משרד החינוך אגף חברה ורוח - היסטוריה בחינוך הממלכתי דתי המזכירות הפדגוגית אגף חברה ורוח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבר המפמ"ר
 

מחנכי היסטוריה יקרים,

 

 

בשתי דרכים ניתן לכתוב את המילה "היסטוריה".

הדרך האחת המקובלת והידועה היא 'היסטוריה' ב-ט'. הרב קוק זצ"ל היה כותב 'היסתוריה' ב-ת'. כאשר ערכו את כתבי הרב מחדש, היו שהציעו לבנו, הרב צבי-יהודה זצ"ל, לתקן לכתיב המקובל, 'היסטוריה' ב-ט'. אך הרב צבי-יהודה לא הסכים, מפני שהרב זצ''ל היה דורש את המילה במובן של “הֶסתֵר-י'ה” – היסתוריה שבה מוסתרת ההשגחה האלוקית, יד ה' ופעולתו.

 

 

אנו חיים במימד הזמן בהווה, ולוקים לעתים בהסתכלות צרה, לפיה העבר איננו כבר, העתיד טרם הגיע, וההווה חולף.

מבט שכזה אינו רואה קשר מהותי בין חלקי הזמן השונים. התורה מצווה אותנו: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור" (דברים לב, ז).

צווי זה כולל בתוכו שני חלקים: החלק הראשון -  "זכור ימות עולם" - בעצם לימוד ההיסטוריה. הכוונה ללימוד המאורעות שקרו בעבר. החלק השני הוא "בינו שנות דור ודור" -

התהליכים ההיסטוריים הינם עמוקים בהרבה מכפי שזה נראה בעולם הסיבתי הנגלה – "בינו" מלשון הבנה פנימית ועמוקה. מאחורי המציאות החיצונית קיימת מציאות פנימית המניעה את המהלכים, הנהגת הקדוש ברוך הוא את העולם, ובלי שנבין אותה - אין מבינים דבר, ואין משמעות אמיתית לשום אירוע, כי כל דבר לכאורה מקרי ועומד בפני עצמו, ללא כל קשר למה שלפניו ולמה שאחריו.

 

במאמר "למהלך האידיאות בישראל" לוקח הרב קוק זצ''ל את המערכת הסיבתית שתיארנו, ועורך את החשבון של כל מהלך ההיסטוריה של עם ישראל, מהתגבשותם כעם במצרים, דרך בירור משמעותו הרוחנית של דור המדבר, דור באי הארץ, השופטים, תקומת המלכות ודעיכתה, בית ראשון ובית שני - ובהתבוננות מאוד עמוקה עומד הרב על תוכנו הפנימי של כל דור ודור. במאמרים רבים אחרים מזכיר הרב קוק זצ"ל את משמעותה הדתית רוחנית של הציונות ושיבת ציון בדורות האחרונים.

 

מוטיב רעיוני זה של "זכור ימות עולם" יחד עם "בינו שנות דור ודור", הוא זה שצריך להנחות אותנו כל העת בעבודתנו החינוכית - "מחנכים להיסטוריה".

 

 

בברכת הצלחה רבה ועמידה בעז"ה בכל האתגרים הלימודיים והחינוכיים.

ראו ברכה בעבודתכם החינוכית,

בלהה

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  28/06/2014    

עדכוני rss