסיס הבחנתו המאוחרת יותר של ניטשה בין מוסר האדונים למוסר העבדים .

 

 

5.

קטע 259 ‏ (וחזרה לקטע 260 ‏)

‏מוקד דיון : הרצון לעוצמה ו"מוסר האדונים"

 

רצוי להדגיש, שה"רצון" עומד בניגוד ל"שליחת הרסן". הוא תוצאה של "אילוף" מיוחד במינו

  • אילוף אשר איננו חינוך לערכים, אלא גורם להיווצרותו, מתון רציות שונות ומנוגדות של רצון בעל עוצמה (על נקודה זו ראו לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, 1 ‏, 3 ‏).

ניטשה מבחין אפוא בין תוכנם של ערכינו המוסריים לבין עצם הציות או האילוף, העומד בבסיס התנהגותנו המוסרית. הוא "רלטיביסט" באשר לתוכנו של המוסר, אך מציע לנו קנה מידה שלפיו ניתן להעריך את התנהגותנו המוסרית :עוצמת הרצון המכוונת אותה.

 

אפשרויות פיתוח נוספות

  1. רצוי מאוד להרחיב את הדיבור על תפיסת הרצון של ניטשה. ראו : מעבר לטוב ולרוע, 36,19 ‏.
  2. הגדרת החיים כ "ניצול" (259 ‏)
    ‏יש להבחין בין הגדרה זו לבין הגדרותיו של דארווין. לנושא זה, למשל, ראו פירושו של ו' קאופמן בספרו ניטשה .
  3. על "האמיתי והשקרי" ‏(לגניאלוגיה של המוסר , מאמר ראשון, 5  , ‏מעבר לטוב ולרוע, 1 ‏עד 10 ‏). ניתן לדון בביקורתו של ניטשה כלפי הרצון להגיע לאמת וכלפי המדע.

 

נושאים לדיון נוסף או להרצאה בכיתה

  • על מה נוכל ‏לבסס את ערכי המוסר שלנו, אם אלוהים לא קיים?
  • להעניש פושעים או עבריינים : איך ניתן להצדיק זאת?
  • כל עוד התנהגת באותנטיות, מה שעשית מוצדק, אף אם איננו "אמיתי". מה דעתכם?

 

נושאים להרצאה  או לעבודה על סופרים והוגי דעות מקורבים לניטשה

‏אפשר להציע עבודות על הקטעים הבאים :

  • ס' קירקגור, "שיבחו של אברהם", מתוך מבחר כתבים (תל-אביב, הוצאת דביר, תשי"ד), עמ'  59-66  
  • פ"מ דו‏סטוייבסקי , "האינקוויזיטור הגדול", מתוך האחים קרמזוב, כרך א' (תל-אביב,הוצאת ‏הקיבוץ המאוחד, תשל"א), עמ' 280-261 ‏. 
  • פ' קפקא, "לפני שער החוק", מתוך סיפורים (ירושלים ותל-אביב, הוצאת שוקן, 1970 -תש"ל), עמ' 119-118 ‏. או מתוך המשפט (שוקן, ירושלים ותל-אביב, תשכ"ח). 
  • א' קאמי, "האדם המורד", מתוך האדם המורד (עם עובד, תל-אביב 1970 ‏, פרק א'). 
  • ז"פ סארטר, "דגמיה של הונאה עצמית", מתוך מבחר כתבים (ספריית פועלים, מרחביה 1972 ‏) עמ' 694-681 ‏.

 

 

 

ביבליוגרפיה

ניטשה

  • פ' ניטשה , מעבר לטוב ולרוע ,  ‏לגיניאלוגיה של המוסר, שוקן, ירושלים ותל-אביב תשכ"ח.
  • פ'  ניטשה, כה אמר זרתוסטרא, שוקן, ירושלים ותל-אביב תש"ל. 
  • פ' ניטשה, הולדת הטרגדיה, המדע העליז, שוקן, ירושלים ותל-אביב תשכ"ט. 
  • פ' ניטשה, הרצון לעוצמה ,שוקן, ירושלים ותל-אביב תשל"ח.

פרשנות

  • ר' סיגד, אכזיסטנציאליזם, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ה. 
  • מ' גרול, "מושגי יסוד בתורת ניטשה", מתוך כתבים  בספריית פועלים, תל-אביב תשכ"ט, עמ' 200-73 ‏.  
  • א' קאמי, "ניטשה והניהיליזם", מתוך האדם המורד עם עובד, תל-אביב 1970 ‏, עמ' 69-56 ‏. 
  • י' גולומב, הפיתוי לעוצמה, מאגנס, ירושלים תשמ"ז. 
  • K.W. Lowith, From Hegel to Nietzsche (Holt, Rinehart, Winston, London  1974 , 
  • 6 ‏. ו' קאופמן, ניטשה - פילוסוף, פסיכולוג, אנטיכריסט, שוקו, תל-אביב, 1982 ‏.

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  23/06/2013    

עדכוני rss