education - חינוך

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
על השיר "גורל" מאת רחל
מאת: נויה שגב
 

גּוֹרָל


הַיָּד הָעִקֶּשֶׁת
דּוֹפֶקֶת, דּוֹפֶקֶת עַל שַׁעַר נָעוּל;
הָעוֹר רֻפַּט,
נוֹטֵף עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל
דָּמָהּ הַמְּעַט.
אֵין עוֹנֶה, אֵין קוֹל.
בּוֹשֵׁשׁ הַשּׁוֹעֵר.
יְאַחֵר, יְאַחֵר רֶגַע נִכְסָף –
עַל הַסַּף
מֵתָה אֶפֹּל.
 

סוף תרפ"ח

 

עוד לפני שקוראים את השיר, ניתן להתרשם ממבנהו הגראפי. לפעמים כדאי להתחיל את העבודה על שיר דווקא בהתבוננות במבנהו הגראפי (כלומר: בסידור השורות ובחלוקה לבתים), כי התבוננות כזו עשויה להצביע על תופעות, שבהמשך נבדוק את תוכנן וננסה לעמוד על הקשר בין התופעה הגראפית לבין המשמעות.

 

א. המבנה גראפי

השיר קצר, בן עשר שורות בלבד, אין בו חלוקה לבתים. שש מן השורות קצרות במיוחד (בנות שתי מלים בלבד) וארבע השורות הנותרות ארוכות קצת יותר. השורות הקצרות והארוכות מסודרות לאורך השיר לסירוגין, אך השורה האחרונה "מקלקלת" כביכול סידור מסורג זה מפני שבעוד הקורא מצפה שהשורה העשירית תהיה שורה ארוכה, להפתעתו, השורה העשירית היא דווקא שורה קצרה. עובדה זו מבליטה באופן מיוחד את השורה האחרונה של השיר מפני שהיא "שוברת" את תבנית סידור השורות וכביכול "מקלקלת" את ההיגיון שציפינו לו. על המשמעות של שבירת הציפיה של הקורא, או במלים אחרות: על "קלקול" הסדר שלכאורה נבנה לאורך תשע השורות הראשונות של השיר, ננסה לעמוד בהמשך, אחרי שנקרא את השיר ונבין את תוכנו.

 

ב. ה'עולם' שהשיר מצייר

הסיטואציה בתשע השורות הראשונות

אם נתעלם לרגע מן השורה האחרונה של השיר נוכל לראות שעל פי תשע השורות הראשונות של השיר הסיטואציה המצטיירת היא סיטואציה שבה יד כלשהי דופקת בעקשנות ובאופן נואש על גבי שער נעול כלשהו, אך הדפיקות העקשניות והנואשות של היד, שעורה כבר פצוע ודמה שותת, אינן נענות מצידו השני של השער. השוער מתמהמה, מאחר, ואינו פותח את השער. שתי עובדות חשובות בולטות בתיאור זה:


א. היד המתוארת בחמש השורות הראשונות של השיר היא, לכאורה, יד ללא גוף, מנותקת ובלתי מזוהה, שאין יודעים למי היא שייכת.


ב. גם השער והשוער המתוארים הם, לכאורה, שער שאין יודעים מה נמצא מאחוריו, ושוער שאין יודעים את זהותו.

 

אופן התיאור המנותק-לכאורה של פרטים אלה בשיר יוצר רושם של תמונה סוריאליסטית, ועל-כן הקורא נוטה להבין אותה כתמונה סמלית, שבה היד מייצגת בשיר (באופן סינקדוכי) כל אדם באשר הוא, והשער מייצג (גם הוא באופן סינקדוכי) כל מחוז חפץ אליו אדם עשוי לשאוף להגיע. במלים אחרות: בתשע השורות הראשונות של השיר נוצר רושם שמדובר בסיטואציה אוניברסלית-כללית, שכל אדם בעולם עשוי להבינה, ובה "היד" היא סינקדוכה (=פרט שמייצג את השלם), המייצגת כל אדם אשר משתוקק להגיע אל משאת נפשו, וממולו - השער הנעול הוא סינקדוכה המייצגת את מחוז כיסופיו של האדם, את החלום שהוא מקווה לממש. בהקשר זה "השוער" הנזכר בשיר עשוי להתפרש (על-פי כותרת השיר "גורל") כמייצג את הגורל האדיש לתקוותיו ולסבלו של האדם בעולם ואינו נענה לכיסופיו ולתקוותיו. כך "השוער", או "הגורל", מתמהמה ומאחר, והאדם על אף מאמציו הבלתי-נלאים ועל אף סבלו, אינו מצליח להגשים את תקוותיו ולהגיע למחוז כיסופיו.

