"מוטב היה לוּ המראה היתה מהרהרת מעט לפני החזרת בבואתנו
(לקאן)
עולמנו שופע השתקפויות: השתקפויות בחיי היומיום הפרטיים והשתקפויות בעולם הטבע האוניברסאלי; השתקפויות מטפוריות של האדם באשר הוא, השתקפויות של נפשו, של חייו ושל הסביבה בה הוא חי.
הספרות עצמה, יש אומרים, משקפת את החיים, את העולם. ואם העולם עצמו שופע השתקפויות, הרי שאנו צועדים בתוך מנהרת מראות גואה והולכת.
המראה שאינה אלא אבזר פשוט ומתוחכם שבאמצעותו אנו מתבוננים בנו או בזולתנו שבתה את לב היוצרים מני אז.
ועוד טרם נוצרה המראה המלוטשת הקבועה בקיר, מצא האדם את השלולית, הברכה והאגם ואף את רסיס הזכוכית והתבונן בעולם המשתקף בהם, התבונן בעצמו וחד לעצמו את חידת שני העולמות, ושאל את עצמו מי משניהם קודם? מי אמיתי? ומי מדומה?
ובין מראת האגם לראי שבקיר מצויה גם העין המתבוננת והמשקפת בדרכה שלה את העולם הנצפה באמצעותה או דרכה.
המראה, הראי, שבר הזכוכית, השלולית, הברכה, האגם, המים והעין מצאו להם, כמובן, מקום חשוב ומכובד ביצירות אמנות. הם משקפים לא אחת משמעויות שונות ומרתקות אידיאיות, מטפוריות, פסיכולוגיות ועוד.
אתם מוזמנים לעיין בשיעור המתוקשב בנושא המראה ואני מקווה שיעניק לכם השראה לשיעורים יפים ומפרים.
להתראות
נורית צין
לחצו כאן כדי להגיע למראה.