education - חינוך הפיקוח על הוראת ספרות

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
על "הנמר"
 

"הנמר", ויליאם בלייק,1757–1827.

   

כתבה: סימונה אשכנזי, אורט עכו

 

פורסם ב"מקרא עיון", ינואר 2005

 

 

 

The Tiger,  William Blake

 

TIGER, tiger, burning bright

In the forest of the night,

What immortal hand or eye

Could frame thy fearful symmetry?

 

In what distant deeps or skies

Burnt the fire of thine eyes?

On what wings dare he aspire?

What the hand dare seize the fire?

 

And what shoulder and what art

Could twist the sinews of thy heart?

And when thy heart began to beat,

What dread hand forged thy dread feet?

 

What the hammer? what the chain?

In what furnace was thy brain?

What the anvil? What dread grasp

Dare its deadly terrors clasp?

 

When the stars threw down their spears,

And watered heaven with their tears,

Did He smile His work to see?

Did He who made the lamb make thee?

 

Tiger, tiger, burning bright

In the forest of the night,

What immortal hand or eye

Dare frame thy fearful symmetry?

 

במאמר זה אתייחס אל השיר במקור האנגלי.

 

שיר זה הוא השיר הידוע ביותר של בלייק, ואחד השירים החשובים בשפה האנגלית. השיר נכתב בשנת 1793, אך עד היום מדקלמים אותו ילדי בית הספר בארצות דוברות אנגלית. מקצבו הסוחף הופך אותו לקליט, אולם בשיר יש עומק והוא זכה לשלל פרשנויות.

 

הנמר בשיר זה אינו החיה המוכרת לנו מהטבע או מגן החיות, הוא מקבל מימדים על טבעיים והופך לחידה, לפלא, לדבר מסתורי. בריאתו אינה מתוארת כיצירת יש מאין, אלא כאילו היתה אנרגיה עצומה, איומה ובלתי נשלטת, שהיוצר התגבר עליה ותחם אותה בתוך דמותו של הנמר. העובדה שהשיר הוא שיר מעגלי מדגישה את תחימת האנרגיה.  

 

בשורה הראשונה של השיר מתואר הנמר כזוהר בוער. בבית השני נאמר שעיניו נוצרו מאש שבערה בתהומות או בשמיים. כלומר, לא על פני הארץ, אלא במרחקים קוסמיים נצחיים. היוצר כלא אש זו בתוך עיניו ובכך כלא בעיניו את האינסוף. השימוש במלים ביערות הלילה, בתהומות ובשחקים הופך את הנמר לדמות שאינה חלק מעולמנו שלנו, אולם יד הנצח של היוצר תחמה את האנרגיה הזאת וכך הפכה אותה לחלק מעולמנו.

 

הבית השלישי והרביעי מתארים את מלאכת עשיית הנמר. מלאכה זו מתוארת כמלאכת אומן מתכת- נפח. אולם זה לא רק מעשה   אומנות, אלא גם מעשה אומנות שיש בו חשיבה יצירתית. ישנו תיאור מפורט של עשיית חלקי הגוף: האומן מלפף את גידי הלב, הנפח משתמש בפטיש, סדן וכור כדי לעצב את  המוח.

שני בתים אלה מנוגדים לשני הבתים הראשונים: במקום מרחבים נצחיים- סדנת האומן, במקום נצחיות- אקט פיזי, פרטים טכניים ואברי גוף- כל אלה הם חלק מעולמם של בני התמותה.

 

מובן שחלקי הגוף שעשייתם מתוארת אינם סתם חלקי גוף, אלא הלב והמוח, מרכזי השליטה. תאור היוצר עושה אותם, מדגיש את שליטתו ביצור שברא.

אולי הנמר חדל להיות אש ביערות הנצח והוא הופך לבן תמותה ברגע שהאנרגיה נתחמת בגופו ולבו פועם כשל בן תמותה.

 

השיר מתאר באמצעות הנמר את המפגש בין הנצחי לבין מה שבן תמותה.

פעימות הלב הן הד למכות הפטיש של היוצר, והאש שבעיניו מזכירה את אישו של הנפח.

 

לאורך כל השיר חוזרת השאלה: מיהו היוצר שהצליח לברוא יצירה אימתנית זו? בריאתו של הנמר מעידה על יוצרו: בכדי לתחום אנרגיה איומה כזו דרושים כוחות עצומים, על טבעיים. כפי שכתוב בבית הראשון: יד אלמוות בראה אותו. ואולי הייתה זו עין- חזיון אלוהי, שהרי בבית השני כתוב שהיוצר המריא על כנפי חזיונו. זהו גם יוצר בעל העזה רבה, דבר המודגש בסוף הבית השני ובסוף הבית האחרון. הבית הראשון חוזר בסוף השיר בשינוי קל: הבית הראשון מסתיים בשאלה: מי יכל לתחום? ואילו הבית האחרון מסתיים בשאלה: מי העז לתחום? העובדה שהיוצר יכל מבטאת את עוצמתו, ואילו העובדה שהיוצר העז מראה שהיוצר היה מודע לעוצמת הסכנה שבאותה אנרגיה, והחליט לגבור עליה.