 

התפנית בהבנת הסיטואציה לאור השורה העשירית

בשלב זה הגיע הזמן להתייחס לשורה האחרונה של השיר – השורה העשירית: שורה זו שונה מן השורות הקודמות בעובדה שכאן הדוברת מופיעה בגוף ראשון לראשונה בשיר. האות א' במלה "אפל" מסמנת שמדובר בדובר בגוף ראשון (=אני), והמלה "מתה" בצורת נקבה מאשרת שמדובר בדוברת-אשה.


אם עד לשורה זו ניתן היה להבין את השיר כשיר שמתאר את גורלו של האדם - כל אדם בעולם - באופן כללי, באה השורה האחרונה ומשנה עבורנו את זווית הראייה: מסתבר שהתמונה שתוארה לאורך השיר אינה בהכרח תמונה כללית על גורלו של כל-אדם בעולם, אלא תמונה המבטאת מזווית אישית-פרטית את תחושתה של הדוברת לגבי גורלה הפרטי. היא מבטאת בסיום השיר (בשלוש השורות האחרונות, למעשה) הרגשה פסימית, מיואשת, שאינה שוגה באשליות ואינה מאמינה שתגיע אי-פעם למחוז חפצה הנמצא מעבר לשער. למעשה היא מרגישה שאפסו כוחותיה, ומשוכנעת שהמוות יבוא עליה בטרם תזכה לפתיחת השער…


בהקשר זה ניתן להבין את המשמעות של המבנה הגראפי שתואר לעיל: המלים הקשות והחותכות שבשורה העשירית הקצרה ("מתה אפל") מבטאות את אכזבתה של הדוברת מן האופן בו "נשברו" ציפיותיה, והעובדה שבמקום שורה אחרונה ארוכה יש כאן שורה קצרה, עולה בקנה אחד עם "שבירתה" של תקוות הדוברת להגיע בעודה בחיים אל משאת נפשה.


חשוב להבהיר: למרות התפנית שחלה בזווית הראייה בשורה העשירית ועל אף השינוי בנימה שחל כאן (מנימה כללית-אוניברסאלית לנימה פרטית-אישית) עדיין ניתן להבין את השיר לא רק כשיר אישי העוסק בחייה של המשוררת רחל, אלא גם כשיר אנושי-כללי העוסק בגורלם של אנשים רבים בעולם, המשתוקקים להגיע למחוז חפץ נכסף (אהבה, אושר, בריאות וכד'), מתאמצים בכל כוחם להשיגו, אך חייהם נגדעים בטרם מימשו את תקוותיהם.

 

ג. לשון השיר

מלים חוזרות

בשיר מופיעות חזרות אחדות על מלים: בשורה 2 – "דופקת , דופקת". בשורה 6 – "אין … אין…", ובשורה 8 – "יאחר, יאחר". תרומתן של החזרות הללו: הן מעצימות את תחושת קוצר הזמן והדחיפות של הדוברת, המרגישה ככל הנראה שכוחותיה והזמן העומד לרשותה (בחיים) הולכים ואוזלים.


זמני הפעלים

בשבע השורות הראשונות של השיר הזמן של הפעלים בהם הדוברת משתמשת בתיאורה הוא זמן עבר או הווה:עבר - "רפט", "בושש". הווה - "דופקת", "נוטף", "עונה".לעומת זאת הפעלים בשלוש השורות האחרונות של השיר (אשר מהוות יחדיו את הסיום הפסימי של השיר) הם פעלים בזמן עתיד – "יאחר" ו "אפל". הפעלים בעבר ובהווה מבטאים את נסיון חייה של הדוברת – בסבל, במאמץ עקשני, בציפייה שאינה נענית. הפעלים בעתיד מבטאים את הרגשתה הפסימית לגבי הצפוי בעתיד – לאור נסיונה המר היא כבר אינה מאמינה שייתכן עתיד טוב. היא משוכנעת שהאכזבה היא וודאית.


הרמיזה ל"שיר השירים"

בביטוי "על כפות המנעול" המופיע בשיר בשורה הרביעית בסמיכות למילה "נוטף" מהדהד הפסוק הידוע מ"שיר השירים" ה/ 5 "קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול", המופיע גם בתפילות ערב-שבת.


- מה עשוי לתרום הפענוח של רמיזה זו?


ההקשר בו מצוי הפסוק ב"שיר השירים" הוא הקשר של אהבה: הנערה ה"כלה" מתארת בו את ציפייתה לדודה-אהובה ואת ההכנות שהיא עושה לקראת בואו. ידיה נוטפות מור (=בושם), וכאשר היא מתכוונת לפתוח לקראת אהובה את הדלת, הבושם מאצבעותיה "עובר על כפות המנעול".


