על שתי קינות ועל שני שירי מחאה
הַשַּׁעַר לֹא נִפְתַח לְאָחִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – יחיאל חזק
לָתֵת אֶת הַקֶּשֶׁר בְּקָצֶה הַחֶבֶל – יחיאל חזק
בְּבֶכִי אוֹתִי תִּקְצֹר – בארי חזק
וְאָחִי שׁוֹתֵק – אמיר גלבע
תודתי לפרופ' הלל ברזל אוניברסיטת בר-אילן על הנחייתו הנאמנה והמחכימה.
אחי, נשבע אני לך- לבי נר נשמתך יהיה
בדרך בה מצאתי מותך אלך ולו בייסורים ולו בכאב
ולו אף בידיעה ברורה כי דרכי האחרונה היא
בקדושת הכאב ובקדושת אהבתי אותך נשבעתי לך!
בקדושת כל אשר למענו כדאי לחיות, בקדושת כל אשר
למענו כדאי למות!
שבועתו- צוואתו של צבי על קברו של אפרים אחיו חקוקה על מצבת האחים בבית הקברות הצבאי בכפר ורבורג.
אפרים וצבי גובר
בני רבקה ומרדכי גובר
נולדו ברחובות
אפרים נפל בקרב צבי נפל בקרב
בטירת שלום בחוליקת
ט"ו אדר ב' תש"ח א' תמוז תש"ח
בן 20 בנפלו בן 17 בנפלו
הקינה והשבועה של אח צעיר על קברו של אחיו הבכור, שנפל בקרב במלחמת העצמאות. קינה זו היא תמצית הקינה הישראלית, והשבועה היא ללכת באותה דרך גם במחיר החיים. בשבועה זו ניתן לראות גם צוואה שכן, האח הצעיר נפל בקרב ארבעה חודשים אחרי אחיו הבכור.
לקריאת המאמר , לחץ כאן