 

בבית החמישי ישנה תמונה מטפורית המתארת כוכבים, גשם וברקים. הברקים הם הרמחים ששולחים הכוכבים, והגשם דמעות הכוכבים. יש האומרים שתמונה זו היא תאור של תחילת הבריאה, ובהמשך הבית מדבר על המשך הבריאה- בריאת הטלה והנמר. ומתוך כך עולה השאלה: האם היוצר חייך כשראה את יצירתו המוגמרת? האם יתכן שאותו יוצר שברא את הטלה ברא גם את הנמר? כיצד יתכן שהאל ברא שני יצורים כה מנוגדים?

אלוזיות לדמויות מהמיתולוגיה היוונית

בשיר זה ניתן למצוא אלוזיות לשתי דמויות מהמיתולוגיה היוונית.

 

בבית הרביעי היוצר מתואר כנפח, והדבר מזכיר את האל היווני הפייטוס, שהיה מומחה לאומנות המתכת. נהוג היה לצייר את הפייטוס עם פטיש בידו, וגם בתיאור היוצר כנפח מופיע הפטיש. בחלק מהמקומות מופיע הפייטוס גם כאל האש, ובכך דומה לו יוצר הנמר השולט על האש (סוף בית שני).

 

אך האלוזיה המעניינת יותר היא זו הקושרת את יוצר הנמר לפרומתאוס. פרומתאוס לקח את האש מהשמש והוריד אותה לאדמה, לבני האדם. האנרגיה הבלתי נשלטת, אנרגית השמש השמימית, הפכה לחלק מן החיים על פני האדמה, נשלטת ע"י בני התמותה. כמוהו, גם היוצר בשיר תוחם את אנרגיית האש האדירה והופך אותה לחלק מעולם בני התמותה בדמותו של הנמר.

המשמעות הסמלית של הנמר

שירתו של בלייק רוויה בסמלים. בפואמות שלו הוא יצר מיתולוגיה משלו, והן גדושות סמלים הקשים להבנה. ניתן למצוא קשר בין השיר לאלמנטים המופיעים בפואמות, אך לא אתמקד בכך מפני שהדיון יעשה מסובך מדי.

 

בכל זאת, מה מסמל הנמר? הדעות חלוקות.

 

השיר הופיע בקובץ "שירי ניסיון". קיים ניגוד בין הנמר לבין הטלה בשיר "הטלה", שהופיע בקובץ "שירי תום". בניגוד לנמר הפראי והמאיים, הטלה מתואר כחיה קטנה ונעימה: כסותו רכה ומענגת וקולו ענוג. השיר מדגיש את הקרבה בין ישו לטלה.

 

אם הטלה מסמל את התמימות, השלווה והטוב, הנמר הוא האכזריות, הרשע ואימת המוות (בסוף בית רביעי). בפואמות של בלייק מופיע הנמר פעמים רבות כהתגלמות הרוע והשחיתות האנושית. גם היערות מסמלים רוע בנוף הסימבולי של בלייק. ניתן לראות בנמר את התגלמות כוחות הרשע בעולם, או את התגלמות כוחות הרשע באדם, ואז יערות הלילה והחושך מסמלים את התת מודע.

 

יש המוצאים בשיר משמעות דתית: בניגוד לטלה המסמל את מחילת החטאים- כמו ישו, הנמר הוא אש הזעם של האל, העונש עבור החטאים.

 

דרך אחרת לראות את הדברים: הנמר הוא אש זועמת של כאוס, והאקט של הבריאה מבטא את עוצמת הרצון של היוצר המשתלט על הכאוס- הבריאה היא שיטה מאורגנת המגנה מפני הכאוס. ניתן להסביר לפי גישה זו גם את הכוכבים המופיעים בבית החמישי: במיתולוגיה של בליק הכוכבים מייצגים את הסדר הפנימי של העולם הנברא שנשלט ע"י urison (דמות מן המיתולוגיה של בליק).

 

אולם אין הכרח לראות בנמר כוח שלילי. ניתן לראות בו את הלא מודע והלא רציונאלי שאליהם קשורה הפעילות היצירתית של הדמיון. פעילות זו אפשרית רק ע"י שבירת כבלי הניסיון ושחרור כוחות נוראיים. אצל בליק הדמיון מתקשר לאש, והאש מופיעה בשיר בדמותו של הנמר.

 

לדעתי ניתן למצוא דמיון בין מלאכת המשורר למלאכת בורא הנמר: המשורר מגיע למקומות שבהם נמצאים הכוחות האפלים, הם הנותנים את העוצמה לשירו. אולם עליו להכניע אותם ולכבול אותם בתוך מסגרת בתי השיר, מקצבו וחרוזיו.

 

 

ביבליוגרפיה

  

 

Bateson F. W. (1957), Selected Poems of William Blake,London, pp. 187-188.

Lincoln A. (1991), William Blake, Songs of Innocence and of Experience, Prinston University, pp 143-146.    

Weathers W. [ed.], (1969), The Tyger, William Blake, Colombus, Ohio.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  10/02/2016