הסיטואציה ב"שיר השירים" מתארת את ההכנות הנרגשות שעושות ידיה של הנערה האוהבת לקראת המפגש המיוחל עם דודה-אהובה שעומד להתממש. לעומת זאת השיר "גורל" מציג את "היד" של הדוברת בבדידותה ובסבלה. ב"גורל" אין שתי ידים, אלא רק יד אחת בודדה, ויד זו (בניגוד לידי הנערה המבושמות מ"שיר השירים") לא רק שאינה מבושמת, היא פצועה ועורה "רפט" וקרוע. לא ה"מור" נוטף ממנה על כפות המנעול אלא הדם, והיא חבולה, סובלת ומיואשת.


פענוח הרמיזה עשוי איפוא להוביל את הקורא לאפשרות שה"שער" המתואר בשיר הוא השער העשוי להוביל את הדוברת אל אהובה, אך שער זה אינו נפתח בפניה, ולמרות שהיא קרובה מאוד אליו, וממש כורעת על סיפו, היא חבולה ומיואשת ואינה מאמינה שתזכה לחיות ולממש את אהבתה.


הגלישות, התחביר והחריזה

בשיר ישנן גלישות תחביריות אחדות משורה לשורה. התחביר של המשפטים מאלץ את הקורא "לגלוש" לשורה הבאה ולקרוא אותה כדי להשלים את המשפט. כך קורה בין השורה הראשונה לשנייה, בין הרביעית לחמישית ובין התשיעית לעשירית. הגלישה משורה לשורה מאיצה את הקריאה ומחזקת את תחושת הבהילות המיואשת של "היד", או ,למעשה, של הדוברת.


מבנה תחבירי מעניין ניתן לראות בשורות השלישית , הרביעית והחמישית. את המלה "נוטף" ניתן תחילה להבין כאילו היא נשוא פעלי נוסף המתייחס ל"עור" שכבר "רפט" והוזכר כנושא המשפט בשורה הקודמת. קריאה כזו מעוררת תחושת זוועה, כאילו העור הפצוע עצמו 'נוזל' על כפות המנעול. רק בשורה החמישית מתברר שהמלה "דמה" היא למעשה הנושא של המשפט, ומה שמטפטף על כפות המנעול הוא דמה של היד ולא העור. אלא שתחושת הזוועה בתודעת הקורא כבר נוצרה והשורה החמישית אינה מוחקת אותה, אלא רק מצטרפת אליה ומעצימה אותה.


שורות השיר קשורות ביניהן בקשרי חריזה על פי התבנית:א ב ג ב ג ד ה ו ו ד . על פי תבנית החריזה ניתן לראות בבירור שהשורה הראשונה (א) והשורה השביעית (ה) הן שורות בודדות שאינן נקשרות עם אף שורה אחרת בשיר בקשרי חריזה. מה מכילות שורות אלה? מדוע דווקא הן נשארות "בודדות" ללא שורה שתהייה בת-זוגן? אין ספק שהן מושכות אליהן את תשומת לב הקורא.


אם נבדוק מה מכילות שורות אלה, נראה שהשורה הראשונה מכילה את ההתייחסות ל"יד", כלומר את הייצוג הסינקדוכי של הדוברת. ייתכן שהיד מופיעה כאן כיד בודדת דווקא (ולא כזוג ידים) כדי לבטא את הבדידות של הדוברת ואולי גם את חולשתה. השורה השביעית מכילה את ההתייחסות ל"שוער" המתמהמה, שעשוי לייצג שתי אפשרויות: האחת - את ה"גורל", המתמהמה ואינו פותח בפני הדוברת את האפשרות לממש את תקוותה, והשנייה – ייתכן שהשוער אינו מייצג את ה"גורל" האדיש, אלא (על-פי הרמיזה ל"שיר השירים") דווקא איזה אהוב, שאולי אינו מודע לאהבתה הנואשת של הדוברת כלפיו, ואולי סתם מתוך אדישות הוא מתמהמה ומבושש לפתוח את שערו בפניה, כלומר: הוא נשאר סגור בפניה ואינו משיב לה אהבה. גם אם נבין את דמות "השוער" כמייצג ה"גורל", וגם אם נבין אותו כמייצג של דמות האהוב שאינו נענה – התוצאה אחת היא: תחושתה של הדוברת בסיום השיר היא תחושה פסימית ומיואשת. היא משוכנעת שאת תקוותה היא לא תצליח לממש בעודה בחייה.



 
 
    תאריך עדכון אחרון:  10/02/2016